תמיכתם - הרב יוחאי חנסאב שליט"א

 

- - - לא מוגה! - - - 

ברשות הרב,

ויהיו חיי שרה

ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה.

אברהם אבינו חוזר מן העקדה,

מהניסיון הגדול,

ובא השטן

ורוצה לבלבל

את כל העולמות ולוקח את נשמתה של שרה.

ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה.

הכף

בספר התורה של המלה לבכותה,

כף זהירה, כף קטנה.

והמפרשים עומדים על זה.

למה הכף קטנה?

אני אגיד מספר תירוצים

שראיתי במפרשים,

ואני אגיד לכם גם פירוש שככה עלה לי בשבת, בעזרת השם, בסייעתא דשמיא.

הכלי יקר אומר

ששרה אמנו

כל כך צדקת היתה,

שמתה בעטיו של נחש,

חטא הדם הראשון,

שמי שעובר את גיל המאה,

כאילו בטל ועבר מן העולם,

אומר הכלי יקר,

ותשת עלי כפיך.

זאת הכף

ששרה אמנו, שהגיעה לגיל מאה גימטרי הכף,

רמוז במלה הזאת, הכף זהירה,

להגיד לנו כמה צדקת היתה שרה אמנו.

שנלקחה לא בעוון חטא!

לכן נכתבה כף קטנה בתורה.

כך אומרת לי יקר.

בעל הטורים מפרש

ששרה אמנו מסרה דין לשמים,

ישפוט השם בני ובניך.

ואברהם אבינו לא בכה הרבה על שרה אמנו.

למה?

כי שרה אמנו מסרה דין, מסרה דין לשמים,

ישפוט השם בני ובניך.

אדם שמוסר דין לשמים אומר בעל הטורים,

נבהלתי לראות את זה, אבל ככה הוא כותב,

הווה כמאבד עצמו לדעת.

אז לא בוכים על מי שמאבד את עצמו. לא בכה אברהם אבינו על שרה,

כיוון שמסרה דין לשמים ולפלאות.

עוד אומר שכיוון שזקנה היתה וכבר היתה מבוגרת,

אז כבר לא בוכים כל כך הרבה.

מאה שנה,

עשרים שנה ושבע שנים, 127 שנים של חיים,

אז טוב, ברוך השם, הוא כבר הזדקנה,

כבר היתה מבוגרת.

אז לא בוכים כל כך הרבה.

עוד תירוץ שראיתי במפרשים, רבותי, אברהם אבינו חזר מן העקדה,

והשטן רצה לבלבל אותו גם אחרי הניסיון.

והסר השטן מלפנינו מאחרינו.

אדם לפני הניסיון,

בא אליו המלאך הזה, מנסה לבלבל אותו, לא, אל תעשה.

לא כדאי, כן כדאי.

אברהם אבינו, כל הדרך שהלך,

נדמה לו להר,

נדמה לו לנהר,

נדמה לו לזקן. אמר לו, איך אתה הולך לשחוט? את כל העולם אמרת לא לשחוט,

לא להקריב למולך. אתה לוקח את הבן שלך?

להקריב אותו?

זה נגד התיאוריה שלך, איזה חילול השם יצא, מה אתה עושה?

ואברהם אבינו לא שומע.

ומתגבר הניסיון העקדה,

וכשהוא חוזר אחרי המצווה,

אחרי הניסיון,

בא השטן לבלבל אותו גם אחר כך,

והוא לוקח לו את אשתו.

אברהם אבינו מצדיק ענף דין שמים,

והוא לא בוחר ב...

מדוע?

כדי שלא יחילו לה שם בעולם, יגידו, הנה, הוא מצטער על הניסיון של העקדה.

הנה, הוא איבד את אשתו, הוא בוכה כל כך הרבה,

מי יודע מה.

כדי שלא ייראה לעולם

שהוא בוכה והוא מצטער, הוא לא בחר הרבה.

בואו תשמעו, רבותי, מה עלה לי בשבת בבוקר.

פירוש אדיר.

אני מקווה ככה שהרב יסכים אתי.

אברהם אבינו

היה מגייר את הגרים,

היה מחזיר בי תשובה,

היה לו אלפי אנשים שצריך לטפל בהם.

