תענית בכורות
תאריך פרסום: 15.04.2024, שעה: 07:50
נציבי יום:
משפחת היולדת, מרים בת סימה תחיה, מבקשים להודות לשם יתברך: על לידת הבת תחיה והבריאות לאם ולתינוקת ועל הנסים שהשם יתברך עושה להם – אמן!
קהל: אמן.
לעילוי נשמת אברהם מושייב בן יעל טוב, מנוחתו עדן, תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, יזכה לחזות בנועם השם ולבקר בהיכלו, אמן.
קהל: אמן.
אווג' בן נוגוסה, יזכה לסילוק המשכנתא עוד החודש, אמן!
קהל: אמן
רויטל בת אילנה, תזכה לשוב בתשובה מהרה, אמן.
קהל: אמן.
'תענית בכורות'
תענית בכורות לא נתקנה רק כזכר להצלת הבכורים, אלא זה יום של התבוננות וחשבון נפש בעקבות נס הצלת הבכורים. בזה מתיישב מה שהקשו: הלא כזכר לנס ההצלה, היו צריכים לקבוע יום של שמחה והודאה! כמו בשאר המועדות, אז מה מקום יש לתענית? אבל לפי ההסבר הזה, אומר הגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך זכר צדיק לברכה (קהל: אהבה ויראה) אז זה ברור, שתענית בכורות לא רק נתקנה זכר להצלת הבכורים, אלא זה יום של התבוננות וחשבון נפש בעקבות הנס.
מי רשאים לאכול?
בכור שרוצה לאכול על סמך השתתפות בסעודת סיום, לדעת הבן איש חי: עליו לשמוע את הסיום ולהבין את הנאמר שם. וכך הורו גם הגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך והגאון הרב אלישיב מנוחתם עדן, שמי שלא שמע את הסיום, אינו נפטר מהתענית. זאת אומרת אתה לא יכול לבוא בשביל לאכול ולא שמעת את הסיום ולא הבנת, לפי הבן איש חי צריך גם להבין מה שנאמר שם.
מי שסייע בעשיית סעודת הסיום, אפילו שהוא לא היה נוכח בעת הסיום, יכול לאכול בה. כן מפורש בביאור הלכה (סימן תקנה') שאפילו לעניין סעודת סיום בבשר ויין בתשעת הימים, רשאי לאכול בה.
הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זכר צדיק לברכה (קהל: אהבה ויראה) נהג להביא לאשתו שהיתה בכורה לטעום מסעודת סיום שנערכה בבית הכנסת, כי השולחן ערוך (סימן תע') מביא את דעת המהרי"ל: שבכורות נקבות מתענות. ובירושלמי כתוב: שאכילה משיירי מאכלים של סעודת מצווה, יש בה ממעלת סעודת מצווה.
[אבל איך זה מסתדר עם מה שאמרנו בבן איש חי שצריך לשמוע את הסיום ולהבין אותו? ופה רואים: שרק הוא נותן לה לאכול וזה בסדר! וראינו שהוא בעצמו אומר: שמי שלא שמע את הסיום - אינו נפטר מהתענית! איך זה מסתדר? צריך לשאול את בעל המחבר...]
'סיום מסכת'
סיום מסכת הוא עת רצון גדול מאוד! ובפרט בערב פסח, עת רצון גדול מאוד! וניתן להפקד בפקודת ישועה ורחמים בעת הזאת. ולכן אדם שזקוק לישועה כל שהיא יגש למסיים המסכת ויבקש את ברכתו, כך מובא בשם הגרי"ז.
שמעתם? כל סיום מסכת - זה עת רצון גדולה! ובפרט בערב פסח וניתן להפקד בפקודת ישועה ורחמים בעת הזאת. לכן הזקוק לישועה או לזיווג יגש למסיים ויבקש ברכתו.
