הלכות יום טוב שחל בערב שבת - הרב שמעון משה חי רחמים [שיעור מתאריך 16.05.2026]

 - לא מוגה! - 

 בשם השם נעשה ונצליח, היום נעסוק בהלכות חג השבועות שחל ולאחריו ערב שבת קודש. כידוע בסיעתא דשמיא ראש חודש סיוון חודש קבלת התורה מזל תאומים וכידוע ראש חודש סיוון לא אומרים בו תחנון הוא נפילת הפיים החל מראש חודש ועד יב בו כולל יום למחורת הראש חודש נקרא בשם יום המיוחס הוא יום ב' בסיון מספר טעמים בדבר הטעם הראשון הוא כי הקדוש ברוך הוא יחס את עם ישראל ואמר להם ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש כך מובא בשער יסכר במאמרי חודש סיון ועוד כלל הוא שביום זה בשבוע תמיד יחול יום הכיפורים כך מופיע בערוך השולחן בסימן תצד בסעיף קטן דין וכיוון שהיום הזה הוא יום שלאחריו יגיעו שלושת ימי ההגבלה שקודם מתן תורה על כן רבותינו עשאוו כיום טוב וכך אמרו רבותינו בגמרא בתענית יחיל ומטל הוא בין שני ימים טובים עשאו כי יום טוב כך כותב בלב דוד מרן הרב החידה זכותו תגן עלינו אמן ועל כן גם ביום ב' בחודש סיוון נוהגים שלא לומר תחנון מא' כידוע ועד יב פה כולל. כך פוסק גם השולחן ערוך בסימן קלא בסעיף ט והרמו במקור אחר בסימן תצד בסעיף ג. כידוע כל אדם ראוי שיסתפר ויתגלח לכבוד המועד לכבוד הרגל שיש בזה משום כבוד הרגל. כך כותב הרב כ הח בסימן תצג באות יג וכן ראוי שכל אדם יטול את ציפורני ידיו כך פוסק מרן השולחן ערוך בסימן רס סעיף א' לגבי הלכות שבת במטא אפרים זה מופיע בסימן תרכה בסעיף יג לגבי העניין של יום טוב כידוע רבותינו המקובלים נהגו להסת סתפר בעד לא שלא להסתפר עד ערב שבועות מערב פסח דהיינו מערב פסח הם ממתינים עד ערב שבועות ומעיקר הדין כבר ראוי שבערב שבועות קודם חצות היום הם יוכלו להסתפר ולהכין את עצמם כדי שיכנסו כשהם מכובדים לקראת קבלת התורה ולטהר את עצמם לרגל וכא הוא החלק מטהרתו של האדם. אף על פי שאיננו רגיל לטבול, ישתדל לטבול. בערב הרגל במקווה טהרה לכבוד קבלת התורה להיות קדוש. הוא פרוש וראוי ככלי מושלם לקבל את התורה. אדם שאינו יכול לטבול מסיבות בריאותיות או מוגבלות כלשהיא, ראוי שלפחות יטיל על עצמו תשעה כבין של מים שובים, שזה 12 וחצי ליטר, כדי לטהר את עצמו לקראת קבלת התורה. וזה יעלה לו כאילו עשה מקווה. מרן הבן איש חי זכותו תגן עלינו אמן הביא פתרון אחר לעשות נטילת ידיים 40 פעם הוא כותב את זה בספר ההלכות שלו בן איש חי בשנה ראשונה בפרשת ניצבים באות ג החיים סופר מביא את זה בספרו בסימן תק פא בסעיף קטן פה יעיין שם את הסדר של הנטילה והכוונות שצריך לכוון. ואלו שלושת הפתרונות לכל אדם. כידוע, אדם צריך להכין את כל הדברים הנצרכים לצורך המועד וכמובן לצורך השבת שתהיה לאחר מכן. כגון לצורך המועד אש גלויה. דהיינו לקחת נר של 48 שעות, 52, 72, כל אחד לפי הרגלו, כדי שהאישה תוכל להדליק ולהדלוק שרגה בנוסח ה עירוב שאנחנו נגיד זה נכלל בפנים הדלקת הנר או לעילוי נשמת קרובים או לכבוד דוד המלך וכן על זה הדרך מועז ורות כן כל הצדיקים הללו אז ראוי להדליק עבורם נרות ובפרט גם את נרות יום טוב ולאחר מכן לקראת סיום יום טוב קודם השקיעה כידוע אנחנו נצטרך להדליק את נרות השבת קודם זמן כניסת השבת ואיך יעשה זאת אם אין לו נר מוכן ועל כן ראוי לכל ברדת להכין מראש נר שידלוק ויעמוד בפינה וממנו ישתמשו וגם אלו שמבשלים במועד זה נקרא עבדים ולמה? כי אדם יכול לפתור ולהכין את עצמו כראוי ואת אשתו למצב של מנוחה ג ימים שהכל יהיה מוכן מראש ויהיה לו מספיק זמן לשבת ולעסוק בתורה ומנוחה לאשתו וכולי ולשמוח בשמחת יום טוב ובשמחת השבת שאחריה. אך הוא מעדיף לאכול אוכל חם במרכאות. זה נקרא כן תירוצים כאלה ואחרים כאילו שהוא בולס ובולע את האוכל החם. ישירות לפה להבדיל כמו איסוב. לכן אדם שכזה אם רוצה לבשל וכולי יצטרך אש גלויה כדי להעביר מאש לאש ולכן יצטרך את הנר הדולק שיעמוד בפינה מסוימת ממנו יוכל לקחת ולהדליק. אישה שמדליקה נרות ליום טוב ולשבת יצטרך בעלה להכין לה את הנרות היטב כבר מראש על הפמותים או על המגש כדי לא לעבור על איסור ממרח שהוא גם קיים ביום טוב בעת שהוא מחמם את הנר מתחת לתחתיתו ומדבק אותו על המגש או על הפמו מות ולכן זאת צריך לעשות קודם לכם כנל למי שמשתמש בשמן כוסית עם שמן זית בהדלקת הנרות צריך להכין את שתהיה ראויה בכמות של שמן