דברי הגאון הרב זילברברג רבה של שיכון ה' בני ברק בהכנסת ספר תורה

- - - לא מוגה! - - - 

אנחנו נשמע כרגע את דבריו החמים והנפלאים של הגאון הגדול,

הרב מרדכי בונאם זילברברג,

רם בישיבת אור יהודה ברב שיכון ה' בבני ברק.

השמחה

היא גדולה מאוד.

יש בשמחה הזאת

קשר לחג החנוכה.

מי שמכיר

ומוקיר

את עוצמתו,

חוכמתו,

של גדול מחזירי התשובה בדורנו,

הרב

אמנון יצחק שליטא,

יודע שהמושג

מוסיף והולך בחנוכה הוא לא עוד מושג,

הוא הרב אמנון יצחק.

כל המהות שלו זה מויסי והולך.

רבותיי,

יש לנו מחלוקת בית שמאי ובית הלל,

פוחת והולך

או מוסיף לא הולך.

על הרב אמנון יצחק אין מחלוקת.

גם בית שמאי וגם בית הלל מוידים

שהם מויסי ואוילך.

רבותיי,

היום

זאת שמחה

שלנו באופן כללי, אבל של הרב

באופן פרטי.

ואני רוצה להסביר לכם.

אני מכיר הרבה בתי כנסת שהוקמו,

של אדמו'רים,

של ראשי ישיבות,

של רבנים חשובים.

אני לא מכיר את כל העולם,

אבל אני מכיר הרבה מאוד.

עוד לא ראיתי בית כנסת

שהרב בעצמו,

הוא היה הבונה,

הוא היה החשמלאי,

הוא היה האינסטלטור.

כל בית הכנסת

נבנה בידיו של הרב.

רבותיי, אנחנו עוברים כאן.

רוצים למצוא את הרב.

הרב לא במשרד, לא בבית.

אני שואל את הרב, אני עובר כאן.

כבוד הרב,

מה הרב עושה כאן?

הרב אומר לי, אם אני לא אהיה כאן, לא יעבדו.

24 שעות.

רבותיי, אני גם ראיתי.

הרב הוביל את העבודה.

נמצא כאן

סיני שיזאדה, שכן באותו בניין.

האם היה רגע שהרב לא היה בבית כנסת?

תגידי, היה או לא?

הרב זה היה בית הכנסת.

עכשיו אנחנו מבינים,

ומבינים מאוד,

שהשמחה הזאת היא שמחת כלל והפרט.

שמחת

הכנסת ספר תורה,

שאיך שאני מכיר את הרב,

שהרב

מכניס ספר תורה, הוא מכניס את הספר תורה הכי מעודר ששייך.

בלי חוכמות,

בלי ויתורים.

שלמות שבשלמות. אמת לאמיתה.

כולנו,

אין יהודי

שלא מכיר את הקושייה של הבית יוסף.

כמה ספרים נכתבו. אה,

קושייה אחת של מרן הבית יוסף.

לא היה.

כדי להדליק אל היום אחד נעשה נס.

שמונה ימים.

אבל למה להדליק שמונה ימים? ביום הראשון זה לא היה נס.

הקושייה הזאת נמצאת כבר במאירי.

אומר המאירי,

גם מציאת

פך השמן זה היה נס.

ועל זה אנחנו עושים חנוכה שמונה ימים.

והשאלה נשאלת מאליה,

שמן שדולק?

יש שמן של יום אחד שדולק שמונה ימים? זה נס?

זה נגד הטבע.

אבל אדם שהולך ומוצא מציעה,

200 שקל!

אוי, מצאתי.

זה נס?

זה מזל.

עובר מזל.

איפה הנס?

רבותיי,

המהר״ל קצת עמוק.

המהר״ל אומר שהיוונים נלחמו

והשתלטו על בית המקדש.

הם לא השתלטו רק בכוח הזרוע,

אלא גם בכוח הטומא,

בסדרי אחרי.

זה כנגד זה עשה אלוקים.

יש קדושה אז יש גם טומאה.

טומאה זה דבר רוחני,

וכשהיוונים היו סמל הטומאה בעולם,

והטומא כשהיא משתלטת,

אין מקום שהטומאה לא מגיעה.

אבל היה נס.

הפך שמן טוהר,

חוסום בחויסומוי של כהן גודל,

נעלם מעיני הטומאה.

זהו נס.

זה נגד הטבע.

אבל זה נס שיש בו

מסר.

והמסר הזה הוא מסר לכל יהודי,

והוא מתאים ויוצא מבית המדרש של הרב אמנון שליטא.

אי אפשר נגד טבע,

אבל יש דבר, אין דבר שיכול לעמוד מול הטבע,

חוץ מדבר אחד,

פך שמן טוהר.

אבל זה לא מספיק.

חתום בחויסומוי של כהן גודל,

חתום בחותמו של הרב אמנון,

יכול ללכת נגד הטבע.

רבותיי,

שנים שנים אנחנו זוכים

מעט

להתלוות לרב,

ראו ורואים ונראה דברים נגד הטבע.

דברים נגד הטבע, רבותיי.

כמה נשים שנפקדו, כמה חולים שנתרפו ממחלות קשות,

מברכותיו

של הרב הצדיק רבי אמנון.

אז הנה, עוד שייכות לחנוכה.

חנוכה זה זמן של ניסים.

מבקשים על ניסים.

הרי זה פלא,

לבקש על ניסים,

שמא הוא לא ראוי,

ואם הוא מקבל,

ינקו לו מזכויותיו. אבל כתוב לא,

זה זמן המסוגל לניסים.

רבותיי,

מי שנכנס כאן, 200 שקל.

20,000 שקל זה כלום להיכנס כאן,

בעולם הזה, להיות עם הרעב.

בעולם הבא מיליארד דולר לא יעזור לראות את הידיד של החדר שלו.

אין רחוב,

אין כפר, אין עיר שיש בהם יהודים ואין בהם משפחות שאומרות,

אומרים כל יום שמע ישראל,

השם אלוקינו,

השם אחד, בזכותו ומכוחו של הרב אמנון.

אשריכם ישראל,

אשרי השותפים לארגון שופר.

מי שמחובר לרב,

מחובר לחיים.

ואתה, רבי נתניהו, דניאל, אשריך.

אשריך, אתה,

כמה זכויות שיש לך אתה עוד לא יודע.

אשריך.

ספר תורה ול... איזה מקום,

איזה חוכמה.

הרבה אנשים נוטבים ספר תורה, חוכמה לאן?

שיש שכל,

לאן?

כל שבת, כל שני וחמישי,

הרב אמנון יוצא בקריאת ספר תורה מהספר תורה שלך.

תבין את המשמעות, אנחנו מבינים את המשמעות.

השם יעזור,

שבעזרת השם

מה שאנחנו רואים כאן

זה רק

סימן קטן.

הרב אמנון וכוחותיו ימשיך להפוך את עם ישראל כולו לשומרי תורה ומצוות,

ונזכה בעזרת השם

לביעת גואל צדק ולרוממות התורה,

והשם יאריך את ימיו ושנותיו של הרב

ושל משפחתו ויזכו הלאה והלאה להפיץ את מה שאברהם אבינו,

את האמונה בהשם ותורתו.