מהו עמל התורה? | ר' ישי גינוסר
תאריך פרסום: 18.04.2018, שעה: 19:41
- - - לא מוגה! - - -
ערב טוב, בשם השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.
ברשות הרב, ברשות חברים פה בקהילה,
נגיד כמה דברים שיהיו להצלחת כל הקהילות פז ולהצלחת רבנו,
ולהבדיל, יהיה לנו נשמת משה בן בן ציון.
אנחנו נמצאים
יומיים לפני ערב שבת, פרשת אחרי החימות הקדושים.
כתוב שם,
את משפטיי תעשו ואת חוקותיי תשמרו ללכת בהם,
דורש רשי.
ללכת בהם,
אל תתפטר מתוכם,
שלא תאמר למדתי חוכמת ישראל,
אלך ואלמד חוכמת מצרים וחסדים.
איך הוא הגיע למצב הזה? איך הוא הביא לרשת את ה...
מאיפה הוא הביא את הפירוש הזה?
ראיין בשפתי חכמים,
שהדיוק הוא מהעיטור, איזה עיטור?
ולמה נאמר ללכת בהם?
שלימוד התורה נקראת ללכת בהם, היינו,
הליכות חיים.
ונראה להיבאר שלימוד התורה נקרא הליכה.
מה הכוונה?
הכוונה ללכת
על עמלות בתורה.
על עמלות בתורה. ולא סתם לימוד.
כמו שדרשו חכמינו זיכרונם לברכה
על הפסוק בחוקותיי תלכו,
שתהיו עמלים בתורה.
לא סתם לימוד.
לא לימוד להנאה. לא לימוד לצורך וידעת.
כי אם להשיג התורה יכולים רק על ידי עמלות.
אז כל הפסוק מתעסק בזה. כל הציווי הזה שהשם ציווה אותנו,
הוא מדגיש שהתורה היא, זה לא כשאר החוכמות,
חוכמות גויים.
זה מה שנקרא במירכאות מקצוע שצריך לעמול עליו.
אתה לא יכול לבוא ולקחת קורס בידיעת מקרא,
לקחת הסבה מקצועית ולהיות בעל תורה.
לא, אין דבר כזה.
עמלות.
אם כן,
אין שייך לומר כבר למדתי חוכמת ישראל,
אלמד חוכמת מצרים,
ילך להירשם לאיזה אוניברסיטת בר מינן,
ילך לאיזה מכללת בן גורגור או אקדמיית ג'אד'ט דתי, מה שזה לא יהיה.
אנחנו יודעים את התופעה הזאת, שאנשים חושבים שהם הגיעו
לידיעה בתורה והם רוצים לטום קצת מהחוכמות חיצוניות.
זה היה שייך רק אם היו צריכים לסתם לימוד תורה.
אז יכול אדם לומר שלמד כבר.
איך הוא מגיע לידיעה כזאת? הוא אומר לעצמו, בסדר, למדתי.
אני מחיידר, למדתי,
השכלתי,
הגעתי למצב שאני רוצה לדעת עוד, לטום עוד.
מי אמר לך שזה הסוף של מה שלמדת עד עכשיו?
בואו נראה, הפסוקים יסבירו לנו פה,
המאמר יסביר לנו שזה ממש לא כך.
אבל אם עיקר על לימוד התורה, היא עמלות בתורה.
אם כן,
זהו דבר שאין לו תכלית וקצבה.
ולא שייך לומר למדתי כבר,
כי אין שיעור ואין צורך לעמקות התורה.
כל מה שאדם מתעמק בתורה יכול להתעמק בזה יותר ויותר.
ואדרבה,
כל מה שמתעמקים בתורה
יותר ויותר,
נפתחים יותר ויותר מעיינות ומקורות בלי אין-סוף.
בן אדם מגיע לבית מדרש, פותח חומש ראשי,
רוצה ללמוד איזה פירוש.
מה קורה פה?
ראשי חולק על רמב״ם.
מה עושים? מביאים לך איזה מקור.
אתה הולך לספרייה, מוציא ספר,
פותח גמרא,
מתחיל שקלא וטריא, מתחיל דין ודברים.
