האם לומר הלל ביום העצמאות? בירור הלכתי ומציאותי לאור עצמאות מדינית ותלות בגויים
- - - לא מוגה! - - -
היה זה שכרנו.
יש אנשים שהמקצוע שלהם הוא ליצנים איך אומרים אוהבים אקשים ולכן לגבי התפילה מחר אין להם שום הלכה, שום דין, שום דבר אלא הם באים רק בשביל לעשות שמח מה שנקרא תלך מחר למוסייף ואתה תראה אנשים אף פעם לא תראה אותם במוסייף בל יראה ובל ימצא הם באים פעם בשנה
בשביל האקשים כמו שאומרים
אם החזן יגיד וידוי הם יצעקו הלל,
אם החזן יגיד הלל הם יצעקו וידוי.
טוב, על הליצנים האלה אתם יודעים כת ליצנים לא רואה פני שכינה עליהם אין לנו שאלות
אבל יש אנשים רציניים ששואלים ברצינות
וצריך להגיד להם שייזהרו יש כאן איסור לא תישא את שם השם אלוהיך לשווא אלה שמברכים או שהחיינו או מברכים על ההלל
הם עוברים באיסור חמור ולכן צריך להסביר להם בנחת
שאין לעשות כדבר הזה.
גדולי הפוסקים דנו בנושא הזה 62 שנים מאז שקמה המדינה ו-99% מהפסקנים מגדולי הדור כולם אמרו את הדברים הללו.
כמה וכמה טעמים הסבירו לנו.
הטעם הראשון,
כשאתה מקבל עצמאות נהיית מדינה שאין לה שום קשר מה יגידו האחרים.
אתה עושה מה שנחוץ לך, מה שהאינטרסים של המדינה.
אם אתה עצמאי באמת,
כאן מתחילה השאלה, כאן יש סימן שאלה.
אבל אם אתה עדיין לא עצמאי, אין שום שאלה.
הראיה לדבר,
תראו בסימן רי״ט, ארבעה חייבים להודות.
אדם שנוסע,
בין אם הוא נוסע ביבשה או בים, צריך לברך אחרי זה הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב.
אבל אם האדם הזה עדיין נמצא בים,
הנסיעה באונייה לוקחת שבועיים או יותר.
ומגיע יום חמישי,
יש להם שם ספר תורה.
מוציאים ספר תורה,
מתפללים שם, קוראים בתורה,
ואחד מהם רוצה לברך הגומל.
הוא כותב בספר דבר משה,
אסור לו לברך. למה?
כל מה שנאמר שם באותם הארבעה,
כשמגיעים לתחנה הסופית.
סיימנו, הגענו לנמל, סיימנו את הסכנה,
כעת אנחנו יכולים לברך הגומל. תודה.
או לא יבוא ולא יהיה אדם חולה.
גם שם אמרו הפוסקים את הדבר ה...
אפילו אם ברוך השם הוא קצת יותר טוב,
אם יקום ויתהלך בחוץ על משענתו,
הוא בא,
מגיע לבית הכנסת, אבל עדיין הוא לוקח כדורי אנטיביוטיקה,
עדיין לא התאושש, עדיין הוא חולה,
תאמר לו תחכה, אל תברך הגומל ביום חמישי,
תחכה עד יום שבת, אז תהיה בריא לחלוטין,
וכן כל כיוצא בזה.
אותו דבר גם כאן.
אם נניח היינו מקבלים עצמאות, היינו כמו שווייץ.
שווייץ, אין להם מלחמות,
עושים מה שרוצים, מה שהאינטרס של המדינה,
אם זה בנושא הכלכלי או דברים אחרים, לא עושים חשבון
לאף אחד.
אם היינו כך, אז היה מקום לדון.
אבל לצערנו, המציאות אינה כן.
פעם היו שולטים עלינו הטורקים,
החלפנו אותם עם הבריטים,
החלפנו את הבריטים עם האמריקאים.
פעם היה הנציב העליון הבריטי אומר לנו מה לעשות,
היום האפנדי ברק אובמה אומר לביבי,
תגיד שתי מדינות לשני עמים, והוא אומר.
תגיד שלא יבנו בהתנחלויות,
הוא אומר. לא רק אומר, הוא אומר ועושה.
הוא נותן את הפקודות.
אז איזה מין עצמאות זו,
כשאתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה,
יש איזה מישהו שאומר לך מה לעשות.
בזמנו, מי שזוכר,
לפני 19 שנים,
כשאותו סדאם חוסיין רצה לבנות כור אטומי,
מנחם בגין שלח טייסת F-16, הפציצו,
גמרו את זה,
הורידו מעלינו את הסכנה.
היום אותו הפרסי הרשע ההוא,
אותו הגוי הפרסי,
הוא אומר בפירוש,
הוא לא מסמן את הכוונות שלו,
הוא לא אומר את זה למטרות שלום,
אלא הוא אומר שהוא ימחק אותנו מהמפה.
מה היה צריך לעשות?
