יש קונה עולמו בדף אחד

אני סיפרתי פעם מעשה אמיתי! שהיה פה בארצות הברית;

היה מתאגרף, מתאגרף - עם הארץ מתורה ומדרבנן לא יודע כלום. גדל לו בן והבן היה צריך להיות או בפאבליק סקול או לקחת אותו לתלמוד תורה של החרדים. הוא העדיף: שיהיה יהודי! אני טמבל לא יודע כלום לפחות הוא. החליט: לשים אותו שם. 

בקיצור, הוא גדל לאט-לאט... יום אחד הוא בא לו עם ציצית, הוא ראה אותו עם ציצית – פאף! אחד ישר לפנים הוא השכיב אותו. 

הילד בוכה! בוכה-בוכה... הלך למחרת בלי ציצית 

בקהל: אמרת ששלח אותו לבית ספר חרדי! לא? 

הרב: כן. 

בקהל: אז איך הוא... כשהוא ידע שזה מה שיצא מזה? 

הרב: לא, לא ציצית לא להיות קיצוני!! הגזמת! מה אתה בא לי ציצית?! אתה יודע מה זה ציצית לבן אדם כזה... כיפה סרוגה משהוא כזה עם חורים! לא... 

הקהל צוחק...

בקיצור, שלח אותו לשמה ושאל אותו המלמד: 'איפה הציצית? אני רואה שנפוח לך פה מה קרה? נפלת?'

אומר לו: 'לא, אבא הרביץ לי'. 

- 'למה הרביץ לך?'

הוא אמר: 'הוא ראה אותי עם ציצית והוא לא מצא חן בעיניו - ואמר לי: 'שלא תעיז!' 

אמר לו המלמד: 'תשמע אני אתן לך עוד פעם ציצית תלך הביתה, תלך הביתה ותעמוד מרחק שתי (2) מטר מהדלת, אם הוא יראה אותך וירצה להרביץ - תוריד, אם תראה שהוא מוותר, מתייאש - תכנס.' 

בקיצור, הוא הגיע לדלת והוא ראה את זה, הוא כעס! אבל לא עשה לו כלום אמר לו (בעצבים): 'טוב תיכנס!' הכניס אותו. 

כך הילד גדל-גדל בקיצור, הלך לישיבה הלך לזה... כולל, התחתן, נסע לארץ ישראל. והאבא מתאגרף ממשיך להיות עם הארץ. 

הבן חשב: מה הוא יעשה עם האבא? איזה הכרת הטוב...! היה אוסף את כל העלונים שיש בשבת בבתי כנסת והיה שולח לו כל פעם, אולי אני יודע יקרא משהו אולי משהו יִתפס.

יום אחד נפל לו עלון כזה והוא קרא: 'שהחפץ חיים אומר: 'אני לא מאמין שיש יהודי שיגיע לעוה"ב ולא למד דף אחד (1) גמרא!' 

הוא אומר: 'באמת! מה הוא אומר? הוא אומר: 'יהודי יגיע לעולם האמת בלי דף אחד גמרא...' הוא לא יודע מה זה 'גמרא' הוא אומר: 'דף אחד?' זאת אומרת חשוב לו כל כך לרב הזה שילמדו דף אחד? דף אחד גמרא... 

הלך לתלמוד תורה שאל אותם: 'מה זה דף גמרא?' 

אמרו לו מה זה דף גמרא. 

אמר: 'אני רוצה ללמוד!'

אמרו לו: 'זה לא פשוט! תשמע, זה בארמית ואתה לא מבין ארמית וזה בלי ניקוד וזה צריך הקדמות וזה סיפור זה לא ביום אחד... זה לא קוראים דף ככה סתם, צריך זה...'

אמר: 'אני מוכן! אני מוכן לשבת פה עם התלמידים, אתם תגידו שאני ממשרד החינוך באתי לבדוק ואני אשב פה אני ילמד עד שאני ילמד דף.' 

קיצורו של דבר, שלוש (3) שנים הוא למד את הדף!! עד שהוא ידע את הדף על בוריו שלוש שנים.

אחרי שלוש שנים הוא אומר: 'טוב סיימתי את הדף מה עושים עכשיו?' 

אמרו לו: 'עושים "סיום" כשגומרים מסכת עושים סיום מסכת, אתה לא מתכוון להמשיך אז עושים "סיום הדף".' 

אז הוא אמר: 'טוב מה עושים'? 

- 'מזמינים רבנים! וזה... ועושים סעודה והכל...'

אז הוא אמר: 'בסדר!' אז אם כבר הוא סיים והוא אחד שמפורסם לאגרופן וזה... אז הוא לא הולך על קטן הוא ילך על גדול, אולם חתונות! ופה... 

בקיצור הוא מרים טלפון למי? - לרב הגדול באמריקה לרב משה פיינשטיין! 

ואומר לו: 'כבוד הרב! אני מזמין אותך לסיום הדף!'. 

אֶה אה... הוא אמר לו: 'זה לא פורים עכשיו!'.

אז הוא אומר לו: 'לא-לא! אני יסביר לך...' ואז הוא סיפר לו את כל הסיפור איך זה השתלשל... 

אמר לו: 'אם זה ככה - אני בא!'

מאיפה שהיה צריך לבוא הרב משה פיינשטיין אליו - זה היה שש (6) שעות נסיעה! ושש שעות חזור!! והוא בא! 

וכששומעים שהרב משה פיינשטיין גדול הדור מגיע לסעודה כזאת - מי לא הגיע...?! רבנים וראשי ישיבות והכל...

בקיצור, נגמר, שתַים (02:00) בלילה הוא עולה על המיטה לישון מאושר!! הוא לא ראה דבר כזה בימיו, לא בחתונה ולא בר מצווה ולא... לא היה לו דבר כזה מימיו והוא מאושר שהוא סיים דף...!!

בבוקר הוא לא קם, נפטר. 

בשבעה הגיעו שוב פעם רבנים והכל... והסיפור שלו היה סיפור, הגיעו ואמרו: 'יש קונה עולמו בשעה אחת!' (עבודה זרה יז, א) - ויש קונה עולמו בדף אחד". 

אתם שומעים? 

מה שהחזיק אותו חי במשך השלוש שנים? - זה הדף! כי הוא רצה: 'לסיים את הדף!' והמתינו לו. והמתינו לו בשמים עד שהוא יסיים את הדף, גמר את הדף, עשה את המסיבה - ונפטר. 

אתם שומעים? 

בשמים נותנים לך אריכות ימים - אם אתה מתכוון ללמוד! אם תחליטו: שאתם רוצים ללמוד - יש לכם הבטחה: שבעזרת השי"ת תוכלו לסיים את מה שאתם רוצים.