תענית בכורות
תאריך פרסום: 15.04.2024, שעה: 07:50
נציבי יום:
משפחת היולדת, מרים בת סימה תחיה, מבקשים להודות לשם יתברך: על לידת הבת תחיה והבריאות לאם ולתינוקת ועל הנסים שהשם יתברך עושה להם – אמן!
קהל: אמן.
לעילוי נשמת אברהם מושייב בן יעל טוב, מנוחתו עדן, תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, יזכה לחזות בנועם השם ולבקר בהיכלו, אמן.
קהל: אמן.
אווג' בן נוגוסה, יזכה לסילוק המשכנתא עוד החודש, אמן!
קהל: אמן
רויטל בת אילנה, תזכה לשוב בתשובה מהרה, אמן.
קהל: אמן.
'תענית בכורות'
תענית בכורות לא נתקנה רק כזכר להצלת הבכורים, אלא זה יום של התבוננות וחשבון נפש בעקבות נס הצלת הבכורים. בזה מתיישב מה שהקשו: הלא כזכר לנס ההצלה, היו צריכים לקבוע יום של שמחה והודאה! כמו בשאר המועדות, אז מה מקום יש לתענית? אבל לפי ההסבר הזה, אומר הגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך זכר צדיק לברכה (קהל: אהבה ויראה) אז זה ברור, שתענית בכורות לא רק נתקנה זכר להצלת הבכורים, אלא זה יום של התבוננות וחשבון נפש בעקבות הנס.
מי רשאים לאכול?
בכור שרוצה לאכול על סמך השתתפות בסעודת סיום, לדעת הבן איש חי: עליו לשמוע את הסיום ולהבין את הנאמר שם. וכך הורו גם הגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך והגאון הרב אלישיב מנוחתם עדן, שמי שלא שמע את הסיום, אינו נפטר מהתענית. זאת אומרת אתה לא יכול לבוא בשביל לאכול ולא שמעת את הסיום ולא הבנת, לפי הבן איש חי צריך גם להבין מה שנאמר שם.
מי שסייע בעשיית סעודת הסיום, אפילו שהוא לא היה נוכח בעת הסיום, יכול לאכול בה. כן מפורש בביאור הלכה (סימן תקנה') שאפילו לעניין סעודת סיום בבשר ויין בתשעת הימים, רשאי לאכול בה.
הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זכר צדיק לברכה (קהל: אהבה ויראה) נהג להביא לאשתו שהיתה בכורה לטעום מסעודת סיום שנערכה בבית הכנסת, כי השולחן ערוך (סימן תע') מביא את דעת המהרי"ל: שבכורות נקבות מתענות. ובירושלמי כתוב: שאכילה משיירי מאכלים של סעודת מצווה, יש בה ממעלת סעודת מצווה.
[אבל איך זה מסתדר עם מה שאמרנו בבן איש חי שצריך לשמוע את הסיום ולהבין אותו? ופה רואים: שרק הוא נותן לה לאכול וזה בסדר! וראינו שהוא בעצמו אומר: שמי שלא שמע את הסיום - אינו נפטר מהתענית! איך זה מסתדר? צריך לשאול את בעל המחבר...]
'סיום מסכת'
סיום מסכת הוא עת רצון גדול מאוד! ובפרט בערב פסח, עת רצון גדול מאוד! וניתן להפקד בפקודת ישועה ורחמים בעת הזאת. ולכן אדם שזקוק לישועה כל שהיא יגש למסיים המסכת ויבקש את ברכתו, כך מובא בשם הגרי"ז.
שמעתם? כל סיום מסכת - זה עת רצון גדולה! ובפרט בערב פסח וניתן להפקד בפקודת ישועה ורחמים בעת הזאת. לכן הזקוק לישועה או לזיווג יגש למסיים ויבקש ברכתו.
