סוד כוחה של הרחמנות - חלק ב | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה, אלא עיקרי הדברים מהספר 'שלום רב' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - - 

חֲשִׁיבוּת הָרַחְמָנוּת בְּעֵינֵי הַשֵּׁם;

וְהִנֵּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מִפְּנֵי רַחְמָנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה עַל כָּל הַבְּרוּאִים, בָּחַר בּוֹ הַשֵּׁם לִגְאֹל אֶת עַמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (שמות רבה), שֶׁכַּאֲשֶׁר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ רִחֵם עַל הַכִּבְשָׂה שֶׁהָיְתָה צְמֵאָה וְנִשְּׁאָה עַל זְרוֹעוֹתָיו כָּל הַדֶּרֶךְ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה רִחַמְתָּ עַל הַצֹּאן – אַתָּה תִּהְיֶה רוֹעֵה אֶת צֹאנִי.

וְכָךְ כָּתְבוּ חֲזַ"ל, עַל הַפָּסוּק "וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת" אֶת מַרְאֵה הַסְּנֶה, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ 'סָר לִרְאוֹת' בְּצָרוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרָם, וּבִזְכוּת כָּךְ זָכָה שֶׁהִתְגַּלָּה אֵלָיו ה' יִתְבָּרַךְ בַּסְּנֶה וּבָחַר בּוֹ לִגְאֹל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל.

וְזֶה מְבֹאָר עַל פִּי דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, הַמְגַלֶּה שֶׁבְּמַעֲשָׂיו שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא גּוֹרֵם הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הַדָּבָר לְמַעְלָה. וְכַאֲשֶׁר בָּא הַצַּדִּיק שֶׁמְּרַחֵם בֶּאֱמֶת עַל עַם יִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁנָּתַן עֵינָיו וְלִבּוֹ לְהִסְתַּכֵּל בְּצָרָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּמַעֲשָׂיו אֵלּוּ הוּא גָּרַם שֶׁכִּבְיָכוֹל יִסְתַּכְּלוּ וְיַבִּיטוּ אַף לְמַעְלָה עַל צָרוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וִירַחֲמוּ עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וּבְכָךְ זֵרֵז וְהֵבִיא אֶת גְּאֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אַף לִפְנֵי הַזְּמַן שֶׁנִּקְצַב וְנִכְתַּב לָהֶם עַד שֶׁבִּזְכוּת זֶה נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם.

וְלָכֵן כָּתְבוּ חֲזַ"ל, שֶׁהַגְּאֻלָּה הָיְתָה דַּוְקָא עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רִחֵם עַל יִשְׂרָאֵל וְהִסְתַּכֵּל בְּצָרָתָם. וְרַק בִּזְכוּת כָּךְ הוּא נִבְחַר לִהְיוֹת הַגּוֹאֵל הַמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל. וְהַטַּעַם לְכָךְ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּרַחְמָנוּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל עוֹרֵר עֲלֵיהֶם רַחֲמִים מִשָּׁמַיִם לְהָחִישׁ אֶת קֵץ גְּאֻלָּתָם, וְלָכֵן הוּא שֶׁהַדָּבָר בָּא עַל יָדוֹ, נִבְחַר גַּם בְּפֹעַל לְגָאֳלָם מִמִּצְרַיִם.

זֹאת וָעוֹד, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מְרַחֵם עַל חֲבֵרוֹ הוּא מְעוֹרֵר לְמַעְלָה אֶת כָּל שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים (זוה"ק פ. לך לך), שֶׁכָּל עִנְיָנָם וּמַהוּתָם הוּא לְהוֹשִׁיעַ אֶת הָאָדָם אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ כְּדַאי וְאֵינוֹ זַכַּאי מִצַּד מַעֲשָׂיו, וְלָכֵן הַדָּבָר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהוֹשִׁיעַ אֶת חֲבֵרוֹ, הוּא לְעוֹרֵר אֶת לִבּוֹ לְרַחֵם עַל חֲבֵרוֹ, וּבְכָךְ הוּא יְעוֹרֵר עַל חֲבֵרוֹ אֶת מִדַּת הָרַחֲמִים, וְעַל יְדֵי זֶה בְּוַדַּאי יִוָּשַׁע חֲבֵרוֹ.

וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי מִשְׁתַּתֵּף בְּצָרַת רֵעֵהוּ וּמְרַחֵם עָלָיו, בָּזֶה עַצְמוֹ הוּא יָכוֹל לְהַמְתִּיק מֵעָלָיו אֶת הַדִּינִים וּלְהַמְשִׁיךְ עָלָיו יְשׁוּעוֹת וַחֲסָדִים, וְזֶה כָּאָמוּר לְעֵיל, כִּי הִשְׁתַּתְּפוּתוֹ שֶׁל יְהוּדִי בְּצָרָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ עוֹשֶׂה רַעַשׁ גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם, וּבִזְכוּתָהּ לְבַד לִדְחוֹת מֵעָלָיו אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה וּלְהַמְשִׁיךְ לוֹ יְשׁוּעָה וַחֲסָדִים.

יְשׁוּעָה פִּלְאִית עַל יְדֵי הָרַחְמָנוּת;

זֹאת וָעוֹד, כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי מְרַחֵם בֶּאֱמֶת עַל חֲבֵרוֹ וּמִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרוֹ, בְּאוֹתָהּ עֵת יֵשׁ כֹּחַ מְיֻחָד לִתְפִלּוֹתָיו וּבַקָּשׁוֹתָיו לְהִתְקַבֵּל בַּמָּרוֹם, וּבִיכָלְתּוֹ לְהוֹשִׁיעַ אֶת חֲבֵרוֹ לְגַמְרֵי וּלְחַלְּצוֹ מִמְּצוּקָתוֹ וּלְהוֹשִׁיעוֹ לְגַמְרֵי מִכָּל בְּעָיוֹתָיו וְצָרוֹתָיו. כְּפִי שֶׁבֵּאֵר הַגְּרָ"א זִיעָ"א אֶת דִּבְרֵי חֲזַ"ל (ברכות יב): "כָּל מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ נִקְרָא חוֹטֵא", וְלִכְאוֹרָה, מִי הוּא זֶה שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר עַל עַצְמוֹ שֶׁבְּיָדוֹ לְהוֹשִׁיעַ אֶת חֲבֵרוֹ וּלְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, אֶלָּא הַפֵּרוּשׁ בִּדְבָרִים אֵלּוּ הוּא, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם מַרְגִּישׁ בְּצָרָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וּמְרַחֵם עָלָיו בְּכָל לִבּוֹ, הוּא בְּוַדַּאי יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ אוֹתוֹ בִּתְפִלּוֹתָיו, כִּי תְּפִלּוֹת אֵלֶּה הִנָּן מְקֻבָּלוּת וּמְרֻצּוֹת בַּשָּׁמַיִם.

וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר הָאָדָם אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ הוּא נִקְרָא חוֹטֵא, כִּי בְּכֹחוֹ שֶׁל הָאָדָם לְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ לְרַחֵם עַל חֲבֵרוֹ בְּכָל לִבּוֹ, וְעַל יְדֵי כָּךְ בְּיָדוֹ לְהוֹשִׁיעוֹ בִּתְפִלּוֹתָיו וּבַקָּשׁוֹתָיו, וְעַל זֶה שֶׁהָאָדָם לֹא הִתְבּוֹנֵן בְּצָרָתוֹ שֶׁל רֵעֵהוּ וְלֹא הִצְטַעֵר עַל כָּךְ, הוּא נִקְרָא חוֹטֵא כִּי עַל יְדֵי כָּךְ אֵין תְּפִלָּתוֹ עַל חֲבֵרוֹ מְקֻבֶּלֶת בַּשָּׁמַיִם.

