העסקה עם דוד נכה מלידה

   1007 - סרטון העיסקה

(04:09) נכותו המולדת של דיויד  מקטע 1 :

 כן, עוד שאלה שם בבקשה. דיויד: תרגום: אני מעוניין לדעת האם יש הסכם שנוכל לעשות בינינו, כאדם דתי האם יש משהו שאני צריך לעשות כדי שיעזור לי לקום מכסא הגלגלים? הרב: אתה על כסא גלגלים מלידה או לאחר לידה? דיויד: מלידה. הרב: ככה נולדת? דיויד: כן. הרב: אני לא מכיר הרבה אנשים, גם לא שמעתי על הרבה אנשים שקמו מכסא גלגלים מדובר כשנולדו כך. כאלה שהיה להם לאחר מכן, שמעתי אבל מלידה זה קשה. מה הרופאים אומרים? דיויד: שאין צ'אנס. דיויד מספר: נולדתי ששה שבועות לפני הזמן, בזמן שנולדתי האינקובטור לא היה מוכן ולא מטוהר, כך שבשתי הדקות הראשונות של חיי חייתי בחוסר חמצן ולצערי נפגעתי בחלק התחתון של גופי, ברגליים. ד"ר מרטין נדלר: דיויד חולה במחלה שנקראת סירבל פוזה, והוא ספל מפגיעה מוחית בזמן הלידה או לפני הלידה שזה גרם בעיות בכוח התנועה שלו ובחוש המישוש. דיויד: כשהייתי בערך בן 15 מצבי היה גרוע מאד, רגליי מן הברכיים ומטה היו עקומות. כך שגובה הברכיים ומטה היה כ- 15 ס"מ. בשלב זה הייתי מאד מדוכא מהמצב וחשבתי לעצמי אני לא רואה את עצמי חי כך, אני לא מאושר. ולא ראיתי כל סיבה להתעורר בבוקר. הרב: ומוחאים חזק עם הידיים, חזק. כמה שאתה מוחא כפיים חזק יותר אתה מוחק תיקים יותר. ועכשיו אנחנו נמחק את כל התיקים של היהודים באנגליה לפחות. דיויד: אני תמיד הייתי איש דתי ואני מאמין ברבנים ומאמין בתפילה ובכל דבר דתי. חבר שלי הציע לי להיפגש עם הרב אמנון יצחק והוא נתן לי קלטות וידאו של הרצאות הרב אמנון יצחק. באחת הקלטות ראיתי קטע על אישה שלא יכלה להביא ילדים וקיבלה ברכה מהרב אמנון. ואחרי כמה חודשים כמו שרואים בוידאו חזרה האישה לרב כשהיא מחזיקה את תינוקה בידיה. הרב: אנחנו נגיד גם את הנוסחה יש לזה נוסחה. מה הנוסחה? הקדוש ברוך הוא אנחנו ממליכים אותך. שירה: הקדוש ברוך הוא אנחנו ממליכים אותך. דיויד: אז חשבתי לעצמי, למה שלי זה לא יקרה? ואז חשבתי לעצמי שאפילו אם אצטרך לטוס לישראל ואפילו לסוף שבוע בכדי לקבל ברכה ולחזור, זה כדאי. כשהתכוונתי לנסוע שמעתי מחבר שהרב אמנון מתכוון להגיע ללונדון וכמובן שחיכיתי. הרב הגיע והלכתי להרצאה וכשראיתי את כל האנשים חשבתי לעצמי, הנה ההזדמנות שלה חיכיתי הרבה הרבה זמן ואני הולך לשאול את השאלה שלי בתקווה להיענות. 

(04:36) "הדיל"  מקטע 2 :