זה שואל וזה עונה,

ולעשות סמינרים בתוך הבית,

לגלות לכל מי שבא את הקדוש-ברוך-הוא, את בורא העולם, שיש בורא לעולם.

יש מי שעומד מאחורי כל הבריאה הזו.

יש תורה, יש מצוות.

הוא היה עסוק כל הזמן.

יש לו את הפעילות בשטח,

לקבל הורים, להגיד להם,

הנה, בואו אני אתן לכם הוכחות, עוד ראיות,

עוד דברים.

אדם שמטפל בציבור, אין לו זמן לבכות?

יש לו ציבור, יש לו במי לטפל.

אז הוא בכה קצת.

כשהאמא נפטרה עליה השלום,

במוצאי שבת היינו בלוויה,

למחרת אמרתי, ריבונו של עולם, הרי הערב יש הרצאה באור-יהודה,

בעשרת ימי תשובה, ביום ראשון.

התקשרתי לשלום,

רבי שלום, השם ישמרהו,

אמרתי לו, שלום, תגיד לי, הערב יש הרצאה.

מה, ביטלתם את ההרצאה?

אל תבטל.

רציתי לומר לו שאם צריך, אז אני,

אם הרב ירצה,

אז אני, אולי אני אחליף את הרב בערב בהרצאה.

כי פעם אחת זכיתי לזה,

אז אמרתי, אם צריך,

אז לא, אנחנו בעשרת ימי תשובה.

אמר לי, שלום, לא.

שאלנו את הרב שטינמן, הרב שטינמן אמר שהרב צריך להמשיך בכל ההרצאות,

בכל הפעילות,

לא להפסיק שיעור אחד.

הייתי בהלם.

אמרתי לו, מה?

אחר כך התיישבתי, אמרתי, זה פשוט, ככה הלכה אומרת.

אבל אסור בלימוד תורה.

אבל אם הרבים צריכים לו,

אז מותר לו ללמד אותם.

אבל אם עם ישראל זקוק לו,

אז הוא חייב לעזוב את השבעה ולצאת ולנסוע להר-יהודה ולנסוע לטבריה ולנסוע לאיפה שלא יהיה,

גם בליל השבעה.

כי עם ישראל זקוק.

אם עם ישראל זקוק לו,

אז בוחרים קצת.

אין זמן לבכי.

הקו קטנה.

כך עלה לי בשבת בבוקר.

יהודי שעם ישראל זקוק לו?

כלל העם זקוק לו?

אין זמן.

אין לו זמן, אין לו יום ולא לילה.

זה נץ, זה לפני הנץ, זה אחרי הנץ,

זה אחרי ההרצאה בלילה.

מי יודע איפה, מהדרום לצפון.

אני כמה פעמים,

שהייתי עם הרב בהרצאות,

חוזרים ב-0130-0200, מתפללים ערבית,

במיוחד בקיץ,

שאי-אפשר להתפלל ערבית, כי זה נסיעות של שעתיים,

ולחזור אחר כך.

נכנסים לבית הלל להתפלל.

אבל כבר ב-0400 בבוקר יש עוד הרצאה.

עשרים שיעור לפני הנץ,

בקיץ.

אין לו זמן לבכות!

אברהם אבינו, לא היה לו זמן!

יש במי לטפל!

אבל רגע, מה עם כבוד הנפטר?

מה עם המנוח?

מה עם המנוחה?

מה עם הכבוד שלהם?

יא אמני, אתה צריך לשבת עלי!

אומר רבי אור הלכה,

סתירה גדולה.

מה הסתירה? תשמעו, רבותי.

חכם ואינה לפי כבודו,

פטור ממצוות השבת אבדה.

אם ראה חכם חמור הולך ברחוב,

מה עם השבת השיבם לאחיך?

הוא פטור.

זה לא לפי כבודו.

אם זה לא לפי כבודו, יעזוב, יתעלם.

אף על-פי השבת אבדה, אסור להתעלם.

בבל תתעלם.

אבל,

אם חכם, אם לא לפי כבודו, צריך להתעלם.

מאידך אנחנו רואים, הגמרא במסכת קידושין,

דף ממהלף,

הגמרא במסכת קידושין, דף ממהלף,

מביאה שהחכמים,

האמוראים הקדושים,

היו מתעסקים בכבוד השבת.

