הייתי שם במצרים - חלק ב - פיתום ורעמסס | הרב אמנון יצחק שליט"א

נציבי יום: לרפואת טקונש בת מוצט - רפואה שלמה מאוצר מתנות חינם בתוך שאר עמו ישראל ובריאות שלימה ואיתנה אמן. אמן! 

הייתי שם במצרים - חלק ב - פִּתֹם ורעמסס;

עם שחר פלשו הנוגשִׂים למשכנות היהודים, בצרחות אימה התנפלו על האומללים השרועים מעולפים על הארץ הקשה, תוך קללות, בעיטות, הצלפות פרגול ואיומים - הוציאום מבתיהם אל רחוב העיר למסדר התפקדות, לאחר שווידאו כי כל העבדים התייצבו, האיצו הנוגשִׂים את המסע המפרך דרומה דהיינו; אל 'פִּתֹם' שהיא בדרום מצרים. 

השיירה התנהלה בקצב מהיר! פרשים עטויי מבע אכזרי סבבום מכל צד, מאבטחים לבל יהין איש להאט את הקצב, הצלפות הפרגול האכזריות ודקירות החנית אלצו את האומללים להאיץ את רגליהם הלֵאות. 

לא היה זה מסע קל! הדרך ממשכנות היהודים ברעמסס במחוז גושן עד למחוז היעד שבדרום 'מחוז טנס' הגדול המשתרע מעיר הבירה 'צוֹעַן' עד ים סוף בואכה דרומה אל רכס ההרים הארוך שהיום קוראים לו 'ג'בל ג'לאע' הנושק לחוף ים סוף המזרחי ולמדבר אֵיתם לצדו המערבי, מתנשא ברוממות מעל העיר 'אוֹן' - זה ארך כיום שלם!

השמש הקופחת, הנתיבים הצרים המתפתלים במעלה ההרים, גלי החום הנישאים ממדבר אֵיתם והצטרף ללחות הגבוה החודר מהים הכבידו מאוד על ההליכה! הליכה זו קשה אפילו לאדם רענן ביותר כל שכן לעבדים מוכה הגֵו, חוותי הגוף המצולק העייפים מעבודת פרך בלתי פוסק. המזון הדל שנזרק להם בסופו של יום אכזר בדמות מצות שבורות ועלובות! לא סיפק תזונה הנדרשת לגוף כה מיוגע. היה זה נס יום יומי!! שלמרות התלאות הללו - שרדו בחיים.

במהלכם לאורך מערב הים הגיעו למפרץ היפיפה החודר פנימה אל תוך המדבר כדמות בטן ענקית, אבל הנוגשִׂים לא הניחו להם ליהנות מהנוף והאיצו בהם להדרים, מול עיניהם מתנשא רכס הרים גבוה התוחם את גבולה הדרומי של מצרים, לאחר שטפסו על מעלה ההר הסלעי נשקפו לעיניהם צריחי העיר 'אוֹן', 'און' זה 'טנס'. עיר זו התפרסמה הזכות אישיות בכירה מאוד ששרת כשר הטבחים אצל המלך פרעה הקודם, הלא הוא השר פוטיפר שקנה את יוסף לעבד. 

- 'אכן 'מידה כנגד מידה'!' הרהרו היהודים: 'בעיר זו נמכר יוסף לעבד ואנחנו נמצאים עתה בעיר הזו משועבדים כעבדים למצרים!'.

הם השקיפו למטה לרגלי ההר, המישור מתחתיו נפרש במלואו מישור זה גובל למפרץ הים הענק ממנו נמתחים הדרכים הסלולות למחוז 'רעמסס' ולעיר הבירה 'צוען' זה היה מקום אסטרטגי ראשון במעלה! לא היה צריך להיות חכם גדול להבין את הפוטנציאל הכלכלי הבטחוני האדיר הטמון במקום זה. 

לא פעם התבטאו קציני הצבא: 'לו יכולנו לבנות באתר זה מגדלי שמירה ומצודות - היה הופך המקום לעיר מבצר! החולשת על הנמל הסמוך ועל המבואות הדרומיים מזרחיים של מצרים...'

