הדלקת נר חנוכה בערב שבת – שיעור, זמן וברכה

 - - - לא מוגה! - - - 

את אותם הערים ידי חובה. ממילא כמו אדם בביתו חייב שיהיה חצי שעה, גם פה חייב שיהיה שמן חצי שעה. זו הנפקמינה בין הטעמים. יש לנו עוד צד להקל, לעשות ספק ספקה כדי להקל בדבר. האור זרוע אומר, כל מה שהגמרא אמרה שצריך שמן חצי שעה, זה בזמנם. בזמנם היו מדליקים בחוץ. ועד 5 וחצי היו אנשים עוזרים ושווים אתה חייב לשים שמן שיהיה דולק עד 5ח וחצי אבל עכשיו בשעת הסכנה מניחה על שולחנו ודיו בזמן הזה שאנחנו מדלקים בפנים כל פרסום הנס רק בהדלקה כל בני הבית ראו בשעת ההדלקה ממילא זה מיותר שיהיה חצי שעה אין חובה שיהיה חצי שעה כך כותב גם סנג ועוד כך דעת רבנותם ועוד שאלה היא לא סומך על זה בלכתחילה כי מרן אמר צריך שישים שמן שיהיה דולק חצי שעה גם עכשיו בזמן הזה שמדליקים בפנים צריך חצי שעה אבל כאן לגבי נר בית כנסת נחבר את שני הדברים אין לנו ספק ספקה בדרבנם אבל עדיין ספק ספקה בברכות לא עובדנן אם הוא היה מדליק בלי ברכה אתה רק דן אחבה או לא אכבא בסדר תכבה ספק ספקה בדרבנן לכולם אבל מה יהיה על הברכה שאותו האדם ברך עליו אני חושש עליו אני דואג יותר זאת ועוד יכולים להוסיף כאן את דברי הרטבא שכתב בשם רבו הרעה בחולין קו שם הוא מחדש אדם שנטל ידיים בברכה חשב לאכול לחם הגיע לשולחן רואה פירמידה של צלחות אשתו הכינה מנה ראשונה דגים מנה שנייה בשר וכולי לא כדאי לו לאכול לחם הוא לא הרבה רעב עכשיו הוא דע מה יהיה על הברכה שברך על נטילת ידיים? אומר הרטבא בשם רבו, אין כאן ברכה לבטלה. למה? כיוא שבשעה שנתן ידיים וברך, כוונתו דעתו הייתה לאכול לחם. מה שבסוף הוא לא אוכל את הלחם, זה לא הופך למפריע את הברכה לבטלה. אלא כיוון שבמחשבתו זה היה בסדר, התכוון לאכול לחם. אין כאן חשש איסור ברכה לבטלה. כאן יש גם בתוספות במסכת תענית יא התוספות והראש שם דנים אם אפשר לומר בימי הצום ענינו בתפילת שחרית חנושכנזים רק החזן אומר כל הקהל לא אומרים עננו בשחרית אלא במנחה שמ יוחזנו בלמוס ויצטרך לאכול כתבו התוספות לא אנחנו לא פוסקים ככה אנחנו כן אומרים למה אומרים התוספות אפילו אם האדם הזה אמר ענינו בבוקר בשחרית ואחר כך היה חול עולה ואכל אומר זה לא נקרא שקרן במה שאמר בבוקר ענינו למה כי באותו רגע הוא התכוון לצום אז מה שהוא אמר אז היה בסדר מה שקרה אחר כך תקלה ועונס זה לא הופך למפרע את הכל זה כין מה שאומר הרטבה בשם רבו כך גם נאמר גם פה אני לא אומר לאותו האדם שמברך אני לא אומר לו שאני מתכוון לכבות אלא תן לו להדליק לברך הכל בסדר תחכה שהוא ירד מהמדרגות רק אחרי שהוא ירד והוא לא רואה מה אני עושה אחר כך אני מכבה אז אצלו הברכה בסדר כי הוא התכוון שזה כן יהיה דולק חצי שעה הוא לא יודע שאני אגב יכבה לו את זה אז על פי דברי הרטבה יש לנו את הבעיה והפתרון הפתרון כמו שאמרתי שלא להודיע לו הוא כבר למד את הרטבע הזה עכשיו כן אם הוא למד אז יש בעיה כן אז הוא כבר יודע מה עתידים לעשות לו אם באותו מקום יש ילדים, נכון? אבל אם הוא לא יודע מי זה לכאורה יש פתרון אבל השדה חמד אומר שדברי הרעה והרטבה לא מוסכמים הדבר לא מוסכם שאר הפוסקים לא הביאו את החידוש הזה לא שמיע עליהו לא סביר עלהו זאת ועוד הגאון הבינון ברגליות בספרו נפש חיה הוא אומר שגם הרטבא עצמו מודה שאסור בכל השנה לעשות כן הרטבע מה שאמר בחולין קובה והוא מדבר ביום צום נתן ידיים שכח שזה צום אחרי שגמר לנגב הוא רוצה רוצה לאכול לחם הוא רעב אבל נזכר שזה יום צום אז הוא מנוע בגלל זה שמח רטבה בשעת הדחק בידי עבד תגיד הדרכה למפרע לא לבטלה אבל כשאני יכול לאכול בוודאי שגם הרטבע מודה שחייב דלכתחילה לאכול את הלחם אז אם כן הוא הדין גם פה אחרונים דנו בדבר מעין זה בהלכות חלה האדם הזה הפריש חלה בברכה כדת וכדין עזב את החלה לרגע הלך להתפלל מנחה וערבית חוזר אחרי שעה החלה איננה שואל את הילד איפה החלה אומר לו אני שמתי את זה פה בעיסה לפעמים זה ניכר התליי הזה של ההחלה זה ניכר זה בודד אתה מוציא את זה לוקח את זה שורף ושאר העיסה הכל מתוקן הכל בסדר אבל לפעמים הילד הזה נהיה מקצועי הוא ראה איך האבא והאמא לשים לכבוד שבת אז כשאבא הלך למנחה היה לו שעה שלמה זמן הוא לש את זה כל כך טוב ולא נודע כיבאו אל קרבנה זהו אתה לא יכול לזהות את אותה החלה מה עושים אם היה פי 100 החלה שהוא עשה 3 אר גרם יש כאן פי 100 מתבטל אבל אם האדם הזה לקח חלה בעין טובה אחד מ-24 ממלא אין כאן פי 100 הכל נאסר הכל אסור באכילה מה הפתרון או לעשות עוד עיסה ולבטל את זה במה. למדנו באורי דעה סימן צט סעיף ו תערובת איסור דרבנן מותר להוסיף עוד. זה פתרון אחד. או פתרון שני הציאו הפוסקים ילך לרב והרב יעשה לו הטרה. יושבים כאן שלושה ויעשו לו פתח חרדתה דמעיקרה. מותרים לך מותרים לך. אין כאן שבועות אין כאן נדרים. אין כאן הפרשות. ואז הופך להיות הכל טבל למפרע. חכם עוקר את הנדר מעיקרו, עוקר את ההפרשה מעיקרה. אין כאן חלה ואז הכל טבל. עוד הפעם יוציא חלה קטנה מתוך זה. בזה הוא מתקן. הכל בסדר. אז תיקנת לי עכשיו את העיסה. מצד הבעיה של תערובת חלה. פתרנו את הבעיה. מפריש עוד הפעם והכל נעשה בסדר. יוכל לטגן ולאכול. אבל שאלה היא לפני שעתיים לפני שבאתי לרב אני ברכתי וציונו להפריש חלת רומה. כשהרב עוקר למפריע את ההפרשה. מה יהיה על הברכה שלי? האם זה ברכה לבטלה? יקחו אותו בשביל זה לגיהינם ברך ברכה לבטלה או לא? אז יש שרצו להשתמש ברעיון הזה של הרטב. כמו בדברי הרטבה, באותו רגע שהוא נתן את הידיים הוא התכוון לאכול לחם ולכן זה לא ברכה לבטלה תגידו הדין גם פה אבל יש חלקו עם זה לא מוסכם שם זה כמו שני דברים נפרדים מצוות נטילת ידיים הוא עשה את המצווה כהלחתה התנאי למצווה הזו כדי לאכול לחם כן אכל לא אכל אבל המצווה הוא שלמה בנטילה אבל פה וציוונו להפריש חלת רומה זה אחד צמוד בשני זה לא דבר בפני עצמו. ממלא גם פה אצלנו. האדם הזה ברך וציונו להדליק נר חנוכה. זה צמוד עם מצוות ההדלקה חצי שעה. אם אין כאן חצי שעה, הברכה זה לא יחידה בפני עצמה. זה לא מצווה כמו נטילת ידיים. אז אם תאמר שם שעדיין הברכה הראשונה לבטלה ממילא גם פה אצלנו עדיין גם אם אני מעלים ממנו מסתיר מנגד עיניו את התוכנית שלי לכבות לו את זה בשעה 5 עדיין יש בעיה עדיין אנחנו לא יכולים לחמוק לגמרי לומר שפתרתי את הבעיה של ברכה לבטלה ב-100% הפוסקים דנו עוד בדבר הזה בהלכות נידה סימן קצז ז למדנו בדברי מאריל והרמה כלה שהיא צריכה להתחתן הלילה ולא הצליחה לעשות הפסק וטהרה מוקדם צריכה לטבול הלילה קשה לה בלילה ללכת אין לה את הזמן מודיעה לה בלנית אני באה מוקדם היא הולכת ביום המרין והרמ שמותר כל הגזירה כשהאישה נישואה נישואה יש חשש שמת תשמש ותסור למפריע כאן בעלה לא נמצא בעלה לעתיד עדיין לא נמצא כאן לא מצאו אצלה ולכן מותר. שואל בספר זית רענן איתנו נטבול. מה עם הברכה? נחשוש. אולי אחרי התבילה תראה ותסתור למפריע אם סתרה למפריע ממילא הברכה על התבילה ברכה לבטלה. מה הוא עונה הרב? הוא אומר על פי הרטבה. על פי הרטבה. כמו שאמרנו בנטילת ידיים זה לא למפריע לבטלה. גם פה. באותו רגע שהיא טבלה היא הייתה בסדר. מה שאחר כך קרה אונס. מה ידי אהבה אהבה. טוב, שמה זה בסדר. למה? כמו נתילת ידיים, דבר מושלם בפני עצמו, גם פה הכשר מצווה התבילה, התבילה הייתה בשלמות. הכל היה בסדר. אז תגיד, היא גמרה את המצווה של התבילה כהוגן. אחר כך ההמשך, כן היה, לא היה, זה עוד דבר בפני עצמו. אבל אצלנו, כמו שאמרנו, הברכה להדליק נר חנוכה וההדלקה חצי שעה, כל זה דבר אחד צמוד, חופף ואי אפשר להפריד ביניהם. ולכן כדאי יותר שלא יברך. אם יש להם בעיה כזו עם הילדים, כיוון שספק ספקה בברכות לא עבדנם, היה יותר טוב שיגיד, ברוך אתה יהרהר השם ואלוקינו וציונו להדליק נר חנוכה. יגידו את הברכות בערהור שם לא יברך בגלל הבעיה הזו בגלל אותם הילדים כדי שלא יבוא לידי חשש קולהו של ספק ברכה לבטלה או יביאו ילד פחות בגיל בר מצווה אחד מהילדים האלה שאנחנו חושדים בהם תביא אחד מהילדים שהוא יברך וידליק בכל רם אצל הילד הרבה יותר קל ולמה לפי התוספות בעירובין צו אנחנו אנחנו חייבים לחנך את הילדים בשאר