"זכור את אשר עשה לך עמלק"

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אדוהו אדוהינו אדוהו אדוהינו אדוהו מלכנו אדוהו מוישינו

אדוהו אדוהו אדוהו אישינו אדוהו תחום תל אביב ציון כי יש לכם אין לו כי יש לכם אין לו כי כל כמו אור לא יש

אדוהו אישינו אדוהו אישינו אדוהו תל אביב ציון כי דבר מה יש אדוהו אישינו אדוהו תומכו תל אביב ציון

‫כי אצלכם אינו, כי אצלכם אינו, ‫כי אצלכם אינו, ‫כי בו בו בו בו אין.

‫אז לא תוישי ימינו,

‫אתה תגור אצלכם מציאי,

‫כי אצלכם אינו,

‫כי אצלכם אינו,

‫כי בו בו אין.

‫-אין.

‫זכור את אשר עשה לך עמלק ‫בדרך בצאתכם ממצרים.

‫לפני קיום מצוות היום של פורים,

‫חלה הלכה של קריאת פרשת זכור.

‫נראה מכך שאי אפשר להגיע ‫אל השלמות שביכולת של יום הפורים ‫להעניק לנו ‫מבלי ההקדמה של מחיית עמלק.

‫אם נתבונן במצוות עשה זו, ‫המצווה כיצד לנהוג כלפי העמלק ‫ולהרוג מעולל ועד יונק,

‫למרות שהתורה כולה רחמים וחסד,

‫תורה תחילתה גמילות חסדים,

‫וסופה גמילות חסדים.

‫והרי כל מידותיו של הקדוש ברוך הוא ‫הן מידות רחמים,

‫מצווים אנו במצווה זו של אכזריות,

‫והגם שאין בידינו עתה ‫למחות בפועל את עמלק.

‫הרי גם במצבנו יש שייכות ‫למצוות המחייה,

‫שהרי זוהי המצווה של פרשת זכור,

‫זכירת המחייה.

‫לנו אין השגה בקדושתו, ‫בצדקתו של שאול המלך.

‫בן שנה שאול במולכו לא חטא.

‫ואמרו, שאול באחת משמע אחת ולא יותר. ‫טעות אחת הוא עשה,

לא יותר.

‫ועל פי קל וחומר, לפי לימוד.

‫אם כן, ברור שהקל וחומר של שאול ‫היה מתוך מטרה של קידוש השם.

‫הוא פחד מחילול השם.

‫קידוש השם הוא רצה.

‫שאול המלך שאל כיצד אפשר להיות רוצח.

‫כמו שאומר הרמב״ם, ‫אין לך דבר שהקפידה תורה עליו ‫כי שפיכות דמים.

‫וכאן הוא מצווה להרוג מעולל ועד יונק.

‫בואו נחשוב,

למעשה מותר לפנינו תינוק עמלקי,

‫ואנחנו מצווים לדקור אותו בסכין.

‫אנחנו יכולים לעשות כזה דבר?

‫להניב סכין על תינוק?

‫והמצווה הזאת של מחיית עמלק,

‫זו מצווה כמו אכילת מצה ונטילת לולב.

‫מי שציווה על זה, ציווה על זה.

‫וצריכים לקיים את המצווה ‫כמו שנוטלים לו לב,

‫כמו שאוכלים מצה.

‫מי שיאמר איני יכול לקיים מצווה זו,

‫הוא מין וכופר.

‫אם השם ציווה,

אז מה השאלה?

כשמשה רבנו קורא ואומר,

‫מי לשם אלי ויבואו אליו כל בני לוי.

‫מה אמר להם? ‫שיקחו איש חרבו

‫ויהרגו את בני משפחותיהם שחטאו בעגל.

‫ובני לוי

‫לא מכירים אף ואם בדוקרים.

זה לא עמלק,

זה בני משפחה.

‫אז עמלק שרצה למחוק את עם ישראל מן העולם,

‫זה קיום מצווה כמו אכילת מצה ונטילת עולם.

‫ומי שלא יעשה זאת,

‫בשעה שהרשות נתונה על פי השם,

‫הרי זה מין חס ושלום.

‫בפסיקתא מגלים חכמים זיכרונם לברכה ‫את טעם המצווה הזאת,

‫וזה לשונם.

‫מה ראה הקדוש ברוך הוא ‫לנהוג עם עמלק

במידת אכזריות?

