הלכות חנוכה וברכות: האם מברכים על הידור מצווה, השוואה לקידוש ומילה וכללי כשרות החנוכיה
- - - לא מוגה! - - -
בעזרת השם יום ראשון בלילה שבוע הבא אנחנו מדליקים בהדלקת הנרות
לילה ראשון נר אחד, לילה שני אנחנו מוסיפים נר שני עד הלילה האחרון שמדליקים שמונת
שמונה נרות
זה הדין ולכתחילה המהדרין מן המהדרין שכולנו עושים כבית הלל
אבל אדם עני אין לו, יש לו רק נר אחד
יכול ולכתחילה לבדק ולעלמא לברך ולהדליק את אותו הנר, אין בזה שום בעיה
מעיקר הדין, מספיק נר אחד
אדם שלא יכול להיעדר,
אין עליו טענות ולכן גם על נר אחד יברך וידליק
כך הוא עשה, אותו האדם בירך והדליק
אחרי עשר דקות נכנס השכן, שואל אותו, מה זה?
הלילה שמונה נרות, למה הדלקת אחד? מה אתה עושה כמו בית שמאי?
הוא אומר לו, לא, אין לי
הלך השכן מיד, הביא לו עוד שבעה נרות
ובא כעת להשלים את המניין
האם יחזור ויברך או לא?
מחלוקת בראשונים ובאחרונים והמסקנה היא שלא יברך,
ספק ברכות להקל
כך דעת או אורחות חיים
אמנם הרמב״ם ורבי דוד אבו דיר הם לפי דעתם כן יהיה אפשר לברך אבל כמו שאמרנו במחלוקות בענייני ברכות
ספק ברכות להקל.
האחרונים דנו גם בדוגמאות אחרות
וניסו לפתוח את הנושא ממה שנאמר בגמרא במנחות סד שם כתוב
כהן בבית המקדש יש לו מצווה לכתחילה להקריב בהמה שמנה, כל חלב להשם
לא היה לו שמן, היה לו בהמה רזה לקח את הבהמה ושחט ביום שבת
אחרי ששחט בא חבר הכהן מביא לו, יש כאן בהמה שמנה
האם בדיעבד אומרים לו שאקריב את הכחושה או לא
הגמרא אומרת שם במנחות סד למרות שזה יום שבת
יחזור וישחט את הבהמה השמנה ואקריב את השמנה
אלה דברי הגמרא
למרות שמעיקר הדין גם בהמה כחושה שאתה מקריב גם היא בדיעבד בסדר אפילו אחרי אתה רואה
לא פוחדים בגלל שזה יום שבת
אנחנו לא חוששים ואומרים לו שחוט ואהבה שמנה
אם שם כך אז אולי גם פה בשביל ההידור מצווה
שגם פה לא נפחד ונתיר לו לחזור ולברך
זה הוויכוח
אם להשוות את הדברים משם לכאן או לא
שם החובה שהבהמה תהיה שמנה היא מדאורייתא, כל חלב להשם
פה אצלנו ההבדל הוא אם הדלקת נר אחד או שמונה
ההידור זה רק הידור דרבנן ולא דאורייתא
השאלה אם נשווה את הדברים או לא
זה הוויכוח שיש בין הפוסקים הראשונים והאחרונים
וכמו שאמרנו לעניין ברכות תמיד הכלל בידינו אנחנו חוששים מאוד וספק ברכות להקל ולכן אמרנו שידליק את הנרות אבל ללא ברכה,
תודה.
אלא אם כן יש שם ילד פחות מבר מצווה תיתן
לילד שהוא יברך על השבעה החדשים האלה הוא יברך וידליק אין בעיה ילד אין בו בעיה של ספק ברכה לבטלה כמו שאמרו התוספות בעירובין צדיקוה אבל שאנחנו אדם גדול יחזור ויברך פעם שנייה קשה לנו להתיר בדבר כמו שאמרנו ספק ברכות להקל דקה הוא נמצא, מה הכוונה? האם ביום השולים הוא הדליק אחד במכווה כל כך חשוב להדליק?