היו קוצצים את העצים להכניס לתנור, רב המלאך שיבוטה, היו עושים מלאכות לכאורה שהן בזויות, לא מתאימות לתלמיד חכם.

אומר הביאור הלכה,

החילוק הוא פשוט.

כשאדם הולך ברחוב עם חמור,

לא ניכר עליו שהוא עושה מצווה.

יש כבוד הבריות?

כבוד התורה?

תתעלם, אל תיגע.

אבל בזמן

שניכר במעשים שלו שהוא עושה מצווה,

זהו כבודו,

זה הכבוד שלו.

אם זהו כבודו,

שיתעסק במצווה.

אף על-פי שלכאורה מצווה בזויה, לא.

זה הכבוד.

אם הבן הולך לזעקות את הרבים בתוך השבעה,

זהו כבוד הנפטר.

זה מראה

מהו כבודו,

מהי מעלתו.

כי זה לא באותו מקום בלבד שומעים את הרב,

כי זה עובר בשידור לכל העולם.

זה לא אחד או שניים,

זה לא מאה ומאתיים, זה אלפים.

ובשידורים החוזרים, ועוד, ועוד, ועוד.

מפה אנחנו רואים מהי מעלתם

של ההורים.

אם הבנים בתוך השבעה

צריכים ללכת ולזכות את הרבים בהוראת גדולי הדור,

בהוראת ראש הישיבה,

זה הכבוד, רבותי. אין כבוד למעלה מזה.

ואם פה רואים מהי המעלה הגדולה,

מהי המעלה הגדולה של ההורים, אני אמרתי בשלושים

שזכריה ורומיה

זה ראשי תיבות זר.

הלכו להיות זר על השכינה הקדושה כלפי מעלה,

זר בשמים.

איזו מעלה גדולה, רבותי, לזכות,

לזכות

שהבנים יהיו מזכי הרבים,

מנחילי התורה,

התשובה,

בכל מקום ומקום, בארץ ובעולם.

ועל זה אורח חיים הקדוש אומר,

אלה תולדות יצחק בן אברהם,

אברהם הוליד את יצחק שאורח חיים הקדוש.

הפסוק לכאורה לא ממשיך כסדר.

אלה תולדות יצחק בן אברהם, יעקב ועשו.

מה פתאום עכשיו חוזרים לתולדות של אברהם אבינו?

איך זה היה אמור להיות?

אלה תולדות יצחק בן אברהם.

אם אנחנו רוצים להגיד מה התולדות של אברהם, אלה תולדות אברהם,

אברהם הוליד את יצחק.

מה כתוב? אלה תולדות יצחק בן אברהם. אז מה התולדות שלו?

לא, שאבא שלו הוליד אותו.

אומר אור החיים הקדוש שיצחק אבינו כל מעלתו,

כל התולדות שלו,

כל מה שהוא היה,

היה בזכות אביו אברהם,

שאברהם הוליד ביצחק

את כל המעלות שהיו בו.

מאיכן הגיעו ליצחק כל המעלות?

מאביו אברהם.

אברהם הוליד את יצחק.

כל התולדות שלו ותולדותיהם של צדיקים אלה מעשיהם.

זה, רבותי,

התכנסנו הערב,

במלאת השלושים, ליל השלושים,

לאבא.

ולאמא אנחנו כבר בתוך השנה,

שהשאירו לנו בעולם.

יעקב אבינו לא מת.

מה זרעו בחיים, אבו בחיים.

מה פירוש זרעו בחיים?

אם זרעו בחיים ממשיכים לקיים תורה, אף הוא בחיים.

אבל אם זרעו

מנחיל תורה,

ממשיך תורה,

ממשיך תשובה לעם ישראל,

בוודאי ובוודאי שהם בארץ החיים.

וזה, רבותי, גם במצב של עכשיו, גם במצב של היום.

ממשיכים וממשיכים וממשיכים.

נתחזק כולנו.

זכותם של ההורים היקרים

תעמוד לבנים,

לאחות,

לכל המשפחה,

לכל הצאצאים שלהם,

שבעזרת השם נזכה כולנו לגאולה שלמה במהרה בימינו. אמן ואמן.