סגולות ימי השובבי"ם - הרב שמעון משה חי רחמים

 - - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח. היום נעסוק בשיעור מיוחד לימי השובבים הבאים עלינו לטובה ולברכה. הימים בהם נקרא את פרשיות שמות ויראה בו בשלח יתרו משפטים אלו ימים העוסקים בתיקון השובבים הימים הללו ובפרשיות הללו אנו עוסקים בשעבוד מצרים עד הגעתנו לקראת הגאולה ומתן תורה הימים הללו נקראו בשם שובבים שהם הם ראשי תיבות של הפרשיות שאנו קוראים בהם שמות והרע בו בשלח יתרו משפטים בכוחם של הימים הללו מסוגלות גדולה לתיקון פגם עוון הברית ואף דומיו ואף יותר מכל ימות השנה כולה בשנה מעוברת ישנה תוספת של תת שתי פרשיות תרומה תצווה שאף הם מסוגלים לעשיית התיקונים בפרשיות הללו. רבנו הארי בשער רוח הקודש בשער ז' בתיקון כז בדף כג עמוד א' כותב וזה לשונו עניין השובבים הנודעים מנהג קדום בכל בית ישראל להתענות 40 יום רצופים שיש מן היום הראשון של פרשת שמות עד פרשת תרומה וקצת מן תצווה ונתנו בהם סימן שובו בנים שובבים ראשי תיבות שמות והבשלח יתרו משפטים והנה עיקר התענית בהם ב-40 יום הללו לא נתקנה אלא עבור עוון הקרי ימים אלו מסוגלים להתענות בהם על הקרי ופגמו יותר מכל ימות השנה כולה בטעם של הדבר הזה שימים הללו מסוגלים מאוד לתיקון יותר משאר ימות השנה כותב רבנו הארי זל וזה לשונו וטעם הדבר התבאר לך ממה שביארנו בעניין גלות מצרים בחומר ובלבונים מה עניינו ושם נתבאר כי אותם הנשמות שנשתעבדו בגלות מצרים היו ניצוצות של אותם נשמות שיצאו מהאדם הראשון באותם 130 שנה שפירש מן אשתו והיה מוליד שדין ורוחין על ידי טיפות הקרי הללו וכל אלו נתקנו בגלות מצרים ועל כן בזמן הפרשיות הללו יש בהם סגולה ומעלה גדולה לקבל תשובתו של אדם והמתענה בהם בפרט על עוון הקרי ועל כן הם מתחילין מפרשיית שמות שאז הפרשה יש בה את תחילת עניין וסוד השעבוד ומסתיימים בפרשת משפטים ששמה נאמר בשמיכות כי תקנה עבד בדברי שמות כב כב אל קבלת התורה כי אז נסתיימו להם אותם הניצוצות להיות מתוקנים וגם עיקר אלו התעניות נתקנו בימים הללו לכפר על העוון החמור שכבת זרע לבטלה וכפי שכתב בנביא ישעיה פרק נז אות ה על אותם הפוגמים בהוצאת זרע לבטלה נקראים שוחטי הילדים. רבנו החידה זכותו תגן עלינו אמן. רבנו יוסף חיים דוד הזולי כותב בספרו חדרי ותן על פרשת ויחי ראשון. כל איש יודע נגעה לבבו ימהר לשוב באלו הימים כי אלו ימים המסוגלים וגלות מצרים היה לברר את ניצוצות הקדושה ועל כן אלו השבועות שאנו קוראים בהם גלות מצרים ביציאתנו עד לקבלת התורה הקריאות הללו מעוררים בנו לבורר את ניצוצי הקדושה ועל כן נתקנו לנו על ידי חכמינו לתיקון עוון הקרי אשר בו יש מינים ממינים שונים. בספר הקדוש פני דוד ספרו של הרב החידה כתב ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרים משמות א' אפשר כי סופי תיבות של בני ישראל הבאים מצרימה סופי תיבות מילה לרמוז