אנחנו דיברנו שברוך השם הוא הדליק והנר עדיין דולק, הנר הראשון דולק
עדיין הנר דולק והכל בסדר אז את ידי חובת המצווה הוא מקיים,
קיים וקיים הוא בא רק להוסיף עכשיו עוד שבעה נרות של ההידור,
על זה כל הדיון ועל זה אמרנו השאלה אם אנחנו מדמים את זה למנחות סף ד' או לא.
הפוסקים דנו עוד בהלכות קידוש סימן רשע עין בית
שם מרן אומר שאתה בא לקדש תיקח יין טוב, יין משובח
אבל אם היין הזה היה מגולה או יין שריחו רע, מסריח,
דבר כזה אסור לכתחילה לקדש על העם
הדין הזה לכתחילה אבל אם אין, אין, שעת הדחק אין לו יין אחר שייקח את היין המסריח ויברך
עליו יקדש עליו סוף סוף
יש לו טעם מצוין הטעם הוא טעם של יין ולכן יקדש עליו
ככה עשה אותו האדם לקח את היין, בירך עליו, סיים מקדש השבת ושתה
אחרי זה, אחרי עשר דקות
אחד האורחים הביא לו יין
יש אורחים באים עם זר פרחים
הוא במקום זר פרחים הביא יין ביתי, יין משובח
הוא אומר לו יש כאן יין גם טעם וגם ריח, הכל מצוין
הוא שואל אותנו, עכשיו יש לי יין מעולה, יין טוב
האם חוזר ומקדש או לא?
דן בזה הגאון חידה בברכי יוסף סימן רעב והגאון רבי צבי פרומר בהבנתו את דברי הברכי יוסף הבין שהמסקנה היא שכן, יחזור עוד הפעם ויברך הגפן ומקדש השבת
כמו שמה אומרים נושחות ועבי שמנה הוא עדין גם פה
אבל את המהלך הזה בדעת הברכי יוסף
לא כולם מסבירים כך
פתח הדביר בהבנת הברכי יוסף אומר לו המסקנה של הברכי יוסף שלא לומדים מהדוגמה של קודשים שם כל חלב להשם זה דאורייתא שמה זה יותר חשוב
אצלנו זה דה רבנן, להביא יין שריחו טוב
ולכן מדיעבד לא יחזור לקדש וכך ההלכה ספק ברכות לא יקל. נכון שהקידוש דאורייתא אבל כאן בוודאי שיצא ידי חובה מהתורה כל ההידור שיהיה ריח טוב של יין זה רק דה רבננה לבדיקו לעלמא ולכן המסקנה גם שם אין לו רשות לחזור ולקדש יש כאן גם במקרה הזה ספק ברכה לבטלה
עוד דוגמא שדנו הפוסקים אם על הידור מצווה יברך או לא, אם נדמה את זה למנחות סמי חדלת או לא
הפרי מגדים דן מוהל שעשה את הברית מילה
למחרת הוא בא להחליף תחבושת
כשהוא בא להחליף הוא רואה יש חתיכה קטנה של עור
בלשון חכמנו ציצין שאינם מעכבים את המילה יש שם אולי עשירית המילימטר
או קצת יותר מה עושים זה לא יפה אתה משאיר שאריות
לא טוב ולכן המוהלים יש להם מספריים חדות הוא גוזר את זה
לפני שהוא בא לגזור את הציצין שאינם מעכבים את המילה
בא לגזור את האור המיותר הזה האם נברך עוד פעם וציוונו על המילה או לא שוב אם תאמר שחוט ואווה שמנה
אתה אומר כמו שם על הידור ניתן אפילו לחלל שבת אולי גם פה
שוב גם שם יש לנו את הסימן שאלה את הספק וגם בזה המסקנה היא
ספק ברכות לעכל אם הוא רוצה להחמיר על עצמו שיאמר ברוך אתה
יהרהר שם ואלוקנו ויסיים וציוונו על המילה אבל לא יזכיר שם שמיים בפה אלא רק בהרהור
כהן זה דן הגאון רבי עבדאללה סומך בספרו זבחי צדק
במצוות כיסוי דם בעפר
יש לנו מצוות העשה מן התורה
אדם לוקח את העפר ומכסה את כל הדם
מעיקר הדין הפנין לא כיסה את הכל גם כן יצא ידי חובה מהתורה
אבל מלכתחילה אנחנו מכסים את כל הדם
האדם הזה לקח חופן מלאה עפר
כשהוא מתקרב לדם לפעמים עוד לפני שהתחיל כבר חלק מהעפר נשפך על הדם וייבש כיסה את הדם
והשאלה היא האם אחרי שכבר חלק מהדם כבר כוסה
האם עדיין הוא יכול לברך וציוונו על כיסוי דם בעפר?
