שאלות ותשובות הלכה למעשה: החלפת חיתול ליד ספרי קודש, כשרות, הלכות שבת, ברכות ועוד...

 - - - לא מוגה! - - -

מקודם שם בדיוק פתחתי והרב דיבר על ספרי תורה ודברים כאלה לא להחליף לילד או לילדה בזמן שאין כאילו שתי עטיפות לספר או לספרים. נכון. השאלה היא שלי, אצלי בקומה למטה יש ארון של הספרים וכל הספרים שם, ארון סגור עם דלתות והכול זה הכל פתוח, מטבח ופינת אוכל וצלון והכול ביחד. האם במקרה כזה מותר להחליף? לא, אסור, אין את זה. אין את זה, אסור. אז צריך או בחדר למעלה או... או באמבטיה. כן, תכניס אותו לאמבטיה. לא, האמת היא שלמטה יש רק אצלה ואין איפה לשים אותה, רק על האצלה. כאילו לסגור את האצלה ולעצמו אותה על האצלה. כן, תסגור ותניח אותה על זה, כן. גם שם זה טוב, אבל לא ליד הספרים. לא, זה לא ליד הספרים, זה מרחק... באותו חדר, אבל זה באותו חדר, והערווה של התינוק נראית מול הספרים. לא יראה בך ערווה דבר ושב מאחריך. ואפילו אם יש לך דלת מזכוכית, אבל הזכוכית היא שקופה, ועדיין יש בעיה. הרי הספרים שלנו, יש עליהם אותיות מזהב, והאותיות האלה הן בדרך כלל חצאי פסוקים. אם יש לך ספר, שדה חמד, או עיני כל חי, או מים שאל, הפסוק אומר שם, מים שאל חלב נתנה. וכן על זה הדרך כל מיני ספרים ששמותם הם על שמות הפסוקים. המילה, ואת מי יורה דעה, המילה הזו כתובה על הספר שלך, יורה דעה. או תודיעני אור החיים. גם אור החיים, גם זה חלק מפסוק. וכן על זה הדרך יש לנו פסוקים רבים שנכתבו על הגב של הספרים מבחוץ. וכתב לו את משנה התורה הזו על ספר. סופו של הרמב״ם, משנה תורה, הוא רומז לאותו פסוק. וכן כל כעצה בזה, אם יש לך את הספר של רבי שלמה קלוגר, האלף לך שלמה ומאתיים לא נותירים את פריו, גם זה חלק מפסוק. וכן כל כיוצא בהם. יש לנו, ברוך השם, אלפי ספרים, ורובם הגדול הם חצאי פסוקים. ולכן צריך להיזהר לא רק כשהספר פתוח על השולחן, אלא גם כשהספר מונח בארון. יש כאן בעיה, ומן הראוי לקחת את הילד ולכתחילה לאמבטיה. תודה רבה. כל טוב. שיהיה לכם רעלה טוב ושיהיה נורא. אמן. שלום. תודה רבה. אנחנו פונים למאזין נוסף. שלום. שלום וברכה. ערב טוב, ערב טוב. רציתי לשאול את חברה, חג ספצות העתרונות, ערב אחד, קבוצת אברכים ארגנו מכירה שאפילו הייתה ממש מכירה, ממש מכיר הכבד, לאברכים של בשר ועורכות מונדלים, בהכשר בדת יצא דרכה, שכתוב על התווית, שזה בהשגפתו ובפיקוחו של הרב ציון חוקיימא והרב יעקב נפש, שזה הרב. רצינו לתמוע מהרב ככה באוזן על הכשרות הזאת, האם אפשר לסמוך עליה, מה היא, קצת הסבר. ההכשר הזה, יישא ברכה, עומד בראשו מורנו ורבנו הראשון לציון, חכם מרדכי. אנחנו רואים שלצערנו ההכשר של הרבנות נחלש מאוד, ובפרט בשנה האחרונה. הרבה מאותם המשגחים שהיו מקבלים משכורת בשנה האחרונה הפסיקו להם את המשכורות. כל המועצות הדתיות בארץ קרסו מבחינה כלכלית, ויש חודשים רבים שאותם המשגחים לא קיבלו משכורות. אם לתת את ברכתו, את נשיאותו, לכל ההכשר הזה שנקרא בשם, יישא ברכה. ברוך השם, יש לנו צוות טוב של שוחטים טובים, אנשים מרעי שמיים, שיראתם קודמת לחוכמתם, שמוציאים תמיד מתחת ידם דברים טובים שרמת ההכשר שלהם היא טובה מאוד. יש בד״טים ששנים רבות עמלים הרבה ולא תמיד יש להם את הסיעתא דשמיא כדי גם להצליח. מדי פעם בפעם אנחנו רואים כל מיני פשלות, כל מיני בעיות באותם הבד״טים. כאן, ברוך השם, היתה לנו סיעתא דשמיא והתחלנו ברגל ימין. ראש השוחטים שלנו הוא הרב חוקיימה. הוא היה 25 שנים ראש השוחטים בבד״ט, עדה חרדית. התחיל כבר בגיל צעיר, כיהן שם, תחת הנהגתם של גדולי הדור, חכמי האשכנזים, שתמיד היו שבעי רצון ממנו, מההנהגה שלו, מהשיטה שלו בכל ענייני הכשרות. והיום, כמו שאמרתי, ברוך השם, הוא שמוביל את ההכשר גם בבד״ט ישא ברכה. אלא מאי? לפעמים, מבחינה כלכלית, זה בא על חשבון אחרים. אותם הקליינטים שהיום קונים מיסה ברכה, פעם היו קונים אולי מאיזה מקום אחר. ואותם האנשים, קשה להם לוותר על זה, אז הם לא יפרגנו. לא תמיד הם יגידו לנו את אותם הדברים שאנחנו מספרים. אז יכול להיות, אולי, הם יגידו סיפורים אחרים, אנחנו לא מתפעלים מאותם האינטרסנטים, מאותם האנשים שספרו סיפורים. אנחנו לא חיים מהסיפורים, לנו יש את העובדות, את המעשים הטובים, אותם השוחטים הטובים ששמם הולך לפניהם, אם זה בנושא של כשרות העופות או כשרות הבהמה וכיוצא בזה. אני בטוח, כן. רציתי לחדד את השאלה. יש איזה מורה סיפורי, אחד השאישותים החרדיים שאומר שההשגחה של הרב זה רק על הכתב, שהרב לא יורד לשטח, שהרב לא בודק את הדברים, ושסתם סומכים על הרב פריצה עמם. ראינו שהרב זה ככה, יאמר דבר מפיו שלא יוכלו להכחיש שוב. הדברים לא נכונים. אנחנו נמצאים בקשר הדוק עם צוות החכמים, צוות השוחטים, מזה פעם בפעם הרבנים גם יורדים או למשחטה. או לבית המטבחיים כדי לראות את הדברים מקרוב והדברים נעשים על צד היותר טוב. ברוך השם, הדברים נעשים בצורה טובה, בצורה מקצועית כך שאין מה לחשוש בכל זה לא צריך להתפעל מאיזה שמועות. יש אנשים שלא קראו ולא שנו אבל קוראים את עצמם רבנים ואולי גם יש להם איזה פינה באיזה רדיו שיודעים לפטפט, יודעים לקשקש לומר כל מיני דברים ולהוציא דיבה להפיץ כל מיני שמועות. אנשים רציניים לא חיים על פי שמועות אלא שואלים תלמידי חכמים גדולי תורה ויש אפילו תלמידי חכמים גדולי תורה מאחינו בני ישראל האשכנזים שבאים וקונים מהעופות הללו, מהשחיטה הזו. אני לא רוצה לנקוב בשמותיהם כאן ברדיו כדי לא להביך חלק מהם. כחלק מהם נכהנים כראשי ועדות כשרות בבדצים אחרים. עד כדי כך המצב שלנו טוב שהם מבינים ששלנו עוד יותר טוב והם באים לקנות אצלנו. ברוך השם, כשאנחנו הגענו לרמה הזו, נקווה שבעזרת