חובת גידול הפאות במשנתו של הבן איש חי זצוק"ל - חלק א'

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום,

תהילה בדבור העדי,

יזכה לגדול

לאשת חיל צדיקה, תנועה, חכמה,

תמיכה בעבודת השם,

תלך תמיד בדרך הישר,

הצלחה בכל מעשיה,

הקדוש ברוך הוא יאיר לה את הדרך,

לעולם לא יחסר לה דבר.

תהיה מקור גאווה ונחת לאביה ואימה,

בחלומותיה הטובים יתגשמו לטובה,

תזכה לזכות הרבים, להחזיר בתשובה,

תחיה בשלום, אהבה ואחדות עם כל אחיה, אמן.

אמן.

חובת גידול פאות במשנתו

של הבן ישחי, זכר צדיק וקדוש לברכה.

ליהודים,

ליהודים

הייתה אורה ושמחה וששון בעיקר.

אורה זו תורה,

ושמחה זה יום טוב,

וששון זו מילה.

בעיקר

אלו תפילין.

לכן הוא אומר, וראו כל עמי הארץ,

כי שם אדוני נקרא עליך ויראו ממך.

ותניא רבי אליעזר הגדול אומר,

אלו תפילין שבראש.

אומר הבן ישחי, קשה.

היה צריך לומר כסדר עשייתם.

תחילה לובשים תפילין בבוקר.

אחר כך עושים המילה

כשמזדמן.

כזריזין מקדימים למצוות ומלין בבוקר תכף אחרי התפילה.

ואחר כך עוסקים בתורה.

ואחר כך עושים סעודת יום טוב.

אבל זה לא הסדר שכתוב פה בפסוק.

אז הוא מסביר.

נראה לי בסיעתא דשמיא

דנקי תורה תחילה.

כי בא עיקר החידוש שחידשו קבלתה באותו זמן

כמו שאמרו ריבותינו זיכרונם לברכה

בשבת בחטא הדור קיבלוה בימי אחשורוש

חזרו וקיבלו בימי אחשורוש את התורה מאהבה במעמד הר סיני קיבלו את התורה מיראה

ואחרי הנס הגדול חזרו וקיבלו את התורה מאהבה.

אז זה עיקר החידוש

שהיה בפורים

וזה עיקר הזכות שהגן עליהם אותו זמן

שנעשה להם נס

ועשו שמחת יום טוב

ולכן אחר תורה

נקיץ שמחת יום טוב

שהוא יום טוב שנקבע בעבור הנס

שזכו לו בזכות התורה

אך מאחר שגוי שעוסק בתורה חייב מיתה

צריך לכל יהודי שני עדים שיעידו עליו שהוא יהודי

בשביל לעסוק בתורה צריך שני עדים

והעדים הם אחד

אות ברית קודש ברית מילה

והשני זה אות התפילין

ולכן

אחרי שאמר אורה זו תורה ושמחה זה יום טוב

שזכינו אליו מכוח קבלת התורה

זכר את שני העדים שמעידים על האדם שהוא יהודי

ואז הוא יכול לעסוק בתורה והם ששון

זו מילה

ועיקר

אלו תפילין

מאחר שהמילה היא קבועה באדם

בימים ובלילות

זהו מרגע שעשית מילה היא קבועה בך לעולם בימים ובלילות

מה שאין כן עד תפילין

שהוא רק ביום

לכן זכר את המילה קודם

זאת אומרת בגלל הקביעות שלה

היה ראוי להקדים את התפילין כי תפילין זה כל יום

למילה

זה לכשיזדמן

אבל כיוון שהיא קבועה והצפילין לא קבוע יומם ולילה, אז הקדים את המילה לפני.

עכשיו אומר הבן ישחי בכל המילים הוא הטיל ווין

כדי לרבות בכל אחד מהם דבר הדומה ושווה לו.

יען כי קיימה לן

במסכת כלה פרק ג' ובפסחים ה'

כל וו ולרבות

ו ו

ו ו

לכן הטיל ו בשמחה

ושמחה

עורה ושמחה

שזה שמחת יום טוב של הפורים

שחייב אדם לשמוח בו ביום

ואהבה באה לרבות

גם שמחה של אחרים

שחייב אדם לשמח אחרים בו ביום

ולכן תיקנו מתנות לאביונים כדי לשמחם

ולכן משלוח מנות

גם כן ובשביל שמחה

שכל אחד ישמח את חברו כשישלח לו מנות.