וְכָךְ אָמַר פַּעַם בַּעַל הָ"אַבְנֵי נֵזֶר" זִיעָ"א לִבְנוֹ בַּעַל הַ"שֵּׁם מִשְּׁמוּאֵל" זִיעָ"א: כָּל יְהוּדִי יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ אֶת חֲבֵרוֹ בִּתְפִלָּתוֹ וּלְחַלְּצוֹ מִמְּצוּקָתוֹ, אֲבָל זֹאת בִּתְנַאי שֶׁצָּרָתוֹ שֶׁל רֵעֵהוּ תִּגַּע לוֹ בְּעֹמֶק נְקֻדַּת לְבָבוֹ וּבְצָרָתוֹ לוֹ צַר, וְאָז בְּוַדַּאי תִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וְאַף בַּעַל הַ"בֵּית אַהֲרֹן" מִקַּרְלִין זִיעָ"א, הָיָה אוֹמֵר לַאֲנָשָׁיו שֶׁבִּשְׁבִיל לִפְעֹל בַּשָּׁמַיִם שֶׁיִּהְיֶה לַשֵּׁנִי 'בְּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי', אֵינְךָ צָרִיךְ לִהְיוֹת 'רַבִּי' וְאַדְמוֹ"ר, אֶלָּא גַּם יְדִידוֹ וְרֵעוֹ שֶׁל הָאָדָם יָכוֹל לִפְעֹל זֹאת לַחֲבֵרוֹ אִם יִצְטַעֵר בֶּאֱמֶת בְּצַעֲרוֹ וְיִכְאַב אֶת כְּאֵבוֹ. וְהָיָה מְסַיֵּם, שֶׁלָּכֵן בֶּאֱמֶת בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָרַבִּי שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ בְּצָרוֹת יִשְׂרָאֵל, הוּא פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת לַבָּאִים אֵלָיו, וְלָכֵן הוּא יָכוֹל לְהַמְתִּיק מֵעֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַדִּינִים וּלְהוֹשִׁיעָם מִמְּצוּקָתָם.

כְּמוֹ כֵן כָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִצְטַעֵר בְּצָרָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, הוּא מְקַיֵּם בְּכָךְ מִצְוַת עֲשֵׂה דְּאוֹרַיְתָא שֶׁל (ויקרא יט) 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ'.

כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲזֹר לְרֵעֵהוּ - נִפְתָּח שַׁעַר חָדָשׁ בַּשָּׁמַיִם;

וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מְרַחֵם עַל חֲבֵרוֹ בְּכָל לִבּוֹ וְחָפֵץ בֶּאֱמֶת לַעֲזֹר לוֹ וּלְהוֹשִׁיעוֹ וּלְחַלְּצוֹ מִמְּצוּקָתוֹ, עַל יְדֵי כָּךְ הוּא פּוֹתֵחַ לוֹ צִנּוֹר חָדָשׁ שֶׁל שֶׁפַע וְרַחֲמִים מִלְמַעְלָה, וּמִשָּׁמַיִם אָכֵן יְסוֹבְבוּ שֶׁהַיְשׁוּעָה תַּעֲבֹר דַּרְכּוֹ, כֵּיוָן שֶׁהוּא זֶה שֶׁפָּתַח וְעוֹרֵר בַּשָּׁמַיִם אֶת הָרַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ בְּעֶצֶם זֶה שֶׁרָצָה בְּכָל לִבּוֹ לַעֲזֹר לוֹ וּלְהוֹשִׁיעוֹ.

וְכָךְ הִסְבִּיר הַשְּׂפַת אֱמֶת זִיעָ"א (פרשת כי תצא תרלח), אֶת הַפָּסוּק (דברים כב, א): "לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם, הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ... לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם", כַּאֲשֶׁר אַתָּה רוֹצֶה וְחָפֵץ לַעֲזֹר לְאָחִיךָ וְאֵינְךָ יָכוֹל לְהִתְעַלֵּם מִמְּצוּקָתוֹ וּמִבְּעָיוֹתָיו – 'הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ', מִשָּׁמַיִם יְסוֹבְבוּ שֶׁאָכֵן תַּצְלִיחַ לַעֲזֹר לוֹ וּלְהָשִׁיב לוֹ אֶת אֲבֵדָתוֹ וּלְחַלְּצוֹ מִמְּצוּקָתוֹ.

