המוצא חמץ בפסח
נציב יום: רפואה שלמה ובריאות איתנה בכל האיברים והגידים להמבת בת נגוס, השם יסיר ממנה כאבי בטן נוראים וחזקים שיש לה במהרה אמן, אמן! תזכה לעבוד על מידת הגאווה, תזכה לזרע קודש, נחת מכל הילדים יהיו צדיקים צנועים ויראי שמים, שלום בית אמיתי ואיתן, השם יגאל את כל ישראל מהרה ברחמים, ישמור על כל הלוחמים, וכל החטופים יחזרו לשלום לביתם מהרה אמן, אמן!
המוצא חמץ בפסח שלא נמכר לגוי בחול המועד כגון: אחד שלא סומך על המכירה מבער את הכל, או אחד ששכח למכור חמץ או חלק מהחמץ, או מי שקנה בטעות חמץ בפסח
או מי שקיבל בטעות חמץ בפסח... וכל אלה לא היו בכלל מכירת החמץ בערב פסח, והוא מצא את החמץ הזה שלא נמכר לגוי והוא מצא אותו בחול המועד - חייב לבער אותו מיד! ולכתחילה יש לשרוף אותו ואם יש לו עיכוב כלשהו לשרוף אותו - ישליך אותו לבית הכסא וכיוצא בזה.
המוצא חמץ בפסח - אין די לפסלו מאכילת כלב, אלא יש לבערו מן העולם. המוצא חמץ בחול המועד שנכלל במכירת החמץ לגוי. הוא מכר חמץ לגוי, והוא מצא חמץ כזה בחול המועד שנמכר לגוי - צריך להכניס אותו למקום המכור אבל בלי לנגוע בו אלא לדחוף אותו במקל, אם אי אפשר להכניסו מבלי להגביהו, אז יאמר תחילה בפיו "איני רוצה לזכות בו בהגבהה זו" ויכניס אותו למקום המכור.
זאת אומרת אין לו אפשרות לגרור אותו על ידי מטאטא או משהו כזה - אם הוא יגביה אותו - הוא קונה אותו, אז הוא צריך להגיד בפירוש "איני רוצה לזכות בהגבהה הזו" כשאין לו ברירה הוא צריך להגביה אותו כדי להכניסו למקום המכור.
מי שרוצה דווקא לשרוף את החמץ שנמצא - הוא מצא עכשיו את החמץ הזה שהוא בעצם מחר לגוי חוץ למקום. נגיד אחד מהילדים בא הוציא ו... אז עכשיו הוא רוצה לשרוף את החמץ הזה. נחלקו בזה הפוסקים: יש שסוברים שזה "גזל גוי" הוא נכשל בגזל גוי! אתה מכרת לגוי זה שלו מה אתה שורף את שלו?..
יש סוברים שמן הסתם אין הגוי מקפיד ע"ז.
ולדעת הגרי"ש אלישיב והגר"ש וואזנר זצ"ל: המוצא חמץ מכור שהוא מכר בחול המועד - מותר לו לשרפה - אמרנו שזה גזל גוי, אז אומר מותר לשרפו על מנת לשלם את דמיו לנוכרי.
זאת אומרת אם הגוי בסוף יבוא וישלם לנו את הכסף על מה שהוא קנה את כל החמץ שלנו - אנחנו נגיד לו שהיה משהו שיצא משמה ואנחנו שרפנו אותו והשווי שלו נגיד 10 שקלים אז קח את העשרה שקלים, ואז אין גזל גוי.
המוצא חמץ בביתו ביום טוב או בשבת: צריך לכסות עליו כלי וכדומה זהו. ואז הוא לא יבוא לאוכלו, אנחנו חוששים שהוא יבוא לאכלו.
המוצא חמץ ברשות הרבים: לא יסלקו מרשות הרבים אלא השארנו במקומו. אל תיגע.
המוצא חמץ ברחוב במקום שמפריע לו, לא יכול ללכת. אין להגביהו כדי לסלקו. אמרנו כשמגביה - זה נקרא "קונה" אלא ידחוף אותו על ידי מקל וכדומה.
חמץ בזמן שחייב בהשבתה - יתכן שלא נוהג בו כלל איסור ביזוי אוכלים. אנחנו אומרים שאסור לבזות את האוכלין, אבל בזמן ההשבתה "תשביתו שאור מבתיכם" אז יתכן שלא נוהג בו כלל ביזוי אוכלין האיסור הזה.
יפה גמרנו את ההלכות לעניין הפסח.
עכשיו לאחר הפסח:
המחמירים שלא לאכול חמץ שעבר עליו הפסח, שנמכר לגוי, כי לא סומכים על כל המכירות שעושים בחנויות ובכול מסיבות רבות, אז אלה שמחמירים לא לאכול חמץ שעבר עליו הפסח שנמכר לגוי, אפילו שיש תעודה שמכרו וכולי - צריכים לדעת שלא ניתן לסמוך על מה שנתפס על המוצרים שנאפו לאחר הפסח. זה שכתוב לא שסומכים על זה! הרוצה לדעת מתי נאפה מוצר, או נעשה מוצר, צריך לבדוק תאריך הייצור הרשום על המוצר יש בזה קוד שאנחנו מפרסמים אותו תמיד אחרי ובכל מוצר כתוב תאריך הייצור. אז אתם יכולים למצוא לפעמים שגם כתוב נאפה לאחר הפסח עם תאריך ייצור מקודם, שזה חרטה ברטה...
