---

השיעור מתקיים כל בוקר בבית כנסת יביע אומר בשעה 4:30 ברחוב עוזיאל 41 בני ברק הציבור מוזמן

אתמול סיימנו, ויש שימצא בכלל מבקשי הממון מי שיגיע ממנו אל תכלית תאותו בדרך הסיבות אשר זכרנו, ומהם מי שיגיע אליו בדרך הירושה והדומה לזה, ויחשוב כי הסיבות חייבו לו את זה, חושב שאם הוא משתדל ועושה כל מיני סיבות להגיע לדברים או שהסיבות מסוימות מביאות אותו, אז הוא יחשוב אולי לא היה מגיע אליו מבלי זה כלום, ומשבח הסיבה מבלעדי המסבב, האיש הזה אומר, הנה, יגיעת בשר מביאה פירות, הנה עוד סניפים מרויח יותר, ולא משבח את המסבב. ז"א שלא הסיבות מביאות אלא המסבב מביא, אז השאלה, אתה רוצה כמה סניפים לקבל משם, בסדר.
כשהייתי בכרם התימנים ושמה חזרו בתשובה החבר'ה, אז היו הרבה עובדים בשוק, בסטות, ממתי עובדים בשוק? משש בבוקר עד שש בערב שבע בערב שהיה מחשיך ואז אוספים מה שנשאר ברצפה כידוע והולכים הביתה. התחלתי להרגיל אותם שהם צריכים גם ללמוד, הם צריכים גם להתפלל, יש מנחה ויש ערבית יש שחרית. וסיפרתי לכם על אחד שהיה מוכר חסות, כל היום רק מרשרש עליהם מים, והיה לו דוד שהיה מלא מים והוא בפנים עושה מים והיה עושה ככה תיק תק מסדר אותם אחד על השני, כמו שרואים ככה בשוק תאוה לעיניים. אמרתי לבן אדם אתה לא צריך לעבוד משש עד שש, גם אם תעבוד שעתיים תרויח אותו דבר. אמרתי לו שעתיים למה שעה זה לא, אז הוא אמר לי איך זה יכול להיות? אמרתי לו פשוט מאד, הב"ה לא רק גוזר את הפרנסה כמה אתה תרויח, הוא גוזר גם ממי תרויח, מי זה שיבוא ויקנה אצלך, אז אם אתה פותח משש עד שש יש להם זמן לבוא, ואם אתה מצמצם את זה לשעתיים לא תהיה להם ברירה אלא לבוא לשעתיים. אם גזור עליהם לקנות ממך אז הם לא יכולים בשעה אחרת, מה שאתה נמצא, אז ממילא למה אתה צריך לפתוח הרבה זמן? תצמצם, והם לא יודעים את כל הדברים, אבל ה' נותן בליבם. כמו שסיפרתי פה כשלא הייתם לפני זמן, שהיה לי שיעור לפני 15 שנה בשער הבטחון והיה בן אדם אחד שקראו לו יוספוב, היהודי הזה היה עובד בתכשיטים, היה לו חנות פרטית, זה היה יום שישי, וביום שישי הייתי מחזיק אותם עד 11, עד 11, לא כמו פה נגמר הנץ הולכים הביתה, עד אחד עשרה. בקיצור בשעה תשע הוא רצה ללכת, תשע הוא רצה ללכת, אמר לי יום שישי יום קצר, אמרתי לו רק קצת נגמור משהו קטן תלך, וזה היה כל כך טעים, בעשר הוא ככה אמר די כבוד הרב בבקשה אני צריך ללכת, משהו קטן, אמרתי לו, באחד עשרה הוא אמר לי טוב אני הולך, אמרתי לו לך לשלום. הלך. חוזר ביום ראשון מספר לנו מה זה אתה לא יודע מה היה, אתה לא יודע מה היה. מה היה? הוא אומר אני מגיע באחד עשרה פותח את החנות, פתאום באה אשה איזה מזל, מה רק עכשיו באת? אומר לה כן, איזה מזל הייתי מפסידה אותך וזה, היא אומרת לו בתשע רציתי לבוא אליך, הייתי פה בסביבה אמרתי לא, אני אלך קודם לזה ואח"כ אני אבוא אליך, ואח"כ הסתובבתי הסתובבתי בעשר אמרתי אני אבוא אליך אמרתי לא אני אסתובב עוד טיפה ואח"כ אני אבוא, ואתה רואה פעמיים רציתי לבוא וזה אם הייתי באה הייתי הולכת, ועכשיו באתי בדיוק כשאתה סוגר. בתשע הוא רצה ללכת, אמרתי לו שב, מה הקב"ה עשה לה, שתעשה עוד סיבוב, בעשר הוא רצה לקום, הסבירו לו מן השמים, שלחו לו את מן השמים שיסבירו לו, שהוא לא יקח את הסיפור שהוא רצה לבוא בתשע היא מתפעלת שהיא באה באחד עשרה, והוא מתפעל שהוא לא בא בתשע ועשר והקב"ה לא נותן לה לבוא עד שהוא יגיע. ובכמה היא קנתה בסוף? קנתה ענק בשמונה אלף דולר. אתה מבין? רק מי שזוכה רואה מרגיש חי נושם איך הבטחון עובד. אבל מהספר אתה יודע איך הדברים מתרחשים ואם תעשה בירורים אח"כ תוכל להעריך.
מכל מקום, חושבים אלה מבקשים הממון שהם מגיעים לתכלית התואה שלהם שהם מעונינים ורוצים להשיג, אז מי שיגיע אליו הם חושבים בדרך הירושה וכו' שהסיבות חייבו לו את זה, ולולא הם לא היה מגיע אליו ממנו כלום, ומשבח את הסיבה מבלעדי המסבב, וזה טעות. וכמה הוא דומה בזה לאדם שהוא היה במדבר והכביד עליו הצמא ומצא מים שאינם מתוקים בבור אחד ושמח בהם שמחה גדולה ורוה מהם, וכאשר הלך מעט ומצא מעין נובע מים מתוקים דאג על מה שקדם משתותו המים הראשונים ורוותו מהם, אז אם היה ממתין עוד טיפה והיה לו סבלנות, ולא היה קם לעבודה כמו שאומרים, היה ממתין היה מגיע. מתוקים גם, בלי טורח בלי עמל בלי יגיעה בלי דאגה בלי לחץ. וכן בעל הממון, שהגיע אליו בסיבה ידועה אילו היתה נמנעת הסיבה ההיא ממנו היה משיג אותו בסיבה אחרת. אל תתלה בכלל בסיבה, כי הקב"ה יכול להביא את מה שמגיע לך מכל סיבה, מכל סיבה. אז בן אדם תולה בסיבה מסוימת, אומר אני אלך לעשות פעולה כזאת ואני אקבל כך וכך, אני אפתח סניף כמה תהיה הצלחה פחות או יותר, עוד אחד ככה החשבון הולך.
אתן לכם דוגמא, מקדונלנד, אם הוא לא היה עושה את כל הסניפים שיש לו בעולם היה יכול להרויח מסניף אחד כל מה שהרויח מכל העולם, לכאורה לא, נכון? יכול להיות שזה נכון. שמסניף אחד לא אבל את תוספת ההפרש היה מקבל בעוד סיבות, לא מסניפים של מקדונלנד. דוגמא ביל גייטס החליט עכשיו לתרום שלשים וארבע מיליארד לחבר שלו שהם ביחד עשו איזה קופה והם מחלקים לא יודע מה, הגדירו משהו ושלום, ובין המזדמנים יכול להיות שזה היה מישהו פלוני אלמוני, ארגון משהו.... ואנשים הלכו לישון בבוקר פתאום נודע להם שמישהו החליט לחלק כסף לעשות ככה וככה וככה וככה.

ש. ממילא אתה צריך אותו

הרב: אני צריך אותו? הוא צריך אותי, מה אני צריך אותו. אני יש לי שיעור כזה בבוקר, אני צריך עוד משהו בחיאת, דבר כזה אתה יודע מה זה, זה האושר של החים. תה יש, כל פעם מוכן, מה צריך?

