חרוסת וארבע כוסות

 - - - לא מוגה!!! - - - 

נציב יום בלחש... אמן

קהל: אמן

החרוסת וארבע כוסות

בהגדה של פסח אנו שואלים מה נשתנה לילה הזה מכל הלילות ומציגים ארבע קושיות ראשונה על אכילת מצה קושייה שנייה על אכילת המרור שלישית על חיוב ההטבלה והרביעית על מצוות הסיבה ומקשים המלבים והבר בנאל קושייה אדירה מדוע השמיטו את מצוות שתיית ארב כוסות של יין הלאו הזכירו בארבע כושיות את כל העניינים המרכזיים של ליל הסדר בדבר אחד השמיטו ארבע כוסות של יין מדוע שניהם מבארים בסגנון אחד שיש חלוקה ברורה ומופלאה בארבע קושיות שתי הקושיות הראשונות מצא מרור זה לזכר השעבוד והעבדות שתי הקושיות האחרונות הטבול והסיבה זה לזכר הישועה והחירות לכן כבר בתחילת האגדה פותחים בארבע קושיות ודווקא בקושיות הללו מבטאים ומגלמת את הכותבות העצומה מהשעבוד של המ והאכילה של המצה שהיא בעצם לחם העוני ועד בני חורין שמטבילים ואוכלים כבני מלאכים בסיבה ויש פה יסוד גדול חכמים זכרונם לברכה ידעו שהן מחרן את הרכבת כמו שאומרים ועל כן אי אפשר להמתין עד סוף האגדה פן נחר את המטרה העיקרית של הלילה הגדול הזה שכולו הכרת הטוב והתעוררות הלב להשריש אמונה וביטחון בשם יתברך לילדים שלנו ולבני הבית בסיפור האגדה איך הקדוש ברוך הוא הוציאנו מעבדות לחירות ולכן העדיפו חכמים זכרונם לברכה להשמיט את העניין של ארבע כוסות כי בהשקפה בהשקפה ראשונה לא מעוררים לא שעבוד ולא גאולה והעדיפו להתמקד בשתיים כנגד שתיים שתי קושיות כנגד שתי כושיות מצאו מרור שהם מבטאים את העניין של ה עיבוד והתיבול והסיבה שמראים בבירור על הגאולה גם ילד קטן מבחין בקיצוניות ובפרט שזה נאמר בלשון שאלה ותשובה מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות שאלה ו קושייה ותשובה אחד מן הכלים הגדולים המסוגלים לעורר אדם נשימת לב זה כששואלים שאלה חריפה היא מעוררת מיד את כל החושים ומפנה את תשומת הלב ואז הנשאל מי ששומע את השאלה מסוקרן הוא ממתין ומצפה לתשובה קצרה וקולעת ובפרט אם השאלה נשאלת עם קיצוניות גדולה הלב מתעורר ומתפעל כבר בתחילת ליל הסדר ערך אמירת התודה לשם יתברך חייב להיות כמשקל הטובה של שחרור משעבוד נורא לגאולה גדולה באמצעים הגדולים הללו של קושייה ותירוץ וב תבות כזו אדם מתרגש ומתפעל והלב גואה ומלא הכרת הטוב לשם יתברך מוסיף המלבים לחדד בביאור הקושיות עוד הקבלה שאלת המרור היא כנגד שאלת הטיבו כי בטיבול אנחנו הופכים את הטעם של המר שבמ לטעם ערב וטוב שאלת המצא היא כנגד שאלת הסיבה כי עתה אנחנו אוכלים את המצא כבני מלכים מדהים השנה יכול להיות שיהיה לאנשים הרבה יותר מושג מה זה הגדה של פסח לצערנו לדאבוננו עדיין 133 חטופים נמצאים בשבי החמס המשפחות ודאי יודעות ומרגישות מה זה שבי ומה זה שעבוד אפילו שלא משעבדים אותם כמו במצרים אבל ודאי שזה עינוי עצם השהות שם ויכול להיות שגם מתעללים בהם באופן כזה או אחר או בבנות וכולי זה כחצי שנה שהם נמצאים וזה בלתי נסבל כמו שאומרים די קצה נפשם של אנשים בהמתנה ולא יודעים מתי זה יקרה אז מה זה חצי שנה לעומת 86 שנה של שעבוד ממש ועינוי ב-210 שנה של גלות דורות שלמים נפטרו בינתיים בתוך זה ולא ראו את הגאולה ורק הדור האחרון רעה וכולם היו בציפיה לצאת ולא יצאו ונפטרו שם וכן הלאה אז להבין שאל מלא השם הוציאנו ממצרים הרי אנחנו בנינו ובני בנינו היינו משועבדים לפרעה עד היום אז זה קצת נותן מושג לצערנו הרב באופן הזה שאדם מתבונן כמה זה קשה יש אנשים שגרים בדירה דחוקה יש נשים שיש להם מטבח קטן והם רוצות מטבח גדול וזה בשבילהם צער ושעבוד ממש ממש אתה רואה שהם מתלוננות על זה כל הז זמן וכולי וכולי לא יאומן כי סופר