ראוי ונכון לפרסם את שמחת הסיום ולתת שבח והודאה לשם על שזכה לכך! הגאון הרב שך זכר צדיק לברכה (קהל: אהבה ויראה) העיד: בליטא נהגו ללבוש בגדי שבת בשעת סיום המסכת! וגדולי תורה מספרים: שאמותיהן הנהיגו בבית, בשעה שאבי המשפחה או אחד האחים מסיים מסכת, הבית כולו לבש חג! ערכו סעודה כדת והילדים התכבדו במיני מתיקה, כל זאת כדי להאהיב עליהם את התורה הקדושה!
אַהּ! לעשות מזה 'עניין גדול' זה לא צחוק, בן אדם זכה לסיים מסכת - ילמדו אותו אחר כך (בישיבה של מעלה) את הכל!
תקשיבו טוב עכשיו!
לימוד מסכת מסויימת והסיום, או אפילו השתתפות בסיום מסכת, יכולים לפקוד אדם בזרע של קיימא, אם יבקש על כך מהשם יתברך בעת רצון זו! כך מובא בשם הרב מבריסק. פקידת זרע חי וקיים!
הסטייפלר הקדוש אומר: מי שהבין את כל סוגיות הגמרא, גם אם הוא לא למד את הגמרא עם פירוש רש"י, יכול לערוך סעודת סיום.
אבל לדעת הגאון הרב בן ציון אבא שאול: אפשר לערוך סעודת סיום, רק אם למדת הגמרא בהבנה עם פירוש רש"י!
והגאון הרב קנייבסקי הסתפק: האם אפשר לערוך סעודת סיום בערב פסח, כאשר חלק מהלימוד היה בהרהור בלי להוציא את התיבות מהפה, או שהוא דילג על כמה תיבות, האם אפשר לערוך סיום או לא?
הגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך זכר צדיק לברכה (קהל: אהבה ויראה) הורה: הועיל והשלים את רוב המסכת, נחשב ככל סיום מסכת, שהרי סוף-סוף הוא שמח בשמחת סיום המסכת! וכן פסק הגאון הרב בן ציון הבא שאול. וגם הגאון הרב קנייבסקי כתב: רשאי לערוך סעודת סיום ולומר את התפילה שאומרים בסיום, אבל הוא הסתפק עם לימוד כזה מועיל לסעודת סיום שתפטור בכורים מתענית בערב פסח.
לעניין סעודת סיום - זה סעודת סיום. לעניין אם זה פוטר בצורה כזאת זה הוא הסתפק. אבל לפי הרב אויערבאך והרב בן ציון אבא שאול, אפשר.
מי שלומד מסכת עם חזרות, אינו יכול לערוך סיום מסכת כל פעם שהוא מסיים לחזור, אלא רק כשהוא מסיים את החזרות. בספר 'חוט השני' מבואר: מי שלומד מסכת עם חזרות, לא יכול לערוך סיום מסכת כשהוא גומר את המסכת בפעם הראשונה ושוב לערוך סיום כשהוא גומר את החזרה, אלא רק כשגומר את כל החזרות, שכן סיום מסכת אין הוא סיום על הקריאה של המסכת, אלא על לימוד המסכת! וכיוון שהוא קבע לעצמו שסדר לימודו הוא כך לחזור על המסכת, לא נקרא סיום מסכת עד שגומר ללמוד עם החזרות.
אם אנשים חילקו ביניהם את לימוד המסכת, כמו שעושים בתהילים כל אחד קורא קטע, אינם יכולים לערוך סעודת סיום בערב פסח. ככה פוסק הרב אלישיב.
