זה מביא חורבן!

- - - לא מוגה! - - - 

דבר כואב, כשרואים לפעמים מגיעים לעיר, בבית כנסת יש שני תלמידי חכמים,

הראשון חכם גדול מופלג בתורה בירת שמיים,

לעומתו מגיע תלמיד חכם רגיל, יודע לדרוש יפה בציבור,

אבל לא מגיע בכלל לדרגתו של הראשון.

ואז כל העם מכבדים את זה שיודע לדרוש,

ואת התלמיד חכם הגדול לא מכבדים, למה לא נהנים ממנו?

כאילו הוא חכם גדול ועצום, אבל אין להם קשר איתו.

בעוד זה שהוא מרצה חדש, התחיל ככה לצוץ,

אנשים מתלהבים. הוא מספר להם גם בדיחות, מספר להם סיפורים, עושה קצת סטנדאפ,

אוהבים אותו.

אומרים זה רב על הכיפאק.

אבל נותנים את הערכה למי שלא ראוי לה,

במקום להבין למי שמלא וגדוש וגם בירת שמיים ובמעשים טובים.

אם כן, מוטל עלינו להכיר במעלות שונות שיש, ולא להשוות קטן כגדול.

זאת הייתה הסיבה לחורבן.

לא רצו לקבל מרות.

אני ואתה שווים.

לא מקבל ממך, אין לך מה למכור לי, אני יודע לבד, אני חכם לעצמי.

זה חורבן.

אתם רואים מה קורה היום בחברה הישראלית.

יש כמה שחושבים שהם מורמים מעם, הם מיוחדים, הם הטובים לטייס, הם הטובים לסרבנות.

הם הטובים לכול.

הם אומרים

שהממשלה זה דיקטטורה.

הם הדמוקרטיה.

ממתי קמים נגד ממשלה נבחרת

ורוצים לעשות הפיכה?

וזה נקרא דמוקרטיה,

במושגים שאני למדתי בבית ספר חילוני בתל נורדוי, לא לימדו אותי ככה.

ואני מאמין שגם אתם לא למדתם ככה.

אבל זהו, זה לא משנה. אתם יודעים מה קורה בעצם בחוץ?

הם לא רוצים מדינה יהודית.

זה לא קשור בכלל לא לסבירות ולא לזה, שום דבר. זה בכלל לא שייך.

לא רוצים מדינה יהודית.

למה הם באו להפגין פה בחוץ?

משעמם להם. למה?

אני יהודי, מייצג את היהדות, מדבר על יהדות.

לפעמים אני אומר דברים שלא נעים לשמוע, מה לעשות,

אבל כל מה שאני אומר מגובה.

כל מה שאני אומר כתוב.

כל מה שאני אומר אמת לאמיתה.

אף אחד לא תבע אותי עד היום 45 שנה על שקרים והפללות.

הפוך, אני תבעתי,

וגם ניצחתי בכל המקרים.

אז זאת אומרת,

אין להם מה לעשות, הם לא יכולים לסבול. תשמעו מה הם טוענים, איזה טענות יש להם.

אם כן,

זה מה שקורה כשאין החשבה מי גדול, מי קטן ובאיזה תחום.

רבנים לא אומרים שרופאים הם, אין להם שכל,

או שאין להם כבוד הראוי וכולי.

רבנים מתבטלים אצל רופאים,

כי הרופא בתחום שלו הוא המומחה. אף אחד לא יגיד לרופא אם נכון לעשות ככה או לא לעשות ככה, אלא אם כן הוא חשוד.

אם הוא לא חשוד,

אז הכול בסדר.

אף אחד לא אומר שאני יותר טוב מהנגר.

עובדה, אני מזמין אותו ולא עושה נגרות לבד. הוא המומחה.

בכל תחום יש את המומחה.

ביהדות יש רק מומחים.

אלה שלמדו את התורה ומקיימים אותה בעצמם.

אלה המומחים.

ורב זה תואר שמתאים להיות כמו פרופסור לפחות.

כל החיים שלו לומד. כמה פרופסור לומד? שש שנים.