אורה זה תורה ושמחה

זה סעודת יום טוב

שהוא צריך לשמוח ולשמח

בשמחה

לרבות לשמח אחרים

וגם את טיל ו'

וששון

ששון

זו מילה

שש אני על אמרתך כמוצא שלל רב

זו מילה לרבות

עוד מילה

איזה מילה?

מילה אחרת שהיא עורלת הלב

דכתיב

ביחזקאל מ״ד ז״ן

בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר שתי עורלות

להיות במקדשי לחללו

היינו

כל אדם נולד בשתי עורלות

אחת עורלת הבשר

וזו עורלה חיצונה שבגיד

שהיא גלויה לכל

ואנחנו מסירים אותה ופורעים

והשנית זו עורלת לב

שהיא זוהמת הנחש

הקשורה ודבוקה בלב

וכאשר ימולו עורלת הבשר

שעה שעושים ברית התינוק

אז נמול גם

כן מעורלת הלב

שתתפרד ממנו זו הומת הנחש הקשורה ודבוקה בלב

ולכן צריך שיהיה מוהן ירא שמיים

אלא שזו עורלת הלב שהיא פנימית

היא לא נדחית לגמרי בשעת המילה

אלא יישאר רושם שלה דבוק

ולזה הרושם צריך טרחה גדולה

ולא יינקה כולו לגמרי אלא במשך ימיו של אדם

בעסק התורה והמצוות

שכך הטבע מחייב

בגד שנשפך עליו תבשיל שומני

הלכלוך הרעב יוסר ברחיצה הראשונה

אך הרושם הבלוע צריך לו כמה רחיצות עד שיתנכל לגמרי

וכן העניין

גם כאן בעניין זה בברית מילה יוצא חלק נכבד

אבל מה שנשאר עדיין לוקח כל ימי חייו בשביל לתקן את זה ולנקות את הכול

וכן העניין כאן

ומכל מקום רוב זוהמת הנחש היא עורלת הלב

יוסר מעת שנימול מעורלת הבשר

נמצאה בחטא המילה נעשה לאדם שתי מילות

אחת מעורלת בשר שהיא גלויה ואחת מעורלת הלב שהיא נסתרת

ולכן הטיל ו בששון

ששון זו מילה ולרבות

הו״ב לרבות

מילה שהיא עורלת הלב

שבאה כאחד עם מילת עורלת הבשר

והטיל

וָבִּכָּר

וִכָּר

עורה וְשִמְחָה בשַשֹׂן וִכָּר

לרבות מה? לרבות הפאות

תפילין הולך עם פאות

אתם הולכים לשמוע דברים של השמעה אוזן

שהם גם כן אות על היהדות

והתפילין מונח עליהם

ולכן סיים בדברי רבי אלי עזר שאמר אין לו תפילין שבראש

כי תפילין של ראש מונח על הפאות

דבלבך קשה

מאי רבותא יהודה על ראש של ראש למה הוא צריך לציין דווקא תפילין של ראש יש גם תפילין של יד

בעלו הפרשיות שווים ביד ובראש

אך בזאת איכא רבותא בשל ראש יש יתרון יותר בשל ראש למה כי הוא אות שנצמד יחד עם האות של הפאות

בזה יובן דבר המלשינות של המן

המלשן הזה, המן, התפוצץ מהפאות של מרדכי יהודי

היה לו פאות ככה

היה מהלך בנימוסו

בן אש חיים מתאר אותו, את מרדכי יהודי

הולך ככה והפאות זזות ככה, מטריף את המן

בזה יובל,

דבר המלשינות של המן באומרו, ודתיהם שונות מכל עם,

ואת דתי המלך אינם עושים.

קשה,

כיוון שהוא אמר,

ודתיהם שונות מכל עם,

אז נודע מזה שדתי המלך אינם עושים,

ברור.

אם דתיהם שונות,

אז ודאי שאת הדת של המלך הם לא עושים, כי הדת שלהם שונה, בשביל מה צריך לכתוב שתיים?