המצוות, בשאר הלבין. בלו לא תיסא אין חינוך לילד אין איסור ברכה לבטלה. בפרט כאן שיש מי שמתיר לגדול, אפילו אם ההלכה לא כן, תסמוך על זה בילד קטן. ולכן יהיה אפשר לתת לילד פחות מבר מצווה שהוא יברך ויליק על נרות החנוכה באותם הימים. זה הפתרון לשעת חירום. אבל שאחד כמוני יעמוד ויברך שאני יודע מראש שהם יחשוק רגלה דתרמודאה למען נפק מנהד לא הדליק מדליק היא נמ לשיעורה שאלה האם התירוץ השני לשיעורה חולק על הראשון התירוץ הראשון חולק על זה ואז נאמר אם יש מחלוקת בספק ספק דרבנן נקולה מחלוקת בראשונים ואין המסקנה כמו שאמרנו כינו ראות מרן מרן פוסק שחייבים להניח שמן שיהיה דולק חצי שעה לפחות. כך גם בימי שישי הדלקנו שלשון בערב שבת ובעזרת השם נדליק נר שמיני של חנוכה ביום שישי זה שיבוא אתה שם שמן לא מספיק שיהיה דולק חצי שעה מהרגע שהדלקת עד 4ח אלא צריך שהשמן הזה יספיק עד 5 וחצי עד חצי שעה אחרי צאת הכוכב זה הזמן שבו אדם יצא ידי חובה אם דלק פחות מזה אם הוא ידע מראש שהשם הלא יספיק יש כאן ספק ברכה לבטלה על הברכות שהוא מברך כך גם אם הוא בא להדליק בשעווה נרות שעווה הצבעוניים הקטנים הדקים הם דולקים 40 דקות אם הוא ידליק בהם בערב שבת בשעה 4 זה יכבה ב40 ממילא לא מקיים בהם את המצווה ביום שישי בלילה הזה כן בכל הלילות האלה הוא בא מדליק בשעה חמש זה ידלק לו יותר מחצי שעה הוא יקיים באותה מצווה אבל בערב שבת לא ולכן יקח נרות יותר גדולים וכן גם לגבי השמן שבחנוקיה גם שמן הראוי שיקפיד שהשמן הזה ידליק לפחות עד 5ח וחצי מרן ממשיך עבר זה הזמן עבר 5ח וחצי יכול לכבותה אם הוא רוצה רשע בלכתח מתחילה לכבות ולהשאיר את השאר למחורת. למה? המצווה היא חצי שעה. עברה חצי שעה אין יותר קדושה, אין צורך יותר בזה. ממילא יכול לכבות את הנרות או להשתמש בשמן כי רצונו אין בזה שום קדושה. הגאון רבי יצחק זאב סלובייצ'יק, הרב מבריסק, היה כאן גר בירושלים, היה סמוך ליד אדיסון דוחב ישעיהו. היום יש שמה בתוראה מנחת יצחק באותו בניין. בזמנו תיאטרון אדיסון היה עדיין עובד. העבודה זרה הייתה שמה חזקה, קליפה קשה. והרב כשהיה מדליק היה שם הרבה שמן כדי שיהיה דולק לפחות עד 12 וב שיצאו מההצגה שנייה גם אלה יהודים גם הם צריכים לראות את נרות החנוכה והרב הביא ראיה לזה מדברי הרמבם הרמב"ם כשכתב את ההלכה הזו שצריך שידלק חצי שעה הרמב"ם מוסיף עוד שני תיבות חצי שע שעה או יותר. מה זה או יותר? משמע שאם יש עוברים ושווים אחרי החצי שעה אז יש מצווה להוסיף עוד. אלה דברי הרב. ולא רק הוא אמר וחידש אלא גם כך היה נוהג הלכה למעשה. אבל חכם מן ציון באור לציון חלק א' הוא חלק עליו בהסבר דברי הרמבם. הרב סובר עד חצי שעה ואחרי זה אין חובה יותר. אל שום ידור אחרי חצי שעה. אם כן, מה זה מה שהרמב"ם כותב או יותר? כוונת הרמב"ם, יש לנו מחלוקת רבי יהודה ורבי יוסא מתי זמן צאת הכוכבים? האם מיד אחרי השקיעה אולי אז צאת הכוכבים? או שאחרי 13 דקות מהשקיעה? הרמב"ם עצמו נוקד שהלכה כרבי יוסה. אז אם הוא מדליק כמו שאנחנו מדליקים בשעה 4:53 זה הזמן שידליק בדיוק חצי שעה אבל אם האדם הזה הקדים בא ב40 אומר לך אולי ההלכה כרבי יהודה אולי ב40 אולי ספק צד כוכבים הלך והדליק אז בזה אנחנו רוצים שיהיה עוד כמה דקות יותר שיהיה עוד 13 דקות אחרי זה בזה הרמבם מתכוון אבל אם הגיע 5ח וחצי חצי בוודאי שהנר הזה כבר אין בו קדושה יכול להשתמש בו מה שירצה יכול לכבות ואפילו הידור מצווה אין כאן זה ההסבר של חכם מציון בדעת הרמבם נגד מה שאמר הרם בבריזק אבל אפילו אחי למרות יהיה פה או לא י למרות הכל כמו שאמרנו אולי הפשט כמו שאמר הרב מבריסק אדם שרוצה להחמיר על עצמו למה לא מחמיר תבוא על הברכה שום בתשית לא חס ושלום בעל תשחית ודאי ש גם חכם בן גם חכם בן ציון לא יגיד בעל תשחית עד כדי כך בוודאי שלא מודח שחז הדלקתי נר חנוכה קיימתי את המצווה הכל בסדר עכשיו אני רוצה עוד הפעם להתיק עוד הפעם נראות חנוכה יש איזה מצווה לא גמרנו קיימת את המצווה זהו נגמר אתה רוצה תעשה אבל אין בזה לא זה לא שייך לקיום קיום מצוות נר חנוכה זה הטענה של חכם בן ציון בסדר אז בחצי שעה זהו זה ההגדרה שמה סוד הצמצום אבל אין צריך להעריך יותר מזה בספר התעוררות התשובה של הגאון מאר לוי הספר הזה חובר לפני כ100 שנה ושם הוא דן אדם שהגיע אחרי עמוד השחר הגיע בשעה 5 ו10 הרב אומר שאפשר עדיין לברך ולהדליק. תגיד למה הגיע עבוד השחר? זה יום. מסביר הרב ואומר הדלקת נר חנוכה אינה צמודה אם זה יום או לילה. זה צמוד יותר אם זה אור או חושך. אם זה חושך אז יש כאן פרסום הנס. ולכן מי שהיה ענוס הוא לא הדליק כל הלילה אפילו בחמש יכול. אבל האחרונים לא כולם הסכימו איתו בדבר הזה. ולכן אם הוא רוצה להחמיר להדליק בחמש ידליק אבל ללא ברכה. לברך אחרי שעה 5 בבוקר הדבר אסור. המנהג הוא שמדליקים נר חנוכה בבתי הכנסת לא רק בערב לפני ערבית אלא גם בבוקר לפני שחרית לא משנה מתי הם מתפללים מתפללים בחי 6 ו3 תמיד החזן או השמש מדליקים את נר החנוכה אבל על זה אין ברכה הליבה דכול העלמה כל זה זכר לנר המערבי בלבד ואין הבמנה דברך אם יברך ברכתו לבטלה כמו מותו ומדליקים בזמן איך בשמ שוב פעם אנשים אם יש כאן אם יש כאן ציבור חדש שלא היו ב40 יהן המרשעים אבל לא יברכו את שתי הברכות אלא רק ברכה אחת רק להדליק נר חנוכה כי הם ברכו בביתם אפילו שהציבור הוא חדש ברכה הראשונה להדליק איתרנו אבל שעשה ניסים כולם ברכו בביתם ולכן בחיגבנן לא שייך לחזור פעם שנייה קל וחומר לגבי שהחיינו ולכן ביום שישי שעבר בבית הכנסת לא בירחנו שהחיינו מתי כן יהיה אפשר אם בא איזה אדם שאין לו בית הוא יוצא ידי חובה באותם הנרות אתה מזכה לו לאותו העומלס אתה מזכה לו שמן שיהיה שותף במצווה רק בזה יהיה אפשר לברך עליו כי ברכו רק ברכה אחת יש חיוב למה אין הוא יהודי כל יהודי חייב אדם שאין לו בית הוא לא יהודי הוא לא חייב במצוות נרות חנוכה ביום שישי זהו ברכה אחת הרי מרן כתב בהמשך אדם שלא הדליק לא עתיד להדליק ולא מדליקים עליו בביתו אז יש לו שתי ברכות ברכות הראייה שהם שעשה ניסים ושחיינו כל זה מרן כותב בסימן תרעו סעיף ג אז גם פה האדם הזה המסכן הזה אין לו בית כמו שאתה מתאר עכשיו לא הדליק נר חנוכה אין לי בעיה לברך כל הבעיה שלי רק שתי הברכות האחרונות שעשה ניסים ושחיינו אני משתף אותו ואז הברכות יחולו עליו ולכן אין לי בעיה בזה אין לי ספק ברכה לבתלה בזה יהיה הדבר המותר יום שישי ברכנו על הזה נכון נכון כן ביום שישי בירנו שני ברכות נכון לא ברכה אחת בערב נכון יום שישי רק ברכה אחת כך תעשה גם ביום שישי זה שיבוא רק ברכה אחת בבית הכנסת אלא אם כן אם יש לך בבית הכנסת שלך אורח אומלס אם אין לך אחד כזה לא תוכל לברך את שעשה ניסים ספק מחלוקת לפי זרה האמת זה בסדר יש חולקים כמו בכל מחלוקת גם פה אנחנו פוחדים ספק ברכות להקל גם הילד יוצא ידי חובה בהדלקת האבא. כשהאבא הדליק בבית הוא הפוך. ברגע שמדליקים בבית כל בני הבית יוצאים ידי חובה. ממילא כאילו הוא בעצמו אמר גם את שעשה ניסים. כך שזה לא יעבה פתרון לדבר. ולכן תחפש אדם עובר אורח אדם לא דתי. ברחוב הרב קוק יש דבר כזה. תנסה למצוא תגיע דקה קודם תן לו כיפה שיכנס לשמוע תזכה לו ואז תוכל לקחת עליו טרמפ כדי לברך גם את שעשה ניסים כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה אף על פי שאין השמנים נמשכים אחר הפטילה ואין ההוא נטלה יפה באותם הפתילות אגב מי הוא שמן זית מצווה מן המובח ואם אין שמן זית מצוי מצווה משמנים שורה נזך ונקי ונהגים במדינות אלו להדליק בנרות של שעוה כרם צדול כמו שמן אולי אפשר לפתוח קצת החלון נהיה קצת חל הגמרא במסכת שבת כא מביאה לנו על דברי המשנה ימי מדלקים ו מדליקין שכל הדין הזה הוא אך ורק לגבי ערב שבת אבל נרות חנוכה אפשר לברך ולהדליק בכל סוגי השמנים והפתילות. מה ההבדל? למה שמה אסור ופה מותר? שם הנרות של ערב שבת שאנחנו מדליקים נעשו כדי להאיר, כדי לאכול לאורן, לקרוא לאורן. ואם הפתילה הזו לא בוערת יפה, אם הוא יקח וידליק בלחש, בחוסן, בחלך, שמה האש קופצת ואז זה לא יאיר לו טוב. יש חשש תן ישלח ידו ויתה ויבוא לידי איסור מזהר ולכן המשנה מונה לנו בהתחלה את