ראוי ונכון לפרסם את שמחת הסיום ולתת שבח והודאה לשם על שזכה לכך! הגאון הרב שך זכר צדיק לברכה (קהל: אהבה ויראה) העיד: בליטא נהגו ללבוש בגדי שבת בשעת סיום המסכת! וגדולי תורה מספרים: שאמותיהן הנהיגו בבית, בשעה שאבי המשפחה או אחד האחים מסיים מסכת, הבית כולו לבש חג! ערכו סעודה כדת והילדים התכבדו במיני מתיקה, כל זאת כדי להאהיב עליהם את התורה הקדושה!
אַהּ! לעשות מזה 'עניין גדול' זה לא צחוק, בן אדם זכה לסיים מסכת - ילמדו אותו אחר כך (בישיבה של מעלה) את הכל!
תקשיבו טוב עכשיו!
לימוד מסכת מסויימת והסיום, או אפילו השתתפות בסיום מסכת, יכולים לפקוד אדם בזרע של קיימא, אם יבקש על כך מהשם יתברך בעת רצון זו! כך מובא בשם הרב מבריסק. פקידת זרע חי וקיים!
הסטייפלר הקדוש אומר: מי שהבין את כל סוגיות הגמרא, גם אם הוא לא למד את הגמרא עם פירוש רש"י, יכול לערוך סעודת סיום.
אבל לדעת הגאון הרב בן ציון אבא שאול: אפשר לערוך סעודת סיום, רק אם למדת הגמרא בהבנה עם פירוש רש"י!
והגאון הרב קנייבסקי הסתפק: האם אפשר לערוך סעודת סיום בערב פסח, כאשר חלק מהלימוד היה בהרהור בלי להוציא את התיבות מהפה, או שהוא דילג על כמה תיבות, האם אפשר לערוך סיום או לא?
הגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך זכר צדיק לברכה (קהל: אהבה ויראה) הורה: הועיל והשלים את רוב המסכת, נחשב ככל סיום מסכת, שהרי סוף-סוף הוא שמח בשמחת סיום המסכת! וכן פסק הגאון הרב בן ציון הבא שאול. וגם הגאון הרב קנייבסקי כתב: רשאי לערוך סעודת סיום ולומר את התפילה שאומרים בסיום, אבל הוא הסתפק עם לימוד כזה מועיל לסעודת סיום שתפטור בכורים מתענית בערב פסח.
לעניין סעודת סיום - זה סעודת סיום. לעניין אם זה פוטר בצורה כזאת זה הוא הסתפק. אבל לפי הרב אויערבאך והרב בן ציון אבא שאול, אפשר.
מי שלומד מסכת עם חזרות, אינו יכול לערוך סיום מסכת כל פעם שהוא מסיים לחזור, אלא רק כשהוא מסיים את החזרות. בספר 'חוט השני' מבואר: מי שלומד מסכת עם חזרות, לא יכול לערוך סיום מסכת כשהוא גומר את המסכת בפעם הראשונה ושוב לערוך סיום כשהוא גומר את החזרה, אלא רק כשגומר את כל החזרות, שכן סיום מסכת אין הוא סיום על הקריאה של המסכת, אלא על לימוד המסכת! וכיוון שהוא קבע לעצמו שסדר לימודו הוא כך לחזור על המסכת, לא נקרא סיום מסכת עד שגומר ללמוד עם החזרות.
אם אנשים חילקו ביניהם את לימוד המסכת, כמו שעושים בתהילים כל אחד קורא קטע, אינם יכולים לערוך סעודת סיום בערב פסח. ככה פוסק הרב אלישיב.
עכשיו לגבי קטע הסיום; מי שמסיים את המסכת, צריך להסביר היטב את הקטע האחרון של המסכת. בדרך כלל אנשים כבר אומרים את זה, קוראים את הקטע האחרון, קוראים אותו ככה כמה שורות וזהו הוא עשה סיום. כתוב: המסיים צריך להסביר היטב את הקטע האחרון של המסכת! שכן לדעת הבן איש חי, מותר לבכור לאכול בסעודת הסיום, רק אם הוא הבין את הקטע שאומרים בעת הסיום! כמו שאמרנו קודם. אבל אם קראו והוא לא מבין מה אמרו - הוא לא נפטר מהתענית.