בוא נאמר את המצווה מדאורייתא עיקר המצווה הוא כבר קיים ממילא לא יוכל לחזור שהוא זה הסימן שאלה שגם שם
הזבחי צדק ושאר האחרונים דנים וגם שם המסקנה להלכה ולמעשה לא כדאי שיברך
מאי דאבה אהבה ולכן כשאדם בא לקיים את מצוות כיסוי דם בעפר טוב יעשה אם ירחיק את ידו מאדם
ממלא את היד עפר מלוא חופן אבל תרחיק אל תתקרב לדם רק אחרי שיגמור את כל הברכה וציוונו על כיסוי דם בעפר רק אחר כך ייקח ויתחיל לכסות כך עושה אדם חכם ונבון כדי שלא יסתבך בספק ברכה לבטלה וכל הדברים האלה כמו שאמרנו המסקנה היא
אחת שעל הידור מצווה לא מברכים
אנחנו לא עונים מי ששואל שם,
מי שיושב רחוק אנחנו לא רגילים לענות לו
הכלל הוא ברכות לא מעכבות, אדם שעושה מצווה ולא ברך
אז ממלא אנחנו אומרים לו את המצווה הוא קיים ברך לא ברך זה לא נורא
במציאות
הדם כוסה, במציאות את המצווה הוא קיים ולכן יש כאן את הבעיה האמורה ואולי ההלכה שמצוות לא צריכות כוונה
שוב עוד הפעם לגבי הברכה אתה צריך גם בזה לחשוש לספק ברכה ולכן אמרנו עצה פשוטה
בלכתחילה תרחיק את היד כדי שלא תסתבך בכל זה
אדם שרוצה לקנות חנוכיה, כל החנוכיות בדרך כלל עשויות יפה, כולן כשרות, כולן טובות
אין הבדל אם החנוכיה הזו יש לה שמונה מכלים נפרדים בשביל השמן
או שהחנוכיה הזו יש לה למטה מכל אחד בשביל כל השמונה גם בזה וגם בזה יוצאים את החובה בלכתחילה, אין הבדל כיוון שלמעלה הפייה ששם נמצאות הפתילות כל פייה נפרדת וכל נר ניכר בפני עצמו לא אכפת לנו שלמטה הם יונקים כולם מאותו מכל התחתון ולכן גם חנוכיה כזו כשרה בלכתחילה
אבל צריך לקחת חנוכיה
שהיא ישרה ואינה עגולה,
חנוכיה עגולה לא טובה.
התועלת העיקרית במצוות הדלקת נר חנוכה
כשהנר הזה ישר אתה רואה את מספר הנרות
אתה מסתכל ואתה רואה הלילה
ארבעה נרות, חמישה נרות, אתה יודע את המספר המדויק
שזה עגול זה נראה מרחוק כמו מדורה ולא מבחינים במספר הנרות
ולכן חנוכיה כזו זה לא מתאים לנו, זה לא שייך לנו.
אתה רוצה להדליק בזה נרות שבת? בנרות שבת לא צריכים לדעת את המספר יש כאלה מדליקים לפי מספר נפשות של הבית
אז מה חשוב אם ידעו שיש כאן בבית הזה שבעה נפשות, שמונה נפשות, שם אין נפקא מינה
אבל בשביל נרות חנוכה