חטא הנפילים בארץ | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום,

בריאות הנפש והגוף ברמח איברים ושסע גידים שהכל יגליד ויחזור לאיתנו בלי נזק,

פרנסה בשפע וזיווג טוב למיכאל בן סיימה מהרה.

הנפילים היו בארץ.

הם מלאכי השרת,

שנוצרו מאש ונפלו מרום הקדושה

עד עומק הטומאה,

כיוון שזנו אחרי הנשים היפות בדור המבול,

ודבקות הנפילים בצד הטומאה

גדולה יותר מדבקות בטומאה של כל בני דור המבול.

הנפילים

הם שם חזאי ועזאל.

הנוטה מצד טבעו אחר החומריות

ובוחר מדעת עצמו ברוחניות,

הרי זה יזכה להידבק ברוחניות

יותר ויותר מאשר זה הנוטה אחר הרוחניות מצד טבעו.

ברור שלא תפסתם מה שאמרתי.

תפסת?

תגיד.

זה שנמצא ברוחניות ולא ברוחניות,

כשהוא יתאנס לתוך הרוחניות זה יהיה במעלות ידינגורות מזה שנמצא, שהוא שואף לרוחניות.

לא בדיוק.

כמו שאמרתי.

הנוטה מצד טבעו

אחר החומריות,

אחד שכל הזמן הטבע שלו מושך אותו לחומר, חומר, חומר, חומר, חומר,

ובחר מדעת עצמו ברוחניות

להתרחק מהחומר וללכת לרוחניות.

אדם כזה,

הוא יזכה להידבק ברוחניות

יותר ויותר מזה שנוטה

אחר הרוחניות מצד טבעו.

יש לנו אחד

מצד הטבע שלו, הוא נוטה לרוחניות כל הזמן. אין לו משיכה בכלל לחומר, שום דבר, זה הכל אבלי העולם.

הוא נוטה כל הזמן רוחניות. ויש אחד כל הזמן נמשך לחומר, חומר, חומר. שניהם פה.

פתאום מחליט זה להימשך לרוחניות,

להתנתק מהטבע וללכת לרוחניות,

להתנתק

מטבעו אחר החומריות.

הוא ידבק יותר ויותר ברוחניות ממה שזה שבטבעו נוטה לרוחניות.

אבל מאידך גיל, הצד השני,

מי שנוטה אחר הרוחניות מצד טבעו,

חר בחומריות מעצמו,

התהפך.

זה ידבק בחומריות יותר ויותר אחר החומריות מצד טבעו.

זאת אומרת, יש חילוני,

הוא כל הזמן הולך,

הוא נמשך אחרי החומר בכל מכל כול.

והיה אחד דתי,

חרדי, מצד טבעו,

והחליט לשנות פאזה,

והתחיל להימשך אחרי החומריות.

הוא יישמע שזה שמצד טבעו היה נמשך אחרי החומריות.

וזה מה שאמרו בפסחים מ'ט.

עכשיו ברור.

אאופר ראש

יותר מכולם.

מי ששנה, למד טוב מגוי,

מאשת הגוי, ששונאים את היהודים,

מעם הארץ, הוא יותר גרוע.

מי שתלמיד חכם, למד, הכול,

הוא יותר גרוע מכולם.

אין יותר גרוע ממנו.

שהפך להיות האחר,

שחילל את יום הכיפורים, עשה דברים שלא נחזור עליהם.

דברים קשים ביותר.

שהרי הפורש מן התורה הוא מרוחק, הוא מובדל מן התורה יותר.

אדוני שלא למד אף פעם, הוא לא מרוחק מהתורה ומובדל ממנה.

הוא לא יודע כלום.

בור ועם הארץ.

מובדל וזה.

אבל זה שעקר את עצמו מן התורה,

או,

מועטב לענייני חרדים.

כמעט כל הכתבים לענייני חרדים,

הם באו מהחרדים,

שהם הפכו להיות שבאבניקים,

ואחר כך כופרים,

ואחר כך אפיקורסים.