 הרב: כן, עוד שאלה, בבקשה שם. דיוויד: אני ראיתי הרבה מהקלטות שלך. התרשמתי במיוחד מהקלטת שבה שרואים את האישה שלא יכלה ללדת. כאדם דתי אני מעונין לדעת האם יש הסכם שנוכל לעשות בינינו, האם יש משהו שאני צריך לעשות כדי לצאת מכסא הגלגלים? הרב: תראה אני לא קוסם. בדרך כלל, בדרך כלל על פי טבע , מי שנולד עם מום מהסוג הזה אז הוא לא יכול להתרפא, על פי טבע. אבל, לפעמים הקב"ה מחליט שהוא עושה ניסים. אני לא מבטיח לך שאם תהיה perfect שאתה תהיה בריא שתוכל לעמוד וללכת. אני לא מבטיח דבר כזה, אין לי כוח לזה ואין לי סמכות. אבל אני בתור מאמין אם הייתי במצב שלך, הייתי מאמין שזה אפשרי. מה הייתי עושה? הייתי עושה כל מה שצריך לעשות ומתפלל ומבקש מהקב"ה. אבל בשביל זה אתה צריך להיות perfect, מושלם בשביל שלא תהיה סיבה למידת הדין לקטרג ולומר זה לא בסדר. להגיד לך? לא יכול. אבל לבקש בשבילך אני מוכן, אם אתה מוכן לעשות את החלק שלך, להיות צדיק, אתה מוכן? דיויד: בטח, מאה אחוז. הרב: מאה אחוז, רגע. אתה שומר מצוות עד היום? דיויד: כן. הרב: אתה נולדת בבית דתי? דיויד: כן. הרב: אתה הולך עם ציצית? דיויד: כן. הרב: אתה תגדל מהיום זקן? דיויד: כן. הרב: כן. מי שברך אבותינו הקדושים אברהם, יצחק ויעקב משה ואהרון, דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות הוא יברך את השם הטוב: דוד בן יוסף. השם ישלח לו תרופה וישועה קרובה מהרה לעמוד מכיסאו. אמן. הקהל: אמן. (שירה). יולי 2001 מראיין: דיויד הראה לנו כמה מהדוחות הרפואיים שלו, ואני חושב שכתוב שם שהרגליים שלו התארכו ב- 10 ס"מ . ד"ר נדלר: כן, זה נכון. מראיין: האם זה יוצא דופן או שזה צפוי שזה יקרה? ד"ר נדלר: זה די יוצא דופן מכיוון שככל שהאדם מתבגר הוא נחלש ולא מתחזק. דיויד (חזרה): האם יש משהו שאני צריך לעשות כדי שיעזור לי לקום מכסא הגלגלים? דיויד: וכעת יש שינויים מאד מרשימים שהרופאים בעצמם מתקשים להסביר. וכמו כן אני יכול לעלות ולרדת במדרגות כשאני נתמך בצד אחד בקביים ובצד שני במעקה המדרגות. ניסיתי לעשות זאת לפני שנה והתעלפתי בעקבות ניסיון זה. וברוך השם בששת החודשים האחרונים, אני עולה ויורד במדרגות, לבדי. כל מה שאני רוצה בעיקרון זה לקפוץ החוצה מכסא הגלגלים ולתרום אותו לצדקה. את תהיה המתנה הטובה ביותר שאני אי פעם יכול לתת למישהו. סוף סוף, אני רוצה ללכת לישיבה ולקיים את החלום שלי, להיכנס ולצאת מהישיבה בלי עזרת אף אחד. והחלק השני של החלום, הוא ללכת אל מתחת לחופה מבלי להשתמש בכסא גלגלים. הרב: אני לא מכיר הרבה אנשים, גם לא שמעתי על הרבה אנשים שקמו מכסא גלגלים ודובר כשנולדו כך. …. אין לקב"ה בעיה אם הוא מחזיק עם שלם בניסים לאורך כל ההיסטוריה אפשר שגם פה יכול להיות נס. סוף הסרט. 

(09:43) צעדת דוד  מקטע 3 :