דבר נוסף, אין לסיים את הלימוד בדבר רע. וראוי ונכון לסיים את הלימוד בדבר טוב! והיה מעשה נורא שאירע לאדם שסיים את הלימוד בדבר רע. כתוב: 'אל תעמוד בדבר הרע' אז לכן צריך לראות איך ללמוד להיות גומר בטוב! ואם זה מסתיים לא טוב, אז תחזור אחורה קצת ותגיד משהו טוב מתוך זה.
אם מסיים את מסכת או ספר או לימוד בדבר רע, ימשיך מעט או יחזור על העניין הקודם כדי לסיים בדבר טוב! וכן יתחיל בדבר טוב.
מעניין, אבל יש כמה פרשיות בתורה שמסתיימות בלשון 'מוות' למה? למה סיימו את זה שמה ככה? 'אל תעמוד בדבר רע' כתוב פה: אם מסיים מסכת ספר לימוד בדבר רע, אז ימשיך מעט או יחזור אל העניין הקודם לסיים דבר טוב וגם להתחיל - להתחיל בדבר טוב! ככה מובא בברכות (לא') ובירושלמי (ברכות פרק ה' הלכה א').
מי שלמד מסכת ושכח להשאיר קטע בסוף המסכת וסיים את כולה! ולא השאיר קטע, שוב אינו יכול לעשות עליה סיום. ככה אומר הגאון הרב אלישיב מנוחתו עדן.
מיד לאחר הסיום, ראוי ונכון להתחיל ללמוד מסכת אחרת. ככה מביא המהרש"א.
אם אינו יודע לומר את הקדיש המיוחד: 'דִּי הוּא עָתִיד לְאִתְחַדְתָּא' לא יודעים להגיד את זה, מסובך להם בפה, הרבה שמעתי לא יודעים בכלל לבטא כלום ולא מבינים גם מה אומרים. אז אם הוא אינו יודע לומר את הקדיש המיוחד שלאחר הסיום... כבר למדת את כל המסכת, שב עם מישהו שיודע, בפרט תימני ותלמד איך אומרים את זה בדיוק ותבין גם מה אתה אומר, גם זה חלק מהלימוד ותגיד את זה כמו שצריך אל תעשה בושות!
אבל אם הוא לא יודע, לא היה לו זמן ולא מצא תימני, מה עושים? יכול לומר 'קדיש דרבנן' קדיש הרגיל שאנחנו אומרים, קדיש דרבנן, אין מה לעשות, יותר טוב ממה שישבש, יוצא מזה דברים לא טובים ב... כשאומרים לא נכון - יש גם חירוף וגידוף (רח"ל).
עכשיו, יש סיומים שונים;
סיום כל השס – מכונה: 'סיום הגדול'! יום אחד הזמינו אותי לאחד המושבים לסיום הגדול, הם למדו דף היומי, אחרי שבע (7) שנים סיימו והזמין אותי, אתה רואה חקלאים שיושבים ולומדים כל יום! כל יום כל יום כל יום סיימו את כל השס - ישתבח הבורא!
סיום כל השס מכונה סיום הגדול. ובעל הקהילות יעקב - מי זה? הסטייפלר הקדוש! העדיף להשתתף בערב פסח בסיום הגדול, איפה? - אצל הבן שלו הרב קנייבסקי שהיה מסיים! כל פעם את כל השס; בבלי, ירושלמי והרמב"ם. למה? - כי זה עדיף ממסכת אחת! אז בערב פסח הוא היה שומע סיום של הבן שלו 'סיום הגדול' ונפטר מתענית בכורות.
מסכת שאיין בה אלא משניות בלא גמרא, אין לערוך עליה סיום. מעניין, יש כאלה אומרים: שגם אם אתה גומר משניות, אז עושים סיום. מסכת שאין בה אלא משניות בלא גמרא אין לערוך עליה סיום. פרט למסכת תמיד שאפשר לערוך עליה סיום אפילו שאיין בה אלא מעט גמרא. הגאון הסטייפלר והגאון הרב אלישיב מנוחתם עדן ככה הם אומרים.