ולא לשכוח להכין את השעם עם הפטיל צף בתוכו היום ברוך השם מוכרים את זה מוכן יותר קל רק צריך לנתק אותו שלא יהיה מה שנקרא מחובר כי בזה יש ברגע שהוא מכניס משחיל בעצם את החתיכת שעווה פתילה לתוך השעם הוא עובר על איסור של מכה בפטיש ולכן צריך להיזהר בדבר הזה אף ביום טוב יש מי שכתב הגאון הרב אלישיב זכותו תגן עלינו אמן שיש בנקב הזה הסתום למרצה משום מתקן מנה לכול עלמה. ולכן ראוי לאדם להכין את הכל מראש ובכך לא יקשל בדבר. כנל צריך ניילונים על השולחן מעל המפה. בכמות המספקת יש לנו שני סעודות של יום טוב ושלוש סעודות של שבת. אז סך הכל חמישה או יותר ניילונים עבור כל סעודה וסעודה. כנל לגבי שקיות אשפעה שהם מחוברות זו לזו בגליל והם לא נפרדות. אמנם עכשיו המציאו פטנט מאוד יפה בשקיות ההשפעה החדשות יש היום טכנולוגיה חדשה שעשו שמתמינים בהם כעין אה אה ריח שהוא דוחה את הריח הרע מהאשפעה וכך יש ריח טוב בשקיות. שקיות חדשות שיצאו לשיווק כדאי לרכוש אותם. אני אישית רכשתי אותם, יש בהם ריח טוב, אומנם לא מברכים עליהם. כן, ברכת מינה או עזב או הנותן ריח טוב בשקיות, אבל יש בהם משום כבוד המקום וכבוד הבריות. ולכן שקיות כאלו שהם מחוברות לגליל מן הראוי, להכין בכמות שתהיה מספקת לכל שבת ויום טוב, כדי שלא יצטרך לטלוש אותם ולעבור על איסור של מחתך או מכה פטיש. קנל לגבי נייר טואלט. למי שמשתמש בנייר טואלט ולא בטישו צריך לחתוך. קנל לגבי נייר סופג ושוב פעם נתחדשת לטכנולוגיה כיום מוכרים בעושר עד. אני קניתי לביתי כבר לא משתמשים בגללים של נייר סופג, אלא יש כאן חבילה גדולה יותר מטישו ושמה יש את הנייר סופק שהוא חתוך ומוכן נשלף בזה אחר זה ובזה יכול האדם להשתמש בשופי ואין בכך שום בעיה. כנל לגבי רדיד אלומיניום או ניילונים. גם כיום המציאו את הפטנט הזה של השקית עם גומי וגם התחדשנו בשקית שהיא מאלומיניום כאין א חתיכת נייר אלומיניום וגם אם גומי ניתן גם לרכוש את זה אמנם לא בארץ וחוץ לארץ ובכך באמת יכול האדם לספק לעצמו את כל הצרכים הנצרכים לו עבור יום טוב ועבור יום השבת שיבוא עלינו לטובה ולברכה. לגבי בדיקת הירקות, כידוע הירקות שבימינו, אף על פי שרשום עליהם שאינם נגועים ואינם מתולעים ונבדקו מחרקים, כבר מצאנו בהם יותר מג'ונגל. ולכן ראוי לכל אדם לברור את הכל מחרקים לכתחילה. צריך להכין את הכל מערב יום טוב. וגם את אותם ירקות שהוא נצרך להשתמש בהם בשבת. אחרת, יש בזה משום בורר על ידי שהוא משרה אותם במים. ממילא מתבררים מתוך הירקות הללו כל אותם החרבשים, אותם ה הזוכלים וכולי. העניין הזה של ברירה במים זה גם אסור ביום טוב דומיה דשבת זה מופיע בסימן ש יט מסעיף ח כגוד שמה מוזכר על ברירה משום קנון ותמחוי כן שזה שני דברים שבהם נוהגים לברור ולכן אנחנו מחמירים בכל דרך ואופן שיהיה בבורר וראוי ביותר להתכונן מראש בחסה בירק שאדם אוכל בסעודות יום טוב וסעודות שבת ולהכין אותם מראש ותבוא עליו ברכת טוב כנל לגבי אפיית הלחם נהוג לאפות לחם עם ארבע ראשים כנגד פשט רמז דרש וסוד ויש עופים לחם בכל מיני צורות בצורות של חיטים בצורות של לוחות הבר הברית וכן על זה הדרך כל אחד כמנהג ואשריהם ישראל ואשרי חלקם אבל ראוי שלא לשכוח להכין כמות מספקת לחם לחמשת הסעודות שניים של יום טוב ושלוש של שבת כדי שיהיו מספיקות לכל בני הבית ולמתארכים כנל גם כתוספת ללחם משנה היום בסיעתא דשמיא בטכנולוגיה המתקדמת כלל המכשירים החשמליים שאנו משתמשים בהם בשבת כגון מקרר הם כבר מופעל בהם אתקן שבת. יש כאלה מראש ויש כאלה שצריכים להתקין בהם על ידי החברות הנוגעות בדבר. ולכן את המקרר ואת המיניבר כן אנחנו מעבירים למצב שבת. במקרר זה יותר מ-48 שעות. יש כאלה 48 שעות זה מספיק זמן כן יש כאלה גם ליותר 72 שעות זה מספיק זמן בדיוק זה פועל שני ימים של ראש השנה ואחר כך שבת וכינל זה הדרך כנל גם פה לגבי יום טוב ולאחר מכן שבת בוודאי בוודאי שמי שמעביר את זה למצב שבת זה מספיק למי שאין אז הבאנו בעבר פתרון לגבי שעון שבת שאין לו מקרר עם התקן שבת אם לא יספיק להתקין אתכן שבת יכול לקחת שעון שבת ואת השעון שבת לכוון אותו לזמנים שהוא יודע מראש שהוא צריך לפתוח בהם את המקרר שאז המקרר לא עובד לגמרי ואז יכול לפתוח ולסגור באותם זמנים כמובן שהנורה מסמלת לו בשעון השבת שהמקרר כבוי ואינו עובד אחרת במצב שהוא