‫אלא אמר הקדוש ברוך הוא,

‫אקדים לו

ממה שעתיד לעשותה

‫גלוי וצפוי לפניי,

‫האך עתיד עמלק לגזור

מנער ועד זקן,

‫טף ונשים ביום אחד.

‫גזירת המן באחשוורוש

מזרע עמלק,

‫זה להרוג את כל היהודים ביום אחד, ‫מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד.

‫עם של רוצחים.

‫איך מטפלים בהם?

‫כמו שהם פסקו על אחרים.

מנער,

‫מעולל ועד יונק.

‫אם בא להורגך,

‫השכם להורגו.

‫אין פה רק עניין של הצלה להציל ‫מפני מה שהם מתכננים, כמו אהמדי עכשיו,

‫שמתכנן להשמיד את כל היהודים.

‫ואנחנו לא מצווים לחכות ‫עד שהוא ישמיד אותנו.

‫שהבא להורגך מכריז במפורש

‫שהוא רוצה להרוג את כל היהודים,

‫מנער ועד זקן, טף ונשים בפצצה אחת.

‫אז אנחנו מחויבים, ‫הבא להורגך, שכם להורגו, ‫לחפש כל תצדקה,

‫למנוע את ההריגה.

‫הוא בא להשתמש במידת האכזריות ‫לעניינים חיוביים,

‫להרוג אדם שמגיע לו עונש מיתה.

‫המתה היא ביעור הרע,

‫ואוהבי השם שנאו רע.

‫שאותה מידה שחסרה לו בשנאת הרע,

‫אותה מידה חסרה לו באהבת השם.

‫מי שאוהב השם שונא את הרע, ‫כי אם השם שונא את הרע,

‫איך אתה יכול להשלים איתו?

‫אז אם אתה משלים עם השנאה

‫ואתה לא שונא,

‫אתה גם לא משלים עם האהבה,

‫כי אתה לא אוהב.

‫שאם היית אוהב מה שהשם אוהב,

היית כמו טוס, לא נראה,

אבל

בכל אדם מוטבעת מידת רחמים ומידת האכזריות.

והתורה מורה, אימתי להשתמש במידת הרחמים

ואימתי במידת האכזריות.

מי שאינו נוהג במידת האכזריות

במקום שהתורה מצווה לנהוג בה,

הוא משאיר את הפתח להשתמש במידה זו דווקא במקום

שהחובה היא רחמנות.

וכך אמרו חכמים זיכרונם לברכה

כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי,

סוף שנעשה אכזרי במקום רחמן.

וניתן למצוא כאלה

שמי שמעליב אותו פגע בו הוא מוכן לרדוף אותו עד החורמה.

ואם הפוגע נפל תוך כדי מנוסה מיד הוא מתמלא בהנאה ושמח במפלתו.

תודה רבה.

על מי מתאכזר?

על יהודי שנכשל פעם אחת ופגע בכבודו או בממונו

אז הוא רודף אחריו עד החורמה ושמח לעדו

אבל סוף סוף זה יהודי שומר תורה ומצוות

אכן הוא נעשה אכזרי במקום שהיה צריך להיות רחמן

אכזרי במקום שהיה צריך להיות רחמן

אותו אדם

כשהוא מתייחס לבעל עבירה

הוא הופך להיות רחמן שברחמנים

ואומר לך חייבים לאהוב את כולם

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא

כולם צריך שיהיה להם טוב

ועד תורם צוואר רחמנות לכל יהודי ואפילו לבעלי חיים

צריך לרחם על היהודים

ומה עשית לפני רגע?

רדפת אחרי אחד שפגע בך

אמר לך מילה לא במקום מה עשית?

איזה רדיפה רדפת אחריו?

למה לא אמרת?

הוא יהודי, הוא יהודי טוב הוא עוד מגיע לעולם הבא אז הוא נכשל מה קרה?

ואם הוא לקח לך טיפה ממון

אוי ואבוי

אתה יכול להגיע למלשינות ולמסירה ולהיות מויסר

ולאבד את העולם הבא על כסף קטן

ואם זה כסף גדול מותר להיות מויסר?

גם אסור

אז מה אתה עושה?

אז בעלי העבירות

כלפי השם הם עוברים עבירות אין לך בעיה עם זה, צדיקים, נחמדים, טובים,

מתוקים

עברו נגדך עבירה?