ודתיהם שונות

ואת דתי המלך אינם עושים.

ודבר נוסף, מה המלשינות בזה? מה הוא הלשין בזה?

כל אומה יש לה דת בפני עצמה.

יש כמה מיני אומות שהיו תחת ממשלת אחשוורוש,

והם לא שווים באמונה איתו ביחד.

לא היו באותה אמונת הדת של אחשוורוש.

אבל כפי האמור, מובן היטב.

מה הכוונה לומר?

אף על פי שיש לכל אומה דת

בפני עצמה,

בסדר, ואינה שווה עמדת המלך, בסדר,

אך זה השינוי.

אינו ניכר בחוש הרעות.

כי בסתר כל אחד נוהג ועושה קפידתו, אלה במנזר ואלה במסגד ואלה פה, כל אחד, אתה לא רואה בדיוק

מה הדת שלו, היא לא ניכרת בחוצות.

אבל ישראל,

שינוי הדת שלהם הוא ניכר בסימונים,

בסימנים, בסימנים הנראים בחוש הרעות,

וכל רואיהם יכירום שהם מובדלים מדת המלך,

כי קבוע בגופם סימנים מובהקים של היהדות,

המילה והפאות,

וניכר בחוש הרעות, כי המלך

וכל האומות הם ערלים,

ואין להם פאות.

אז דתיהם שונות.

ונמצא שהמילה והפאות זה קול קורא וצועק.

ינחם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב.

ונמצא דתיהם שונות

ומובדלים מדתי המלך באופן ברור.

ולמה הוא עשה את המלשינות הזאת?

למה הלך ואמר את הדברים האלה? למה לא אמר העולם אחר שגם מהם יש להם דת שונה? מה הבעיה?

בשביל שהייתה עינות צרה בפאות?

למה?

שדרכם מזמן קדמון

להניח פאות גדולים.

הבן ישעיה אומר, כל עם ישראל בדורות קודמים היו הולכים עם פאות גדולים.

ואם היה המן בזמן הזה,

עכשיו,

בזמן שבן איש חי היה חי,

הוא לא היה מלשין על הפאות, כיוון שהרוב בלי פאות.

ואם פאות אז לא ניכרים, מאחורי האוזן.

נמצא אומר הבן איש חי שהפאות במילה הם שני סימנים מובהקים קבועים בגוף האדם.

והם מעידים על יהדותו של היהודי.

בהם הוא ניכר שהוא יהודי.

ולכן נאמר בישעיה הנביא ס' אלף ת'

ונודע בגויים זרעם,

בצאצאיהם בתוך העמים,

כל רועיהם יכירום,

כי הם זרע

ברך אדוני.

אם יהודי אעמוד בין אלף נוכרים,

‫אם הוא ניכר, הוא מסוים,

‫מחמת הפאות שלו רואים שהוא יהודי.

‫זה סימן גלוי.

‫יש ערבים, גם יש להם זקן, ‫גם הם שמים איזה כובע כזה, ‫כל מיני, וזה וזה, ‫אבל אתה תשים יהודי לידו, ‫ישר יהודי ללא.

‫אסימונים.

‫עכשיו, הוא אומר לנו דברים ככה פנינים.

‫אומר רבי נשחי,

‫שתי פעמים פאה, פאה,

‫ועוד פאה,

‫כמה זה בגימטריה?

‫קבע.

קבע.

‫כשהפאות האלה הם קבועים בגוף האדם.

‫וגם המילה,

גם כן,

‫היא בשתיים.

‫המילה היא שתיים, עורלת הלב

‫בעורלת הגוף.

‫ואם תיקח עכשיו

‫את המילה מילה,

‫תוסיף לה את הכולל,

‫יוצא גם כן מספר מילה עם הכולל,

פאיו.

‫פעמיים פאיו, קבע.

גם היא קבועה בגוף האדם. ‫שתי המצוות האלה קבועות, צריכות להיות בגוף האדם.

‫גם המילה קבועה

‫וגם הפאות קבועות.

‫פאה ופאה זה קבע.

‫מילה ומילה עם הכולל, קבע.

‫אומר רבי ישחי, ואמרתי,

‫מוכרח להיות שני סימונים ליהדות.

