השיעור מתקיים כל בוקר בשעה 4:30 בבית כנסת יביע אומר רחוב עוזיאל 41 בני ברק הציבור מוזמוחובות הלבבות - שער הבטחון
2-1-12

ויש שמנהיג הבורא טרפי רבים מבני אדם על ידי איש אחד מהם פרק רביעי, יש שמנהיג הבורא, פעמים הבורא מנהיג את הטרף של רבים דהיינו המזונות של רבים צריכים להגיע דרך אדם אחד, כדי לבחון אותו בעבודת האלקים או שהוא ימרה את עבודת האלקים. אדם שהוא עשיר ויש לו הרבה עובדים ויש לו מבחן, או שהוא יעבוד את הבורא עם הכסף הזה שהשפיע עליו הרבה, או שימרה את פיו. וישים את זה מן הסיבות החזקות שבסבות הנסיון וההסתה לו, ז"א הסיבה הכי חזקה שבן אדם מתעשר זה שהוא עשיר, הנסיון של עשירים הוא קשה מאד, הם מרגישים שכל הכסף זה קנין שלהם שהשיגו אותו בעמל כפם, אז לכן זו אחת מהסיבות החזקות בסיבות הנסיון וההסתה לעשיר. כמו מלך שהוא מטריף את חילו ועבדיו, דהיינו הוא זן אותם. וכן השרים ורואי המלך והסגנים אשר סביבותיהם כתות מעבדיהם ושמשיהם ופקידיהם ונשים וקרובים ומשתדלים בעבורם לחזר על סיבת קבוץ הממון מפנים טובים ורעים. אז זה לא רק מלך, זה גם שרים שתחתיהם וכן הלאה.
הסכל בהם יטעה בשלשה פנים, מי שיטעה בנסיון הוא נקרא סכל, טיפש, והוא יטעה בשלשה פנים: אחד מהם בקבצו את הממון אז הוא אוסף ואוצר ואוגר ממון, כי הוא לוקח את מה שגזר לו הבורא לקחתו על פנים מגונים ורעים, ואלו היה מבקש אותו על אופניו היה מגיע אל חפצו ורצונו והיה מתקיים בידו ענין תורתו ועולמו ולא היה חסר לו ממה שגזר הבורא עליו. אז הסכל מה הוא עושה, מקבץ ממון אבל כשהוא לוקח את הממון מה שגזר לו הבורא, הוא לוקח אותו על פנים מגונים ורעים, כגון גזל, רמאות, הונאה, עושק, משיג את הכסף בכל פנים אבל פנים מגונים ורעים, ז"א הוא לא בוחל באמצעים בשביל להשיג את הממון. ואילו היה מבקש אותו להשיג את אותו כסף, אותה כמות של כסף על אופניו בדרך הראויה, היה מגיע אל חפצו ורצונו, בלי קומבינות

ש. כאילו העבריינים העשירים היו יכולים להיות עשירים גם אם לא היו עבריינים

הרב: היו יכולים לאסוף בקבוקים בלי שום בעיה. והיה מתקיים בידו ענין תורתו ועולמו, גם היה מתקיים גם ענין התורה שלו, גם ענין העולם הזה שלו, הכל היה יכול להתקיים, ולא היה חסר לו ממה שגזר הבורא מאומה! ז"א גנב ופרוטקשן וכל הנוכלים, כל הכסף שהם משיגים היו יכולים להשיג בדרך טובה.
היה אחד נוכל שקראו לו אסף חדד,

ש. עדיין, עדיין

הרב: כן. לא היה לענין מה שעקץ אותי.

ש. אה כן

הרב: הנוכל הזה היה הולך למקומות שהולך לבית אבות, ובבית אבות נותן צ'ק ואומר אני רוצה לתרום לכם, אבל אין לי, יש לי רק צ'ק של 3000 ואני רוצה לתרום לכם 500, אז אם יש לכם לפרוט לי את הצ'ק אני אתן לכם ואם לא לא, צ'ק חרטה ברטה נתן להם ועושק אותם ב-2500 שקל, כל מיני נוכליות הוא ואחיו היו, זה נותן את הפנקס צ'קים וההוא חותם וההוא חותם, ואתה לא יודע כבר מי חותם, וזה אומר אני לא יודע מההוא וההוא לא יודע מההם, אבל אחיו יונתן חדד אף פעם לא התלונן על גניבת פנקס צ'קים, על שימוש לא הגון, שום דבר. שולחים כאילו חתנים לצ'יינג והחתן בא עם צ'ק עם חרטה, מביאים בלוקים של צ'קים מחו"ל, צ'ק 5000 דולר כאילו קיבל בחתונה, פורטים לו ואין אבא לצ'ק וכן על זה הדרך. והבן אדם מסתובב כבר שלש שנים חופשי, המשטרה יודעת, יש לה תיק מוכן והוא הודה והוא מוקלט הוא מוסרט הוא הכל, והמשטרה - משטרת ישראל לא מטפלת בנוכלים כאלה, למרות ההבטחות והכל, אבל יריקה על ילדה כל משטרת ישראל מתגייסת למשפטי חירום, על המקום צריך משפט בו ביומו תתן שכרו, בושה וחרפה למשטרת ישראל. מביאים להם תיק סגור מוכן, גם תקשורתי, כי הם אוהבים בד"כ מה שיש תקשורת, מה שאין אז אין ענין לציבור, אז אם זה תקשורתי אז הם עושים, יש לך אדם שהראו אותו בכלבוטק, והראו והוא הודה והכל מסודר וזה ונותנים לו להתהלך חינם שיוכל להמשיך את העבודה נאמנה. אבל למה אני מביא את הדוגמא, משום שהטיפש המטופש הזה היה יכול להשיג את כל חפצו ורצונו בדרך ישרה גם, אותו סכומים, למרות שהוא עשה קופות קופות, אותם סכומים, אז זה רק מראה כמה היה מגיע לו באופן ישר. עולם הבא שישכח, הוא יצטרך לגלג פה בעולם הזה כמה וכמה פעמים, אולי אני חושב יגלגלו אותו בחתול, למה בחתול? כי החתול הוא מלקק חלב, הוא לא שותה שקית חלב, מלקק, עד שהוא גומר שקית לוקח לו הרבה זמן, אז יביאו אותו הרבה זמן ללקק את כל מה שהוא גזל, אתה יודע איזה באסה זה שבן אדם צריך ללקק כל הזמן, במקום לשתות ככה כוס צריך ללקק את זה, אם היו נותנים לבן אדם קח חלב תלקק אותו, אתה יודע איזה בסה, ואח"כ לך תסתובב בגשם סתם, לא נעים.

ש. אתה יודע את זה נכון?

הרב: מה?

ש. אם אדם מתגלגל בחיה הוא יודע את זה שהוא חיה

הרב: בטח שהוא יודע, יש לו הרגשה בזה, אבל מונעים ממנו לדבר. אבל היו מקרים שהיה מדבר.

ש. ז"א שהגזלן לא יכול לגזול יותר ממה שנגזל עליו לגבי פרנסה?

הרב: הוא יכול לגזול כמה שהוא רוצה אבל הוא גוזל את הכסף שהיה מגיע לו כראוי

ש. ז"א שהוא לא יכול לגזול יותר ממה שנגזר עליו מראש השנה

הרב: לא נגזר עליו לגזול

ש. לא, נגזל עליו פרנסה ז"א שהוא יכול לקחת עד סכום הפרנסה שנגזר עליו

הרב: הוא יכול לקחת גם לכמה שנים. כמו מי שמרויח בפיס או בלוטו וכו' הוא מרויח לכמה שנים.