וואי וואי וואי עולה על בריקדות ונלחם

עד טיפת הדם האחרונה לא וותר לו

זאת אומרת במקום שצריך להיות אכזרי ולא מתאכזרים

במקום שצריך להיות רחמן תהיה אכזרי

כי התורה קובעת מתי משתמשים בכל מידה

לא אתה תחליט באיזה מידה תשתמש מתי

אלא עוזבי תורה יהללו רשע בשומרי תורה יתגרו בם

עוזבי תורה

הם מהללים את הרשעים. אם אתה רואה אחד שמנהל את הרשעים ומוותר להם ואומר הם נחמדים והם טובים

זה עוזב תורה

שומר תורה מתגרם עם

ככה התורה אומרת מה לעשות

אי אפשר שתחול שמחה של פורים

בלי שנקבע בעצמנו את היסוד של מחיית עמלק

שמחת השלמות תלויה במחיית עמלק

אין הכיסא שלם

ואין השם שלם

עד שתהא מלחמה לשם בעמלק ככה אומר רשי

על ישעיה יב

ועמלק

אינם רק בני עמלק

תשמעו את אוהב ישראל החפץ חיים מה אומר

חפץ חיים זכר צדיק ברכה אומר

כי הרשעים הם בפנימיותם זרע עמלק

המלחמה איתם היא כאופן המלחמה בעמלק

אבל היום פוחדים להתקוטט איתם

פוחדים לכתוב כנגדם

למה פוחדים על הכבוד העצמי

אם הוא יצטרך להתלכלך איתם כאילו

אז יחזור על הבומרנג יצאו כנגדו

הוא לא רוצה לוותר על הכבוד העצמי

אבל מה אם כבוד התורה כבוד השם וכבוד ישראל

על זה הוא מוחל

אין לו בעיה

אם זלזלים בתורה בשם בעם ישראל אין בעיה העיקר שלא יפגעו בכבודי

לדאבון

חדר השקט והשלווה בנוגע לרשעות גם בין בני התורה

אפשר שיחוללו בעיר מה שרוצים לחולל

בעיקר שאני מחזיק ברוחניות שלי

יכולה בעיר להתפתח הנהגה כפרנית

של רשעים

ובני התורה יכולים להגיד מה זה נוגע לי אני לומד אני אברך כל העיר אני יושב בפינה שלי

שישתוללו יעשו מה שהם רוצים

אין מוחה ואין פוצה פה ואין מצפצף אף אחד לא רוצה להתלכלך

בשביל הקדוש ברוך הוא

נכון שהפעולה הכי גדולה כנגד כוחו של עמלק זה לימוד תורה

ואם האברך יגיד אני לומד תורה ובזה אני מחריט את הרשעים

אבל אנחנו יודעים בדין של תלמוד תורה

שמצווה שאי אפשר לה להיעשות על ידי אחרים

אז דוחים את התורה מפניה

מפסיקים ללמוד

והולכים לעשות את הפעולה המעשית שמתבקשת להיעשות

וכן בנוגע להילחם ברשעות

האם מפני שתלמוד תורה מוריד שפע של קדושה בכלל ישראל

אנחנו לא מפסיקים לקרוא את המגילה?

נכון שאם ישראל לומדים תורה זה דבר גדול וזה המצווה הכי גדולה ומקבלים על זה ביליונים של מצוות לשעה?

אז איך זה ההלכה אומרת שמפסיקים בשביל קריאת מגילה?

בכל ישראל צריכים להתכנס וברוב עמדרת מלך

צריכים לבוא באספת עם

ולשמוע את קריאת המגילה

את מחיית עמלק צריכים לשמוע

איך הקדוש ברוך הוא סיבב את הקול שאותו המן

שאמר כך וכך בסוף תלו אותו ואת בניו ואת כל הרשעים

הרב את ריבנו

צריך לבוא לעזוב את התורה עכשיו ולשמוע את זה

בפעמיים

ביום ובלילה

כי מלחמה לה' בעמלק

אלה שמקררים את עם ישראל מן התורה אלה שרוצים לפגוע בתורה

ואתם יודעים באיזה סוגיות אנחנו עומדים כרגע בחלל האוויר

בזמננו מכנים את הסלחנות

בכינוי מכובד

אהבת הבריות, אהבת ישראל קוראים לזה

אהבת ישראל?