אולם אם סיים סדר משניות, יכול לערוך סעודת סיום. כך פסק הגאון הרב שמואל וואזנר זכר צדיק לברכה (קהל: אהבה ויראה).
שימו לב! המסיים ספר מספרי הנ"ך - נביאים כתובים, רשאי לערוך סעודת סיום וגם להיפטר מן התענית, אומר הרב שמואל וואזנר זכר צדיק לברכה (קהל: אהבה ויראה) אך זאת רק אם למד את הנביא כהרגלו וסיים בערב פסח! אבל לא אם לומד עכשיו ספר מהנ"ך על מנת לעשות את הסיום. כן... וזה שונה ממי שלומד מסכת, משום מעלת הלימוד נחשב לסיום אפילו אם למד רק לצורך זה.
יש כאלה שנוהגים ללמוד מסכת 'כלה' שהיא קצרה מאוד! בערב פסח מסיימים אותה ונפטרים מן התענית. אז מסכת, כן, אפילו שזה רק בשביל להיפטר מן התענית. ואם אתה לומד נ"ך, אומר הרב וואזנר: זה רק אם למדת-למדת ונשאר לך הסיום בערב פסח.
עוד מי יכול לעשות סיום?
מי שחיבר ספר, יכול לעשות סיום ביום יציאת הספר לאור ולפטור בכורות בערב פסח! כך מובא בשערים המצויינים בהלכה: מי שסיים לחבר ספר וקל וחומר להדפיסו, עושה סעודת מצווה! ומלווה בתשבחות והודאות לבורא עולם! וכך נהגו גדולי הדורות, שאין שום קניין ובניין של שמחה יותר מזה ו: כל חפצים לֹא יִשְׁווּ בָהּ (משלי ג, טו).
מי שזוכה לחבר ספר שנשאר לדורות - יכול לעשות סיום ביום יציאת הספר לאור! ולפטור בכורות וקל וחומר כשהוא הדפיס, עושה סעודת מצווה מלווה בתשבחות והודאות לבורא עולם! וכך נהגו גדולי הדורות.
עכשיו ההשתתפות;
מצווה גדולה על כל אחד ואחד להשתתף בסיום מסכת! וככה מופיע בשו"ת מהר"ם מינץ והמהרש"ל והש"ך. וידועים דברי הגאון: שהאותיות הנסתרות במילה 'סיום' הם גם כן אותיות 'סיום' לרמוז בזה: שגם מי שלא למד לבדו את המסכת, אלא הוא משתתף בסיום, נחשב לו כאילו הוא סיים.
לכתחילה ראוי ונכון לאכול בסעודת סיום לפחות כזית מזונות או לשתות רביעית יין ויתכן שאפילו אכילה של כזית תמרים נחשבת כסעודה לעניין זה.
קיימת מצווה רבה לשמוח עם מסיים המסכתא.
מי שלא למד, נחשב לנטפל לעושי מצווה ויכול לומר את נוסח ה: 'הדרן' מה שאומר מסיים המסכת יכול גם הוא להגיד.
מי שהזמינוהו לסעודת סיום ואינו משתתף בה, הרי הוא בחשש של נידוי! כי זה 'סעודת מצווה'. אולם אם יש לפניו באותה שעה מצווה אחרת ולכן לא יכול להשתתף, אינו בכלל נידוי וקל וחומר אם הוא עוסק בתורה. מי שנמנע מללכת לסעודת סיום מחמת ביטול תורה - אינו מנודה לשמים, ככה מובא בשם רבי צדוק הכהן מלובלין.
אם בסעודת מצווה יש כבר עשרה (10) אנשים, אין לך מצווה רבה מלישב אתה בעצמך וללמוד! רק שיש חשש: שלא יהיה מניין אז הוא בנידוי. הזמינו אתו והוא לא בא ויש חשש שלא יהיה עשרה...
אין חייבים להגיע לסעודת סיום שמשתתפים בה אנשים לא מהוגנים! ואם קיים חשש כשרות במאכלי הסעודה - ישתמט מלהשתתף בה! ככה מביא החיד"א הקדוש.