השם יהיה לנו עוד דסיעתא דשמיא שנוכל לעשות חיל עוד כהנה וכהנה בעזרת השם, ומגלגלים זכות על ידי זכאי, ידידנו המאזין הרב יואב, שבעזרת השם יסגר להגדיל תורה ולהדירה להעמיד את דגל הכשרות על פילה. אתה מעורר את העניין. יפה. אנחנו מעוררים את העניין כי פשוט יש אנשים, ברוך השם, היה בחג הסוכות חנוקה ממש, ואנשים כל כך מעלימים ומשבחים את הבשר ואת האיכות שלו, ורואים גם את הכשרות, רואים ממש על העופות את בדיקות תומת הגידים, שזה בדיקת תומת הגידים, ואת כל-כל החומרות, ויש כל מיני מלעיזים למיניהם. לכן רצינו, אנחנו, התלמידים, שברוך השם נהנים מהכשרות המהודרת, יישא ברכה, שכולם-כולם ידעו את האיכות והמיוחדות של הכשרות והאיכות של הבשר של יישא ברכה. אני אומר את כל הדברים עוד פעם, שניים יקרא ואחד תרגום. מה שאמרת, דברים נכונים, דברים מדויקים, ואשריהם ישראל, ברוך השם, שעושים את הדברים בחריצות, בזריזות ובצורה המקצועית ביותר לפנינו. אנחנו לא מחפשים איזו פרוטקציה מסוימת להכניס איזה מישהו למסגרת שלנו. אם יש אדם שהוא מקצועי, לא חשוב לי אם האמא שלו נולדה בפרס, בעיראק או בפולניה. אם הוא טוב, אם הוא מקצועי, אני אקח אותו, ולא חשוב לי אם הוא ספרדי או אשכנזי, לא חשוב לי ארץ המוצא, מהי העדה שלו. וברוך השם, כמו שאמרנו, ברוך השם, הגענו להישגים טובים, אנחנו משתדלים גם שהמחירים יהיו סבירים, כמו שהבאת את המשל והדוגמה שהייתה מכירה וחלוקה לפני החגים במחיר זול מאוד, כדי שגם העניים, גם אותם האברכים, שאין לאל ידם להניח הרבה מעות כדי לקנות, שגם מהם יהיה להם לכבוד החג. אני מברך את ההנהלה, את כולם. אני מברך גם את ידידנו המאזין, הרב יואב. כמו שהוא זוכה ומזכה, תמיד בעזרת השם נזכה לזכות את הרבים יעשי החיל עוד כהנה וכהנה, בעזרת השם. נזכה להגיש שי מהבשר הזה למלך המשיח במהרה בימינו, אמן. ממנה את ידידנו יואב. הרב יואב, הוא יהיה המגיש. יש לך ג'וב. תודה רבה, כל טוב. תודה רבה, כל טוב. גם אני יכול לקבל איזה ג'וב, כבוד הרב. בעזרת השם, למה לא? מחר, בעזרת השם, המשיח יבוא, יצטרך קודם כל ג'וב ראשון, דובר. הדובר יהיה, בעזרת השם, מנהל כל האמת. צריך גם זה וגם זה. צריך עד שישב על הכלים, על כלי התשדיר. להודיע איך יגיע, מתי יבוא, בעזרת השם. בעזרת השם. כן, תודה. אנחנו עם מאזינים נוספים, שלום. מבקשים להנמיך את הרדיו מכל המאזינים שעולים. למה אני לא, אתה לא מעלה אותי, אלו? אנחנו מעלים אותך, עכשיו אתה בעלייה גדולה, בכבוד. עכשיו אני? כן, רק תסגור את הרדיו. טוב. בבקשה. רציתי לשאול את הרב, הרב דיבר על ספרי קודש שאסור לזלזל בהם. רציתי לשאול בנוגע לספרים כגון ספרי רפואה, האם מותר לגרור בהם בשירותים? וגם עוד שאלה בנוגע לכל מיני מסתובבים שכותבים שם בסד. האם זה כאילו טעון גניזה, או שזה מותר לזרוק אותם כרגיל