זה לא שעבוד זה לא מצרים זה לא חמס וזה לא עזה וזה מטריד אותם עד כדי כך שקשה להם מנסו נו אז לעומת מה שאנחנו מדברים לצאת ממצרים צריך שיהיה לאדם איזה ציור כלשהו שייבין מה זה לצאת משעבוד לחירות בת ספת עומק באחת השאלות של מה נשתנה אנחנו טמאים ושואלים מדוע מטבילים בלילה הזה שתי פעמים אחת במלח והשנייה בחרוסת התימנים מטבילים פעמיים בחרוסת אבל בפעם הראשונה פסק השולחן ערוך בסימן תעג צריך להגביל את הכרפס במי מלח או בחומץ משנה ברורה בסימן קטן נד אומר שהבית יוסף בא להוציא מלהטיל בחרוסת זאת אומרת כשאומר השולחן ערוך להטביל את הכרפס במי מלח ו בחומץ הוא בא להגיד ולא בחרוסת כלומר אפשר להטביל בכל דבר רק לא בחרוסת בפעם השנייה פוסק השולחן ערוך בטע שצריך להטביל את ור בחרוסת מה השינוי בארבעת הקושיות שאלנו מדוע מטבילין שתי פעמים אולם כעת יש להוסיף לשאול גם מתוע מטבילים בשני דברים פעם במלח במי מלח ופעם בחרוסת ולמה מתחילים בהטבלה במי מלא ומסיימים בהטבלה בטיבול בחרוסת עומק העניין מתבאר במסכת פסחים קטז מגלים לנו חכמים זכרונם לברכה מה היא החרוסת ומהי מה המרכיבים שלה דעת רבי אליעזר במשנה החרוסת איננה מנהג בעלמה אלא חובה ומצווה ונפסק להלכה רמבם בחמץ ומצא ז יא וגם בראש סימן ל ובטור בסימן טעג ומובא בביאור המצווה שתי דעות רבי לוי אומר בין מרכיבי החרוסת נמצא גם התפוח הוא בא להזכיר לרמז על הנשים הצדקניות שעודדו את בעליהן להוליד ילדים מתוך מסירות נפש בדור אפוף צע ומכאוב בייסורין ומרירות במצב כזה עוד להביא ילדים צריך להיות נשים צדקניות להביא ילדים במצב כזה ולכן כשהגיעה שעת הלידה אומרת הגמרא בשוה יא השם יתברך הסיר מהמהם צער לידה וילדו בקלות ללא עצב בנוסף ג מוסר ן צער של גידול ילדים כי לאחר הלידה כולם ברחו ליער מאמת המצרים וזימן להם הקדוש ברוך הוא שילדו תחת עץ התפוח זה שנאמר בשיר השירים תחת התפוח עוררתיך שמה חבלת אמך שמה חיבלה ילדתך המצרים רדפו אחרי הנשים כשגילו את הילדים ביקשו להורגם באו מלאכים והטמין את העוללים באדמה ואחר כך הכילו אותם דבש וחלב עד שגדלו הילדים וחזרו למצרים וכך נולד העם שזכה להגאל ממצרים וכל שה יולדת שישה כרס אחת נמצא שלדעת רבי לוי החרוסת בא להזכיר על ריבוי הילודה תחת עץ התפוח לכן צריך להניח תפוח בתוך החרוסת זה דעת רבי לוי להזכיר את הנשים הצדקניות שבזכותם נולדו הילדים נתרבו הילדים וזה דור הגאולה רבי יוחנן אומר שהחרש את דומה לתית ולכן בא להזכיר עניין אחר לגמרי זה בא להזכיר את השעבוד הקשה בחומר ובלבנים בגמרא הוכיחו כ דברי רבי יוחנן ש מהברית מובא שחרו שת בעיקר היא לזכר התית במדרש רבא מבואר שאין מלאכה ועבודה קשה יותר ממלאכת תית נכון ונמצא שחרו שת היא זכר לעינוי הגדול ביותר תית כל הזמן עשות תית ביד לא כמו שעושים היום עם מכשיר בתוספות יום טוב י ג מבאר שמכאן שמו חרוסת מלשון חרס כמו שעושים תי נראה להוסיף קור טוב על דבריו שחרו שת משלבת את דעת רבי לוי ורבי יוחנן כאחד שניהם טמונים במילה חרוסת גם חרס וגם התו כנגד תפוח חרוסת חרס ותפוח מעתה חידוש גדול מה מהות המצה המרור היין והחרוצים בספר מתנת חיים גלה דבר פלא לא רק ארבע קושיות מציגים כוביות אלא בכל ענייני ליל הסדר צפון דבר והיפוכו שעבוד מול גאולה שעבוד מול גאולה המצא מצד אחד נקראת לחם עוני כמו שמבאר רב אר בנאל בכל שנות השעבוד המצרים מעולם לא נתנו לעם ישראל לאכול לשובע אלא אכלו מצות שנאפו מהר מתעכלות לאט שוהות במעיים זמן רב חיסכון גם בזמן אכילה וגם בכמות האכילה ממש כמו שבעזה נותנים לשבועים לאכול מה שיצאו אנשים משם מספרים ככה זאת אומרת המצרים חסכו במזון והרוויחו יותר זמן של עבודת פרך