ובעת הצורך אפשר לסיים במקום אחד ולערוך את הסעודה של הסיום במקום אחר. נגיד סיימו פה את המסכת והלכו למקום אחר לסעוד את הסעודת סיום, למה? - אין המקום גורם אלא המאורע גורם.
אז אם כן, הקפנו קצת את הנושא של 'תענית בכורות' ואיך נפטרים ממנה? ומה הם הדרכים? ומה ראוי לעשות? ומה הדינים בזה? וזה גם מקצת מן הדברים לעורר ולבחון ולבדוק עוד את הדברים יותר ויותר.
אז זה גם הודאה לקדוש ברוך הוא וגם חשבון נפש, לכן זה 'תענית' ולא יום טוב, לא בכורות. פשטייסט?.. נודה לשם - נודה לו!
(כבוד הרב שליט"א שר עם הלומדים הי"ו לאחר תפילת הנץ החמה): 'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה'.'
יום טוב ומבורך לכם ולכל בית ישראל
קהל: אמן!
רבנו הקדוש, ב"ה התשובה שלך ממש ריגשה אותי, מול סיפור כל כך קשה... תשובתך כל כך עושה נחת בשמים, יה"ר שבזכותך תבוא הגאולה, זה מדהים! חזקיהו המלך נבחר להיות משיח אך מכיון שלא אמר "תודה!" נלקח ממנו התפקיד... ואתה אומר לעם ישראל: "שבו תשארו ללמוד - "השם יִלָּחֵם לָכֶם" (שמות יד, יד) ואחרי הנס שיעשה השי"ת - שירת ההודיה שלך תהיה כל כך חזקה שבוודאי יבוא משיח... הרב תמיד מלמד אותנו רק לומר "תודה!" גם על הרעה... תמיד דמותך מול עיני כשיש קושי, כמה אתה מחזק אותנו... תודה לך על החיזוקים שלך (״בעלה של אחותי רצח אותה, איפה היה אבא שבשמיים?!״ אור יהודה 19.01.2011).
בוקר טוב כבוד הרב, ב"ה שמעתי את ההרצאה בקרית אתא. וואו איזה הרצאה, תודה רבה נהנתי מכל רגע וכמובן שלמדתי ממנה הרבה (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אנחנו מטופלים בבית חולים פסיכיאטרי בצו של בית משפט. וב"ה השמעתי לחבר שלי את הדיסק של 'הכשרות באספקלריה עכשווית' (shofar.tv/lectures/923) השתכנע והפסיק לאכול בשר, אבל אמרתיו שישמור בסוד, כי כל שינוי שאדם עושה במקום, זה ירידה במצב הנפשי שלו על פי הפסיכיאטרים... אחרי חצי שנה לערך התגלה שלא אוכל ואמרו לו "שאם לא יחזור לאכול בשר יעבירו אותו למחלקה סגורה!" ששם יש הרבה אלימות והוא פחד. התקשרנו ל: 'שופר' סיפרנו זאת והרב אמר לשיר פסוק תהילים ק, ב, הדלקתי את הרמקול שמתי את השיר של הרב והתחלנו לרקוד ועכשיו הוא לא אוכל בשר ואין עוד לחץ מהם על זה, לא מזכירים לו כולם על זה (סגולת השמחה "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" תהלים ק, ב Shofar.tv/articles/15096).