ההוא חולק על ההוא,
המורים על התנאים,
הראשונים על האחרונים,
כל אחד בא עם פסוק שלו,
עם המקורות שלו, עם הסברות שלו.
אתה מתחיל לרדוף אחרי המקורות שהם אמור לך ללכת אליהם.
הולכת לפה, מסכת ההיא, גיטין, סוכה.
אחד אומר לך, זוהר הקדוש, תעיין שמה, צריך גם לדעת את זה.
בסוף אתה מוצא את עצמך מפסוק אחד שברצית לדעת מה הפירוש,
כל השולחן שלך מלא ספרים,
ואתה מבולבל ורב עם חרותה שלך.
בסופו של דבר מה קורה? מגיעים לתוצאה נכונה.
מבינים את מה הכוון הפסוק,
איזה יופי שמבינים את הדבר,
איזה מתיקות שאתה מבין,
והבנת מה כתוב לך באמת.
זה נקרא הגיעה.
זו התוצאה שאנחנו צריכים לדעת להבין,
שאנחנו צריכים לעמול בתוך תורה,
לא לקנות ידיעות ברורות.
זו המתיקות, זה היופי, זו העמלות בתורה.
זה לא סתם סגולה ויתרון.
זה מה שהוביל לנו פה מאמר, זה כלל ברור.
ללמוד תורה זה לא סתם
סגולה ויתרון.
רק שבלי עמלות אין התורה מתקיימת כלל באדם.
תורתי שלמדתי,
אף שהיא עמדה לי.
באף שהיא עמדה לי.
מעיין בתיאורי זהב לאורך חיים,
כשפירש שם הוא ביאר את העניין.
על מה עבדה הארץ?
על עזבם את תורתי.
על עזבם תורתי.
על עזבם את תורתי, מחילה.
ולא הלכו בה.
ובגמרא מובהרים שם,
במשון הרב,
שלא בירכו בתורה בתחילה.
על עזבם את תורתי, היינו שאף שלימדו
מכל מקום עזבו את התורה משום שלא הלכו בה.
רגע, לא הבנתי.
לפני זה הסבירו לנו שהלימוד התורה נקראת ללכת בהם. ופה הם אומרים שאף שלמדו, מכל מקום עזבו.
מה זה עזבו? עזבו ללכת בה?
לא,
לא עזבו ללכת בה. הם למדו,
אבל לא עמלו בה.
יש הבדל. אתה יכול עוד פעם, כמו שאמרנו לפני זה,
אתה יכול לשבת וללמוד
בלי לעמול.
זה שמיים בארץ בלי,
להבדיל, אם אתה כן לומד ועמל.
בן אדם יכול לבוא לכולל,
לבית מדרש, כל מקום שהוא יושב ולומד.
יש אחד שהוא בא לעמול בתורה. איך רואים את זה?
כולו קורא בספרים.
אם חברו אותה, בלי חברות, זה לא משנה כרגע.
כולו קבוע בסדר שלו, לא מעניין אותה כלום.
ויש כאלה, להבדיל,
לא יכולים להתחיל את היום,
לא רק להמשיך
בלי שהוא שואל לו איזה כוס קפה, תה, עוגיה,
פיצוח, משהו, לא, מה. בלי זה אני לא יכול. איך אני יכול?
אי אפשר.
צריך משהו ככה, להעביר את הטעם, משהו בפה.
אי אפשר.
זה תורה?
ככה אתה אומר לו לתורה?
אתה צריך תנאים מסוימים?
מילא ניחא אתה צריך לטום איזה משהו בשביל
לא להירדם, להישאר ערני,
שכאילו מה שנקרא בדיעבד. אבל מלכתחילה אתה בא, פותח שולחן,
מביא חי סלטים, לחם, מזונות, עוצר את כל סדר הלימוד בשביל, יאללה חבר'ה, בוא בוא נזמן, מה?
יש פה מצווה.
מה עם הלימוד? בשביל מה באת לפה?
איפה העמלות? באת בשביל לקייף?
אני אומר את זה גם על עצמי, לא כל אחד מאיתנו, כל העלותי יודע במה מדובר.
