שמירת הלשון | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו תמלול הדרשה! אלא עיקרי הדברים ע"פ הספר 'להתעלות' באדיבות המחבר הרב שמחה אהרונוב שליט"א - ישר כוחו! לכתבה על ספריו - לחץ כאן.

שמירת הלשון - תהליך טהרת המצורע

כידוע איסור לשון הוא איסור חמור מאוד, וגם הניסיון לעמוד בו הוא מאוד קשה.

ראשית נלמד את חומרת העוון ואת ההפסדים הנובעים ממנו, ושנית נלמד את הרווח הגדול שאדם מרוויח כשנזהר מחטא לשון הרע.

בזמן שבית המקדש היה קיים, אדם שהיה מדבר לשון הרע היה נענש בצרעת בכל גופו, וטהרתו היא שלאחר שהכהן קובע שאכן זו צרעת המטמא, הוא נשלח מחוץ למחנה במשך שבעת ימים בהם עוסק בתשובה וחרטה על חטאו, ולאחר שבעה ימים מגיע אליו הכהן עם חמישה דברים שהם מסמלים את חטאו: שתי ציפורים, עץ ארז, שני תולעת, אזוב ומים חיים.

עץ ארז - כשם שעץ ארז הוא גבוה, כך גבה ליבו של המצורע ולכן דיבר לשון הרע, כביכול החבר לא בסדר והוא כן בסדר.

שתי ציפורים – הציפורים מצייצות ומפטפטות תמיד, וכך גם המצורע נכשל בעוון לשון הרע משום שהירבה לדבר ולפטפט, וכבר אמר שלמה המלך בחכמתו "בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע" משלי י, יט, אדם שמרבה לדבר, בתוך דבריו הוא יכול להגיע לכל מיני איסורי חטא הלשון.

שני תולעת ואזוב – כשם ששני דברים אלו הם נמוכים, כך צריך החוטא להנמיך עצמו בתשובה וענווה.

מים חיים - כשם שהמים מנקים את הכתמים, כך אותו אדם מנקה עצמו מהחטא על ידי תשובה וכפרה.

לאחר מכן לוקח הכהן את הציפור ושולח אותו, אם הוא לא חוזר זה סימן שתשובתו של המצורע התקבלה, ואם הוא חוזר סימן שתשובתו לא התקבלה, וחוזר הכהן על פעולה זו שוב ושוב עד שהציפור לא חוזר שוב.

שלב הבא בטהרת המצורע הוא שלוקח הכהן תער ומגלח את כל שערותיו, זקנו, פאותיו, גבות עיניו, כל שערה הנראית לעין, וזה רמז שהאדם מתחיל את חייו מחדש ומנקה את נשמתו, לאחר מכן הוא מחליף את בגדיו, טובל ומתחיל שוב לספור שבעת ימים.

וביום השביעי משעת הטבילה, המצורע שוב מגלח את כל שערותיו שהספיקו לצמוח, מכבס את בגדיו וטובל שנית, וכעת הוא יכול לחזור למחנה ישראל, אלא שעליו להביא קורבן כדי להשפיל את יצרו, ובתום ההקרבה הוא זוכה לכפרה מוחלטת.

מעונש זה של הצרעת צריכים אנו ללמוד עד כמה חמור חטאו של המדבר לשון הרע, שבזמן שבית המקדש קיים היה נענש בצרעת ותיקנו היה קשה מאוד ומתמשך.

"שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ"

בגמרא ערכין טו ע"ב מובא: אמר רבי ישמעאל, כל המספר לשון הרע מגדיל עוונות כנגד שלוש עוונות שבתורה - עבודת כוכבים גילוי עריות ושפיכות דמים.

אלו שלושת העבירות הכי חמורות בתורה, וחטא הלשון חמור מכולם! 

דבר זה נלמד מכך שבאיסור עבודת כוכבים נאמר "אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה" שמות לב, לא, בלשון יחיד. וכן בגילוי עריות נאמר "וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים" בראשית לט, ט בלשון יחיד, וגם בשפיכות דמים נאמר "" בראשית ד, יג בלשון יחיד.