שרי הכלכלה תמכו בתכנית זו, אילו היה ניתן לבנות במקום זה ממגורות מזון מובטחות מפני שודדים - כלכלת מצרים היתה משגשגת לאין ערוך! אוניות המסחר המייבאות סחורות מהודו ושאר ארצות המזרח, יגיעו למפרץ הענק הזה לאחסן את סחורותן ולשנע אותם הלאה ליבשת האפריקנית. 

היצוא יגדל במאות האחוזים! אריגי הפשתן הייחודים של מצרים ישווקו אל אוניות סוחר ישירות אל בטן המחסנים במחיר מוזל ביותר!! ההיגיון - חזק מאוד! אך בפועל - שיקף המצב את ההיפך הגמור, מחסני החוף היו נתונים להתקפות פירטיות בלתי פוסקות, איש לא עמד בפני השודדים המגיחים בהפתעה בוזזים מכל הבא ליד. 

צבאות האויב אהבו לתקוף את חֵיל המצב המצרי המופקד שם מנצלים עד תום את הריחוק הגיאוגרפי מעיר המלכות ומקוים להיאחז משמעותית בחוף הים... 

- כמו בחוף זיקים...

משם יוכלו לתכנן הלאה את כיבוש מצרים כולה כשהאוצרות האגדיים משכו אותם כחבלי קסם! תוך ניצול יתרון ההפתעה הלמו ללא הרף בחֵיל המצב, העלו באש את מחסני התחמושת ופגעו קשות במרכבות ובסוסי הקרב. 

הסכנה המוחשית לכיבוש במקום ע"י חיילי האויב המגיחים מן הים ומן המדבר, היווה איום רציני על שלום הממלכה. בהיפרץ המערך ההגנתי בצומת דרכים זו, נפתחת הדרך לפולשים לשעוט מערבה עד עיר הבירה 'צוען'. 

- כמו אצלנו, ממצרים...

ראשי הצבא היו טרודים תדיר בהזנקת תגבורות מפנים הארץ ולשנע לאזור הקרבות סוסים מרכבות ושאר כלי מלחמה חליפיים דבר שהציב אתגרי לוגיסטיקה מורכבים. 

- כמו ביהודה ושומרון... (יו"ש). 

שוב ושוב עלתה דרישת הכלכלנים ואנשי הצבא: 'לבצר את האזור! ולהציב שם חיל משמר חזק שיחלוש על השטח'. 

- כמו עכשיו שמציעים לעשות עוד פעם: 'חומה בין רפיח לכאן...!'

אלא שכל התכניות הגאוניות - נתקלו בבעיה כבירה! את שר קטיני הצבא ואת ממגורות התבואה חייבים למקם על ראשי ההרים, ע"י זה תוּקְנֵה לצבא עליונות על המרחב תחתיהם ולתבואה הגנה בפני השודדים. אך צוקי ההרים המשוננים הנישאים אל על בצירוף טמפרטורת המדבר הגבוה רוויית הלחות הגבוה החודרת מן הים - היו מכשול אדיר לתכנית הזאת! 

כדי לבנות בתנאים קשים כאלה נדרש כח עבודה המוני זול וזמין, גם תמורת שכר רב- לא נמצאו אנשים שיהינו לעבוד בתנאים המהווים התגרות ברורה במלאך המוות! לא היה צריך חכמה יתרה להבין: כי מעטים הם הסיכויים שישובו בחיים הביתה. 

אבל כעת שהשתלטו על עם ישראל והפכו אותם לעבדים - התממשה משאלת ליבם; היהודים יאלצו לבצע כל עבודה שתידרש מהם ולו במחיר חייהם!' כך פקד פרעה באכזריות אופיינית... 

המהנדסים התוו את התהליך, טפסנים יעפילו לראשי הצוקים, יאתרו משטחי סלע גדולים, יחצבו הפועלים פלטות שיש ענקיות! וישנעו אותם למקום שעליו יוצב המבצר.