סוגי הפתילות של פסולים המשנה שאחריה מה הם השמנים שהם פסולים שגם הם לא בוערים יפה אבל מה שאין כן אצלנו כאן לגבי נרות חנוכה זה הגמרא מדגישה אין לך את ההגבלה הזו איזה שמן שאתה רוצה שמן קיק שמן סו כל סוגי השבנים כל סוגי הפתילות לחש חוסן חלך פטילת המדבר כולם כשרים בלכתחילה ולמה הגמרא מסבירה כיוון שהדלקה עושה מצווה כבותה אינו זקוק לה לחשש שמה יבוא להשתמש לאורה ולהתות הרי הנרות הללו קודשם ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא נראה אותם בלבד אין חשש שמן יבוא להטות ולכן לכן מותר להשתמש בכל אותם סוגי השמנים והפתילות. אלו דברי הגמרא. סמך לדברי הגמרא מה אנחנו עושים ביום שישי שעבר וביום שישי זה לא נאמר פרק במדליקין לרמוז. רק בערב שבת רגיל יש לך הגבלה אין מדלקין לא בלחש. השבת הזו בנר חנוכה מותר. ולכן בכוונה אנחנו מדלגים את אותו הפרק ימשיך ויאמר אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא אם החזן טעה ואמר את הפרק לא נורא בשביל זה לא יקחו אותו לגיהנם אנחנו אומרים רק בדרך רמז ולכן אנחנו נמנעים בשתי השבתות הללו נר ראשון של חנוכה נר שמיני של חנוכה שניהם חלו בערבי שבת כך יהיה גם בעזרת השם שנה הבאה גם כן יהיה בדיוק אותו תאריך ובשניהם כמו שאמרנו לא אומרים את במי מדליקין אם יבוא המשיח יכול להיות שיהיה אותו תאריך אולי לא כי כשיבוא המשיח יחדשו את מצוות קידוש החודש על פי הראייה יכול להיות שבמקרה יהיו אותם החודשים יבואו העדים בזמן שיש לנו ויכול להיות שיש לנו ייתכן ויהיה יום אחד קודם או יום אחד אחרי לפי החשבון שיהיה להם אחד הדברים שהמשנה אומרת שם, אין מדליקין בשמן שרפה ביום טוב. תסבירו לי מה זה שמן שריפה. שמן תרומה שעומד לשרפה בגלל שהוא טמא. אומנם החנו הכהנים מגיע להם תרומה, אנחנו נותנים להם תרומה גדולה, תרומת מעשר. כל זה כשהכהן טהור והשמן טהור. אבל אם הכהן טמא והשמן התרומה טמאה, אי אפשר לו לקחת ולהשים את זה בסלט. מה הדבר היחיד שהוא יכול לההנות מזה? או לתת לבהמה שלו, יניח על התבן, לשפוך קצת שמן כדי שהבהמה תאכל שמן זית או ידליק את זה. מותר לו להדליק. אלה דברי המשנה. והמשנה עוסקת לגבי יום טוב. אין שורפים קדשים ביום טוב. ולכן אין מלקים משמן שרפה לכאורה לפי הממרה הזו שקרא נועתה לפי דברי רב שכל השמנים והפתילות שאסור להדליק להם בשבת בחנוכה מותר ממילא גם שמן שרפה יהיה מותר להדליק בזה ימי החנוכה כך מדייקים מחלק מהפוסקים וכך דעת הרמבם לפי הרמבם מותר לחנון הכהנים לקחת מאותו שמן תרומה ולהדליק יש חולקים. המחלוקת היא כמו שאמרנו כמו שאין שורפים קדשים ביום טוב, אין שורפים קדשים בלילה. הנותר מנו עד בוקר באש תשרוף לתת לו בוקר שני לשרפתו. גם בתרומה זה נאמר או רק בקודשים מחלוקת בראשונים ובאחרונים. למרות שהרמבם התיר אפילו הכי כיוון שיש חולקים. לכן המסקנה היא שב ואל תעשה עדיף. יותר טוב שאחנו הכהנים לא ידליקו את נרות החנוכה בשמן תורמה. אחר כך גם לנר בערב שבת. מי שזוכר לפני 55 שנים אז היה עוני במדינה, היה צנע ולא רק אנחנו היינו ענים, גם הכהנים היו עניים, היו תפרנים ולא היה להם שמן כדי להדליק נרות שבת, נר חנוכה והרבנות, המעצה הדתית הייתה מחלקת בחינם שמן תרומה לאחנו הכהנים. הם שאלו בזמנו את הרב פרנק, הרב הראשי של ירושלים דאב, והרב התיר להם גם לברך, לא רק שדליקו בזה, אלא גם לברך בשעת הדחק הוא שמח על דברי הרמב"ם אבל היום ברוך השם גם הכהנים לא עניים ירודים ולכן כעצה טובה עדיף יותר שלא ידליקו בשמן של תרומה כדי שלא יבוא על ידי המחלוקת האמורה היום כמעט ואם למה אם תרצה לחלק אני מסופק אם אחנו הכהנים יבואו לקחת כי לאכול מזה אסור אלא רק להדליק מי היום מדליק בשמן כולם היום מדליקים בחשמל גם הכהנים מדליקים בחשמל ולכן היום כמעט ואין מה לעשות עם זה היום שופכים את זה למעשה היום זה הולך לאיבוד מה שהם מפרשים תרומה גדולה בתרומת מעשר זה הולך לאיבוד כמו לגבי הפירות והירקות אבל אם ירצה הכהן למה לא אם הוא יבקש מהם יגיד להם אני כהן ואני רוצה את השמן הזה כך וכך יתנו לו יגידו לו תביא משאית בוא ותיקח כמה שאתה רוצה אותה הבעיה אותו ויכוח יש גם לגבי נר להדליק בבית הכנסת נכון הדבר שיש גם ישראלים אבל כן שיש שמה גם כהן עליבה דרמב"ם אז הוא יכול להביא את זה להדליק את זה גם בבית הכנסת את אותו שמן תרומה אבל כמו שאמרנו יש חולקים ולכן אנחנו נזהרים שבאל תעשה הנס בבית המקדש היה בפתילות של צמר גפן ובשמן זית כמו ששם הנס היה בשמן זית ובפתילה מצמר גפן גם אנחנו מהדרים משתדלים להדליק את נרות ת החנוכה בשמן זית זה לא חובה לא דין אלא שמן זית מצווה מן המאוחר היינו הידור כך גם לגבי הפתילות ולכן אדם שיש לו ידו מסגת קנה ברוך השם שמן זית לוקח מדליק מצוין תבוא על הברכה אין ספק שזה מצוין הרגיל בנר יהיה לו בנים תלמידי חכמים שנאמר כנר מצווה ותור האור אם הוא מהדר בכל ערב שבת לנר שבת וכן לנר חנוכה לוקח תמיד שמן זית זו השקעה טובה ומשקיע בעולם הזה בעזרת השם הקדוש ברוך הוא יתן הבנים תלמידי חכמים שיאירו את עיני ישראל בתורתם והגמרא שמה מביאה מעשה שהיה וכולי ולכן אנחנו משתדלים לעשות את הדבר הזה גם בערבי שבת וגם לנרות חנוכה לוקחים שמן זית באחרונה התחילו להב מספרד שמן אמנם הוא שמן זית אבל הם כותבים על זה שמן למאור הם שואלים אם זה מהודר או לא שמעתי מאחד המשגיחים של הבדץ הוא מספר ואומר השמן הזה שהביאו מספרד הוא טוב הוא ראוי גם לאכילה אלא מה הם לא רצו לשלם מכס מה הם עשו הדביקו על זה סטיקרים שמן למאור אם זה למאור לא חי מכס הביאו את זה בלי מחס ולכן הם מוכים את זה יותר בזול. אז אם כך, אם באמת זה ראוי לאכילה וזה שמן זית רגיל, מה אכפת לי שהדביקו על זה סטיקר שמן המאור? אפילו אם זה שמן המאור, הם יכתבו מה שירצו. עדיין זה מהודר. דינו שווה כמו כל שמן זית רגיל. למ זה שהוא תוצר את הארץ תוצר את הארץ שמן המאור הזה הוא לא למאכל אבל אבל מה שהביא מספרד כנראה שהכל ראוי למאכל כנראה כך הוא אמר לי אני בעצמי אותו אדם שסיפר לי את זה אומר הוא בעצמו לקח ושם את זה בסלט ואכל אומר היה טעים היה בסדר לא הרגיש שום בעיה טעים אבל יש חומצות מאוד גבוה בסדר אז יהיה חומציות מה יש אז יהיה חומציות יהיה לו קצת צרבת מה יכול להיות שתי סודה מחצי נכון ולכן אמרנו שיכול יכול אין לו שום בעיה יכול לקחת לזה אין הבדל אין הבדל לפי מה שאנחנו אומרים שניהם אותו דבר אין הידור בזה יותר מאשר זה תודה אם באמת לא למכל למה זה גם כשלא ראוי למאכל, נניח שהשמן הזה ישן, עברו על זה 10 שנים, התקלקל ולא ראוי לאכילה. האם באמת פסול להדלקת נר חנוכה? ודאי שלא פסול. ודאי שעדיין כשר בלכתחילה, אין שום ספק שמותר. השאלה אם זה מהודר, שזה לא ראוי לאכילה, השאלה אם זה מהודר או לא. האחרונים דנו שאדם שם שמן זית מתחת למיטה ישנו על זה ואחר כך הוא בא לשאול האם אפשר להדליק בשמן הזה נר חנוכה או לא הקרבה הונע לפחתך הירצך או היסאה פניך שמן שלא ראוי לאכילה אני אקח את זה לתת את זה לשר האם נאמר גם פה או שנאמר לא הקנה מידה כאן לא אם זה ראוי לאכילה או לא אלא הכני מידה הוא איך זה בוער אם זה בוער יפה אז זה בסדר זה הוויכוח שיש באחרונים לוקח את מי גם בשבח היה לוקח את זה היית אומר לו זה בשביל שריפה בשביל להדליק בזמנם לא היה להם חשמל כן היה מקבל את זה כן אין בעיה ממלא ראוי גם פה זה הוויכוח שיש באחרונים תראו גם בכף החיים על המקום כאן בסימן תרעג גם בביעומר חלק א' הביאו שם את האריכות בדברי הפוסקים אם נאמר ששמה ראוי שמן ששנו על זה בלילה יש עליו רוח רעה אסור לאכול מהשמן הזה אבל להדליק בו ש נר חנוכה מותר בגלל הסורה הזו ממילא גם פה יהיה הדבר מותר הבהתליעה ולכן מעיקר הדין אין מקום לפסול את אותם השמנים אלא אפשר בלכתחילה לקיים בכולם את ההדלקה כדת וכדין אולי אפשר להדליק אבל זה לא מעוזר זה השאלה זה כל הוויכוח אם זה מהודר כשר כולם יודעים שזה כשר כל הוויכוח אם זה מהודר אף אחד לא אמר שחלילה זה פסול הרי אמרנו כל השמנים והפתילות כשרים אלא כל השאלה אם זה ודר וגם בהידור אמרנו שעץ צדדים נאמר שזה כן ודר ויש יש בזה עקרבי ונה לפחתך כיוון שקנה מידה כאן