בכיה של חינם | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

ונקודה קטנה בעולם הזה הרי היא עולמות שלמים למעלה

מה שנראה אצלנו פה קטן,

בשמיים זה ענק

השמש גדולה פי כמה וכמה לאין שיעור מכדור הארץ

אבל בן אדם עם האצבע יכול להסתיר את כל השמש

אם הוא מקרב את האצבע על העין או לא רואה את השמש

נקודה קטנה פה

בשמיים היא לאין שיעור

פעולה של יהודי כאן

פעולתה בשמיים לאין שיעור

איסורים שאדם מקבל כאן

בשמיים זה לאין שיעור

לפי זה

התבהר לנו עוד יסוד

הרמב״ם אומר בפרק ג' מלקו תשובה

ושיקול זה אינו לפי מניין הזכויות והעוונות אלא לפי גודלם

ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות

כותב הרמב״ם

ומכה אביו ואמו מות יומת

כבר למדו חכמים שמיתתו בחנק

מי שיקרא את אביו או אמו מיתתו בחנק

ומקלל אביו ואמו מיתתו בסקלה

שזה יותר חמור הסקלה מחנק

והחמיר במיתת המקלל יותר ממיתת המכה

מפני שחטא הקללה מצוי יותר

שהכסיל, כאשר יכעוס, להתקצף

וקלל במלקו

ובאביו ואמו תמיד כל היום

ורק כפי מציאותה תמיד

צריך ייסור גדול

כיוון שזה רגיל על לשונו

אז הייסורים הרבה יותר קשים

והעונש יותר גדול

אפילו שחטא ההקה גדול יותר מחטא מקלל

בכל זאת החמיר במיתת המקלל יותר ממיתת המכה

מפני שחטאו של המקלל מצוי יותר

הרי אנחנו רואים שמדידה של החטא

אינה לפי הכמות

אלא לפי המצב שבו נעשה החטא

וכיוון שראה כתוב

שחטא הקללה מצוי יותר

ואם כן מצב חטא הזה הוא קל יותר לעבור עליו

לכן ניתן על זה עונש יותר גדול מעונש המכה

אף על פי שחטא המכה לפי כמותו הוא חטא גדול יותר

עכשיו החליטו בבתי משפט

שמי שטס בכבישים במהירות 200

וכולי,

אז מכניסים אותו לארבעה חודשים מאסר ישר

וגם הוא יהיה עציר לפני משפט.

למה?

קל בעיני האנשים, היו מקבלים עונשים קלים

אז ככה החליטו.

ועכשיו אחד ספג ארבעה חודש

מהראשונים.

למה? זה קל יותר לאנשים.

כאן יותר.

מתבהר מזה יסוד דברי הרמב״ם,

כיוון שנתבהר לנו

שכל הטבעת העולם הזה הוא כמו מפה גיאוגרפית,

ועניין המשפטים זה התנקות

והתפטרות מהחטא, כשהשם שופט את האדם ונותן לו ייסורים ומנקה אותו,

וכך הוא מתפטר מהחטא.

כל משפט עולם הזה הוא רק להתנקות מדין עולם הבא.

נמצא שהעבירה שעונשה חמור יותר בעולם הזה,

עונשה גם גדול יותר בעולם הבא.

ואם כן, כשהעונש המקלל גדול יותר בעולם הזה,

הרי באמת העוון יותר גדול,

אף על פי שמכה אביב יותר חמור,

משום שאין העבירה נמדדת לפי הכמות, אלא לפי המצב.

כל פרשת משפטים זו,

שאנו השבוע לפניה,

מכל הפרשה לומדים יסוד מדידת עבירות.

ייתכן

ששניים עוברים על לא תגנוב.

אפילו שהעבירות שוות בכמות,

זה גנב סף, זה גנב שור,

שניהם גנבים,

אבל אם האחד נתבזה בו והשני לא נתבזה בשעת הגנבה,

הרי כבר הם חלוקים בעונשיהם.

אחד משלם ארבעה כנגד מה שגנב ואחד משלם חמישה כנגד מה שגנב.

גנב עשה, הוא נושא אותו, אז הוא מתבזה בגנבתו,

אז לכן הוא משלם פחות.

וגונב השור, שהשור הולך לידו, הוא לא מתבזה,

משלם חמישה כנגד השור.

ביזיון של גנב כבר משנה את המצב בדין.

העבירה נמדדת בקנה מידה אחר לגמרי.

עד כגון זה מדידת העבירות לפי המצבים.

אין כוח באנוש

למדוד כל כך,

ואין שוקלין אותן, אלא בדעתו של אל דעות. נעזור

למה שאמר הרמב״ם.

אמר, ושיקול זה אינו לפי מניין הזכויות בעמונות, לא כמויות,

אלא לפי גודלם.

ואין שוקלין

אלא בדעתו של אל דעות.

האדמו״ר, זיכרונו לברכה,

אעיר על מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה, על הפסוק,

על הפסוק.

ויבקו העם

בלילה ההוא.

אמר להם הקדוש ברוך הוא.

אמר להם הקדוש ברוך הוא, אתם בחיתם

בחייה של חינם,

אני אקבע לכם בחייה לדורות.

כשבאו המרגלים וסיפרו מה קרה, מה ראו בארץ,

כל העם בחו.

איזה בחייה?

בחייה של חינם.

על מה אתם בוכים?