קצות שולי הפלטה יוצבו על צוקי ההר מזה ועל צוקי ההר הסמוך מזה, כך יושתתו פלטפורמות של שיש חזקות ועליהם ניתן לבנות מחסנות צבא ומחסני מזון. 

זאת אומרת כמו גשר בין הר להר מפלטות עבות כדי שזה יהיה התשתית והיסוד שעליו יבנו הכל. 

עם תום המתווה ההנדסי לא אחרה פקודה לבוא, רבבות יהודים אולצו לצאת לעבודה בכפיה רצופת סכנות!

על צוקי הרים גבוהים ומשוננים, בתנאי אקלים מדבריים אחד וריבוי לחות ימית גבוהה מאידך - אולצו אלפי יהודים להלום במקבות בפטישים הכבדים להפריד שכבות הסלעים הקשים עד קבלת לוחות אבן כבדים וארוכים. החום והיובש בצרוף המאמץ הגופני הרב התישו את הגוף ששיווע למנוחה, אך הנוגשִׂים ביקשו: 'עבודה מושלמת! ללא הפוגה!!'

עתה הוטל עליהם: לשנע את לוחות השיש הכבד ממקום חציבתו להוליכו דרך מעלות ומורדות ההר, להציב את צדו האחד על קצה הסלע מכאן ואת קצהו השני על קצה הסלע בהר המקביל, לְגַשֵׁר על הגאי העמוק הפעור מטה ולשם כך נדרשה זהירות עַל! וחישובים הנדסיים בלתי פוסקים - כי המרחק בין שני (2) ראשי ההרים היה רב! ואורך משטח הסלע שהוצב עליהם הספיק בקושי להגיע מההר האחד אל רעהו. 

סנטימטרים ספורים מקצות המשטח הוצבו על קצות סלעי ההרים, למצב בדייקנות לוח השוקל עשרות טונות על הר גבוה כאשר מקום עמידת הפועלים אינה איתנה ופיות הגאיות פעורות מלמטה - מצריכים יזע, זהירות ודייקנות עצומה! היתה זו משימה אקרובטית אכזרית! הדורשת מיצוי הכוחות הפיזיים ללא רחמים, סטייה קלה - פירושה מעידה בלתי נמנעת לתהום משונן הפוערת פיו ברעבתנות אין קץ!

בתום היום המפרך נעמדו היהודים פצועים וחבולים בכל חלקי גופם מביטים בהשתאות אל יצירת כפיהם. מספר פלטפורמות ענק נצבו כגשרים רחבים, נפרשִׂים באופן מרשים מעל גאיות ותהומות עמוקים ומזמינות משך עבודה בטוח וקל למחרת. 

אך הנוגשִׂים לא הניחו להם להתפעל ממעשיהם והעמידום למסדר משפיל! 

קצין בעל מבע אכזרי נעמד מולם משלח מבטים מזרי אימה לכל עבר, נוטל את דו"ח העבודה היומית, משווה עם מסמכי מכסות הכפייה המוטלות על כל אחד, הפירוט היה דייקני להחריד! אבוי היה למי שלא עמד ביעד!! המצרים לא בחלו: לשקע אותו בבניין עם בנו הקטן!!!

לאחר אכילת שבר מצה עלוב! ניתן האישור המיוחל: 'לישון את יתרת הלילה'. 

לא היו שם מיטות, אף לא מזרונים, הגוף השבור צנח ארצה! משתרע חסר אונים על פני האדמה הקשה חשופים לרוחות המדבר הליליות הקרות הנושבות ממערב ולמשבי האוויר ריבוי הלחות ממזרח.

בלילות צנחו מעלות החום, האקלים המדברי מתאפיין בשינויי טמפרטורה קיצוניים, בין יקוד חום ביום לקרה בלילה! השינויים גרמו לתהליך פיזי מתסכל מאוד, החום ששרר בשעות היום - גרם להתרחבות סלעי היסוד שבשני קצות ההרים, משטח השיש שהוצב עליהם התרחב במספר סנטימטרים, זה הקל בשעת העבודה להקים את המשטח לגישור ראשי הצוקים לצדי הגאיות. 