עובד בוודאי בוודאי שאסור והוא נכשל פה בחילול שבת חס ושלום כנל לגבי המיניבר של שבת מעבירים אותו למצב של שבת ובכך פתרנו את הבעיה. הבעיה היא בבתי הכנסת. בתי הכנסת ישבו ויעסקו בתורה כל הלילה וגם למחורת ביום שבועות ולאחר מכן בשבת, בערב שבת, ביום שבת ושמה 40 כוסות שהמין ניבר מפיק של מים חמים ודאי ובוודאי שלא מספיקים לעשרות המתפללים או למאות המתפללים שנמצאים באותו בית כנסת. ולכן ראוי ונכון לגבאים להיות חכמים ולהזמין דודי מים בטיחותיים עם אתכן שבת שיו ראויים להשתמש בהם ומראש כדאי למנוע את השימוש בבר המים וכך השתמשו במים רגילים או לחילופין במים החמים אם ירצו לשתות חם ובכך פתרנו את הבעיה והכל יבוא על מקומו בשלום אותם האנשים שמשתמשים בפלטה של שבת כמונו צריכים לחבר את הפלטה ביום טוב אין מה לעשות הפלטה תדלוק יום טוב וגם שבת זה בגדר של לבוא עליי ואני פורע כל הוצאות שבת וחג אדם לא יחשוש הקדוש ברוך הוא בוודאי בוודאי מחזיר והכל יבוא על מקומו בשלום כי בשעון שבת לא תמיד יש פתרון אם האוכל אינו מבושל כל צורקו וישים אותו על גבי הפלטה שמה יום טוב אמנם מותר לבשל אבל בשבת עצמה זה בוודאי ובוודאי שזה בעיה כנל לגבי התאורה של הבתים או תאורה של בתי המדרש בוודאי בוודאי שראוי שהגבאים יעריכו וישאירו את זה דולק למשך יום טוב ולמשך כל השבת כולה בלי שום שום שינויים ומשחקים. ישנם אנשים שנוהגים כפי שמופיע בספרים הקדושים להדליק נער לעילוי נשמת יקיריהם בימים טובים כגון בפסח, שבועות, סוכות. וכן על זה הדרך זה מופיע גם בדברי המהריל זכותו תגן עלינו אמן שכתב בספריו לאורות שמדליקים נרות בראש השנה ובערב יום הכיפורים כן בערבי המועדים והחגים לעילוי נשמת הנפטרים זה מוזכר גם בדברי הרמה בסימן תר בסעיף ד שבני אשכנז נוהגים בימים טובים לומר גזכור דהיינו השכבה לעילוי נשמת הנפטרים שלהם זה מופיע גם בגשר החיים בעמוד שלז בסעיף ה או בשוט ערוגת הבוסם ואל כן ראוי להכין את הנרות מראש ומאותה אותו נר שעומד בצד ששבת שבו אנחנו יכולים להשתמש להדליק ולבשל וכולי מזה יוכלו להדליק את אותם הנרות לעילוי נשמות יקירהם ועדיף שיעשו זאת קודם כניסת החג ואם שכחו יוכלו לעשות זאת בחג עצמו מאש המצויה בביתם כידוע שיושבים ועוסקים בתורה בלילה הזה הוא ליל שבועות ליל חג מתן תורתנו הקדושה ועל על כן ראוי לכל אדם ביום חמישי להזדרז בהכנות, בבישולים, בקניות. הן לכבוד יום טוב והין לכבוד שבת כדי שיהיה לו כוח ללכת לנוח בביתו, כדי שיוכל להישאר ער עד לסיום קבלת התורה ביום חג השבועות השנה. זה יום חמישי ושישי, שאז ביום שישי יש קבלת התורה ובכך יזכה בעצם לקבל את התורה מתוך עירנות ולא מתוך שינה. ולכן יניח את ראשו שעו שעתיים ויזדרז בכל ההכנות בימים שקודם לכם ואף באותו יום, ביום חמישי, קודם, כניסת החג. רבנו חיים פלג'י כותב, כי ראוי לכל בר דעת להרבות בצדקה בערב, חג השבועות ובפרט לעמלי תורה ויתן שיעור של 91 פרוטות שהם בערך קרוב ל8 ש₪ ואם ידו מסגת יתן 104 ש₪ כמבואר בדברי רבנו חיים פלג'י בספרו מועד לכל חי בסימן ח בסעיף ו דהיינו שמפריש 91 פרוטות לצדקה עד שיעור שני סליחה עד שיעור שני פעמים של המילה בן וזה יוצא לנו 104 ש₪ ואת המעות הללו נותנים לתלמידי חכמים עניים וזה סגולה גדולה ועצומה לתיקון עוון אדם הראשון עוון העגל פגם הברית סגולה לחסוכי בנים ואף זוכה האדם ומקרב את הגאולה ובספר מעשה הצדקה ספר קדמון כותב וסיימתי וכבר כתבתי בספרי תוכחת חיים בפרשת נסו בעניין של חיוב להחזיק ביד לומדי התורה בעצרת וחג השבועות פי משאר המועדים והחגים כידוע בערב חג השבועות מעט אחר חצות היום ראוי לכל אדם לעשות ער עירוב תבשילין. עירוב התבשילין לא רק לאדם שמבשל עושה, אלא גם לאדם שאשתו מדלקת או מדליק נרות, נצרך בעשיית עירוב תבשילין. אמנם רב השכונה, רב הקהילה, רב העיר, הנם גם עושים עירוב תבשילים עבול בני, עבור בני העיר, עבור בני ארץ ישראל וכן על זה הדרך. אבל אסור לנו להסתמך על הדבר הזה, אלא כל אחד ואחד כמו שהוא אוכל, כך הוא צריך לעשות עירוב תבשילין. את העירוב תבשילין אנחנו עושים על פת, לחם, שני פרוסות לחם, כן? או לצורך העניין חלת לחם וביצה קשה מבושלת כדי שיוכל לאכול אותם בסעודה שלישית של יום שבת אומנם יש מחלוקת בדברי רבותינו מתי ניתן לאכול ישנם שאומרים בסעודה ראשונה ישם