לא אם ראוי לאכילה אלא אם ראוי להבערה וכיוון שזה בוער אפין שום בעיה בדבר שדי 100% ויש לו שנח למיטה תחמיטה זה מחלוקת מה שהיה תחת למיטה כמו שאמרנו מחלוקת ולמסקנה אפשר כי יש לנו גם שמה ספק ספקה התחלנו בספק הראשון אולי אין רוח רעה בזמן הזה כמו שאמרו לחם משנה דמסק אליעזר אליה רבא כך אומרים גם משם הגאון מוילנה שבזמן הזה הזה אין את הרוח רעה הזו אתם זוכרים מתי הוא אמר את זה שלמה היה מעשה מעשה שהיה ז סיוון אני אומר לך אפילו רמז למעשה כשנשרף אותו הגר רבי אברהם בן אברהם על קידוש השם הגרף פוטוצקי ואז אומר הגאון מבינה היה רעש גדול בשמיים וזה שבר את הכוח של הסתרה אחרה הרוח רעה מאז הרוח רעה נחלשה לפי שיטה זו לפי המסורת הזו גם אוכל כל אוכל שהוא שהיה תחת המיטה לא נאסר באכילה כל וחומר כאן שהנר הזה השמן הזה יהיה כשר להדלקה יש חולקים זה לא מוסכם הדבר הרי פשט דברי מרן ביורי דעה סימן קטז מרן אסר כל דבר שהיה מתחת למיתה אסור באכילה. אלא שמרן דיבר 150 שנה לפני המעשה הזה. מרן לא התייחס למעשה זה שהיה אחריו. ולכן יש ויכוח. אבל תאמר אולי אין את הרוח רעה. אפילו אם תאמר יש. אולי כשהקרקע מרוצפת לא קיימת הבעיה. היום ברוך השם הקרקע מרוצפת וזה לא קרקע עולם. המגן אברהם באור החיים סימן קפ"א אומר מתי המים האחרונים מקבלים רוח רעה? כשנשפחו על קרקע עולם מקום שלא מרוצף מקום מרוצף לא תופס את הרוח רעה אולי נאמר גם פה כשהבטיח הזה היה על מקום מרוצה אפילו אם ישנו עליו לא נאסר זה הספק השני יש לנו אם כן ספק ספקה ולכן יהיה מותר בעלכתחילה לברך עליו ולהדליק וציוונו להדליק נר חנוכה אין איסור מעיקר הדין שוב כל הוויכוח הוא אם זה מהודר אבל לקיים בו את המצווה. מעיקר הדין אפשר לקיים בו את המצווה ואין מה לחשוש. נכון אבל שמה אנחנו פוחדים יותר. חמירה סכנתה מאיסורה. לאכול מזה זה קצת מסוכן. ולכן אנחנו לא נעיז לאכול מאותו הבטיח שהיה מתחת למיטה. אבל כאן להדליק בשמן הזה ההדלקה אין בה סכנה. ולכן בזה מצאנו ספק ספקה כדי להתיר מאדם הזה עני קשה לו לקנות שמן אחר נוכל לסמוך להקל בדברות או אם האדם הזה אומר לך תשמע יש לי סך הכל בקבוק אחד שמן זית אין לי הרבה אם הוא ידליק בזה גם את נרות האידור יגיע הלילה האחרון לא ישאר לו שמן זית אז הוא רוצה לעשות כך את הנר הראשון נדליק מהשמן ז שאר הנרות ישים שמן סויה אפשר אבל לא ישים נרות שעווה אלא שיהיה הכל אחיד כולם יהיו שמן יעשה בדרך הזו האמת הוא אם יש לו בקבוק שלם הוא יכול להדליק לכל השבוע את השמש ידליק בשמן סויה אם את השמש לא ידליק בכל הלילות מהשמן ז' ישאיר את זה לשמן סו בקבוק אחד שמן ז למכלים הרגילים שלנו כמו המכל הזה יספיק לו יספיק לו בקבוק אחד יספיק לו לכל אז אין שום בעיה את השמש אין שום בעיה לבדקולעלמה אפשר להדליק בשמן סויה אין מה לחשוש בדבר יעשה כך כדי לחסוך לעצמו ואם גם זה אין לו אדם שהוא עני ואביון יש לו רק שמן סו מותר אמרנו כל השמנים והפתילות כשרים יכול לברך ולהדליק בשמן סויה אין לו גם זה יכול להדליק בנרות שעווה. שואל אותך מה יותר טוב נר שעווה או שמן סויה? אתה אומר לו השמן סויה דומה קרוב יותר להגדרה של שמן זית. זה שמן וזה שמן ולכן עדיף יותר שידליק בשמן סויה זה יותר ודר מהנרות שעווה. אין לו לפעמים יש לו את השמן אבל אין לו את המכל. אין לו חנוקיה כזאת את המכלים האלה. טוב אז ידליק בנרות שעווה גם בנרות שעווה יכול לקיים את המצווה כהלכתה בכל הללות מרן ממשיך כל סוגי השמנים והפתות שאמרנו קודם שאסור להדליק אותם בלילי שבת ערבי שבת מותר להדליק בהם לנרות חנוכה מותר בכל הלילות גם בערב שבת למה אין חשש שמישלח את ידו ויתקן שמיתה כיוון שהנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותן בלבד ולכן אין חשש ולכן התירו לכתחילה להדליק בכל סוגי השמנים והפתילות גם לנר החנוכה שבערב שבת מן מזכיר לנו מחלוקת בראשונים האם כל מה שאסור ליהנות מנרות החנוכה זה דווקא נר חנוכה שנעשה קודש ואסור להשתמש בו חול אבל לדבר מצווה מותר או שגם לדבר מצווה הדבר אסור מרן מביא לנו את דברי שבולי על קדע על העיתור שהתירו לצורך מצווה אבל מרן דעתו כדברי הרשבה הראש והרן שגם לצורך מצווה דבר אסור והסיבה היא איך היה הנס בבית המקדש במנורה במנורה שם הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם גם לצורך מצווה ולכן גם לנו לדידן אסור להשתמש בזה גם לצורך מצווה ולכן אם היה לו קצר נכבע לו החשמל אם יש שמה שמש אנחנו מדליקים בכוונה את השמש שאם יהיה תקלה כזו יוכל לקרוא לאור השמש אבל השמש נכבע בשעה 510 5 הוא רוצה לאכול לקדש לאור נרות החנוכה הדבר אסור אין לו היתר נכון שגם הקידוש זה מצווה או שהוא רוצה לקרוא שניים יקרא ואחד תרגון מרן פוסק בסתם שהנרות הללו קודשים ואין לראש להשתמש בהם גם לצורך מצווה הדבר אסור אלה דברי מרן וככה מסקנה להלכה ולמעשה קיבלנו הראות מרן שגם לצורך מצווה הדבר אסור. השאלה היא הוא הולך בתוך ביתו כשיש לו את החושך הזה? האם יכול ללכת עם עיניים פקוחות או כדי שלא יהנה מהנרות צריך לעצום לסגור את העיניים? יש בזה מחלוקת בפוסקים. המחלוקת הזו נלמדת ממה שנחלקו הרמבם והרעבד במנורה בחנוקיה של בית המקדש. הכהן הגדול היה מדליק את הנרות אחרי שהכהן גמר להדליק. האם סוגר את העיניים ויוצא כדי שלא יהנה מהנרות? או שהנאה קלה כזו, הנאה שהיא הליכה לאור הנרות, זה לא נקרא הנאה ממש וזה מותר. הוויכוח שם מסתעף לכאן והמסקנה היא כאן אצלנו השאלה בדרבנן ספק דרבנן נקולה מעיקר הדין יהיה אפשר בלכתחילה ללכת לאור נרות חנוכה ההליכה אינה נחשבת להנאה הנפקמינה שלמדו מזה האחרונים עוד למדנו בהקמה ע שאדם עושה מלאכה ביום שבת אסור להנות מאותה המלאכה אם הדליק אש או חשמל אסור לך להנות מאותו האש בשבת. יש מקומות שהרחוב חשוך או שיש תקלה או דבר אחר. יש הרבה עיריות שמדליקים את הפנסים ביום ובלילה חושך. כך נהגו. יש ל מסורת. הוא אומר לך גם הראש העריה הקודם ככה היה עושה. שאלה היא בליל שבת האדם הזה הולך ומכונית עוברת. כשהמכונית עוברת היא מאירה לו את הדרך. האם צריך לסגור את העיניים באותו רגע? האם זה נחשב כהנאה? או שמותר לו בליל שבת להמשיך וללכת והליכה אינה חשובה כהנאה. נלמד מההלכה הזו. גם שם הוויכוח הוא בדרבנן. למה מדרבנן? אותו הרשע עושה איסור דאוריתא. הוא ישא את עוונו. לי אין שום בעיה להנות מזה מהתורה. נאמר בתורה חומש שמות פרשת כטיסה. ושמרתם את השבת כקודש היא לכם דרשו שם באבה קמה ע היא קודש ואין מעשה הקודש מהתורה מותר חכמים אמרו חכמים כנסו שלא יהנה האדם מאותו הנר שהודלק בשבת אז אם יש לך מחלוקת אם ההליכה נחשבת כהנאה ממשית או לא ספק דרבנן נקולה ולכן היא לא חייב לסגור את העיניים אפילו שהאוטו שעובר הוא מאיר לי את הדרך אפילו אחי הדבר המותר אפילו אם אני אדע בוודאי שהנהג הזה יהודי כל וחומר כל וחומר כאן בירושלים שרוב הנהגים שנוסעים בשכונות האלה הם בדרך כלל גויים מי נוסע כאן כאן ברוך השם כל העדה כולם קדושים כולנו שומרי שבת מי שעובר כאן בדרך כלל או שזה גוי רוסי או שזה גוי ערבי ולכן בזה אין שום בעיה לבדקולעלמה יהיה הדבר מותר כך שיש לנו היתר בשופי אתה לא חייב לסגור את העיניים יכול להמשיך וללכת אמרנו מחלוקת ושמה המחלוקת היא בדאורייתא שמה איסור הנאה מהמנורה של בית המקדש שמה בעיה יותר חמורה כאן אצלנו כל השאלה מתחילה בדרבנן ולכן הקלנו בדבר זה קורה גם בחדרי מדרגות שוב אצלנו בדרך כלל אין את הבעיה כל העדה כולם קדושים אבל יש מקומות שחלק מהדיירים לא דתיים והם מדליקים את האור בחדר המדרגות. אני עולה את המדרגות ואיזה רשע אחד הדליק את האור. האם אני רשאי להמשיך ולהעלות את המדרגות בעיניים פקוחות או צריך לסגור את העיניים ולעלות עם עיניים עצומות. גם זה תלוי באותה מחלוקת. מעיקר הדין מותר לו להמשיך ולהעלות בעיניים פקוחות. האמת הוא שגם בלי האור הזה יכולתי לעלות. מה עשיתי קודם? לפני שהוא הדליק לי עליתי. הייתי עולה את המדרגות. אני מכיר את המדרגות של הבית ואדם עולה גם בלי אור. כאן זה רק על צד יותר טוב. זה לא נקרא המאה דעגה יותר חמורה. כאן אצלנו כל השאלה מתחילה בדרבנן ולכן הקלנו בדבר. זה קורה גם