שזמן קריאת הפרשיות הללו הוא זמן לתיקון פגם המילה פגם הברית כאשר ניצוצות הקדושה נתפזרו והלכו שבצער ביד יצרנו הוא הסתרה אחרה והוא רמז לקפצם בחזרה שמות בני ישראל הבאים ראשי תיבות שוויה וראית בשוויה רבנו חיים פלג'י זכותו תגן עלינו אמן בספרו מועד לכל חי באות כוח אות י פרק כוח אות י כותב כתב בספר באר היטב בסימן תרפה ה דעיקר הטעם לתעניות הללו בימי השובבים גילה סודם רבנו הארי זכותו תגן עלינו אמן דימים אלו מסוגלים לתיקון עוון והוצאת זרע לבטלה יותר מכל ימות השנה כולה ועל כן הוא מתחיל בספר שמו דתחיל שעבוד מצרים דנתקן בהם הקרי דאדם הראשון הוא מסיים בפרשיית משפטים כי תקנה עבד דברי וכתב הרב החידה בברכי יוסף באות א' אחר שהזכיר בקיצור את דברי הלבוש באות יג ובהרה יב וכבר נודע ברבים המנהג הראוי והנכון לתעניות באלו הימים ובפרט לתיקון פגם הקרי ואף מפורסמים הדברים בספרי מוסר לרוב או בספרי הקבלה ועל כן ראוי לכל אדם להתענות 84 תעניות רצופות ולשביט בהפסקות קטנות כנודע לצורך אכילה ושתייה. ואם האדם חלוש יתענה לפחות 40 יום רצופים. וכתב הרב המהרכו רבנו חיים ויטל דהפסק של שני ימים עולה כנגד 27 יום ושלושה ימים עולה כנגד 40 יום. ועל כן מנהג תעניות הללו בכל השנים הוא עף בשנה מעוברת שאז נתקן העוון יותר או כמו שכותב רבנו המארכו ועל כן בימים הללו הוא תיקון גדול לכל אדם ואדם לקדש את עצמו ובמותר לו ובכל הדברים הללו יותר מהם הכתב בספר ציפורן שמיר הרב החידה בסימן ו' כאשר יונתן שם ושם כתב לעניין ההפסקות של 84 כיצד יהיו רצופים לגבי סנדק זה לא הפסק סעודת ברית מילה ויותר טוב שישלים ה-84 ואחרי כן יהיה סנדק וכן כתב הרב בספר ברכי יוסף ובספר ב עובד ואיניך תראה מה כתב שם הרב הגאון נת שעשועים בסימן י בצירוף של שני התעניות הללו שיעשה אותם ברצף של לילה ויום יום יהפך לו מה שנקרא כשהוא שלושה פך לו ויהיה עבורו חשוב ביותר התענית שעושה מעלתם של התעניות בימים הללו כדי לתקן כפי שהזכרנו את פגם הברית התענית בימים הללו היא חשובה ומרוצה ומקובלת מאוד לפני הקדוש ברוך הוא ולכן אמרנו יש שמוסיפים גם את פרשיות תרומה ותצווה בשנה מעוברת ומחמת עיבור השנה אף מטענים בהם. ישנם בפרט למי שקשה הנוהגים להתענות בימים שני וחמישי. ובהם אם כן חפץ לאכול כגון שיצא ראש חודש כן על זה הדרך אז לפחות ימעט באכילה ושתייה של שאר דברים ויכבד היום בדבר מאכל ומשקה אחד ובכך יכבד גם את ראש חודש או יום טוב שלו וגם מה שנקרא ימנה מאכילת יתר וכל זה כדי לקיים בגופו מיעוט של תאוות ובכך יזכה לעבוד את השם ולא להנעתו כלל וכלל. עוד כתב רבנו חיים ויטל בספרו שער רוח הקודש בדף ז אות ב' בשם רבנו הארי. ביום התענית נשבר ליבו וכוחו של אדם ועל כן נבדלים ממנו הקליפות כדמיון החיטה שאין הקש והתבן שהם הקליפות המובדות ממנה אלא על ידי שדשים בה וכן על ידי התעניות שיעשה אדם והשיגופים והמלכיות יבדלו ממנו