כשלומדים תורה בעמלות ובפלפול,
לא רק שהתורה מתקיימת,
אלא נעשית קניין בנפשו.
מתחילה בתורת השם חפצו,
חפצו,
ואחר כך
ובתורתו יגיע יומם ולילה. זאת אומרת, בן אדם מתחיל,
ההתחלה זה בחפצו,
שהוא רוצה, רוצה לדעת, רוצה להבין.
העיקרות הראשונית, מה שנקרא.
ואז שאתה נכנס לתוך זה,
כבר קשה לך לעזוב את זה. אם אתה באמת אוהב את התורה, ואם אתה באמת רוצה להשיג את כל עמלות התורה,
אז אתה תיגיע יומם ולילה.
מפרש אמרה שמפני שטרח ועמל בה,
היינו על ידי התעמלות התורה,
מתאחדת התורה עם האדם, ונעשית קניין בנפשו.
קניין נפשו, והוא נעשה חפצה של תורה.
יש דוגמאות לסוף? אין סוף.
יש דוגמה חיה,
ברוך השם שזכינו בה מולנו.
רבנו הרב אמנו נזכר שליטה.
כמו שהוא תמיד מספר לנו את אותו יום אחר הצהריים,
שנפתח לו במגיע קיצור שולחן ערוך.
קיבל, הבין מה שצריך לעשות, יצא לדרך.
איך הוא יצא לדרך?
בעמל.
עיין שם,
מה זה עיין? העלי את הספר? הוא הולך להביא את הספר.
מדבר, מדבר, מתוך דבר.
הוא הבין שככה מקיימים את התורה.
כל מה שאני לומד אני רוצה לקיים,
וברוך השם, תראו לאיפה הגענו.
אומרים שהתורה זה עץ חיים, נכון?
אז אם הרב הוא מבחינת עץ חיים,
אז אנחנו זכינו במקצת להיות מהפירות האלה.
העמל של הרב נמשך?
נמשך, לא הפסיק.
קמו בעזרת השם, אנחנו גם בהנהגתו של הרב לא נפסיק.
נמשיך לעמול בתורה.
או שיש למשל סיפור ידוע על הסטייפלר,
רב חיים קניבסקי שבא אליו בצעירותו ואמר לו
שהוא לא מבין מה הוא לומד.
אז אבא שלו, סטאפלר, אמר לו לא צריך להבין.
תמשיך ללמוד. תמשיך לעמול בתורה.
הקשיב לו,
הלך ועמל. תראו מה היה.
רב חיים קניבסקי,
אחד מגלי הדור.
איך הוא הגיע לדרגה כזאת? לעמל.
זה היה לשם תוצאה?
הוא רצה לדעת וככה מלמעלה? לא, עמל.
זה לא פשוט.
לא פשוט לעמול בתורה בלי לראות תוצאות וליהנות מזה.
יותר קל ללמוד
איזה חידוש בתורה בפרשת שבוע,
להבדיל,
לחזור למשנה 50,
60,000-50 פעם בשביל לזכור אותה.
בכוונה אני אומר לי, כי יש אנשים פה חודשים על חודשים, רק משננים משניות.
זה כיף?
זה הנאה? נשנן משה קיבל תורה משנאה ומזרעה ליהושע?
משה קיבל תורה. זה כיף?
ממש לא כיף, אבל זאת העמל.
ככה קונים תורה, ביגיעה.
ביגיעה בעמל רב.
גם שלא כיף לך, גם שאתה לא נהנה, גם שלא נהנה לך את כל התנאים.
עמל.
אז כמו שאמרנו,
רק על ידי עמלות בתורה היא מתאחדת עם אדם, והאדם נעשה חפצה של תורה.
אדם רוצה,
נותן פה דוגמה,
זה כמו שאדם שרוצה בקאפ שלו יותר מתשעה קבין של חברו.
מה זאת אומרת, פירש רש״י,
למה הוא רוצה בקאפ שלו, בקאפ שלו אחד, יותר מתשעה?
בגלל שזה שלו.
בגלל שזה העמל שלו.