להפציץ אותו.
בשביל מה יש לך חיל האוויר?
בשביל מה יש לך מטוסי F-16,
15, 18? בשביל מה אתה צריך את זה?
יש לנו טילי יריחו. בשביל מה אתה צריך את הטילים האלה? בשביל להפציץ, בשביל לעשות.
אם לא תעשה את זה,
הגוי הרשע הזה, בעוד שנה יהיה לו פצצה ביד.
תתאר לך שאין לו את הפצצה, הוא יגיד,
אם לא תפנו את חברון, אני זורק עליכם פצצה.
מה יגידו האנשים? פיקוח נפש, סכנה.
הוא יהרוג חמש מיליון,
יגידו מיד, תפנו את חברון.
כל דבר שהוא יגיד, יפחדו.
הוא יגיד לא לעלות יותר עולים חדשים.
ישמעו לו, יגידו פיקוח נפש.
ואז,
זה הסוף של המדינה.
כל דבר הוא לאט-לאט יגמור את...
המדינה מתוך הפחד הזה, לא מזמן היה סקר בעיתון הארץ, היה כתוב, כשהוא מודיע דבר כזה התוצאה היא 20% יורדים, עוזבים את המדינה
אתה יודע מה זה ה-20%? מיליון וחצי יעזבו בגלל הרשע הזה?
להרוס את כל המדינה, כל מה שיהיה ולכן מה השכל הפשוט אומר?
שלח מיד את חיל האוויר, תפציץ אותו למה לא עושים את זה?
כי אובמה לא מרשה
נו אז אתה עצמאי?
אפילו בדבר גדול כזה,
אם חלילה אובמה אומר לך אל תאכל שוקולד,
אם הוא יגיד לך אל תבנה בית חרושת לשוקולד,
נו בסדר, הייתי מתחשב בדעה שלו,
בדברים קטנים, בדבר שהוא מותרות בעלמא הייתי מתחשב.
כאן זו סכנה קיומית,
ואפילו אחי, אין להם ברירה,
הם לא עושים את זה בגלל העיניים היפות של אובמה,
הם פשוט פוחדים ממנו, אין לנו ברירה, אנחנו תלויים בהם.
בכלכלה, בדברים האחרים.
ולכן, אם אתה לא עצמאי,
אפילו בדבר שהוא סכנה קיומית כזו,
אתה נאלץ לשמוע לא ולהתקפל.
אז מה, על מה ולמה להגיד את ההלל?
על מה אתה קורא ליום הזה, יום העצמאות?
אתה עדיין לא עצמאי,
אנחנו קשורים עדיין לאותם הגויים, לאותם האנשים.
כמו שאמרתי, אותה גברת בשינוי אדרת, פעם היה הבריטי,
היום זה האמריקאים, היינו אך.
זו הטענה הראשונה שאמרו גדולי וחכמי הפוסקים. אני זכיתי להתפלל עם רבים מגדולי הדור בעשרות שנים.
אם זה ראש הישיבה, רב רבנן, רבנו עזרא עטיה,
אם זה מורנו חכם מן ציון, הגאון הרב אלישיב.
גם כשהיינו מתפללים עם בדל החיים עם האבא,
החזן היה חכם מן ציון,
והאבא היה מתפלל שם ביחד,
היינו מתפללים ברחוב אלקנה שנים רבות.
גם כן היה, האבא היה אומר, וידוי,
וכן כל כיוצא בהם.
גם שאר חכמי הדור, ספרדים, אשכנזים,
כולם הבינו את הדבר הזה.
כשקמה המדינה בתש״ח,
ביום הראשון לא ידעו לקראת מה הולכים,
ואז היו הרבנים הראשיים הרב יצחק הרצוג והרב בן ציון מאיר חי עוזיאל.
הם שמחו מאוד,
והם אמרו ברכה בשם ומלכות שהחיינו והקיימנו והגיענו לזמן הזה.
שנה אחרי זה לא בירכו.
מה קרה?
בינתיים הם הספיקו להכיר את המדינה.
ברגע שקמה המדינה, הרב ארצוק טען אמר כל החוקים של המדינה הכל צריך להיות על פי דין תורה.
כל אחד שיש לו בעיה ילך אך ורק לבית הדין הרבני
לא שמעו לו, הקימו את הבגץ,
הקימו עלינו את בתי המשפט שהולכים לפי החוק העות'מאני, האנגלי והאמריקאי
אז הוא שאל אותם, אז בשביל מה הקמנו מדינה? כך הוא שאל אותם
ולכן הרב עצמו אחרי שראה את המציאות התפכח ולכן שנה שאחרי זה
הוא הפסיק לברך ולא העז לומר בשם ומלכות עת שהחיינו.
לא רק הוא, יש עוד הרבה שגם הם שינו כיוון.
מי שילך מחר להתפלל במערת המכפלה, יש שם מניין בנץ החמה,
גם שם מתפללים,
אומרים וידוי כרגיל.