וישבר לו כוח היצר הרע שבקרבו ועוד כתב שם מי שהוכרח מי שחטא מוכרח שיתענה כדי שימרק את עוונותיו ויתקן את הפגם אשר פגם בו. רבנו יוסף חיים מרן הבן איש חי זכותו תגן עלינו אמן כותב בספרו שוט רב פעלים בחלק גאור החיים בסימן ל תיקונים שסידר רבנו הארי זל נתקנו כתורת עונש לאנשים אלא למחוק הפגם ומכיוון שהתענה אין כאן פגם ועונש נמי אין כאן ובספר אור חכמה כתב שהסיגופים הם במקום העונש לעולם הבא. ומרן הפלא יועץ כתב בערך תענית שהתעניות והסיגופים הם צורך להתם ולחלה את המשחיטים מקטרגים מגופו ואף לטהר את הפגם אשר פגם אדם בשמות הקודש ובכיסא הכבוד וקלקל וסתם את צינורות השפע השייכים לנפשו רוחו ונשמתו בספר יסוד ושורש העבודה כתב בשער יב המפקד בפרק ב' הימים הללו הן נזכרים בכמה ספרים ובפרט ביחוד בכתבי רבנו הארי זל כי ימי השואהבים הם ימים המסוגלים מאוד לתיקון השוין מעוון המר של הוצאת זרע לבטלה רחמנא ליצלן זכרונו אף למעלה מגודל העוון אמר בחיפוש עוונות בחודש אלול או באייחוד בשער הכולל פרק מיוחד שכתב בספר ספר יסוד ושורש העבודה בפרק עשירי בשער העשירי בפרק שלישי שם נאמר בארטב מה הוא הלשון של הזוהר הקדוש בפרשת וישב בדף קפ"ח עמוד א' שלא מועיל האדם על עוון זה שום תשובה בעולם אך אם יעשה באלו הימים תשובה בסיגופים ותעניות קשים ומרים הם יכפרו לו כיום המוות ואף כתב רבנו הארי שאין בכל העבירות שבתורה מי שמוליד מזכין באותה עבירה כמו המקלקל זרע רחמנא ליצלן ועל כן הימים הללו על ידי התעניות והסיגופים הם מסוגלים לתיקון העוון החמור הזה יותר מכל ימות השנה כולה ועל כן ראוי לכל אדם להתענות הוא להצר ולבקש מחילה מהשם יתברך חוץ משבתות וראשי חודשים וימים טובים שבהם האדם איננו מתענה ועל כן ראוי שישלים את פל התעניות שהכל לאחר אלו הימים הטובים או השבתות ישנה תענית הפסקה בעזרת השם בשבועות הקרובים יחול יום ההילולה של רבי ישראל אבו חצירה המכונה בבא סלי זכותו תגן עלינו אמן ד' שבט מרן הבבא סאלי זכותו תגן עלינו אמן היה עושה תענית שבוע משבת לשבת זה נקרא תענית הפסקה ובזה אדם שנוהג בתענית הזו כפי שנהג הבבא סאלי קודם כל ראוי לעשותה בצורה נעותה. בבא סאלי היה מורגל במשך שנים, היה יודע מה לאכול, כיצד לאכול ובאיזה צורה. עד שהלך באחרית ימיו וכל כך סבל ולא היה בקושי יכל לשתות ולאכול, אולי דברים רכים. אבל סתם אדם שרוצה לעשות תענית שכזו צריך קודם כל לכשל ולכסן את גופו בצורה נעותה, באכילה נאותה, בשתייה נעותה, כדי שחס ושלום לא ייפול למשקב ויחלה. ולכן אדם שמסוגל ויש בכוחו לעשות תענית שבת משבוע לשבוע עד שבת, בזה הוא זוכה ומתקן את כל העולמות העליונים. הקדושים ואף מסלק מעליו את כל כוחות הדין וזוכה למידה שנקראת צדיק ואחד כזה ראוי שתשרה עליו שכינה. ביום התענית ישנם שנוהגים ללבוש שק שחור, שק שעשוי מנוצה של עיזים ולובשים אותה על הבשר ממש. זה גורם קצת לגירויים וצמרמורות. ניתן