מעשה בזוג מאורס

- לא מוגה! - 

עכשיו אני רוצה לספר לכם סיפור שיסביר לנו את הדברים. מעשה שמבדיל בין הענווה של גדולי ישראל לאלה שרחוקים ממצוות. המחבר מספר בצהורי יום בהיר הטלפון בבתי צלצל בצד השני אחד מרשם מוסדות בעלות תשובה בהול במיוחד וסיפור מוזר אחת הבנות עומדת לבוא בשעה טובה ומוצלחת בברית עיר אירוסין עם בן תורה ירא שמיים הערב צריכה להערך סעודת אירוסין אלמי על החטא לפתח נח הרוח טהרה וישרות להם והחליט ליד את זוגתו לעתיד כי בעבר סבל ממחלת לב ובמשך חודשים פרפר בין חיים למוות בבסוף הוא מספר שהוא עברי לחלוטין והוא לא סובל ממאום הכעת ויש לו מסמך רפואי מאשש את העובדה הזו מתחילה לא רצה לדבר על כך עם המשודכת אבל שהבין שהרבנים שיבואו למסיבת האירוסין ישפרו את הנס שהיה לו. לכן הוא החליט להקדים את זה שתדע ממנו. משפחת הכלה נלחצו מאוד, מיד יצרו קשר עם מנהל המוסד שהיא לומדת. נבעץ מה עושים. מנהל המוסד לא יודע לקרוא מסמך רפואי ולכן הוא פנה אליי שאני אעזור לו. זה נגע לליבי אומר המחבר. מהרתי להתקשר לאחד מעסקני הרפואה הידועים בירושלים ונתן שן פרופסור מהולל ראש אחת המחלקות החשובות בבית חולים גדול בירושלים בהצה במסמך הוא יוכל להגיד לך מה מצבו של הבחור לא בזבזתי זמן פניתי להתקשר לאותו פרופ פרופסור, לא הסגתי אותו. כל פעם ענתה לי מזכירה אחרת. ופעם אחת נאמר לי שהוא בביקור במחלקה. פעם אמרו לי שהוא בתייחצות בחדר ניתוח. פעם שלישית סתם כך טלפון תפוס. חצי שעה הטלפונים לא נסו פרי. החלטתי לקום. לקחתי מונית. נסעתי במהירות לבית חולים בתקווה שאצליח להתר אותו פגישה של רגע שיגיד לי רק מה המצב של החתן מהמסמך הגעתי מולי חלף רופא שנראה פרופסור מדופלם הצצתי בתק זיהוי על החלוק בדיוק זה הרופא שאני מחפש ראיתי השגחה עליונה, ניגשתי אליו ביראת כבוד וסיפרתי לו שאני זקוק מאוד לעצתו. הוא שאל מדוע? סיפרתי לו את פרטי המקרה על החתן והקלה וכולי ו שהקלה והבני משפחה לא יודעים איך להתייחס. כל הזמן אנחנו צועדים, אני והפרופסור הנכבד לכיוון המחלקה ואני המשכתי ואמרתי שבני המשפחה מוכנים לשלם כל שידרש לקבל חווות דעת מלומדת, אלא שהעניין דחוף ביותר. ומה אתה רוצה? חקר הפרופסור בשלישית. אמרתי בכיס שלי מצוי המסמך הרפואי והנה הואו לכבוד הפרופסור שלבתי מהכיס את המסמך פרסתי את הדף המקופל ביקשתי בעדינות שיעיף מבט לתגובה שלו לא פיללתי בחלומות הגרועים הוא נעמד הלום רעם כאילו מישהו יקע ראשו בפטיש ופרץ כחייה פצועה חצוף מחוצף שכמוך פר אדם חסר תרבות שהוא אדום כל חלל הפרוסדור הרחב עצרו כל העוברים ושווים בתדמה והוא לא נרגע. איך אתה בעיז לפנות אליי כך במסדרון? אתה לא מתבייש. ניסיתי להסביר לו שכבר שעות אני מנסה לקבוע פגישה עם השלוש מזכירות. הוא לא נרגע. הבנתי שאין סיכוי להרגיע את הגאווה שלו שנפגעה. הסתלקתי כלעומד שבאתי. חזרתי בחזרה, עמדתי כבר לעזוב את המקום, פתאום אני שומע אותו, בוא אין הרגע. נעצרתי, חשבתי אולי הפרופסור שהכיז את