אנשים יודעים מה זה אהבת ישראל?

שקרנים רמאים לא יודעים מה זה אהבת ישראל

אהבת ישראל

זה לאהוב את אלה שיוצאים נגד התורה אלה שפועלים נגד התורה זה אהבת ישראל?

בסלחנות?

צריך ללחום

צריך להעמיד את התורה צריך ללכת בגב זקוף

ויגבל ליבו בדרכי ה' לומר

להעמיד את התורה לא להתכופף לא להיכנע

לא להשתפל

לדעת לעמוד בגאון

לא לוותר על קוצו של יוד

את התורה קיבלנו במסירות נפש

אבותינו מסרו את התורה מסרו נפשם על התורה מתו נשרפו נצלבו לא בשביל שיבואו כמה ויקראו לזה אהבת ישראל ויעגלו פינות עם כולם

אלא צריכים להבין מתי אוהבים מתי לא מתי מקרבים מתי מרחקים

מתי מתאכזרים מתי מרחמים

צריך ללמוד את זה

לא כל אחד מה שבא לו או בשביל הכבוד העצמי או בשביל הכסף שהוא מרוויח אז הוא מעגל פינות על חשבון התורה

אהבת ישראל האמיתית

זו מחיית עמלק

מחיית הרע מישראל

המלחמה בעמלק פותחת במלחמה נגד היצר הרע

שזהו העמלק הפרטי שיש בלבו של כל אדם

וחייבים להתקוטט נגדו

גם במלחמה ישנם מצבים

שהשונא מנצח

אבל לעולם

יודע הלוחם כי הוא עומד נגד שונא שעליו להתגבר, עליו ולנצח

מי שעבר עבירה וליבו נשבר עליו

צריך להשיב מלחמה נגד היצר

אדם נפל בעבירה

מה הוא עושה? מרחם על עצמו, השם מרחם עליי, איך נכשלתי, השם מרחם עליי, זהו

אחד שאומר ככה הוא ייכשל עוד פעם

מה עשית מרגע שנכשלת?

איזה מחסומים עשית?

איזה גדרים?

איזה סייגים?

איזה הרחקות עשית שלא תיפול עוד פעם באותה עבירה?

איזה?

אם לא עשית אתה מת למות

אתה מת ליפול אצל היצר אתה נהנה מזה

אתה יודע זה לא טוב אתה יודע זה אסור אבל אתה נהנה מזה

מה עשית להתגונן?

אם בן אדם ירו לו על החלון

הוא יחזיר את החלון מזכוכית?

הוא יסתובב בחדר הזה?

סביר להניח שהוא גם יעבור דירה אם הוא מפחד באמת והוא יודע שהוא עקשן רוצה באמת להוריד אותו.

ספק אם הוא יישאר שם חודשים

עד שיהיה ברור לו שהלכה סכנה.

בעצם הרע הוא הרוצח שברוצחים.

הוא רצח את כל הרוצחים

והוא מחפש אותנו.

צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו

אז איך אתה

ניצח אותך מה אתה אומר השם מרחם השם מרחם איך עברתי אני אומר לך השם מרחם עליי מה פתאום שירחם עליך

על מה יירחם

אתה לא מרחם על עצמך איך הוא יירחם

מה עשית

הוא לא נלחם ביצר הוא נופל ואומר השם מרחם עלי מה אני אעשה מה אני אעשה מה זה מה תעשה תילחם