שאומרים בסעודה שנייה וישתם בסעודה שלישית והנוהג הוא לאכול בסעודה שלישית את אותו עירוב קודם ברכת העירוב האדם צריך לקרוא לאשתו שתשמע גם היא את הברכה כי היא קשורה בדבר היא עומדת עקרת הבית עיקרו של בית עומדת ומבשלת את כל צורקי החג אולי גם את צורכי השבת למי שלא יתארגנם מראש ועל כן ראוי שהיא תשמע את הברכה נוסח הברכה הוא ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציונו על מצוות עירוב ולאחר מכן אומר נוסח בארמית והוא בדין עירובי יה שרל לאפושלולדוקשרגול למעבד כל צרוקנה מיום טוב לשבת הנוסח הזה מופיע במחזורי הסידורים לחג השבועות קודם תפילת מנחה יעיין שם ולכן ראוי לכל אדם להבין את מה שהוא אומר שמה הוא מופיע גם התרגום אבל אנחנו נגיד את זה פה לאותם אלו שלא ימצאו את זה והנוסח הוא בזה העירוב בארמית יהיהם מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק הנר ולעשות כל צורקנו מיום טוב לשבת ולכן ראוי שיעשה את העירוב כפי שאמרנו דווקא ביום חמישי אחר חצות היום שהוא הזמן הראוי ביותר ולא יקדימנו קודם לכן כדי שיהיה סמוך ונראה בעצם ליום טוב. גם אדם ששכח את העירוב יכול לכוון בדעתו על דברי מאכל ומשקה שנמצאים בביתו ובכך יכול לפתור את הבעיה או לחלופין אם גם את זה הוא שר ונזכר בעיצומו של יום טוב יכול לסמוך על רב הקהילה רב בית הכנסת רב השכונה רב העיר רב הראשי כן על זה הדרך שעשה את העירוב תבשילין אבל חכם עיניו בראשו לא סומך על אף אחד אלא על עצמו מקיים את המצוות כדת וכדין וכראוי. וכבר ידוע דברי רבותינו שמי ששכח להניח עירוב תבשילין בשני רגלים רצופים בפסח ולאחר מכן חס ושלום בשבועות יש אומרים שהוא נחשב לפושע ואינו יכול לסמוך על עירובו של גדול העיר שעושה וגם אותם האנשים המתערכים כגון ילדים נשואים המגיעים להתארח או קרובי משפחה שמגיעים להתארח בביתם של אחרים מועיל להם עירוב התבשילין שהם יעשו בני הבית שמערכים אותם בעבורם ובכך הם פותרים את הבעיה אבל לא יעשו עירוב תבשילין ויניחו אותו בביתם כי הם צריכים לאכול אותו והם לא ימצאו שם לא ביום טוב ולא בשבת ואם כן כן. למה לעשות דבר שאיננו ראוי ואיננו נכון? בערב יום טוב נוהגת האישה להדליק את הנרות ולברך עליהם ברכת להדליק נר של יום טוב ללא יזכור אחר גם לא ברכת שהחיינו. בני אשכנז. לעומת זאת, הנשים נוהגות להוסיף בברכה גם ברכת שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. הספרדים, ספרדיות, נוהגות לצאת בברכת שהחיינו, שבירך האבא, הבעל, ראש המשפחה בעת הקידוש בביתו. אדם שעשה את הקידוש, נוסח הקידוש כידוע הוא נוסח שונה מכל קידוש. אנחנו מברכים בו בורא פרי הגפן אשר בחר בנו מכל העם ורמנו כלשון וכולי וכולי. ולסיום ברוך אתה השם מקדש ישראל והזמנים ולאחר מכן תוספת ברכת שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. רק ראוי ונכון לשים לב שהבעל יקדש רק אחר שהאישה הדליקה את הנרות ביום טוב בשונה משבת יכולה האישה להמתין לבעלה אם היה לה תורח בהכנות יום טוב יכולה להמתין לבעלה שישוב מבית הכנסת ואז מאש לאש היא תדליק ותברך ובעלה יענה אמן על ברכתה החרוצות שבהם נוהגות כבר להכין את כל ההכנות מוקדם יותר ואז בוודאי ובודאי שיש להם זמן להדליק בזמן את נרות יום טוב אבל השנה שחל יום טוב ולאחר מכן שבת את נרות השבת לא יוכלו להדליק בלילה כמו בליל יום טוב למי שיחרה כי זה כבר נכנס שבת וזה חילול שבת גמור איסור הבערה מבעיר ולכן ראוי ונכון הוא בזמן הדלקת נרות שבת של ערב שבת שאחר המועד לקחת את הגפרור הארוך לקחת מהנר הדולק או לחלופין נרון קטן ממנו היא תדליק את נרות של השבת ולאחר מכן תוכל להתפלל על בעלה ועל בניה וכולי בברכה שהיא מברכת להדליק נר של שבת כידוע אותם שאריות של פטילות הם נחשבים מוקצם מחמת מיאוס והם אסורים בטלטול ולכן ראוי להסיטם מצידה בעצם עם איזה כלי כילה אחר יד ולהניח אחרים במקומם לאותם החוששים כן לדבר הזה שזה שברי פתילה והם מוקצה מחמת גופו והם אסורים בטלטול יהיה אסור להוציא את אותם פטילים צפים מאותם כוסיות של שמן ולכן ראוי שיכינו גם כוסיות נוספות שיהיו מוכנות מערב יום טוב של חג השבועות הן לשבת והן ליום טוב בכך פתרנו את הבעיה זה בכוסיות צפופות אבל בכוסיות רחבות אין שום בעיה להוסיף עוד פתילה להוסיף את השמן ובכך בוודאי הם יכולים יש כאלה