לא להתקע באמצע הדרך [נתיבות 2006] | חוזרים בעבר
שלמות תובעים מאתנו, שלמות! לא פחות משלמות! בדרך לשלמות, זה בסדר. להתקע באמצע, לא! ניסיון ועוד ניסיון, גידולין אחר גידולין. לעלות ולעלות ולעמוד בנסיונות, עד שמקבלים קומה שלמה רוחנית של: 'מאמין שלם' בוטח בה' שלם, עובד א-לקים שלם, ירא א-לקים שלם' כל המעלות שיהיו בשלמות.
אבל מי שזוכה לשלמות, המציאות שלו מציאות חזקה כל כך, מציאות חזקה וקיימת, שלא יתכן שהוא לא יעמוד בנסיון הכי קשה והכי גדול! כי האדם השלם, שום דבר לא יכול לערער אותו!
צריך לקפוץ לאש? קופץ לאש! למסור את הנפש - תמסור את הנפש! לבטוח בלי פרנסה, בלי עבודה! אין לו שום בעיה! הוא שלם בבטחונו בה' והוא יודע: "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ" (תהלים נה כג)
והוא יודע: "הַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ" (תהלים לב י) והוא יודע: "אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה" "תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו" (תהלים קמו ג-ד)
אם לא, אם הוא חושש, אם הוא דואג - הוא לא שלם!... הוא לא שלם... כי אם הוא היה שלם, לא היה זז כהוא זה!
אדם יודע: שהאוטובוס צריך להגיע בשעה ידועה, הוא לא חושש! הוא לא יורד מהמדרכה לכביש, להציץ אם הוא הגיע, הוא לא מתקדם לעבר הפינה, הוא עומד במקומו, האוטובוס יגיע...
אמנם בארצנו זה לא שוויץ, ו'אגד' יכול להגיע באיחור של שלושת רבעי שעה (45 דקות) שעה וחצי, ולשכוח את הנוסעים...! אבל בשוויץ אין דבר כזה! בול! על השניה מגיע! רכבות, אוטובוסים - בול!
יסוד הדברים, זה שאנחנו צריכים להבין: חכם צריך להיות שלם בכל מיני השלמות. כל מי שלא הגיע לדרגה זו, הוא בבחינת 'גולם'! חומר גלם שצריך עיבוד, ללוש אותו, ולהגיע בסוף לגמר, אז בעזרת ה' יגיע לשלמות!
יש מידות שצריך לעבוד עליהם ולתקן אותם. אף אחד מאתנו לא נולד שלם. כולנו נולדנו חסרים, והתורה הופכת אותנו לשלמים. כשלומדים תורה ומקיימים את המצוות, אנחנו משלימים את עצמנו. הנסיונות שה' נותן לנו, ניסיון אחר ניסיון, גידולין אחר גידולין, ככה האדם זוכה לעלות מעלה מעלה, ולאט לאט הוא משלים את עצמו. זאת המטרה!