ואילו בחטא הלשון נאמר "לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת" תהלים יב, ד, בלשון רבים, ללמדך שחטא לשון הרע יותר חמור משלוש העבירות החמורות שבתורה!

במשלי נאמר כא, כג: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ" לא נאמר מצרת נפשו, אלא "מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ" ללמדנו שצרות רעות באות על האדם מחטא הלשון.

אף אדם לא רוצה בעולם הזה צרות וייסורים, ושלמה המלך מגלה לנו בפסוק זה שצרות רבות באות מחטא הלשון, וכשהאדם נזהר בלשונו, הוא שומר את עצמו מהם.

בזמנו של הבעל שם טוב, היה יהודי שהיה קם לתפילה בבוקר, ולאחר התפילה היה אוכל ארוחת בוקר, שותה לשכרה ונרדם עד לשעת תפילה המנחה, קם ומתפלל ושוב שותה משתכר ונרדם עד לתפילת ערבית. כך היה סדר יומו.

ואותו יהודי, כל ברכה שהיה מברך, היא הייתה מתקבלת ורצויה בשמים, אנשים היו עומדים אצלו בתור ומבקשים שיברכם, ולא הבינו איך דבר זה יכול להיות.

הלכו וסיפרו זאת לבעל שם טוב שחשש שאולי אין זה מכוחות הקדושה אלא מכוחות הטומאה, דכיצד יתכן שאדם שכל היום רק שותה משתכר ומתפלל ולא מקיים את שאר המצוות האחרות, ברכותיו מתקבלות?

עשה הבעל שם טוב שאלת חלום, ושם גילו לו שיהודי זה בגלגול הקודם היה תלמיד חכם גדול וקיים את כל התורה כולה, אלא שבעיה אחת הייתה לו, שהיה מזלזל בתפילות, ומכיוון שכך קבעו משמים להחזירו לעולם הזה, ובשביל שלא יפגום יותר, גרמו לו שיהיה כל הזמן שיכור ויתקן רק את עניין התפילה ולא יותר מזה.

ומדוע תפילותיו וברכותיו היו מתקבלות? מכיון שיהודי זה ישן בכל שעות היום חוץ מזמן התפילות ואינו מדבר לשון הרע, ולכן כל ברכותיו מתקבלות! 

ועל זה הוסיף ואמר הבעל שם טוב, שגם אם הוא לא היה מתפלל, אלא עצם זה ששומר על פיו ולשונו שלא לדבר לשון הרע, זה עצמו מספיק כדי שכל ברכותיו יתקבלו!

רואים אנו מכאן שאם לא נזהרים מספיק בחטא הלשון, כמה הפסד גדול מפסידים בעולם הזה, ואיזה רווח עצום יכולנו להרוויח בשמירת פינו, שכל התפילות והברכות היו מתקבלים הרבה יותר.

ל"ב שיניים בריאות

מסופר על החפץ חיים זצ"ל, שבהיותו בגיל תשעים שנה ויותר, הגיע רב אחד לבקרו, הרב שכב במיטה וביקש מאותו רב שיפתח את פיו ויספור את השיניים שיש לו.

הרב בהתחלה נבהל, אך לאחר מכן הוא ספר את השיניים של החפץ חיים ונדהם לגלות שיש לו שלושים ושתיים שיניים!

אמר לו החפץ חיים, אני מעל גיל תשעים שנה, ויש לי שלושים ושתיים שניים בריאות, אתה יודע איך זה?

אני שומר את פי מלדבר דיבורים אסורים, והקב"ה שומר על הפה שלי שיהיה בריא ושלם! מידה כנגד מידה.

זכורני שלפני מספר שנים בליל בדיקת חמץ, היה יהודי שסבל מכאבי שיניים עזים, עד כדי כך שלא היה יכול לאכול שום דבר קר ואפילו מים מהברז לא יכול היה לשתות מרוב כאב.