ש. כבוד הרב, אבל כל הדברים האלה זה בגדר של ניסים

הרב: מה ניסים, מה ניסים, מה יש ניסים.

ש. זה מעמד הר סיני כל יום

הרב: זה שאתה נושם בכלל ומדבר

ש. זה גם נס

הרב: לא זה גם, זה ניסי ניסים כי זה לא מפסיק, אם דקה אחת תפסיק הנשימה נגמרו הניסים.

ש. אבל זה נס שאנשים כבר חושבים את זה כטבע

הרב: אה, אז לאט לאט תלמד בטחון תלמד שמה שאתה קורא לו ניסים זה טבע. כמו רבי חנינא בן דוסא, כמו כולם

ש. כן, אבל זה הנהגה ניסית

הרב: הכל ניסים, אומר הרמב"ן אין דבר שהוא טבע. רק יש גלויים ויש נסתרים, והנסתרים הם הקבועים, אלה שכבר התרגלת להם כמו שאתה קורא להם, והניסים הגלויים אתה מתפעל מהם, אבל אין הבדל, על ניסיך ועל נפלאותיך שבכל יום, כל יום, כל רגע וכל עת. ערב ובוקר וצהריים.
ש. אבל הקב"ה לא נוהג בשיטה של ניסים גלויים כל יום לאנשים

הרב: ודאי שלא, שאם היה נוהג הקב"ה כל הזמן בניסים גלויים לא היית יודע שיש השגחה. הקב"ה רוצה שיהיה לך השגחה שתראה מידי פעם ואז אתה תגיד וואו וואו שאתה מרגיש את האלקים. אבל אתה בנשימה לא מרגיש אלקים. מתי אתה תרגיש שיש אלקים? כשאתה חלילה תטבע במים בים, תכנס למערבולת ואז אתה תבקש חיים ואם תצא מזה תקרא לזה נס. מה הנס? נתנו לך פשוט לנשום יותר זה הכל, אם לא היה נכנס מים היית גמור. עכשיו אתה מבין שזה השגחה, ומה שלא נשאבת בלי מערבולת זה לא טוב? רק עם מערבולת אתה יכול להבין? מי צריך את זה? תביט כל רגע שזה ניסים

ש. אבל אני לא ראיתי אנשים שבאים לפה באוטו ואומרים, כבוד הרב יודע מה, התעוררתי ה יום, אתה יודע איזה נס היה לי היום, כולו שהתעורר בבוקר, גם זה שהוא התעורר בבוקר זה נס

הרב: אז יש שתי אפשרויות, או שהוא אמר מודה אני לפניך, או שהוא לא הבין מה הוא אמר. אם הוא אמר מודה אני לפניך שהחזרת בי נשמה שיצאה והיתה יכולה לא לחזור, ואם היא חזרה תחיית המתים. מה אתה אומר, מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה ממילא רבה אמונתך, במה רבה אמונתך? בתחיית המתים, שהנה אם היום אני קם וחזרתי לחיים בזה רבה אמונתך - האמונה שלי התרבתה עכשיו שאני אקום בתחיית ה מתים. ומה החילוק של היום למה שעתיד להיות, גם היום יצאה הנשמה והיא לא חייבת לחזור מי שלקח אותך אתה אומר בערב בידך אפקיד רוחי פדית אותי אל אמת, אז הפקדת את הנשמה אצל הקב"ה, הוא יכול לא להחזיר, יש כאלה לא קמים, נכון? נכון? למה כי הוא לא החזיר, ואלה שקמים הוא החזיר.

ש. כבוד הרב, אם היה מרויח במפעל הפיס איך הוא היה בא מתלהב, הרווחתי במפעל הפיס

הרב: כי הוא מפגר, מפגר זה הכל.

ש. אז אם הוא הרויח במפעל הפיס תראה איך הוא מתלהב

הרב: מפגר. מפגר. מפגר. מפגר.

ש. לא, הוא צריך להתלהב מזה שהוא התעורר בבוקר.

הרב: אתה יודע אני לא קונה לא הגרלה, לא שום דבר, אם יגידו שיש עכשיו הגרלה מאה מיליארד דולר, וצריך להשקיע אפילו שקל, שקל אני לא שם, שקל אני לא שם. שקל אני לא שם.

ש. מה הטעם?

הרב: מה הטעם? כי אני מבין שבשביל להרויח חסכום כזה זה רק אם אני אשתתף בהגרלה הזאת, כי בעבודה רגילה או אם אני אשב פה ואני אלמד אז בחיים לא יגיע לי מאה מיליארד דולר, בחיים לא יגיע לי, ואז אני מאמין כל כך, אני מאמין כל כך שאם צריך להגיע לי המאה מיליארד דולר אני לא אשקיע את השקל, זה שירויח את המאה מיליארד יבוא ויתן לי. גם אם אין אפשרות להשיג את המאה מיליארד רק בדרך ההגרלה, כי בן אדם בעולם יכול להשיג מאה מיליארד ברגע, אין דבר כזה וגם אין ירושות כאלה, כי אין אנשים שמחזיקים סכום כזה. ביל גייטס יש לו שבעים וכמה שישים וכמה, לא משנה, ההוא המקסיקני נראה לי יש לו ששים וארבע, אבל אין מאה מיליארד שמישהו יתן לך, אבל יש הגרלה אחת בדור, אני בכוונה מקצין שלא תהיה שום ברירה. וכמה אני צריך להשקיע? קל. ואני אומר אם אני צריך לזכות אני אשם את השקל וה' יתן י, אם אני לא צריך לזכות הפסדתי שקל, אני אומר ככה, אם אני צריך לזכות אני גם לא שם שקל, וזה יגיע אלי במאה אחוז. זה כמו אחד שלא אומר אני יש לי, אני בטוח במאה אחוז שזה המספר הזוכה, בטוח במאה אחוז, אתם תראו כמה יש אני המספר הזוכה. חבר שלו אומר לו תשמע, אני לא יודע אם אתה צודק או לא צודק, לא יודע אם אתה צודק או לא צודק, אבל אני מוכן לקנות את זה ממך בחצי הזכיה, נגיד אם הזכיה מיליון דולר, אני נותן לך חצי מיליון - תמכור לי את זה, הוא מוכר או לא מוכר?

ש. מוכר

הרב: מוכר, אם הוא מוכר אז הוא לא בטוח, מה אמרת קודם? זה סימן שהכל חרטה ברטה, אם אתה בטוח אז אתה בטוח אתה לא מוכר בשילינג פחות, בשילינג. אנשים לא מבינים את המושג של בטחון, אם היו מבינים את המושג של בטחון, אמרתי לכם, מה שיש ביד הבורא, אני אתמול נוכחתי שמה שאני לימדתי אתכם אתמול, אתמול, שמה שיש ביד הבורא זה הרבה יותר ממה שיש לי בכיס, אם יש לי חמישים אלף דולר זה לא בטוח כמו שיש ביד הבורא ואני לא יודע כמה הוא יתן לי, ואני לא יודע כמה הוא יתן לי, נכון שאני לא יודע, הוא הודיע לי? לא הודיע לי, הוא אמר לי כמה מזונות השנה? לא אמר לי. אבל אני מתהלך בעולם במאה אחוז בטחון שמה שיש ביד הבורא זה הרבה יותר יתן לי ממה שיש בידי. בד"כ מתי אדם נרגע כשיש לו בכיס, לא בדרך, זה בטחון, ואתמול נוכחתי שאם אני מספר לכם, אבל אם אני מספר לכם מה היה אתמול אתם אומרים בא הנה, זה אין אין אין בעולם, אין.

ש. משהו בכיוון

הרב: משהו בכיוון שזה משהו שאי אפשר להאמין, אי אפשר להאמין, אי אפשר להאמין.

ש. כבוד הרב אז אפילו ההשתדלות הזאת של השקל גם אדם לא צריך לעשות?

הרב: מה?

ש. גם ההשתדלות של השקל הזאת לא?