ש. הרב, למה רבינו בחיי משייך את הדבר הזה דוקא לעשיר, הרי זה שייך גם לעני למי שמקבץ

הרב: נכון, אבל איפה הנסיון? תיכף תשמע למה. בשלש פנים, שלשה פנים, אז זה פן אחד, ומה שהוא עושה בדרכים רעים ומגונים היה יכול לעשות את זה על אופניו.
עכשיו מה הטעות השניה של השכל, כי הוא חושב שכל מה שיגיע לו מן המזון או טרף מזונו, הוא חושב שכל הטרף הזה זה של המזון שלו, והוא לא יבין כי הטרף מתחלק לשלשה חלקים, חלק אחד זה טרף מזונו והוא כלכלת גופו בלבד, מה שהוא צרי לאכול, לאכול לחיות, ודבר זה, שימו לב אני חוזר פעם שניה, זה מובטח מאלקים לכל אשר בו רוח חיים עד תכלית ימיו, למזון שאתה צריך לאכול אין לך מה לדאוג, כי כל מי שיש בו רוח חיים עד תכלית ימיו יהיה לו טרף מזונו וכלכלת גופו, מה שאתה רואה רעבים זה מה שמגיע להם, איזהו עשיר השמח בחלקו - זה חלקו. העיקר שיש לו מה לחיות, לקיים את גופו, אז אחד מקיים את גופו במעדנים ואחד בפרוסות יבשות, הוא מקיים את גופו. למה זה? זה משתנה לפי החשבון.

ש. הרב אבל הקב"ה לא מגלגל ע"י הטבעים ז"א הוא לא עושה בדרך נס, הוא אומר לבן אדם טוב אני עכשיו אגלגל שאתה תעשה איזו עסקה ועי"ז יבוא לך כסף, ברור שזה מכוון מראש, אבל זה מתגלגל ע"י הטבעים את הדברים, לא?

הרב: ככה אתה מבין,

ש. אני שואל

הרב: הקב"ה אכן מגלגל ע"י העסקאות שאתה עושה, ואלה שהוא רוצה שיגמר העסק, אבל אמרנו שיש דרגת בטחון מקסימלית ויש מתחתיה, אלה שלא בוטחים לגמרי והם צריכים עדיין לעמוד במבחנים שבוחנים אותם בכסף כמו זה לדוגמא, או שלא רוצים לתת להם שיהיו פנויים כי אם הם יהיו פנויים הם ירשיעו, וישמן ישורון ויבעט, לכאלה נותנים להתעסק מן השמים ולא מביאים להם את הטרף לביתם, כמו שאמרנו בזמן המן, שהיה יורד המן לצדיקים בפתח ביתם, לבינונים במחנה ולרשעים חוץ לעיר, אז ז"א הדרך של האדם למזון שלו ולכלכלה שלו, של הגוף שלו אבל בלבד, זה מובטח מן האלקים לכל מי שיש בו רוח חיים עד תכלית חייו, רשע צדיק לא משנה.

ש. ובמה שחוץ לאוכל בשביל דירה, בשביל דברים אחרים הוא יקבל עוד כסף בשביל האוכל?

הרב: לא, לכן אומר החפץ חיים, שלא ירבה בהוצאות כי הוא לא ידע כמה נקצב לו במזונות. דבר שני, זה טרף מזון זולתו, שבכסף של מה שנותנים לו יש טרף מזון זולתו, כמו אשה בנים עבדים משרתים והדומה להם, זה איננו מובטח מן האלהיםלכל הברואים, אתם שומעים שיש כאלה שהאשה מתגרשת מהבעל היא אומרת אתה לא מביא לי אוכל, זה לא מובטח לכל הברואים, כמו שכל אדם מובטח לעצמו שיהיה לו לאכול, זה לא מובטח לכל הברואים, עוד פעם, הטרף של המזון לזולת כמו אשה בנים עבדים משרתים עובדים וכו', איננו מובטח מן האלהים לכל הברואים, כמו שאמרנו קודם שמובטח לכל הברואים, אלא לסגולה מהלם בתנאים מיוחדים, והוא מקרה מזדמן בעת אחת ואין מזדמן בעת אחרת, ז"א בזמן מסוים אתה יכול לקבל בזמן אחר אתה יכול לא לקבל, תקופה כן תקופה לא, לענין כזה לענין כזה לא, כפי שמחייבות הליכות דיני הבורא מן החסד והמשפט. אז לפעמים הקב"ה מתחסד איתך ונותן לך, ולפעמים הוא שופט אותך ודן אותך על מעשיך ולא נותן לך. ואז צריך לפטר עובדים, ואז צריך לקבל גמ"חים ואז צריך לדאוג להלוואות וכן על זה הדרך. אז הפן השני זה ממון של זולתו, זה לא מובטח בכל העיתים ולא לכל הברואים.

ש. למה אשתו נקראת כגוף אחד

הרב: לענין שהחיבור שלהם זה נקרא אחד, אבל לענין פרנסה זה שתי תיבות.

ש. אז אשה בעצמה למה לא מובטחת

הרב: הוא גם מובטחת, ברגע שהוא אז הוא תקבל ממקור אחר

ש. מצד עצמה

הרב: מצד עצמה, היא תקבל או שהוא אומר מהעבודה שלה, או מאמא שלה שהיא תלך אליה, או מהביטוח לאומי, או מתמיכה של אנשים וכן הלאה. הרי אין חיוב שבן אדם יתפרנס רק מעבודה, מכל סיבה מסיבות העולם אדם יכול לקבל את מזונו, מכל סיבה, אז יש סיבה שאדם מתאים לו ויש סיבה שלא מתאים לו, אדם מעדיף לעבוד כמו שאומרים להביא את הכסף, ככה הוא מעדיף, וה' מעדיף שלא יהיה לו פרנסה ושיצטרך לבריות, לא מה שאתה מעדיף קובע, מה שה' מעדיף לפי החשבון שלך אצלו.

ש. האבן עזרא נגזר עליו

הרב: נכון.
דבר שלישי,

ש. בחלק השני מדובר על לא לגופו בלבד, ז"א לזולתו, אתה אומר שכאילו כביכול הוא לא יודע כמה יקבל, אז אחד שקונה בית זה דבר מינימלי, נכון? לא דוקא בית, הוא מתחייב על הוצאה כזו או אחרת, ואם הוא מתחייב האם הוא צריך לצאת לעבוד ....

הרב: צריך לשקול את הדברים מה הוא הלך לקחת, אם הוא רצה נגיד לקחת דירה רחבת ידיים

ש. לא, משהו מינימלי

הרב: אם הוא רצה להשיג דירה מינימלית עם תנאים סבירים בתנאים כאלה שהוא סובר שהוא יכול לעמוד בהם, אין בעיה. אבל מי שיש לו בטחון גמור זה לא ישנה את המצב גם אם יהיה לו חוב על הדירה, הכסף יגיע אליו והוא יסגור את החוב בלי שום בעיה, מי שאין לו בטחון אז הוא יהיה במצוקה, ואז הוא לא יוכל לשבת על מעמדו ויחפש עצות איך להביא את הממון, ואז מומלץ שהוא ילך לרב ישאל אותו מה הוא עושה במצב כזה ומה שיגיד לו יעשה.

ש. כבוד הרב, יתבעו אותו אם הוא לקח דירה?

