דע מה שתשיב | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 19.12.2023, שעה: 09:49
הרב שליט"א מפרט על הקונספציה שהצבא התעלם במשך 8 שנים!! של מוכנות שעשה החמאס ועוד... (נ.ז. 12:00 בערך)
(אלא עיקרי הדברים ע"פ הספר 'מכתב מאליהו' לרבי אליהו אליעזר דסלר זצוק"ל מאמר: 'דע מה שתשיב' כרך א' עמודים 57-58)
נתבונן נא על אדם הבא לחקור מחדש, בסמכות שכלו בלבד, על בעיות עקרוניות, כגון אם נברא העולם בתכלית מכוונת, אם האדם אחראי עבור מעשיו, וכדומה.
נניח שאדם זה הוא בעל שכל חריף, מלומד ומשכיל, אבל במה שנוגע למידות הנהו איש שמעולם לא נכנס בעובי הקורה לעבוד על עצמו ברצינות כדי להפך את טבעו הגס ולתקן מידותיו הרעות. אם יעליבהו מישהו, יקום ויטור כדבעי. אם יעשה מעשה משובח, ידרוש מן הכל את הכבוד הראוי לו, אם יבוא לידי ניסיון, לא נוכל לבטוח בו שלא ילך שולל ביד יצרו גם בתאוות פחותות אחרות. ואף אם מופיע בחיצוניותו כאיש הגון וטוב, כפילוסוף המבקש האמת, מכל מקום המידות טמונות בתעלומות לבבו, כי לעקרן משם נצרכות שנים הרבה של עבודה תדירית, עבודה במסירות נפש ובכל מאמצי הכח, ולזאת לא היה לו פנאי.
כשאיש כזה בא לחקור על בעיות עקרוניות כנ"ל, אל נא נרמה את עצמנו לומר שהוא אדיש לגמרי לגבי המסקנות האלטרנטיביות הצפויות לצאת מחקירתו. הרי כבר למדנו במאמר "שורש המוסר" (עמוד 52) שאין אדם ניגש לחקירת שום בעיה שבעולם מבלי התעניינות קודמת, וההתעניינות היא בזה, שהאדם כבר צופה מראש שבפתרון הבעיה לצד זה או לצד זה יהיה נפקא מינה לגבי אחד מרצונותיו. זוהי כבר בבעיה בודדת שנוגעת אולי רק לפרט אחד מחייו. וא"כ מה נגיד כאן, שהבעיה הנחקרת היא רבת היקף מאד מאד, עד שכל תוכן חייו תלוי בה, וכלולות בפתרונה נפקותות רבות-תוצאות מאד, הנוגעות לכל אחד מרצונותיו ולכל אחת ממידותיו ושאיפותיו לכל ימי חייו.
דהיינו אם יהא עליו, כל ימי חייו, להתלבט בתדירות בכבישת רצונותיו הפחותים כדי לחיות עפ"' דרישות יוצרו, או יוכל לחיות בלי עול ובלי מעצור לתאוותיו, לבד ממה שאולי יואיל בטובו לשום עצמו עפ"י שרירות ליבו.
ובבעיה כזו רוצה זה להבטיח לנו שיבוא למסקנה אמיתית בסמכו על דיוני שכלו! הרי ראינו (במאמר הנ"ל) את גודל השפעת כח נגיעה, ואפי' הקלה שבקלות, על כל תהליכי דיוני השכל, ואיך בידה לעוות כל דרכיו ולסלף כל מסקנותיו.
וכאן הרי לא שאלת נגיעת מידה אחת או שתים, אלא נגיעה הכלולה מכל מרבית המידות והרצונות גם יחד, שכולם צועקים 'חמס!' ומטים את השכל להטעים דבריו לצד הפתרון הרצוי להם.
על כן, זה דברינו לאפיקורוס: במה אתה בא אלינו? בשכלך? כל זמן שמידותיך הרעות במקומן, בתעלומות פנים הלב, הרי שכלך אינו שכל ומסקנותיך אינן מסקנות. די יעיל הוא, אולי, לחשב חשבונות מתמטיים ולהסיק מסקנות טכניות שאין בהם שום נפקא מינה אישית ורצונית. אבל לברר בעיות מסוג האחר, שיש למסקנותיהן קשר עם המידות והרצונות? וכי איזו תביעה יש לך שנקבל כ'אמת' את תוצאות דיוני שכלך בענינים אלה? וכי המידות מתחשבות ב'אמת'? הרי אינן מתחשבות אלא במה שנוח להן ורצוי להן. וזהו כל פרי דיוני שכלך-הצורה שלובש היצר הרע כשדורשים ממנו פילוסופיה.