וכך כתב המהר״ל, וזה לשונו,

זה שהיה כל ימיו רשע,

וחזר בתשובה.

אין ספק

כי הפרישה מן הדבר יותר במעלה.

כשהאדם פורש מן הדבר,

זה מעלה יתרה ממי שלא היה צריך לפרוש.

ממי

מעלה יותר גדולה.

ככה גם אומר הרמב״ם.

העומדים צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד,

משום שהוא טעם טעם חטא

ופרש ממנו.

מעלה יותר גדולה זה מדרגה גבוהה ביותר.

כשריבי אליעזר עלה לתיבה להתפלל, לא ירדו גשמים.

שאלה תלמידו רבי עקיבא

מאמר אבינו מלכנו ירדו גשמים.

שאלו מה, תלמיד יותר גדול מריבו?

אמרו זה מעביר על מידותיו וזה לא מעביר על מידותיו.

אפשר להגיד שריבי אליעזר לא מעביר על מידותיו?

טבעו להעביר על מידותיו אצל ריבי אליעזר זה היה בטבעו, זה לא היה...

זה לא נקרא מעביר, זה אופי, זה הטבע שלנו.

אבל רבי עקיבא הוא את מידותיו כמו שצריך.

אז אחד כזה שעוקר מעצמו דברים שהיו בו שליליים, הוא היה אומר,

מינו כחמור.

והוא פרש מכל זה, מכל הדברים האלה של המידות והתיקון שבהם,

אז זה נקרא מעביר את הגזירה גם.

אתה העברת על מידותיך,

אז גם אני מעביר.

הייתי צריך לעשות בצורת

בגלל שאתה מעביר על מידותיך, גם אני אעביר על מידותיי ואני אוריד.

ולכן הוא נענה.

אז זה הולך לפי היסוד הזה שאמרנו גם כן.

ולכן אמרו,

יותר מכולם, זאת אומרת גרוע מכולם,

כי הפורש מן התורה יותר רחוק מן התורה.

ממי שלא ראה תורה? מימיו.

וזה שפירש מן החטא

עשה תשובה

שהיה נוטה לעולם הזה הגשמי,

הוא ממי שלא היה נוטה אחריו כלל.

זאת אומרת,

כל מי שמהפך כיוון הוא נדבק בכיוון שהוא פנה אליו האחרונה,

יותר ממי שהיה שם תמיד מצד טבעו.

אמרו,

אמרו,

שאלו תלמידיו את רבי יוסף

מהו עזאל?

עמדו דור המבול ועבדו עבודה זרה.

היה הקדוש ברוך הוא מתעצב.

כמובן זה בהשאלה, כן? דיברה תורה בלשון בני אדם. זה כלפינו שנבין

מה היחס כלפינו, איך יש איזה שינוי.

מיד עמדו שני מלאכים, שם חזאי ועזאל.

אמרו,

ריבונו של עולם,

הלא אמרנו לך, לפניך,

מה אנוש כי תזכרנו,

ובן אדם כי תפקדנו.

אל תברא אותם.

הם יחטאו!

ועולם, מה יהיה עליו?

אז מה נעשה עם העולם?

רק לאום, לא נעשה שום דבר.

אמרו לו, ריבונו של עולם,

היינו מסתפקים בו.

הם מציעים את עצמם.

עזוב אותם אלה,

אלה יצואו.

חולדות מעבדה הפכנו.

אמר להם, גלוי לפניי,

אם אתם שרויים בארץ,

היה שולט בכם יצר רע.

והייתם קשים.

יותר גרוע מם אתם תהיו.

וואו!

אמרו לו, תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה את שמך.

זה לא מובן.

השם אומר, אני יודע שאם תראה שאנחנו...

הרי זו הייתה הטעות של דוד המלך עליו השלום, שהשם אמר לו, אתה לא תעמוד בניסיון.