הרב: אם הוא לקח יותר מכפי מידתו בגלל זה איבד את חייו ואת זמנו כדי לשלם, על זה אמר כבר הרמב"ם שאדם הזה הוא טיפש. למה? כי יש אנשים שלוקחים מהגליל השני של העולם לגליל השישי של העולם לאסוף ממון רב כדי לחזור ולחלק אותו לאומנים שיבנו לו בית טירה שאין בכדי חייו של האדם הזה לדור בסוכת גומא, והגומא מתקיים יותר מחייו והוא הולך ומשקיע יציקות אני יודע מה, איך שנראה היום אתה מבין וכו', ועל זה הוא לוקח התחייבות, שני מיליון, שלש מיליון, שזה מבטיח לו שלשים שנה ככה שעבוד סזיפי וכו', אז הוא פסק את דינו. אבל אתה רואה שאנשים מסתדרים בסוף, וקונים דירות ומסתדרים, רק הם שכחו שאת התורה הם איבדו ושלשים שנה הלכו. אז יש לו בית דירה שישאיר אותו לאחרים, וזה עלה לו בדמים רבים תרתי משמע. ודמים זה ממון ובדמיו הוא שהלכו פייפן.
בלונדון לא קונים דירות, שוכרים דירות, זה לא בושה. הם חיים ככה בהרבה מדינות,

ש. מקבלים שמה מהמדינה

הרב: לא משנה, מקבלים לא מקבלים, מה שה' נותן בכל מקום זה הוא נותן, אז הוא יכול לתת כך יכול לתת אחרת, הכל הולך לפי חשבון הזכויות של הבן אדם, אם זכויות רבות מן השמים יעזרו יותר למעט אם יש גזרה ספציפית כמו האבן עזרא, אבל אם לא - הכל פתוח.
דבר שלישי, טרף קנין, אמרנו אחד זה על עצמו, טרף של עצמו ומזונו, אח"כ טרף זולתו, ועכשיו טרף קנינו, קנין, והוא הממון אשר אין בו תועלת האדם, והוא שומר עליו ונוצר אותו, עד אשר יוריש אותו לזולתו ז"א הוא שומר שכר בחינם, שומר על השכר בחינם, והוא שומר עליו עד שיוריש אותו לזולתו או שיאבד ממנו.
היה אחד ששמר שבעים אלף דולר מתחת לכיור, והיה דליפה מהצינור וכל הכסף נרטב והתעפש והלך כל הכסף, כל הכסף נאבד. והוא יום אחד בא להוציא, חשב מחכה לו שמה זולה, ומה הוא מצא שמה - עובש. והיה אחד ששמר את הכסף שלו במחסן, ובאו העכברים ואכלו לו את השטרות.

ש. זה קורה לתימנים בדרך כלל

הרב: התימנים לא מאבדים כל כך מהר כי הם מבקרים אותו תדיר.

ש. אני לא מבין למה דוקא לעשירים

הרב: מה לעשירים

ש. כל מה שהוא מדבר פה הוא מדבר לעשירים או לכל אדם, וזה אם הוא מדבר זה שייך גם לכל אדם, גם לעניים, השאלה השניה קנינו של אדם אשתו ובניו קנינו, למה שינה את הלשון, ושאלה שלישית זה

הרב: אז אמרנו, מה שנאמר לעשיר הנסיון הוא לפחות בעשיר, אבל העשיר הוא מרגיש שהוא זן ומפרנס, תיכף אתה תראה, אמרתי לחכות בסבלנות אבל אין לך, והקנינו באשתו וזולתו יש להבדיל, כל אחד נקרא יחידה או שנסביר את זה יחידת מזון, אז היחידות כמה שיש לך יחידות צריך להאכיל יותר פיות, אז יש אחד שאתה אחד סינגל מובטח לך מה שקצבו לך לחיות עם אוכל, כמה אוכל לא אמרו לך, אבל עם אוכל, לקחת ורוצה גם להאכיל אחרים, אתה רוצה להתחתן ולהאכיל, קבלת על זה בכתובה לזון את האשה, אז אתה קיבלת על עצמך עוד דבר, אח"כ הבאת ילדים ואח"כ לא יודע מה, שכרת פועלים וכל מיני דברים, ויש לך הרבה פיות עכשיו, זה לא מובטח לך שיעבור דרכך, שאתה תהיה הצינור שיספיק לכולם, זה לא אומר, כי אם ככה יכול אדם לקחת אלף, אלפיים, 3000 עובדים, חמישים אלף, כמה שהוא רוצה, הוא יגיד אני אהיה הצינור. מי אמר? זה שאתה החלטת?

ש. השלישי

הרב: יש לך את השלישי, מה השלישי?

ש. השלישי גם אני לא יודע מה אתה מדבר על כל אדם, אתה נשוי, ואתה לא הולך לבד כל הדברים האלה איפה החיוב של האשה

הרב: מאיזה בחינה?

ש. לסמוך על הגבר שיביא לה את האוכל

הרב: יש הרבה גברים היום שסומכים על הנשים והנשים זה הצינור.

ש. זה בר מינן

הרב: למה בר מינן? למה בר מינן, אברכים יושבים ולומדים והנשים שלהם זנות ומפרנסות,

ש. זה בעיה רצינית

הרב: זה לא בעיה רצינית, זה מרצון, היא בחרה ככה

ש. ואח"כ היא גם נהפכת לבעלת הבית

הרב: זה החשש המרוקאי.

ש. נכון, לא נכון? הלואי ואשתי יתן לי פרנסה אלך אשב בכולל ואלמד

ש. כבוד הרב אם הנסיון של העושר והעוני זה אותו דבר, שיהיה נסיון של העושר. למה לסבול מהנסיון של העוני? הרי שניהם עוברים את אותם הנסיונות, שניהם עוברים את אותם הבעיות, אז שיהיה לו בעיות עם עושר

הרב: אתה יודע, בשביל לאכול העני הוא צריך סה"כ חמישה שקלים, עשרה שקלים, 15 שקלים, העשיר אם אין לו אתה מבין, בוחטות כל יום, הוא חיוור, אז מי מבקש נסיון כזה שכל הזמן יהיה לו דפיקות לב אם הוא יכול לחיות במנוחת הנפש.

ש. בסדר, אבל לפי דברי הרב

הרב: אני קבלתי תה, שותה, עכשיו תאר לך שאני אומר לא, עכשיו תכינו לי פה עוד חמישים כוסות, איך יסתכלו עלי, מה זה? מה באת לנו, שתית כשתגמור נכין לך עוד אחת, לא, תכין פה עוד חמישים כוסות, תביא ארגזים של שתיה שים לי שם בצד, תקנה לי יקב, תכניס אותי שותף בחברת טמפו. כמה אתה רוצה לשתות? מה הבהלה הזאת, מה אתה צריך כל כך הרבה? מה הבהלה? כמה עולה תה? כמה עולה פלאפל, כמה עולה זה, חמישים שקל אתה הכל מסודר, אין לך מקום להכניס. אתה אוכל מנה פלאפל עם כל התוספות, מפוצץ חצי יממה, לך תשתחרר מזה עכשיו. כמה זה עולה? 12 שקל, 15 שקל, תלוי, מה הסיכון כל כך, מה משתגעים כל העולם, מה מה מה?

ש. אני לא מצליח להבין משהו, אם האדם מפרנס את אשתו בשלב מסוים הוא לא יכול לפרנס אותה כי נגמר לו או כי אין לו מספיק, ז"א שבדיעבד הוא פרנס אותה אז זה היה מהצינור שלו, אז איפה הצינור שלה שהוא פרנס אותה?

הרב: הצינור שלה כרגע בסתימותא, זהו, יש כרגע סתימה, ברגע שהוא לא יפרנס היא תפתח את הצינור שלה ותתחיל להתפרנס לבד. אבל יש כאלה שלא סומכים אחד על השני, שניהם פותחים את הצינור, הוא עובד והיא עובדת, וחליק, יש כאלה גם שולחים את הילדים מגיל קטן לעבוד, היה לי אחד שהוא יושב טוב היום שאבא שלו שלח אותו כבר הלך איתו, לקח אותו איתו כבר מגיל ארבע לעבודות. איזה מוצץ, הוא כבר היה כובע אתה יודע, כובע צהוב.

ש. כבוד הרב אפשר חצי מהחיים להיות עשיר?