מצד שני אותה מצה שהיא מורה על העוני היא גם רומזת למהירות הגאולה כי נחפזו בזריזות להגאל ממש כמו שמכינים את המצא בנוסף היא רומזת לדברי השלה הקדוש שבאותה מצה נעשה נס ופ למ את הקדוש ברוך הוא כי במאכל שתענו ואכלו בצער עשרות שנים בעת הגאולה יצאו מאפלה לאורה לא יכלו להתמהמה בצקם טרם יחמיץ והמצות היו ממש מתוקות מדבש דבר והיפוכה באותו דבר נמצא שם מצא מזכירה דבר והיפוכו לחם עוני שאכלו בשעבוד בחוסר קול וברעב וגם היא סימן ורמז לשחרור ולטעם המתוק של היציאה לחירות ובפרט שהשולחן ערוך בסימן תעב אומר שצריך לאכול את המצה דווקא בהסיבה כבני מלכים והמשנה ברורה כתב שיש למעט בצורת הישיבה הזו בכל השנה ורק בפסח יש עניין גדול להראות בני חורין כי עתה אנחנו מזכירים את רגע השחרור ולכן יש לאכול מצב והסיבה הכרפס מצד אחד הוא מרמז על 60 ריבו מישראל שעבדו עבודת פרך כמו שאומר המהרי כרפס זה פרך סמ כרפס 60 ס זה 60 60 ריבו עבדו בפרך כך מביא גם המגן אברהם טעג החתם סופר הוסיף שעם ישראל הכלו במצרים מעט ירקות בלבד שנאמר זכרנו את הדגה וכולי הקישואים ואת האבטיחים ממילא הכרפס בא לזכר המנות זעומות ומעת הירקות שאכלו עם לחם עוני ממש ולמה צריך את הכרפס לשים במי מלח לזכר הדמעות שהדמעות זה מים מלוחים שהיו בוכים מהצער מה קושי מצד שני מטבילים במי מלח או בחומץ לדעת המהרי משום שכך דרך בני חורין לטבל כל דבר מאכל בתימנית קוראים לזה לזק נמצא שגם בכרפס מוצאים דבר והיפוכו הכרפס והמי מלח מצד אחד באים להזכיר לנו עבודת הפרך והדמעות מצד שני אנחנו מטבילים כדרך בני חורים כי אם לא נותנים לאכול על יבש לא נותנים טבולים לא נותנים סלטים לא נותנים ארבע כוסות מצד אחד השולחן ערוך בסימן תעב יא פסק את דברי הירושלמי שעיקר המצווה היא דווקא ביין אדום למה מבאר התז בא להזכיר את הדם שנשפך כמים כמו שמבואר במדרש רבא שמות א' לד פרעה היה שוחט 1 תינוקות בבוקר ו-150 תינוקות בערב וטובל בדמם לרפה מצרעתו אז יין אדום זה לזכר זה כטעם הזה כתב גם המשנה ברורה בטב לח מצד שני הפרי מגדים כתב שהיין האדום בא להזכיר את מכת דם במצרים שזה היה התחלת הגאולה אז היין האדום מזכיר גם את התחלת הגאולה במכת דם על המצרים אז רואים דבר והיפוכו גם כן ובספר חיים ראש כתב כדברי האור זרוע שזה בא להזכיר גם את דם פסח ודם מילה שם סוף הגאולה אז לפי זה יוצא ארבע כוסות אחד כנגד הדם של הילדים אחד כנגד מכת דם אחד כנגד דם פסח ואחד כנגד דם מילה והכף החיים מוסיף שימו לב שזה זכר לנקמת השם באדום באחרית הימים ואין זיכרון טוב יותר מזה מה שיהיה עוד מעט עם כל מלכות אדום איי איי איי כולם מתפעלים ביידן עוזר בד איזה עוזר כל מה שמתו לנו חיילים וזה זה בגלל שהוא ביקש ככה וביקש ככה וביקש ככה ושמעו לו שמעו לו אגבבה אגבבה גלנד וביבי הג גבה גאגבה לא גבבה גגה בגג רצי הלוי וגנץ כל גבבה גגג הבבה גגה הגגה הב גג הגג ב כל החברה איי איי איי השם ירחם אז כף החיים אומר שזה זכר לנקמת השם באדום באחרית הימים ואין זכרון טוב מזה ובפרט במסכת פסחים צט מובא שצריך לשתות את אותן ארבעת הכוסות בהסיבה כבנה מלכים ששותים יים נמצא שהצבע האדום ביין בא להזכיר דבר טוב וגם לא טוב שוב פעם דבר והיפוכו מוסיף המהרל מזה נבין למה שותים שתייה מופרזת ארבע כוסות מלאות וקדושות ממתי יש מצווה לשתות יין בשפע גדול יכולים להגיע לשכרות ואין דבר יותר גרוע משכרות מגלה המהרל אדם פשוט שותה מעט מה שאיין כן בני מלכים הם לא מסתפקים בפחות מארבע כוסות יין ושותים את זה בהסיבה ובדרך חירות יותר מזה הם לא שותים כי אז יבואו להשתכר ולהתגונן הריקים ופוחזים וסיף ראוי לחקור למה שותים ארבע לא פחות ולא