הוא מקבל פרופסור?

ופה לומדים שלושים, ארבעים, חמישים, שישים,

והרב גרשון,

מאה

שנה לומד.

אתה יכול להשוות אותו עם בן אדם אחר?

אדם שלומד בלי הפסקה,

וזה לא אותו חומר. כל הזמן עוד ועוד ועוד ועוד ועוד.

אתם מבינים מה יש לו בראש?

הרב שטיינמן, אתם מבינים מה היה לו בראש.

הרב עובדיה, אתם מבינים מה היה לו בראש.

רואים את הספרות שלו, רואים את הספרים,

רואים בכמה נושאים שוטטו.

איך אפשר לזלזל באנשים כאלה בתחום שלהם?

לא אמרו שתכבד אותו בנגרות,

ברפואה ובשאר דברים.

אבל כל אחד בתחום שלו.

אז צריך לדעת

מה לעשות.

בסוף,

כשיש שאלות ליהודים שאומרים שהם נגד הדת,

בסוף הם רוצים בר מצווה,

הם רוצים חתונה,

עושים חתונה עם רב,

הרבה מהם עושים עם רב, אלה שהם נגד.

ואחר כך קבורה,

הם רוצים גם קבורה יהודית,

וגם הם עושים ברית מילה אצל היהודים, אצל היהודים,

כן?

אז מה?

אז אתה נתקל עם היהדות, תרצה או לא תרצה.

וגם הם אוכלים סופגניות.

סופגניות, זה הם לא מוותרים.

אז זאת אומרת,

אתה יכול להתנגד בגלל שיש סיבות למה אתה מתנגד.

המדינה לא קמה בשביל להיות יהודית.

התכוונו להשתמש

בשם יהודי בשביל לקבל אותה על פי התורה שהיא שייכת ליהודים.

אבל אחרי זה התכוונו לעשות צבר חדש,

שהוא לא יהיה יהודי, שהוא יהיה אירופאי,

שהוא יהיה מערבי.

כמו שכל הזמן אומרים לכם,

שאנחנו שייכים לתרבות המערב,

התרבות שלנו, וביידן

היא שווה תרבות, תרבות מערבית,

אבל היא נוגדת את היהדות, לא משנה.

אנחנו לא רוצים שהיהדות תשלוט,

אנחנו רוצים שהמערב ישלוט.

אין עם

לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב, אמר הקדוש ברוך הוא.

אתם רוצים להיות כמו הגויים, אני אדון אתכם כמו הגויים.

אתם רוצים להיות יהודים, בנים שלי, שמקיימים את התורה שלי,

אני אשמור עליכם כבנים שלי.

אתם עוזבים אותי, זונחים, הולכים לתרבות אחרת,

תסתדרו לבד.

אז זאת אומרת, אדם מביא על עצמו את הבעיות.

אם אתה מכחיש שיש אלוקים, בסדר, תתמודד לבד.

אל תצעק אליו גם כשתהיה במחלות, בצרות.

אל תפנה לאף אחד מהרבנים.

תתמודד לבד.

אבל בסוף בסוף כשמגיעים לרגעים של חולשה,

בסוף מחפשים את הרבנים,

מחפשים עצות.

מה קרה? זנחתם את השם, אמרתם הוא לא קיים,

פתאום נזכרתם שהוא קיים?

אז זאת אומרת, אדם צריך לדעת את מקומו. כל אחד צריך לדעת את מקומו וצריך להעריך את אלה שהם

יותר ממנו. מה לעשות?

אנחנו שווים, אמרנו, בהיותנו צלם אלוקים.

אנחנו שווים בהיותנו בנים לקדוש ברוך הוא.

בנים זה כולל בנות. לא צריך להגיד בנים, בנות,

כמו מרב מיכאלו.

לא צריך.

לא צריך. אפשר להבין שלשון זכר זה כולל גם תנקבות.

לא צריך להגיד הילדים שלי והילדות שלי.

הילדים שלי, יש לי ילדים.

אבל רוצים להכחיש הכול?

זה מביא חורבן.

אין מעמדות?

זה מביא חורבן.