הרב: תראה, אדם ששואל בבדיחות כ מוך בטוח שכל החיים שלו הוא יהיה עני. למה? כי כל כמה שיהיה לו זה עדיין לא נקרא שהוא עשיר

ש. אבל כתוב מי שפושט יד לא פושט רגל

הרב: הפוך, בשביל לפשוט יד הוא קודם כל פושט רגל,

ש. פושט את השכל

הרב: לא, איך הוא הגיע לאמריקה וללוס אנג'לס אם הוא לא פשט את הרגל יותר מידי עד שהוא הגיע לפשוט את היד, או קודם רץ עם הרגליים הרבה קילומטרים

ש. לא שומעים

הרב: הנה עכשיו הוא יגיד.
אז עכשיו, טרף קנין זה ממון שאין בו תועלת לאדם והוא שומר עליו ונוצר אותו עד אשר יוריש אותו לזולתו או עד שיאבד ממנו.
והסכל יחשוב, כל אשר גזר לו הבורא מן הממון שהוא טרף מזונו וכלכלת גופו והוא ממהר אליו ומשתדל עליו, ואפשר שיקבצנו לבעל אשתו אחריו ולהורגו ולגדול שבשונאיו. והבאנו דוגמאות, מכל האחים שפטרו באחרונה והשאירו עשר מיליארד, אתם זוכרים? האחים עופר, ואמרנו שהאח השני היה בלויה ובשבעה, ומה הוא חשב, שהוא מקבל את הכל, אחרי שלשה חדשים גם הוא הלך. והשאיר לאחרים, ומה יהיה עם אחרים, ישאירו לאחרים וכן הלאה. אבל אם יהיו חכמים יחלקו את הממון כדי שיהיה להם אוצרות לעולם העליון, כמו מונבז המלך, שכל האוצרות שאספו אבותיו הוא חילק. הוא אמר הם אצרו בעולם הזה ואני אצרתי לעולם הבא. מה החכמה, אדם יש לו שתי אפשרויות, נותנים לו סכום חמישים אלף דולר, אומרים לו או שתשקיע את החמישים אלף דולר בצריף ותהיה בו שבוע ימים, תבוא לעשות שיפוצים הכל וכו', משהו משהו שזה יהיה, סוויטה, או שאתה לוקח את החמישים אלף דולר ומשקיע את זה בוילה, והוילה הזאת תשאר שלך תמיד, אז חמישים אלף דולר בצריף לשבוע שכירות, או בוילה שלך לצמיתות, מה אתם תעדיפו? מה אתם תעדיפו? מה פתאום, סתם אתם אומרים סתם. כי בני אדם משקיעים בשבעים שנה פה שזה בשכירות את הכל בשעה שהם הולכים לוילה לצמיתות והם לא משקיעים כלום. ז"א, יש עולם הזה חולף, יש עולם הבא, כל כסף שעשית איתו מצוה קיימת היא קיימת לעולם הבא במלואה, כל סכום שהשקעת והפירות שלו והפירי פירות שלו, הכל זה שלך, או אם שמרת אותם ולא לקחת מישהו אחר יקח אותו, וגם אם השתמשת בו מה נהנית לאותה שעה, ואין בזה קיום. אפילו מה שאוכלים אחרי שעות הולכים להתרוקן, צריכים עוד פעם, אז מה החכמה? איפה השכל? אז אם ה' נתן לך אפשרויות תנצל אותם להעביר אותם שיהיו על שמך לעולם העליון. אין שכל, כי קודם כל הרגילו את האדם לפחד שאם לא יהיה לו הוא ישמור בצד מה יקרה לעת צרה, ולמדנו שהעושר שמור לבעליו לרעתו, ומצד שני הוא תמך, הוא רוצה כבוד כי כסף עושה כבוד ומכבדים אותו,

ש. איך למשל סיפרת על ההוא שהלך לאי

הרב: כן, אז ז"א אדם צריך להבין דבר אחד, שאדם טרף הקנין זה ממון שאין בו תועלת האדם והוא שומר עליו ונוצר אותו עד אשר יורישנו לזולתו או שיאבד ממנו, והסכל חושב שגזר לו הבורא מן הממון שהא טרף מזונו וכלכלת גופו, והוא ממהר כל הזמן בשביל לחיות לאכול לאכול לאכול, לא, זה הכסף שהוא מיותר, מותרות. ולמדנו אתמול שעל המותרות אדם לא צריך לטרוח הם יגיעו, אם מגיע לך מותר - יותר מהמזון שלך, זה יגיע. מה אתה צריך לדאוג? יהיה לך אוכל, נכון? אוכל אתה לא צריך לדאוג כי זה מובטח, מה אתה רוצה עכשיו מותר? המותר לא הולך עם מגיע, לא ההשתדלות קובעת, אז ממילא למה אתה טורח בכלל?

ש פלאפון חשמל, לא יודע מה, קופת חולים בארץ

הרב: הכל זה בא מאותו הקב"ה, מיפו 18

ש. בסדר זה לא רק אוכל דברים כאלו

הרב: תגיד מה שאתה רוצה, חובות, זה משכנתא

ש. לא משכנתא, לא, בן אדם בלי משכנתא, בן אדם רגיל רוצה לחיות רגיל

הרב: הכל זה מה'

ש. ודאי הכל מה'

הרב: אז מה אתה רוצה?

ש. גם האוכל שלו מה'

הרב: אז שב בבית

ש. הוא עושה השתדלות הוא לא צריך

הרב: שב שב תנוח

ש. לבד?

הרב: כן, תלמד בטחון אמרנו, תלמד ארבעה חדשים בטחון לא תצטרך לעבוד בכלל, ארבעה חדשים אתה עובד פה עובד פה רציני, לומד את הסוגיות טוב טוב, לא תצטרך כלום, ה' יראה לך שהוא מנהל את העולם.

ש. אשתו הולכת לעבוד במקומו

הרC: אמרתי מה צריך לעשות אם אתה רוצה לא לעבוד, תלמד ארבע חודש רצוף בלי הפסקה שער הבטחון, לא יקרה לך שום דבר, שום דבר, לא תמות, יהיה לך

ש. למות ודאי שלא, אבל מדובר שאנשים רוצים לעבוד למה, הם לא הולך למותרות, הוא הולך למינימום שלו

הרב: אני לא יכול לחזור על זה עוד פעם אם אתה עקשן להשאר דבק בעמדתך, אנחנו כבר עוד מעט נלמד חצי שנה ואתה עדיין בנקודת הפתיחה, זה כבר בדיחה.

ש. למה?

הרב: כי לא מייצרים שאלות כל הזמן אותו דבר

ש. אבל התקדמנו

הרב: מה התקדמנו? חזרת בחזרה רוורס?

ש. לא לא חזרתי

הרב: אדוני, כל מה שיש לך וחובות והכל והכל, על הבורא אומר השלך יהבך על ה' והוא יכלכלך, אתה יודע מתי תדע את זה? מתי שתעשה ככה תדע את זה.

ש. אבל מה הנוסחה, עוד פעם, מה הנוסחה, השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך

הרב: אמרנו ארבע חודש ללמוד שער הטבחון ללא הפוגה, עד שהדברים ידבקו לך בלב ויהיו ברורים לך ותתבייש לעשות משהו אחר כי כל כך ברור לך שזו האמת לאמיתה, ואתה תראה שה' לא יטריח אותך.

ש. אבל הוא צריך שגם אשתו תלמד את זה

הרב: תלמד גם את אשתך תלמדו חברותא.

ש. אם בעל יקום בבוקר יגיד הלכתי לשיעור של הרב אמנון והיום נגמר, אני לא הולך לעבודה,

הרב: יש פה, יש פה כמה, יש פה כמה, יש פה כמה, אתה רואה שאלת אותו דבר ויש פה כמה שעובדים רק שעתיים,

ש. בסדר, גם אני הולך כך,

הרב: אה, גם אתה הולך ככה

ש. אבל הורדתי שעות לא לגמרי

הרב: מאה אחוז תוריד שעות ואח"כ תוריד ימים

ש. איכות חיים אותו דבר נשארת

הרב: אותו דבר ויותר קל, מנוחת הנפש, אין דאגה, אין שום דבר, ישתבח הבורא, מה אני צריך לדאוג, יש לי אבא גדול אוהב מרחם חומל, הוא רוצה להעניק לי, מה פתאום, מה, בגלל שאני טוב מאמין לו סומך עליו, לומד את תורתו, עושה מצוותיו אז הוא לא יתן לי לאכול? מה זה, הוא רוצה שאנחנו ענשה את מה שהוא אומר והוא לא נותן לנו? זה כמו אחד חשמלאי, אומר לו תן לי ארגז כלים, אומר מה פתאום אתן לך ארגז כלים, תקנה ארגז כלים. אתה רוצה שאני יעבוד בעבורך - תן לי ארגז כלים. אני צריך לנסוע, תן לי אוטו, אני צריך לדבר בטלפון תן לי פלאפון.