‫אבל הוא אומר ככה,

‫לא רק סימונים,

‫צריך להיות אחד מן הלאווין ‫ואחד מן האסין.

‫אחד ממצוות להב

‫ואחד ממצוות עשה.

‫מוכרח אומר שיש שני סימנים ליהדות.

‫אחד מן הלאווין זה הפאות,

‫שנאמר לו, תקיפו פאת ראשכם.

‫אסור להקיף

את הפאות, צריך להניח אותם.

‫ואחד מצד העשין

‫זה הברית מילה,

‫שהיא מצוות עשה, ימול בשר עורלתו.

‫ולכן סימן המילה שהוא ממצוות עשה,

‫הוא מכוסה.

‫המילה מכוסה.

למה?

כי האסים הם סוד החסדים שהם מכוסים.

והפאות

שהם מן הלווין הם מגולים.

כי הלווין זה סוד הגבורות

שהם מגולים. הגבורות

הן מגולים. בסוד טובה תוכחת מגולה.

כשאתה מוכיח מישהו זה דבר גלוי לכל.

והמבין יבין,

שימו לב,

מי שאינו נזהר בפאות,

הרי זה קלקל גם את סימן המילה.

וואי וואי וואי.

למה?

כי יאמר השטן, תשמעו איזה טענה אומר השטן למי שאין לו פאות.

זה האדם?

גם סימן המילה שיש לו הוא לא חפץ בו ומואס בו.

אך מה יעשה?

אי אפשר לא להסיר את זה מעליו

כמו שהוא הסיר את הפאות.

כי הנימול לא יכול להחזיר את העורלה.

ובעת שהוא נימול היה בן שמונה ימים.

ואבין מה לא?

בעל כורחו.

אבל הראיה,

הסיר את הפאות מעליו עתק שהגדיל.

עכשיו שהוא נהיה גדול ברשות עצמו.

הלך והסיר את הפאות.

לפי זה הקטרוק של השטן אומר ככה.

המשעית את הפאות

יוצא קרח מן הפאות ומן המילה.

למה?

הוא אומר אם היה יכול גם להחזיר את העורלה,

היה מחזיר אותה.

למה? הלך והסיר את הסימן.

אז הוא מואס בו.

אם הוא מואס בו,

הוא גם מואס במילה.

אבל הוא לא יכול להחזיר.

ככה הוא מקטרל.

ואומר הנביא, על זה אומר רבי ישחי, אמר הנביא,

ואנוכי נטעתיך סורק

כולו זרע אמת.

ואיך נהפכת לי צורי הגפן נוכריה.

הפסוק הזה אומר, ואנוכי נטעתיך.

אתם נטועים מהאבות הקדושים.

האבות הקדושים

היו עם פאות, עם הכל, עם כל הסימנים והכל.

ואני נטעתיך סורק.

לאומות העולם נתתי שבע מצוות.

נתתי כמה?

אה?

סורק.

כמה זה סורק?

אה?

606. תוסיפו 606 על ה-7, תרייג.

ואני נתתי לך סורק. נתתי לך עוד מצוות. סורק כמניין סורק.

כולו זרע אמת. עשיתי אתכם זרע אמת.

באתם מזרע הקדוש?

ואיך נהפכת לי?

איך התהפכתם?

סורי הגפן נוכריה סרתם?

והפכתם לי נוכריה?

כמו גויים?

אתם נראים כמו כולם?

רוצה לומר, איבדתם את הסימנים ונהפכתם לי שנעשיתם סורי הגפן נוכריה?

שאין הבדל ביניכם בין הנוכרים תחת אשר היו מכירים אתכם זרע ברך השם.

היה מעשה פעם שמלכת

אנגליה

לקחו אותה במרכבה והראיתה איזה יהודי הדור זקן

עם הטלית והתפילין יוצא מבית הכנסת

ומרשים.

אמרה לה עגלון, תדאג,

שיבוא אליי, אני רוצה שיבוא אליי.

טוב, פגשים אליו, אומרים לו, תשמע, המלכה חפיצה לראות אותך בארמון.

ההוא נתפחד, לא ידע מה, מו, מה פתאום אני, איך, מה, מה מצאה עליי, מה ראתה, מה, לא יודע, מה.