יעקב, עמדו בניסיון.

אני לא מנסה את מי שלא עומד בניסיון.

זה כמו אומר המדרש, זה כמו אחד שמוכר כאן אז קנקן, שהוא יודע שהוא חזק, הוא מקיש בו.

בוא תראה איזה חזק, טח, טח, טח, טרונים.

זורק לרצפה, אתה רואה? לא נשבר.

אבל אם זה שעון נשבר או קנקן נשבר, הוא לא דופק עליו,

זה יתפוצץ.

אז לכן אמר לו הקדוש ברוך הוא, אתה לא תעמוד בניסיון.

אז הוא אמר לו, נשאני ובחנני.

אמר לו, אתה לא תעמוד בוא, נתעקש.

אמר לו, אתה לא יודע מה, אני אגיד לך גם במה אני אנסה אותך.

אז הם אמרו לו,

תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה בהן.

רדו ותדורו עימהן.

מיד קלקלו עם בנות האדם שהיו יפות

ולא יכלו לכבוש את יצרן.

והנה כתוב הנפילים היו בארץ בימים ההם.

למדת, למדת בארץ.

ואמרו נפילים שהפילו,

למה הם נקראו נפילים?

שהפילו את עצמם מקדושתם,

לזנות אחרי נשים שהן היפות.

לכן הם נקראו נפילים,

שהם נפלו.

ובשביל זה פילם הקדוש ברוך הוא מן העולם הבא.

חלק

בעולם הבא.

ונתן להם שכרם,

כמו שכתוב, ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו.

למה? על מה מגיע להם שכר?

אם הם נבראו ללא בחירה, כביכול.

ומה שעשו לארץ, על מה מגיע להם שכר?

אבל במקום עצם זה,

שרואים שהם

רצו לקדש שם שמיים, רצו

שלא יחטאו בני האדם, לכן לא כדאי לברותם, אולי יש בזה איזה צד.

בכל אופן, שכרם נטלו בעולם הזה.

הקדוש ברוך הוא גזר ברוב רחמיו וחסדיו

שגם האדם שלא תשובה בעולם הזה יזכה להינקות מעוונותיו לא אחר מותו

על ידי מירוק וייסורים,

שינקו אותו מכל הסחי והמאות, ידבק עליהם בחיים חיותו.

ואז הנשמה

נעשית נקייה במקום מיוחד שקוראים לו גיהינום, מכבסה,

ניקוי יבש, ניקוי רטוב.

כל הניקויים יש שם בכל המעלות.

ושם מתקבסת הנשמה מכל כתמיה.

אבל ישנם רשעים גמורים,

שהם דבוקים מאוד ובשום פנים ואופן אי אפשר להם להיות דבוקים בשם יתברך.

ולזכות לחיי העולם הבא, לא זוכים.

וליהנות מזיו השכינה, לא זוכים.

וכל המרים שיסבלו בגיהינום

עדיין לא מנקים אותם

עד כדי שיזכו לזיו השכינה ולהתדבק בו יתברך.

אך בכל זאת,

הלוא לא ייתכן שכל אלה יקופחו משכר המעשים הטובים שעשו בעולם הזה.

מסיבה זו משברה את שכרם בעולם הזה,

והם נידחים בחיי העולם הבא.

זאת אומרת,

אפשרותם להתנקות עד כדי שיעור שיהיו זכאים להתדבק בשם לזכות לזיו שכינתו.

לכן הם מקבלים שכרם,

ואפילו אם יעשה מעשה אחת כל ימי חייו.

טוב, ישלם לו שכרו.

מה לנו יותר מנבוכדנצר,

הרשע שפסע שלוש פסיעות לכבוד השם ונשאר עובד עבודה זרם לו,

שהוא ושני בניו שלטו בכיפת העולם.

ומי אשר מחמת טבעו

נוטה

ולמעשה

באופן מעשי הוא בוחר בחומריות,

כמו המלאכים האלה,

הם מטבעם נוטים לרוחניות,

ובאופן מעשי

הם בחרו בחומריות.