וּכְפִי שֶׁמּוּבָא בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת: "מִי שֶׁמְּלַמֵּד זְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל הוּא מְעוֹרֵר תְּשׁוּעָה, וְהַתְּשׁוּעָה תָּבוֹא עַל יָדוֹ", כְּלוֹמַר שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם מְרַחֵם עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וּמְלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּכָךְ הוּא מְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם אֶת מִדַּת הָרַחֲמִים וּמַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם שֶׁפַע שֶׁל יְשׁוּעוֹת וַחֲסָדִים. וְכֵיוָן שֶׁזֶּה הִתְגַּלְגֵּל וּבָא עַל יָדוֹ, מִשָּׁמַיִם יְסוֹבְבוּ שֶׁאַף הַיְשׁוּעָה תָּבוֹא עַל יָדוֹ.

בזכות מי הפסיקה הבצורת וירדו גשמי ברכה?

וְלִפְעָמִים בִּזְכוּת אָדָם אֶחָד שֶׁמְּרַחֵם עַל חֲבֵרוֹ, מְרַחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִים חֲזַ"ל (מדרש רבה בהר פרשה לד סעיף יד), מַעֲשֶׂה נִפְלָא שֶׁאֵרַע בִּימֵי רַבִּי תַּנְחוּמָא, שֶׁהָיְתָה בַּצֹּרֶת קָשָׁה בְּיָמָיו וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים, וְגָזַר רַבִּי תַּנְחוּמָא צוֹם יוֹם אֶחָד וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים, וְגָזַר צוֹם יוֹם נוֹסָף וְשׁוּב לֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים, וְגָזַר עוֹד צוֹם יוֹם נוֹסָף, וַעֲדַיִן לֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים.

נִכְנַס רַבִּי תַּנְחוּמָא לְבֵית מִדְרָשׁ וְדָרַשׁ לָהֶם: בָּנַי תְּרַחֲמוּ אֵלּוּ עַל אֵלּוּ וּבִזְכוּת כָּךְ אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְרַחֵם עֲלֵיכֶם. הִתְחִילוּ לְפַזֵּר צְדָקוֹת לָעֲנִיִּים.

 וְיָצָא אֶחָד מֵהֶם מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וְרָאֲתָה אוֹתוֹ גְּרוּשָׁתוֹ, פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ תֵּדַע לְךָ שֶׁמִּיּוֹם שֶׁגֵּרַשְׁתָּ אוֹתִי אֵין לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ וַאֲנִי שְׁרוּיָה בְּחֹסֶר כֹּל, רִחֵם עָלֶיהָ וְנָתַן לָהּ צְדָקָה.

 רָאוּ אֲנָשִׁים כֵּיצַד הוּא נוֹתֵן כֶּסֶף לִגְרוּשָׁתוֹ, הָלְכוּ וְסִפְּרוּ זֹאת לְרַבִּי תַּנְחוּמָא, וְקָרָא לוֹ וּשְׁאָלוֹ מַדּוּעַ דִּבַּרְתָּ עִם גְּרוּשָׁתְךָ, הֲרֵי אָסוּר לָאָדָם לְדַבֵּר עִם גְּרוּשָׁתוֹ, וְאַף מְנַדִּים עַל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (כתובות כח), סִפֵּר לוֹ הֲיְהוּדִי כָּל מָה שֶׁאָמְרָה לוֹ גְּרוּשָׁתוֹ שֶׁאֵין לָהּ לֶחֶם לֶאֱכֹל וְרִחֵם עָלֶיהָ וְנָתַן לָהּ צְדָקָה.

 הִגְבִּיהַּ רַבִּי תַּנְחוּמָא עֵינָיו לַמָּרוֹם וְאָמַר, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים וּמָה אִם אָדָם זֶה שֶׁגֵּרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה שְׂנוּאָה לוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן כַּאֲשֶׁר הִיא הָיְתָה בְּצָרָה רִחֵם עָלֶיהָ וְנָתַן לָהּ צְדָקָה, כָּל שֶׁכֵּן אַתָּה שֶׁאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן וְאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, מִיָּד הִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמַיִם בֶּעָבִים וְיָרְדוּ גִּשְׁמֵי בְּרָכָה עַד שֶׁרָוְתָה כָּל הָאֲדָמָה.