עכשיו לגבי קטע הסיום; מי שמסיים את המסכת, צריך להסביר היטב את הקטע האחרון של המסכת. בדרך כלל אנשים כבר אומרים את זה, קוראים את הקטע האחרון, קוראים אותו ככה כמה שורות וזהו הוא עשה סיום. כתוב: המסיים צריך להסביר היטב את הקטע האחרון של המסכת! שכן לדעת הבן איש חי, מותר לבכור לאכול בסעודת הסיום, רק אם הוא הבין את הקטע שאומרים בעת הסיום! כמו שאמרנו קודם. אבל אם קראו והוא לא מבין מה אמרו - הוא לא נפטר מהתענית.
דבר נוסף, אין לסיים את הלימוד בדבר רע. וראוי ונכון לסיים את הלימוד בדבר טוב! והיה מעשה נורא שאירע לאדם שסיים את הלימוד בדבר רע. כתוב: 'אל תעמוד בדבר הרע' אז לכן צריך לראות איך ללמוד להיות גומר בטוב! ואם זה מסתיים לא טוב, אז תחזור אחורה קצת ותגיד משהו טוב מתוך זה.
אם מסיים את מסכת או ספר או לימוד בדבר רע, ימשיך מעט או יחזור על העניין הקודם כדי לסיים בדבר טוב! וכן יתחיל בדבר טוב.
מעניין, אבל יש כמה פרשיות בתורה שמסתיימות בלשון 'מוות' למה? למה סיימו את זה שמה ככה? 'אל תעמוד בדבר רע' כתוב פה: אם מסיים מסכת ספר לימוד בדבר רע, אז ימשיך מעט או יחזור אל העניין הקודם לסיים דבר טוב וגם להתחיל - להתחיל בדבר טוב! ככה מובא בברכות (לא') ובירושלמי (ברכות פרק ה' הלכה א').
מי שלמד מסכת ושכח להשאיר קטע בסוף המסכת וסיים את כולה! ולא השאיר קטע, שוב אינו יכול לעשות עליה סיום. ככה אומר הגאון הרב אלישיב מנוחתו עדן.
מיד לאחר הסיום, ראוי ונכון להתחיל ללמוד מסכת אחרת. ככה מביא המהרש"א.
אם אינו יודע לומר את הקדיש המיוחד: 'דִּי הוּא עָתִיד לְאִתְחַדְתָּא' לא יודעים להגיד את זה, מסובך להם בפה, הרבה שמעתי לא יודעים בכלל לבטא כלום ולא מבינים גם מה אומרים. אז אם הוא אינו יודע לומר את הקדיש המיוחד שלאחר הסיום... כבר למדת את כל המסכת, שב עם מישהו שיודע, בפרט תימני ותלמד איך אומרים את זה בדיוק ותבין גם מה אתה אומר, גם זה חלק מהלימוד ותגיד את זה כמו שצריך אל תעשה בושות!
אבל אם הוא לא יודע, לא היה לו זמן ולא מצא תימני, מה עושים? יכול לומר 'קדיש דרבנן' קדיש הרגיל שאנחנו אומרים, קדיש דרבנן, אין מה לעשות, יותר טוב ממה שישבש, יוצא מזה דברים לא טובים ב... כשאומרים לא נכון - יש גם חירוף וגידוף (רח"ל).
עכשיו, יש סיומים שונים;
סיום כל השס – מכונה: 'סיום הגדול'! יום אחד הזמינו אותי לאחד המושבים לסיום הגדול, הם למדו דף היומי, אחרי שבע (7) שנים סיימו והזמין אותי, אתה רואה חקלאים שיושבים ולומדים כל יום! כל יום כל יום כל יום סיימו את כל השס - ישתבח הבורא!
סיום כל השס מכונה סיום הגדול. ובעל הקהילות יעקב - מי זה? הסטייפלר הקדוש! העדיף להשתתף בערב פסח בסיום הגדול, איפה? - אצל הבן שלו הרב קנייבסקי שהיה מסיים! כל פעם את כל השס; בבלי, ירושלמי והרמב"ם. למה? - כי זה עדיף ממסכת אחת! אז בערב פסח הוא היה שומע סיום של הבן שלו 'סיום הגדול' ונפטר מתענית בכורות.