שרצו לומר שניתן לטלטל טלטול מן הצד כן את שעריות הפתילה בכוסית שהיא קטנה וכולי כי זה נקרא מוקצה שאני צריך את הגוף של המקום לצורך גופו מקומו לצורך הדבר המותר ושאני אוכל להדליק אז הם יזיזו והטוב ביותר כפי שאמרנו לא לעשיתם להכין כוסית נוספת או לחלופין להניח פתילה נוספת בתוך ובכך לא יכנס לספק אפילו חס ושלום של חילול שבת אז כפי שאמרנו, בערב יום טוב, ראוי לכל אדם להתלבש בגדים נעים. הגמרא במסכת שבת כותבת שראוי שאדם יהיה לו בגדים מיוחדים לא רק לשבת אלא גם ליום טוב. וכך פוסק להלכה השולחן ערוך בסימן תק"ט בסעיף א' שבגדי יום טוב ראוי שיהיה נעים יותר ומשובחים יותר משבת קודש. הלבוש פוסק את זה גם הוא להלכה ואומר כי בבגדים שליום טוב יש שמחה יתרה וביום טוב ראוי לשמוח יותר מן השבת שנאמר בפסוק ושמחת בחגך והיית אח שמח העיקרה של השמחה לא רק לאדם עצמו בבגדים נעים אלא גם לבנה ביתו ולא לשכוח תכשיט לאישה וכבר אמרנו את דברי רבנו בחיה שכותב שאדם שרוצה שתשכוט אשתו כגון שיש לו אישה נודניקית יקנה לה תכשיט עם אבן יהלום אמיתית לא מעבדה וכידוע אישה שעונדת את היהלום זה אבן שהיא מרדימה ובכך היא תהיה רדומה יותר ולא תהיה רודפת חס ושלום את בעלה אפילו לטובה כן בליל חג השבועות תפילת ערבית אדם הולך לבית הכנסת להתפלל תפילת ערבית. תפילת ערבית צריכה להיות בזמן הסמוך ביותר לצאת הכוכבים והוא משום דברי הכתוב שבע שבתות תמימות. היות ואנחנו ספרנו 49 ימים לספירה. כותב המשנה ברורה בסימן תצד בסעיף קטן א' בשם רבותינו האחרונים. לכן ראוי לכל אדם להתפלל בסמוך לזמן צת הכוכבים ולא קודם לכן. ואלו שרוצים בכל אופן להקדים כגון במקומות כמו אירופה ששמה השקיעה היא מאוחרת מאוד ועד שיגיעו לביתם וכולי וכולי בוודאי בוודאי שיהיו עייפים רשאי להקדים ולהתפלל אבל יצטרכו להמתין כדי לעשות את הקידוש אחר צת הכוכבים ולא קודם לכן ויש מרבותינו שכתבו שבמקומות הללו שהזכרנו באירופה וכדומה שקשה להם מאוד יכולים להמתין ולהקל כבר מזמן שקיעת החמה ולקדש שם על היין ואחר כך נמשכים אחר סעודתם לאחר מכן כידוע אף על פי פי שאנשים פטורות מספירת העומר, גם הם עליהם חובה להמתין לקדש על היין כגון אישה שחיה לבד. גם היא חייבת להמתין ולקדש על היין עד אחר צאת הכוכבים דווקא. בתחילת תפילת ערבית אנחנו מזכירים מזמור המדבר על הר סיני והוא מזמור ס חטא שבתהילים יקום אלוקים יפוץ אויביו וכולי וכולי ושמה יש אזכור הר גבנונים הר הבשן וכולי וכולי יעיין שם וכפי שפתחנו אחר הקידוש שאדם מקדש הוא מזכיר את שלושת הדברים והם בורא פרי הגפן, מקדש ישראל והזמנים וברכת שהחיינו מיד לאחר מכן יברך את בני ביתו הן הבעל והן האישה ולאחר מכן יקום ליטול את ידיו כדי לקיים סעודת יום טוב כדת וכדין וכידוע גם ביום טוב נפסק להלכה בשולחן ערוך בסימן תקט סעיף א שראוי לבצוע על שתי כיכרות לחם ולכתחילה ראוי שאדם יקפיד לאכול מעט יותר מכביצה, דהיינו יותר מ-54 גרם פת, כדי לקיים את העניין הזה של חיוב אכילה ביום טוב. וכל זה אם האדם ראוי ונכון שיאכל אחרת גם די לו בכביצה או בכזית למי שממש ממש קשה. אומנם השנה יש לנו ביום טוב כמו בכל שנה כמו בכל יום טוב בסעודות אבל יש ציור ויתכן שאדם יצטרך לעשות שלוש סעודות ועדיין זה יחשב לו סעודת יום טוב בלא תוספת כיצד למי שאינו נוהג לאכול חלבי בליל חג השבועות והסברנו טעם מתוך 31 הטעמים שהבאנו בספרנו משה אמת על חלק חודש סיוון שיש טעם לעשות סעודה שתההן ניכרת שהיא לסעודת מצווה אחר סיום הדבר והיות כל סעודת מצווה אדם עושה אותה בדרך כלל או עושה אותה בשרית ולא חלבית ראוי בערב חג השבועות לעשות סעודה חלבית דווקא ולאכול שתהיה שונה משאר סעודות ועיקרה של יום טוב הרב אליושיב מזכיר בספרו שכך היה נוהג חמיב. כך היה נוהג הסטייפלר הקדוש. היה נוהג לאכול סעודה חלבית מיוחדת לחג השבועות ובכך היה יוצא ידי חובה של סעודת יום טוב. ולכן מי שנוהג לעשות סעודה חלבית בליל חג השבועות הדבר הוא מצוין כי כבר טרחו והכינו וקנו ופעלו הכל כדי שיהיה הכל כמו שצריך. אל תעשה את זה כלחר יד, אלא תאכל ולא בכמות גבוהה כדי שלא תירדם בתיקון הלילה הקדוש הזה שמעלתו גדולה יותר מהאוכל ויותר מהשינה. ועדיף שאדם יאכל מעט כדי שיוכל לשבת וללמוד. ולכן יווצר מצב שאם אדם אכל סעודה ראשונה של יום טוב בבשר ושתה יין כדי