ש. איך אדם יכול ללמוד תורה לילדים שלו, אם אמרנו שהצינור הוא רק של האוכל שלו

הרב: מי שבוטח בה' יתברך הוא גם יהיה צינור של כל הילדים וכל השכונה וכל העיר וכל המדינה, אין בעיה, ברגע שאתה דבק באלקים אתה לא חסר כלום, מי שנמצא על שולחנו של מלך לא חסר לו כלום, על שולחן מלך יש הכל. רק מה, תתחבר לשולחן, אתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום. כל הבעיה זה לשנות את הפיוז זה הכל, בין הבוטח ללא בוטח זה פיוז, תשנה אותו - הכל בסדר. לדוגמא, בן אדם אומרים לו בא, בא נסע לירושלים ולא בא לו, מה ירושלים עכשיו, תראה איזה גשם, תראה איזה זה, אפשר להתקרר, אפשר להחליק עם האוטו, יכול להיות שלא יהיה דלק יגמר, יכול להיות שאתה יודע משטרה יהיה מחסומים, יכול להיות שיחליפו נתיב, לך תדע מה קורה וזה, הכל הוא עושה ואומר בשביל לא לצאת כי לא בא לו. אבל אם בא לו, אז השני אומר לו את אותם טענות, אומר מה זה גשם, מה אכפת למכונית מגשם, מה היא מתפעלת מגשם, מה קרה, כן מה היא משתעלת? מה קרה? הוא אומר לו תשמע, אבל יכול להיות פנצ'ר, הוא אומר מה בעיה יש גלגל ספר, אומר לו תשמע אבל הדלק עלה עכשיו בעוד כמה אגורות, אז הוא אומר לו אז מה הבעיה, נשלם כמה אגורות, מה אתה קמצן, תראה אבל יש מחסומים, הוא אומר אז נמתין, מה הבעיה העיקר נגיע לירושלים, וכן הלאה, מה הבעיה? מה עכשיו ההבדל בין שניהם? סוויץ', זה רוצה זה לא רוצה. אתה החלטת? תחליט רוצה או לא רוצה.
עכשיו, גם מי שלא רוצה, אם הפיתוי יהיה גדול ומשתלם הוא יהפוך להיות רוצה. אם יגידו לו שבנסיעה לירושלים כל אחד חוזר עם חמשת אלפים דולר, הוא מיד רוצה. גם עם אופניים הוא ייסע בגשם, מה הבעיה? לוקחים מעיל, ולוקחים כובע מנילון וחביבי, זה גם ספורט. וגם חויה להתרוצץ בגשם, מה כשהיינו ילדים קטנים לא יצאנו לגשם דוקא, ולהכנס דוקא לשלולית? אז תעשה את זה עכשיו בשביל חמשת אלפים דולר. אין שום בעיה, רק צריך שזה ישתלם. אם נדע שזה משתלם לבטוח בהשי"ת, מנוחה שלוה אין דאגות אין בעיות אין שום דבר, אתה יודע ה' יודע מתי לתת לך, ה' יודע מתי לתת לך. לא, לא יהיה לך חיים יותר טובים מזה, אי אפשר לקבל חיים יותר טובים מזה. אתה אפילו לא משתדל הרבה בעבודה רק אתה יודע שפספסת עסקה, פספסת פגישה, פספסת כל מיני פספוסים כאלה כבר אתה בצער, כבר אתה לא סולח לעצמך, כבר אתה אומר מה עשיתי לעצמי לא שמעתי למה התחככתי, משך אותי הפסדתי את העסקה, אווווו הכל דמיונות, מה שמגיע לך יגיע עם עסקה בלי עסקה.
דבר שלישי, כשהקב"ה נותן את הטרף הוא נותן הטרפים לבעליהם כמו שגזר להם הבורא על ידו, הקב"ה נותן לעשיר הזה שאמרנו שהוא במבחן ובנסיון הוא נותן לכל אלה שתחתם כגון אשתו, בניו, משרתיו, עבדיו וכו', הוא נותן את הטרפים לבעליהם כמוש גזר להם הבורא על ידו, והוא זוכר טובתו להם בהם, מה פירוש? הוא מרגיש עכשיו שמגיע לו טובה על מה שהוא פרנס אותך, כאילו הוא הטריפם וכאילו הוא כלכל אותם וכאילו הוא התחסד עמהם והוא רוצה שישבחו אותו, יודו לו הרבה מאד עליהם. והוא רוצה שיעבדו אותו בעבורם, והוא מתגאה ויגבה לבו וירום, ויניח הודאתו עליהם שהם חייבים בהודאתו, וחושב שאם היה מונע מהם אז היו נשארים אצלו, ז"א כל מה שהוא מטריף אותם אם לא יטריף אותם אז הממון הזה ישאר אצלו, וכי לולא הוא היו נפסקים טרפיהם, והאדם הזה הוא לא עשיר, האדם הזה הוא העני אשר יגע לריק בעולם הזה ויפסיד את שכרו לעולם הבא.

ש. עצם המחשבה שלו שהוא מפרנס?

הרב: עצם זה כן, שהוא עובד גם בעצמו לריק והוא חושב שהוא מטריף את האחרים והוא מבזבז את זמנו וכו' וכו', והוא חושב שהכל מאיתו ולא מהשי"ת. אז ז"א זו טפשות ואיוולת שאין כדוגמתה, ה' מחליט שהיום אתה תהיה הצינור, מחר הוא יסתום את הצינור ויעביר אותו למישהו אחר, אין שום בעיה. אז זה טעות של העשירים שהם חושבים שזה הם עושים והם נותנים, הוא ששמעתי מכמה אנשים אומר, תגיד אתה חושב שזה הגיוני, אתה יודע כמה אנשים אני מחזיק? אני מחזיק היום עשרים משפחות, שלשים משפחות, אתה חושב שאני יכול לא לקום בבוקר ולבוא לעבודה? מה יהיה איתם? מה יהיה איתם? אני אפקיר אותם אתה חושב? יש לי אחריות. זה ליצן. זה העני

ש. למה עשירים באים לרבנים אמרו שבגלל שהרב מדבר אליהם אז הם מרגישים כאחד העם, למה הם הולכים לרבנים מתייעצים איתם, כי הרב מדבר איתו כאילו הוא סתם מישהו, הרב אותו כמו בן אדם רגיל, אז זה העשירים בגלל זה אנחנו הולכים לרב, כאילו הם מחפשים את ההרגשה הזאת.

הרב: לא הבנתי

ש. אני אומר, ראיתי יצחק תשובה וכל אלה הולכים לרב יהושע פינטו, הוא בגלל שאנחנו הולכים אליו הוא רואה אותנו כאילו בן אדם רגיל, לא בגלל שאני עשיר, הוא לא מסתכל עליו כאילו בן אדם עשיר,

הרב: הוא לא רואה אותם בן אדם רגיל, אם היה רואה אותם בן אדם רגיל אז לא היה מקבל אותם, כמה זמן משקיעים בעשירים וכמה זמן משקיעים באנשים הפשוטים? כמה נכנסים בלי תור

ש. אני חיכיתי שלשים דקות

הרב: אתה מבין, אם אתה לא עשיר אתה מחכה בתור, ואם אתה עשיר אתה בלי תור, אז זה ל אנשים פשוטים רגילים, אז ז"א,

ש. גם בתורה בן אדם משלם כסף

הרב: אצלי תשובה חיכה במשרד בחוץ ואמרו לי שהוא מחכה, אמרתי אבל יש אצלי מישהו כרגע, כשאני אסיים אז אני אתפנה, ובינתיים הוא הלך מהגאוה שלו אז הוא הפסיד. זהו.