לזבל? ראשי תיבות בסיעתא דשמיא, אין בזה קדושה, אין שום בעיה. מותר לזרוק את זה לאשפה, אין בזה חשש. לגבי להכניס לתוך השירותים ספרים שכתובים אומנם בעברית, אבל אין בהם דברי תורה, כמו מתמטיקה, רפואה וכיוצא בזה, אין שום בעיה להכניס מותר. כך כל האיסור שהפוסקים יסגרו אותנו, שלא לקנח בהם. הרי ידוע מה שהרמב״ם כותב בתשובה, שהאותיות האלה האשורית בהן ניתנה התורה. וגם כשאין בהם דברי תורה, אסור לבזות אותן, לקנח בהם וכיוצא בזה. אבל כאן בסך הכול הוא מכניס אותם לקרוא בהם איזה חצי דקה. בזה אין איסור. מעיקר הדין, הדבר הזה... יש כאלה שמחמירים בזה, אבל אני שמעתי ש... נכון, יש מחמירים. המחמיר תבוא על הברכה, אבל מעיקר הדין אין איסור בדבר אחר. הרי לפי דעת, מורנו חכם אין ציון ואור לציון חלק א', הוא כותב שם בתחילת הספר, שרק מעל האסלה יש את הרוח הרעה. אבל בכל חדר השירותים אין את הרוח רעה, הוא מדמה את זה לבית כיסא של פרסיים. ולכן אנחנו יכולים לצרף את הסברה שלו לעניין זה, ולכן אין איסור בדבר. רק כשיש בספר בחלקו דברי תורה, רק אז יהיה הדבר אסור. אם יש שם אור בחושך משמשים בערבוביה, שם באמת רצוי וצריך להיזהר ולהחמיר מאוד בדבר. הרב אמר לפני כן, שמעתי את המאזין שלפני כן הוא אמר, שאם כתוב למשל שתי מילים כאילו שזה כתוב, בפסוק, אז זה גם אסור. אז מה יהיה דין למשל בספר של רפואה למשל? אם כתוב, אני יודע, שתי מילים, בלי הקשר לפסוק. אם יש שם שתי תיבות שהן חלק של פסוק, אז יש בעיה. אבל אם כתוב על זה, אוצר הרפואה, אין לזה שום משמעות, אין שום פסוק. אם למשל כתוב, אתה אומר, כתוב בתורה, אתה אומר אליה, לטעה מזריע. יש דברים, כן, נכון, יש דברים שבאמת הם חצאי פסוקים, ושם אנחנו צריכים להיזהר. אבל בספרים כגון ספרי מתמטיקה או כיוצא בהם, אין בהם שום חשש. בספר הדקדוק צריך להיזהר. ספרי הדקדוק שלנו כולם בנויים על התנ״ך. על התנ״ך, או לפעמים גם מביאים איזה אמירות מהתלמוד או מהמשנה, אבל שם יש בוודאי הרבה פסוקים. אז מי שיש לו מבחן מחר בדקדוק, שלא ייכנס לשירותים להרכיס את המבחן שלו, שם באמת בדקדוק יש בעיה. אבל בשאר המקצועות חול, אדם שצריך ללמוד אלקטרוניקה, או שיש לו מבחן בתיאוריה, הוא מחר רוצה ללכת למבחן נהיגה. אז גם שם אין פסוקים. אם אין פסוקים, יהיה מותר, אין איסור. אם הוא רוצה לשבת באמבטיה ולקרוא דבר כזה, אין חשש איסור מעיקר הדין, הדבר מותר. השירותים, לא באמבטיה. גם כן יהיה מותר, כל זה בגדר חומרה וחסידות בלבד. תודה רבה, כבוד הרב השם. יישר כוח תודה רבה. אנחנו עם מאזין נוסף שלום. שלום. חיים וחומרה. יישר כוח תודה רבה. תודה רבה. השאלה לגבי הדף נכנס לבית הכיסו. האם יש חומרה ליטול ידיים בלי פסיעה, או אפשר גם שטיפה לעלמא תחת הבעל? מעיקר הדין אפשר להסתפק בשטיפה. שטיפה בעלמא מספיק, אין שום בעיה