תחזיר מלחמה

אם אדם נשאר רגוע לאחר שעבר עבירה

אותי שהוא אינו מרגיש שהשונא גדול נמצא בו יותר מעמלק

שהרי הוא נמצא בליבו ונלחם בו

הוא מצפה לרגע של חולשה ומיד בא עליו להורגו

צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו

קודם שאדם נלחם ביצר הרע הפרטי שלו

אין מקום למלחמה ביצר הרע של הזולת

לצערנו הרב יש הרבה אנשים שלקחו לעצמם

את הזכות במרכאות

לחנך אחרים בשעה שהם לא מחונכים

להגיד לאנשים לחזור בתשובה כשהם עוד לא חזרו בעצמם

אומרים לאנשים לתקן את המידות והם בעצמם מושחתים

אנשים שאומרים

כיצד להתנצל והם בעצמם לא יודעים להתנצל

חוטאים ומחטיאים

וקוראים לזה זכויות

ביום צצים להם כעשב השדה רבים מאוד

וכל אחד יש לו סדנה ויש לו שיעורים

יש לו הרצאות ויש לו הופעות

ויש רבנים כבר שהכל זה התלוצצות והכל זה בדיחות

וכבר לא נשאר שום דבר כמעט מהיהדות

הכל נהיה מסחרה

לא מתוקנים ומתקנים אחרים

החכמים אמרו קשוט עצמך

ואחר כך קשוט אחרים

הם לא הגיעו כנראה לזה

ופה כתוב

מי שעדיין לא קישט את עצמו ולא ניצח את יצרו

איך הוא הולך ללמד אחרים לנצח את יצרם

בשעה שהוא שבוי שלו

מה פנים יש לו לבוא לבקש ולדרוש מהשני להיות עבד השם

כשהוא בעצמו עבד נרצע ליצרו

רק מי שמתקוטט ביצר הרע שבו ומחפש דרך נגד כל חולשה שבו

רק אחד כזה דבריו נשמעים כשהוא מתקוטט עם אחרים

קיימים אנשים ירעים

לא צדיקים מופלגים

אבל שלמים במעשיהם לפי מדרגתם

וכשהם צועקים נגד רשע כולם יודעים שצעקתם צעקה טהורה הבאה להמשך צעקתם על יצר הרע שבהם

לכן מי שרוצה לשמחת פורים לזכות

צריך שיהיה לו שמחה של שלמות במלחמה ביצר

פתיחת המלחמה היא ביצר הרע שבך

לערוך חשבון נפש היכן הוא עומד במצבו לזכך את המידות

ולפעול בעצמו בכוח המלחמה

עוד נקודה

כל אחד יודע שברוך מרדכי זה ודאי טוב, נכון?

כל אחד יודע שארור המן זה ודאי רע, נכון?

אבל יש אנשים שהם ממוצעים בין שני הדרכים

ורוצים לצאת ידי חובת כולם

ואלה הכי גרועים

הם לא אומרים אלה צדיקים ואלה הרשעים

הם משווים בין כולם

רוצים לקרב את החרדים לחילונים

לעשות מיקס כזה

לכן צריך לשתות יין

כדי להגיע לאמת

שלא זקוקים

לדרך הממוצעת הזאת

רשע זה רשע,

צדיק זה צדיק

ובאמצע אין כלום

או שזה רשע או שייך לצדיקים, אין בה אמצע

אז למה צריך לשתות יין?

עד דלא ידע בין ארור המן

לברוך מרדכי

תקשיבו איזה חידוש מדהים עד דלא ידע

עד דלא ידע בין

ארור המן

לברוך מרדכי

עד שלא תדע את הבן

הצדיק

לבין הרשע

אתה צריך לשתות יין

שתגיע להכרה

עד שלא תדע בין את הבן

אין אנחנו רוצים לדעת מאותם העומדים בין ארור המן לבין ברוך מרדכי צריך לדעת שיש או-או

ועל זה אמר אליהו לנביאי הבעל

עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים?

אם השם הוא האלוקים לכו אחריו

ואם הבעל לכו אחריו

למה אין איזה דרך ממוצעת?

אין

או אלוקים או בעל

אין באמצע פוסחים על שתי הסעיפים? אין

או-או

זה מובן?

מה לא עדיף שאדם יהיה ככה חפיף?

שיהיה פרווה?

לא עדיף? קצת יניח תפילין? קצת חלל שבת? קצת פה? קצת שם?

אבל קצת, קצת, קצת, קצת, מה יש?

לא!

אין!

או-או!

והיום ממציאים לנו שיטות,

שיטות ממוצעות

שאפשר לקיים את האמצע,

אין אמצע.

מתי יבוא משיח?

בדור שכולו זכאי

או כולו חייב.

איך יכול להיות דבר כזה?

כל אחד ישוייך או לכאן

או לכאן. אין אמצע.

בדור של משיח זה או אתה שייך לכאן או אתה שייך לכאן. תחליט.

אין באמצע.

מי שישאר באמצע,

אני לא רוצה להגיד מה יהיה דינו.

אין אמצע.

זה הבירור המוחלט.

ימות משיח זה הבירור המוחלט.