בשעות הלילה - התהליך הפוך דרמתי להחריד! בהתגבר הקור המדברי המקפיא התכווצו שוב הסלעים שבמקביל התכווץ הלוח השיש שמעליהם ואיבד מאורכו, אט אט התקטן עד שאיבד אחיזתו המזערית בשתי קצות המצות... 

התוצאה היתה בלתי נמנעת! פלטות האבן הכבדות שנצבו בעמל בלתי נתפס - צנחו לתהום הפעורה והתנפצו אל תחתיתה בקול אדיר ללא מקום לתקוות!! 

גם בפלטות שהיו ארוכות יותר אירעו תקלות דומות התרחבות והתכווצות של הסלע בהתמדה בלתי פוסקת של אלפי שנים - גרמו להיחלשות קליפת הסלע. ההתכווצות האחרונה בצירוף המשקל העצום שהוצב עליה - גרם לשבירת דופן הסלע שעליה ישבה הפלטה וצנחה לתהום, גוררת כמובן את הפלטה הענקית מרצצת לרסיסים עמל יום תמים של אלפי פועלים מיוזעים...!

רעש ההתרסקות גבר על רקע הרעשים המשונים הנשמעים בלילות המדבריים, אך המחזה המאכזב התגלה בבוקר; עשרות פלטפורמות שנמתחו אמש על פני הגאיות הנישאים נעלמו מבלי עקיבות. היהודים חשו תסכול עצום! הכל נבלע לתהום, משל היה לו פה רעבתני, מן הראוי איפה לכנות מקום זה בשם: 'פִּתֹם' - פי תהום, כך אמרו בעצב! מאז התווסף השם 'פִּתֹם' כאחד (1) מארבעת (4) שמות ההרים אשר במחוז: 'תנס'.

כשהם התבקשו לבנות "אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס" (שמות א, יא) – 'רב ושמואל נחלקו; אחד אמר: "פִּתֹם" שמה ולמה נקרא שמה "רַעַמְסֵס"? שראשון ראשון מרמוסס! 

ואחד אמר: "רַעַמְסֵס" שמה ולמה נקרא שמה "פִּתֹם"? - שראשון ראשון פי תהום בולעו!'

הנוגשִׂים צפו ביהודים בבוקר הכאובים בחדווה מרושעת! 'יפה מאוד יהודים! השתעשעתם במחשבות זדון שהעבודה הקשה באה לקיצה?! כעת נודעתם שתאלצו לחזור על העבודה של אתמול מחדש...! ושלא יהיה לכם אשליות' הוסיפו בצחקוק סדיסטי: 'רוב הסיכויים שגם עבודתכם היום תנשור לתהום...! אי לזאת, תצטרכו לחזור למשימה הזאת שוב ושוב עד אין קץ!' סיימו ברשעות ובשמחה לאיד. 

הפרק הבא יהיה: 'האדון ועבדיו'.

אנחנו מודים לקב"ה, אבל אם חשבתם שאנחנו קוראים פסוק "פִּתֹם" וממשיכים 'פתאום' ולא מבינים מה זה ה: "פִּתֹם" ומה זה 'פי תהום בולעו!' - אז עכשיו קיבלתם תיאור מה עשו ליהודים שמה - עבודת סרק! רק לענּות אותם ולשעבד אותם ללא תכלית!! לא יאומן כי יסופר. 

- ותבדקו בארצנו הקטנטונת יש גם מעין שעבודים כאלה ואחרים...

(כבוד הרב שליט"א שר עם הלומדים אחרי תפילת הנץ:) 'יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ שׁומְרֵי שַׁבָּת וְקורְאֵי עֹנֶג שַׁבָּת עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי שְׁבִיעִי שַׁבָּת' 

שיהיה לנו יום מוצלח!

הריני מכוון לקיים מצות חכמים: 'ר' חנניא בן עקשיא אומר...'