בחדרי מדרגות. שוב אצלנו בדרך כלל אין את הבעיה. כל העדה כולם קדושים אבל יש מקומות שחלק מהדיירים לא דתיים והם מדליקים את האור בחדר המדרגות אני עולה את המדרגות ואיזה רשע אחד הדליק את האור האם אני רשאי להמשיך ולעלות את המדרגות בעיניים פקוחות או צריך לסגור את העיניים ולעלות עם עיניים עצומות גם זה תלוי באותה מחלוקת מעיקר הדין מותר לו להמשיך ולעלות בעיניים פקוחות. האמת הוא שגם בלי האור הזה יכולתי לעלות. מה עשיתי קודם? לפני שהוא הדליק לי עליתי. הייתי עולה את המדרגות. אני מכיר את המדרגות של הבית ואדם עולה גם בלי אור. כאן זה רק על צד יותר טוב. זה לא נקרא הנאה הנאה ממשית. ולכן גם שם המסקנה היא להקל ואין חובה להנתין עד שאותו האור יכבה. רוצה של משהו עושה טובה אומר רגע את רואה אותו טוב אז יגיד לו יסביר לו כן יגיד לו אל תעשה לי טובה יש לך כוונה טובה יש לך לב זהב אבל לנו בשבת אסור יסביר לו בנחת מה דהבה אבה מה שהיה היה הוא לא צריך לסגור את העיניים כן אפילו אחי למרות שהדליק בשבילו כיוון כמו שאמרנו שכאן ההנאה הזו היא לא הנאה ממשית גם בלעדי זה אני יכול להעלות את המדרגות בחושך ולכן הקלנו בד דבר זה מה שלמדנו מתוך ההלכה שלמדנו כאן אבל כנ שסביר לו בנחת שלא יעשה לו את זה עוד הפעם בלי טובות כמו שאומרים לגבי כזה שונה כי למדנו לגבי הסמנים והפילות ברגע שילך לקר את הבעיהונה לא את הבעיה אם הוא נה כי פה הוא רואה את את האור קופץ בשביל ההליכה בשביל משהו קל כזה ילך ויתן עד כדי כך בוודאי שאין מקום לגזור. ולכן אתה רוצה לאסור את כל השמנים והפתילות האלה בשביל שמכבה החשמל ושמית כשהוא הולך דבר קל כזה בוודאי שהוא לא יעשה ולכן חכמים לא גזרו בוודאי שלנו אין כוח לאסור מרן ממשיך לא רק ללמוד דבר שהוא קבוע דבר שהוא קשה בלעדי האור אלא אפילו לבדוק מעות או למנותן לאורות לאור נרות החנוכה גם זה אסור אפילו לצורך מצווה אסור אסור כל וחומר לדבר הרשות. האמת הוא שאנחנו בזמן הזה לא חייבים מעיקר הדין להדליק את השמש. יש לנו את החשמל שמאיר יפה מאוד. אין צורך. אפילו אחי אנשים רגילים. המנהג הוא שמדליקים אנחנו ממשיכים בזה. אבל מעיקר הדין לא היה צורך בדבר. נר שדלק כנר חנוכה, נר שעווה, אחרי כמה דקות נכבע, לא הגיע לחצי שעה, אותו הנר שקבע התערב עם נרות אחרים, האם מתבטל או לא, הרמד סובר שאפילו באלף לא בטל, יש חולקים והמסקנה ימין בימינו יפש ביבש חד בתרי בטיל מחלוקת בזה גם בדעת מרן הנושא מתחיל בסוגיה בביצה ד' מחלוקת תנאים רבי רבי רבי עקיבא, רבי טרפון, חכמים ומחלוקת גם בראשונים. הרמב"ם סובר שדבר שבמניין כן בטל. מין במינו יבש ביבש בטל ברו. אז גם הרמא פסק כאן לחומרה. גם ביורי דעה. הרמה פסק לחומרה. ולכן הרמה החמיר גם פה לענייננו. הדלקה עושה מצווה לפי כך. אם כוותה קודם שעבר זמנה אינו זקוק לה. אדם שהדליק את נר החנוכה הכל היה בסדר. הדליק את זה כדת וכדין ואחרי 5 10 דקות נכבע לא הגיע לשעה 5 :3 אפילו אחי קיים את המצווה הדלקה עושה מצווה בזה הוא קיים את המצווה כהלכתה לא רק אם זה חל בכל ימי השבוע אפילו אם הדליק את זה בערב שבת קודם קבלת שבת שעדיין מבעוד יום הוא הדליק בשעה 4 ו10 נכבע עדיין לא בלק אפילו חצי שנייה אחרי צד הכוכבים אף על פי כן כיוון שהיה ראוי שהיא ידלוק עד 5ח וחצי, כיוון שהיה שמה שמן, לכן אינו זקוק לה, אינו חייב לחזור ולהדליק. וכן לאחר שהדליקה בא לתקנה וחיבה אותה בשוגג, גם בזה אינו זקוק לה. מסיים לנו הרשבה הנפקמינה בדברי הגמרא, נכון שיש הידור לחזור ולהדליק. אם האדם הזה רוצה להחמיר על עצמו ולחזור ולהדליק, יזהר שלא לברך. למה? איך היא אמר זה ציוונו להדליק נר חנוכה? מי ציווה אותך? אמרנו לפי ההלכה כותה אינו זקוק לה ולכן יחזור ויליק אבל ללא ברכה לברך אינו רשי כלל ועיקר למד דברים אמורים כשהיה שמן שידליק עד 5ח וחצי או היה במקום שאין רוח שהיה ראוי להדליק עד 5 וחצי אבל אם הניח אותה במקום שיש רוח חזקה ואחרי 5 10 דקות כותה כותב רבנו ישעיה הראשון שלא יצא ידי חובה וצריך עוד הפעם לחזור ולהדליק רבנו תם חולק המסקנה יחזור ויליק אבל לא ברכה ולכן מן הראוי שכל אדם שבא להדליק נרות חנוכה לפני זה ישים לב שהחלון יהיה סגור לא ישאיר את החלון פתוח כי רוח פרצים עלולה לכבות את הנרות אולי ערב כזה כמעט ואין רוח אולי ערב כזה היה יכול לדלוק החלון לא ישפיע אבל לך תדע מה יהיה מחר בלילה בחורף משנה עצים ומחליף את הזמנים ולכן עדיף יותר שיסגור את החלון ואחר כך יברך וידליק את נרות החנוכה אם אמרנו את זה בכל המשבוע כל וחומר בערב שבת שני שלוש עכשיו עוד שניות את הראשון לא החדש תבל לא נורא בדעבד יצא יכול כן כל ההידור ללכת משמאל לימין הוא בעלתחילה אבל בדיעבד זה לא מעכב כן שרוח כן בחוץ המריל דיסקין הוא שהעיר את הערה שאתה שואל המריל דיסקין היה מגדולי הדור בדור הקודם הוא היה פה בירושלים לפני 130 שנה והוא העיר את הערה הזו ואמר לאלה שמדליקים בתוך האקווריום במסגרת הזו של הזכוכית משעה שהדלת פתוחה באותו רגע אם תשאיר את זה כך פתוח זה לא ראוי להידלג על 5ח וחצי אם כן ברגע שהוא הדליק הוא לא עשה טוב הדלקה עושה מצווה וההדלקה לא הייתה טובה מה שאחר כך אתה סוגר את הדלת זה לא יתקן למפריע כי צריך הדלקה עושה מצווה זה לא סגירת דלת ולכן מה הוא היה עושה היה עושה את החבולה כזו היה לו נר ארוך מאוד דק וארוך כשהיה פותח את הדלת של האקווריום לא היה פותח את זה לרווחה פותח רק 2ני סנטימטר משחיל את הנר ומדליק בצורה הזו וממולה בדרך הזו הוא יכול להדליק יפה אפילו אם ישר דולה כל הזמן שני סנטימטר בצורה הזו החנוקיה לא תכבה זה מה שהרב כתב להחמיר אבל החזון איש חלק עליו החזון איש אמר גם אם הדונה תהיה פתוחה באותו רגע לגמרי סוף סוף דעתו אחר כך לסגור את זה והכל הולך ביחד המחשבה והמעשה לכן לפי דעת החסני שגם אם היה פתוח זה לא נורא למה דבר דומה יש לך ילד או ילדה בגיל שלוש אם היית עוזב קח את החנוקיה מה היה עושה ילד הזה היה בא אחרי דקה אחד היה מחבל היה משאיר את זה אתה לקחת אותו אחרי שגמרת להדליק לקחת את הילד החוצה וסגרת את הדלת במפתח האם קיימת את המצווה לא קיימת תגיד אבל באותו רגע עמד שמה הילד נכון שעמד הילד את הילד אני לקחתי בסוף אותו דבר גם כאן הרוח דומה לילד ולכן יש כאו בדבר דבר כדעת החזון איש מי שעשה כך בוודאי יש לו על מה לסמוך מי שרוצה להחמיר יקח נר ארוך כמו שתארנו קודם הנכו אם מראש הוא ידע שהילד הזה עלול לכבות את הנרות וככה היה חמש וחמישה בא ילד וחיבה לא יצא לפי דעת רבנו ישעיה לא יצא ידי חובה כי היה צפוי מראש מה לרוח מה לי ילד גם הילד כיבה ברוח של הפה הבל פיו ולכן למרות שזה הבל שאין בו חטא לא יצא האבא חייב עוד הפעם לחזור ולהדליק אבל עניין הברכה יש לנו ספק ולכן לעניין זה אנחנו אומרים ספק ברכות להקל הספק הוא הזכרנו בתחילת השיעור את מה שלמדנו בשבת כא דליק מדליק הנה מל שיעורה אם יש מחלוקת או לא לפי דברי רבנו תם לפי דברי האור זרוע והסמג כיוון שבזמנם היו מדליקים בחוץ לכן היו צריכים שיהיה דולק חצי שעה בחוץ יש תועלת שיראו את זה העוזרים ישבים היום שמדליקים בתוך הבית עיקר פרסום הנס ברגע ההדלקה באותו רגע ולכן לא אכפת לי אם יהיה חצי שעה או לא נכון שהלכה לוקח אבל אתה חושש לאותה הדעה והכלל בידינו תמיד ספק ברכות להקל ולכן גם אם טעה והדליק אותה במקום שהיה רוח או שהילד בא וחיבה גם בזה וגם בזה לא יצא ידי חובה חייב לחזר אנחנו חוששים לדעת רוב הפוסקים שאמרו שלא יצא אבל לעניין ברכה ספק ברכות להקל לכן אמרנו שלא יחזור עוד הפעם לברך שואל תעשה עדיף זמן זמן המספר אמרנו חצי שעה לפחות ולכן אם אתה מדליק בדיוק עם צד הכוכבים הנרות שלך דלקו עד 5 וחצי קיימת את המצווה הליבה דכולעלמה זה הטוב ביותר המהוד ביותר אבל אם הוא לא בא בזמן איחר הגיע בשעה 8 9 אז באותו רגע שהוא מדליק נניח הוא מדליק העת לפחות מאותו רגע שהוא מדליק יהיה דולק עד וחי זה מה שהוא צריך לעשות לעולם צריך שיהיה בחנוקיה שמן שראוי לדלוק חצי שעה ואם זה בערב שבת צריך צריך שיהיה ראוי לדלוק עד 5ח וחצי היינו אם הוא מדליק בארבע צריך שהשמן יספיק לו שעה וחצי או אם הוא מדליק בנרות שעווה