הרב: כלום. עם בטחון, בעל הבטחון, בעל הבטחון

ש. אז הרב רוצה שאנחנו נהיה בדרגה שלו מינימום

הרב: אפילו יותר, לא לשאול אפילו זכרתני והזכרתני.

ש. לחם ויין מותר לעשות

הרב: חייבים לעשות, אם רוצים לשתות חייבם, אבל אתה לא חייב אתה מישהו חייב לעשות, לא אתה, מישהו חייב לעשות. אחרת לא יהיה יין, מישהו חייב לעשות אבל לא אתה. תשמע, אתה אומר אם לא ילמדו רפואה לא יהיה מי שיטפל בי, נכון? אבל אתה רופא? למה לא, אז על מי אתה סומך? על מישהו אחר, נכון? למה אתה סומך עליו? ואם הוא לא ירצה לרפא אותך, ואם הוא לא יבוא בזמן ואם בלבלבלב .... מה תעשה, ואם הוא יבקש על ניתוח לא יודע כמה, מה תעשה? מה שברור לך, אתה לא חייב להיות נגר ואתה לא חייב להיות אינסטלטור ואתה לא חייב להיות חייט ואתה לא חייב להיות רופא ואתה לא חייב להיות בנקאי ואתה לא חייב להיות כל מגוון המקצועות כי בלעדיהם לא תוכל להסתדר, ככה אותו דבר אתה לא חייב גם לעבוד, לא חייב. יהיו אחרים שיעשו את זה מה הבעיה, מה הבעיה, ככה העולם עובד. אז אתה מחליט שאתה רוצה ככה וככה, אם בן אדם מחליט אני קם עושה פם פום ... אני, היפנים מאמינים שזה הכסף אצלהם, כסף כסף, זהו, זהו. יש כסף? לזה הם סוגדים לזה הם עובדים לזה הם חרוצים, כל הזמן. יהודי יודע שהעם הזה הוא עם של ניסים. אי אפשר ההיסטוריה של העם היהודי זה לא הגיוני, זה לא הגיוני, וזה כל העולם נגדנו להרוג אותנו כולל הדור הזה, זה לא סיפור שקראנו על אבותינו, היום, איומים, מי לא מאיים עלינו? מי? אפילו הידים מאיימים אם לא תתן לנו ככה נעשה ככה וככה ונעשה ככה וככה, כל היום איומים, איך אתה חי? כל הזמן, כל הזמן, בכל דבר, בכל ענין, בכל זה. העם הזה שורד 3300 פלוס כל הזמן בניסי ניסים. אם רבים ומעטים חזקים או חלשים, ממלכות שלמות נעלמו התאדו ואנחנו קיימים, עוברים בהיסטוריה אתה מבין. אז אנחנו סוג בבריאה שאין בבריאה, עם סגולה, זה העם שה' שומר ומשגיח עליהם, עיני ה' אלקיך בה מראשית השיה עד אחרית השנה, בהשגחה כל הזמן, מה אתם רוצים, זה העם הזה, העם הזה זה לא רק הכלל גם הפרט, כל פרט ופרט מושגחים, כל פרט ופרט מושגח בכל רגע, כל פרט ופרט. אתמול יצאתי מהמשרד, ניגש אלי בן אדם המתין לי הוא ואשתו, תודה רבה, תודה רבה, תודה רבה, הבת שלנו בת 25 ברכת אותה בפסח היא סיימה שלשה חדשים שערי תשובה של רבינו יונה, בשלשה חדשים שהיא סיימה מצאה את הזיווג שלה. נו, מה קשור עכשיו אתה לומד שערי לא לומד כן לומד, מה זה קשור למציאת זיווג, מה זה קשור ללידה, מה זה קשור לרפואה, מה זה קשור? הרמב"ן אומר, עצם זה שה' מתנה תעשה מצוות תקבל ככה, לא תעשה תקבל ככה, זה לא טבעי. אם אני עכשיו מקיים מצוות אז ירד גשם, אם אני לא אקיים מצוות לא ירד גשם, מה הקשר לגשם? או שיש עננים או שאין עננים, מה קשור עכשיו למה אני עם תפילין מזיז את העננים? אז התורה אומרת כן, את העננים אתה מביא ואתה מזיז עם התפילין, כן, אם לא "וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר", הכל זה רק תלוי בזה, אז מה הקשר, הרי אין קשר בין רוחני לכאורה לגשמי, אז אם אני מניע את השמים ואת הארץ והארץ תתן את יבולה או לא תתן יבולה, אם השמים יהיו נחושת או לא נחושת, יורידו גשמים או לא יורידו גשמים, מה זה קשור לרוחני, אני יושב פה קורא בספר ככה, אני מניע את העולם. אז אם אני יודע להוריד גשמים ולהביא גשמים על כל הארץ בלימוד התורה, אז כמה זה גשמים, זה הרבה פרנסה נכון? אז כמה שקלים שיגיעו עד אלי לפה זה הבעיה? מה הבעיה? מה הבעיה? רק אנשים לא חיים, לא חיים כלום, סתם הרגילו אותם לעבודה ולמלאכה מי יתן לנו כוס חלב, לעבודה ולמלאכה.... הציונים הציונים מהתחלה, מפלגת העבודה, אמרו לנו מפלגת העבודה, מי עובד שם במפלגת העבודה. הקיבוצים אמרו עבודה עבודה עבודה, מי עובד בקיבוצים? הולנדים תאילנדים.

ש. כבוד הרב, בעל הבטחון גם אם הוא לא שומר את כל התורה כולה הוא מקבל לפי הבטחון שלו? הוא קובע את רף הבטחון?

הרב: אתה צריך לא להפריע לקב"ה לתת לך. אמרנו בתחילת שער הבטחון, תזכרו את זה תמיד ותשננו, כל התולה בטחונו בזולת השי"ת, הקב"ה מניחו ביד מי שבטח עליו, כל התולה בטחונו בזולת השי"ת ה' מסיר השגחתו ממנו ומניחו ביד מי שבטח עליו. למה? אם אתה בוטח בה' ואתה אומר אבל אני יודע לך תסמוך, לך תסמוך, אז הוא בוטח גם על ההשתדלות שלו או על חברו או על דודו מכרו, הוא גם סומך עליו, אז כאילו אתה לא סומך על הקב"ה במאה אחוז, אתה צריך עוד מישהו, את מי אתה צריך? בשר ודם, מאיפה יש לו? מהקב"ה, אז ישירות מהקב"ה אתה לא סומך ואתה סומך על זה דווקא שהוא בן אדם שמקבל ממנו? אומר לקב"ה טוב טוב, אז אני יכול להשיג ממנו, יש לך על מי לסמוך - תסתדרו, מניחו ביד מי שבטח עליו. ובאמת למה בן אדם יסמוך על חברו יותר מהקב"ה למה? כי אצל חברו יש לו את הכסף בכיס, אצל הקב"ה זה עוד לא ירד, אז הוא אומר שמע אני ניגש אליו עכשיו, ואני יודע שיש לו הרבה כסף אז הוא מבקש ממנו, אבל אם אני יושב עכשיו פה ואני רוצה עכשיו כסף עוד חמש דקות אני רוצה כסף אז איך יגיע אלי? אני צריך עכשיו להחזיר כסף לבן אדם, איך אני אשיג עכשיו? בעל בטחון זה אחד שהוא צריך לשלם 38 אלף שקל בעוד יומיים לשלם 38 אלף שקל והוא הולך היום כאילו יש לו 38 אלף שקל.