להשיג את זה בשכונות החרדיות בירושלים של 100 שערים. שמה מוכרים את הדברים הללו, חוגרים אותם. ישנם שחוגרים בחגורה כזאת על המותניים. במקום כל השק חגורה. ובכך שעושה את הצער הזה לגופו, הוא מתוודה ובוכה על עוונותיו. הוא זוכה במה הוא זוכה שק בגימטריה זה 400 כנגד הוא מבטל את ה-400 איש זה חילו חילו של הסתר האחרה של עשו שהם ראשי תיבות שק שנאה קנאה הוא מבטל את המידות הרעות הללו של שנאה קנאה וישנם שמוסיפים אף אפר אפר אפר של סיגריה או אפר של חתיכת עץ או נייר על מקום הנחת התפילין כפי שנוהגים חתנים של תימן ואשכנז להניח פאר תחת אפר כפי שמופיע בכינות שאנחנו אומרים בתשעה באב ובכך מוכנה לבבו של האדם להשם יתברך ובאותו רגע שהוא מניח את האפר צריך לחשוב בד דעתו כאילו היה עכשיו ראוי להיות כקורבן על גבי המזבח ולהישרף וליעשות אפר לפני השם יתברך והוא באותו רגע מזכיר לקדוש ברוך הוא את אפרו של יצחק אבינו עליו השלום שאברהם הקריב תמורתו את האיל רבותינו הקדמונים והמקובלים כתבו כי היושב בתענית ולובש את השק הזה על בשרו ושם אפר במצחו וישנם דמעות בעיניו בקשתו בוודאי שתענה מן השמיים בקשתו לתשובה רבנו הארי בשער רוח הקודש כותב באות ח א ביאור עניין סוד לבישת השק שק כפי שפתחנו בגימטריה 400 והם בבחינה של 400 איש חילו של הסתרה חרה אנשי עשו והוא גם ראשי תיבות קנאה ושנאה לרמז לנו כי שני הדברים הללו מתבטלים על ידי לבוש שק בספר עץ חיים כתב בשער לו פרק ג' כי השק הוא עשו גימטריה 400 אחיזתו מארבע עולמות של חיצוניים וכתב הרב קרנו צדיק באות ג ל וכן כתב הרב בשער רוח הקודש בדף יט עמוד א' בתיקון יז וזה תשובתו וצריך לתשובתו תעניק תענית שק ואפר בחיה והספד ראשי תיבות תשובה ולכן כותב רבנו הרמק רבי משה קורדובברובר בספרו פרדס רימונים בשער כה בפרק ו כי השק הוא הקליפה ולכן השווים בתשובה לובשים שק להראות כי מקבלים עליהם צער ועינוי השק בעולם הזה וממליכים את פסק עליהם שהוא ראשי תיבות צונא קדושים ובהיפוך הוא קש והם הקש והתבן שבתבואה שהם קשים כגידין וכדוגמת הקליפה והפרי ולכן במגילת אסתר מופיע בפרק ד' פסוק ב כי אין לבוא אל המלך בלבוש שק וכתב על זה רבנו חיים ויטל בשאר הגלגולים בהקדמה באות לחי שביקש להשיג רוחני ניות לעצמו כמדרגת רבו הארי זל ציווה אותו האריזל להתענות 40 יום רצופים בשק ובאפר ובבכי ולשכב על הקרקע כשהוא חבוש ולבוש בשק ולכוון כמה כוונות ולהתנהג בשפלות וענווה נוראה עד התכלית האחרון ולהיזהר מכעס ומהקפדה ובכך הוא זכה להגיע למדרגות גדולות ונסגבות רבנו רבנו יוסף קרו כתב בספרו מגיד מי שרים בפרשת ויקל כי שק ובגימטריה רעין לומר כי על ידי לבישת השק מסלק האדם את הכוחות הרעים ששולטים בגופו וגורמים לו להיות צרע עין ואות שק האותיות שק בעטבש יוצא לנו בד לומר שמי שלבוש שק על בשרו זה יכפר לו על כון עוונותיו כמו שהיה מכפר האיש לבוש הבגדים ואות ב רומזת