שהנר הזה יהיה גדול ולכן הנרות הצבעוניים הדקים הם דולקים בקושי 40 דקות אם הוא הדליק את זה בערב שבת בשעה 4 4:40 זה יכווה יגיע לצד הכוכבים אין בכלל לרות ולכן לא יוצאים בהם ידי החובה בימי שישי אלא רק בשאר ימי השבוע רק אז אפשר לברך עליהם. בערב שבת הוא לא יכול. אם הוא עני אין לו כסף לקנות הרבה נרות אחרים, לפחות שיהיה לו נר אחד גדול, שהנר הזה יהיה דומק עד 5ח וחצי. מה אומר? הוא כשהפטילה הייתה רטובה נשפח על זה מעט מים או גשם בזה יש את הוויכוח אם כותיים זקוק או לא הדליק את זה ליד החלון היה צפוי שהרוח יכבה את זה וכן כ יוצא בזה בזה יש את הוויכוח אבל אם הכל היה 100% החלון היה סגור הפתילה הייתה בסדר השמן היה בסדר ולמרות הכל נכבע וזה הלבד כולם לעל כבתה אינו זקוק לה ואם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולחזור ולהדליק יזהר שלא לברך כי אז הברכה תהיה ברכה לבטלה ביום שישי אחרות שלא הביו בבית ובאו לכונ של משחה שלא פי מך והתים מך אחרי הדלתה יכולים להגיד על הניסים לא לא יגידו על הניסים למרות שהדליקו למרות שאמרו שהחיינו שהחיינו זה על המצווה זה לא תוספת מחול על הקודש שחל עליו קדושת חנוכה. זה לא על הזמן שאומרו, אלא זה על המצווה. אז הוא עשה מצווה, בסדר, כל הכבוד שעשה את המצווה, אבל בתפילת מנחה עדיין לא אומרים על הניסים. ולכן הסדר היה צריך להיות בלכתחילה, כמו שאמרנו קודם מנחה. גם ביום שישי זה בעזרת השם קודם כל תפילת מנחה. פה יש פה לומדים ביום שישי עד שעה 1 :3 123 היה תפילת מנחה ביום שישי שעבר גם ביום שישי זה שיבוא אז בכתחילה אני מסכים אבל בדיעבד לא נורא מה שהיה היה לא הספיק להתפעל מוקדם הוא בא להתפלל ב4 ו10 למרות שכבר הדליק את נורות החנוכה אפילו אחי זה לא קשור לנושא של על הניסים כיוון שעדיין זה כד בכסלב ולכן לא יכול לומר על הניסים. נכון שהוא מסודך את עצמו בשאלה שלך הוא נכנס לסיבוך אבל עדיין שב ואל תעשה בוויכוח עשה בפוסקים לא נוכל להתיר לו שבקום ועשה יבוא ויאמר את על הניסים ביום כד לא מצאנו דבר כזה שביום כד בכסלב יבוא ויאמר על הניסים גם אם זה מדלג המנחה וגם אם הדליק את נרות החנוכה בשלמה לגבי נר שבת שמה הוא מקבל עליו תוספת מחור הקודש ואסור לו לעשות מלאכה שמה יש הרבה יותר עוצמה באותה הדלקה שאין כן לגבי נורדת חנוכה זה מצווה מצווה בלבד וזה לא הופך את הלילה ליום את היום ללילה ולכן בוודאי שלא יוכל לומר על הניסים אם תעב על הניסים טוב בידי עבד יצא אבל בלכתחילה לאל ערבית קודם חייב להגיד על בסדר ערבית ערבית לא ערבית לא קשור למצוות נר חנוכה ברגע שהוא מתפלל ערבית אפילו מתפלל מפלג המנחה צריך לומר על הניסים ערבית זה בשביל ליל כה בכסל ולכן זה לא צמוד הנושא הזה אם הדליק או לא הדליק אדם שיש לו נר של חרס נעשה ישן והם מדליקים בו בלילה השני החרס סופג הרבה מהשמן ונהיה מסריח ולכן לא כבוד להדליק בו בלילה השני אלא יחפש דבר אחר היום בזמננו כמעט ואין מהמר חרס. היום אנשים כמעט לא משתמשים בזה. ברוך השם כולנו עשירים ואף אחד לא הולך לחפש את הנר חרב. אבל אנחנו מדליקים או בחנוקיות רגילות של מתכת זכוכית וכי יוצא בהם. החנוקיה הזו מה נקראת? חנוקיה ממתכת או מזכוכית? זכוכית. אתה מסתכל איפה נמצא השמן ואיפה הבטילה. הפתילה והשמן נמצא בתוך המכל של הזכוכית. הזכוכית כשר לכתחילה, אין בו שום בעיה אבל המתכת כסף יותר מהודר. זה אלינו התנהל לפניו במצוות. מה היותר ודר מהזכוכית? חנוקיה מכסף. כולנו קונים, ברוך השם רוצים להדר, קונים חנוקיה מכסף אבל המיכל, אתה מגיע למיכל זה מוזכוכית. חסר כאן בהידור. ולכן המציאו בזמן האחרון המציאו מכלים מיוחדים שגם המכל עצמו שבו נמצא השמן גם הוא עשוי מכסף אלא שהוא עשוי מהרבה כסף מתכת עבה במתכת דקה מן הדקה תדליק כמה פעמים זה משחיר מהר אתה מנקה אותו החומר ניקוי יעשה בו מיד חור ולכן בחנוקיה רגילה לא עושים את זה אבלל יש מכלים מיוחדים כמו שאמרתי מתכת עברה וזה מצופה בכסף טוב. מי שיכול להדר ולקנות את אותו מכל המחמיר תבוא עליו ברכה. שמעתי ש שמעתי שברחוב רלבח ליד בית מדרשו של האדמור מיגור יש שמה חנות שמוכרת את אותם המכלים שעשויים מכסף. מי שיש לו כסף שיקנה את המיכלים האלה שעשויים מכסף טהור. לא יכול לעמוד בפני עצמו. יש לו רגליף הוא יפה. כן זה לא ראית זה לא חוקית אני מזיק ב בספר שבט הקאתי שואל את השאלה שלך והוא עונה כיוון שזה מיוצר על דעת להניח אותו בצורה הזו הדבר מותר הוא מביא ראיה יפה עם מהלכות נטילת ידיים שם הרם מדבר אדם שאין לו כוסות נמצא במדבר ואין לו שמה כלים יש לו שמה שפופרת יש מיוחד אתה סותן למעלה באצבע בגלל הלחץ אוויר השפופרת לא מורידה את המים מכיר את הפטנט הזה מרן אומר זה נקרא כלי הוא מרים את האצבע ושופך על היד זה נקרא כלי למה כי זה נעשה לשם זה למרות שאין לו תחתית למטה זה נקרא כלי למרות שהשפורת הזו חללה משני הצדדים כי כך שימושו וכך הוא נעשה גם המיכל הזה למרות שאין לו בסיס שטוח אבל הוא נעשה כדי להתלבש החנוקיה הזה הוא מיוצר לשם כך ולכן יש לו דין כלי לכל דבר מקבל טומאה ומלי הוא כשר בלכתחילה לקיים במצרים הדלקת נר חנוכה זה מה שכותב בספר שבט הקאתי וככה מסכנה כך באמת ההלכה הוא צודק מאוד ולכן לא פסלנו חלילה את הנרות האלה הנרות הללו קודשם לא מוציאים לעזוד כשר לכתחילה גם בזכוכית הקדם כמו שאמרתי שידו מושגת הוא מחפש איך יותר להדר אם הוא יכול שיקנה גם את המיכל ההוא כמו שאמרתי שגם המכל עשוי מכסף יהיה לו קצת עבודה הכסף משחיר מהר אתה שם בו את הפתילה הוא קולט את הפחם יותר מהר מהזכוכית בסדר שינקה כל לילה יש לו את האקנומיקה יכניס את המיכלים האלה לתוך אקנומיקה אחרי דקה יוציא אותם הכל יהיה נקי ב100% של הסף והזה גם יש הבדל לא אין הבדל גם הפתילה הפטיל צף גם הוא כשר לכתחילה כך פוסק הגאון רב חיים קניבסקי יש מי שרצה לומר כיוון שהוא עטוף בשעווה אז בשנייה הראשונה אתה מדליק בשעווה ההדלקה עושה מצווה אנחנו רוצים שבשנייה הראשונה יהיה יהיה שמן זית אבל אתה יכול להתחכם אתה יכול לעשות כך תשים לפני שאתה יוצא למנחה בשעה ארב תשים את הפתילה בתוך השמן זה סופג את השמן השעה לא מפריע לו. זה יספוג את בפנים ואז כשאתה בא להדליק יש שמה לא רק שעה יש שמה כבר בפנים ספוג הרבה גם שמן זטן זה הפתרון ולכן יכול בלכתחילה להדליק בפתיל צר המחמירים שפסקו כמוך מה הם עושים מדליקים את זה שורפים את השעווה ואחר כך מכדים ואחר כך מתחיל לברך ולהדק את נרות החנוכה כדי שיהיה שמן זית נטו שלא יהיה אפילו רבע גרם שע עווה שלא יהיה תערובת בסדר אתה רוצה להחמיר לעשות כך תעשה אבל מעיקר הדין גם העצה שאמרנו טוב בשמן רגלות שטביל את זה קודם לפני זה גם העצה הזאת טובה גם בא הוא יוצא ידי חובה בצורה מושלמת בצורה מהודרת אדם שבא לתקן את הנר הנר לא היה בוער טוב תוך כדי כך חיבע את החנוקיה הזו בשוגג שוב מעיקר הדין יצא ידי חובה כותה אינו זקוק לה. גם בזה לא חייב לחזור. רוצה להחמיר על עצמו עוד הפעם ולחזור שוב ולהדליק שוב לא יברך אלא ידליק את זה ללא ברכה. אבל אם אותו האדם חיבה את זה במיד, האם צריך עוד הפעם לחזור ולברך או לא? גם בזה הגאון הרב לא הרווח כי אם בחי גבנה צריך לחזור ולברך. המסקנה היא שוב גם בזה מחייבים אותו מעיקר הדין לחזור ולהדליק אבל קשה לנו לחייב אותו גם לברך לעניין ברכה כלל בידינו תמיד ספק ברכות להקל ולכן שואל תעשה עדיף נר אמרנו שאין חובה לקחת כל לילה נרות חדשים אלא יכול באותם הפתילות שהדליק אתמול בלילה יכול למשוך את הפתילה ולהדליק בזה גם בלילה השני. בבית המקדש היו מחליפים את הפתילות אבל כאן אין חובה מעיקר הדין. יכול למשוך קצת את הפתילה ולהדליק אותה כהוגן רשאי בלכתחילה. המחמירים כל הילה מחליפים פתילות קונים מעיקרה 44 פטילות כדי שלכל לילה יהיה לו. אין בעיה. מי שידו מסגת רוצה להחמיר תבוא עליו ברכה. מדליקים נר חנוכה מנר חנוכה ודווקא להדליק זה מזה ולא אמצעי אבל להדליק זה מזה על ידי נר של חול אסור הרב הגיע עדיין לא כן הגמרא בשבת כב הגמרא דנה אם מותר להדליק נר חנוכה מנר חנוכה הדבר הזה קורה הרבה פעמים דווקא ביום שישי אדם הדליק את הגפרור הדליק את הנר הראשון