אותם האנשים הם כולם כיפות סרוגות שלפני כמה שנים היו אומרים הלל.
למה שינו?
הם ראו את הפרצוף של המדינה,
אם זה היה בפינוי של גוש-קטיף,
אם זה היה בפינוי של עמונה או דברים אחרים.
ראית מהי המדינה.
אז הקמנו מדינה כדי שיהיה לבעליה מעטפות,
יהיו להם עוד מעטפות,
בשביל זה הקמנו את המדינה.
האם זה תפארתנו לחילול השם, כשכל העולם שומע מה נעשה כאן בירושלים או בארץ?
אוי לאותה בושה.
ולכן אותם האנשים, איך אומרים,
בא להם השכל.
הרב הרצוג, מייד אחרי שנה הוא שינה כיוון.
יש אנשים, לקח להם יותר זמן. יש להם, כמו שאומרים, הצתה מאוחרת.
אולי הפלגים היו רטובים שם, ולכן לקח להם זמן.
אבל רוב חכמי ישראל, גדולי הדור,
מעיקרה לא תלו תקוות באותם האנשים, במנהיגי המדינה,
ולכן עדיף שב ואל תעשה.
לא כדאי לעשות כדבר הזה,
להסתבך בעוון דאורייתא, לא תישא את שם ה' אלוהיך לשער.
עד כאן דברי הלכה.
עכשיו אני אומר עצה טובה.
יש אנשים שגרים בשכונה אחרת.
לא מתפללים בשכונת הבוכרים שכאן יש אנשים בני תורה.
יש מקומות שאנשים לא מבינים, ושם עושים אחרת.
אל תריב על הדבר הזה, לא צריך להתקוטט.
יגידו הלל, לא יגידו הלל,
מתי את שלך תעשה?
הם יגידו הלל, אתה תגיד בלחש את הווידוי.
לא צריך לעשות בשביל הדבר הזה מחלוקת.
מספיק, שנאת חינם היה, לא צריך שיהיה חלילה הווה,
ולכן אדם צריך להיות חכם.
אל תהיה צודק, תהיה חכם, ולכן בדברים האלה,
כשם שמצווה נאמר דבר הנשמע,
כך מצווה שלא נאמר דבר שלא נשמע.
כי בנושא הזה, חוץ מהשכל,
חוץ מההיגיון וההלכה שאמרנו,
יש כאן הרבה רגש.
אני דיברתי עם הרבה אנשים בדבר הזה,
ואני אומר להם בהיגיון,
לא היה להם מה לענות בשכל,
אבל הרגש שלהם לא נותן להם לשנות כיוון. טוב, יש להם בעיה,
אולי הפסיכולוג יכול לעקור להם, לשנות להם את הרגש,
אבל לעשות מזה מחלוקת, בוודאי שאין הווה מנה בדבר,
אמרו, אמרו, לא נורא,
אבל אדם ששואל אותנו, אדם רציני, עצה טובה כמה שמעלה,
אז תענה לו את הדבר הזה,
ולא רק הטענות האלה. אני אמרתי חלק מהטענות.
מי שרוצה יראה את התשובה בספר ידיע עומר חלק ו', שם האבא מעריך יותר,
מביא עוד הרבה דברים שבגללם אנחנו מנועים מלברך, ומי שמברך על ההלל, ברכתו ברכה לבטלה.
הקימו את המדינה, מדינה ליהודים.
מדינה ליהודים צריך גם שהכול יהיה על פי תורת היהודים,
על פי התורה הקדושה.
לגנב את ילדי תימן זה תואם את התורה?
האם בשביל זה הקמנו מדינה?
ראית אחד שתפסו אותו ושמו אותו בכלא בגלל שגנב את ילדי תימן?
מכרו את אותם הילדים כל ילד תמורת 5,000 דולר,
ולהורים אמרו, הילד מת.
נו, בשביל זה הקמנו מדינה?
ואם הרב עוזי משולם דיבר, ראית מה עשו לו.
וכן על זה הדרך. אני אומר,
חלק מהדברים הקטנים,
מהבעיות שיש לנו במדינה שלנו.
כאן לציבור הזה אני לא צריך לומר את הדברים,
הציבור שלנו מפוכח ויודע את הדברים,
אבל נפקא מינא, אם שואלים אותך,
נדע מה שתשיב להסביר להם לאותם האנשים בלשון נעימה,
כדי שידעו ויבינו את האמת.
אבל כולנו מקווים יבוא מחר מלך המשיח,
ואז אליבא דקולעלמא,
יש כמה וכמה ברכות שחלק מחוכמתו לרעיו, יש כמה ברכות,
נוכל לברך כמה וכמה ברכות, נגיד הלל בברכה בעזרת השם.
בזה לא יהיה ויכוח אליבא דקולעלמא לעשית את הדברים האלה למהדרים.
בימים האלה, ימי הספירה,
נחלקו האחרונים האם מברכים ברכת שהחיינו על פרא חדש או על בגד חדש או לא.
הוויכוח הוא