לקיים את עיקר סעודת יום טוב ולמחורת בבוקר בהגיון בית הכנסת עושה קידוש ואז שם הוא אוכל כגון פיצה שאשתו הכינה שברכתה מוציא לחם מן הארץ שלא נילושה במי חלב כן ברכתה מוציא לחם מן הארץ ואכל אותה בשיעור של קביע סעודה צטרך האדם הזה אחר שהלך לישון להתעורר קודם חצות היום ולאחר מכן להתחיל את סעודתו והיא תהיה דווקא סעודה שוב פעם סעודה בשרית ולא חלבית כי כפי שאמרנו עיקר סעודת יום טוב היא בבשר משובח ויין משובח עבור יום טוב וזה נחלקו אחרוני זמננו האם יש כפידה לאכול את סעודת יום טוב במצב הנו אנוכי שהזכרתי, האם יש אה אה חיוב לאכול קודם חצות את סעודת יום טוב או לא? השנה. היות ויש לנו זמן שאנחנו צריכים להמתין בערך מאזור השעה 5 פלוס מינוס, אולי קצת קודם לכן כדי שיהיה תאב לסעודת ליל שבת, ערב שבת, מן הראוי שלא לאחר את סעודת יום טוב, אלא לאכול את סעודת יום טוב כראוי קודם חצות היום, שזה 1238, ובכך פתר את הבעיה. ואת זה מזכיר כפי שאמרתי הגאון רבי בן ציון אבא שאול זכותו תגן עלינו אמן שביום טוב את סעודת היום יקדים לאכול קודם חצות היום וככה עולה מ פסקיו של הרמבם בפרק ל מהכות שבת בהלכה ט וכן כך משמוע מדברי רבנו האריזל ומהזוהר הקדוש וכן מובא בכף החיים בסימן רצא באות אות בור לציון בחלק ב' באות כאליחה בפרק כא ובעמוד קצב ולכן זריזין מקדימים למצוות גם אחר שישב ועסק בתורה כל הלילה ובבוקר היה כבר עייף ואכל משהו קליל חלבי לצורך העניין עדיף שיאכל אותו בלא נטילת ידיים שיהיה בגדר של מזונות או שהכל או בכך בשיעור של כביצה ואחר כך ילך לנוח יקום קודם חצות היום דהיינו קודם 1238 ובכך יוכל לקיים כראוי את סעודת יום טוב ולא להיכנס לזמן האסור היות והוא צריך להיות לסעודת השבת וממילא יוצא שאדם שלא עשה את הדבר הזה ולא אכל כביצה אלא אכל המוצי בסעודת הבוקר ברוח חלבית יוצא שיצטרך גם ביום טוב לעשות ג סעודות האחת אחת בלילה ועוד שניים בבוקר, אחת קודם חצות ולאחר מכן אחת בזמן של חצות או לאחר מכן שהיא עיקר סעודת יום טוב בשרית דווקא גם אדם שהתעורר מאוחר מרוב עייפות לא יבטל חס ושלום את סעודת יום טוב אלא יאכלנה גם לאחר חצות אבל בתנאי שלא יכנס לזמן האסור בערך מאזור השעה 5. אז כפי שהבאנו, האדם ראוי שיאכל סעודה משובחת כגון בשר ויין וישמח בשמחת יום טוב, שמחת החג שהקדוש ברוך הוא זיכה אותו. ולכן ראוי שיקנה בשר משובח, כשרות מעודרת, שחיטה פרטית וכמובן יין מהודר כדי שיוכל לצאת ידי חובת שמחת יום טוב כראוי. וזהו שנוח לו והוא מתענג. ומי שמתענג, כפי שאמרתי בסעודה חלבית אז מופיע סליחה דבריו של הסטייפלר בספר רוחות רבנו בעמוד צח בחלק ב' ששמה היה נוהג של הסטייפלר לאכול מאחלי חלב בליל חג השבועות וזה מופיע בעוד ספרים כפי שאמרתי בדברי הרב אליושיב בשוט אשרי האיש חלק ג' פרק סו סעיף ג יהוין ן שם לאחר הסעודה אחר שאמר דברי תורה ושורר שירי קודש בשמחת החג יזדרז ויברך ברכת המזון בברכת המזון יש עלינו לזכור להוסיף יעלה ויבוא מופיע בדברי השולחן ערוך בסימן קפ"ח בסעיף ו ומי שפספס ולא אמר חוזר לברך ובנוסף לזה אנחנו מזכירים שמה יזכור הרחמנו יגיענו למועדים הבאים לקראתנו לשלום ולאחר מכן כל אדם מזדרז להגיע לבית הכנסת כדי להישב ולעסוק בתורה כל הלילה הזוהר הקדוש כבר דיבר בחשיבותו של הלילה הזה ובלימוד בהקדמת הזוהר זה מופיע בחלק א' בדף ח עמוד א' וזה לשונו כל אלו שמתקנים התיקון בלילה הזה ושמחים בו, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזכרונות והקדוש ברוך הוא מברך אותם ב70 ברכות וקטרים של העולם העליון ורבנו הארי בשאר הכוונות בדף פט עמוד א כותב ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל אפילו רגע אחד ויה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים את שנתו ולא יהרע לו שום נזק בשנה כי אם לא ישן כלל ודאי שלא ימות בשנה ההיא. וזה מובא בעוד כמה וכמה מקומות בכף החיים דברי רבותינו האחרונים מרן הבן איש חי בשנה ראשונה פרשת במדבר שכתב שהתגבר כארי לשב על המשמר בעיניים פקוחות לדחות השינה ולא מתנמנם כלל כי רבנו הארי כותב חומרה יתרה בדבר הזה בעניין השינה בלילה הזה יותר מליל הושען הרבא כנזכר וכמופיע בשער הכוונות יעין שם. וכן כותב הרב שיזהר כל אדם לדבר שיחת חולין ודברים בטלים חס ושלום בלילה הזה הוליל קבלת התורה והכרים