סְגֻלַּת הָרַחְמָנוּת לְהִוָּשַׁע;

וְכָךְ גַּם בִּסְגֻלָּתָם שֶׁל הָרַחֲמִים וְהַהִשְׁתַּתְּפוּת בְּצָרָתוֹ שֶׁל רֵעֵהוּ, לְהַמְשִׁיךְ עַל הָאָדָם עַצְמוֹ כָּל מִינֵי יְשׁוּעוֹת וַחֲסָדִים, וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם מִשְׁתַּתֵּף בְּצָרָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וּמְרַחֵם עָלָיו בְּכָל לִבּוֹ, בִּזְכוּת כָּךְ זוֹכֶה אַף הוּא לִישׁוּעוֹת רַבּוֹת, וְאַף לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת.

כְּפִי שֶׁמְּסַפְּרִים חֲזַ"ל (מגילה כח): שֶׁכַּאֲשֶׁר שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ תַּלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי זֵירָא: כֵּיצַד זָכָה לַאֲרִיכוּת יָמִים? הֵשִׁיב לָהֶם: מִשּׁוּם שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא שָׂמַחְתִּי כַּאֲשֶׁר אֵרַע אֵיזוֹ תַּקָּלָה וְצַעַר לְאֶחָד מֵחֲבֵרַי, וְלִכְאוֹרָה אֵין זֶה שֶׁבַח כֹּה גָּדוֹל שֶׁלֹּא לִשְׂמֹחַ בְּתַקָּלָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ הָיָה רָאוּי רַבִּי זֵירָא לַבְּרָכָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל אֲרִיכוּת יָמִים.

 אֶלָּא בֵּאֵר הָרה"ק רַבִּי יִצְחָק מִוּוֹרְקָא זִיעָ"א, שֶׁפֵּרוּשָׁם שֶׁל דִּבְרֵי רַבִּי זֵירָא הוּא, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא שָׂמַחְתִּי כַּאֲשֶׁר אֵרַע לַחֲבֵרִי אֵיזֶה מִקְרֶה מְצַעֵר, מִשּׁוּם שֶׁהִשְׁתַּתַּפְתִּי בְּצַעֲרוֹ וּבִיגוֹנוֹ בְּכָל לִבִּי, עַד שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לִשְׂמֹחַ כְּלָל וּכְלָל בְּאוֹתוֹ עֵת וּזְמַן שֶׁאֵרַע לַחֲבֵרִי אֵיזֶה צַעַר חַס וְשָׁלוֹם, וּבְאוֹתָהּ עֵת עָרְבָה לִי כָּל שִׂמְחָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ זָכִיתִי לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים.

וְלָכֵן גַּם כַּאֲשֶׁר הָאָדָם עַצְמוֹ זָקוּק לְרַחֲמִים וְלִישׁוּעָה בְּכָל תְּחוּם שֶׁהוּא בַּחַיִּים, אִם זֶה בְּפַרְנָסָה אוֹ בְּבָנִים, בִּבְרִיאוּת אוֹ בְּשִׁדּוּכִים, הַסְּגֻלָּה הֲכִי גְּדוֹלָה לְהִוָּשַׁע וּלְקַבֵּל מִמַּעַל אֶת כָּל מָה שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת וְהֵן בְּרוּחָנִיּוּת, הִיא לְרַחֵם עַל זוּלָתוֹ הַשָּׁרוּי בְּצַעַר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (שבת קנא): "כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם".

וּבֵאֵר רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב (ליקוטי מוהר"ן קיט), שֶׁכַּאֲשֶׁר רוֹצִים לְהוֹשִׁיעַ אָדָם הַצָּרִיךְ לְרַחֲמִים מִשָּׁמַיִם, שׁוֹלְחִים בְּלִבּוֹ רַחְמָנוּת עַל זוּלָתוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה מְרַחֲמִים אַף עָלָיו, כִּי אָדָם שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל זוּלָתוֹ אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (ברכות לג): "כָּל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו", וְדַעַת זֶה רַחְמָנוּת.

וְלָכֵן אָדָם שֶׁזָּקוּק לְאֵיזוֹ יְשׁוּעָה, הָעֵצָה בָּעֵת הַזּוֹ הִיא לְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ רַחְמָנוּת עַל אֲחֵרִים, וְעַל יְדֵי זֶה יְרַחֲמוּ אַף עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי עֶצֶם הָרַחְמָנוּת שֶׁהוּא מְרַחֵם עַל זוּלָתוֹ מַמְשִׁיכָה עָלָיו רַחֲמִים מִלְמַעְלָה.

