איש על ברכתו: כללי הברכות, ספקות בהגדרת הפרי, וחידוש ברכת שהחיינו

- - - לא מוגה! - - - 

על כל דבר שהאדם אוכל, חייב לברך.

אסור ליהנות מהעולם הזה בלי ברכה.

חכמינו קבעו על כל דבר ודבר ברכה.

על הלחם המוציא לחם מן הארץ, על העוגה וכיוצא בה, כל דבר שעשוי מחמשת מיני דגן או אורז,

הברכה היא בורא מיני מזונות.

על פירות שצומחים על האילן,

מברכים עליהם בורא פרי העץ.

חוץ מדבר אחד, שאומנם הוא ברייתו מהאילנות,

אבל ברכתו שונה,

והוא היין.

על היין לא מברכים לכתחילה בורא פרי העץ, אלא כיוון שעלה דרגה,

היין הוא טוב יותר מהפירות,

לכן ברכתו היא בורא פרי הגפן.

רק בדיעבד אם טעה ואמר על היין בורא פרי העץ, בדיעבד יצא, כי זה נכון, זה לא שקר.

מה שהוא אמר זה אמת,

גם היין צמח על העץ פעם.

אבל לכתחילה יאמר עליו בורא פרי הגפן.

דבר שאינו צומח על העץ,

אלא צריך לשתול אותו מדי שנה בשנה שוב,

ברכתו היא בורא פרי האדמה.

דבר שאין גידולו מן הארץ, כמו קימהין, פטריות, בשר, גבינה, דגים,

כל הדברים האלה שאינם צומחים כלל,

הברכה עליהם היא שהכול נהיה בדברו.

אמנם, בדיעבד אם האדם אמר שהכול על הכול, בדיעבד יצא,

אבל ברכותיו של אדם ניכר אם הוא אמר ארץ או לא, ולכן כל אדם ידקדק וישים לב בלשונו,

ולא יערב בין הברכות, אלא ידקדק

לומר את הברכה הראויה בצורה המדויקת ביותר, מה שמתאים לאותו סוג הפרי.

יש עשרות סוגי פירות

שאנשים טועים בהם, מתבלבלים בהם.

לא יודעים אם הם עץ פרי.

כל הדברים האלה

צמח על העץ פעם.

אבל,

אם טעה ואמר על היין בורא פרי העץ, בדיעבד יצא, כי זה נכון, זה לא שקר.

מה שהוא אמר זה אמת, גם היין צמח על העץ פעם.

אבל, לכתחילה יאמר עליו בורא פרי הגפן.

דבר שאינו צומח על העץ,

אלא צריך לשתול אותו מדי שנה בשנה שוב.

ברכתו היא בורא פרי האדמה.

דבר שאין גידולו מן הארץ, כמו קימהין, פטריות, בשר, גבינה, דגים,

כל הדברים האלה שאינם צומחים כלל,

הברכה עליהם היא שהכול נהיה בדברו.

אמנם, בדיעבד אם האדם אמר שהכול על הכול, בדיעבד יצא,

אבל ברכותיו של אדם ניכר אם הוא אמר ארץ או לא, ולכן כל אדם ידקדק וישים לב בלשונו,

ולא יערב בין הברכות, אלא ידקדק

לומר את הברכה הראויה בצורה המדויקת ביותר, מה שמתאים לאותו סוג הפרי.

יש עשרות סוגי פירות

שאנשים טועים בהם, מתבלבלים בהם.

לא יודעים אם הם עץ פרי או פרי האדמה.

מתבלבלים בין הדברים, לכן כדאי שקודם כול יבדוק,

יעשה שאלת חכם.

קודם כול ידע מה זה, ורק אחר כך יברך עליו את הברכה הראויה.

אם הפרי הזה הוא גם חדש,

מברכים עליו גם ברכת שהחיינו.

לא רק על פרי חדש אפשר לברך שהחיינו, אלא גם על ירק חדש

שמתחדש פעם בשנה אפשר לברך שהחיינו. לדוגמה,

באמיה לא נמצאת כל השנה אלא היא מתחדשת.

לכן בפעם הראשונה בתחילת העונה שבה הירק הזה בא,

אשתו בשלה לו לכבוד הצהריים, באמיה,

בירך אמנם המוציא לחם מן הארץ ואכל לחם.

הוא לא צריך לברך על הבאמיה הזו ברכת בורא פרי האדמה,

כי זה טפל ללחם, וכל שהוא עיקר בימו תפלה.

ממנה לא צריך לברך עליו ברכת שהחיינו צריך.

לכן ניקח את הבאמיה הזו בכף,

יברך שהחיינו ויאכל ממנה.

בימים האלה מגיעים לשוק סברס.

גם הסברס החדש הזה לא נמצא כל השנה בשוק,

אלא עד היום זה כמעט לא היה.

לכן כל אדם יכול לקחת את הסברס הזה ולברך עליו,

קודם בורא פרי העץ, אחר כך שהחיינו,

כי כל דבר ודבר חדש שבא,

אדם צריך להודות להשם אתברך,

הפרי החדש, שהחיינו והקיימנו והגיענו לזמן הזה.

ימצאה ואמר הפוך,

קודם אמר שהחיינו ואחר כך העץ ודעבד יצא.

גם על אבטיח,

מילון, גם הם לא נמצאים כל השנה, וגם עליהם יש ברכת שהחיינו.

אומנם בזמן האחרון, בשנים האחרונות, התחילו בערבה או בבקעת-הירדן, התחילו לגדל אבטחים ומילון גם בחורף.