לבינה ולמלכות ד' רומזת לארבעה רגלי המרכבה הקדושה בד זה גם בגימטריה שש שזה הספירה למידת תפארת והאפר שהאדם המצטער נותן במצחו רומז כמי ששלט עליו דין קשה ושרף אותו בשלהבתו ונעשה כאפר לפניו. וכיוון שמוסר אדם את נפשו למיטה, מן השמיים הופכים לו את הגזרות הקשות עליו ומרחמים עליו. ונהפך מידת הדין עליו לרחמים. והאפר נהפך לרפא. וממילא ישנו מיתוק הדינים עליו ואין עליו כלל וכלל דין. וכפי שכתב עוד הרב במגיד מיישרים שאותו המלאך המגיד הזהיר אותו ואמר לו תמיד שיהיו כל מחשבותיך בעבודת האל ובתורתו יתברך ותסגף את נפשך בכל האפשר ללבוש שק כל שני וחמישי ולהוריד באות ותלכה בכל שני וחמישי לפחות ותטבול במקווה וכתב רבנו רבי אברהם אזולי בספרו חסד לאברהם במעיין ד' נהר מבונו הלובש שק ומתפלל לפני השם יתברך ושואל ממנו את שאלתו קורעים ומבטלים לעליו כל גזר דין שבעולם בכוח סגולת לבישת השק ואף אין תפילתו חוזרת ריקם וכדי לדעת ולמט זאת צריך לדעת כי שק עולה בגימטריה 400 וזהו סוד 400 כתות של טומאה שנבראו להם בעולם. כולם היו חילותיו של עשו. עשו היה כיסא לכל אחד ואחד מ-400 הכתות של הטומאה שנבראו בעולם. ולזה וירא יעקב מאוד ויצר לו. לא נעלם יעקב ממנו סוד לבישת השק, אלא ידע שאינו דומה לבישת השק שהוא חוץ מגופו לסקו של עשו שהוא עורו. ולזה נאמר בפסוק השקיפה השק יפה. מקור הדברים הוא מופיע בספר הקדוש רזיאל המלאך וכתב רבנו יוסף קרו במגיד מישרים בפרשה ויקל וכתב רבנו יעקב אבו חצירה בספר גנזי המלך בתיקון הברית אותו רמז לכך כי במילה בראשית ישנם ראשי תיבות רפואה ב ברית י שק א' אפר תענית דהפוגם בבריתו צריך לעשות כל דבר המביא לו שברון והכנאה. כי על ידי לבישת השק ועשמת אפר הוא יהיה מבוזה בעיני עצמו ועל ידי התענית הוא ישבר את כל תאוותיו והנעותיו. וכשאדם משים על עצמו שק או חגור של שק על מותניו, הוא גורם לתשישות כוח לאותם 400 כתות של מלאכים. והתשישות כוח הזאת מתבטעת בתשישות כוח של 400 שערות שהם כמניין שק והם גם דומים לשק. כי השק מהשערות הוא נעשה יוצא כמין טיפה של שערה מתוך הגוף הופ ובולטת החוצה זה מופיע במשנה בעורלה ג ואז זה גורם שאותם השערות העליונות התלבנו כתלג חי חיבר ואז אותם ה-400 חברתי שבתוכם נקראים 400 שק כסף שהם מבחינה לבנונית והמקום החלק שבין נקווה שק יאיר דרך נקווה השק ויחזור השק ללבן ככסף וזה יחזור להיות בבחינת קטונת בת קודש לבש ומכנס לבבד יהיו על בשרו כי בד באותיות עדש כפי שהזכרנו זה שק והם שתי אותיות של קודש שק אות ראשונה ק ואות אחרונה וזהו קטונת בד קודש שהסק יהפך לקודש ואות ד' יתרה שבמילת קודש הם ארבע יודין עצמם שהם בגימטריה גם סק והחברתי שהוכבר מראהו הם חלק הנייר החלק ועליו נמין דשערי שהם דמות כתיבת אותיות שחורות וגם הם גימטריה של 400 כאן שק והוא נוטריקון של המילה תורה ועל ידי זה מכפר ומבטל האדם את התחרות של התאווה בו של היצרים