הצדיק גדול מהמלאכים | ר' יונתן בן ניסן

- - - לא מוגה! - - - 

ערב טוב לכולם, ברשות הרב.

מאמר שכא בחוכמת המצפון,

דף כפז.

כתוב בתורה, הים ראה והאנוס.

אומר המדרש, מה ראה?

ארונו של יוסף ראה.

אמר הקדוש ברוך הוא, ינוס מפני אנס.

דכתיב היאנוס ויצא החוצה.

עד כאן לשון המדרש.

ודברי המדרש

ודברי הילקוט

תמוהים.

אם הקדוש ברוך הוא אמר לים שיקרה,

למה צריך הים לראות את ארונו של יוסף?

זאת אומרת, אומר המדרש, מה ראה הים? כתוב הים ראה וינוס.

אומר המדרש, מה הוא ראה?

את ארונו של יוסף.

ואמר הקדוש ברוך הוא, ינוס מפני אנס.

כאילו אמר לו הקדוש ברוך הוא, תנוס מפני ארונו של יוסף.

אז שואל אלקות' אם הקדוש ברוך הוא אמר לים לנוס

אז מה התוספת שיש בראייה של אהרונו של יוסף?

כי אם הוא לא היה רואה את אהרונו של יוסף והיה אמר לקדוש ברוך הוא לנוס הוא לא היה נס? ודאי שהוא היה נס.

ונראה לומר,

אילו הקדוש ברוך הוא היה אומר לים שיקרה בוודאי היה תכף עושה את רצון השם.

זה ודאי.

ולא היה צריך אל אהרונו של יוסף

אלא התשובה שהקדוש ברוך הוא לא ציווה לים להיקרע,

אלא אמר למשה רבנו,

נטה ידיך על הים ובקעהו,

שמשה ייצווה לים שיבקע,

מפני שצדיק גוזר והטבע כפוף לו.

והוא שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית, הצדיק משה רבנו,

ויש לו כוח לצוות על הטבע ולשנות אותו.

כמו שראינו שהצדיק מושל על הבריאה,

כמו שכתבו האיכרים בזה לשונם.

כי מה שהנביא עושה מופתים ושינוי הטבע,

לא ראיה מזה כי הוא שליח השם שהשם ציווה לו,

אלא מה שהוא משנה הטבע הוא מטעם ותגזור עומר ויקום לך.

כי לצדיק יש ממשלה על הבריאה.

זאת אומרת,

הצדיק,

עצם זה שהוא אמר וגזר על הבריאה עצמה,

הבריאה כפופה לו,

ולא קשור למה שהקדוש ברוך הוא שלח אותו, שזה בתור להגיד לנו שהוא שליח השם או משהו כזה.

וממשיך האיכרים ואומר,

בזה נבדל האדם מהמלאך,

כי על המלאך

אין העולם עומד ואינו יכול להחריב את העולם,

אבל האדם יכול להחריב את העולם.

כמו שאמרו חכמינו זיכרוננו לברכה בקהלת רבה,

בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון,

נטלו והחזירו על כל אילני גן העדן.

אמר לו, ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן,

וכל מה שבראתי בשבילך בראתי.

תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי.

עד כאן לשון האיכרים.

זאת אומרת,

כל הבריאה כולה,

הכל ניתן בשביל האדם,

והבריאה כולה כפופה לצדיק.

וכשמשה ציווה לים שיקרה,

לא רצה הים לשמוע לו בטענה,

כי גם הוא עושה את רצון השם.

זאת אומרת, הים ומשה רבנו כביכול אותו דבר.

משה רבנו עושה את רצון השם,

וגם הים עושה את רצון השם.

אז מה הוא יותר טוב ממנו שהוא יכול לבוא ולגזור עליו?

מה משה רבנו יותר טוב מהים שהוא יכול לבוא ולגזור עליו?

אבל כיוון שראה אהרונו של יוסף

אשר נס מאשת פוטיפר,

נכנע הים.

כי ראה שהאדם גדול מהים,

כי הים וכל הבריאה כולה ואפילו המלאכים,

אף על פי שהם עושים רצון השם,

אבל אין להם ניסיון לעבוד את השם.

זאת אומרת,

הבריאה כולה, המלאכים,

כל הטבע,

הוא עושה את רצון השם,

אבל אין להם התנגדות,

אין לו עבודה לעבוד,

ניסיון לעמוד בו, כאילו יש לו משהו שדוחף אותו לעשות נגד.

כמו יוסף הצדיק באשת פוטיפר.

באשת פוטיפר

היה את היצר שאומר לו תעשה,

את הדחף שיגיד לו תעשה, והוא הלך נגד הדברים האלה.

זה מה שראה הים.

אבל אין להם ניסיונות לעבוד את השם לבריאה ולמלאכים.

אבל לאדם יש לו ניסיונות גדולים,

כמו שראינו אצל יוסף הצדיק,

כמו שאמרו, כמו שכתוב בתורה,

ותתפסהו בבגדו.

והוא היה צריך להתגבר על יצרו ולהעמיד עצמו בסכנה,

כי משום כך היה בבית האסורים והושלך עד כדי מוות. הוא היה צריך למות.

היא אמרה לו, אני ארוג אותך.