מהקדוש ברוך הוא. כידוע מנהגנו הספרדים שהאישה הולכת לישון בלילה הזה ולא יושבת ועוסקת בתורה כל המלמד את ביתו תורה כאילו מלמדה טפלות ולכן כבר כתב רבנו יוסף חיים בספרו שוט רב פעלים כי נשים לא שייכות בלימוד הלילה הזה אמנם מי שחשקה נפשה ללמוד קצת או לגלות שייכות וקדושה בלילה הזה מן הראות ראוי שתהיה קודם כל מכינה את כל צורקי הבית וסידור הבית והבישולים לכבוד יום טוב ולאחר מכן תוכל לקרוא לתהילים או הלכות שקשורות עבורה עבור אישה ולא עבור בנים ובוודאי ובוודאי שלא תלמד ספר דברים ולא משנה תורה כי בוודאי אין הדבר שייך אצלה אנחנו הספרדים נהגנו כמניין כמנהג המקובלים לשב ולעסוק בלילה הזה בסדר של התיקון הקדוש בספר קריאה מועד לתיקון ליל שבועות שהוא מתוכן ומסודר על פי דברי ודעת רבותינו המקובלים מראה דרזין ומה טוב אם ראשי הקהל יעדקנו את כולם להביא את הסידורים שלהם מראש או לחילופין הם בעצמם ידאגו כמובן הוא לאחר מכן לומדים בסדר שאר הדברים ספר המצוות הקצר תרייג מצוות דברי כיבושין הגמרות שהמופיעות בכמה וכמה מקומות בשס בעניינים וכמובן מגילת רות והפירושים וכן על זה הדרך והכל בוודאי ובוודאי כדי שיוכל להישב ולעסוק בתורה אומנם לגבי לימוד משניות יש בזה מחלוקת מרן הבן איש חי כותב שמי שרגיל ללמוד 18 פרקי משניות בכל יום, מותר לו ללמוד משניות ביום ולא בלילה, גם בלילה הזה לא. וכף החיים כותב, כף החיים סופר שמי שדרכו ללמוד משניות על שולחן יום טוב, כדאי ללמוד דברי תורה בתוך הסעודה ואין לבטל ולסמוך על שיטת המתירים. ולכן מנהגנו שאת המשניות של יום טוב של חג השבועות שקשורים לחג השבועות אנחנו לומדים אותם ביום טוב עצמו אחר הסעודה שהתחיל בה קודם חצות היום ולאחר מכן יש מדרשים מדרש זאת הברכה כל מיני תוספות ארייג מצוות דברי הזוהר הקדוש וכולי וכולי בישיבות האשכנזיות נוהגים ללמוד ולעסוק כל הלילה בש"ס ובפוסקים כל אחד כפי רצונו וכי וכבבו כמובן שזה לא מנהגם של הספרדים שנוהגים כסדר הבא תורה נביאים כתובים מדרשים זוהר תרייג מצוות ולכן כל עדה ועדה תעשה כמנהגה ולאחר מכן רבני הקהילות רבני ההרים רבני השכונות יושבים ומלמדים את כהל עדתם תורה בלילה הזה זה ועוסקים בכל העניינים הללו עד מעט קודם תפילת שחרית שאז הולכים אל המקווה טהרה להטהר ולאחר מכן מתחילים את תפילת שחרית בזמנה קודם הנצחמה ולא קודם לכן צריך להקפיד על הדבר הזה כדי שיהיה קבלת התורה כראוי בזמן הראוי ובזריזות כי זריזין מקדימין למצוות להזכיר בחצות הלילה מעט קודם חצות יעשו הפסקה מקריאתם ולימודם ויאמרו את נוסח כל סדר קריאת שמע שעל המיטה עם הפסוקים ללא ברכת המפיל חבלי שינה שנוהגים לומר ומשאלה עמוד השחר אסור לאדם לאכול עוד. כיוון שהגיע זמן תפילה כבר נאסר עליו. אבל לשתות מותר לו גם לאחר עמוד השחר. ולכן הגבאים ראוי הגבאים והשמשים יאספו את כל דברי המאכל שפרוסים למתפללים ולעוסקים בתורה כלל כגון עוגות ופירות וכיוצא בזה כדי למנוע מהציבור טעויות. ולאחר שעל עמוד השחר כל ברדעת יגש יטול את ידיו ג' פעמים לסרוגין כמו בכל יום ללא ברכה ולאחר מכן מברך את כל ברכות השחר וברכות התורה וברכת אשר יצר היא תלויה במציאות אדם שנכנס לבית הכיסא ונפנה לצרכיו יברך אדם שלו לא יברך בהגיע זמן התפילה במקומות רבים ישנה הפסקה גדולה. הולכים למקווה, מתכוננים לקראת התפילה, ישנם שמסיימים בדיוק את לימוד התיקון או הזוהר וכולי. אז יש זמן של בטלה. לכן חכם לב יקח מצוות וירוויח את שכר כל המתבטלים. בתפילת שחרית, כפי שפתחתי, נוהגים להתפלל אותה ותיקין עם נץ החמה כראוי ובפרט ביום קבלת התורה הוא יום טוב. וראוי שיאמרו לאותם העייפים מיד בסיום התיקון שילכו לנוח כמעה לאלו שממש קשה להם ועייפים כגון שלא הכינו את עצמם כראוי כדי שיוכלו לשב ולהתפלל כהוגן ולקבל את התורה לא מתוך שינה עם שמחה אלא לקבל את התורה מתוך עירנות ולהיות ראויים ככלי לקבל לא רק את התורה אלא גם את ברכותיה, את ברכת הטלית נוהגים לברך בזמנה הראוי. ולאחר מכן אדם מתחיל את התפילה. בנוסח התפילה אנחנו מוסיפים את התוספות הראויים ויש לנו גם הלל שלם בברכה שנאמר אותו ביום כפי שפוסק השולחן ערוך בסימן תצד בסעיף א' ולכן אוי לו לאדם שיבטל או ידלג על תיבה מחמת עייפותו ולכן אדם שמרגיש עייף יביא איתו מגבת ילך לרחוץ את פניו כדי שיהיה עירני התפלל