בו כי גם שק ראשי תיבות קנאה שנאה שהם התחרות של האדם כל הזמן בעצת יצרו לרמוז כי על ידי השק מתבטלים אלו הדברים צבעו של השק צריך שיהיה מנוצה שחורה של עיזים ולא מגוון אחר בכלל כך כותב רבנו הארי בשער רוח הקודש דף ח א' בעניין כוונת השק השק קו כנגד 13 נימין של שערות שחורות והחלל שביניהם הוא לבן בבחינת חברתי כי הם נייר לבן חלק ועליו נמין דשערי שהם דמות כתיבת אותיות שחורות וכזאת מצינו בתפילה שחיבר רבנו הרשש בתיקון השק והפר שנדפס נדפס באמת ליעקב בשפת אמת סימן ה וכן נדפס נדפס בספר בין היה ובין יהוידה בעניין זיכוך הנפש בדף ד אות ב לרבנו שאול דויק הכהן זכותו תגן עלינו אמן שכתב והתנה לבושי שק של שערות ויתוקן את אשר הלבשתי שמיים כדרות ושק שמתי כסותם והמלכתי את השק העבד הקושי ויתלבנו השערות קדישין ההם כתלג חברי ויחזרו למקומם להעיר בקדושה ובספר אמת ליעקב נינו זל כתב שיהיה עסק מסערות לבנות הוא חול חולק על רבנו הארי כי רומז לשערו דאריך דכתיב בדניאל ושיער אוה כעמר נקה ורבנו הגאון רבנו יוסף חיים השיב על דבריו בשוט רב פעלים מחלק ב' בסוד ישרים בסימן ח והוכיח שיש לעשות אותו כדברי רבנו הארי דווקא מנוצה של עיזים ובצבע שחור הגמרא בבמציע דף נט עמוד א כותבת אמר רבי אלעזר מיום יום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה שנאמר בהיכר גח גם כי עזק ועשביה סתם תפילתי ואף על פי ששערי תפילה ננעלו הרי לנו ששערי דמעות אינם ננעלו שנאמר בתהילים לטיג שמעה תפילתי אדוני ושבתי האזינה אל דמעתי אל תחרש וכן כתיב סורו ממני כל פועלי אבן כי שמע אדוני כל בכי וכתב התוספות הראש זכותו תגן עלינו אמר כי לא אמר דוד המלך בתהילים ראה דמעתי אושמה בכיי אלא אמר שמעה תפילתי כן אל תחרש אל תפילתי אל תחרש כי מובטח אני שלא תחרש לתפילתי למה כי שערי דמעה ריבונו של עולם לא ננלו וכך מובא גם בתוספות וברשי במקום בספר משנת ת חסידים כתב במסכת התשובה בפרק ט כי ראשי תיבות של המילה תשובה הם תענית שק ואפר בחייה והספד שאדם צריך לבכות ולהספיד ולהוזיל דמעה מעיניו על עוונותיו בימים הללו כי שערי דמעה לא ננהלו ולפי שבתפילה אינו מעורר אלא את האותיות נהי שזה נצח עוד יסוד דבינה שהם השפתיים מה שאין כן דמעה שאדם מוריד שמספריים הכולל הוא 120 קכירופי אלוהים שהם דינים המוציאים בהדמימות איננו להוציא דמאה בבחייתנו משני העיניים שהם חשיבים יותר מהשפתיים במעלתם שפתיים הם תחתונות והעיניים הם העליונות והם כנגד סוד נצח הוד דחוכמה וכתב הרב בשוט רב פעלים את העניין הזה בחלק א' בסוד ישרים בסימן ג רבותינו המקובלים נחלקו האם מועילה פדי התענית בכספי צדקה או לא בשעת הדחק אם אדם זקן או חולה או תשוש כוח שקשה עליו התענית אנחנו יכולים לסמוך על דעתו של רבנו יוסף חיים שמועיל הפדיון ובלבד שיעשה אדם תשובה ויעסוק בתורה ויתענה לפחות יום או יומיים בימים הללו ויעשה כן החל מעלות השחר ועד צת