שלום לכבוד הרב שליט"א, ב"ה זכינו לראות עין בעין 'בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו' (מכות י, ב) היינו צריכים להגיע להרצאה האחרונה שהתקיימה ברמלה ונתקענו בלי רכב והצטערנו על זה... הגיעה חופשת בין הזמנים וסגרנו נופש בקרית אתא... ולא להאמין הפלא ופלא הרב שליט"א הגיע לתת הרצאה באולם רחוב מתחת למקום שנפשנו - ישתבח שמו לעד! הגענו בשמחה גדולה לגלות שהאולם מלא מלא באנשים ונשים ומלא בנערים ונערות. ישבנו עם הנוער מאחורה ברוך ה' הנוער נשאר עד סוף ההרצאה והקשיב. ברוך ה' שהנוער מתעורר לצדיק האמת החי. תודה על הרצאה מרתקת. יה"ר שהשי"ת יברך את הרב (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום ותודה רבה על עוד דרשה מרגשת ומיוחדת כמוך. ב"ה האופן הנדיר שהרב היקר והאהוב מנגיש את הידע והחשיבות העצומה בביצוע פשוט ובהתמדה זו הבשורה, הצגת ההקלטה לציבור בעניין הבחור שעבר תאונה קשה מאד ומשתקם בשל אימוץ ההמלצות ריגש מאוד, גם לאחר סקירה של מאות מקרים של ניסים ונפלאות בהעמקה, זה מדהים, מרתק ונדיר. יה"ר שהקדוש ברוך הוא ישמור אותך מכל משמר וימשיך לתת לך כח ועוז להשפיע בענק בעולם התשובה ולהרבות באהבה ובשמחה כבוד שמים בבריאות איתנה בכול האיברים והגידים בשמחה ונחת בכל התחומים והענינים. אמן ואמן!!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב, תודה על ההרצאה בקרית אתא המעלפת, המרגשת, המצמררת, וה-מחדשת בה”א הידיעה! פעם כבוד הרב אמר למישהו: “ב״ה יש קומץ אנשים שמצטופפים לשמוע את האמת” והערב זכינו לראות זאת כולם צפופים כמו סרדינים, והלב התמלא שמחה לראות אולם מפוצץ עד אפס מקום. בלי עין הרע "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) אמן, כן ירבו כך כל ההרצאות! הגענו ב-20:50, אנשים עמדו, וגלשו אל מחוץ למפתן הדלת. גם לנו כבר לא היה כיסא, והבנו שנעמוד כל ההרצאה. ואז השי"ת שלח את י.ב. הי”ו עם רעיון מבריק – אילתר עבורנו ספסל מאחד החפצים במקום. איזו אכפתיות וטרחה בשבילנו! תודה רבה לו. ובזכותו זכינו לשבת בשורה הראשונה, הכי קרוב שאפשר – לשמוע כל מילה ולזכות לחזות בפני הרב. לקדש את העיניים! 74 ק”מ לכל כיוון 🚦🚦 – וכל ק״מ שווה עולם ומלואו. אחרי שכבוד הרב חידש לנו על גודל שכר הפסיעות והנסיעות לדבר מצווה, כל הדרך קיבלה משמעות אחרת. פתאום מבינים שכל מאמץ קטן בדרך לשיעור נרשם בשמים. ואפילו כששמענו מהרב שגם על קושי והטרחה למען מצווה יש שכר –תודה להשי"ת שזיכה אותנו לשבת על ספסל מאולתר😃 כל אחד מהסיפורים זה פנינה בפני עצמה. הסיפור על האדם שזכה לאריכות ימים בזכות עניית “אמן” – צמרמורת ואם כל הנסיעה היתה רק כדי לשמוע את החידוש של כבוד הרב על הפסוק “לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה’” (בראשית מט, יח) כבר היה שווה להגיע. איזה חידוש נפלא ואיזו עצה יקרה להתחזק בביטחון ובישועה! הדברים מאירים לנו את הפסוק באור חדש, אור שאפשר למצוא רק אצל כבוד הרב, שלא מפסיק לחדש, להפתיע ולרגש. ישר כוח עצום! אשרינו שזכינו ברב שמאיר את פסוקי התורה בעומק כזה, מגלה בהם אוצרות שלא תמיד שמים לב אליהם, ומעניק לכל מילה חיים ומשמעות חדשה. בכל שיעור זוכים לצאת עם עוד חיזוק, עוד הערכה למצוות, ותמיד מזכיר לנו שלא נהיה חלילה "מְלֻמָּדָה" (ישעיה כט, יג) אלא שנדע להעריך את כל היהלומים שהקב”ה נתן לנו – כל “אמן”, כל פסיעה, כל מצווה, כל רגע של תורה (גם 5 דקות מצילות!) וואו❗️ וכבוד הרב הוא בעצמו יהלום 💎💎יקר שאין לו מחיר. שליח נאמן של הקב”ה שמאיר את הדרך לאלפי יהודים, מלמדנו לגלות את היהלומים שבתורה ובמצוות, ומזכיר לנו בכל פעם מחדש כמה עושר רוחני הקב”ה העניק לנו. כמה השי"ת שמח בך! יה"ר שנזכה להדבק בו כמוך! תודה לרב על כל ההשקעה, המסירות והאהבה לעם ישראל. תודה שאתה מחדיר בנו אמונה, מחזק אותנו, ותמיד דואג שנגיע הכי רחוק שאפשר בעבודת השי"ת. 