ש. ואם הוא ילך וישתדל

הרב: אז גם אם הוא ילך וישתדל יקבל, הבטחון יגרום שהוא לא יפריע לקב"ה לתת לו, אמרנו שאם אתה לא בוטח בה' הכל בגזרת הבורא, הבטחון לא מבטיח שתקבל, תקשיבו, בטחון לא מבטיח שתקבל, אני אסביר לך, אחד אומר אני בטוח שתהיה לי אניה מחר, אני בטוח שעזריאלי יבוא אלי יתן לי את המפתחות ויגיד לי אדוני מהיום זה שלך, אני בטוח שמחרתיים אני אהיה ראש הממשלה, אז מה, כל מה שהוא אמר שזה בטוח זה יהיה? זה ש טויות והבלים. אתה צריך להיות בטוח שמה שנגזר עליך יבוא, תרצה לא תרצה, ירצו לא ירצו ימנעו, יגיע, מה יגיע? אף אחד לא מבטיח לך, אף אחד לא מבטיח לך, אבל בכללי, אם אתה רוצה להגיע לאיזשהו מקום ואתה בטוח שה' יעזור לך, אז אתה לא יודע ממה הוא יעזור לך, אם יבוא טמרפ או יהיה ככה יהיה לו מכונית כזאת או משהו, אתה לא ידוע, אבל אתה ב טוח שאתה תגיע. היום ואתה צריך להגיע, זה בגזרת הבורא אתה צריך להגיע, אתה לא תעשה שום השתדלות ואתה תגיע. יש לנו פה יהודי שכבר פעמיים הוכיח לנו שזה נכון, שפעם אחת הוא עמד והמתין לטמרפ וקרא תהילים, והוא עומד וקורא תהילים וכל פעם שעובר רכב חולף אז הוא היה עושה ככה והרכב ממשיך, ניסה עוד פעם ככה, בסוף הוא נזכר בעצם למה אני עושה ככה, למדנו בטחון, בא ננסה עכשיו את השיעורים אם זה עובד או לא עובד, אמר אני עומד עכשיו ואני לא עושה שום דבר, אני רק לומד, יעצור רכב או לא יעצור רכב לקחת אותי? עוד הם מדברים עוצר ג'יפ מפואר, אומר לו תגיד לי סליחה, איפה זה רחוב כך וכך, אומר ישר פה שמלאה תגיע, זהו. הוא ממשיך להחזיק את הספר, לא אומר לו אתה יכול לקחת אותי, אז ההוא שואל אותו לאן אתה צריך להגיע? אז הוא אומר לו לא, אני רחוק בקצרה של אלעד, זה טרחה בשבילך, אומר לא לא לא, כנס, הכניס אותו לקח אותו לשם וחזר בחזרה למקום שצריך. אחרי יומיים שלשה, כמה? אחרי שבועיים, נסיון נוסף. עומד עוד פעם, אומר אני לא מרים את היד, רכב חולף על פניו, פתאום עוצר רוורס, חוזר רוורס, מסתכל עליו אומר אה זה לא אתה. ואח"כ אומר לו רגע אבל לאן אתה צריך? אז הוא אומר לו למקום כך וכך לוקח אותו. נו.

ש. אז הוא יכול להתחבא

הרב: לא, לא להגזים, לא להגזים, זה כאילו עכשיו אתה רוצה להשאר בבית יבוא אחד ידפוק אצלך אולי אתה רוצה לנסוע לאנשהו? לא.

ש. הרב אבל גם זה יכול להיות

הרב: הכל יכול להיות, אבל אני אומר, אנחנו לא צריכים לחפש אתה מבין את הדבר הכי רחוק, זה גם מספיק רחוק, אם אתה עומד וקורא ואתה לא מראה שום כוונה שאתה רוצה לנסוע לאנשהו שפתאום מישהו יעצור לך או שיעטה יחזור ברוורס עוד ויגיד לך סליחה, אה זה לא אתה, ופתאום הוא יגיד לך רגע אבל אם כבר עצרתי אז אולי אתה רוצה לאנשהו, למה שתגיד לאן אתה רוצה?

ש. כבוד הרב, זה לא בכח התפילה?

הרב: הוא לא התפלל, הוא רק רצה לבדוק אם זה פועל או לא

ש. לא, אני שואל, לפעמים קורה לאנשים דברים מכח תפילה או לא? כבר סיפרתי לרב שהייתי ב חו"ל בשתיים בלילה

הרב: כל זה רק בשביל הסיפור יבבי.

ש. לא

הרב: אתה לקחת לנו את השיעור לא התקדמו החבר'ה לא ילמדו כלום.

ש. רק שאלה אחת, זה אוכל מהזכויות?

הרב: לא לא לא לא

ש. בטחון מהזכויות לא אוכל מהזכויות?

הרב: מה פתאום

ש. כי עושים משהו דרך נס

הרב: לא לא לא לא. לא לא. אם אתה סומך מלכתחילה על ניסים

ש. אני יכול להגיד אני רוצה נס, אני לא מרים אפילו את היד אף אחד לא ידע

הרב: זה לא נס

ש. לא נס?

הרב: לא.

ש. למה לא נס?

הרב: אני עומד, אסור לעמוד, עמדתי

ש. אבל ברצון שיעצרו לך למרות שזה לא דרך הטבע

הרב: תקשיב, כשאני עומד אני גם רוצה להגיע למקום מסוים, אני גם רוצה לשלם את הגז, אני גם רוצה רגע, תקשיב אני גם רוצה לשלם חשמל, אני גם יש לי הרבה דברים שהייתי רוצה, זה שאני עומד כרגע ורוצה להגיע לאנשהו, מעבר לזה יכול להיות שאחד יעצור וישאל אותי סליחה אדוני, אתה אברך? אומר לו כן, אומר תשמע אני יש לי מעשרות, אני יכול לתת לך אותם? אומר כן, אתה יכול לתת לי אותם. נותן לו אלף שקל אומר לו תודה. אומר, ועכשיו הוא יגיד לו, אתה יכול גם לקחת אותי טרמפ, יגיד לך זה לא ביי, חצוף. הוא בכלל לא עצר לסיבה הזאת, הוא עצר לסיבה אחרת, מה לא יכול להיות? זה שהוא עומד זה יכול להיות לכל סיבה.

ש. זה סתם דוגמא מה שהרב אומר

הרב: מה זה סתם, זה סתם ציור, מה זה סתם דוגמא

ש. סתם כסף עוצר יהודי קח,

הרב: בטח, אני סיפרתי לכם פה שבא אלי בן אדם ונכנס למשרד ואמר לי שהוא רוצה לתרום לארגון שופר תשע מיליון דולר כל שנה. אז אני אמרתי לו, מאיפה יש לך סכומים כאלה. הוא אומר כל שנה, לא חד פעמי, אז אמרתי לו מאיפה, אז הוא אומר יש גרמני שנותן לי כל שנה 15 מיליון דולר לחלק ליהודים. מה בחר בו הגוי הזה לתת לו 15 מיליון דולר? יכול להיות סתם דוגמא שהוא היה רוצח, רצח יהודים ויש לו יסורי מצפון ולא יודע מה והוא עשיר והוא החליט כאילו לעשות משהו בשביל היהודים, הוא לא שואל אותו מה אתה עושה עם הכסף, נותן לו רגיל, אז הוא אומר אני באתי אליך, אני ידוע את הפעילות שאתה עושה ואני החלטתי לתת לך תשע מיליון דולר בשנה. אז אמרתי לו אני מצטער מאד אבל אני לא יכול לקחת. אומר לי למה? אמרתי לו זה מגוי וחסד לאומים חטאת, ואסור לקחת אסור ליהנות מהגוי.

ש. אבל זה קנין, ברגע שנתן לו קנין.

הרב: מילים,

ש. מה מילים, זה על פי הלכה

הרב: הוא רק שליח, הוא שליח לעשות מהגוי,

ש. מה הוא ידא אריכתא של הגוי?

הרב: כן, הוא אומר לו אני עושה אותך שליח לתת ליהודים למה שאתה רוצה, אבל הוא ממלא שליחות, הוא לא נותן לו את זה מתנה בשבילך תעשה מה שאתה רוצה,

ש. היית מלמד אותו לקבל את זה מתנה, למה להיות קשה

הרב: תראה איך הוא נלחץ על הכסף שלי.

