ואהבת את ה' אלוקיך בכל נפשך | ר' רועי רחימי

- - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמה וירוויח.

אנחנו נדבר מחוכמת המצפון, פרשת ויתחנן,

מאמר קט,

קט.

ואהבת את אדוני אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודיך,

דברים ו', פסוק ה'.

מהו בכל לבבך ובכל נפשך?

בכל נפש ונפש שברא בך.

לפני שיורדת הנשמה לעולם הזה,

קובע הקדוש ברוך הוא בנפשה של הנשמה את חלקי העלייה ואת סגולתה לפעול ולעשות כאן בעולם הזה.

הכל נעשה במידה ובמשקל, לפי המשימה וגבולותיה.

זאת אומרת, כולנו יודעים שבעצם הנשמה יורדת לעולם,

היא לא באה סתם לפה בשביל לטייל ולשחק בפייסבוק וכל מיני קשקושים, היא באה בשביל לעשות משימה מסוימת, יש לה מטרה מסוימת.

המשימה הזאת זה להביא לתיקונו של עולם,

ולצורך המשימה הזאת הקדוש ברוך הוא נותן לאדם כוחות,

כוחות בנפשו.

הנשמה צריכה להשתמש בכוחות האלה ולהוציא אותם מן הכוח אל הפועל, להשתמש בהם.

כל אחד ואחד, כמובן, לפי המשימה שלו, לפי מה שהקדוש ברוך הוא כיוון בשבילו.

כל אחד קיבל את הכוחות הראויים לו.

ונדיר הוא שזוכה נשמה לפתח ולנצל את כל הסגולות והחלקים שהוטברו בה ונקבעו לה,

שתוכל להוציא לפועל כל הכוח שהוטמן בה.

וישנם רק יחידים שניצלו את כל החלקים שנגנזו בנשמה עד לגבול המשימה שנקבעה לה,

כמו האבות הקדושים עליהם השלום ומשה רבנו עליו השלום.

אחרים זוכים ומנצלים רק עד חצי ממה שנועד לנשמתם,

ולכן הם צריכים לחזור לעוד גלגול ועוד גלגול, כדי להוציא את כל מה שניתן בהם

במאגרים כביכול, מאגרי הכוח, שהכול יצא אל הפועל.

ויש כאלה שרוב הסגולות והחלקים נשארים שלמים כפי שניתנו להם מן השמים,

ומנוצלים רק באחוזים בודדים.

וזהו שאמר הכתוב, בכל נפשך,

בכל נפש ונפש שברא בך.

כי הרבה חלקי נפש ברא הקדוש-ברוך-הוא בנשמת האדם.

ומי שזוכה לפתח את כל חלקי הנפש שיש בו הוא מוצלח ומאושר.

וראיתי בספר ערבי נחל שכמה מיני רוחניות ניתנו באדם בתחילת יצירתו,

והם בו בכוח ולא בפועל,

ובידו להטוטם לכל מקום שירצה.

זאת אומרת, אנחנו מבינים שבעצם לא רק שניתן לאדם כוחות,

שהוא צריך להוציא אותם אל הפועל, הוא בעצם יכול גם, גם אם הוא הוציא אותם אל הפועל, הוא עלול לטעות ולהוציא אותם

לא לצד הטוב.

הוא יכול להוציא אותם לאן שירצה.

אם יפה חלק אחד מהם לקדושה, נברא מלאך קדוש,

שהוא חלק מנשמתו שיצא לפועל,

ומייד הוא פורח ועולה למעלה, לפני הקדוש-ברוך-הוא.

ואם לאו,

נעשה מזה חלק מנשיץ רעך, חס ושלום.

וחלק מנשמתו הולך ונאבד שמה בסיט רעך, השם ירחם.

וכל זמן שהנשמה מלובשת בתוך הגוף,

אין האדם מרגיש זאת.

אבל אחרי פטירתו,

במקום שהניח כל ימיו את חלקי נשמתו, שם ימצאנה.

עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע. זאת אומרת, האדם יגיע לעולם עליון,

יראה את כל המאגרים שניתנו לו, את כל הכוחות שניתנו לו,

ומה שהוא לא בעצם הוציא אל הפועל, וגם מה שהוא הוציא אל הפועל, איך הוא הוציא אל הפועל? לאן הוא הוציא את זה?

אם זה לצד הטוב,

איך הוא הוציא את זה לצד הטוב? ואם זה לצד הלא טוב, חס ושלום, איך מצילים את המצב הזה?

הועלו לאדם כשיבוא לעולם הבא וימצא שרוב חלקי נפשו שנקבעו לו בעברו מהשמיים נשארו שלמים מבלי שהוציאם מכוח לפועל

חלקי אור הללו שנשארו ערטילאיים מטפחים על פניו ותובעים את עלבונם מבעליהם

שהוטלה עליהם המשימה להולידם ולהלבישם

זאת אומרת האדם יבוא למעלה לא רק שבדין הקדוש ברוך הוא ידין אותו

על כל מה שעשה ולא עשה

אותם הכוחות

אותם אורות שהקדוש ברוך הוא צפן לו יבואו ויתפחו על פניו יתבעו את עלבונם איך לא הוצאת אותנו מן הכוח אל הפועל

איך השארת אותנו פה גנוזים במקום שנעלה ונפרח לפני השם יתברך

ובתפילה אנו אומרים ותן חלקנו בתורתך מבקש האדם שייתן לו את חלקו הנפשי שקבעו לו לפני ירידתו לעולם

כדי שיספיק לסיים הכל ולא יצטרך לרדת לעוד גלגול

ולכן מכריחים את הנשמה ואת חלקי הנפש שבו

לרדת שוב מן השמיים לעולם הזה

להוציא לפועל את אלו החלקים שהפשיר בנפשו

לאלו שלא הצליחו

שזה רובנו

וכותב הגאון רבי יונתן אייבשיץ זכר צדיק לברכה בספר אהבת יונתן

מתים של חיי יחזקאל עמדו על רגליהם ואמרו שירה

ומה שירה אמרו

השם המית ומחיה מוריד שאול ויעל ולכאורה מין נפקא מינה איזה שירה אמרו

ונראה דאיתא בכתבי הארי זיכרונו לברכה מפני מה אמרה חנה שירה

לפי שחנה הייתה גלגול ציפורה וציפורה לא הייתה בשעה שאמרו ישראל שירה על הים ולא אמרה שירה

לכן הוא צריכה חנה לומר שירה אחר כך

וידוע דה המתים שחיה יחזקאל לפי הגמרא היו משבט אפרים שיצאו ממצרים קודם הקץ

ולא אמרו שירת הים כי נהרגו מאנשי גת ולכך הוצרכו סליחה לומר כאן את השירה

זאת אומרת

כל מעשה שצריך לצאת מן הכוח אל הפועל בסופו של דבר יצא במוקדם או במאוחר

מלאכי השרת רצו לומר שירה על הים אמר הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובים בים ואתם אומרים שירה

ולכן השירה שאמרו ישראל על הים באה לחסות על כך

כיוון שטבעו המצרים בים מנע הקדוש ברוך הוא את המלאכים מלומר שירה

ושירתם של בני ישראל הייתה במקום שירת המלאכים שנמנעה

והלימוד שעלינו להפיק מכך הוא

כי בכדי שלא נהיה מאוכזבים בעולם הבא בפרט שאנחנו עכשיו בדור האחרון אין יותר מדי ניסיונות זהו זה כאילו

המאני טיים

עלינו לנצל עד תום כל חלקי הנפש ששם השם יתברך בנשמות ישראל

להוציא הכל מכוח אל הפועל

ולקיים בכל נפשך בכל נפש ונפש שברא הקדוש ברוך הוא בך

תודה על ההקשבה