ושבתם וראיתם

בין עובד אלוקים לאשר לו עבדו.

לא מדברים רק בין צדיק לרשע.

עובד אלוקים לאשר לו עבדו, מי זה?

יש שונה פרקו מאיו ויש מאה ואחד.

מאה ואחד זה עבדו, מאה זה לא עבדו.

שניהם קוראים את המשנה,

אחד מאה, אחד מאה ואחד, ההפרש אחד. הוא אומר, לא,

זה עבד השם, זה לא עבד השם.

מה פירוש?

מאה זה לא טוב?

הוא אומר, לא,

זה לא עבד.

הוא אומר, אני לומד עד מאה, במאה אני מפסיק.

עבד לא מפסיק.

עבד לא מפסיק.

הוא יכול להפסיק למה הוא בעלים על עצמו?

כל זמן שיש לך את היכולת לא מפסיקים.

אם אתה מחליט אתה מפסיק במספר עגול, אתה לא עובד.

אדם צריך לעבוד את הבורא, פירושו לעבוד את הבורא. רק את הבורא, אין מישהו אחר לעבוד.

אם אתה עובד מישהו אחר, אתה לא עובד את הבורא.

הכל אתה עושה רק מעבודת הבורא. אם השם אמר שצריך לעבוד, תעבוד. אם הוא אמר ללמוד, ללמוד. אם הוא אמר לאהוב, לאהוב. אם הוא אמר לשנוא, לשנוא.

לרחם לרחם, להתאכזר להתאכזר.

מה שהשם אומר צריך לעשות.

לא מה שאתה חושב על פי אצלך רע.

מה שנוח לך ומתאים לך כי יש לך נגיעות של כבוד וממון ופרנסה וחשבונות ודברים כאלה.

זה לא, זה לא עבד השם.

זה לא עבדו.

עבדו זה רק מי שעובד את השם בדרך הזאת.

אמר לו, המן לאחשוורוש

תא נכלנין הוא

בוא נכלה אותם.

אמר לה מסתפנה מאלוקיו דלא לי עבד לי כי דעבד בקמי אני פוחד מהאלוקים שלהם

הוא יכול לעשות לי מה שהוא עשה לראשונים.

אמר להמן ישנו מן המצוות.

העם הזה כבר זה לא אותו עם.

שהוא היה אכפת לו מהם.

זה העם שיושן מהמצוות, הוא לא יציל אותם.

אמר לה, איתבאו רבנן.

בסדר, העם ישנו מהמצוות, אבל החכמים שלהם עדיין קיימים.

אמר לה, עם אחד הן.

כולם אותו דבר,

עם אחד הן.

מה הייתה התשובה של העם?

האם עלה בדעת אחשוורוש שרבנן הם לא מבני ישראל?

ואם אחשוורוש חשש

שרבנן יגנו על עם ישראל,

איך סתר

המן את דבריו?

אלא הכוונה הייתה כך.

המן ראה שמרדכי יחיד בשיטתו,

ואף אחד אינו הולך בעקבותיו.

ואפילו לרבנים נוח יותר ללכת אחרי העם ולחיות איתם בשלום.

וזה יש אם לא המן. אל תחשוש מהן רבנן

כי עם אחד הם

והם נמשכים אחרי דעת ההמון.

הם והעם אותו דבר.

ומרדכי לא נשאר אלא בודד יחיד ממש.

אז הוא אמר, הוא כנגד כולם,

ממילא זה לא יועיל להם.

אבל בסוף נוכחו כולם כי האחד הזה היחידי,

מרדכי צדק בשיטתו

ועל ידו נגאלו ישראל ונעשה להם הנס.

אם לא היה מרדכי,

השם ירחם, הייתה יכולה להיות קלעה על ישראל.

מי הציל?

זה שלא קרע,

זה שלא נכנע,

זה שלא השתחווה,

זה שעמד נגד הזרם

ונלחם נגד הרשע.

אמרו לו חכמים, אתה מסכן אבל את עם ישראל,

לא שועל להם. הוא ידע שהוא עושה את זה בלב נקי למען כבוד שמיים להצלת עם ישראל.

ומרדכי ידע את אשר נעשה.

הוא ידע מה נעשה בשמיים,

שיש גזירה בשמיים על עם ישראל.

ולכן

הוא עשה כל מה שרק אפשר.