הנר הראשון דלק. בא להדליק את הנר השני, הגפור נכבע. פותח את הקופסה לקחת עוד גפור, קופסה ריקה. מחפש מהרון, אין גפורים. המכולת כבר סגר. אין מכולת. הוא רוצה להדליק נר מנר. האם מותר או לא? זה הוויכוח בגמרא. והמסקנה היא להתיר. שניהם גם הנ הראשון וגם השני. שניהם נרות חנוכה. שניהם אותה המצווה, אותו דבר. ולכן אני מתא קצת את הפתילה, מקריב את הפתילה הראשונה והשנייה, אחת קרובה לשנייה ומדליק נר מנר. יום שישי זה יש לנו שמונה נרות. יכול בצורה הזו, בשיטה הזו להדליק את כל שמונה הנרות יהיה מותר. אלה דברי מרן. וככה ההלכה. הרמ"ם מביא את דברי יש מחמירים. החולקים אומרים המור הראשון הוא עיקר הדין. השאר זה רק הידור. אז מה אתה מדליק לי את ההידור מעיקר הדין? אתה עושה מהחובה, מהנר שהוא חיוב, אתה בא להדליק את הנר שהוא פחות קדוש, שהוא רק אידור. אבל אנחנו קיבלנו רואה את מרן מותר לכתחילה במקרה כזה יכול להדליק את כל שמונה הנרות. הגיע לשמש שם הוא חייב לעצור. אסור לו להדליק את השמש מנ החנוכה. למה? השמש אין בו ממש. סך הכל בגדר תוספת בעלמה ולכן הוא נקרא כמו נר של חול ואת הנר של החול הזה גם מרן הליבה דיקול עלמה לא יכולים להתיר לו לבוא ולהדליק לפעמים בסדר אבל חכמינו כשמעיקרה אמרו שהנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם התכוונו דבר אחר אבל כאן סוף סוף ברגע שהפכת את זה למהדרין הרי גם הוא חלק ממצוות נר חנוכה זה לא דבר צדדי אלא זה חלק מהותי מהמצווה אלה דברי רב וכך המסקנה למעשה כך דעת הריף הרמבן כך מרן דעתו להלכה ולמעשה מרן לא חשבש שדברי המרדכי והגועות מימניות ולכן מעיקר הדין המחלוקת היא בדרבנן סק דרבנן לכולה זאת ועוד הרי הזכרנו קודם בדברי רבנותם שאמר שמעיקר הדין בזמן הזה שמדליקים בפנים אפילו דקה אחת מספיק ככה אמרו האור זרוע הסמק ועוד אז ממילא אם דלק שנייה אחת הנר הראשון כבר קיימת בו את המצווה מה שהוא מדליק עוד מה שהוא ממשיך לדלוק זה רק אידור אידור מעידור מותר ולכן בזמננו יש לך סבק ספקה ולכן בזמננו פשיטה שיהיה מותר כמו שמרן אמר ולכן יכול להדליק נר מנר ואין בדבר הזה חשש איסור כן אז אסור לך חשוב שעלות בחדר לחזור להק למה אמרנו קודם שהליכה לאור הנרות כשאדם יושב אין בזה שום בעיה לקרוא לאור הנרות אם אין שמה חשמל יהיה אסור אבל ללכת לאור הנרות אמרנו קודם שמותר הזכרנו את המחלוקת איך היה בנורות בית המקדש במנורה שמה הזוהר הקדוש משמעות דבריו שהיה סוגר את העיניים אבל בפוסקים אמרנו שיש מחלוקת ולכן אין בעיה גם לגבי זה רבי חנניה בן עקשיה אומר ליל נשמת מה זה בת שמחה ברוח השם בגן עדן היינו בסימן תרעד הגמרא בשבת כב מביאה מחלוקת אם מותר להדליק נר חנוכה מנר חנוכה והמסקנה היא הלכה כרב הגמרא מביאה שמה שלושה מחלוקות מי שלא יתפלל ערבית ייכנס לבית מדרש בפנים התחילו כעת והוא רחו מניין אחרון בחנוכה בחנוכה קשה לארגן עניין ידליקו עכשיו אתמר חוקיה אם רוצים למה לא אם רוצים כן אבל לא חייבים כי הדלקנו מפה כן אני אחזור לעניין יש שמה שלושה נושאים שונים אבל בכולם הגמרא הולכת קמורה ולכן גם בזה המסקנה היא שמותר להדליק נר מנר הגמרא דנה שמה בהרחבה להסביר את המחלוקת האם משום ביזוי מצווה חושי מצווה והנפקמינה כאן בענייננו באיזה צורה מותר מתי אסור המסקנה היא לדרן אם זה במשרים מותר, אם זה לא במשרין הדבר אסור. ולכן אדם שבא להדליק, לפעמים הגפרור הדליק לו נר אחד. בא להדליק את הנר השני, נכבע. פותח את הקופסה של הגפורים אין עוד. אז הוא רוצה להקריב את הפתילה ולהדליק מהפתילה של הראשון לשני. להדליק זה מזה מותר לכתחילה. הרמה חולק למה הרמה עוסר אם קרה דבר כזה בנר שבת ודאי מותר מותר להדליק זה מזה למה כאן בנר חנוכה יהיה אסור כי מעיקר הדין נר חנוכה הנר הראשון נרשובתו השאר זה אז אתה רוצה להדר להחמיר חומרה דעתה לידי כולה אתה משתמש בנר הראשון ולכן הרמא מחמיר בזה אבל מרן דעתו להקל וככה מסקנה כיוון ראות מרן מותר לכתחילה לנהוג ולעשות כן להדליק נר חנוכה מנר חנוכה אבל את השמש הגיע לשמש לא הדליק את השמש למה השמש אין בו ממש אין בו שום ערך מבחינת ההלכה כל מה שאנחנו מדליקים שאם חלילה יהיה קצר חשמלי שלא נהנה לאור הנרות שיענה לאור השמש אבל לא שמצד עצמו יש בו קדושה אין בה שום קדושה ולכן מן הראוי בלכתחילה שאת השמש לא דליק מרן ממשיך כל זהג שאני מדליק במשרין כמו שטיארתי הוא לוקח את הפתילה מרים אותה קצת והפתילה של השני מקריב ומדליק זה מזה אבל אם זה קצת רחוק והוא לוקח נייר מדליק את הנייר הזה מהראשון ואחר כך עוזר להדליק את השני זה אסור למה כי הנייר הזה הוא נר חול ולכן בזה הדבר אסור כך גם בנר בית כנסת יש אנש חולים במחלת העישון לפעמים סיגריות יש נגמרים הגפורים או לפעמים המציאית משתמש תמיד במציא הגז נגמר לא נדלק לו המצית תודה הוא עובד ליד בית כנסת ונזכר בית כנסת יש שמה תמיד נר תמין רוצה להיכנס משם להדליק את הסיגריה אבל הוא יודע מר בית כנסת זה קדוש איך אני אדליק סיגריה של חול אז מה עושה אותו הטיפש הולך לוקח נייר, מדליק מהניר של בית כנסת ואחר כך מדליק מהנייר את הסיגריה שלו. אחרי שידליק את הסיגריה שלו, מה יעשה עם הנייר? זרק את זה על הרצפה, ולכלך גם את הרצפה. זה אותו אדם, שתיים רעות עשה עמי. הוא חושב הוא חושב שאם הוא הדביק את הנייר אז בזה הוא לא עשה עוון. בוודאי שעשה עוון. הנייר הזה הוא חול. הנה בדיה שלנו נר חנוכה מנ חנוכה התרנו על ידי הנייר זה אסור. קל וחומר שם. לכן צריך לגעול אם אתה רואה אחד כזה שבא לעשות את הפשע הזה צריך לצעוק עליו לגעור בו בנזיפה שלא יעשה דבר כזה תבקש עליו רחמים חוכמה בינה ודעת רפואה שלמה רפואת הנפש רפואת הגוף עם כל החולים חולי העישון שכולם יגמלו במהרה שלח אותו מקום גולה שישם מכל העסק הזה אני בקש רחמים למדנו בקפה הלכבה פנד אמר דווקא מהעש הזה שהקיב יכול לעשות אבל שזה כבר לא עובר בשני בל שמה יש כלל זה וזה גורם זה משהו אחר אבל כאן הנר הזה הנר הזה קדוש האם מותר לי לכתחילה להדליק את את הנייר הזה הנייר הזה הוא חולין בזה אין יותר הרי הגמרא במסכת ביצה בדף לט מדגישה לנו לא רק מהגחלת של הקדש אסור להדליק גם מהשלהבת אסור אסור לא מביא על זה קורבן מעילה אבל אסור לכתחילה אז כמו בבית המקדש כל מה שאנחנו מדליקים נור חנוכה זכר למה שהיו מדליקים אותם מנורה החנוקיה במקדש שמה היה אסור להנות אפילו מהשן אבן אז איך פה אני אדליק את הנייר הזה ולכן אין היתר בדבר אחרי חצי שעה הכל מותר נכון כך למדנו למעלה בסימן תרעגתי לקחתי שמה אין שום בעיה. אם אתה מדליק בנר שעווה, הנר שבידך, שעווה שבידך, זה לא נר חנוכה, זה נר שמ שבו מדליקים את הכל. ולכן בזה אין בעיה. אני קורא סעיף ב'. יש מי שאומר שנר של בית הכנסת, של שבת ושל חנוכה, כולם של מצווה הם ומותר להדליק זה מזה. אגב הוא הדין של תלמוד תורה או נר לחולה צריך נר וניה נר של בית כנסת עין הן סימן קנד סעיף יד המקור של ההלכה הזו ספר התרומה והתול הם שכתבו את ההלכה הזו ומרן מעתיק את זה בלשון יש מי שאומר היינו כאן זה קודש זה מצווה וזה מצווה אני לא הולך להדליק סיגריה אני מדליק נר של שבת אני מדליק נר של בית כנסת כן שכולם של מצווה לכן לפי דעתו הדבר מותר כך את הדיבנו של יום שישי זה יום שישי הדליק אתר חנוכה הראשון ונכבא לו הגפור פותח את הקופסה אין יותר גפורים המכולת כבר סגור אין מכולת מה יעשה אמרנו את הנרות חנוכה הדליק זה מזה גמר ברוך השם כל שמונה נרות חנוכה את השמשה שאמרנו אסור להדליק עכשיו אשתו רוצה להדליק נרות שבת האם מותר להדליק מהמנורת חנוכה לנו או לא זה הדין זה הדין שקראנו הרגע לפי ספר התרומה והתור מצווה למצווה לפי דעתם הדבר מותר כן אבל השאלה היא למה מרן כותב את ההלכה הזו בלשון יש מי שאומר מרן לכתוב את זה בסתם שמותר למה מרן מדגיש שיש מי שאומר יש לנו שני פירושים בדעת מרן הפירוש הראשון הגאל רבי יהודה אייש מאמר מרדכי שולחן גבוה הם אומרים גם מרן סובר כך הדין הזה לא כתוב בגמרא בריף הרמבם לכן מרן כותב את זה בלשון יש מי שאומר אבל לעולם גם מרן סובר שיהיה מותר לכתחילה להדליק את נר שבת מהנרות של חנוכה למה זה מצווה וזה מצווה זה הפירוש שלהם