בדבר. כחומרה, כחסידות בלבד. יש מאן דאמר, יש דעה של אחד מהמקובלים, חסידות בעלמא שיטול את הידיים בכלא. אבל דעת רוב ככל הפוסקים, שאין חובה בקני, גם שטיפה רגילה, גם זה, מעיקר הדין, מספיק. אתה מדבר עם עצמך או איתי? אני לא שומע מה אתה אומר. לא שאלתי דבר, אמרתי, האם מדייג מעולה לשחה שאומר שאין לה מקומות שצריכים דווקא במפילה, האם הוא מדובר גם בשירותים בזמנם או גם בזמנו? הוא מדבר הרב על השירותים שהיו בזמנם, על השירותים של זמננו, כמו שהקדמתי קודם, לפי דברי אור לציון, יש לזה דין בית כיסא של פרסים. וממילא, אם הכניס את ידו לאותם השירותים, אז מעיקר הדין לא חובה. אז גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו לבוא ולשטוף את הידיים, אבל עד כדי כך לחייב אותו שיעשה את זה גם בקני, בוודאי שאין חובה. אם הוא רוצה להחמיר על עצמו, תבוא על הברכה. אבל גם אם הוא מחמיר, הוא לא חייב לטעות את הידיים דווקא שלושה פעמים בסירוגין, אלא גם שלושה פעמים בלי סירוגין, גם כן מספיק. אבל יש מחמירים. יש אנשים שברוך השם זריזים, ולוקחים מיד את הקני ושוטפים שלוש בסירוגין, אחת פה ואחת פה. למה לא? מי שזריז ונשכר, עושה את הדברים האלה שיעשה תמיד זה טוב, אין מה להפסיד בזה. אז אני עוזר עוד שאלה לגבי ערכת מפעיל. מה המילה שאלה אפילו, האם זה דרך כלל רדיו של עולם, או... יש לך כנראה איזה רדיו פתוח, אני לא שומע אותך טוב. לא, לא, אבל הרדיו יש לי מסתגרות עם הסיפה. פשוט אני שואל, אני מדבר מטלפון אולי זה על זה. נו. הרב שומע עכשיו? עכשיו יותר טוב. כן. עכשיו לגבי ערכת המפיל, האם אדם שנוסע בעבד שעה הוא נרדם טוב בלילה, יכול לבער ברכת המפיל? מה הסיבה של התקנת ברכת המפיל? ברכת המפיל יכולה להיות בשם ומלכות אם האדם הזה ישן לפני חצות לילה. אם הוא הולך לישון בשעה 10-11, אבל אם הוא נרדם אחרי 11 וחצי, אחרי חצות, יש מחלוקת, ולכן עדיף יותר שיאמר ברוך אתה, יהרהר שם ואלוקינו. פה כדאי להזכיר שם ושם. אבל זה מקלו של המעט הגוף שיקשן. מחלוקת בפוסקים. התוספות דנו לגבי הברכה שאנחנו מברכים בסוכה בשעת האכילה. מדוע לא מברכים גם על השינה? והתוספות אומרות שאנחנו חוששים, אולי הוא לא יירדם. ומשם רצו הפוסקים ללמוד שבוודאי אצלנו כאן הברכה, ברכת המפיד, היא ברכת שבח על מנהגו של העולם. אם זה היה על השינה, מי אומר שהאדם הזה יירדם? אולי הוא לא יישן. ולכן הפוסקים רצו ללמוד שכאן אנחנו לא חוששים שמא לא יישן. ולכן הקלו יותר בדבר. אבל כמו שאמרתי, מנהגו של העולם, אנשים הולכים לישון מוקדם לפני חצות. אנשים לא הולכים לישון בשעה שתיים עשרה אחת. אנשים לא ציפורי לילה. ולכן, מלכתחילה, אדם שרוצה לזכות בברכה, שילך לישון מוקדם. יישן מוקדם, יקום מוקדם לפני הנץ החמה, יתפלל, יראוך עם שמש. זו התפילה הטובה ביותר, כך רצוי לנהוג ולעשות. אז