ש. כל שנה,

הרב: כל שנה, כל שנה, בקיצור הבן אדם קיבל הלם, בסוף איים עלי, אמר לי אני לא יודע אם אתה עושה כדין שיתבעו אותך מן השמים אח"כ שאתה הפסדת לארגון תשע מיליון דולר, אז אמרתי לו מתוק, תרגע, אני לא עושה שום דבר כנגד ההלכה, ככה ההלכה, חסד לאומים חטאת. אמר יש רבנים לוקחים, אמרתי תחלק להם, אני לא לוקח. אמר לי רגע, אמר לי

ש. כתובת כתובת

הרב: מה זה חסד לאומים חטאת - כשהלאומים כשהם עושים חסד זה חטאת לישראל זה קטרוג על עם ישראל. בקיצור, אין שיקולים בזה, זה דבר פשוט. אמר לי יש לך רב? אמרתי לו כן יש לי רב, אמר אתה מוכן לקחת אותי אליו? אמרתי לו כן, הבן אדם עקשן לתת לי את הכסף. לקחתי אותו לרב המנוח הרב שפירא זצ"ל, נכסתי אליו והוא מספר לו שהוא רוצה לתת לי פה ושם ואני לא רוצה לקחת, הוא אומר הוא צודק, אומר לו למה? אומר לו חסד לאומים חטאת. ההוא יצא בהלם, אתה יודע מה זה בהלם, אתה יודע מה זה בסה בן אדם חוזר עם תשע מיליון הביתה.

ש. אז שיתן לו משהו,

הרב: יש כל מיני פטנטים, נכון, אבל אנחנו לא עובדים על הקב"ה. אנחנו יודעים מה ההלכה אומרת, תראה, אם אני הולך בשבת ואני מוצא עכשיו יהלום גדול,

ש. אתה יכול לזרוק אותו מתחת לאוטו

הרב: נכון, אני לא אעשה שום דבר. יש עצות

ש. זה ההלכה

הרב: יש עצות, עצות, יש עצות, שמעת?

ש. יש ענין שמותר לעשות הערמה על

הרב: שמעת? זה לא לכתחילה, יש עצות, יש עצות, אפשר לקחת בשתיים לטלטל את זה ואז אתה לא עושה מלאכה דאורייתא, אתה מוריד את זה לדרגת רבנן.

ש. בשינוי

הרב: לא, לא שינוי, לא אמרתי שינוי, אבל אתה יכול להוריד ולעשות, שניים שעשו פטורין, אבל לא הבנת, יש עצות, אבל בן אדם אומר לעומת מה שהייתי וזה ופה ושם, עצות, אני לא צריך עצות, אני רק גלאט. גלאט. גלאט.

ש. אבל ההרמה זה מותר

הרב: אתם כנראה לא מבינים, אתם מחפשים את התוצאה, אני לא מחפש תוצאה, אני מחפש את ההלכה, ההלכה בשבילי זה המציאה הכי גדולה שיש בעולם. ההלכה, קיום ההלכה זה היהלום הכי גדול בעולם שיש. זה שאני מקיים את ההלכה כלשונה זה אקבר אקבר יהלום שאין כדוגמתו בעולם, היהלום הזה שברצפה יכול לשמש אותי לתקופת מה בעולם הזה, היהלום שלא הרמתי ישמש אותי לנצח נצחים. אני מחפש יהלומים כאלה, כאלה, לא מהסוג הזה של אבני חפץ, אני מחפש יהלומים שאני שובר את המידות שלי, שאני מקיים את ההלכה במסירות נפש, אתמול הראו לי פמלה ככה משהו זה, אמרו כבוד הרב רוצה? אמרתי של מי ההשגחה? אומר קניתי ביש, אמרתי לו ושל מי ההשגחה ביש? אומר לא יודע, אני לא אוכל. לא טעמתי. ז"א זה שלא אכלתי שווה יותר מהטעם הכי טעים. למה? שמרתי על רצון הבורא. אתה מבין, יו איזה כיף זה. אבל זה לא להגיד לעשיר, לא, לא רוצה, כבוד הרב תבוא אלינו למשרד בניו יורק אני אתן לך כך וכך כסף, תן לי ברכה בעסק, לא בא מותק, לא בא, למה לא בא? אני לא קמיע, אני לא בא. אם הוא יתן כסף תרומה בלי התניה מגיע לו הכרת הטוב, מגיע לו כבוד, בטח תורם, מי שתורם

ש. הרב יגיע לבד?

הרב: מה פתאום, הזמינו אותי לחתונה בחו"ל ואני אקבל חמישים אלף דולר, לא נסעתי. אחד הזמין אותי לאוסטריה שאני אהיה סנדק, אמרתי לו אני לא בא, אם אתה לא תעשה הרצאה באותו יום אני לא בא, מה אני אלך אבזבז יום לסנדקאות, מה שאני עושה פה מצוות ביום אחד אני רק אטוס לי הלוך חוזר בשביל מצוה אחת, אם אני יכול לעשות הרבה מצוות בשביל מצוה אחת למה אני צריך לטרוח? והוא עשה. היה ברית ובערב היתה הרצאה.

ש. של כמה אנשים?

הרב: מה זה חשוב כמה אנשים, בחיאת.
אז ז"א, תזכרו דבר אחד, קיום ההלכה זה האוצרות הגלומים שיעמדו לנו לחיי עולם הבא, כשאתה תבוא לעולם האמת יגידו לך אתה עמדת בנסיון של אבן טובה ברצפה? כן. מה עשית? אומר אני עשיתי ככה ככה ככה, הא, אמרתי לך לא עשית כך וכך, ועל מה חשבת כל השבת? שלא יגנבו שלא יקחו שלא יראו, הלכה השבת, הלכה השבת. אין שבת. אבל היה אחד מסופר בגמרא, היה אחד שראה שהחצר שלו פתאום נפרצה, נפרצה, אז הוא חשב בשבת אז ביום ראשון אני אסגור את הפרצה, ואח"כ הוא התחרט, יו, חשבתי עכשיו על מלאכה שאני יעשה ביום ראשון, והרהור מותר, הרהור מותר לא אסור, אם אדם הרהר מותר, לא אסור, אבל הוא אמר לא, גם הרהור שבת לא רוצה. התחרט על זה ועשה תשובה וזה והכל והכל והכל, ומה קרה? הקב"ה הצמיח לו עץ צלב שסתם בדיוק את כל הפרצה, ולא עוד, אלא שהביא לו, זה עץ שמרויחים ממנו הכל, גם מהאביונות וגם מהפירות, הכל, אז מזה עוד התפרנס מזה. שמעת? אבל לא היה לו עצה, הוא היה אומר מה קרה, הרהרתי לא עשיתי כלום, לא עשיתי שום דבר, לא עשיתי כלום, שלום. אבל הוא אומר לא.

ש. אבל גם הרב שפירא, אפשר לעשות את הענין הזה שיגיד לו

הרב: אנחנו לא עושים

ש. תמכור לי בתמורה

הרב: אתה יודע מה האיסור? אתה יודע מה האיסור? האיסור שאני לא לקחתי, אם הייתי לוקח הייתי עובר על איסור הנאה מן הגוי, זה האיסור, זה איסור רבנן, איסור חלש מאד כאילו, נו, כמה דרבנן אנשים עוברים, איך אומרים ה חבר'ה, מה אתה בא לי עם זה, קודם כל שאני אעבוד על הדאורייתא, שאני יעמוד ולא יעבור על הדאורייתא שיש לי וזה, אתה מדבר איתי על דרבנן, מה אתה איפה הגעת, הלואי שזו תהיה הבעיה האחרונה שלי וזה וזה וזה, אתה מבין? החכמה היא, אני עכשיו כל דרבנן אצלי כמה שווה? כמה כל דרבנן שווה? תשע מיליון דולר. כל דרבנן. כל דרבנן, אתה יודע כמה זה שווה. ... כמה שאתה מעריך את המצוה, לא הבנת, בן אדם קם עכשיו באמצע שיעור, יוצא לעשן סיגריה, אז הלימוד של תורה פחות מעישון סיגריה, למה כי היה מוכן להפסיד שיעור תורה ודברי תורה בשביל לעשות פפפפ פפפפ, מה אתה משוגע? אנחנו יושבים עם הקב"ה לומדים את תורתו ומדברים איתו באמצע הפגישה עם הקב"ה חכה רגע אני צריך לעשן, מה זה?