ש. אין אף אחד בעולם שהיה עושה את זה

הרב: מה אכפת לי

ש. אני אומר לרב, הבן אדם היחידי בעולם

הרב: מה אכפת לי

ש. לא, אין אף אחד בעולם, הוא לא הולך לאף אחד בכלל.

הרב: מה אכפת לי,

ש. אז זה אחד פרסמו הכתוב

הרב: אנחנו לא בתחרות עם אף אחד, צריך להתנהג כמו שצריך להתנהג בלי תחרות, אין תחרות.

ש. כבוד הרב, אם יהיה לנו חמש אחוז מהאמונה שיש לרב אנחנו מסודרים בחיים, לא צריך להגיע לרבינו בחיי

הרב: ולמה אתה לא יכול?

ש. אני משתדל

הרב: או, תמשיך ככה ותגיע

ש. כבוד הרב אתמול השתדלתי. כבוד הרב, אתמול השתדלתי, עצר אותי שוטר, ונזכרתי שהרב אמר אתמול שאם לא מגיע לך בן אדם לא יכול לעשות שום דבר, אז אמרתי לשוטר אני בשליחות של חסד, אז הוא אומר לי מה זה, אמרתי יש פה ילד באוטו אני לוקח אותו בשליחות של חסד, אז הוא אומר לי אבל עברת על פס לבן, אמרתי לו התבלבלתי וזה אני מבקש מחילה, וזהו, ונזכרתי מה שהרב אמר, ולא דיברתי יותר, הוא אומר לי תביא לי את הרשיון הבאתי לו את הרשיון, אמר תעמוד לידי, עמדתי לידו, הוא מחפש בזה,

הרב: במחשב

ש. אז ההוא עונה לו, אז אני לא דיברתי מילה, ותמיד הייתי מדבר עוד וזה, אמרתי זהו, נגמר, אז ההוא מחפש במחשב הוא אומר לו לא מוצא את השם הזה, אין, המחשב לא עובד, מתקשר לאיזה מחשב אחר, לא יודע יש לו כל מיני מחשבים באוטו, אז ההוא אומר לו מה זה השם הזה? אומר לו מי זה? אומר אני לא מוצא את השם הזה, זה שם יותר מידי ארוך, למה יש לי חיים טובי ... שם ארוך, אז הוא שואל אותי איך קוראים לך? אמרתי לו חיים, הוא אומר אבל לא כתוב פה חיים, איך קוראים את זה, הוא לא יודע אפילו איך לקרוא את זה, אז התחלתי לספר לו שאבא שלי השאיר צוואה שאני אשאיר את השם הזה וזה, אז הוא מחייך הפעם, הוא אומר לו בקשר עזוב אותו זה בסדר, החזיר לי את הזה אמר לי כל טוב, אמרתי לו ה' יברך אותך כל טוב להתראות, כל הברכות כולם ונסעתי. אבל זה ראיתי במוחש, ז"א היה לי כמין שלוה, כל פעם שהיה תופס אותי שוטר הייתי מתחיל לרעוד.

ש. כבוד הרב אומר שצריך לבטוח בה'

הרב: תחלק, תחלק, יש דברים שנעשים על פי המצוה ושמה צריך להשתדל ויש דברים שנעשים לצורך עצמו ושמה לא צריך להשתדל.

ש. כבוד הרב, האבן עזרא בטוח שעבר את שער הבטחון, אז למה הוא אמר שאם הוא ימכור תכריכים לא ימותו אנשים

הרב: גזרה, גזרה, היתה עליו גזרה.

ש. אי אפשר לשנות את הגזרה?

הרב: לא יעזור, מי שיש עליו גזרה לא יעזור

ש. אז איך בן אדם ידע אם זה גזרה או שזה חוסר בעבודת ה'

הרב: בסוף החיים הוא יסתכל אחורה והוא ידע.
ובכן, המשכיל נוהג בשלש פנים, על הדרך הנכונה לתורתו ולעולמו, המשכיל נוהג הפוך מהסכל, הוא נוהג בשלש פנים על דרך נכונה לתורתו ועולמו, דהיינו גם בתורה שבחיי העולם הבא וגם לעולם הזה, ובטחונו במה שיש ביד האלהים מטרפו וקנינו יותר חזק מבטחונו במה שיש בידו מהם, ז"א פעם סיפרתי לכם סיפור ששאלו אותי בהרצאה שאלות על פרנסה ופה ושם, אז שאלו אותי ממה אתה מתפרנס, אז אמרתי שיש לי אבא עשיר, הא, יש לך אבא עשיר, אמרתי כן. אמרו מי זה אבא שלך אם אפשר סתם לדעת? אמרתי אבא שלי מאד מפורסם, אני מתפלא עליכם שאתם לא יודעים מי זה, מי זה מי זה מי זה? אז אמרתי להם שהאבא שלי הקב"ה, הא... אז אמרתי להם למה אתם עושים פרצופים? זה אבא שלי, אמרו אז מה זה קשור אם הוא עשיר, אבל אתה איך אתה מקבל את הכסף? אמרתי תשמעו, אבא שלי הוא לא רק עשיר הוא גם חכם, עכשיו אני צריך דירה ארבעה חדרים עם הילדים, ואבא שלי רוצה לתת לי חדר מלא זהב, חדר מלא זהב, אז אם הוא יתן לי את החדר מלא זהב אז זה יהיה על חשבון אחד החדרים שלי בדירה, אז הדירה שלי תצטמצם לשלשה חדרים, בחדר אחד יהיה את הכסף, אז אבא שלי אומר יש לך בעיה אם אני אחזיק את החדר אצלי ויהיה לך עוד חדר? אתה סומך עלי או אתה לא סומך עלי? אז אני אומר לו אבא בטח אני סומך עליך, הרי כמו שהחלטת לתת לי עכשיו אתה יכול לתת לי אח"כ, מה הבעיה, ואז יהיה לי רווח, אני אוכל להזמין אורחים אני אוכל הכל, מה הבעיה. אז מי שסומך הוא יודע שלקב"ה יש יותר מחדר לתת, יותר, אז למה אתה צריך את זה פה ועכשיו אם זה נמצא במרחק של פחות מגיהוץ כרטיס אשראי, מה הבעיה?
זה מה שהוא אומר, בטחונו במה שיש ביד האלהים מטרפו וקנינו יותר חזק מבטחונו במה שיש בידו מהם פה, שומע? אדם צריך לבטוח בה', ומה שיש בידו בשבילי יותר ממה שיש לי בכיס עכשיו, אם יש לי בכיס עכשיו חמישים אלף דולר אני צריך להיות בטוח יותר במה שיש בידו וזה לא אצלי, ממה שיש אצלי בידי, זה בטחון. כי זה ברגע יכול להאבד, ברגע יכולים להתנפל עליך, ברגע יכול להיות כל מיני בעיות. זה לא בטוח בכלל. זה שבידו זה בטוח, אף אחד לא יכול לגשת לשם, ומתי שהוא רוצה הוא יכול לתת לך את זה בשביל שלא יוכלו לגעת לך בזה, והוא גם שומר. אנחנו אומרים בברכת כהנים "יברך ה' וישמרך" מה זה וישמרך? בממון, אז ה' גם נותן את הברכה וגם שומר את הממון שלך, שלא תפסיד אותו, שלא יזיק לך וכן הלאה. אז אדם בוטח צריך לבטוח במה שיש ביד ה' יותר ממה שיש בידו. מפני שאינו יודע אם הוא טרף מזון או טרף קנין, הוא לא יודע מה יש לו ביד, הכסף שיש לו לאיזה מטרה זה מיועד, ויגיע אדם כזה לכבוד העולם הזה ואל גמול הטוב בעולם הבא, כמו שאמר במזמור "הללויה אשרי איש ירא את ה'" ז"א, האדם צריך לדעת, כבוד הוא גם יקבל, אם אדם חושב שרק אם יש לו כך וכך כסף אז הוא יקבל כסף, כבוד יקבל מי שבוטח בה' בכל מקרה, ועולם הבא הוא לא יפסיד, ירויח בגדול, כי הוא לא נכשל בממונו. כי ראינו קודם שהעשיר הוא ייגע לריק ולא יהיה לו שכר לעולם הבא, בגלל שהוא משתמש עם הכסף כאילו הבעל הבית, כאילו הוא זן, כאילו הוא מפרנס, כאילו הוא אלהים קטן.
ויש מבני אדם כתות שאינם משתדלים לקנות הממון ולהרבות ממנו אלא לאהבת הכבוד מבני אדם, הם באמת לא צריכים את זה, אבל איך הם יקנו כבוד מבני אדם? בעל המאה הוא בעל הדעה, אז הוא רוצה להיות כזה, והם רוצים לעשות להם שם, הוא גם כן בן אדם שנחשב מן העשירים מבין שועי עולם, ואין מספיק להם מהכסף שום דבר, כמה שיש שום דבר לא מספיק, וזה סכלות מהם בסיבת הכבוד בעולם הזה ובעולם הבא, גם זה סכלות בעולם הזה וגם ל עולם הבא, לעולם הבא אתה מפסיד כל ימיך לריק, בעולם הזה כמה עזבת, עדיין אומרים שיש עשירים יותר ממך, אז מה אתה קטנצ'יק. אז מה, אם חיפשת כבוד כשאתה נכנס עכשיו לתוך אלה, אז רואים שמה עוד יותר ברור כמה אתה רחוק, כמה עוד אין לך.
כשכותבים נגיד את המאה הראשונים ואתה מקום 99, זה יותר טוב ממנו וממך, נכון? אבל אומרים שהוא 99, אתה יודע איזה פדיחה? אז ז"א וגורם להם זה מה, למה גורם להם שהם אוהבים את הממון וכו', משום שהם רואים שעמי הארץ מכבדים את אנשי הממון, אז הם רוצים גם כן שירוצו אחריהם, ככה ויפרגנו להם ויגידו להם וזה וזה וזה, מסכנים, אם היה לך חכמה אז היו רודפים אחריך לכל מקום, ואם יש לך כסף אז בהתחלה מכבדים אותך, אבל כשאתה לא נותן מבזים אותך, מקללים אותך, אומרים עליך קמצן יקמצן, האיש הזה קמצן, מה הרווחת? רק קללות.