יותר והוא מתרץ המהרל מפראג שחכמים זכרונם לברכה במדרש רבה חיפשו את המקום הראשון בתורה שמוזכר עניין היין בהקשר ובשיתוף לעניין המלכות ורבותינו גילו את אותו הצמד בחלומו של שר המשקים שם מוזכרים ארבע פעמים [ __ ] יין בשמיכות למלך פרעה לכן תקנו לשתות ארבע כוסות דווקא זה שתיית המלכים וכאן נרמז שמלך שותה ארבע כוסות יין נמצא גם ביין האדום מרומזים הפכים מצד אחד תינוקות שנשחטו והדם האדום שנשפך כמים מצד שני גאולה שפתחה במכת דם בצבע אדום ונסתם פסח ומילה שהוא אדום בסוף הגאולה תהיה בנפילת אדום בפרט ששותים כמות חריגה של יין ארבע כוסות וכך שותים מלכים ודווקא בהסיבה ראיינו שבמצב בכרפס וביין יש דבר והיפוכו החרוסת מצד אחד הגמרא בפסחים כ טז אומרת שהיא באה להזכיר את עבודת הפרך הקשה מכל התית ולכן חרוסת מלשון חרס מטעם זה הושי הו בגמרא שהחרש צריכה להיות שמיכה כענ תית בירושלמי הוסיפו שצריך שתהיה מעט רכה זכר לדם אז מה רואים מצד אחד שמיכה כמו תית מצד שני רכה כדם בתוספות בפסחים קטז ונפסק ברמות תעג ה יש לערבב בחרוסת גם יין אדום זכר לדם ככ אנחנו עושים עושים בתוך החרוסת גומה קטנה ושופכים לתוכה קצת יין כי דרך העבדים ללוש תית ברגליים יחפות שהיו נפצעות בזות דם מהקרשים שהיו מעורבבים שם והקורבן עדה הוסיף שחרו שת באה גם לזכר דם הילדים ששקעו אותם בתית לכן בחרוסת נותנים יין כי בתית היה מעורב גם דם ילדים מהול בפצעי הרגליים שזו מהאבות אז לכן שמים בחרוסת גם יין זכר לדם הזה של הילדים ששקעו בתית שהאבות לא סיימו את המלאכה וגם הדריכה של האבות מצד שני מפורש בגמרא שדעת רבי לוי לערב בחרוסת גם תפוח זכר לנס המופלא של אנשים שילדו ילדים תחת עץ התפוח כמו שנאמר בשיר השירים תחת התפוח אורתי וכך מבואר גם בטור שהביא דברי הגמרא במסכת ס ר שילדו תחת עץ התפוח והמלאכים הצילו את הילדים מהמצרים וגידלו אותם בנס ובתוספות שם הוסיפו רשימה ענפה של פירות שצריך להוסיף ולערב בחרוסת וכולם על שם עם ישראל שנמשלו לפירות הללו בשיר השירים עם ישראל נמשלו כרימון כפה לח רימון תאנה התאנה חנתה פגה תמר העלם ותמר ואגוז אל גנת אגוז ירדתי נמצא שבחרו שת אנחנו מדגישים מאוד החביבות של עם ישראל שהשם קורא לנו בשמות של הפירות האלה בשיר השירים ועוד הוסיפו התוספות לערב בחרוסת פרס נוסף שלא מוזכר בשיר השירים וגם לא נמשלו בו עם ישראל זה שקד שקדים למה צריך גם שקד בגלל שהקדוש ברוך הוא שקד להקדים את הקץ ויצאו לאחר 210 שנים ולא לאחר 400 אז מעורב גם השמות שלנו וגם מה ששקד הקדוש ברוך הוא כל זה בחרוסת לרמוז לנו על מה שהיה אז בחרוסת גם יש דבר והיפוכו היא סמך לתית וצריך שיהיה רע צריך שיהיה סמיך כתית ורך זכר לדם ולערב בו יין אדום זכר לדם מצד אחד וזכר לדם של אדום שיהיה בסוף ויש לתת בחרוסת תפוח רמז לריבוי של הילודה ומוסיפים רימון ותענה ותמר ואגוז לרמז על החביבות של עם ישראל ואחרון חביב מכניסים גם את השקדים לרמז שהשם מיהר את הקץ ומכאן שמו חרוסת עירוב של חרס שזה תת וצער עם ת שזה תפוח ושמחה אז לאורך כל ליל הסדר מארבע הקושיות דרך המצה והיין וחלה בכרפס ובחרו שת אנו מדגישים יסוד אחד גדול דבר והיפוכו וזה אומר דורשני סוד העניין חבוי בחרוסת ובעיקר בפרט האחרון המעורב בתוכו השקד הרדקור אי א מבאר שקד מלשון שקידה מהירות והשתדלות יסוד היסודות באמונה זה שדבר השם לא ישוב רקם וכיצד אם כן נגאלנו לפני סיום הזמן לפני שחלפו 400 שנה בעל האגדה מדגיש תשובה יסודית הקדוש ברוך הוא חישב את הקץ וקושי השעבוד השלים וגם ריבוי הילודה השלים מעתה יש לנו אור גדול לכל אורך ליל הסדר מדגישים בקיצוניות בכותבי את השעבוד מול הגאולה בארבע קושיות באר