אבל הגאון מבין מה מפרש אחרת המשתה גורה על המקום מביא לנו את דברי הגרא למעלה בסימן תרעג למדנו מחלוקת הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם אין רשות להשתמש הכוונה היא להדליק סיגריה או ללמוד לאור המרות גם זה אסור מחלוקת מרן מביא את שתי הדעות לפי הרשבה והרן אסור ומרן מביא חיך יש מי שאומר שמותר איך דעת מרן מרן דעתו מסכן להלכה כדברי בר הסתם שגם לצורך מצווה הדבר אסור אם נכבע חשמל יש קצר והוא רוצה לקרוא לשבת וללמוד משניות לאור נורת החנוכה עליבה דמרן הדבר אסור וככה הלכה כיב נור מרן אז אם ללמוד תורה לאור נורות חנוכה אסור אז גם להדליק נר שלמוד תורה אסור כמו ששם מרן שטן לאסור צריך לומר גם פה יש לנו כלל סתם ויש אומרים הלכה כיס סתם לא רק אם זה באותו הסעיף באותו מקום אפילו אם זה יהיה בסימן שחריו גם כן יש את הכלל הזה למדנו בהלכות נטילת מים אחרונים סימן קפא יש שמה בסעיף הראשון מים אחרנים חובה בסוף מרן מביא את התוספות יש מי שאומר שהיום אין מלח סדומית פטורה הלכה מרן דעתו מה אחרנים חובה למרות שזה לא באותו סעיף יותר מזה כותב הגאון רבי יצחק פלצ'י בספרו היפה תלמוד הוא מדבר אם מותר לקנות ערבה שאני יודע שמקורה לא טהור הערבה זו גזולה הילד הזה הלך גנב מאיזה עץ ואני רוצה לחוות ערבה ביום השענה הבאה אפשר או לא מרן כתב את ההלכה הזאת בסימן תרסד בשם אורחות חיים שאסור שגם בדבר דרבנן אומרים כן שזה מצווה באה בעבירה אסור מרן כתב את זה בלשון יש מי שאומר. למה? כי מרן עצמו בסימן תרמט כתב כרמבן שרק בדבר דאורייתא מצווה באה בעבירה זה לא טוב אבל דוליו הגזול ביום השני והלאה יוצא ידי חובה ממילא גם לגבי חיבות ערבה אתה רואה הסתם בתרמט אחרי 15 סימנים בתרדל את היש אתה אומר גם בזה סתם ויש אז הוא הדין גם פה ממילא לפי דברי הגאול מוילנה דעת מרןסר שאין היתר להדליק את נר השבת מנורות החנוכה למרות שגם זה מצווה אבל ההלכה אנחנו יכולים לצרף את דברי המקילים כיוון שכאן הוא לא מדליק מהגחלת אלא מה של הבן זה יותר קל הוא לא נאמן מעצמיותו כל כך של הנר לכן יכולים במחלוקת הזו בדעת מרן לסמוך על דברי בית יהודה מאמר מרדכי בשולחן גבוה ולכן מעיקר הדין בשעת הדחק הזה שאין לו זמן לחפש גורים כבר הזמן מן מצומצם כרגשבת ברירה יהיה אפשר מותר להדליק את נר השבת מנורות החנוכה אבל כמו שאמרנו זה לא חלק ואם אפשר בקלות רבה לקחת מהשכן לרוץ לרגע על השכן ולקחת ממנו עדיף יותר לא להסתבך איך ש איך שהוא ברך את הברכה וציוה לו להדליק ני החנוכה ואשתו ראה שהוא מתחיל להסתבך אין לו עוד גפורים עד שהוא יגמר את השמונה נרות חנוכה תרוץ רגע על השכנה שלה תיקח מן הגפורים זה עדיף יותר לא להסתבך לא להיכנס למחלוקת אבל אם הדליקו את הנר שבת מנר החנוכה יש להם על מי לסמוך צריך לקנות את המקום אם הדליקו קודם את השמש אין שום בעיה זה פשוט שמותר מהשמש מותר להדליק גם נר שבת אין שום בעיה הבעיה היא שבדרך כלל לא מדליקים קודם את השמש אלא רוב האנשים מתחילים נרות חנוכה ואז הגענו לשאלה הזו ועל זה סיכמנו שלהדליק את נר השבת מנר החנוכה ולכתחילה לא שעת הדח כשאין ברירה יכולים לסמוך על דברי המקילים להזיז את הנרות שבת ולמשור הרי הנרות שבת עומדים פה אני רות חנוכה פה בלכתחילה בלכתחילה אבל בדורה בשעת ידחה כשאין לך בורה אז אתה מוכרח להקריב קצת ואת הנר השני של נר שבת תדליק את זה במקומו אין לנו דרך אחרת תסמוך על דברי המכנים בשעת תדע כן כן אוכל שתייה שינה הכל על הכיסח בו כן הוא לא משלם כלום מלא צריך להדליק האבא שלו פותר אותו מוציא אותו לפני 22 שנה הגאון רבי יעקב חיים סופר אומר הקים ישיבה ישיבת כף החיים הוא התחיל את הישיבה אז היו שלושה תלמידים אף משרד לא נתן לו אף פרוטה לא משרד הדעת לא משרדים אחרים גם היום לא נותנים הרבה אתם יודעים מה שאומרים תמיד עליהם מתנתם מעותה וחרפתם מרובה אין להם את הזכות לתת למקומות קדושים באמת אבל ברוך התה סובר שכוותה זקוק לה צריך עוד הפעם לחזור ולהדליק עוד הפעם והוא מסביר לנו הבדל גדול בין הלכות חנוכה שכבותה אינו זקוק לה לבין שבת ההבדל הוא שם בשבת הטעם הוא משלום שלום בית כאן אתה מדליק איזה זכר לנורה לנס שהיה בבית המקדש באותו רגע שאתה מדליק זה הוא פרסומי דניסא בזה אתה עושה את המצווה נכבא אחר כך מיד אהבה אבה אבל שם בשבת זה כל זה משום שלמה בית אז מה זה שווה שאתה הדלקת בארבע ודלקת בארבע ודקה האם היה אור היה חושך אפלה אז אין כאן שלום בית זה הטענה של התעזיה רבה בפרי נגדים הם אומרים שהגמרא למדה כותה אינו זקוק לה מהלשון להדליק אז כמו שאצלנו הלשון להדליק נר חנוכה גם שמה להדליק נר של שבת גם שמה יש את הביטוי להדליק ולכן הם טוענים שגם שם כבדה אינו זקוק לה להלכה כמו בכל דבר גם פה אנחנו אומרים המחמיר תבוא על ברכה ולכתחילה בוודאי שכדאי שיחזור מיד וידליק את הנרות שבת אבל להדליק זה לא מספיק לפעמים למה זה נכבא כנראה שהפתילה נרתבה לפעמים הפתילה נשפח עליה גשם או מים אז תשים לב תראה למה זה נכבע אם אתה תופס את הפתילה אתה רואה שהיא רטובה ממים תוציא אותה תשים פתילה אחת ותדליק עוד הפעם פתילה חדשה אבל עניין ברכה לא יברך אולי ההלכה כדברי הענייה רבה פרי מגדים וברכי יוסף שגם בשבת כפתה אינו זקוק לה כן איך תוכל לומר וציונו להדליק יום של שבת איך יוכל לברך פעם שנייה ולכן להגיד לו עצה טובה משום שלום ביתו עוד הפעם תדלי כן אבל לעניין דרכה חזרנו לכלל ספק דרכות להקל זאת ת מאוד יש לנו עוד נקודה שמעיקר הדין לא היה חייב לחזור ולהדליק אלא שכל זה בגדר חומרה תודה ומיל אם זה חומרה לא יוכל לברך הנקודה השנייה בזמננו 99% מהיהודים בעולם לא מסתמכים רק על הנרות שבת כמו שפעם היה לכולנו יש גם חשמל לפי דעת הגאון בית יצחק שמלקיס בסיעתו שהחשמל הוא טוב גם לתאורה לנר שבת למה כי גם זה מאיר לך יפה ויש בזה שלום בית אם כך אז נכון שזה קבע המרות קבעו אבל החשמל לא נכבע גם החשמל הוא חלק מהעניין של נרות שבת והחשמל ברוך השם דלקתום אז אם חלילה חלק מהנרות קבעו אבל יש לך עוד 10עשרה נרות שהם כן דולקים מישהו יאמר שצריך צריך עוד הפעם לחזור ולברך בזה אני בדקולע עלמה יש לך את שלם בית עדיין בוודאי שלא צריך לחזור ולברך אותו דבר גם פה הרי החשמל דומק לכן בצירוף הנקודה של החשמל בוודאי שמעקר הדין היה צריך לומר שכוותה אינו זקוק לה ולא היה חייב מעיקר הדין לחזור ולהדליק רוצה להחמיר על עצמו ולחזור ולהדליק תבוא על הברכה כדאי אנחנו ממליצים מאוד אבל יזהר שלא לברך יש לנו כאן שתי נקודות שבגללם אם יברך יש לנו כאן חשש וספק ברכה לבטלה כן אם היא הדליקה מוקדם אותה האישה בשעה 4 וממילא קיבלה עליה שבת ואחרי דקה זה נכבע ממילא היא לא יכולה להחמיר על עצמה ולחזור ולהדליק כיוון שהיא קיבלה עליה שבת בפעם השנייה גמרנו אז ממילא כבתה אינו זקוק לה כאן בדבר הזה יהיה חומרה לידי כולה שהיא מחללת את השבת שלה אלא אלא תזעיק את בעלה הרי הבעל לא חייב לקבל שבת בהדלקת הנר של אשתו אז אם אחרי דקה הנרות שבת קבעו תקרא מיד לבעלה תראה הנר קבע בוא תבדוק תראה מה עושים שהבעל ינסה להדליק את זה בפעם השנייה אבל הנה לכןמה היא אסור להח כן כך למדנו בסימן רסג סעי והזהר אמרנו שכדאי לחוש את דעת בית יצחק ממילא קודם שהחשמל יהיה כבוי תברך תדליק את הנרות שבת ועל סמך הברכה אנחנו מדליקים גם את החשמל כי בעוד שהחשמל דונק זה נקרא תוספת אורה ועל תוספת אורה לפי דעת מרן שמה לא מברכים יש כאן חשש ברכה לבתלה ולכן כעצה טובה לחמוק מהספק עדיף שבאותו רגע החשמל באותו חדר יהיה כבוי רק אחרי שהיא גמרה את הברכה יכולה היא להדליק את החשמל או בעלה או אחד הילדים ידליקו מיד את החשמל. הרי גם אם נאמר שהאישה מקבלת שבת בהדלקת הנרות, לא בברכה אלא בהדלקת הנרות. באיזה נר היא מקבלת שבת? בהדלקת הנר האחרון. אם אתה אומר שהחשמל הוא חלק מהנרות שבת אז דעתה לקבל את השבת בהדלקת החשמל האחרון זה מה שיח ולכן גם אם היא רוצה בעצמה להדליק את החשמל היא יכולה אין שום בעיה סימה להדליק את החשמל האחרון זהו וזה גמרה את הכל ואז תתחיל את התפילה שלה י רצון היום יש ברכון מיוחד לנשים שעומרות אחרי הדלקת הנרות מבקשות שיהיה להם בנים תלמ