 אנחנו מזמינים את דוד בן יוסף להיכנס. (דוד בן יוסף נכנס על שתי רגליו על רקע השיר: איש לרעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק, חזק ונתחזק עד ביאת גואל.) אשריכם ישראל. כן יהודים יקרים אני חושב שרשות הדבור נתונה עכשיו לרבי דוד בן יוסף. אשריך הרב – ערב טוב (באנגלית) דיויד: ערב טוב (בעברית) הרב: אם אתה יכול לספר לנו קצת את ההשתלשלות של הענינים עד שבאת לכאן. דיויד: (תרגום) התחלתי כלפני שנה כשהכרתי את קלטות הרב אמנון יצחק, דרך חבר של חבר שלי. וראיתי את קלטת הוידאו עם האישה שאין לה ילדים. היא טענה שהיא רוצה עזרה כיוון שהיא רוצה ילד. היא ביקשה מהרב ברכה והרב נתן ברכה וכל הקהל הנוכח ענה אמן מעומק הלב ולבסוף הברכה התקיימה. וראיתי במו עיני תינוק בזרועות האישה ההיא. לכן אמרתי לעצמי מדוע שלא אהיה גם אני באותו המצב. מדוע שהנס לא יקרה גם לי. לכן שאלתי מחברי שהכיר לי את הקלטות של הרב אמנון, היכן הוא נמצא? אני רוצה לפוגשו, אני רוצה להבריא – עכשיו. לא מחר, ולא אתמול. האתמול הוא נחלת העבר, אני רוצה להבריא כעת. ושמעתי שהרב מגיע לאנגליה באפריל והמתנתי והמתנתי. וחיכתי בקוצר רוח לשאול את השאלה הבוערת בתוכי כבר 27 שנים. מה עלי לעשות בכדי לקום מכסא הגלגלים שאני איתו מלידה. ואותו זמן הגיע האחד באפריל, כשהרמתי את ידי וקיוויתי והבטתי, ולפתע מצאתי את המיקרופון בידי. ואמרתי לעצמי מה אעשה, יש כאן אנשים, אלפי אנשים, מאות, אני מתבייש. המילים לא יוצאות מפי. ואז אמרתי – לא. ה' הביא אותי לאולם הזה בכדי לשאול את השאלה הזו שחיכיתי לה זמן רב כל כך, שום דבר ואף אחד יעצור מבעדי לקבל את התשובה שלה אני מייחל. לכן, אמרתי לרב, הרב, אני יהודי דתי, ומשפחתי דתיה, אך הדבר היחיד שלא אעזוב לעולם הוא אמונה בה'. כיוון שדבר אחד אני יודע שבין אם אני יושב, עומד, או שוכב, ה' הוא חברי. לכן, אמרתי לעצמי, ה' הוא חברי, אני חברו. אני רוצה את עזרתו, אני אשיג את עזרתו. אז הרב בירך אותי וביקש ממני לגדל זקן, שהסכמתי לעשות זאת בלב שלם ולקחתי על עצמי מאותו יום והלאה לפחות שעה של לימוד תורה כל יום, שעה. לצערי, עקב מצבי נבצר ממני ללמוד בבית ספר יהודי בתחילה. לכן לימוד התורה שלי לא היה ברמה הצריכה להיות. אבל עכשיו, ב"ה, אני משלים את החסר. וכבר הצלחתי בעזרת הרב שלי וחברים רבים מקהילתי לסיים את המסכת הראשונה שלי. גמרא חגיגה. אך יש דבר אחד- אני רעב לעוד וכבר התחלתי מסכת שניה, מסכת ר"ה. חברי שאלו אותי מדוע בחרת דווקא מסכת ר"ה מכל המסכתות שבגמרא? אמרתי להם חברי היקרים , בחרתי במסכת הזו, ר"ה, כיוון שבזמן הזה, בר"ה הבא, כסא הגלגלים יהיה נחלת העבר. הרב: בע"ה. 

(05:15) חלומותיו של דוד בן יוסף מקטע 4 :

 דיויד: ב"ה, בעזרת לימוד התורה, ואמונתי בה', וההתחייבות על עצמי גבי כמה מצוות, שינוים פיזיים הפכו למציאות ולא נשארו כחלום. בשלושה ארבעה חודשים בזכות ברכת הרב, אני יכול לומר בכנות, והדוקטורים המומים מעובדה זו, אך רגלי התארכו ב10 ס"מ בשלושה חודשים. הרופאה שלי שאלה אותי, מנין הכוחות האלו באו? הרופאה שלי לא יהודיה אך אמרתי לה בכל זאת. אמרתי לה שהכוחות ברגלי באו מהדחף שלי לדבוק בה', יותר ויותר כיוון שהוא שם בשבילי להחזיק בי. וזה מה שאני עושה. אנשים שואלים אותי, לאחר הברכה מה אני רואה עצמי עושה בעוד שנה, שנתיים, שלוש. יש לי שני שאיפות בוערות בי. אני שאפתן. כיוון שאני יודע שה' הוא חברי. ואני רוצה לחלוק איתכם את שאיפותי. השאיפה הראשונה שלי היא ללכת לישיבה, לא משנה היכן שהיא , בלא הצורך להסתכל במבנה הבניין אם אוכל להיכנס. האם יש מדרגות, האם יש משהו בדרכי, האם השירותים נגישים. כל השאלות האלו שעומדות בדרכי. אך אני מבטיח לכם, אני לא יודע מתי, אך אני יודע איך. אני אכנס לישיבה ואני אלמד כיון שאני רוצה לחפש את ה' עוד ועוד. והשאיפה השניה שלי היא, זו שאיפה אישית. היא ללכת לחופה. ולהשאיר את הכסא היכן שהוא שייך, במחסן. תודה רבה לכם. הקב"ה אנחנו אוהבים אותך הקב"ה אנחנו הבנים שלך.