המלבין מודגש עניין המצע והמרור שמרמזים את השעבוד וכנגדם ההסבה והתיבול שרומזים לגאולה ובכל פרט במצוות ליל הסדר מדגישים זה לעומת זה המצא חוזרים לחם עוני אכלו בשעבוד ובצער ומצד שני מרמז על המהירות של הגאולה ומעורר את רגע היציאה ואת הסעודה המתוקה לכן אנחנו יושבים ואוכלים בהסיבה כבני מלכים הגאון מוילנה רומז שהמילים לחמ עניה בגימטריה רדו 210 לחמ עניה היה 210 רדו כל הסיבה שיצאנו קודם הזמן הוא בגלל שעול השעבוד הכביד זאת אומרת אם הייתי צריך להביא תפוקה מסויימת וכפילו לי אותה אז זה קיצר ממילא זה כאילו אדם עושה שתי משמרות במקום משמרת אחת שתי משמרות הכרפס מרמז מצד אחד על 60 ריבו שעבדו בפרך המ מלח מרמזים על הדמעות אבל מטבילים את זה כ מלכים עכשיו מתבאר הפלא הגדול שאלנו למה צריך להטביל בשני דברים שונים בהתחלה בבי מלח ובסוף עם חרוסת מדגיש הבית יוספ הכרפס מטבילים דווקא במי מלח למה כי תרם הגיע הזמן לטבל בחרוסת לכן די לטבל במי מלח או חומץ טיבול זה מנהג מלאכים בעלמה ותתבצע רק לא בחרוסת מדוע משום שבזמן אכילת הכרפס אנחנו רק בהתחלת האגדה ולכן רק באמצע האגדה בשיא ההתרגשות אז נוטלים את המרור אז נוטלים את המרו לזכר השיש לשעבוד הקושי הבכי הצרות והדמעות אז מטבילים בחרוסת כמעין תית שזה מסתיר לנו במוחש את הקושי הנורה ביותר מלכת עבודה בחומר בלבנים בכרפס מרומזת עבודת הפרך רק באותיות של המילה פרך ס שזה 60 ריבו ואיין שום רמז בתוכן המאכל עצמו לכן די להטביל במ שהם מרמזים לדמעות בשלב הזה משתמשים רק ברמז עדין אבל כשמגיעים למרכז ליל הסדר וכבר אוכלים את המרור מגיעים לשיא לכן נאכל דווקא המרור שמרמז ביותר על המרירות הצער והייסורים וזה ממש בשם שלו מרור מלשון מרירות אז שומעים בשם שלו בתוכן המאכל לא כמו בכרפס שזה רמז ל60 ריבו פרך אבל לא אין אין בכרפס שם של תוכן המאכל במור יש שזה מרירות לכן רק שם מגיע הזמן טבל בחרוסת שמרמז בכפליים גם חרס תית ולבנים ו גם בתפריט ותוכן המאכל שהוא סמיך כמו תית ומעורב ביין כמו דם ולכן מטבילים שני פעמים גם את החרוסת העבה כתית ואנחנו שומרים את זה לשי הסיים עכשיו יאירו דברי הנודע ביהודה בצלח פסחים קטז אמרו רבותינו כל שלא אמר שלושה דברים הללו בפסח לא יצא ידי חובתו פסח מצה ומרור למה ובפרט שהסדר משונה מאוד מן הראוי היה להפוך את הסדר קודם מרור שזה מרמז יותר מכל על השעבוד שהיה בהתחלה בהמשך היה צריך להזכיר מצא שהיא מרמזת ללחם עוני בשעבוד וגם למצה שהייתה בשעת היציאה בסוף צריך להזכיר את הפסח שזה מרמז כבר על זמן הגאולה למה הפכו את הסדר זהו עומק זהו העומק בכל עניין מצוות האגדה לבאל למי שטמ ושואל איך יצאנו במחצית הזמן התשובה מופיעה בבירור לאורך כל ליל הסדר המרור בקושי השעבוד זה הקדיש את השעה וקיצר את הזמן ומי שלא מבין את הנקודה הזאת לא יצא ידי חובתו זאת אומרת כל הצרות שאנחנו עוברים עכשיו וכל הפחד אנחנו מותקפים משבע חזיתות כמו שבארנו אתמול כל זה ואנחנו לא יודעים איך זה יגמר והם יכולים עכשיו לשים ראש נפץ גרעיני ולשלוח לפה ויכול להיות שיהיה בלאגן כזה כמו שאמרנו שגוג ומגוג יהיה פצצת אטום פה בארץ ישראל כל הפחדים האלה ופחד מוות זה כמוות יכולים לקצר את הכל להחיש את הגאולה אלא אם כן זה כבר בעיטה ממש הזמן כבר דוחק אז כל מי שלא מבין יבין שהאגדה באה להגיד שכל זה כל שלא אמר פסח מצא ומרור לא מבין לא מבין שהקדוש ברוך הוא עשה לנו חסד וקיצר את הכל וחסך לנו 190 שנה אדם שמהרהר בליל הסדר ווהל לעצמו מה פשר השעבוד הנורא מה הצער העצום וקיצוני שהתלווה עמו מוכרח להשיב לעצמו מיד זה בגלל שהקדוש ברוך הוא חישב את הקץ והפחית לנו מניין קץ שנים קץ זה 190 מ400 