מסכת שאיין בה אלא משניות בלא גמרא, אין לערוך עליה סיום. מעניין, יש כאלה אומרים: שגם אם אתה גומר משניות, אז עושים סיום. מסכת שאין בה אלא משניות בלא גמרא אין לערוך עליה סיום. פרט למסכת תמיד שאפשר לערוך עליה סיום אפילו שאיין בה אלא מעט גמרא. הגאון הסטייפלר והגאון הרב אלישיב מנוחתם עדן ככה הם אומרים.
אולם אם סיים סדר משניות, יכול לערוך סעודת סיום. כך פסק הגאון הרב שמואל וואזנר זכר צדיק לברכה (קהל: אהבה ויראה).
שימו לב! המסיים ספר מספרי הנ"ך - נביאים כתובים, רשאי לערוך סעודת סיום וגם להיפטר מן התענית, אומר הרב שמואל וואזנר זכר צדיק לברכה (קהל: אהבה ויראה) אך זאת רק אם למד את הנביא כהרגלו וסיים בערב פסח! אבל לא אם לומד עכשיו ספר מהנ"ך על מנת לעשות את הסיום. כן... וזה שונה ממי שלומד מסכת, משום מעלת הלימוד נחשב לסיום אפילו אם למד רק לצורך זה.
יש כאלה שנוהגים ללמוד מסכת 'כלה' שהיא קצרה מאוד! בערב פסח מסיימים אותה ונפטרים מן התענית. אז מסכת, כן, אפילו שזה רק בשביל להיפטר מן התענית. ואם אתה לומד נ"ך, אומר הרב וואזנר: זה רק אם למדת-למדת ונשאר לך הסיום בערב פסח.
עוד מי יכול לעשות סיום?
מי שחיבר ספר, יכול לעשות סיום ביום יציאת הספר לאור ולפטור בכורות בערב פסח! כך מובא בשערים המצויינים בהלכה: מי שסיים לחבר ספר וקל וחומר להדפיסו, עושה סעודת מצווה! ומלווה בתשבחות והודאות לבורא עולם! וכך נהגו גדולי הדורות, שאין שום קניין ובניין של שמחה יותר מזה ו: כל חפצים לֹא יִשְׁווּ בָהּ (משלי ג, טו).
מי שזוכה לחבר ספר שנשאר לדורות - יכול לעשות סיום ביום יציאת הספר לאור! ולפטור בכורות וקל וחומר כשהוא הדפיס, עושה סעודת מצווה מלווה בתשבחות והודאות לבורא עולם! וכך נהגו גדולי הדורות.
עכשיו ההשתתפות;
מצווה גדולה על כל אחד ואחד להשתתף בסיום מסכת! וככה מופיע בשו"ת מהר"ם מינץ והמהרש"ל והש"ך. וידועים דברי הגאון: שהאותיות הנסתרות במילה 'סיום' הם גם כן אותיות 'סיום' לרמוז בזה: שגם מי שלא למד לבדו את המסכת, אלא הוא משתתף בסיום, נחשב לו כאילו הוא סיים.
לכתחילה ראוי ונכון לאכול בסעודת סיום לפחות כזית מזונות או לשתות רביעית יין ויתכן שאפילו אכילה של כזית תמרים נחשבת כסעודה לעניין זה.
קיימת מצווה רבה לשמוח עם מסיים המסכתא.
מי שלא למד, נחשב לנטפל לעושי מצווה ויכול לומר את נוסח ה: 'הדרן' מה שאומר מסיים המסכת יכול גם הוא להגיד.
מי שהזמינוהו לסעודת סיום ואינו משתתף בה, הרי הוא בחשש של נידוי! כי זה 'סעודת מצווה'. אולם אם יש לפניו באותה שעה מצווה אחרת ולכן לא יכול להשתתף, אינו בכלל נידוי וקל וחומר אם הוא עוסק בתורה. מי שנמנע מללכת לסעודת סיום מחמת ביטול תורה - אינו מנודה לשמים, ככה מובא בשם רבי צדוק הכהן מלובלין.