טוב,

אז הוא חושב, איך הוא יבוא, מה ילבש, איך, זה מלכה, זה, מה,

מה, מה, מה לובשים, מה עושים?

מסתכל במראה וזה, יואו, תראי כמה זקן וזה,

מה, בטח, תסתכל עליי ככה וזה, פה ושם.

הלך, גילע את הזקן והכל, כי שייראה כמו שהם נראים, וזה ככה, יפה,

והכניסו אותו אליה,

אמרו לה,

היהודי שהזמנתי, הגיע.

הכניסו, זאת אומרת, זה לא זה.

אני, כשהזמנתי, הזמנתי,

עד שהיה לו,

כזה יש לי מיליונים פה.

כל הבריטים הם נראים ככה על הפנים.

אני הזמנתי את זה עם ה...

ואתם בעל הזה, מה, בושה, מה, זה,

על החורים.

אומר הקדוש ברוך הוא, אני שמתי הבדל ביניכם לבין הגויים, ואתם הלכתם.

אם נהייתם כמו גויים, אתם מורידים את הסימונים?

מה אתם עושים?

אבל אומר הבן ישחקי, הוא כבר יודע מה יענו לו.

אז הוא אומר,

בא לי אומר האדם, כיוון שאני יהודי באמת,

מה יש לי לחוש אם יכירוני שאני יהודי או לא יכירוני?

וואי וואי וואי, איזה תשובה הוא נותן לו.

דע,

כי מלבד הגירעון והחיסרון שיהיה לאדם בעולם הזה מהדבר הזה,

הנה גורם עוד נזק לעצמו בפטירתו,

כשהולך מהעולם הזה לעולם הבא.

והוא,

כי כל נפש,

כשתצא מן הגוף בעת הפטירה,

אי אפשר שתלך לבדה בלי התלבשות הגוף.

וגם אי אפשר שתתלבש בגוף חומרי.

אלא הקדוש ברוך הוא מזמין לגוף חומר זך,

שאינו נראה בחוש הרעות לאדם החומרי,

וזה הגוף שלם ברמה חברים ושסה גידים.

ממש כמו שאתה במראה,

רואה את הבבואה שלך,

אתה לא יכול לתפוס אותה, נכון?

ככה יש לך גוף בדיוק כמו שאתה,

אבל מחומר דק, לא ניכר.

אבל כל רמח ושסה יש.

ומוכרח שגם הפאות והמילה נסמנים, יהיו מסומנים באותה גוף שמתלבשת בו הנפש אחר פטירתה מהעולם הזה לגן עדן.

ואין הודעה כי כל נפש בהילוכה לגן עדן פוגע תחילה בקליפות והחיצונים שהם חוץ לגן עדן.

כמו שכתוב, ויגרש את האדם

וישכן מקדם לגן עדן את הקירובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים.

וכיוון שפוגע האדם בחיצונים האלה כשהוא עולה למעלה,

צריך שיהיה לו סימן שיכירו בו שהוא יהודי זרע בערך השם,

כדי שיבדלו ממנו ולא יתאחזו בו.

וכיוון שנראים בו הסימונים האלו של הפאות ושל המילה,

ניכר שהוא זרע ישראל.

ובישעיה כל רואיהם יכירום כי אם זרע בירך אדוני.

אבל אם בעודו בעולם הזה מקלקל את הסימנים האלו אז גם באותו הגוף שלו שהוא חומר זך אין ניכרים סימנים אלו של הפאות במילה

ואז לא יהיה ניכר לחיצונים

והם נאחזים ונדבקים בו

כי יחשבו שהוא מסיתרא דילאון שהוא מהצד שלהם

ואין נזק יותר גדול מזה בעולם.

בזה איזה דבר אומר שייך לפרשת השבוע

בזה יובן בסייעתא דשמיא רמז שרומז הכתוב.