אדם שמפילה אותה לאחרונה, אדם שיושן לפני חצות בתוך מציאה בעוטו, שינה טובה, אפשר שהוא יברך? כן. אם הוא ישן שנת קבע, למה לא? אם הוא... לא בקבע, אבל הוא נרדם שעה, שעה וחצי. בסדר, אבל הוא ישן טוב. הוא ישן טוב. הרי הגמרא אומרת בסוכה כה, שינה אין לה קבע. השינה, לא צריך שיגיד לפני זה לשם איחוד קודשה ברוך הוא, אני בא לישון. לפעמים אדם נרדם שעה אחת בתוך הרכב, משתטח ישן, ומרגיש כאילו ישן שמונה שעות, ולכן אין לך נאמר. למה לא? גם שמה הוא רשאי, אין חשש בדבר. יישר כוח לרבו, כל הכבוד. תודה רבה למאזינים. אנחנו מהשואלים האחרונים. שלום. שלום. כן. ערב טוב וברוך, כבוד הרב. ערב טוב. רציתי לפעול שתי שאלות בעניין בורר. א', שאלה ראשונה לגבי קופסאות שימורים של חמוצים או תירס וכדומה, האם מותר לשפוך את המים לפני כן? וזה לא... או בורר פסולות בתוך אוכל. שאלה שנייה, אם מותר לי להכין ספר או חומצה לזמן מאוחר יותר, אם זה לא נקרא, או שבורר, לא לאלתר. כן. לגבי המים שנמצאים, המים שצפים מעל התירס, מותר לכתחילה לשפוך אותם, בתנאי שלא יימצא עד הטיפות האחרונות. המקור של הלכה זו תפתח תראה בסימן שיוט סעיף יד. שם הרן מביא לנו את הדוגמה שנאמרה בגמרא, אדם שרוצה למצות את הטיפות של היין מתוך השמרים. הוא לוקח את החבית שבה נמצאים היין והשמרים, והוא שופך בנחת מהחבית הזו לחבית השנייה. אם הוא ממצה עד הטיפות האחרונות, זה נקרא בורר, בורר אוכל מתוך פסולת, ורק לאלתר יהיה מותר. שם הוא מוציא את היין. כאן אצלנו הוא עושה להפך. הוא מוציא... זה לא נקרא בלח. הוא מוציא כאן אצלנו, בדוגמה ההפוכה, הוא מוציא את הפסולת. כל הכלל של אין ברירה בלח, מה שכתבו מעריתה צבעי ריטב וסיעתם, כל זה כשזה מבורר ועומד. יש לך יתוש שצף על פני התה. על הדוגמה הזו אמרו אין ברירה בלח. אבל בדוגמה, אדם שיסנן יין, אומנם הסינון, ההפרדה בין השמרים ליין זה בלח, בוודאי. אבל אליבא דקון אלמך היה מן התורה, מי שילך ויסנן. כי השמרים מעורבים עם היין. זה לא כמו הייתוש שצף. ולכן כאן, אם הוא יעשה את הדבר הזה וירצה להוציא את המים עד הטיפה האחרונה, זה לא טוב. אז אם הוא ירצה לקדוח חור אחד באותה הצנצנת וייתן למים שכולם ירדו עד הטיפה האחרונה, ואחר כך ירצה לקחת את התירס ולאכול, כאן הוא יוציא פסולת מתוך אוכל. הוא לא מעוניין במים, ובוודאי שאין לו היתר לעשות כן. מה שצף הוא שופך קצת, אין בעיה. אותה דוגמה יש גם לגבי החמים. יש אנשים רבים שלא אוהבים את השמן או השומן שיש בחמין. ולפעמים התרנגולת הייתה שמנה יותר מדי, ובה מרים את המקצה רואה שצף הרבה שמן. הוא יכול לקחת את הסיר של החמין לכיור ולשפוך חלק מהשמן או מהשומן בתוך הכיור, אין איסור. בתנאי שגם שם לא יימצא עד הטיפות האחרונות להבדיל בין תפוחי האדמה לבין השמן. גם בזה יש כאן הפרדה בין פסולת, הוא מוציא את הפסולת מתוך האוכל. מה שצף למעלה זה יכול להיות כאן מבורר ועומד. אבל ברגע שזה מעורבב, הגרגירי חיטים מעורבבים עם השמן. הוא מנסה או בקו או בסיר להעמיד את החיטים בפנים ואת השמן לשפוך החוצה עד הטיפות האחרונות. בשיטה הזו בוודאי שהוא מפריד ומוציא את הפסולת מתוך אוכל, ואין לו היתר בדבר, אסור לו לנהוג ולעשות כן. ולגבי השאלה השנייה? אדם שיש לו כמה... חומצות או ספרים? ובחושך קשה מאוד למיין ולהפריד מהו הטוב יותר, מהו פחות טוב. צריך להתבונן, הם דומים מאוד אחד לשני, גם בהם יש עניין של בורר. תראה בספר חמדת ישראל, יביע עומר חלק ה' ועוד מהאחרונים שדנו בהרחבה. והמסקנה היא, לא רק בגידולי קרקע אלא גם בדברים שאינם גידולי קרקע יש איסור בורר, דאורייתא. כן, דאורייתא, כמו שכתבו תרומת הדשן ומראנה בית יוסף בסימן שיוט, הדוגמה שמה של דגים, והרי הדגים אינם גידולי קרקע, ואפילו אחי תרומת הדשן כתב שיש בדגים שרופים, כשאדם ירצה להוציא פסולת מתוך אוכל, יש בזה איסור דאורייתא. אם כן, גם לגבי חולצות, אפילו אם זה יהיה סינתטי, קל וחמל עם החולצות האלה הן מהכותנה. גם בהן שייך לומר את העניין הזה, ולכן לא יעשה כן בלילה להכין את זה לבוקר. אלא אם כן הוא בא כעת ללבוש את החולצה, הוא קם בבוקר וממיין ולובש מיד, הוא מוציא אוכל מתוך הפסולת, היינו החולצה שהוא רוצה ללבוש אותה זה נקרא האוכל, בזה אין בעיה. אבל כשהוא מכין את זה בלילה הוא מוציא אומנם את האוכל מתוך הפסולת, אבל הוא לא לובש את זה מיד. הוא ילבש את זה רק למחרת. ממילא זה לא לאלתר. אם זה לא לאלתר, בחי גוונה צריך להיזהר להחזיר בדבר. וגם בספרים הוא חשוב. גם בספרים, להכין ספר לעוד שעה נגיד. גם בספרים שדומים מאוד זה לזה, גם בהם שייך את החשש הזה. אבל יש ספרים גדולים שכתוב עליהם באותיות זהב. כתוב על זה באותיות קידוש לבנה, שולחן ערוך או דבר אחר, וקל מאוד להבחין בין זה לזה. הם לא בגדר מעורבים. האגלטל, כשדן בנושא הזה, הוא אומר הגדרה כל דבר שהוא גדול מגודל ביצה הוא לא בגדר מעורבב, אלא הוא נחשב כמבורר ועומת. אבל בחמוצים יהיה מותר. בחמוצים במלפפון. כן. אבל בזיתים, הזיתים הם עדיין יותר קטנים מהבצע, הזית היא חצי בצע. כן. ולכן, שם בזיתים בוודאי שיהיה אסור למיין. אבל לגבי חפצים גדולים, כמו הדוגמה שהבאתם לגבי ספרים, שם יהיה הדבר קל יותר. יישר כוח, שר המזכה להגביל את האובל עלי דרך. אמן ובכן לאמור, אמן. אמן. מאזין האחרון? זה המאזין האחרון, מאזין האחרון, אחרון חריף. קטונתי מכל החסדים ומכל האמת, כבוד הרב. כן. הרשת השבוע, אנחנו מקווים שכבודו ימשיך לזכות אותנו בעזרת השם, בתוך בריאות וטנה נאורה מעלייה, כבוד הרב. אמן, אמן. ובכן לאמור, אמן. תזכו למצוות. אמן. שלום, שלום. שלום, לילה טוב. לילה טוב. יישר כוח גדול לכבוד הרב הגאון, הרב יחימוב.