מַדּוּעַ שֵׁבֶט לֵוִי לֹא הִשְׁתַּעְבְּדוּ בְּמִצְרַיִם?

וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת מֵצֵר בְּצָרָתוֹ שֶׁל רֵעֵהוּ, וּלְהִצְטַעֵר בְּצַעֲרוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וּלְרַחֵם עָלָיו בְּכָל לִבּוֹ וּלְהַעֲתִיר בַּעֲדוֹ, עַל יְדֵי זֶה הוּא נִצָּל מִכָּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה.

כְּמוֹ שֶׁכּוֹתֵב בַּעַל הַתּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף זַצַ"ל, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִצְטַעֵר בַּצַּעַר שֶׁל חֲבֵרוֹ וּמְרַחֵם עָלָיו בְּכָל לִבּוֹ, זֶה נֶחְשָׁב לוֹ בַּשָּׁמַיִם כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ סָבַל זֹאת, וּכְאִלּוּ חַס וְשָׁלוֹם אֵרַע לוֹ בְּעַצְמוֹ מָה שֶׁאֵרַע לַחֲבֵרוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהִצְטַעֵר בְּצַעֲרוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה אֲפִלּוּ אִם נִגְזְרוּ עָלָיו כָּל מִינֵי גְּזֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, הֵן מִתְבַּטְּלוֹת מֵעָלָיו, כִּי בַּשָּׁמַיִם נִכְתַּב שֶׁהוּא כְּבָר הִצְטַעֵר וְסָבַל מַסְפִּיק בְּכָךְ שֶׁהִצְטַעֵר בְּצָרָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא בְּעַצְמוֹ נִצָּל מִכָּל רַע.

ְעַל פִּי זֶה בֵּאֵר בַּעַל הַ'בַּת עַיִן' זִיעָ"א (פרשת בא), מַדּוּעַ עַם יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם לְאַחַר מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים שֶׁבָּהֶם הָיוּ בְּגָלוּת מִצְרַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנִים.

  אֶלָּא זֹאת מִפְּנֵי שֶׁכָּל אֶחָד מֵעַם יִשְׂרָאֵל הִצְטַעֵר בְּצָרָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה נֶחְשָׁב לְכָל אֶחָד כָּל שָׁנָה, כְּגָלוּת כְּפוּלָה. וְכֵן נֶחְשְׁבוּ לָהֶם תֵּשַׁע הַשָּׁנִים שֶׁבָּהֶן יוֹסֵף הָיָה מְשֻׁעְבָּד לְפוֹטִיפַר בְּמִצְרַיִם, וּבְתוֹסֶפֶת עוֹד שָׁנָה שֶׁהִיא הַחֶשְׁבּוֹן הַכּוֹלֵל שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, אֲשֶׁר עַל יָדוֹ הֵם זָכוּ לְמִדַּת הָאַחְדוּת בְּמִצְרַיִם, וְעַל יְדֵי כָּךְ נֶחְשַׁב לָהֶם שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וּמִפְּנֵי כָּךְ יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לְאַחַר מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנָה בִּלְבַד.

וְזֶה הַטַּעַם שֶׁשֵּׁבֶט לֵוִי הוּא הַשֵּׁבֶט הַיָּחִיד שֶׁלֹּא הָיָה מְשֻׁעְבָּד בְּמִצְרַיִם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, וְזֹאת בִּזְכוּת שֶׁהֵם הִצְטַעֲרוּ וְהִשְׁתַּתְּפוּ בְּצָרַת אֲחֵיהֶם שֶׁהָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם, כִּי עַל יְדֵי כָּךְ נֶחְשַׁב לָהֶם כְּאִלּוּ גַּם הֵם הָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים בַּגָּלוּת, וְיָצְאוּ בְּכָךְ יְדֵי חוֹבַת שְׁטַר פִּרְעוֹן הַגָּלוּת.