כתוב בפרשה

אם בגפו יבוא בגפו יצא

אם בעל אישהו ויצאה אשתו אמו

מי שיודע את הפירוש הזה עכשיו אני נותן לו חמשת אלפים שקל

הרווחתי

אם בגפו יבוא

ידוע שאדם בתחילתו

יאירו בו מוחין דקטנות

שהם

שלוש שמות אלוהים

ואת זה הוא ביאר בדרשות שלו על התורה בפרשת משפטית

אלוהים

זה גימטריה פ״ו

86

שלוש פעמים אלוהים

זה גימט פ״ו גפ״ו גפ״ו גימל פ״ו

שלוש פעמים שם אלוהים זה גפ״ו

אם בגפ״ו יבוא בהתחלה

מאירים בו מוחין דקטנות שהם שלוש שמות אלוהים

שם אלוהים זה פ״ו בשלוש פעמים זה גימל גימל ופ״ו זה גפ״ו

אם בגפ״ו יבוא

אז הוא בא לעולם בהתחלה

בשלוש פעמים שם אלוהים אם בגפ״ו יבוא לעולם הזה

כתוב בגפ״ו יצא

הוא צריך גם לצאת עם

גימל פי וו רוצה לומר יצא מן העולם

אז צריך לצאת מן העולם עם שלוש פעמים

פי וו

כשהוא בא הוא בא עם שלוש פעמים שם אלוהים שזה פי וו וכשהוא יוצא הוא צריך לצאת עם שלוש פעמים פי וו

שימו לב

פעה כמה זה?

86, פי וו

פעם ימין

פי וו

פעם שמאל

פי וו

במילה

עם הכולל פי וו

ובשלושה סימנים אלה שהם פי וו צריך לצאת גם מן העולם והם צריכים להיות ניכרים בגופו כמו שאמר

שאם אתה לא בא עם שלושת הסימנים האלה כל הסטרה

האחרה נאחזת בך

ואז תהיה ניצול מאחיזתם של החיצונים

נעשה את הדבר הזה

וואי וואי וואי

ואיך תנצל האישה? אין לה פאות?

אה יש פה חידוש

וואי וואי וואי וואי וואי יש פה חידוש

אם בעל אישה הוא ויצאה אשתו עמו

אף על פי ששני הסימונים האלה לא שייכים לאישה וגם הברית לא

אז למה תהיה אישה ניכרת כשהיא יוצאת מהעולם שלא יאחזו אותה חיצונים?

איך ידעו שהיא יהודייה?

לכן אמר ויצאה אשתו עמו

אם האיש נזהר בחייו בסימנים האלה

יהיה הרושם של הסימנים האלה חופף גם על גוף אשתו ביציאתה מהעולם הזה

ובזה תהיה ניכרת לחיצונים ולא ידבקו בה

וכיוצא בזה באל רבנו הארי הקדוש בשער מאמרי רשב״

דף ב׳

במצוות עשה אישה זמן גרמה נכון שהן פטורות ממצוות של זמן גרמה נכון

אומר הארי הקדוש

שהנשים יהיו נשלמים ומאירים בהם מכוח האנשים

הבעל שלה עשה את כל המצוות

כולל מצוות עשה אישה זמן גרמה זה יאיר בה גם כן

ולזה אמר ויצאה אשתו אימו רוצה לומר באורות הסימנים שהיו אימו מה שיש אימו היא יוצאת עם זה גם ויצאה אשתו עם האימו מה שיש איתו

ובזה היא תהיה ניכרת בשמורה

גברת

את רוצה להיות ניכרת? תדאגי שבעלך יהיה לו פאות

ותדאגי שהוא יקיים את כל המצוות שהזמן גרמה אחרת את לא תהיה ניכרת ויצאה אשתו אימו עם קרחת

לא היה לך כלום אוי ואבוי תדאגי לבעל לילדים

לגדל פאות ולקיים את המצוות

בזה יאמר מסיעתא דשמיא הרמז הכתוב וייתם לסגולה

כי מצוות אלה שהם הסימנים המבדילים את ישראל מן העמים

הם בדוגמת הסגול סגולה מלשון סגול

יש סגול אתם יודעים איזה סגול בניקוד

שתיים למעלה ואחד למטה

שתי פאות וברית מילה

והיתם לסגולה במסגולה כמו הסגול סגול וואי וואי וואי

הפאות הם שתיים אחת מימין ואחת משמאל והמילה באמצע ביניהם

כמו הסגול שהוא נקודה מימין נקודה משמאל ונקודה באמצע

תקשיבו ולכן אמר ירמיה הנביא ואנוכי נטעתיך סורק

כולו זרע אמת

‫אותיות אמת באלפה-בטא,

א' בהתחלה,

ת' בסוף,

מ' באמצע.

איך יכול להיות?

איך יכול להיות?

יש 22 אותיות.

איזה אמצע? מי זאת באמצע? מהם? איפה זה באמצע?

למה זאת באמצע?

אומר הבן איש חי

אבג'ד האוווז

חיטי כך למאם

ננסע פפסס גרשת.

צריך להכניס את האותיות

‫מאן צפח, האותיות הסופיות.

‫כמה הם? חמש. ‫מאן צפח.

‫חמש ועשרים ושתיים כמה?

‫עשרים ושבע.

‫עכשיו יש אמצע.

‫יש אמצע זה המם,

‫שלוש עשרה מימין,

‫שלוש עשרה משמאל.

‫אה?

‫זה אומר,

כולו זרע אמת.

‫אותיות אמת, א',

‫בראש האלפא-בטא, תו בסוף,

‫מ' באמצע,

‫דוגמת הסגול.

‫זה אמר בתהילים,

‫יושב בסתר עליון,

‫בצל שדה התלונן.

‫מי, מי, מי, מי ישב בסתר עליון?

‫מי בצל שדה התלונן?

‫מי, מי שיש לו פאות ומילה.

‫איך?

‫סתתר,

ראשי תיבות.

‫סוף,

תוך,

ראש.

‫סתר,

סוף,

תוך,

ראש.

סוף,

ראש,

תוך.

בתווך,

‫הברית בתוול.

‫סוף,

ראש. פה זה סוף, פה זה ראש. ‫התחלה וסוף, כן? סוף, ראש,

‫בתוך.

‫הוא אומר, זה בצל שדי יתלונן, ‫ולא יהיה ניזוק מאחיזת החיצונים ‫וגבר ישראל,

‫בזכות הפאות ובזכות הברית מילה.

‫מדהים.

מדהים.

‫זו הייתה פתיחה רק.

‫מחר המשך.

‫הפן ישחי הקדוש,

‫גם משפטים,

‫גם גילה פורים,

‫הכול מתחבר, המלשן, המן, ‫לא יכול היה לסבול.

‫זה גם רמוז אצל המצרים, ‫גם הם לא אכלו.

‫ויקוצו מפני בני ישראל.

‫לא כתוב ויקוצו מבני ישראל,

‫מפני בני ישראל, מהפנים שלהם,

‫מוי, ככה פאות והכל זה, ‫לא יכולים לסבול כשרואים את זה.

‫אשרינו, מה טוב חלקנו. ‫איזו זכות גדולה יש לנו.

‫ואנחנו מסומנים בסימנים ‫שהקדוש ברוך הוא רצה שיהיה לנו.

‫ומורדכי היהודי היה הולך בנימוסו ‫עם פאות עבים,

‫והמן הזה היה מתפוצץ, ‫איך הוא בא נגדו ככה, טק טק.

טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, וסיפרתי פעם, אז נזכיר את זה,

עם אותו אחד מג'הז שבא אליי גבוה ועם טלטלים, גם שיש לו שאלות.

אז אמרתי לו, מי אמר לך שאני יכול להגיד לך תשובות? הוא אומר, הוא אמר, הוא הביא אותי, בחור הרשיבה.

אמרתי לו, תשמע, לפני שאתה רוצה לשאול שאלות,

אני צריך להוריד לך את הסערות,

ואז תראה שאין לך שאלות.

מה זה הדבר הזה?

ככה אתה עושה לכל אחד? אמרתי לו, כן, מי שבא עם סער גדול,

אני פוטר אותו מכל השאלות.

אז מה צריך לעשות? אמרתי לו, שב, אני אביא את המכונה,

אני אוריד לך את הסערות,

ולא יהיה שאלות.

הבעיה היא, אמרתי לו, תכוון, תגיד, הרי אני מכוון לקיים מצוות, ולא תקיפו פעט ראשכם.

אמר,

לקחתי את המכשיר, טרררר, קרחת,

והשארתי לו פה, היה לו כמו כבש, צער של כבש.