אתה יכול ללכת בחודש טבת או בשבט

ולקנות מילון ואבטיח,

אבל הטעם שלו הוא שונה לגמרי.

אומנם קוראים לזה אבטיח,

אני לא יודע אם האבטיח הזה אדום,

ואפילו אם תצבע אותו באדום, אני לא יודע אם...

פעם שלא דומה לאבטיח האמיתי,

כך שיש הבדל מהותי בין האבטיח שבא בעונה הזו לבין האבטיח שבא בחודש שבט,

ולכן יש עדיין אפשרות לברך על האבטיח שהחיינה.

יש פירות, נניח תפוחי עץ.

תפוח העץ,

לא כל הסוגים אפשר לזהות מתי זה חדש ומתי לא.

לפעמים זה נמצא כל השנה כולה,

כי זה פרי קשה, וזה נשמר מצוין בקירור,

ומאחסנים כמויות עצומות בקירור,

כך שאתה לא יכול להבחין בין החדש לישן.

אז הנה, פרי כזה, לא תוכל לברך עליו שהחיינו,

כי הוא מצוי כל השנה.

רק אותם הפירות,

מישמיש, לא נמצא כל השנה.

איך אומרים בערבית? בוקרא בנו מישמיש.

ולכן בחיי גוונה, אם בא לך המישמיש החדש,

תברך על זה שהחיינו.

וכן כל כיוצא בזה.

הבשר נמצא כל השנה, הלחם הוא כל השנה.

אף אחד אם נאמר האדם הזה היה חולה, לא עלינו.

והרופא אמר לו, אסור לך לאכול לחם.

שנה שלמה הוא לא אכל לחם.

היום הסוכר בסדר, הסוכר מאוזן,

הרופא אומר לו, מותר לך לאכול לחם.

תראה באיזה שמחה הוא רץ לקנות פיתה, לאכול לחם, הרופא אמר, מותר לאכול לחם.

אפילו שבשבילו זה חדש,

אנחנו לא מסתכלים מה קרה לו.

שיהיה בריא, אנחנו רואים את העולם. העולם, יש להם לחם שלוש פעמים ביום,

ושלמה כהן נופל כל יום, והוא לא עשה שביתה בגללו.

לכן בחיי גוונה לא יכול לברך שהחיינו. לא מסתכלים כמה זמן אני אכלתי או לא אכלתי,

אלא מסתכלים במציאות,

אם הפרי הזה מצוי בשוק או לא,

ולפי זה יהיה אפשר לדעת.

לא, אין עליהם ברכת שהחיינו.

לא שמעתי.

יש חלק מהתפוחי עץ שהם ניכרים. נכון, יש סוג שכן,

לא כולם.

התפוחים הקשים, הגדולים,

לפעמים מצויים כל השנה כולה, הם באים מהקירו.

לכן כדאי לשאול את הירקן.

אדם שבמקצועו מתעסק בדברים האלה, והוא אדם חכם ונבון,

הוא יכול להדריך אותנו ולומר לנו איזה דבר יכולים להבחין בין החדש לישן ואיזה דבר לא.

גם בעגבניות אפשר להבחין בין החדש לישן,

כי מה שבא בזמן החורף,

באות עגבניות ורודות כאלה והטעם שלהן גם כן טפל.

אתה מרגיש שזה משהו אחר.

זה בא מהערבה, מאילת, אני יודע מאיפה.

לכן יש הבדל בחדש, זה ניכר, זה טעים יותר,

ולכן צריך לברך עליו את ברכת שהחיינו.

מברכים עליו.

גם בירקות, שוב,

רוב הירקות ניכר בין החדש לישן ויש עליהם ברכת שהחיינו. רק בסוג הירקות

שלא ניכר,

שוב, בגלל הקירור באותם הירקות אז לא תוכל לברך על זה שהחיינו.

אפשר לברך, כן. זה לא אוסר את האוכל, זה דבר חיצוני, ולכן אפשר לברך.

לא הבנתי, עוד פעם.

לך תחילה יברך גם על הענבים וגם על היין.

שניהם, כל אחד דבר בפני עצמו.

בדיעבד, אם האדם הזה ברך העץ וכיוון לפתור את היין, בדיעבד יצא. אבל לך תחילה יברך כל אחד ואחד בפני עצמו.

עוד פעם, מה הוא בירך?

אם הוא בירך על הענבים.

העץ.

אחר כך בירך גם בורא פרי הגפן.

אכל כזית מהענבים ושתה רבעית מהיין,

מברך רק ברכה אחת מהן שלוש פעם אחת, וכוללת שתיהן באחד.

על העץ ועל פרי העץ, ועל הגפן ועל פרי הגפן. שניים ביחד.

ברך על היין שהכול? עוד פעם.

יצא.

בדיעבד, מאי דיעבד אבה.

מי שברך על ענבים ברכה ראשונה, בורא פרי הגפן, בדיעבד יצא.

כי זה לא שקר.

העץ של הענבים הוא פרי גפן.

כך גם לגבי ברכה האחרונה, לכן בדיעבד עצה.

לדר ברכתו שהכול נהיה בדברו.

בערבית קוראים ללדר הזה אמרדין.

מי שלא יודע יידיש, יבין אולי בערבית.

שם בעברית עדיין אין לו.

עדיין לא ימצאו לו שם באקדמיה ללשון.

כן.

הדבר הזה שנוי במחלוקת.

דעת מרן לברך על זה בורא פרי העץ.

ולכן אם טעה הוא ברך על זה בורא פרי העץ, בדיעבד יצא.

אבל לכתחילה מן הראוי שיברך על זה שהכול נהיה בדברו.