אם בסעודת מצווה יש כבר עשרה (10) אנשים, אין לך מצווה רבה מלישב אתה בעצמך וללמוד! רק שיש חשש: שלא יהיה מניין אז הוא בנידוי. הזמינו אתו והוא לא בא ויש חשש שלא יהיה עשרה...
אין חייבים להגיע לסעודת סיום שמשתתפים בה אנשים לא מהוגנים! ואם קיים חשש כשרות במאכלי הסעודה - ישתמט מלהשתתף בה! ככה מביא החיד"א הקדוש.
ובעת הצורך אפשר לסיים במקום אחד ולערוך את הסעודה של הסיום במקום אחר. נגיד סיימו פה את המסכת והלכו למקום אחר לסעוד את הסעודת סיום, למה? - אין המקום גורם אלא המאורע גורם.
אז אם כן, הקפנו קצת את הנושא של 'תענית בכורות' ואיך נפטרים ממנה? ומה הם הדרכים? ומה ראוי לעשות? ומה הדינים בזה? וזה גם מקצת מן הדברים לעורר ולבחון ולבדוק עוד את הדברים יותר ויותר.
אז זה גם הודאה לקדוש ברוך הוא וגם חשבון נפש, לכן זה 'תענית' ולא יום טוב, לא בכורות. פשטייסט?.. נודה לשם - נודה לו!
(כבוד הרב שליט"א שר עם הלומדים הי"ו לאחר תפילת הנץ החמה): 'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה'.'
יום טוב ומבורך לכם ולכל בית ישראל
קהל: אמן!
לילה טוב כבוד הרב אחדשה"ט [בהמשך למה שכבודו מזהיר לברך ברכות בכוונה ולא כחברותא כלפי שמיא... להלן ציטוט מגמרא ברכות לג, ב - לד, א] 'אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: וְדִילְמָא מֵעִיקָּרָא לָא כַּוֵּון דַּעְתֵּיהּ, וּלְבַסּוֹף כַּוֵּון דַּעְתֵּיהּ?' אֲמַר לֵיהּ: 'חַבְרוּתָא כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא מִי אִיכָּא?! אִי לָא כַּוֵּון דַּעְתֵּיהּ מֵעִיקָּרָא — מָחֵינַן לֵיהּ בְּמַרְזַפְתָּא דְנַפָּחָא (יש להכותו בפטיש של נפחים) עַד דִּמְכַוֵּין דַּעְתֵּיהּ' שאל רַב פָּפָּא: 'מדוע משתקים את הכופל פסוקי פרשת שמע? אולי בפעם ראשונה לא כיון דעתו למה שאמר. והשתא כשכופל כיון דעתו. והשיבו אַבָּיֵי: 'חברותא כלפי שמיא'?! ופירש רש"י: 'חברותא כלפי שמיא' – מנהג שנוהג אדם בחברו ינהג אצל המקום ולא יזהר בתפלתו?! 'מחינן ליה' – כלומר מלמדין אותו שיכוין ומכין אותו אם ירגיל בכך'. [לכתבה: חדש! פרספקס כוונות שם ומלכות shofar.tv/articles/15301].
ב"ה גם לנו קרה אותו דבר עם התרומה ל: 'שופר' בדיוק כמו שהרב פרסם - מרגע שנתנו מעשר 834 כל חודש - זה נכנס ויותר! כשלפני כן גם סכום כזה לא היה נכנס... ברוך ה'! (לקמפיין שופר גדול charidy.com/shofar.tv).