תוריד 190 נשאר 210 לכן ייצאו ישראל מוקדם ב-190 שנה קודם לכן הקושי הגדול הזה מרומז במצה בכרפס ביין בחרוסת לאורך כל האגדה ולכן נקרא לילה הזה ליל הסדר כי זה הסדר האמיתי במהלך העניינים כך דרש הארי זכרונו לחיי העולם הבא מה הוא אמר תקשיבו טוב פסח מצה ומרור בגימטריה קרע שטן כל שלא אמר פסח מצא ומרור לא יוצא ידי חובתו מה יש בפסח מצא ומרא קרע שטן כי לפי זה היינו צריכים להיות מה 400 והיינו פחות 190 זה קרע השטן כי השם קרע את הזמן של השעבוד כנגד הקטרוג של השטן ורק בגלל השעבוד שהכביד והמרור הגדול שהיה לעם ישראל במצרים זה עומק הסדר שיצאנו בפסח ומצא כל זה יצאנו רק בגלל המרור כל שלא אמר פסח ומצה ומרור איך זכינו לפסח ומצה בגלל המרות לכן גם במצווה של כורך כורכים ביחד המצה עם המרור מה זה המצה הסימן לגולה שיצאנו ואכלנו מצות ביציאת ממש מתוקות עם המרור 33 ימים מאותם מצות ש מכינו זה חזיק להם 33 ימים עד שהתחיל המן כורכים את המצה שהיא כנגד הגאולה עם המרו שזה כנגד השעבוד ואוכלים את זה בהסיבה שזה גולה ומטילים בחרוסת שזה שעבוד ובפרט בחרוסת שהיא משלבת את החרס שזה השעבוד ואת התו שזה התפוח כנגד הגולה מדהים זה הסוד של החרוסת

מאמר חמץ (ארבע כוסות)

עכשיו עניינים רבים בחג הפסח קשורים בקשר הדוק למספר ארבע ארבעה בנים ארבע קושיות ארבע לשונות של גולה שתיית ארבע כוסות בספר שפת אמת מבאר ארבעת הקושיות שאנחנו שואלים מה נשתנה הם כנגד ארבעה בנים החכם זה כנגד מצא המצא היא מאכל של מצווה הרשע זה כנגד המרור שהוא מסרב לכל דבר מרירות כל דבר שקשה לו זה מרור לו הוא לא רוצה הטם כנגד הסיבה שרק לזה הוא שם לב ואינו יודע לשאל זה כנגד זה שמטבילים שני פעמים הגמרא במסכת פסחים מבארת שארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי ויש לתמו הרי הגאולה היייתה אחת בטו בניסן איך היא מתחלקת לארבעה לשונות ארבעה חלקים החידה הקדוש מחדש שהיו ארבעה שלבים בגאולה מבואר על פי דברי חכמים זכרונם לברכה במסכת עדויות ב אמרו ערה מכות היו במשך שנה תמימה לפי זה מאחר שהמכות הסתיימו בחודש ניסן כשיצאו עם ישראל ממצרים בחשבון פשוט יוצא שם מכות גם החלו בחודש ניסן והרי ודאי לא ייתכן שבאותה שעה שהמצרים קיבלו את המכות היו גם מעבידים את בני ישראל בפרך אלא מניסן כשהתחילו המכות ועד תשרי במשך חצי שנה הקלו המצרים את השעבוד ובידו את ישראל בעבודות קלות יותר לאחר מכן מתשרי ועד ניסן מבואר במסכת ראש השנה יא פסקה עבודה קליל זאת אומרת בחצי שנה האחרונה פסקה לגמרי לפי זה מתבאר להפליא והוצאתי זה מניסן ועד תשרי בזמן הזה פסק השעבוד הקשה והוא הנקרא מתחת סבלות מצרים פחות סבל והצלתי זה מתשרי ועד ניסן אז הפסיקו לעבוד בכלל שנאמר והצלתי מעבודתם אחר כך וגאלתי שזה היה גולה בעצם היציאה ממצרים בטו בניסן ולקחתי זה מתן תורה שעז הו שלמה גולה ונסתר חלקי החירות כנגד ארבעה חלקים הללו שותים ארבע כוסות בנוסף לארבעה בנים וארבע כושיות וארבע כוסות יין וארבע לשונות של גולה יש עוד דבר חמישי ש אינו ידוע כל כך גם הוא סביב ארבע בטעמי המנהגים סימן ת כו כ הקשה מאחר שהכל סובב סביב המספר ארבע מדוע ישנן שלוש מצוות בטרץ מסיבה זו חוצים את המצה אמצעית לשתיים והרי לנו ארבע מצוות על כל פנים קיים עומק ועניין נוסף בארבע המצוות שכן תקנו מצות נכון על כל פנים קיים עומק ועניין נוסף בארבע מצות כי יש את השלוש וחצינו את האמצעית לשתיים שכן תקנו חכמים לאכול ארבע חתיכות מצה אחת בברכת המוציא השנייה כשמברכים השלישית במצוות כורך והרביעי אפיקומן אפיקומן בספר תורת חיים בחולין צב מובא ביאור מופלא על הקשר בין המאכל והמשתה ארבע כזות מצה עם ארבע