הוא מיהר לחפש מרפאת שיניים, ומצא במרכז העיר מרפאת שיניים אחת שהייתה פתוחה. עשו לו בדיקות ולא הצליחו למצוא את הבעיה, ואמרו שלאחר החג הם יתייעצו עם רופאי שיניים בכירים ויבחנו האם צריך לעשות ניתוח חניכיים, אך כעת, בערב חג, הם לא יכולים לעזור לו.

אותו יהודי הרגיש עם זה מאוד קשה, עוד מעט נכנס החג ואיך הוא יוכל לחגוג אותו עם כאבי שיניים כה עזים.

כששמענו על כך, אמרנו לו, הרי אין ייסורים בלא עוון, אם הקב"ה שלח את זה, סימן שצריך לתקן דבר מסויים, הצענו לו שיעשה תשובה על חטא הלשון, ויקבל על עצמו ללמוד בכל יום שתי הלכות לשון הרע.

אותו יהודי עשה כך, ועוד לפני כניסת החג, הרגיש שעברו כל הכאבים משיניו, ולא היה צריך לחזור שוב למרפאה לטפל בשיניו!

וכן היה מעשה ביהודי נוסף שהתקשר אלינו כמה ימים לפני פסח ואמר שהוא חש כאבים עזים בשיניים ושאל אם ללכת למרפאת השיניים, שכן הם עלולים לעקור לו את אחד מהשיניים קודם החג. 

אמרנו לו שילך למרפאה ויטפל בבעיה, אך לאחר הבדיקות שם הם לא מצאו שום בעיה, ואז יעצנו לאותו יהודי שיעשה תשובה על חטא לשון הרע ויקבל על עצמו ללמוד שתי הלכות לשון הרע בכל יום, והפלא ופלא, הכאבים עברו, היה זה זיהום קל בפה ובלקיחת כדורים הם עברו ולא היה צריך לעשות שום עקירה.

והרבנית קנייבסקי ע"ה, הייתה רגילה לתת סגולה בדוקה לכל בעיה שלא תהיה, והיא ללמוד שתי הלכות מספר שמירת הלשון בכל יום.

מכאן נלמד עד כמה הרווח של שמירת הלשון ולימוד שתי הלכות לשון הרע בכל יום הוא עצום!

מתיקות התורה – מכח שמירת הפה

על ידי שלומדים הלכות לשון הרע, נזהרים יותר מחטא הלשון, ובכל פעם שנזהרים זוכה האדם לישועות גדולות.

מסופר על בחור שהגיע לרבי אהרון לייב שטיינמן זצ"ל ואמר לו: "כבוד הרב, אני רוצה לשאול שאלה".

בבקשה. השיב הרב.

'האם כבוד הרב אוהב סטייק?'

'מה זה סטייק?' שאל הרב.

אותו בחור הסביר לרב שזה בשר מאוד רך וטעים, ואולי הוא יביא לרב כדי שיטעם ממנו מעט ויבין במה מדובר.

הרב אמר שהוא אינו מעוניין.

לאחר מכן שאל הבחור האם הרב אוהב גלידה.

מה זה גלידה? שאל הרב.

והבחור הסביר שגלידה זה דבר מאוד טעים, והציע להביא לרב לטעום.

אך גם הפעם, הרב סירב ואמר שאינו מעוניין.

ואז אותו בחור אמר: 'כבוד הרב, אני לא אוהב ללמוד, אינני מרגיש טעם בלימוד, ואם כן מדוע מחייבים אותי ללמוד ואומרים לי שאם אלמד ארגיש טעם, הנה, כבוד הרב לא אוהב גלידה ולא רוצה לטעום ממנה, לא אוהב סטייק וגם לא רוצה לטעום ממנו, ואם אני לא אוהב ללמוד מדוע אני צריך לטעום מטעם הלימוד?'

השיב לו הרב: מהו הדבר הכי מתוק שאתה מכיר?

דבש.

האם יתכן שאדם יאכל דבש, וירגיש מרירות ושזה מזיק וכואב לו?