מה אנחנו עושים בחנות: קונים כמויות לפני הפסח, ואנחנו מוכרים כמו שאמרנו בחמישה קניינים, מכירה גמורה עם מפתחות והכל כמו שההלכה אומרת על 100% לא הערמה ולא כלום. ואז ממילא כשבאים לחנות יכולים לקנות בשקט כי זה לא חמץ שעבר עליו הפסח מהבחינה הזאת שאמרנו שיש חשש וכו' וכו'...
כי אם אנחנו נקנה אחרי פסח מוצרים - אז לא תמיד יש את המוצרים, כי לא מספיקים לעשות, עד שמספיקים לעשות ועד שזה... לוקח זמן ויש כמה שמשקרים ופשוט מערבבים חדש עם ישן, נשאל להם סטוקים מה הם יעשו עם הסטוקים? אז הם מחכים שאף אחד לא ישים לב, וכבר מתחילים לקנות ומחזירים את זה. אנחנו דואגים שיהיה הכל אצלנו כבר מראש.
אחרי הפסח יש שממתינים מלקנות לחמים למיניהם משום החמץ הדבוק בתנורים במכונות ובכלים, וממתינים למחזור הראשון של האפייה.
בירושלמי מבואר: עכשיו אנחנו מדברים על "אסרו חג" יום אסרו חג נקרא ברי דמועדא בין המועד, קדושתו נולדה ונמשכת מהמועד.
ומקובל מהאר"י זלה"ה: שיום אחרי החג - עדיין יש הארה של החג.
ולדעת המהריט"ץ קיימת מצווה לאכול בשר באסרו חג מלבד החיוב להרבות בו באכילה ושתייה.
אין דינים מיוחדים אבל לובשים "באסרו חג" עדיין בגדי שבת כמו בחול המועד כי מי שלא לובש בגדים בחול המועד בגדי שבת ביום טוב - אז הוא בכלל אלה שנאמר מה.. המזלזל במועדים - אז אין לו חלק לעולם הבא. השם ירחם! וזה צריך ללבוש מלבושים של כבוד כו' וכו'.
ויש נמנעים באסרו חג במקח וממכר כשאינו דבר האבד. בשביל להראות שעדיין הארת החג נמצאת וכו'.
תם ונשלם עניין הפסח והלכתן, זה היה מקבץ לא מלא אבל להתעוררויות...
עכשיו אנחנו כבר מוכנים פחות או יותר, מי שלא זוכר את כל הדברים - יכול לרענן על ידי קריאה או על ידי שמיעה ובעזרת ה' אנחנו מודים לשם שאנחנו מתקרבים כבר לחג החירות שנוכל לצאת לחירות מהשעבוד הגשמי של יצר הרע, של העצלות, ולהיות זריזים בעבודת השם. כמו שהיה זריזות לקראת הפסח בניקיונות בבדיקות וכולי - ככה נמשיך מההארה הקדושה הזאת, כי המועד הזה הוא מועד שכולל את כל המועדים כולם.
ואתם יודעים שזכית יציאת מצרים היא גם מעידה על מעשה בראשית. מעשה בראשית אף אחד לא יהיה נוכח, אף אחד לא היה נוכח במעשה בראשית. אנחנו מאמינים באמונה שלמה בכל מה שכתוב בתורה! אבל, ביציאת מצרים יש לנו הוכחה גמורה על "מעשה בראשית" אפילו שלא היינו כי הקב"ה עשה מעשה בראשית מחדש, פעמיים בראשית!
פעם בלי עדים, ופעם אחת עם עדים, פשוט הוא שינה את הטבע, בעשר המכות, בקריעת ים סוף הוא הראה שהוא אדון העולם "כי אני השם בקרב הארץ" שינה את הטבע איך שהוא רוצה!
אמר מפורש זה אני הופך: דם, צפרדע, כינים, ערוב - אני עושה מה שאני רוצה, אני משנה את הטבע מלמטה עד למעלה! אז אתה רואה שיש בעלים אדון לעולם ויכול לעשות בו מה שהוא רוצה - אז ברור שגם מה שהוא אמר שהוא עשה קודם לכן... דברים ברורים.
אז לכן אומרים גם בשבת "זכר ליציאת מצרים" מה פתאום אנחנו אומרים בקידוש "זכר ליציאת מצרים" מה קשור לקידוש זה שבת בראשית זה שבת בראשית... למה אני צריך להגיד?
אומר: הזכירת יציאת מצרים - זה מאמת לנו בוודאות גמורה את שבת בראשית ושהשם ברא את העולם בשישה ימים בשביעי שבת.
אז זה בחג החירות זה חג חשוב מאוד, ואל תשכחו את עבדול קרים להיזכר בכל הסיטואציות שהיו שמה בליל הסדר.. איי איי איי זה אחרי שהם כלו ונגמרו.
יהיה רצון שבעזרת ה': כך יכלו החמסניקים והאירנים, בכל מבקשי רעתנו והבאים לכלותינו - השם ימגר אותם מן העולם במהרה בימינו לעינינו אמן! אמן!!
הריני מודה לשם: (כבוד הרב שליט"א שר עם הלומדים הי"ן) 'הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם.' הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם. 'ישמחו במלכותך שומרי שומרי שמרי שבת וקוראי עונג שבת. ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וקוראי עונג שבת. עם מקדשי מקדשי מקדשי שביעי שבת. עם מקדשי מקדשי מקדשי שביעי שבת. תזכו למצוות, שבת שלום, שבת הגדול שלום
הקהל: שבת הגדול שלום ומבורך!
תהיו בריאים - אמן!