כוסות היין מפורש בתורה מקץ 30 שנה ו-400 שנה יצאו ממצרים מאידך מבואר בחכמים שעם ישראל נ שתעבדו בעבודת פרך 8 שנה בלבד וזה החל מלידת מרים לכן נקרא שמה מרים על שם וימררו את חייהם ויצאו ממצרים כשמר היייתה בת 86 נמצא שעבדו בפרך רק חמישית מן הזמן 430 לחלק לח 86 על ארבעה חלקים ביתר הקדוש ברוך הוא לפיכך יאירו הדברים שכן המילה [ __ ] בגימטריה 86 ולמה זה נרמז דווקא במילה [ __ ] כי היא מרמזת לישועה [ __ ] ישועות אשה לכן שותים ארבע כוסות לרמז על ארבע פעמים 86 שנים שהקדוש ברוך הוא יטר לבני ישראל אז [ __ ] ישועות ארבע ישועות עשה הקדוש ברוך הוא ובפרט שעיקר המצווה היא דווקא ביין ישן יין ישן גימטריה 430 ביין ישן זה 430 יין ישן שניתן לתוך [ __ ] אז יוצא שכל ה-43 נכנסים לכוס אחד שזה 86 במקום 430 צמצם ל-86 מאותו הטעם תיקנו לאכול ארבע חתיכות של מצה לרמז על מהירות הקץ שהקדוש ברוך הוא יתר לעם ישראל על ארבע ידות מתוך החמש והמצה היא מרמזת יותר מכל על החיפזון והנה למעלה משנה בני ישראל היו בתהליך הגאולה תהליך של אושר ושמחה לצאת מעבדות לחירות ובהדרגה פחת עול השעבוד עד שייצאו כליל לחירות כל אותו האושר והשמחה היו מנת חלקם במשך כל אותה שנה חוץ משבוע אחד מתו בניסן עד כא בניסן שאז סבלו ישראל פחד בהמה שהמצרים רטו אחריהם ועם ישראל שיצא עתה לחירות נחרד חרדת מוות מאמת החיילים המצריים חדורי רוח קרב ואחרי השבוע הזה נקרע להם הים ל1 חלקים והקדוש ברוך הוא הציל את עמו ישראל והטביע את האויבים ואז אמרו שירה שירת הים ותמוה למה צריך אחרי הגאולה להפחיד אותם פחד מוות כזה במשך שבוע ימים וגם למה לא אמרו שירה איך שייצאו ממצרים למה רק אחרי קריעת הים אז יש כמה אירועים שילמדו אותנו במחלוקת קורח ועדתו נבלעו ונשרפו מאות אנשים ורק אז לקח משה רבנו 12 מתות ורק אז ראו כל ם שפרח מטה אהרון מה קרה ויקחו אש מטהו ומחלוקת שקטה למה לא עשה את זה משה רבנו לפני שימותו כל כך הרבה אנשים אם הי עושה את זה מתחילה המחלוקת היתה דועכת מאליה בתחילה מה אתם אומרים גם בזמן אחו המלך שעבד עבודה זרה חתי את ישראל הרשיע רבות והוא בן השלושה מלאכים שאיין להם חלק לעולם הבא היה לו שר בשם חיאל בית האלי שהוא הלך לגור ביריחו והחל לבנות אותה כלילת יהושע רבצה על מי שיבנה יריחו בבכורו ייסדנה ובצעירו יצב דלתיה ולא נפל דבר מדברי יהושע כבר בהתחלה מת לו הבן הבכור ואחר כך שני וכל השבעה עד האחרון כשבאו לנחם אותו היה שמה אחב והיה אליהו ואז פונה אחב לאליהו בשאלה מטריה איך יכול להיות שלילת יהושע התקיימה שהוא התלמיד של משה רבנו ומשה רבנו שקילל ואמר וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים וכתוב חרה אף השם בכם מעצרת השמיים אומר לו אני אחו והעם עובדים עבודה זרה וגשם לא מפסיק אז איפה איפה זה למה אצל יהושע זה עובד אצל משה רבנו לא אליהו אמר לו אתה יודע מה אני תלמיד לתלמיד ואני גוזר שלא יהיה שלוש שנים גשם בכלל וכך היה ונהיה שמה רעב עצום וכולי אני מקצר אתם כבר יודעים את כל הסיפור בסוף הוא הוכיח שמה במזבח שעשו בהר הק שירדה האש לאליהו ולא לנביאי הבעל וכולם צעקו אדוני הוא האלוהים אדוני הוא האלוהים ושחטו את כל הנביאה הבעל והשרה וכולי והתחבא שמה חיאל בת האלי ורצה להדליק את האש מלמטה לא הספיק לו שהוא קבר שבעה ילדים לא רצה להכיר באמת ממש כמו השמאלנים של היום שלא עוזר שום דבר והכל אומרים ביבי לא רוצה להחזיר את החטופים כי הוא רוצה להשאר בממשלה בסוף מודיעים שהחמאס לא רוצים שום עסקה ושום דבר ואפילו בלינקה אמר היום שהוא לא רוצים תדעו לכם שכל מי שמעקב הכל ומי שעושה את העינוי לעזתים זה החמס וזה סנואר לא עוזר