זה כמו שלמשל בן אדם יבוא ויגיד,
מכר קניתי קילו של פולי קפה,
אני צריך לבדוק אותם, לברור אותם, אני רוצה לשתות קפה בלי שום ספק,
בלי כל מיני תולעים, משקצים ורמסים.
בררת קילו,
בדק, כל פולפול וזה, טחן אותו,
הוא בא לשתות כוס קפה, פתאום בא לו חבר, דפק לו בדלת, אומר לו, אח שלי, יש לי פה איזה כמה קילו של פולי קפה, בוא, קח, טחון, בדוק,
חבר מקהילה, כן, סומכים עליו.
הוא אומר לך, אין בעיה, תודה.
איך אתה מסתכל על תשע הקילו האלה שהוא הביא לך?
איזה קפה יהיה יותר טעים מהקילו אחד שאתה עמלת בו, שאתה יגעת?
באין זמן, באין שעות, באין כולל, לא משנה מה, כל אחד והסדר, היום העמוס שלו.
איזה קפה יותר מתוק?
ואיזה קפה תרצה לשתות?
בלי זזלזל, חס ושלום, בטובות של החבר.
אבל לדעתי,
הקפה שאתה עמלת עליו, הפולים שאתה בדקת וטרחת עליהם, זה יותר טעים
מאותם, מאותו...
זה דעת הגמרא.
אני לא נכנס לדעת הגמרא.
אז תשעה קבים של אותו קפה יהיה פחות טעים
מהאחד אשר הוא שלך.
זאת אומרת, אפשר להבין פה שגם אם בן אדם
צריך
וחייב
להתרכז בעמל, בתורה, גם אם זה מעט.
עדיף אחד שיהיה לך משהו אחד ביד,
וזה שלך, וזה קנוי מכל הכיוונים. אתה יודע את הדבר הזה, אתה מחזיק את הגמרא הזאת, את המשנה הזאת, את הסדר אחד של לימוד, אתה מחזיק אותו ביד ואתה יודע אותו מההתחלה עד סופו.
ידיעה ברורה ומושרשת בך מאשר שאתה יכול לגרוס את כל השאס ולהגיד
שבסדר, אני גרסתי.
אבל זה יהיה בגדר של ידיעה, לא בגדר של אחיזה.
שוב,
איך אתה מגיע לזה? רק כדי העמלות בתורה.
וכן
נוטב האדם
שדבר שעמל עליו
הוא בעצמו זרע וטיפח,
התבובה החביבה עליו,
וכן התורה שעמלים בה וזוכים לחדש בה יותר חביבה,
מכיוון שטרח וחידש בעצמו,
זהו קו שלו,
זהו חלקו בתורה,
והתורה חביבה עליו.
כשהתורה חביבה על האדם,
אי אפשר לעזוב אותה אפילו לשליש ולרעביה, לכוס קפה, לסיגריה בחוץ, לאיזה דיבור סרק עם חבר.
דיבוק בתורה.
כי דבר חביב אין אדם עוזב בנפשו,
אין אדם עוזב כי נפשו קשורה בדבר.
אז נקרא עד סוף המאמר.
אני רוצה להעביר דבר אחד.
אנחנו ערב חג,
יום העצמות.
לא צריך להסביר נגיד מי ומה ולמה וכמה, אבל ככה עלה לי בראש להגיד דבר אחד קטן.
לפני עשרות שנים קמו ציונים,
הקימו פה מדינה שכל מהות שלה זה היה
להרוס אותה ולעקור את התורה.
אנחנו פה, מקהלתנו פרז הקדושה בראשות הרב ובהנהגתו,
אנחנו לא נפסיק, אנחנו נמשיך
לא לדעת את התורה, אנחנו נמשיך ונעמול בה
עד אין קץ, עד כלות כוחותינו,
עד שנביא את המשיח לצדקנו במהרה בימינו.
אמן.
אמן.
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר ב"ה עוד ראיון מעלף חד ברור ואמיתי וכל מי שזוכה לראיין אותך פשוט זכה תודה לרב היקר שמראה לציבור את הדרך הישרה והבטוחה (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).