ש. צריך הרב לכבד עשירים, צריך לקום לפניו, צריך

הרב: מאיפה הבאת את זה?

ש. לא יש גמרא על זה

הרב: שרבי היה מכבד עשירים, הוא ידע איך צריך לכבד. עשירים שהם באמת יראי שמים

ש. כמובן, אדם שלא ירא שמים ודאי שאסור, אבל אדם שירא שמים ויש לו כסף

ש. הרמב"ם אומר, הרמב"ם אומר

הרב: אני לא מכבד עשירים

ש. גם אם הוא ירא שמים?

הרב: לא, ירא שמים מכבד אותו בגלל היראה, בטח, לא בגלל הכסף. אני לא מכבד עשירים בכלל, פרנציפ.

ש. הם צינור

הרב: שיהיו צינור, אני נמצא ליד השיבר, אני לא צריך את הצינור. העשירים באים לבקש אצלי ברכה, שמעת? יש לו כסף הוא רוה ברכה עוד, אבל יש לך כסף למה אתה רוצה ברכה? אצל מי אתה הולך לתת ברכה אצל העני, אז מי יותר עשיר? אם המפתח של העשירות נמצא אצלי אז מי יותר עשיר. עכשיו מי אומר שהמפתח אצלי? העשיר בעצמו. אין שכל.

ש. אומרים שהרב יודע מה חסר והעשיר לא יודע מה חסר לו

הר : זה כמו אלה שבאים אלי כל פעם שהם משיח. איך שהם דופקים בדלת אתה מכיר אותי, בטח אתה משיח, איך ידעת? כן, ישר. חוסך להם זמן, אתה מבין ,יש להם שליחות לגאול את ישראל אז אי אפשר לעכב אותם. אחד שאלתי, אתה בטוח שאתה משיח? בטח שאני בטוח, אני אומר אז למה אתה מחכה? אומר לא, באתי לשאול אותך מה לעשות. זה נקרא משיח אהבל.

ש. העשיה היא חובה

הרב: אתה שיעור ראשון אז אתה שואל שאלות, לא לא חובה, אין חובה לעבוד, אין מצוה כזאת גם. רק אלה שאין להם בטחון, מה לעשות, הם הולכים לעבוד.

ש. שעמום מביא לבטלה ומביא לעוונות, אם אחד שהוא לא לומד שילך לעבוד

הרב: למה אתה אומר שהוא לא לומד, שילמד, מי אמר לו

ש. מדבר על אלה שלא לומדים

הרב: לא לומד, אז אמרנו שאלה שלא לומדים ה' מטיל עליהם עבודה. אלה שהם בדרגה שלומדים ומגבירים בעבודת האלקים, כמו שציינו את זה, האנשים האלה לא צריכים לעמוד בנסיון הזה אז לכן אין בעיה, הם לא צריכים לעבוד, אבל אלה שהם בטלים אז ודאי שצריך להטיל עליהם עבודה.

ש. הרב, על מה נאמר "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון"?

הרב: במי שלא יכול לעמוד רק בלימוד התורה, אדם כזה שלא יכול ואח"כ הוא אין לו בטחון מספיק, אז בסוף הוא יכול להגרר לעוונות. כמו שאמרנו במשנה אחרת, שיפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון, כי המטרה זה להשכיח את העוון, אז אם אדם לא יכול ללמוד כל הזמן אז הוא עסוק בעבודה, אז שניהם מעסיקים אותו שהוא ישכח מהעוון, אבל אם הוא בטל אז זה יגרור עוון.

ש. האם לימוד תורה מספיק או שאתה צריך להיות בעל מדרגה

הרב: לא. התורה מתקנת את האדם.

ש. כבוד הרב, הרב אומר

ש. יש כאלה לומדים תורה אתה יודע סתם

הרב: מה זה סתם? מה זה סתם? מה זה סתם? לומדים. לומדים.

ש. לא לשמה נהיה לשמה

הרב: אחד לומד סטודנט, לומד רוצה תעודה, זהו.

ש. מה זה נקרא, סתם

הרב: סתם, סטודנט, למה הוא לומד? כי אין עבודה, ובסוף מה הוא עובד? משהו אחר.

ש. יש כאלה שלומדים תורה כדי

הרב: יש כאלה לומדים מדעי הרוח והולכים ברגל.

ש. פעם שעברה אמרת שיש כאלה שלומדים תורה בשביל השררה, אז הם לא בסדר, נכון?

הרב: נכון.

ש. האם גם באלו זה נאמר?

ש. כבוד הרב, אני שמעתי את הרב הרבה פעמים אומר לאנשים, תלמד שעתיים בתענית דיבור אז בעזרת ה' יתקיים מה שזה, אנחנו מבקשים מהרב, לא יודע אני בכל אופן מבקש מהרב, שהרב יגיד שמי שבא חודשיים שלש לשיעור הזה, בעיות של פרנסה מבטיח לו אין לו

ש. אבל בתענית דיבור

הרב: אני אומר לך שאם תלמד ארבעה חדשים רצוף שער הבטחון באמת, לא עם קושיות כל הזמן לחפש קושיות בשביל לחזור לעבודה

ש. לא, יש אנשים

הרב: זה כמו אחד החליט שהוא רוצה להיות בריון והוא הולך למכון, וכל יום שהוא אומרים לו תרים חמש קילו אז הוא אומר רגע, מי אמר שחייבים בכלל להרים? ומי מבטיח בכלל שאם אני ארים אני אהיה שרירן? ומאיפה אתה יודע, תגיד לי, למה באת לפה בכלל? בן אדם נכנס למכון אז הוא יודע לקראת מה הוא הולך, הבן אדם נכנס לשער הבטחון על מנת שמה, שיהיה לו בטחון ולא יצטרך לעבוד, וכל הזמן הוא שואל אבל איך אפשר בלי לעבוד. אתה צריך ללכת לקורס של משרד התעסוקה, שמה הם יסבירו לך הפוך ממני.