ואם לא הנס שהציל אותו,

היה מת יוסף הצדיק.

למדרגה זו אי אפשר לבריאה כולה ואפילו למלאכים להגיע.

ולכן נכנע הים לפני משה רבנו,

והיה מבין

כי הצדיק גדול יותר ממלאך,

וצריכים להיכנע לצדיק.

זאת אומרת, אפילו הים, אפילו הים כשחשב בהתחלה שמשה רבנו והוא,

שניהם עושים את רצון השם, ואין הבדל ביניהם כביכול,

כאשר ראה את ארונו של יוסף,

הבין,

ראה את המעשה שיוסף עשה,

את שבירת היצר של יוסף,

את הניסיון שהיה ליוסף,

את העבודה שהיה ליוסף באותו זמן,

אז הוא הבין שהאדם, האדם השלם, הצדיק,

הוא הרבה יותר גדול אפילו ממלאכים,

כי זה אין להם, המלאכים אין להם ניסיונות,

ולטבע אין ניסיון להתנגד למה שהקדוש ברוך הוא מצווה אותם.

אבל האדם, יש לו את זה.

ובזה אפשר להבין מה שהספרים מביאים, מדרש פליאה.

כתוב במדרש

הים ראה וינוס.

מה ראה?

ברייתא דרבי ישמעאל ראה.

ברייתא דרבי ישמעאל.

ונראה לבאר, לפי מה שאמרנו לעיל,

כי הים לא רצה להיכנע לפני משה רבנו בטענה כי גם הוא עצמו עושה את רצון השם.

אם כן, משה לא גדול ממנו,

אז אין הבדל, כמו שאמרנו לפני.

אבל כיוון שהים ראה ברייתא דרבי ישמעאל שכתוב ב-13 מידות התורה נדרשת, ואחת מהן קל וחומר.

ומה היה הקל וחומר?

אחד הקל וחומר שעשו זה חנניה, מישאל ועזריה,

שהפילו עצמן לתוך כבשן האש,

לא מפני שהיה להם ציווי מפורש מהקדוש ברוך הוא.

הקדוש ברוך הוא לא אמר להם ליפול, להפיל עצמם לכבשן האש,

אלא דרשו קל וחומר מהצפרדעים ממצרים.

אם הצפרדעים,

אף על פי שלא היו מצווים בקידוש השם,

נכנסו בתוך התנורים,

קל וחומר שאנחנו צריכים להפיל עצמנו בתוך כבשן האש.

זה הקל וחומר שעשו חנניה, מישאל ועזריה,

מברייתא דרבי ישמעאל,

ואת זה ראה הים.

ראה הים ההבדל בינו לבין האדם.

הים וכל הבריאה כולה עושים רק מה שציווה הקדוש ברוך הוא,

אבל האדם מוסר נפשו אפילו על מה שלא ציווה במפורש.

הקדוש ברוך הוא לא ציווה אותם לעשות את זה, הם יכלו ללכת להתחמק,

לא ללכת לנבוכדנצר, לא ללכת להשתחוות,

והיו אומרים בתקשורת ובכל המקומות שכולם השתחוו.

כולם, זה גם כולל היהודים.

הם יכלו להתחמק ולא היה קורה כלום.

אבל הם רצו לקדש את השם, היו מוכנים למסור את נפשם על קידוש השם.

עשו קל וחומר מהצפרדעים ואמרו נפיל עצמנו לכבשן האש.

שכל העולם ידע שהיהודים לא ישתחוו.

וזה קידוש השם גדול.

אבל האדם מוסר נפשו אפילו על מה שלא ציווה השם במפורש, זה מה שהבין הים כשראה ברייתא דרבי ישמעאל.

אלא הוא בעצמו דורש קל וחומר ומוכן למסור את נפשו לשם יתברך.

זוהי המעלה הכי גדולה,

למסור, שהאדם יגיע למסור נפשו להשם אף על פי שלא כתוב במפורש.

כי מזה תהיה נחת רוח לקדוש ברוך הוא,

ומזה יצא קידוש השם.

ולכן נכנע הים ונבקע.

זאת אומרת,

הים בהתחלה חשב שאין שום הבדל בינו לבין הצדיק.

כמו שהצדיק עושה ציווי השם,

גם הוא עושה את ציווי השם.

וכאשר ראה את ארונו של יוסף,

או כאשר ראה את ברייתא דרבי ישמעאל,

את חנניה מישאל ועזריה שעשו את אותו קל וחומר מהצפרדעים,

הבין שאפילו שהצדיק,

אפילו מה שלא במפורש מצווה עליו,

אפילו מקל וחומר הוא כבר יכול למסור נפשו על קידוש השם.

כמו שראינו אצל אברהם אבינו.

אברהם אבינו עוד לא הכיר את הבורא,

הכיר את הבורא, הוא עוד לא התגלה אליו הקדוש ברוך הוא.

ובכל זאת, על האמת

שהוא הגיע אליה בהכרה,

היה מוכן למסור את נפשו.

זה הצדיק

וזה שום דבר בבריאה יכול לעשות.

ואפילו המלאכים אינם יכולים להגיע לדרגה כזאת.

וזו הדרגה שכל אדם צריך להגיע.

השם יזכה אותנו שבאמת

נמסור את נפשנו תמיד לכבוד השם יתברך.