סיפור מדהים בשבח מעלת נטילת הידיים בבוקר!

- - - לא מוגה! - - - 

הרב הקדוש רבי פנחס מקוריץ זכותו תגן עלינו אמן

היה תמיד נוהג

בפורים לספר את הסיפור הבא שמובא באוצר הסיפורים חלק א' מעשיות ג'.

בעיר אחת היה כומר רשע שונא ישראל גדול מאוד

מכשף גדול

הזיק ליהודים רבים.

ושם היה יהודי תמים

שניהל פונדק,

והכומר היה רגיל לבוא לשתות אצלו ולהשתכר.

פעם עלה בדעת היהודי

לבקש מהכומר ללמוד חוכמת הכישוף.

ואז אם הוא ידע

כישוף

יוכל להשיב מלחמה נגד הכומר.

יום אחד הגיע הכומר כהרגלו לשתות.

אמר לו היהודי, אני חפץ ללמוד ממך את רזי הכישוף.

אמר לו, בסדר, בתנאי.

אם תיתן לי שלוש שנים רצופות

משקאות חריפים,

מה שאני רוצה, בחינם,

בתום שלוש שנים אלמדך חוכמת הכישוף.

נסתיימו השלוש שנים,

שתה חוויות,

ואמר לו היהודי, נו, מילאתי חלקי,

עכשיו למדני.

אמר לו, הכומר עסק את דבריך,

אחוז חזק בחגורה שלי,

אחז בו,

הכומר עשה כישוף,

תוך רבע שעה נחתו על צלע הר במקום רחוק מאוד.

הניח אותו שם ואמר, כאן תלמד

חוכמת הכישוף,

ונעלם.

היהודי מצא עצמו לבד

על הר באמצע מדבר שומם.

את ההר מקיף נחש גדול ממדים,

לא ראה מימיו כזה דבר.

הבין היהודי

שהוא נמצא בערי חושך,

מקום משכנם של הכוחות החיצוניים.

תוך כדי שהוא נבוך

במחשבותיו,

הנחש פנה אליו והחל לדבר.

מה אתה מחפש כאן?

היהודי רועד כולו בפחד,

אמר לו שהוא בא ללמוד חוכמת הכישוף.

מאיזו מדינה באת?

השיב לו.

פקד עליו הנחש, תשכח מהמדינה הזו.

היהודי קיים את הציווי של הנחש, שכח

מאיזה ארץ בא,

מאיזו עיר באת.

היהודי אומר לו, מעיר פלונית,

תשכח

את העיר.

שכח.

יש לך הורים?

אמר לו, כן.

תשכח מהם, פקד הנחש.

שכח.

וככה התחיל להשכיח אותו פרטים נוספים.

אחר כך שאל אותו,

מאיזה עם אתה?

אמר לו, מזרע היהודים.

בני אברהם, יצחק ויעקב.

תשכח מזה שאתה יהודי.

הסכים היהודי.

ושכח שהוא יהודי.

למי אתה עובד?

אמר לו, לאלוהי אברהם, יצחק ויעקב,

שבראת השמיים בארץ

ואת כל ברואי מעלה ומטה,

ומלכותו בכל משלה.

הוא זן ומפרנס את כל הברואים,

אותו אני עובד

ממנו אני ארא.

פקד עליו הנחש.

תשכח זאת!

כאן התעוררה הנקודה היהודית בלב היהודי.

ירושה מאבותינו הקדושים.

למעלה מן השכל וההיגיון.

והחל לצעוק.

בשום פנים באופן.

לא אשכח את השם יתברך.

הזהיר אותו הנחש.

אתה נמצא עכשיו בידינו.

אנחנו יכולים לעשות בך מה שנרצה.

אין לך ברירה אלא לכפור באמונה שלך.

היהודי קיבל על עצמו למות על קידוש השם.

בשום פנים באופן.

לא ישקר באמונתו.

והתחיל לצעוק.

שמאי ישראל, אדוני אלוהינו, אדוני אחד.

מלפתע הוא רואה,

מתקרבים לעברו.

חיות, מאות עדרים, להקות, אלפי חיות טורפות.

רצות לעברו בחמת זעם.

לבלוע אותו.

והוא צועק.

שמאי ישראל! ולא מפסיק.

אחר כך באו חיות גדולות יותר ומפחידות בכל מיני נחשים.

אבל כל פעם שהוא אומר, שמע ישראל,

הם מתבטלים לפניו.

המשיך,

המשיך,

המשיך.

פתאום הגיעו חזירי בר,

ירקו להבות אש מפיהם.

והיהודי עקשן באמונתו.

לא מסכים לוותר על האמונה שמא ישראל!

כעבור זמן לא רב,

פתאום רואה יהודי שאין כאן לא הר ולא נחש,

והוא נמצא באמצע שדה.

אבל הוא לא יודע איך חוזרים הביתה.

לקח לו

שלוש שנים להגיע וחזרה לביתו.

חזר וחזרה,

מצא את הכומר ואמר לו, יא רמאי,

למה רימיתני?

למה הולכת אותי למקום שומם?

ענה לו הכומר,

אני לא התכוונתי לרמות אותך.

עשיתי זאת

כי ראיתי שאתה מחשף יותר גדול ממני.

כל בוקר

שנטלת ידיים,

ראיתי שעפים לך מבין ההצבעות

אלפים ורבבות של חיצונים הרוגים.

בשעה שלבשת

את הבגד עם הטלית קטן והציצית,

ראיתי שנופלים מימינך ומשמאלך אלפים ורבבות של מזיקים.

ואני, המחשב,

לא יכול לעשות דברים כאלה.

אז הבנתי שכוחי דל ממך,

ולכן הבאתי אותך למקום ההוא,

ששם מקור הטומאה והכישוף,

שתלמד מהם.

הלך האיש וסיפר זאת

לרב הקדוש רבי פנחס מקוריץ את מה שהראה לו,

ולהודות לשם שעמד בניסיון.