שמאלני נשאר שמאלני כמו חיאל בית האלי זה לא יעזור שום דבר אז זאת אומרת נשאל את השאלה למה היה צריך להביא אליהו הנביא צער כזה גדול של בצור שלוש שנים היה אומר מהתחלה אתה יודע מה בוא נעשה מזבח בהר הכרמל נראה מי יש לו אלוהים אתם תפנו וזה ונראה לא למה לא איי איי איי למה לא רק אחרי שבן אדם קבל מכות וייסורים קשים נפתח אותם הלב להכיר את האמת כל זמן שלא פתחו לו את הלב להכיר את האמת הוא לא יכיר הוא ימציא כל מיני תירוצים כל מיני תירוצים לא יעזור שום דבר אם היה בא משה ואמר בואו נעשה עם המטות הי אומרים לו אתה מכשף עשית כישוף אם היה אליהו בא בהתחלה בלי שהם היו בצער לקבל את האמת היו אומרים גם כן כישוף לכן הוא אמר ענני השם ענני פעמיים ענני פעם אחת שתרד אש וענני שלא יגידו שזה כישופים אז צריך שיפתח אז לפעמים לא יעזור רק אם אדם יקבל מכות לכן כתוב שבאחרית הימים שיהיה דור שכולו חייב איך יבוא המשיח אומר רבי יהושע מעמיד להם מלך שגזרו קשות כהמן אבל כשאנשים חוזרים מתוך ייסורין זה לא אמת כי כל זמן שיסור הם חוזרים סרו הייסורים חוזרים בחזרה למה שהיו כי הם לא עקרו את השורש זה לא תשובה אמיתית זה אז כתוב רבי יהושע אומר גם אם יעשו תשובה קלה בסוף תוך כדי ייסורים יבוא מלך המשיח בעיתה ויגאל את עם ישראל אבל צריך לפתוח את הלב קודם בשביל שיצעקו השם אחד ושמו אחד אבל אם לא פרקו את אותם הלב על ידי פחד מוות אז לכן היה אותו דבר בעם ישראל עם ישראל ייצאו ממצרים זהו מה מה זהו משוחררים אין עבדות אין כלום אין מה עכשיו אתם נדבקים לשם לא נדבקים לשם צריך להפחיד אותם פחד מוות פחד מוות הלו נכון אתם לא מופקרים עכשיו לעשות מה שאתם רוצים יוצאים לחיים איזה פנן עכשיו עכשיו נחייך שאנחנו רוצים להגיע לארץ וזה וזה הלו טך פחד מוות ואז כשהציל אותם ברגע האחרון ממש זהו הים סגר הכל אין לאן ללכת אז נפתח הלב ואז לכן אז הם רק אמרו שירה אז אמרו שירה מתוך הכרה עצומה אמיתית אמיתית אמיתית אז זאת אומרת צריך לדעת יהודים יקרים שאנחנו ממש לקראת הגאולה גם כן אם היינו זוכים ברצון באחי שנה לעשות תשובה עכשיו היינו נגלים בניסן זה זה לא אומר שלא כי יכול להיות שגם הבעיטה זה ניסן זה אני לא יודע אולי זה גם ניסן זה אם זה יהיה ניסן זה אז בליל השימורים אנחנו יכולים להתעורר לגאולה שלמה אמיתית אם לא נצטרך לחכות עוד קצת אבל חבל אפשר להקדים אמנם אני מדבר למעט יש כמה שמקשיבים אבל אם תעבירו את זה מהר אולי לך תדע אולי זה יתא את המשקל אולי זכויות שה עוונות יכולים להטות מכל מקום ראינו פה מה זה חרוסת מה זה ארבע לשונות של גולה מה הולך להיות בליל הסדר צריך לדעת ולהכיר את כל הדברים האלה בשביל לזכות ימים גדולים וקדושים ביותר ימים גדולים וקדושים וצריך ממש כל הראש בתוך זה שום דבר אחר לא וכמה שאפשר לקרוא יותר בהגדות של פסח עם הביאורים והפירושים להיכנס לתוך זה ואם נזכה לפחות כל בן אדם באופן פרטי יכול לזכות לגאולה פרטיית גם אדם פרטי יכול לזכות לגאולה פרטית היה לו צרות מחלות ייסורים תוכניות עניינים ביום הקדוש הזה יכול אדם לצאת מ שעיבוד לחירות לגמרי היום הזה מסוגל כמו שהיה במצרים זה אותו יום בדיוק שהיה במצרים זה בדיוק אותה הארה שהייתה ביציאת מצרים זה לא אחרי אלפי שנים זה אותו יום אנחנו חוזרים במחזור הזמן לאותה נקודה ממש

מי שיודע לספוג את הקדושה והרה של היום הזה אשריו ואשרי חלקו הכל יודוך מהכל ישבחוך מהכל יומרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל ידו והכל יש שבחו והכל יום והכל יום אין קדוש כ ישמחו במלכותך שומר שומר שר שבת בק שבת ישמחו במלכותך שר שרר מקדש מקדש מקדש שמי מקדש מ שבת שבת הגדל שלום