איראן

- - - לא מוגה! - - - 

תסמל לוהל רחמון אלרחים,

סלום בהמי שמוחו אהרון וברוד אהרון אמוס אלמון.

אמרוז בריא אבל לימבוד ודאו קליד רובו שאוה את המקומית

כתוב בכל נמוני אונרון ניידייד.

עם ודאו קליד את הרשבן פיינדר מבושת ושעמלת דובח שעשתי יעני טוזי הוד ונשנתתן עת למדרג מבושת.

לאוזן בזקת כתומית הבונית עזין ודאו קופי כזה ואונרון מיוני.

תמומיה דוסון ואור שונאים וחת טל מומקן רארי בהוהאם ושירוק וזו צ'ירוקה.

אפרודיה סאחים נוספובה בכוסוס פושי בונן אונן בדומבו לנובודין עזרים מוהים וארדשמן.

דרפאזוי מג'וזי בכוסוס שווקוי אשתי מוהימות לפייסבוק וטוויטר ויוטיוב מראשם.

פאס, תסמלו.

להטג'דנא אשדדן נוס אדאו בתן ללזינא אמנו אל יהו ולזינא אשרקו.

אור און מגישת יקרים דושמני עליהם מואמנין אז נהיה צ'יה יהודי.

להטג'דנא אשדדן נוס אדאו בתן לאמו מזמון

כי אליהו ואליהו ואליהו אשד דוננוסה.

יענין ירע אמו עמז אמוני בניהם יצפוני ביות דאסאוו נה.

ולנדסו שווי אשכון.

שאווי דגנר ייבחדו אשתבון אקוניו.

חי ילכו וחלו יסאו בו כון יהו תפק של אמויים ביות ואין שאווי יחי אולבל אשכון ואווי ברמסו ואת בקוראים ביחוד אמו שקלות אמון על גשר וינונו בביתרים ולשמחו כבר זרת שנים פק שלידים.

אין שוט שיער?

אז אם נראה פרוטוקולור שהוא אומר לטוס אלונה יומיים זה נעים.

כשאר דיברנו עם אמוזה, הוא אמר לי,

אי צ'יבא ברור שהוא אמר את זה, נגישו, נגישו, נגישו. מה אנחנו חוסים בזה? נגישו לנו בכל מיני.

מה אנחנו חוסים בזה? נגישו לנו בכל מיני.

אמרוז

יהיה

כלי פי חיילי ג'לבה.

מה ארצי רבחינו וארצי עובר זה?

חיילי רשעים כל זה.

עברו עברין בו רינפוס מי קונה עם אדלב בבירו.

חכם היהודי.

דלכן ישא יהודי הו.

סוחן לא נראה מי קונה.

מי ג'מו ביד יהיה כל יום הקונים.

אינו נא תבון עליהם אמוזה אמוני שנביא עדיהם.

אינו בכל אמוזה אמוני שנביא עדיהם.

על-יד אמוזה אמוני שומעות בסוף אמוזה ז'אן מי קונה.

מר ביעד יעקר הכורים לטונן בירים.

מר סארכי דרוס ידים פילוסיסטאינים סוהוא הנון מאשר חולסטזי בשבש עם פוופול לטודוניות ערים מעור שמידים. יעקר הכורים לבינוסלוגו בארץיתווא.

יעקר הכורים לביהו וארצי שבאמרו, יעקר הכורים לבלינוסולוגו.

בסופו של הנא לא נפה ועשן ובאמתו שם עדווקה של רים דוסן כתשישי שמורדת עליו נכל המון".

משתנות.

אפשר להרוויח את העולם הזה, ובגדול, לחיות חיים טובים ומאושרים,

גם בגשמיות,

אבל

עם ברכות.

אפשר לאכול מאכל טעים ולברך עליו,

לשתות משקה טעים ולברך עליו.

אפשר ליהנות, אפשר לרקוד, אפשר לשמוח, אפשר הכול.

והכול עם ברכות.

הכול מצוות.

אפשר מכל דבר, אפילו הגשמי ביותר, לעשות מצווה.

כשאברהם אבינו מארח אורחים, והוא עומד בן 99,

כחום היום אחרי ברית מילה ביום השלישי, שזה הכי כואב, הוא מחפש אורחים.

והקב'-הוא, בשביל הכניסו לאוהל בחזרה, מוציא חמה מן הרתיקה.

הוא לא נכנס

והוא רואה שלושה ערבים, שהם היו המלאכים שבאו אליו ונדמו לו כערבים,

עובדי עבודה זרה,

הוא מכניס אותם לביתו, הוא רץ אל הבקר, הוא שוחט, עושה הכול בשביל לעשות הכנסת אורחים. גומל חסדים.

זה יהודי.

מה הוא מאכיל אותם?

שלוש לשונות בחרדל.

מכל שור הוא מוציא לשון.

טוב, תיקח לשון אחת, חלק לשלוש, היא גדולה.

לא.

גמילות חסדים ב-100%.

אתם יודעים מה היה באותה שעה?

בשעה שבאו הערבים, הקדוש-ברוך-הוא היה אתו,

וירה עליו השם באלוני ממרא, והוא פתח האוהל.

וכשהוא ראה את הערבים, מה אומר לקדוש-ברוך-הוא?

אל נא תעבור מעל עבדיך. סליחה, אני לא יכול לדבר אתך כרגע.

יא ישראל חייבר חייבר אינם אללה ג'י שוחיידר יא ישראל חייבר חייבר אינם אללה ג'י שוחיידר