הכוכבים. שיעור הפדיון הוא שיעור דמי סעודה אחת דהיינו 72 דרהם שזה רשתז 200 רשתז גרם של לחם ועב דרהם לפתן שזהו שיעור האכילה ההכרחי לאדם דל אך העשיר שאוכל יותר צריך לשאר לפי אכילתו ולפי מאותיו כל אחד על פי דרגתו רבותינו אף הביאו ונחלקו בשיעורים הללו מי שירצה יוכל לעיין בדעות השונות כפי שהביא רב חיים פלג'י רבנו יוסף חיים בלשון חכמים הרמו באור החיים בסימן שלד בסעיף כו וכן על זה הדרך עוד להם ראשונים תלמידי חכמים העוסקים כל זמנם בתורה לא משתתפים בתעניות רק אם הם בטוחים שלא יבטלו מלימודם שאז הם רשאים לעשות כן ובפרט בדורנו אנו שיש קצת מן האברכים שהם תשושי כוח לצד קצת אברכים שהם בעלי כוח שיכולים כן להתענות ועל כן אותם החלשים יפדו את העניתם ויתענו יום או יומיים ואחרים יכולים להתענות כהרגלם בנוסף לדמי הפדיון שהם נותנים. בתיקון השובבים נעשה גם תיקון לפגם לימוד התורה שאדם פגם בשעת לימודו. ולאו דווקא על ידי צומות וסיגופים, אלא גם על ידי חשק והתמדה בלימוד שלומד, בעמל התורה, בתוספת של שקידה והתמדה כראוי בימים הללו ובתענית דיבור ושעות רצופות. ובפרט יעשה זאת בליל שישי, שעזוגל ביותר לכפרת עוונות. וזהו נשמח מדברי הכתוב בשמות א' יד וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבונים תיקונם של עם ישראל היה על ידי עבודה קשה חומר ולבנים היות שעדיין הם לא היו כלי כיבול לקבל את התורה אך לאחר קבלת התורה עיקר התיקון שלהם היה להיות יגיע בתורה ובלימוד העופף אותו ומכניס אותו בכל רמך איבריו ושא גידיו לתוך תוכה לקישקה של התורה הקדושה בחומר קל וחומר ובלבונים זה ליבון ההלכה ובכל עבודה בשדה זה ברייתות את כל עבודתם זה משנה וזוהר יוצא מפה שמה שהבידו מצרים חים לאחר מכן שקיבלו את התורה נהפכו להם הדברים לעמל התורה יגיעת התורה ליבון ההלכה ליבון הברייתות ועד הגעתם למשניות לגמרות וכמובן לזוהר הקדוש רבנו הקדוש מאפטא בעל האוהב ישראל זכותו תגן עלינו אמן כתב על פגם הברית תיקנו קדמוננו זל להתענות ולעשות תשובה ובפרט בימים הללו ימי השורבים כידוע מספרם של רבותינו הקדושים והנה אגם שנתמעתו כעת הכוחות של הדורות בעוונותינו הרבים רוב העבירות ואינם יכולים לעשות ציגופים ותעניות כראוי עם כל זה מי שיש בו מעט נגיעה של יראת שמיים ובפרט בפרשיות של ימי השובבים המסוגלים לכך מן הראוי שיכוון בברכת תקע בשופר גדול לחירות בי רצון ובכוונות הראויים כופיע בסידורו של רבנו הארי ובי רצון היום זה מופץ כמעט בכל הסידורים והכל ביראת השם וברעותה דליבה כי עיקרה של התשובה הוא לימוד תורה ותפילה וצדקה וכל אחד יעשה זאת ככל יכולתו וכפי יכולתו ובפרט בלימוד תורה שבעל פה לברר את ההלכה ללבן את הדברים הוא בבירור יפה בזה הוא יקבץ את חלקי הטוב והניצוצות הקדושים ויברר אותם מתוך הקליפות ווציא אותם מלבולעם בפיהם וזהו בסוד של חיל בלה ויקיאנו וזהו עיקרו של תיקון הפגם כי לימוד