שלום כבוד הרב היקר! ב"ה תרמתי מטר בתשלומים, ואני לא מרוויח הרבה כל חודש. ומאז שהתחלתי לתרום 833 כל חודש - השי"ת פותח לי; 1 . רק תרמתי חודש ספטמבר, חבר נתן 1000, אותו חודש אחותי עשתה לי העברה על 1000 שח, לא בקשתי. 2 . חודש אוקוטבר אחי עשה לי העברה 1000, לא בקשתי. 3 . חודש נובמבר אחותי עשתה העברה 1000. 4 . חודש דצמבר אחי עשה לי העברה 1030, גם קבלתי מענק עבודה 5332. 5 . חודש ינואר אחי עשה לי העברה 1100 שח. 6 . חודש פברואר אחי עשה לי העברה 1600 גם קבלתי מענק עבודה 4400. לפני זה אף פעם אחי לא העביר לי כסף... כל חודש השי"ת שלח לי כסף כנגד אותו חודש ופלוס. וגם הרב אמר: 'שיש לנו זכויות מאז שתרמנו - זה מתחיל לעבוד!'. לפני זה לא היה לי כסף "לזוז" אבל מסרתי נפש ותרמתי וב"ה אני מקבל בגדול. תודה רבה לרב שדואג לנו שיהיה לנו זכויות. תודה רבה לרב שמברך אותנו בכל שעה! תודה לרב שהחזיר אותנו בתשובה! תודה רבה על הכל!!! (לקמפיין שופר גדול charidy.com/shofar.tv).
כבוד הרב היקר לנו מכל יה"ר שהשי"ת יאריך ימיכם בטוב ושנותיכם בנעימים (אמן), רציתי לומר תודה שבזכותכם יכלתי להתמודד עם הצער על פטירת אבי (דום לב, ל"ע) אבי הובא למנוחות בשישי שעבר, אבי ז"ל היה איש צנוע ושקט תמיד דיבר על גדלות השם יתברך, אהב את כלום וכולם אותו, בעשור האחרון התמודד עם מחלת אלצהיימר ובחסדי השי"ת הוא נשאר במצב יחסית טוב תפקודי גם הרופאים התפעלו שהוא לא התקדם לדרגות מתקדמות של המחלה, ברוך השם על הכל, המחלה הצער והביזון זה היה זכות, ובכלל זכות שלא חלילה ידבר נגד כבוד הרב כפי "שחכמולוגים" שקשה להם לקבל את האמת עושים, ומנחם אותי שעכשיו הוא יראה את האמת הצרופה וגם איך ולמה בתו הקטנה כמעט ולא באה לשבתות ובפרט חגים, כידוע קשה המציאות והתמודדויות, מאוד-מאודד!! בשעת הקבורה אמרתי לאבי: 'שאעזור לו ואעשה הכל בשבילו', בלי נדר ובעזרת השי"ת שאזכה לעשות הרצאה לעילוי נשמתו (אמן), בהזדמנות זו רציתי לשתף גם על נשים צדקניות מפז חברה מבאר שבע הכינה לי וילדים לכל השבוע אוכל ונסעו עם בעלה מרחוק להביא לי, חברה מצפון דאגה שיעשו ביום השבעה סעודת אמנים וקדיש בקפז', וזה היה ממש מרגש ומנחם וזה גם בזכות כבוד הרב, מחילה יש לי עוד הרבה לכתוב אבל כבר הארכתי וגזלתי מזמנכם היקר, שבת שלום ומבורך לכם וכל משפחתכם וכל בית ישראל (אמן).
כבוד הרב היקר ב"ה רוצה להודות על ברכת הרב ששומעים אותך בשמים🙌🏽 כמה שעות אחרי שכבוד הרב בירך - התחיל לרדת לי החום…. עכשיו ללא חום בכלל נשארו רק השקדים בגרון (ל"ע) יה"ר שבעזרת השי"ת יעברו במהרה אמן תודה על כל תשומת הלב של כבוד הרב והאכפתיות🌹.