🩸איך בכלל אפשר אי פעם להודות ולהחזיר טובה לכבוד הרב כפי שמגיע לו⁉️❗️❗️❗️ יהי רצון שהקב”ה יעניק לכבוד הרב בריאות איתנה, אריכות ימים ושנים, שפע כוחות, סייעתא דשמיא בכל מכל כל, וימשיך לזכות את עם ישראל בעוד שנים רבות של תורה, אמונה, חיזוק וקידוש שם שמים (אמן) אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו ברב כזה. 🙏תודה אבא שבשמים!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב היקר. ב"ה הייתה הרצאה מיוחדת במינה. ישבתי על הכסא בלי לזוז. כמו כן האולם היה מפוצץ באנשים וזה עשה לי נחת. איזה כיף שהגעת לכאן. ברוך תהיה ויישר כח גדול (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
לכבוד הרב היקר, רצינו להודות מעומק הלב על הדרשה המיוחדת והמחזקת. ב"ה זכינו לעמוד ולהקשיב לדברי התורה של הרב, ולהרגיש את האור, החיזוק והאמונה שעוברים בכל מילה. הייתה לנו גם התרגשות גדולה לראות את ההשגחה הפרטית — ממש כרבע שעה לפני הדרשה קיבלנו לביתנו את תמונת הרב, כהכרת הטוב על החסד שזכינו לעשות - מאנשים שלא קשורים לקפ"ז - הרגשנו בזה זכות גדולה וסימן משמים. יהי רצון שנזכה תמיד ללכת בדרך התורה, להרבות בחסדים ובמעשים טובים, ושזכות הרב תמשיך להאיר ולחזק רבים. תודה רבה לרב על הזמן, ההשקעה והלב הגדול. מאחלים לרב נסיעה טובה ובטוחה, שילווה הרב בשמירה והצלחה, ויחזור לשלום (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אין מילים, ב"ה הרצאה נדירה!!! נסיעה טובה ובטוחה🙏 (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
שבוע טוב ומבורך, כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי בהקשר לתולעים, ב"ה ראיתי בספר 'אוצר פלאות התורה' פרשת עקב עמוד שעב' על הפסוק: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבְעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ עַל הָאָרֶץ הַטּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: (דברים ח, י) הנזהר שלא לאכול בלי ברכה אין תולעים שולטים בו, דבר פלא כתב ב'שפתי כהן' (קכה) על התורה (כאן): "שמעתי שכל המברך על כל מה שאוכל, ואינו מכניס לגופו שום דבר בלא ברכה ראשונה ואחרונה, כשמת אין התולעים שולטים בגופו, לפי שהתולעים הם מהקללה, שנאמר (דברים כח, לט) "כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתּלָעַת" והברכה היא היפך הקללה, שנאמר (יחזקאל מד, ל) "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" הוא הקבר, ברכה גימטריא כרז, שמכריזין שלא יגע בו שום נזק. עוד, ברכה גימטריא זכר, לפי שמזכיר שמו ומברך על כל דבר ודבר שהיה אוכל, ולא נהנה שום דבר בלא ברכה, לזה מצילין אותו מדין התולעים. ועוד, לפי שבשר גופו נתגדל ונתרבה על ידי ברכה, אין הקללה שולטת במקום ברכה. וכן מצינו רמז לזה "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת" סופי תיבות ארבע תוי"ן, גימטריא ברכת נהנים להציל מדין תולעים עם הכולל" (קכו) עד כאן המספר פלאות התורה! (לכתבה בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).