חמתו התרכך ומתרצב והעיל לענות לשאלתי. עזרתי מאושש אליו. ניסיתי להגיש לפניו את הדף והוא כאחוז טירוף ראה עוד פעם את הדף ביד כמעט לקע בשבת צמוחי וצבח כמטורף אל תחז להראות לי את המסמך עצוף מחוצף רציתי רק לשאול אותך שאלה ואז הוא שאל אם אני הייתי בא לישיבה שלך והייתי שואל את ראש הישיבה שלך שאלה בתלמוד שהוא הולך בפרוסדור ולד במדרגות הוא היה מסתכל עליי בכלל הלב התמלא רחמים על הפרופסור הגאם לא יכולתי שלא להטיח זאת בפניו ואמרתי לו פרופסור נכבד, אני ממש מרחם עליך שלא זכית להכיר את גדולי ישראל. הם היו כשובים ועירניים לכל שאלה של ילד קטן שתפס אותם ברחוב. הדברים לא התקבלו על ליבו הנפוח של הפרופסור שהסתלק מהמקום מנפנף בידיו כאחרון התגרנים בשוק חצוף עצוף יצאתי מבית החולים כלעמת שבאתי ומחשבות געגוע הציפו את מוחי על הרגעים שבצעירותי חבשתי ספסלי הישיבה הקדושה כל תורה שהרביץ בתורה גאון האדיר רבי שלמה זלמן אוירבך זכר צדיקה פעמים רבות נזכרתי היו מטרידים את ראש הישיבה בשאלות של נערים צעירים שאלות שבקושי ובדוחק ניתן להדביק עליהן תבית שאלה מעולם לא ראינו אצל ראש הישיבה קוצר רוח או חוסר סבלנות תמיד ממתין במאור פנים עד שנסיים להרצות את השאלות חר היה משיב עליהם בטוב טעם ודעת עד שהיה בטוח שהעומד הבין וקיבל את דבריו מאות פעמים עצרו אותו אנשים בחורים בחדר המדרגות בצתו המכונית ועל מבטן הישיבה מימיו לא ראה אותות מהירות וחיפזון ותמיד עיתותיו בידו עבור הכלל והפרט רוב השאלות שתופסים אותם זה רק במדרגות או בדרך לבית כנסת או בחזור זה תמיד אחר כך המחשבות נדו לישיבת פונביש שגם שם הסתופפתי בדמותו של ראש הישיבה גאון אדירבי אלעזר מן החמן שך זכברך צפה ועלתה מיד לנגד ענין זכור נזכרתי איך היה כשוב לשאלותנו משיב במאור פנים באורך רוח הגם שהשואלים היו בחורים צעירים או ילדים ממש נזכרתי בימי זקנותו שבחורי שבעמבוגרים כבר לא הניחו לבחור ורים צעירים לגשת אליו להטריד אותו בשאלות שונות ומשונות וכשהגיע לאיכל הישיבה הקיפו אותו מכל עבר ואנחנו צעירי הישיבה ידענו זה הזמן היחיד שניתן לדפוס את ראש הישיבה ולהתבשם מגדולתו וקומתו הענקית כשהוא יורד במדרגות הוא הולך במסדרון רבי שלמה זלמן אוירבך הגאון האדיר ידע והכיר בגדלות עצמו. הוא ידע שעשרות אלפי בתיה בישראל מנהלים אור החיים לפי מוצא פיו. בכל זאת לא גבע ליבו, לא רמו עיניו ולא הלך בגדולות ובנפלאות ממנו. הרב שך לא היה נחות בעיני עצמו. הכיר וידע שהוא מנהיג. במקרים רבים. התערב ופסק גם כשלא נדרש, כשידע כי משמיים חפצים בכך אבל זה לא עורר בו ולו מעט גאווה שפל רוח היה להחזיק טובה לעצמו עם כל המעלות והיה סבלני ועינוותן כלפי הכל שני גדולי הדור האלה רבי שלמה זלמן אוירבך והרב שך אי אפשר לומר שע הענווה שלהם הייתה נחיתות עצמית. הכירו בגדולתם עד הקצה, אבל מימם לא החזיקו טובה לעצמם משום כך. הייתה להם סבלנות אדירה כלפי ילדים רכים ובחורים צעירים ביותר. אם אתם חושבים שבזה הסתיים