הפלא ופלא - אות פ - חלק א | הרב אמנון יצחק
- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הפלא ופלא' באדיבות הרב המחבר ר' יהודה חיון שליט"א (לכתבה על ספריו 'לכתחילה' לחץ כאן) - - -
פ
פדיון הבן
לא רק בברית מילה אליהו הנביא נוכח, אלא גם בפדיון הבן. כן כתב רבי סיני הלברשאטם, אב"ד זמיגראד, בשם זקנו בעל "ישמח משה" מאוהעל.
הוא נתן רמז לדבר: התיבות "לי הוא" שנאמר בפרשת פדיון הבן (שמות יג, א) הם אותיות "אליהו".
\
"מסורת בידינו מפי זקנים שקבלו מהקדמונים, כי איש אשר יקיים את מצות פדיון בנו הבכור כדין, ויתן חמש סלעים לכהן בשמחה, והיו לו לגמרי, שלא יחזיר הכהן שום דבר בשום אופן – יהיה בטוח שהילד יחיה וינצל מפגעי חולי הילדים, ויגדל והיה לאיש". כן כתב החיד"א ("מדבר קדמות" מערכת פ, אות י).
\
בן בכור שנוטה למות, גם אם פדוהו בעבר, ישובו ויפדוהו פעם נוספת, שמא בעבר הפדיה לא היתה כדת וכהלכה. בספר "חסידים" (סימן שלד) מסופר על בחור שנטה למות והיה צועק "תפדוני" – "מיד נתנו לכהן ה' סלעים, וחיה כ"ה שנים אחר כך". מכאן למדנו, כי בכוחה של מצות פדיון הבן לפדות את הבן ממוות.
\
אכילה מסעודת מצוה הנערכת לכבוד פדיון הבן, שווה במעלתה לשמונים וארבע תעניות. כן מבואר בספר "פרי צדיק" (ח"ג, פסח שני, אות ג) לרבי צדוק הכהן מלובלין.
פה
מוצא פיו של אדם קדוש – מתבצע ונפעל, גם כשאותו אדם קדוש לא התכוין למה שאמר ולא רצה שכך יקרה, כשם שהסכין חותכת כשחותכים בה גם אם לא מתכוונים ולא רוצים את התוצאה. כשם שפעולת הסכין אינה בגדר נס, אלא דבר טבעי, כך פעולת פיו של צדיק הינה דבר טבעי. כן כתב רבי אלחנן וסרמן (בספרו "קובץ שיעורים" כתובות סב, ב).
\
כאשר יושבים לפני רב או מלמד – יש למקד את המבט לפיו כדי שהקליטה תהיה איכותית יותר. כן מבואר במסכת כריתות (ו, א) ובמסכת הוריות (יב, א): "כי יתביתון קמי רבכון – חזו לפומיה דרבכון".
פוסקים
אדם שחלה במחלה קשה – ילמד באופן קבוע את ספרו של אחד הפוסקים, ואף ינסה לתרץ את הקושיות שהקשו עליו. "אם תעשה כך, הוא ישמש לך כמליץ יושר בשמים". כן היה אומר רבי יעקב ישראל קנייבסקי לפונים אליו.
פורים
כגודל מעלתם העצומה של ימי הפורים אשר בהם ניתן להשיג הכל, כן גודל חורבנם, וכדי לאזן את הקדושה והטומאה זה לעומת זה, נברא שטן מיוחד ליום זה כדי לטשטש את האדם ולהסיח את דעתו מהשפע האין סופי שיורד משמים ביום זה. יידע האדם ויזהר. כן אמר רבי צדוק הכהן.
\
הרוצה לשמוח בכל ימות השנה – יטע בפורים נטיעה של שמחה. כיצד יעשה זאת? על ידי שישמח בפורים כדת וכהלכה. לא שמחה של הוללות ושל תפלות, אלא שמחה של מצוה שעל ידה מגיעים לאהבת ה', תוך התבוננות בגדלות הנסים והודאה לה' עליהם. כן אמר בעל "חידושי הרי"ם".
\
אם ביום פורים ישראל היו נוהגים בקדושה והשמחה היתה לשם שמים, והיו עוסקים בתורה כל אחד לפי שיעורו – "על כן, בשכר זאת, היו נגאלים גאולת עולם, ובא לציון גואל". כן כתב החיד"א בספרו "לב דוד" (פרק כט).
\
מקובל מפי גדולי הדורות, שאין לך דבר בעולם שלא ניתן להשיגו ביום הפורים על ידי תפילה – "ביום זה אפשר להשיג הכל, כפי שאמרו: כל הפושט יד נותנים לו", ו"כל אחד יכול לפעול אצל השי"ת שימלא כל משאלות לבו לטובה", ו"ענין זה מוחזק לקמיע מומחה". כן מבואר בספר "נטעי יעקב" (פרק נא) ובספר "חידושי הרי"ם" (עה"ת, עניני פורים).
\
כה כתב האירז"ל: "והנה ההארה הזאת לא היתה לא בשבת ולא ביום טוב, אלא בפורים בלבד, כי תמיד נשאר הארה זו בכל שנה, והיא הארה אשר מעולם לא נהיה כמוהו". כן מבואר ב"פרי עץ חיים" (שער הפורים).
\
קבלה מגדולי עולם, "שכל אדם שעוסק בתורה בין מגילה דלילה למגילה דיומא – מובטח לו שהוא בן העולם הבא" ("דרשות ואגדות חת"ם סופר" ער"ח אדר כת"י עמוד רמה).
מקובל בידנו, "שבפורים שנת תקצ"ח אירע שהיה רגע אחד בו לא היה בכל העולם כולו אחד שלמד תורה באותו רגע מלבד הרב מביאלה, ועל ידי זה הציל את כל העולם, ונעשה מזה רעש גדול בשמים, ועל כן נתנו לו מתנה שיהיה לו בן שיאיר את העולם בתורתו וקדושתו, ונולד לו בעל ה'אבני נזר'".