בעמידה בדבקות נוראה כדי שיוכל פל להתפלל ובפרט ביום שיו בו הלל שמעלת התפילה היא גדולה מאוד. מנהג בני אשכנז לעמוד בשעת קריאת הכתובה סליחה בשעת קריאת התורה בעת עשרת הדיברות. קודם לכן אנחנו פותחים את ההיכל לנוגים לומר יג מידות אומרים לאלה שלא נוהגים לא אומרים ואנחנו אחר לאחר מכן מוסיפים את סדר הכתובה במחזורים המחודשים כל רינה וכדומה מופיע את הנוסח הזה או בסידורי איש מצליח אני הבאתי את זה בספרי משה אמת חלק חודש סיוון שם מופיע נוסח הכתובה שאומרים אותה בשעת פתיחת ההיכל ולאחר מכן בקריאת התורה כד וכדין קוראים ושומעים הקהל מילה במילה ובשעת עשרת הדיברות מנהג בני אשכנז לעמוד מנהגנו הספרדים שלא עומדים אלא יושבים ושומעים מילה במילה אם עלה תלמיד חכם וראוי שיעלה רב הקהילה לעלייה הזאת של מתן תורה אז בבדו בוודאי שנוהגים לעמוד כשהרב עולה ואין זה תר דדסטרה כן כן, שזה לא סותר אחד השני שעמידתם כמו בני אשכנז כי מנהגם משום כבוד התורה לעמוד ולא מסיבת הדבר הזה ש הם סתם עומדים. בשוט משנת יוסף כתב שאשכנזי שנוהג להתפלל עם ספרדים מן הראוי שלא ישנה ממנהגו ויעמוד. כי אם רוב בית הכנסת ספרדים והוא האשכנזי היחיד ישב כמנהגיו ולכן ראוי שכך ינהג וישב ולא יעמוד אבל במקום שיש ספרדים ואשכנזים בוודאי בוודאי שזה לא יראה שונה ויכולים הם לנהוג כמנהגם והם כמנהגם אלו יעמדו האשכנזים והספרדים ישבו והכל יבוא על מקומו בשלום כידוע אנחנו צריכים לדעת לפני מה שאנחנו אוכלים כגון מאכלי חלב מה ברכתם של הדברים והאם ראוי לברך עליהם ואם ראוי לברך עליהם איזה ברכה ראוי לברך עליהם האם העוגת גבינה הזאת שאנחנו נאכל יש בתחתיתה בצק שהוא ממותק והוא גם ראוי לאוכלו בפני עצמו אז יהיו פה שני ברכות גם ברכת א נו מזונות וגם שהכל נהיה בדברו כי שניהם הם עיקר אין פה עיקר ותפל אבל עוגיה כזאת שהיא לא ממותקת וסתם אדם לא אוכל אותה והיא באה רק להחזיק את הגבינה שמעלה בוודאי בוודאי שהעוגה כזאת תהיה ברכתה שהכל נהיה ודברו לגבי העניין של ברכה אחרונה לגבי עוגת גבינה אנחנו צריכים לדעת עוגת גבינה שרובה עשויה מגבינה ואולי יש בה קמח כדי לדבק או קמח טירס או כל מיני אמילנים וכן על זה הדרך בודאי בוודאי שברכתה בסוף תהיה בורא נפשות רבות ולא על המחיה אבל עוגה כזאת שיש בה שכבה משמעותית והיא נאכלת כמות שהיא בוודאי בוודאי שיברך עליה בסוף את ברכת על המחיה ובכך ידע את המעשה אשר יעשה כל זה מופיע בסימן קסח בהלכות ברכות ניתן לעיין שם שם קודם לכן ולדעת בדיוק מה אנחנו עושים וא איך אנחנו עושים אדם ישאל אצל אשתו אצל בנותיו שמכינות את ה הכנות לקראת חג השבועות או הוא עצמו ואז ידע בדיוק מה הברכה הראויה ביותר לברך על כל דבר דבר ולא יקשל בעיצומו של יום קבלת התורה הוא חג מתן תורה בברכות סתם שמברך לחינם ובכך מבטל חס ושלום את סוד הברכות שמוציא מפיו. אנחנו צריכים לדעת שישנם הכנות שאנחנו נצטרך לעשות כדי לכבד את הבית, כדי לארגן אותו לכבוד שבת קודש. וכמובן אדם רוצה לטא את הבית שלו. האם הדבר הזה מותר או אסור. אז היות והבתים שלנו היום הם מרוצפים ברובם. לשטוף את הרצפה אסור לנו בכל אופן. כן. ולכן אנחנו יכולים מה שנקרא לכבד את הבית, זה נקרא לטא את הבית באופן שיהיה הבית ראוי ומכובד גם לא רק לכבוד יום טוב אלא גם לכבוד שבת. בסיום סעודת יום טוב, הן ביום והן בלילה, ראוי שהאדם יפנה את המפה שהוא אכל, ובכך אין בזה משום מכין משבת ליום טוב, ובכך פתר את הבעיה. אותם הכלים שנצרך האדם להשתמש בהם ליום טוב, עדיף שהם יהיו באחד פעמי ומי שלא באחד פעמי ויש לו מדיח יכול להניח אותם בתוך המדיח באופן שהכ שהוא פותח ודולק אין שום פעולה חשמלית שנעשת שמה ואז במוצא שבת יוכל להפעיל את המדיח כלים ולהדיח את אותם הכלים כולם אבל שאר דברים ראוי להכין אותם כפי שפתח אנחנו א בתחילת השיעור מראש כדי שיהיה הכל מוכן כדת וכדין וראוי ביותר בתפילת מנחה של שבת בעזרת השם שאחר יום טוב אנחנו לא אומרים בה צדקתך אלא אומרים בה י שם להזכ יב הימים שבהם אין אומרים תחנון ונפילת פים יזכנו השם על דבר כבוד שמו נזכה בעזרת השם לקבל את התורה מתוך שמחה מתוך שלמות אמיתית נזכה בסיעתא דשמיא שהקדוש ברוך הוא ינחיל בנו אותה נחלה בלי מיצרים בשמחה ובטוב לבב ובגאולה השלמה ממהרה בימינו אמן כן יהיה רצון ברוכים תהיו חג מתן התורה שמח