המעשה, אתם טועים. שבתי הביתה ויצרתי קשר שוב עם העסקן הרפואי ואמרתי לו שלא הצלחתי לעזר בפרופסור הנכבד. נכבד ממש. ביקשתי ממנו פרופסור אחר. הפנה אותי לפרופסור חשוב ונכבד לא פחות ואמר לי להתקשר למרפאה בבית החולים. הפעם עם לב מלא חששות התקשרתי, עה מזכירה והתפלתי. העבירה אותי ללא המתנה. ישר להפרופסור. שאל רצוני בכל אדיב וחבי במיוחד הזין בקשב לדברים ואמר אני יוצא לביתי ממש ברגעים אלו. שלח את המסמך לביתי בפקס כשהגיע בעוד שעה אעיין בו ואשיב לך מיד עשיתי כדבריו והתקשרתי הייתה לו הרצאה שלמה מוכנה ומדויקת על המחלה על הפרטים שלה באופן הריפוי בסבלנות החל להסביר לי שלב אחר שלב את המידע שברשותו אבל אני ידעתי כמה נפשם של בני משפחת הכלה ממתינה לתשובה סופית. זה אירוסין. שוברים או ממשיכים? לא הייתי מסוגל להזין לכל הדרשה הזאת. מה לי ולכל הדרשה הזו? אני צריך בסוף מסקנה. בעדינות קטעתי אותו. אמרתי לו אני לא זקוק להסברים המפורטים. זה מרתק אבל אני צריך תשובה קצרה חד משמעית האם הבחור בריא כיום והאם יש לחשוש בעתיד משפחת הכלה ממתינים זה קבע את גורל בטם והוא כעס עליי האם אתה לא חושב שלכלה מגיעה לדעת את כל פרטי מחלת החתן הלא לא מעיני לך כלאחר יד עלולה הכלה לחיות כל חייה בתחושה שניסאה בגלל תשובה לא מדוייקת של פרופסור עסוק אחד גם היא מעיני לה שהחתן בריא ואתה תלך ותאמר זאת לבני המשפחה הכלה עלולה להיכנס לדמיונות ולקום כל בוקר בבעלה אם בעלה עוד נושם [מוזיקה] בכל זאת התחננתי לפרופסור תועיל בטובך לענות לי רק בקצרה. מה התשובה? אני מוכן בתנאי שתבטיח לי שלא תתרוג את השפופרת ותרוץ לספר זאת למשפחת הכלה. נתתי הבטחה ואז נשמעה תשובה הבחור בריא לחלוטין אין כל סיבה לחשוש למה הודדתי לו בכל פה ולאחר שסיים להרצות לי על כל פרטי המחלה לפני שהנחתי את השפופרת על קנה אמרתי לו דע לך אדוני הפרופסור אני ממש מעריץ אותך ואת היחס שלך לך אין לך מושג מדוע ולמה אבל דע לך כי כך הוא שתיקה קצרה מעבר לקו ואחרי זה נשמע קולו של הפרופסור אני מבין היטב למה אתה מתכוון ואני רוצה לומר לך יש סיבה למה אני מתנהג בשונה מהתנהגותם של רופאים אחרים בצעירותי למדתי בישיבה. כשעזבתי את הישיבה לטובת לימודי רפואה, הבטחתי לעצמי שלא יעבור יום עליי בלי לימוד דף גמרא וזה מה ששומר עליי. יהיה שלום. הנחתי את השפופרת. ליבי נפעם דמעות של התרגשות בעיניי. בדברי רבותינו ריחפו מולי רבי מאיר אומר כל הלומד תורה לשמע זוכה לדברים הרבה ומלבשתו ענווה ויראה אין לנו יותר מזה לא התורה מעדנת התורה הופכת בין אדם לאדם בלי זה ככל שאתה מקבל תערים יותר גל גאווה מתפוצצת לך בפנים. אתה אתה הופך להיות בהמה. אתה בלתי נשלט. אתה לא יכול לשלוט במידות שלך. לצעוק באמצע המסדרון. איך מסתכלים עליך אנשים? אני בעצמי נתקלתי במקרים שפנית לרופא ואמרת לו סליחה, אפשר יש מזכירה. הוא לא עונה. מי אתה בכלל שאתה מדבר איתו? היו מנקי סופר כמה אוניברסיטה מקלקלת הייתה לי דודה שמ קראה לזה עוניברסיטה