ש. הרב בעצם המכירה הזאת של המזון כאילו אבל זה נשאר

הרב: זה לא כאילו, זה ממש, אם זה היה כאילו, שנה שעברה הערבי לא רצה להחזיר, אז אמרו לו טוב בבקשה אז תשלם כל מה שהתחייבת, כמה עכשיו אתה קנית חמץ? קדימה תשלם. אם אתה לא משלם ל, אז מה שיקנה, מה הוא קונה, מה הוא קונה קמח? כמה עולה קמח, זה לא חמץ קמח אבל נגיד אנשים שמו קמח שמו פה כמה זה שווה? כל מה שקנית מיליארד, תן מיליארד שלום תקבל מה שמגיע לך.

ש. הנה דוגמא טובה, מגירת חמץ של פסח זה סוג של הערמה

הרב: אמרתי לא. אתה אומר לי עכשיו שניכם לא, הוא אמר אדוני אני לא נותן לכם בחזרה, לא מוכן בחזרה, אמרו לו אין בעיה תשלם. לא הבנת אז תשלם. מה הערמה? אין הערמה.

ש. לא, אסור להחזיק חמץ בפסח אז אנחנו מוכרים אותו

הרב: מותר

ש. בסדר,

הרב: נו מה הבעיה?

ש. אז אסור לו לקבל את הזה אם אנחנו נתן לך אוכל בתמורה שזה יהיה מקח וממכר אז אפשר להביא עוד פעם, אבל הרב גם את זה לא רצה

הרב: בחיאדליק, אנחנו אומרים לך מפורש, אין איסור הנאה מגוי נקודה.

ש. למה אסור לקחת מגוי, מגוי תשברנה, אם היה לוקח היה נותן להם זכויות לחזק אותם, אז היו מחזקים את הגרמנים

הרב: אמרתי להם, אמרתי להם, חסד שהלאומים נותנים זה חטאת לישראל קטרוג

ש. כבוד הרב, אני שאלתי רב, כסף מגוי אני התחלתי לכתוב על ניסיך ועל נפלאותיך לפני שש שנים, זה סיפור ולא עכשיו הזמן

הרב: בסוף בסוף כן

ש. בסוף שאם הגוי נותן את הכסף על מנת שיש לו איזה צורך לעצמו ז"א במקרה שלי אשתו היתה חולה במחלה והתרפאה, אז כן מותר לי לקחת, כי אני שאלתי אמרתי אני לוקח את זה על תנאי, לא רציתי להכנס לספק הזה של חסד לאומים חטאת, מה לעשות

הרב: יש ארגונים ה יום שלוקחים כסף אפילו ממסיונרים, והרב אלישיב יצא נגד זה לא משנה, זה נוצרים, מה זה משנה, גם בקרב אלה המסיונרים יש כאלה שהם אוהבים ישראל, ויש ונדליסטים וכל מיני מחרתיסתים, כל אחד מסיבתו נותן, הרב אלישיב יצא נגד בבירור שזה חילול ה' וכו' וכו', וזה הכל, ויש ארגונים שזה לא יאומן אם נשמע את השמות, שמה שהם עושים זה חוסר בטחון, וזה כלום, זה גורנישט,ועתידים ליתן את הדין. אין מה לעשות רבותי, תזכרו דבר אחד, ההלכה זה היהלומים הכי גדולים בעולם, הכי גדולים בעולם. כמה שאתה מקפיד לקיים את ההלכה על הצד הטוב ביותר, הבטוח ביותר, השמור ביותר, זה מה שחשוב אצל הקב"ה הוא רואה, אם אתה רואה ילד נכנס, נכנס לחדר של ההורים עם חיוך, חולץ את הנעליים, חותץ ועובר בשקט ומצליח להכנס בשקט, ובאונס כשאין לו ברירה להכנס, והכל הוא עושה בשקט בשקט בשקט, איך אדם מתפעל מהצד שרואה כמה הוא מכבד את ההורים שחלילה לא יתעוררו מהשינה בגלל כך וכך, יש אחר שיכנס גם בשקט, לא יחלוץ את הנעליים, יפתח את הארון ישמעו פפ והוא עשה השתדלות, כאילו מה אתה עושה שם, מה אחלוץ את הנעליים? הוא אצלו הוא לא מוכן עד כדי כך. ויש אחד גם אם זה אונס יתאפק ויגיד לא קרה כלום, אני לא נכנס לחדר ומעיר את ההורים.

ש. יש לי שאלה של הלכה, לפי ההלכה מותר לעבוד בחברה שקיימת עם גויים

הרב: לעבוד מותר,

ש. מותר לעבוד

הרב: מותר, מה אתה מקבל שכר על מה שאתה עובד, מה זה משנה.

