הרב שמחה קוק זצ"ל - רבה של רחובות בשבח גדול מזכה הרבים הרב אמנון יצחק שליט"א

"זיכה אותנו היום הקב"ה

להקביל את פניו של יהודי

שזכויותיו אין לשער ואין לתאר,

בכל פינה, לא רק בארץ הקודש, אלא בארבע כנפות הארץ.

מחזיר יהודים בלב שלם,

וכבר כמה אלפים ורבבות החזיר בתשובה שלמה לקב"ה.

הדבר הזה הוא לא פשוט!

לגמרי לא פשוט!!

אני אגיד רק כמה מילים, הגמרא מספרת לנו במסכת חולין (דף ז), אנחנו עומדים עכשיו למחרת קריעת ים סוף, יום אחרי קריעת ים סוף, שהיה רבי פנחס בן יאיר, ויש אומרים: שהיה חתנו של רשב"י, ויש אומרים: שהיה חותנו של רשב"י, והנה רבי פנחס בן יאיר יצא לדרכו - לפדות שבויים, להציל אותם,

הגמרא אומרת: 'שֶׁבִי [קָשֶׁה מִכּוּלָּם] דְּכוּלְּהוּ אִיתַנְהוּ בֵּיהּ' (בבא בתרא ח:) גם סכנת חיים, גם רעב, גם בזיונות, גם הכל, הדברים הכי גרועים בעולם!

והוא יוצא לדרכו והנה הוא פוגע בנהר ששמו גינאי - שם הנהר,

והוא פונה לנהר ואומר: 'נהר, תחלק לי את המים שלך!' תן לי לעבור, הנהר זורם באיתנות לא יכול לעבור, אי אפשר לעבור את הנהר.

אומר: 'תעצור! תן לי לעבור, אני הולך לעשות רצון קוני',

אומר רבי פנחס בן יאיר: 'לפדות שבויים, ומשום כך יש לי את הזכות שאתה תבקע את מימיך'.

אומר לו הנהר: 'אתה הולך לעשות רצון קונך, נכון, אבל ספק כן ספק לא, אם תבוא לשם והוא לא ירצה לפדות את האדם שהוא שבה אותו, לא תצליח, מה אתה יכול לעשות?! אני' אומר לו הנהר: 'עושה רצון קוני: "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם" (קהלת א ז) הקב"ה גזר עלי: שכל הזמן המים יזרמו ויזרמו ואני מזרים מים, אז למה אני צריך להיבקע בשבילך?'

אז הוא בא ואמר לו: 'תדע לך, אם אתה לא שומע בקולי אני אגזור עליך: שלא יעברו בך מים לעולם!' די, לא יהיה הנהר הזה, לא יהיה.

הנהר שמע את דבריו הולך לעשות רצון קונו, חלק את המים, רבי פנחס בן יאיר עובר.

הלך איתו עוד אדם שלא הספיק לעבור,

אז אומר רבי פנחס בן יאיר לנהר: 'תחלק את המים עוד פעם בשביל האדם הזה שגם הולך לעשות רצון קוננו!'

חלק פעם שניה, פעם ראשונה קריעת ים סוף, פעם שניה קריעת ים סוף.

הלך איתם גוי שהתלווה אליהם בדרך,

אמר רבי פנחס בן יאיר לנהר: 'תחלוק את המים גם בשבילו, למה? הולכים בן אדם לא שלא יגיד: 'היהודים לא מסתכלים על מי שהולך איתם...' לכן, תחלוק איתם!'

- שלש פעמים חלק את המים!

שואל רבי חיים בן עטר האור החיים הקדוש, בפרשת בשלח, שואל שאלה עצומה: 'כשישראל עומדים על שפת ים סוף ולא יודעים מאין יבוא עזרם ואז זועקים אל ה'

ואז הקב"ה אומר למשה רבינו: "מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ" (שמות יד טו) שיסעו לתוך המים!

לאן לנסוע? מה לנסוע?

ואז נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב נשיא יהודה, נשיא שבט המלכות בישראל, נשיא של דוד המלך, וכל הדורות של המלכים, אז בא ונכנס לתוך המים והמים מעמיקים והולכים כמה שאתה מתקדם ונכנס יותר עמוק, הגיעו מים עד מתניו, מגיע מים עד הכתפים, מגיע מים עד הסנטר, מגיע מים כבר עד הפה, הוא כבר כמעט לא יכול לדבר,

ואז נחשון בן עמינדב זועק: 'אנא ה'! "הוֹשִׁיעֵנִי אֱ-לֹקים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ: טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה" (תהלים סט ב-ג) אני טובע!'

עכשיו נבקעו המים, אם יש מסירות נפש אז המים נבקעים ומצילים את עם ישראל, וישראל עברו בתוך הים בחרבה, והמים להם לא רק לא חימה, אלא חומה מימינם ומשמאלם, המים שומרים עליהם כמו חומה בצורה, המים שנבקעו במסירות נפש.

שואל רבינו חיים בן עטר, שואל שאלה עצומה, אומר: 'כאן לא כתוב שהוא התפלל רבי פנחס בן יאיר, כאן הוא בא ואומר לנהר: 'תחלוק!' דיבר איתו קשות, והוא חולק את מימיו, למה לא נאמר שהתפלל? זעק, התפלל צעק, לא כלום.

אז הוא אומר ככה: 'ההבדל בין רבי פנחס בן יאיר בתקופה שלו לבין יציאת מצרים היא אחת, בני ישראל יצאו ממצרים, שבוע אחד רק יצאו ממצרים, עוד ששה שבועות תעמודנה לא רק הרגלים יעמדו למרגלות הר סיני, הראש יהיה עם הקב"ה, יראו את הקב"ה אותיות כתובות באויר, רואים את התורה נכתבת באויר!

כשהקב"ה מדבר: "אָנֹכִי ה' אֱ-לֹקיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ ב)

הולכים לקבל תורה אבל עדין לא קיבלו אותה. כשעדיין לא קיבלו תורה אז אין להם עדיין את הזכות הזאת, צריכים הרבה זעקות והרבה תחינות והרבה תפילות.

רבי פנחס בן יאיר הוא איש שכולו תורה! כולו תורה, זה מה שאין לו בחייו כלום אלא תורה, כיון שהוא כולו תורה אז תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית: 'שבמידה ועם ישראל יוושע, הוא יוושע ע"י שאתם תחלקו את המים שלכם!' וכשעם ישראל צריך לבוא באחד מעם ישראל שהוא יחיד ומיוחד מגדולי התנאים הא-לקיים, צריך לבוא ולעבור, אז הים נבקע בשבילו גם כן, בלי שהוא צריך לבוא ולזעוק, בגלל שהקב"ה התנה את זה עם מעשה בראשית, הבריאה נבראה בשביל תורה. כל העולם קיים בשביל תורה, בלי תורה מה חיינו, מי אנחנו, מה אנחנו בכלל עולם הזה.

אז באמת אנחנו מקדמים בברכת: "בָּרוּךְ הַבָּא!" (תהלים קיח כו) יודעים כמה טרדות שכבוד תורתו ממש אין לשער ואין לתאר, הוא יחזור לראות רק את הסיפור הזה בפורת יוסף שבא ומחכים למוצא פיכם, שיהיה ס"ד בעזרת ה'.

הרב: אמן אמן."