ש. הרב יתן לנו ברכה שמי שבא לפה שלשה חדשים בעזרת ה' בעיות הפרנסה לא יחולו עליו

הרב: ארבעה חדשים

ש. ארבע?

הרב: אבל ללמוד, לא להקשות קושיות בשביל לחזור לעבודה.
אתה כבר השתפרת אתה עושה כבר נסיונות וזה וזה עובד, אפילו השבת האחרונה היה לך כמה נסיונות.
אז אמרנו שיש כאלה שקונים ממון לעצמם רק בשביל שיהיה להם שם וכבוד ולא מספיק להם שזה שום דבר,

ש. מה הפשט קונים ממון?

הרב: כל הזמן עובדים בשביל לקנות ממון.
וזה גורם להם בגלל שהם רואים את הכיבוד של עמי הארץ לאנשי הממון וכיבודם להם ותקוותם מה שיש אצלם, כיון שעמי הארץ כל הזמן יש להם תקוה, הם מחניפים לרשעים, סליחה לעשירים, הם מחניפים כל הזמן שיש להם תקוה למשוך מהם מאשר בידם, תקשיב טוב עכשיו מה כתוב, ואילו השכילו והבינו כי אין ביכלתם ולא בכחם, למי? לעשירים, לא לתת ולא למנוע אלא למי שגזר לו הבורא אצלם, שמעת? עשירים לא יכולים לתת כלום! אגורה וחצי אגורה, לשום בן אדם בעולם, אם לא גזר הבורא אצלם. אין ביכלתם ולא בכוחם לא לתת ולא למנוע, אלא למי שגזר לו הבורא אצלם. אם היו יודעים את זה בני האדם, לא היו מקוים לזולתו ולא היה ראוי אצלם לכבוד, כמו שאני לא מכבד אותם, לא היה ראוי אצלם לכבוד, כי מה אתה שונה בתור עשיר מאדם עני שאם ה' גזר שהישועה תבוא ממנו, תבוא מכל מי שהוא רוצה, מה ההבדל?
בא אצלי אחד שיש לו הרבה כסף ואמר שאבא שלו חולה, והוא רוצה שאני אתפלל, אעשה משהו בשביל שאבא שלו יהיה בריא, אמרתי לו שמע, אנחנו עושים אצטדיון כרגע, אבא שלו לא התעורר כבר כמה ימים בקומה כזה, והוא רוצה שהוא יקום, אמרתי לו תשמע, יש אצטדיון, הזכות הזאת היא גדולה לאין שיעור, וכמה שאתה תקנה יותר זכויות בשביל אבא שלך אז הסיכוי שלו יגדל, אז תקח כמה שאתה רוצה מניות ושלום. כמה אתה רוצה, הוא שואל אותי, אמרתי לו אני לא רוצה כלום, כמה שהלב שלך רוצה בשביל אבא שלך תתן, אז הוא החליט סכום, לפי הגודל שלו, הוא היה יכול לקחת את כל האצטדיון בקלות. אבל זה היה רחוק מאד מאד מאד מאד מאד מהעלוית של האצטדיון

ש. למה הרב לא אומר לו את הסכום?

הרב: למה שאני אגיד? כתוב פה, כתוב פה, שאין ביכלתם ולא בכוחם לא לתת ולא למנוע אלא מה שגזר לו הבורא אצלם. מה שהוא יגיד זה מה שה' גזר. הבנת? עכשיו אם אני אגיד לו תתן איקס והוא יתן איקס, אני עלול לחשוד שאני גרמתי, זה גם בעיה בבטחון. זה בעיה שאני כבר בוטח בהשתדלות שלי.

ש. אבל הוא לא יודע כמה לתת

הרב: הוא לא צריך לדעת, ה' שם בפיו, אתה לא מבין? אין ביכלתו ואין בכוחו, אתה לא שומע? הוא תוכי, תוכי, אתה יודע מה זה תוכי? מה שלימדו אותו להגיד הוא אומר, זה הכל. אם ה' שם בפיו להגיד ככה הוא יגיד ככה, אם יגיד לו ככה יגיד כה

ש. כן, אבל זה אפילו לא בגדר השתדלות, הוא לא יודע, הוא תינוק שנשבה

הרב: הוא לא תינוק שנשבה, הוא כלום, והוא אדם רגיל פשוט כמו כל אדם שתוקעים לו מספר בפה, זה הכל.

ש. מי תוקע לו את המספר בפה?

הרב: הקב"ה

ש. אבל ההשגות שלו, הוא מצומצם

הרב: גם מצומצם, אותו דבר. ויש אנשים, כמו שסיפרתי לכם לפני כמה ימים,ש היתה אשה בשביל להציל את אחיה, מכרה את הדירה בלי להשאיר כלום נשארה עם שמונה ילדים, מה זה, מאיפה ההשגות שלה? איזה השגות, אין לה השגות, הוא פשוט חשבה שחיי אחיה יותר חשובים מלדור בדירה. הרי בני האדם תמיד אומרים, שהם מוכנים הכל לעשות, כשזה מגיע לכסף רואים כמה אתה מבין, חוסכים ניתוחים מהאבא, דואגים שלא יחתכו אותו, אבל דואגים בעצם לכסף לא לבזבז, ואז האבא הולך להתראות. אדם צריך להבין, הכל מילים, היה אחד לפני חתונה שאמר לאשתו, אני בשבילך באש ובמים, באש ובמים, ויום אחד היא אמרה לו תרד לקנות משהו, אמר איך אני ארד יש גשם, אמרה לו מה עם האש והמים שהבטחת לי? מילים, אנשים מילים. היתה אשה אחת מרוקאית, היתה אומרת לנו בעלי כפרה עליו כפרה עליו כפרה עליו, כל דבר זה היה כפרה עליו כפרה עליו, יום אחד הגיעו מלאכים מהשמים, אמרו לה תשמעי את מצטרפת אלינו לשמים, מה קרה אני צעירה, מה קרה? אמרו לה תשמעי, באמת את לא צריכה ללכת, בעלך היה צריך ללכת רק את אמרת כפרה עליו כפרה עליו כפרה עליו, אז החלטנו לקחת אותך כפרה עליו. אמרה לא לא לא הוא עובד שמה הוא עובד שמה, הכל מילים, אנשים מדברים מילים. אדם צריך להבין, אל תעזור לקב"ה. אתה תגיד שלום, והוא יגיד, נגמר הסיפור.

ש. אבל מה הוא יגיד, אבל אין לו מושג של צדקה מה זה

הרב: לא צריך

ש. לפנים שוחקות, כשהרב עשה התרמה, אז הרב אמר אני לא רוצה צדקה, אני לא שנורר, אני רוצה שכל אחד יקח משפחה, אבל לפחות הרב אמר, אז הכל היה להגיע למשפחה

הרב: קודם כל זה לא נכון, זה אמר הרב יחיאל מויאל ולא אני

ש. טוב, אני מבקש מחילה

הרב: אז ז"א הוא קבע כמה, לא אני, אני לא קובע כמה, כל אחד שרוצה לתת יתן

ש. הרב לא אומר מניה עולה כך וכך?

הרב: ודאי.

ש. למה?

הרב: מה זה למה? הלו, אני מעניק זכויות ואומר כמה עולה זכות, שלום, אתה רוצה לרכוש רכשת אתה לא רוצה אל תרכוש

ש. אבל את הסכום הרב אומר, אלף דולר לדוגמא זו מניה, אם הרב היה אומר אני עושה אצטדיון

הרב: אני גם אומר שהאצטדיון עולה מיליון וחצי, אז מה, אז אני אומר לך לתת מיליון וחצי?

ש. לא, אבל הרב אומר את האלף דולר

הרב: אני אומר כי צריך לדעת כמה זה מניה

ש. אבל לפי דברי הרב, כמה שהקב"ה יתן לו בראש שהוא יבין שמניה זה אלף דולר

הרב: מה אתה לא שומע, באמת, ה' נו&