ש. קיבלת מהיהודי לא מהגוי, לא פגשת את הגוי

הרב: זה לא משנה, הוא שליח שלו. הלאה.
וכן בעל הממון שהגיע אליו בסיבה ידועה, אלו היתה נמנעת הסיבה ההיא ממנו היה משיג אותה בסיבה אחרת כאשר הקדמנו. וכמו שאמר שמואל הנביא "כי אין לה' מעצור להושיע רב או במעט". הקב"ה אל תסתכל אם זה הרבה סניפים אם זה סניף אחד, אם תסתכל אם זה הרבה כסף או מעט כסף, כל דבר יכול להתרחש, וסיפרתי פה כמה סיפורים, אי אפשר לחזור כל פעם אותו דבר, שגם דירה של שלש מאות עשר דולר אפשר לקנות אותה במאה שלשים אלף דולר, איך? כשהקב"ה מחליט שמישהו יתפעל מאיזה מעשה שהוא עשה משהו, אז הוא יכול פתאום להוריד את המחיר שזה לא הגיוני וכו', והיה מעשה כזה שהבאנו פה באריכות. אבל מכל מקום אין שום בעיה, אתם צריכים להבין, מה שנגזר עלינו לטובה או מה שנגזר חלילה לרעה, הכל זה מאיתו יתברך לא ניתן לשינוי, למעט מה שנגזר לרעה, אם זה לא בדם זה בטיט ניתן לשנות, אם זה בדם אין מה לעשות, אין, כל העולם יעמוד לעזור לך לא יעזור. שום דבר לא יעזור, תעשה כל מה שצריך לא תוכל להיעזר, למה? כי אם זה גזרה בדם נגזר, אם גזור על אדם שזהו יסתלק מן העולם, תמיד צריך להיות איזשהו תאריך שצריך להסתלק ואם קבעו שזה התאריך נגמר הסיפור. אין מה לעשות. יש רק מקרים מיוחדים של סכנה שאדם פה ושם שתפילות וזכיות רבות ומזכי הרבים וכל מיני דברים ואפילו אפשר להוריד נפש חדשה לבן אדם. יש דברים כאלה, אבל זה אחד תרי בדרא.
מכל מקום, ממה שראוי לבוטח וממה שראוי לבוטח על האלהים בטרפו כשיתעכב ממנו הטרף יום מן הימים שיאמר בלבו, קורה אחד שנתקע לו קופה לא הולך, הביזנס לא הולך עד עכשיו הלך מצוין פתאום לא יודע מה קרה, אנשים לא באים וזה ופה ושם, אז מתחיל לתלות בסיבות ההוא פתח ההוא עשה, העלו עכשיו את החשמל ורוצים להעלות את המים, הדלק עולה זה עולה, אנשים מתחילים לצמצם, מתחילים לצמצם וזה אנשים לא קונים כי לא יודעים מה יהיה אתה מבין, הבן אדם נתקע, לא הולך לעבודה, מה יעשה? וממה שראוי לבוטח באלקים, כל זה מדברים על הבוטח, כשיתעכב ממנו טרף ביום מן הימים יאמר בליבו, כי אשר הוציאני אל העולם הזה בזמן ידוע ועת ידועה, ולא הוציאני אליו לפניהם ולא לאחריהם, הלידה היתה בשעה מסוימת ביום פלוני, הוא שמעכב ממני בו טרפי לעת ידוע ויום ידוע. לדעתו, מה שטוב, כמו שה' החליט מתי אני איוולד לעולם, אם זה יהיה ביום שני או שלישי או רביעי, אם זה יהיה לפני הערביים או אחרי הערבים, כי הוא קבע באיזה שעה, ואם השעה הזאת תהיה בשעה טובה בשעה לא טובה, בשעת המזל, אם זה יהיה מתי שצריך אם זה יהיה לידה טבעית ואם זה יהיה כך ואם זה יהיה כך וככה וככה, כמו שהוא קבע את זה ככה גם בו טרפי ויבוא לעת זמן ידוע וקבוע לטובתי. אז אם להוציאנו מן העולם הוא קבע זמן ידוע שמתאים בדיוק לי ודוקא לי ולא מישהו אחר, אותו דבר גם טרפי יגיע אלי לעת קבוע שה' קבע, לא לפני ולא אחרי. ואם היית עומד בבטן בלחץ ורוצה לתת, זה היה עוזר לך? הרי התינוק בועט, נכון, הוא בועט הוא בועט הוא בועט, מה הוא רוצה? רוצה לצאת? רוצה לא יוצא, יש כאלה בועטים גם בחדשים מוקדמים, טח טיח טח טיח, קופץ קופץ הלו הלו. אבל זה בד"כ לא הצדיקים, הצדיקים לומדים שמה עם מלאך, מה אתה בועט, באמצע הלימוד, מי מתחיל לרקוד באמצע הלימוד. אבל מכל מקום, ממה שראוי לבוטח על האלקים בטרפו כשיתעכב ממנו הטרף ביום מן הימים שיאמר בלבו כי אשר הוציאני אל העולם הזה בזמן ידוע ועת ידועה ולא הוציאני אליו לפניהם ולא לאחריהם, הוא הוה, הוא שמעכב ממני בו טרפי לעת ידוע ויוםידוע לדעתו כיון שהוא יודע מה טוב לי, וכן כאשר יבואהו מה יקרה כשיבוא לו טרף מצומצם, מעט כסף, מעט אוכל, לא שאין לו כמה ימים, אלא שבא לו אבל מעט, מה יקרה עכשיו במצב כזה? וכן כאשר יבואהו טרפו מצומצם לא יותר על מזונו מאומה ראוי לו לחשוב בלבו ולומר, ז"א יש לו בדיוק בשביל האוכל, סנדוויצ'ים מה שנקרא, ראוי לו לחשוב ולומר, אז אומרים בתור בעלי בטחון שמעונינים לבטוח בה', מה אנחנו צריכים לחשוב באותה שעה, מה צריכים לומר, ראוי לומר בלבו אשר הכין לי מזוני בשדי אמי בתחלת עניני כפי צרכי ודי כלכלתי יום יום עד אשר המיר לי אותו בטוב ממנו, ולא הזיק לי בואו בצמצום מאומה כן לא יזיק לי בוא הטרף הזה אשר העתיק אותי אליו עתה בצמצום כפי צרכי עד תכלית ימי מאומה. כמה? אחד בא לו מעט, אז הוא מתחיל לדאוג, עד עכשיו היה חי בשפע פתאום נהיה לו מעט מעט מעט, בקושי יש לו ארוחות, בקושי אוכל, הוא כבר גיע למצב שהוא מדלג ארוחה, אין לו, מה הוא צריך לומר בלבו? כמוש הקב"ה בתחילת חיי נתן לי לינוק מאמא, אז כמה הייתי יונק? מעט, כמה זה, כמה יכול להכיל, כמה סיסי, עשר סיסי, 15 סיסי, שלשים סיסי, זהו, אז הוא מחזיק אותך, אה אני אהיה עם לחיים ככה כמו התינוקים וזה, ומה, עד שה' ממיר את זה, אתה כבר לא צריך את החלב של אמא, אתה כבר מתחיל לאכול לחם, ביסקויטים, בננה, כל מיני דברים, אז הקב"ה במשך כל אותה תקופה זה גרע לך? זה צימק אותך? לא, זה הספיק לך, התפתחת התפתחת בלי שום בעיה, ואח"כ הוא המיר לך ישר למשהו אחר, והיום אתה אוכל סטיקים וצ'יפסים ושבע מאות שישים קלוריות ועם סלט, ומה, אתה שומר רק על אותו כמה עוד התפתחת מהצמצום, התפתחת גדלת, היום אתה אוכל מתפוצץ, אתה שומר על פיגורה פחות או יותר ככה, אז נכון שמה לא דאגת? לא דאגת, זה הזיק לך? לא הזיק לך, אומר תדע לך, עד תכלית ימיך ברצון ה' לא יזיק לך בין אם יהיה לך צמצום רב בין אם יהיה לך שפע רב לגבי תכלית ימיך וחייך הכל ישאר אותו דבר, למעט מי שמסכן את חייו באכילתו. אדם שאוכל מאכלים רעים, רעים זה לא דווקא רעים, אם הוא אוכל שומנים ואוכל דברים שמזיקים את הבריות ואת הגוף והכל וכו', אז האדם הזה מקצר את ימיו, אבל אם אדם אוכל אוכל ומזל בריא כמו שהתחלנו אתמול לקרוא בהלכות דעות איך צריך לאכול איך צריך לשתות מה קודם מה אח"כ, קודם הדברים המשלשלים ואחר כך הזה ולא הפוך, כל מה שאומר הרמב"ם, אז אם אתה תלך ככה הוא מבטיח לך שכל ימיך תהיה בריא. כל ימיך הבטחה, ומדובר על לא רק חכם ענק ועצום, אלא ברופא דגול ומהולל, שמלך מצרים היה חי בזכותו.

ש. כבוד הרב בבטן אמו היה חי ע"י שליח, המאא היא השליח, כשהוא יצא לאויר העולם עכשיו הוא צריך בזכות עצמו