השארתי לו פה ככה גדול, מה שהיה לו,

וזהו.

אמרתי לו, בוא עכשיו לאן ביתה, עשיתי לו חפיפה,

שייראה ככה כמו שצריך, צלצלתי לו את הפאות ככה עם מברשת וזה,

אומר, אני יכול לראות?

אמרתי לו, כן.

רעבו.

צעק, מה?

מה עשית לי? מה עשית לי? והיה לו ראש מלא צלקות,

משהו כמו מנחת מטוסים.

תביא לי מהר כי פה, תביא לי מהר כי פה.

הבאתי לו מספר שמונה על הראש, ככה, שמתי לו וזה.

אמרתי לו, נו, יש לך שאלות? אמר לי, אין לי שאלות.

קח אותי לישיבה,

קח אותי לישיבה,

אני לא יכול לחזור לשכונה,

איך אני אעזור ככה?

אני צריך לחכות עד שזה יגדל.

קח אותי לישיבה, לקחתי אותו לישיבה,

לקחתי אותו לישיבה, נשאר בישיבה.

אחרי שנתיים,

די, הוא היה צעיר, בן 17, נו, איבד כל הנעורים, כאילו, אתה מבין? ישב, ישב, פתאום עצר הרעב אורון טמבל, אתה מפסיד את החיים, מה אתה יושב פה?

קום, תחזור לשכונה.

הוא מספר לי שבדרך שהוא הלך החוצה,

הפאות היו גדולות,

היו זזות לו ככה תוך כדי שהוא הולך,

ואני הזהרתי אותו,

בשעה שהורדתי לו את הכל וזה, אז הוא אומר, טוב, תוריד לי את אלה!

אמרתי לו, לא, אוי ואבוי, אל תיגע באלה, זה קודש, אתה אמרת, ולא תקיפו פעט ראשכם.

תיזהר אם אתה תוריד אותם,

אני לא אחראי מה יקרה לך,

ידע לך.

זהו, הסהרה הייתה לו בראש,

והוא הולך עכשיו וזה ככה,

והוא נזכר,

והיה לו פחד, כי הוא רצה להוריד אותם בשביל לחזור לשכונה.

אבל הם הזכירו לו, אתה מבין את מה שזה,

חזר בחזרה לשכונה,

לישיבה.

עכשיו הוא נהיה,

בזמן כבר,

ראש כולן, וזה, ואחר כך היה הזמן.

אפילו שלום לא אמר לי.

כלום, מאז לא שמעתי ממנו כלום, פעם צלצלתי אליו וזה, פה ושם.

זהו.

בזה הסתיים הסיפור.

הפאות הצילו אותו.

הפאות הצילו אותו.

כמו המעשה עם ההוא שהלך להאי,

והציתיות הטילו אותו.

זו זכות גדולה. סימונים, סימונים.

התימנים היו מקפידים מאוד, סימונים.

האשכנזים גם כן.

הספרדים,

מורידים.

איציק אמר להם שלא צריך, לא נוהגים ולא זה. הבבא סאלי היה לו פאות, הבן אישחי היה לו פאות.

גדולי הספרדים היה להם פאות.

כל הקדמונים, הנה, יש לך בן אישחי מפורש שאומר,

תהיה בעיה, איציק יגיע למעלה, לא ייזום שהוא יהודי.

תהיה לו בעיה, לפי הבן אישחי.

אבל הוא מזלזל בבן אישחי, כבר הבאנו מה הוא מזלזל עליו.

טוב.

הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו,

אין קדוש כשם הכל ידעוך והכל ישבחוך.

מהכל יאמרו והכל יאמרו, אין קדוש כשם.

הכל ידעוך והכל ישבחוך,

מהכל מהכל מהכל יאמרו,

אין קדוש כשם הכל ידוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשם.

שבוע טוב ומוצלח.

הרי אני מכוון לקיים מצוות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גובי נפשי השחסת דאורייתא כבד את אביך ואת אמך דאורייתא.

לעשות נחת רוח על הקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח על התנא הקדוש יהיו שפתותיו דובבות בקבר.

רבי יחנן יאמר איך שהוא אומר עושה.