וְכָתַב הַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ, שֶׁסִּימָן לְכָךְ שֶׁשֵּׁבֶט לֵוִי לֹא הֵסִיחוּ דַּעַת כָּל הָעֵת מִצָּרַת אֲחֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נִתָּן לִמְצֹא בַּשֵּׁמוֹת שֶׁהֵם קָרְאוּ לִבְנֵיהֶם, שֶׁכֻּלָּם נִקְרְאוּ עַל שֵׁם הַצַּעַר הַגָּדוֹל שֶׁבּוֹ הָיוּ שְׁרוּיִים כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁחֲזַ"ל כָּתְבוּ: גֵּרְשׁוֹן – עַל שֵׁם הַגֵּרוּשׁ, קְהָת – עַל שֵׁם שֶׁקָּהוּ שִׁנֵּיהֶם מֵעֲבוֹדָה, וּמְרָרִי – עַל שֵׁם שֶׁמֵּרְרוּ חַיֵּיהֶם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה.

רֶמֶז נוֹסָף לְכָךְ שֶׁשֵּׁבֶט לֵוִי הִצְטַעֲרוּ כָּל הַזְּמַן בַּצַּעַר שֶׁל אֲחֵיהֶם בְּמִצְרַיִם, נִתָּן לִמְצֹא בְּדִבְרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בָּהֶם הוֹדִיעַ לוֹ עַל גְּזֵרַת הַגָּלוּת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּפַל אֶת דְּבָרָיו: "וַעֲבָדוּם - וְעִנּוּ אֹתָם, אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה". וְכֶפֶל זֶה אֵינֶנּוּ מְיֻתָּר, כִּי 'וַעֲבָדוּם' כַּוָּנָתוֹ עַל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים בְּפֹעַל וְעָבְדוּ בְּפֶרֶךְ בְּגָלוּת מִצְרַיִם, וְאִלּוּ הֶמְשֵׁךְ הַפָּסוּק 'וְעִנּוּ אוֹתָם', כַּוָּנָתוֹ עַל שֵׁבֶט לֵוִי שֶׁסָּבְלוּ עִנּוּיֵי נֶפֶשׁ קָשִׁים וּמָרִים, בִּרְאוֹתָם כֵּיצַד אֲחֵיהֶם נֶאֱנָקִים וְנִדְכָּאִים תַּחַת גְּזֵרוֹתָיו שֶׁל פַּרְעֹה הָרָשָׁע, וּבְכָךְ יָצְאוּ שֵׁבֶט לֵוִי יְדֵי חוֹבַת הַגָּלוּת בְּמִצְרַיִם.

גֶּדֶר אָדָם – רַחְמָנוּת;

הִנֵּה גִּדְרוֹ וּמַהוּתוֹ הַפְּנִימִית שֶׁל הָאָדָם, הוּא לְהֵיטִיב עִם הַבְּרִיּוֹת וּלְרַחֵם עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (הקדמה דף יג), עַל הַפָּסוּק נַעֲשֶׂה אָדָם, שֶׁרַק כַּאֲשֶׁר עוֹשֶׂה הָאָדָם צְדָקָה וָחֶסֶד עִם הַבְּרִיּוֹת הוּא בְּגֶדֶר אָדָם, וּמִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה צְדָקָה וָחֶסֶד עִם הַבְּרִיּוֹת אֵינוֹ נִקְרָא כְּלָל אָדָם, אֶלָּא הוּא בְּגֶדֶר בְּהֵמָה.

וְהַטַּעַם לְכָךְ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁזֶּהוּ כָּל הַהֶבְדֵּל וְהַהֶפְרֵשׁ בֵּין הָאָדָם לַבְּהֵמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּסֵפֶר חֲסִידִים (אות תקנג), שֶׁהַהֶבְדֵּל בֵּין אָדָם לִבְהֵמָה הוּא, שֶׁהָאָדָם מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת וְאִלּוּ הַבְּהֵמָה אֵינָהּ מְרַחֶמֶת כְּלָל, אֶלָּא הִיא דּוֹאֶגֶת לְעַצְמָהּ בִּלְבַד, וְלָכֵן הַבְּהֵמָה הַיְּחִידָה שֶׁדּוֹאֶגֶת לְחַבְרוֹתֶיהָ נִקְרֵאת חֲסִידָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל.