גבורות גשמים וברכת מחיה המתים: העומק ההלכתי, מעשה דרבי חייא וסוד גשמי הברכה

- - - לא מוגה! - - -

מתחילים לומר בברכה השנייה, משיב הרוח ומוריד הגשם בתפילת מוסף של יום טוב האחרון של חג, ואין פוסקין עד תפילת מוסף של יום טוב הראשון של פסח. המשנה בברכות ל״ד, המשנה אמרה, מזכירין גבורוד גשמים בתחיית המתים. זאת אומרת, בברכה השנייה, החל משמחה טובה, אנחנו אומרים, משיב הרוח ומוריד הגשם. עד עכשיו, שני הסימנים הקודמים, מרן עסק בברכה הראשונה, ברכת אבות. עכשיו, הסימן הזה, מרן מתחיל את ברכת אתה גיבור וכל מה שיש בה. הטור על המקום ספר את המילים והאותיות שיש בברכה הזו, ומה זה בא לרמוז, כנגד מה, מה הגמטרייה. אנחנו לא נאריך בדבר הזה, אלא נדגיש בעיקר את הדברים ששייכים לנו להלכה ולמעשה. ולמה צריך לומר, משיב הרוח ומוריד הגשם בברכה הזו? כי זה חלק מהחיים. אם אין גשם, ממילא כולנו מתים. ולכן, משום זה, מתאים לשבח, להוסיף את גבורות השם בברכת אתה גיבור, בברכת מחיי המתים. אלא שהתוספות והריטבע הסבירו את הברכה הזו, שאין ההתחלה מדברת על תחיית המתים ממש, אלא רק הסוף. התוספות דנו בזה במבא מציעה פה-ה, והריטבע דן בזה במסכת הענית בדף ב'. התוספות שם עוסקים במעשה הידוע של רבנו הקדוש, שאליהו הנביא איחר ביום ראש חודש ושאל אותו, למה איחרת? אמר לו, אני מעיר את האבות, נוטל את ידיהם כדי שיתפללו. קודם אברהם, אחר כך אני הולך ליצחק. שאל אותו, למה האחד אחרי השני ולא בבת אחת? ענה לו, אם יעמדו כולם בבת אחת בתפילה, תתעורר מידת הרחמים ומיד יבוא המשיח. שאל אותו רבנו הקדוש, יש דוגמתם פה בעולם הזה? אמר לו, כן, והם רבי חיה ושני בניו ביהודה וחזקיה. ואז, אחרי שרבנו הקדוש ידע את הסוד, רצה כבר לגמור את הצרות של הגולה, רצה להביא את המשיח מיד, משיח עכשיו, מיד עשה תעני ציבור והעביר לפני התיבה את רבי חיה ושני בנם מימין ומשמאל. כשהתחילה את התפילה אמר משיח ברוח נשב זיקה, אמר מוריד הגשם, התחיל הגשם לרדת. ואז היה רעש גדול בשמים, עוד מעט הגיעה לחתימה מחיה המתים, וצריך להיות חיית המתים, ועדיין לא הגיע הזמן. לכן גזרו על אליהו הנביא, מי שגילה את הסוד, מי שהדליף, הוא שילך ויתקן את העניין, יציל את המצב. ואז הוא נכנס לשם בדמות דוב של אש. ואז כולם, כל אחד ברח לנפשו, המניין התפזר והופסקה התפילה. תוספות שואלים, הרי כבר לפני כן האדם הזה אמר, אתה גיבור לעולם השם, מחיה מתים אתה. הוא אמר את זה. גם מה שאחר כך הוא אמר, משיב הרוח המוריד הגשם. אם כן, אם החכם רבי יחיא אמר, למה פחדו מהסוף? למה מההתחלה לא? תוספות תרצו שני תירוצים. תירוץ אחד, שהתחיית המתים בעיקרה זה טל. דבר שני, תרצו התוספות, שההתחלה איננה רק על המתים אלא בעיקר על החיים. הקדוש ברוך הוא מחיה אותנו שלא נמות, איך? על ידי משיב הרוח ומוריד הגשם. כי אם לא יהיה גשם בעולם, חלילה, כולנו מתים. גם ההמשך, מחלקל חיים וחסד, מחיה מתים ברחמים רבים. גם שם אין הכוונה שיחיה את אותו המת ששוכב כעת בקבר. אלא אותם האנשים החולים במצב קשה מאוד, והקדוש ברוך הוא מציל אותם, מחיה אותם, סומך נופלים, רופא חולים וכולי. כל זה כוחו של הקדוש ברוך הוא. רק החתימה בסוף, אומר הריטבע, ונאמן אתה לאחיות מתים. שם באמת הכוונה היא כפשוטו, שבחרו לעתיד לבואי חיית המתים ומזה פחדו בשמיים שמא יגיע רבי חייא פלקטע האחרון. הגאון בעל חקרי לב מיישב בצורה אחרת על פי דברי הגמרא במגילה. הגמרא במגילה כד אומרת שאסור להוריד לפני התיבה אדם שאין לו ביטוי צח כמו אנשי חיפה וטשאן שלא היו מבטאים נכון את החטא אלא אומר במקום חטא אומר הט. שואלים התוספות אם כן איך הוריד רבנו הקדוש הוריד את רבי חייא לפני התיבה הרי רבי חייא לא היה מבטא טוב את החטא. שני תירוצים תירוץ אחד אין ברירה אין מישהו אחר כאן שיביא את המשיח רק הוא נו שעתא דחא כדי עבד מועיין. תירוץ שני כשרבי חייא היה רוצה לומר היה מתאמץ היה מסוגל לומר יש אדם נולד דפקט גם אם ירצה לא מסוגל אבל הוא כן היה מסוגל רק לא תמיד היה מצליח לפי זה אומר החקרי לב כשאמר בפעם הראשונה מחיה מתים אתה רב להושיע שמה לא הצליח לומר את החטא טוב שמה אמר מאיה מתים אתה רב להושיע פספס את זה ולכן מזה עדיין לא הועיל כלום לכן פחדו בשמיים יגיע לחתימה בחתימה תמיד היה מתאמץ לומר מחיה המתים שמה יועיל הדבר ואז תהיה תחיית המתים ולכן היה צריך אליהו הנביא לבוא בדמות דוב של אש ולעשות את כל זה. הזמן לאמירת משיב הרוח ומוריד הגשם החל מיום טוב של שמחת תורה מתפילת מוסף והלאה ומדוע לא מתחילים קודם לכן? הרי המדרש אומר על הפסוק מוציא האסירים בכושרות הקדוש ברוך הוא הוציא אותנו בזמן חודש ניסן חג הפסח ולמה לא הוציאו אותנו בחודש תשרה? המדרש אומר כושרות בלשון זמן שהוא כשר ונוח כדי שעם ישראל לא יסבלו מהגשם. אם היום הוציאו אותנו בחודש תשרה נכון שלא חם אבל מייד מתחיל זמן הגשם ולכן הקדוש ברוך הוא מצא את הזמן הטוב ביותר חודש ניסן שעבר החלף הלך לו זמן הגשם ומתחיל הקיץ אבל עדיין לא חם הרבה כדי שלעם ישראל יהיה נוח. נמצא שכבר מיתו בתשרה זה זמן הגשם אז למה אתה מפלה בין חג הפסח לחג הסוכות? בחג הפסח בט״ו אתה אומר כבר ברחנו מוריד הטל אתה אומר זה כבר קיץ למה פה אתה לא אומר בט״ו ותשרה? מתרץ הירושלמי כדי שיצאו המועדות בטל כי גשם בחג סימן קללה הקדוש ברוך הוא יוריד גשם כי נכון נשב בסוכה שבעת הימים ולכן לא אומרים בט״ו אלא רק החל מיום שמחת תורה והלאה שואל הירושלמי עדיין נאמר בליל שמחת תורה נאמר משיב הרוח מוריד הגשם כמו שהתחלנו שלשום אמרנו ותן טל ומתה לברכה מתי אמרת את זה? ברך עלינו אמרנו כבר בערבית כי ערבית זהו תחילת היום ערב ויהיה בוקר יום אחד לא מתחיל היום מהבוקר שאנחנו קמים אלא ויהיה ערב מייד מתחילת הלילה זהו היום החדש אם כן כמו שכאן אמרת בליל זין חשוון מועדין גם שם תגיד בליל כב בית ישרי ליל שמחת תורה נתחיל לומר משיב הרוח מוריד הגשם בתרץ הירושלמי לא כל העם נמצאים שם חלק נמצאים חלק לא כדי שלא יהיו אגודות אגודות לכן משום זה לא תקנו לומר בלילה למה לא נאמר אם כן בתפילת שחרית למה אתה מחכה למוסף גם בזה יש כמה טעמים. הטעם הראשון חלק מהאנשים שלא באו אתמול בלילה בליל שמחת תורה אולי הוא היה עדיין ישן לא ישן כל הלילה בהושענה רבה אז הוא אולי עשה תשלומים לא באו לבית הכנסת בא בבוקר שומע משיב הרוח מוריד הגשם אז אם הוא כבר בשחרית שומע אז כנראה שגם אתמול בלילה אמרו ואני לא ידעתי אז שנה הבאה הוא ילך ויאמר בליל שמחת תורה יאמר משיב הרוח מוריד הגשם לא נמצא חלק אומרים כך חלק אומרים כך לכן בכוונה גם בשחרית לא אומרים ואז הוא יבין אתמול אמרו מוריד את העל עכשיו מוריד את העל רק ממוסף מתחילים משם והלאה משיב הרוח מוריד הגשם