תורה שבעל פה בכוונת הלב וביראת שמו יתברך הנכבד והנורא ולכן כל מי שיזכה ללמוד תורה לשמע ממש באלו הימים על ידי תשובתו כראוי הוא יאסוף ויאחד את כל חלקי הטוב של הניצוצות הקדושים למקורן ולשורשן תחת כיסא הכבוד ולכן כתב החידושי הרי מיגור בשם הרבי מיקוצק זכותו תגן עלינו אמן שעיקר התיקון של ימי השובבים הוא דווקא בלימוד הגמרא בתוספת פירוש התוספות ובעיון רב נפתלי מרופשיץ זכותו תגן עלינו אמן כתב בספרו זרע קודש פרשת תרומה לדיבור המתחיל ועשו ארון עצא שיטים עיקר התשובה הוא התורה כמו שאמרו חז"ל בעיקר רבה כ" אם היה רגיל ללמוד דף אחד ללמוד שתי דפים ועיקר החסידות הוא התורה הקדושה ולימודה בהתמדה רבה הבא רב חיים אבולוגווג'ין זכותו תגן עלינו אמן מביא בעניין התיקונים הללו כי כל העוסק בתורה אין לו מה לדעוק כלל וכפי שירא אותו רבנו הקדוש הגאון מוילנה יש מאמר נורא בתיקוני הזוהר הקדוש שמחמיר מאוד בעניין של חומרת העוונות שהעובר על העוונות ורצון השם יתברך נידון ביסור סורים קשים ומרים ורעים ואין תקנה לו כי אם במיתה רחמנא ליצלן ובסוף אותו מאמר נורא כתוב שם בתיקון כאב שכל העוסק בתורה לשמע הרי מתקיים בו אורך ימים בימינה להצילו מן המיטה ובשמאלה עושר וכבוד להינצל מן הייסורים למה כי נפשו של האדם מטהרת אך ורק בקדושת התורה הקדושה. וכתב בסדר בספר יסוד העבודה בחלק ג פרק ה אות ח אמרו חז"ל תורה מכפרת מגנה ומצלה ועל כן כל תלמיד חכם אין אש של גיהנם שולט בו כי הוא קובע לעצמו ללמוד חמש שעות בלא שום הפסק בדיבור בעניין אחד ועל כן זה הוא דבר נפלא ביותר הוא מועיל הוא מזכך ומכפר את נפשו של האדם ומביא אותו לידי תשובה ואף לכפרה מעולה. ישנם מרבותינו המקובלים שלא מפרסמים את התיקונים והתעניות שהם עושים בפרסיה, אלא עושים אותם בצנאה ובחשי ומודיעים רק סביב חבריהם ותלמידיהם. כי כל המפרסם את מעשיו ברבים לא די שאינו מקבל שכר, אלא שנידון בגיהנום. ואותה השמחה שהייתה לו מבני אדם שישפחו אותו הוא צפ הוא עושה תיקון פפ קיבל על ידי זה את שכר המצווה ולא נותר לו ממנה מאומה והעונש יישאר לו לעולם הבא ועל כן מי שמוציא מפיב עשיתי מצווה פלונית כדי להרותה ולהתגעות כלפי הסובבים אותו על ידי זה ישלוט בו חס ושלום עין של הקליפה בקדושה שהוא שהוא פעל ולכן אחד שכזה ראוי לעונש גדול ואם מראה אותו האחד כדי שילמדו ממנו כיצד לעשות מצוות אז מצווה הוא עושה ובלבד שלא יהנה וישמח כלל בכך והשם בוכן ליבות או כליות יודע את האמת ולכך היה מנהגם של כל חכמי ישראל בדורות הקודמים שהיו צנועים ואמיתיים בכל דור ודור גם רצו לזכות את הרבים ועשו בכ בחוכמה ובתבונה ובעצנה לכת מפה לאוזן ולא יודיעו אלא לצנועים והסובבים אותם המיוחדים להם את דבריהם יזכנו השם על דבר כבוד שמו שנזכה באלו הימים לזכות ולתקן ולהתקדש ולהר וללמוד את התורה בקדושה וטהרה ותהה מגינה ומצילה אותנו מעצת יצרנו תמיד אמן כן נהי צור