השם אמר שהארץ טובה.

על ארש.

אתם בוכים? שומעים?

עשרה מרגלים שאומרים כך וכך, אתם בוכים?

אני מוציא אתכם מארץ מצרים, נותן לכם את התורה, רוצה להכניס אתכם לארץ ישראל, מבטיח לכם שהארץ טובה.

ארץ זאת שמן ודבש, שיש בה הכל מעיינות וכולי, תאומות, הכל, הכל, הכל.

ואתם בוכים בחייה של חינם?

אמר להם הקדוש ברוך הוא, אתם בחיתם בחייה של חינם,

אני

אקבע לכם בחייה לדורות.

ומן אותה שעה נגזר על בית המקדש שיחרב

כדי שיגלו ישראל.

ועמד בזה האדמו״ר על גודל מדידת העבירות לפי דקות המצבים.

פשטות דברי אמורא לנו שאילו לא הייתה בחייה של חינם,

לא היה בית המקדש חרב.

ואת הבחייה לדורות לא היה.

וחורבן הבית לא היה.

ומי גרם?

בחייה פעם אחת בחינם.

בזמן הבחירות

היה רב אחד שבכה בחייה של חינם בכל בעורמה.

והעליל עלי עלילות דברים שלא היו ולא נבראו.

ומי ששמע איתו,

יכול להיות שגם כן בחה איתו.

אבל בשמיים לא מוותרים על בחייה של חינם.

אז אחרי פרק זמן אשתו נפטרה,

ואחרי מספר חודשים גם הוא נפטר.

אסור לבכות בחייה של חינם.

המדרש אומר אלו רבים על אלו.

חמס, מלאה הארץ חמס.

מלאה הארץ חמס? למה מלאה הארץ חמס?

יש חומסים, יש נחמסים.

החומסים,

מגיע להם עונש,

אבל הם נחמסים.

מה הם אשמים?

אומר המדרש, אלו רבים על אלו ואלו רבים על אלה.

אלה רבים על אלה בחימוש ממון,

ואלה רבים על אלה בחימוש דברים.

מה זה חימוש דברים?

אחד בא גזל ממנו כסף.

בשני צעק צעקות כאלה

שכולם חשבו שהוא רצח אותו.

ואז אתם יודעים מה קורה.

כשילד קטן אחיו הגדול נותן לו כאפה

והוא לא יכול להחזיר לו אז הוא צוחק, אמא, הוא הרג אותי! הוא הרג אותי ואז נכנסים לא בודקים ישר טראחטריך נותנים לגדול

והילד עם הצעקות

היה יותר חמסן

מהאחים שנטלו את המכה.

זאת אומרת,

אלו רבים על אלה בחימוש ממון ואלה... מי שצועק יותר מכפי שראוי,

מכפי, יותר מכפי שראוי, ראוי למבול.

מי שצועק בחינם

מי שמתבכיין בחינם

זה בחייה לדורות.

עם ישראל בחו בחייה לדורות, היא הייתה חינם.

למה? עד היום אנחנו בוכים. אין בית המקדש. למה?

בגלל פעם אחת שבכו בחינם.

ועומדים אנו בזה על הערה נורא שייתכן

שלו לא היו באים באותו חטא של מרגלים,

גם שם הייתה הטעיה.

מה הייתה הטעיה? הם האמינו לרוב.

עשרה מרגלים מול שני מרגלים.

אז אחרי רבים להטות,

נכון?

אבל כתוב גם לא תהיה אחרי רבים לרעות.

אם זה לרעות, לא תהיה אחרי רבים.

ואם התורה אומרת משהו,

אפילו יבואו רבים ויגידו נגד התורה, זה לרעות.

אחרי רבים להטות, זה כשזה לא לרעות.

כשהשם אמר שהארץ טובה,

אם תבוא ותגיד עשרה ומאה ומאה אלף ומיליון,

זה נגד התורה, נגד השם.

לא הולכים אחרי רוב במצב כזה.

אז ממילא אין להתפעל מכמויות

כמה אנשים אומרים,

או בפרט שהם נגועים בשוחד הבחירות וכו'.

הערה נוראה.

ייתכן

שלו היו באים באותו חטא של מרגלים

לידי מצב של חמימות

עד כדי בחייה, לא היה בית המקדש חרב.

ולמדנו מכאן מדידות של העבירות ועד היכן הדברים מגיעים.

שחילוק דק כזה בין מצב של בחייה ואי בחייה

מכריע כל כך משקל העבירה

עד כדי חורבן הבית.

מכאן מקור לדברי הרמב״ם,

שכתב שאין בכוח שום נברא להשיג מדידת ושיקול העבירות.

ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות.

משום דזולת הבורא יתברך

אין בכוח שום נברא למדוד בדקות שכזו.

אבל יש כלל.

האלוהים יבקש את נרדף.

מי שנרדף

אחרי אדם,

השם עם הנרדף.

אפילו אם הרודף צדיק

והנרדף רשע,

האלוהים עם הנרדף.

כל שכן אם רבים רודפים אחרי אחד,

אז השם ודאי עם הנרדף.

וכל שכן וכל שכן אם זה רדיפת חינם,

שנאת חינם,

על אחת כמה וכמה.

לכן אף אחד לא ינוכה מעוון זה.

רבי יחנן יאמר מה שאומר.

עושה הקדוש ברוך הוא זה קדוש ישראל.