כבוד הרב היקר 🌹בוקר שמח "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהלים קיח, א)🙌🏽 הרגע קבלתי מהעירייה שנתנה דו"ח (ל"ע) לבת שלי מבחינתי על לא עוול, לא רק שיש לרכב 'תו נכה' כי זה חנה באדום לבן, היא גם השאירה המון מקום שמשאיות יכולות לעבור …והם כתבו ״הפרעה לתנועה״ אבל הפקח ה״חוכמולוג״ צילם מזווית לא טובה שהתמונה תראה שהיא באמת הפריעה לתנועה… לא וויתרתי אמרו: 'אין סיכוי שיוותרו!' ב"ה שומעת את 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) בלופ קבוע ברכב גם כשמילאתי ברכב את הבקשה לביטול - השיר התנגן… נסעתי לשם צלמתי בעצמי שוב, מכל הזוויות ביקשתי ממנה שתחנה כמו שחנתה (עשיתי אילוסטרציה -שחזור) והראיתי לעירייה שיש המון מקום הקפתי גם בעגול בתמונה: תראו כמה מקום!!! ב"ה הפלא ופלא תודה להשי"ת ששומר את ממוננו ותודה לכבוד הרב על הכל (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
בוקר טוב כבוד הרב הבן שלי 'מלאכי' מאושפז מאתמול בלילה בבית חולים ילד עם תסמונת דאון עם קושי נשמתי דלקת ריאות ושפעת (ל"ע) אתמול הרבה רופאים מחברים אותו ממכשיר למכשיר והילד מוריד סיטוראציות שמו לו מכשיר חזק מאוד אמרו: 'ניתן לו הזדמנות'... שמתי את השיר שלך: 'עבדו-בשמחה' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) רקדתי שרתי לו וב"ה הסיטוראציות הגיעו ל-96 אחרי שהיו 88 עם חמצן אשמח שהרב הגדול יתפלל על מלאכי בן רחלי יה"ר שהשי"ת הגדול ישמור לי עליו בריא אשמח אם תקליט כי הבן שלי שמע אותך שר ואז פתח עיניים! היה 88 שרים לו עכשיו שוב יה"ר שהכל יהיה תקין ישתבח השי"ת אשרינו שזכינו בגדול הדור שליט"א שמאיר לנו את החושך יה"ר שיהיה רפואה שלימה מהרה ל: מלאכי בן רחלי בתוך שאר חולי עמו ישראל אמן ואנחנו נזמר בתהילים בעבורו בעזרת השם יתברך! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ערב טוב ושבת שלום לרב היקר שלנו! היינו בלי דלק... (ל"ע) כמעט חצי שעה וברוך השם הגענו לבית בבטחה! אחרי תדלוק בסביבת הבית, כמובן! והכל בזכות החיזוק של הרב שליט"א בשירתו של דוד מלכנו בשיר 'עבדו'! ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
חד משמעי - ב"ה זה החזיר אותי לצפיה וסיקור של הסמינרים שהרב היקר העביר בשנות התשעים - אווירה נעימה מאוד ותשובות ברורות לשאלות - זו גם המחשבה האישית שלי: הרב היקר - דרשן בחסד עליון! (בית שמש - שאלות ותשובות עם תלמידי "תיכון הרדוף" 19.02.2025 shofar.tv/lectures/1648).
ישר כח גדול לכבוד הרב שליט"א ב"ה שמענו את ההרצאה לילדי התיכון הרב הסביר כל כך יפה בכל כך הרבה סבלנות "תיכון הרדוף" (781) גימטריה "אַשְׁפֹּת" (781) ונאמר בתהילים קיד, ז: "מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן" יה"ר שבעזרת השי"ת יביאו פירות טובים! (אמן) (בית שמש - שאלות ותשובות עם תלמידי "תיכון הרדוף" 19.02.2025 shofar.tv/lectures/1648).