לא יכול להיות דבר כזה, אמר הבחור.

אך הרב אמר שדבר זה יכול להיות, אם אדם יש לו פצעים בלשון, הדבש הופך להיות לו מר ושורף את לשונו!

וכך הוא גם בלימוד, אדם שלא שומר על פיו ולשונו בקדושה וטהרה ואינו נזהר בכל מיני חטאי הלשון הרי שיש לו פצעים בלשון, ולכן כשיושב ולומד תורה הוא מרגיש מר בלימוד, אך בעצם התורה היא מתוקה והבעיה היא באותו אדם שיש לו פצעים בלשונו.

רק אדם ששומר ונשמר מחטא הלשון, יכול להרגיש מתיקות בתורה! 

אנשים רבים טוענים שאינם יכולים ללמוד הלכות שמירת הלשון, וזאת מפני שהם לומדים ונכשלים, לומדים ונכשלים, ומתייאשים מללמוד.

אבל האמת היא שזו טעות מרה ועצת היצר, וזאת משתי סיבות:

א. עצם הלימוד עצמו מביא ברכה גדולה מאוד לאדם, וכמו שראינו לעיל.

ב. כשאדם לומד יש לו מודעות לעבירה הזאת, וגם אם רק פעם אחת נזהר מחטא הלשון בזכות הלימוד הזה, הרי שהרוויח בכך רווח עצום!

לכן צריך להתאמץ וללמוד בכל יום לפחות שתי הלכות משמירת הלשון, ובכך זוכה האדם שגם אם חלילה נכשל ודיבר לשון הרע, מכל מקום בשמים רואים שהוא משתדל ומתאמץ לא לדבר, ומתחשבים בו.

"בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים" 

באחד מכתביו של החפץ חיים מובא שעדיף שיסגרו שבעים ישיבות ולא לדבר פעם אחת לשון הרע!

כמה זה חשוב שאדם נזהר מלדבר לשון הרע אפילו פעם אחת! ואם עבר ונכשל, יעשה תשובה על כך ויתחזק עוד בלימוד הלכות שמירת הלשון.

שלמה המלך אומר בקהלת ט, ח : "בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים" אדם צריך להשתדל במשך כל ימי חייו שנשמתו תהיה טהורה, ואם חטא באיזה חטא, מיד יעשה תשובה.

דבר זה נכון בכל מצוות התורה, ובפרט בחטא הלשון, אדם שנכשל בחטא הלשון ובטעות דיבר או שמע לשון הרע, יחזור מיד בתשובה ויתחרט על מעשיו. ובכך ירוויח שתי דברים:

א. על ידי תשובתו הוא תיקן את החטא שחטא.

ב. בפעם הבא הוא יתבונן יותר לפני שידבר, שהרי כעת כשדיבר הוא הרגיש את הטעות ועשה על כך תשובה מתוך מחשבה והתבוננות, ועצם המחשבה, התבוננות והתשובה שאדם עושה, זה מזהיר אותו לפעמים אחרות לשים לב ולא להיכשל בעוון החמור הזה.

לכן גם אם אדם חטא בחטא הלשון, אל לו להתייאש, דזהו עצת היצר, אלא יעשה תשובה ויקום ויתעודד.

עלינו לדעת שהעולם הזה הוא כולו מלחמות, נפילות ועליות: "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" משלי כד, טז, ההבדל בין הצדיק לרשע, זה לא שהצדיק לא נופל והרשע כן נופל, אלא שהרשע נופל ולא קם, ואילו הצדיק נופל וקם שוב מחדש!

לכן כל אדם יעשה תשובה, יתחזק בשמירת הלשון ובלימוד שתי הלכות בכל יום, ובכך יראה ישועות גדולות ויזרז את הגאולה השלימה, שהרי בגלל שנאת חינם נחרב בית המקדש השני, ושנאת חינם מגיע מחטא הלשון, ואם נשתדל לשמור את פינו, נרחיק מאיתנו את השנאת חינם, ובכך נרבה באהבת חינם ונקרב את הגאולה השלימה.