הרי הוא דבוק בחומריות בתכלית הדבקות באופן אשר אין. הדבר הזה אירע בשני מלאכי השרת האלו

אשר נפלו מן השמיים

ובעולם הזה נטשו את מקור הקדושה

אשר

ובחרו בתכלית הטומאה והזוהמה,

וזנו אחרי נשים זרות

ניקות גדולה שאין למעלה ממנה.

ולכן

לא יכלו להיות דבוקים בשום פנים ואופן בו יתברך,

ולא לחיי העולם הבא. השם שילם להם שכרם בעולם הזה ונדחו מחיי העולם הבא.

איפה הם נמצאים עכשיו?

שלח עליהם שלמה המלך,

את בניהו וכולי.

וכשם שדבקותו

של חנוך

בן ירת

עלתה יותר על כל המלאכים והשרפים,

כבר מאב ואם,

זאת אומרת הוא היה חומרי אדם, בשר ודם,

והוא בחר ברוחניות,

באק, למעלה יותר, ונהיה שר הפנים,

והוא יותר מכל המלאכים.

ולכן גם הוא יכול לרדת לעולם הזה,

זה כמו בעל תשובה אמיתי,

שכבר החומר בעולם הזה לא מושך אותו.

זאת אומרת, אחד נגיד שצא,

לא מופיע עוד פעם בהופעות עם כדור ועושה ככה, זה סימן שהוא עוד לא פרש, הוא עוד מתלהב מזה שהיה כדור והיה בועט ורץ אחרי כדור וזהו.

אבל מי שפורש בהיפוך גמור והוא במעלה גדולה ביותר,

כן לעומתו,

לעומת חנוך בן ירד,

גדלה דבקות בחומריות יותר משאר כל בני האדם,

אפילו מדור המבול.

טמאו עד כדי כך?

למה? כיוון שהם נחצבו ממקור הקדושה.

חני,

ואחר כך הוא עוקר את עצמו משם והולך לחומר,

הוא נדבק יותר ממי שרגיל בחומר.

מפה צריך לראות כמה זהירות צריך להיות שלא לפרוש,

חלילה מן הטובה,

לאיזה טומאות הם מגיעים, רבנים אפילו, מפורסמים, כן, שאסרו אותם וכל מיני שאולי.

אז זאת אומרת,

הדברים הם ברורים.

אבל מצד שני, יש שר בתשובה אמיתית,

מעלתו יותר מהצדיקים, וזה ברור

לפי המאמר הזה למה.

אז עוד,

אל יראה אדם עצמו, כמו שאומרים בעל צ'יווה,

בעל צ'יווה.

יש כאלה מזלזלים, בעלי תשובה, ולא יודעים.

הקוץ מרבה היה אומר, כשהיו שואלים אותו למה הקדוש ברוך הוא לא עושה ניסים,

הם רואים ניסים כאלה גדולים.

אז הוא אמר להם, אתם מחפשים ניסים כאלה?

יש מויפס יותר גדול

מבעל תשובה? אתם יודעים מה זה בעל תשובה? זה לא יאומן כי יסופר.

יעקב אבינו לא שמח אפילו על שתו שהוא יהפוך את עשיו לבעל תשובה.

לכן הוא הלך למלחמה, דורון וכולי, לתפילה.

לבעל תשובה?

זה מויפס.

מויפס.

יש סרטון

של הרב שאומר

שאמנון יצחק עשה מויפס.

מויפס.

עם הנס המצולם.

אבל דבר אחד

יש לנו את הכוח לעקור מהצד של הטומאה של החומר. ומי שזוכה לזה הוא מחובר לקדוש ברוך הוא יותר ויותר מצדיקים. לכן נאמר

שלום לרחוק ולקרוב.

השם אומר קודם כל שלום למי שהיה רחוק והתקרב.