הרב: יש שליחים לקב"ה בלי סוף. זה מה שהוא טען, מה זה הבוטח בה' חסד יסובבנו? ז"א מכל סיבה בעולם הקב"ה יכול להתחסד איתך ולתת לך את מה שמגיע לך ותמיד זה חסד. הוא לא חייב, הוא לא חייב בכלל, וכל מה שתיגע ותעמול בקיום המצוות זה כאין וכאפס לעומת מה שאתה נהנה מהבורא, זאת אחת הטובות שלו, כל החיים שלך תעבוד במצוות ותשלם על אחת מהטובות שנתן לך, אחת. כתוב כל עמל אדם לפיו - כל מה שאדם עמל בתורה ובמצוות הלואי שיספיק למה שבפיו, הוא אוכל בפיו. אז מפה מתורץ דבר נפלא, שכתוב אפיקורוס אין לו חלק לעולם הבא, חכמים אמרו אפיקורוס אין לו חלק לעולם הבא. מה זה אפיקורוס? כגון שאמר תלמידי חכמים מה מהנים לעולם? הם לומדים לעצמם, שונים לעצמם, מה יהנו רבנן, מה התועלת בזה, כל היום וזה וזה וזה וזה, מה זה מועיל? מה זה מועיל? איפה התעשיה, איפה תעשיה אוירית, איפה מטוסים, איפה היי טק, איפה זה והזה.... מה זה ימי הביניים? הוא אומר מה יהנו רבנן, אבל אלה מההיי טק כשהם מגיעים למצב שה' ירחם אומרים להם הרופאים זה הם מחפשים את הרבנים, מחפשים אותם, כשהרופאים אומרים להם אנחנו כבר לא יכולים לעשות כלום, כל מה שבן אדם יכול לעשות זה נעצר פה. אבל מה יהנו רבנן, זה נקרא אפיקורוס ואין לו חלק לעולם הבא. רוצח יש לו חלק לעולם הבא, אחד שאמר משפט כזה אין לו חלק לעולם הבא. מה זה? מה זה? למה ההגזמה? מה זה? מה זה? מה זה? מה בגלל שהעליבו את החכמים אז לא יהיה לו חלק לעולם הבא? מה הולך פה? אלא ההסבר הוא כך, הפסוק אומר "כל עמל אדם לפיו", אומר הגאון מוילנא הלואי שכל מה שאדם עמל בתורה ובמצוות יספיק לאוכל, כי הזכות לאכול והאפשרות לאכול היכולת לאכול, ההנאה מהטעימה, חביבי צריך לשלם על זה. בשביל לשלם על דבר כזה קח אנשים שאין להם את חוש הטעם כמה היו מוכנים לשלם על זה? קח אנשים שלא יכולים לבלוע בגלל שיש להם גידול והם צריכים לאוכל דרך צינור, קח כל מיני כמה זה שווה? כמה משלוחים כאלה עולים שבכלל אי אפשר לעצור, כמה צריך לשלם, ואתה אצלך זה עובר חופשי, אז אומר כל עמל אדם לפיו, הלואי שיספיק כל התורה ומצוות שלו למה שהוא אוכל בפיו. אז לפי זה, כל המצוות שעשינו עכשיו, הנה למדנו שהוא מתפלל בנץ והולך לאכול, הכל הלך עכשיו לארוחת בוקר, ואח"כ אם נעשה מצוות והכל זה ילך על ארוחת צהריים ואחר כך זה נשאר בלי כלום, אז איך נזכה לעולם הבא? איך נזכה לעולם הבא אם הכל אנחנו השתמשנו בכל הזכויות של העולם הזה בשביל פיתות.
אלא מסביר החפץ חיים זצ"ל כך, בכל יום בת קול יצאת ואומרת, כל העולם ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת. אז אומרת הגמרא, שכל העולם ניזון בשביל של חנינא בני שהוא צדיק יסוד עולם, והוא מושך שפע לכל העולם כולו דרך הצינור שלו הזכויות שלו, הן שמקנות לכל העולם את המזון. כל העולם ניזון בשביל של העניים. עכשיו מה קורה, אם אני ניזון, אני מאמין בחכמים, אני מעריך את החכמים, אני מוקיר את החכמים, אם אני ניזון מהשביל שלו אז פירושו של דבר אני לא אוכל מזון על חשבון הזכויות שלי, אני אוכל מזון ממה שצדיק יסוד עולם הוריד לעולם שפע, ואני נהנה מהשפע הזה. לא צריך לשלם עליו, נותנים לי את השפע לא משלי - משלו, אבל, אבל, האפיקורוס מה אומר, מה מועילים ה חכמים? לא מועילים. אז הוא לא יכול ליהנות משל הצדיק יסוד עולם, הוא נהנה משלו ונשאר בלי כלום לכן הוא מוכר את העולם הבא. יבבי יבבי יבבי. איך אמרו החבר'ה, שמור מילים, שמור מילים. עם המילים אתה יכול להספיד את כל העולם הבא שלך. זה כל התשקורת מרגילה את כל העם שיפסידו את העולם הבא. ההסתה שלהם נגד החרדים שיושבים ולומדים וצריך להוציא אותם לשוק העבודה, וצריך ככה, אז כולם אומרים כן ככה מה פתאום, אז הופכים את כולם לאפיקורסים ומפסידים להם את העולם הבא. זה גדולי מחטיאי הרבים בעולם, התשקורת והפוליטיקאים וכל האינטרסנטים, כל אלה הופכים אתעם ה' לאפיקורסים, כי מספיק שהם אומרים מה מועילים החכמים האלה או הדתיים האלה החרדים האלה, הכל הפסידו להם את חיי עולם הבא, אם הם אוחזים במה שהם אמרו ומתחילים לחשוב ככה לגיד ככה, נגמר הסיפור.

ש. זה מחלחל להם הם מתחילים להאמין בזה

הרב: מה זה מחלחל, אתה יודע כמה תקיפות של חרדים היו בימים האחרונים? זה לא יאומן. ילדים הכל, יש לי תמונה שלחו לי איך חילוני שיורה במחנה יהודה על חרדים, ישר רואים את התמונה, נראה יעצרו אותה - חרית ברית. אתה מבין?

ש. אבל היורק הראשון החרדי חילל ה'

הרב: בסדר גמור, מה זה חסר לנו? יש עוד דברים שמחללים את ה', לא, זה לא להעלים ענין, אין מה להעלים פה, בן אדם שיורק על בן אדם לא משנה קטן גדול, זה בעל חי, זה כמו בואש. נו, אז מה, צריך בשביל זה להגיד חרדי? ואם זה היה רוסי שיורק היו אומרים רוסים ירקו? לא רוסי רוסים שירקו, כשאומרים כל החרדים יורקים, רק תפסו אחד, רק תפסו אחד, הם יורקים בסתר

ש. היום אסור להגיד אתה רוצח בשם שימוש זה וזה

הרב: כן, אושרנקו רצח, מישהו יצא על העדה שלו? במקרה של בן אדם אווו זה לא חרדים רק בארץ יורקים, גם באנגליה גם באמריקה כולם יורקים, זה חרדים. זה מן חיה כזאת שיורקת, אתה מבין, היא רואה ילדים בגיל 11 צונג זה יוצא להם אוטומט. איזה אנשים מפגרים. זה לא יאומן. אם היה דבר כזה שהיינו שומעים אנחנו שבאפריקה יצאו בעליהום על שבט שלם בגלל שאחד ירק, היינו אומרים, זה העולם השלישי, פה זה העולם החמישי, אפילו באפריקה עילה כזאת לא חשבו לעשות, יכולים לאכול בני אדם, אבל להאשים בגלל האפריקאים, בגלל שאחד עשה ככה וככה, מאיפה בא האיידס בעולם - מאפריקה, נו אז מישהו מאשים את האפריקאים שהם הפיצו את האיידס בעולם? זה באמת הופץ משם, זה באמת עובדה שהופץ משם, מישהו האשים, שפעת העופות התגלתה באיזו מדינה, זה התחיל משם והתפשט ומאו מאות, מישהו מאשים את המדינה הזאת? אומר יותר לא לעבוד איתם לא לסחור זזה אשאדה מאיפה באת? מאיפה באת? אבל מה עכשיו? תיק תק החזירו לישראל, תיק תק, איך החזירו? בחור מצ'ילה הדליק ניר טואלט, שרף יערות, שרף הכל, עכשיו מאשימים אותו בגלל שהוא יהודי, עכשיו רוצים לתבוע את ממשלת ישראל, הוא גדל אצלכם הלו,

ש. חיה לשעבר הרב

הרב: כן, חיה לשעבר, זה מאלה שהורגים פלשתינים], באותו מטבע מחזירים לנו, מן השמים מראים לנו, אתם יוצאים נגד החרדים העולם יצא נגדכם, תמיד זה היה ככה, כל פעם שיצאו נגד החרדים בעליהום העולם בא נגדנו ואכלנו מלחמות בלגן.

ש. היה מישהו שהוא כותב ספר שלם שכל פעם שארה"ב הנשיאים יצאו נגד ישראל תוך שבוע הוא עשה ממש מחקר על זה תוך שבוע היה אצלם איזה פיגוע, כתב ספר על זה

הרב: נכון, ויש גם באינטרנט שמו אצלנו באתר כמה דברים כאלה, שרואים שאחרי כל תאריך שארה"ב יצאה נגד ישראל במשהו בהחלטה כזאת או לא צידדה או משהו כזה, הם אכלו אותה בגדול. כמו הנפט שמה שנשפך מהמיכלים, אחד לאחד, אחד לאחד, אחד לאחד.

ש. הם יודעים את זה

הרב: בטח הם יודעים, הם מפרסמים את זה שמה, הרשת פתוחה, אבל זה לא עוזר, אתה מבין, מי שרגיל לצאת על כולם אז הוא יוצא, זה לא משנה.
בקיצור ככה עם פני הדברים. אבל מכל מקום וממה שראוי אמרנו שגם אם יבוא המזון