השקר הפלסטיני

- - - לא מוגה! - - - 

אבו מאזן אומר, המוסלמים והנוצרים לא יקבלו לעולם את מה שאומרים היהודים שירושלים שלהם.

תגיד לי,

מר אבו מאזן,

איפה כתוב פעם אחת בקוראן אצלכם ירושלים?

אצלנו בתנ״ך למעלה משבע מאות שנה.

אנחנו מתפללים מכל העולם לכיוון ירושלים,

ואתם את האחוריים שלכם שמים לכיוון

ירושלים ומתפללים למכה.

מה הקשר שלכם בכלל לארץ-ישראל וירושלים?

איפה יש עם פלסטיני? מאיפה הוא יצא? תראה לי את המפות שלפני 100 שנה, 200 שנה.

איפה היתה פלסטין? תגיד לי את שם הערים שלהם.

תגיד לי את ראשי הממשלות שלהם.

תגיד לי, נו איפה יש?

לא היה מעולם עם פלסטיני, לא הייתה מדינה פלסטינית,

לא היה שום דבר בלוף.

אלופי הבלופים האלה, אלופי הבלופים,

כל יום הם מבלפים וחוזרים על הבלופים.

מיליארדים

בלופים

והעולם קונה.

מרוב בלופים.

מישהו שלח לי סרט, אתם לא מאמינים.

באיראן הפיצו סרט,

אני לא יודע אם יש לך אותו פה, יש לך את הסרט שהפיצו עם רוברט?

עם הפרסים?

בקיצור הפיצו סרט,

שבסרט מופץ בכל העולם,

בפרסית,

שאחד מהשייחים שלהם בפרס

אומר

על אחד שמורד שם בהנהגה שלהם

שהציונים

הם מממנים אותו ודואגים שהוא יילחם נגד

הדתיים הקנאים שם.

והנה הגיע עלינו סרטון

של אחד הרבנים הגדולים של היהודים

שהוא אומר את הדברים בפירוש.

ואת מי שמים? אותי.

ואני מדבר על קיום מצוות, כמה זה טוב לקיים מצוות, כמה שכר מקבלים על קיום, בכלל לא קשור לכלום.

והם תרגמו כאילו את מה שאני אומר בפרסית,

חרטא ברטא.

כאילו אני אומר ככה ואומר ככה על ההוא ועל האם.

וזה, והפיצו וכתבו בסוף הסרט שמצווה להפיץ את זה לדעת שהציונים עושים את זה כך וכך בשביל לעשות מהפכה אצלנו וכו' וכו'. והראייה זה הרב הזה.

האומץ שלהם לשקר

זה לא יאומן כי יסופר.

האומץ לשקר זה לא יאומן כי יסופר.

וככה הם חוזרים על זה.

ופה בישראל אף אחד לא מעמיד אותם על השקרים שלהם.

מה ששאלתי עכשיו ארבע שאלות,

מה קשה לשאול אותם?

תגיד, אבו מאזן,

תוציא מפות,

איפה פלסטין בהיסטוריה?

תגיד לי שמות של ראשי ממשלות, נשיאים שהיו לה.

תן שמות של רחובות.

תן את החוקה שלה.

תן משהו.

לא?

אז מה אתה מבלבל את המוח?

חפש לך מקום בירדן,

תמצא לך מקום בסיני,

לך לך מעבר לירדן,

תצטרף לערפאת,

נו?

אז מה?

אין אחד,

אין אחד שמעז

לערער

בצורה ברורה כזאת.

ירדן שוליים אתה גם יודע.

פשוט היה צריך להגיד, אתה יודע מה?

אני נותן לך חצי מדינת ישראל.

חצי, קח חצי, לא שישים שמה.

חצי.

בוא, רק תראה לי איפה הייתם, זה הכול.

אם כן, מגיע לך. אם לא,

חפש את החברים שלך.

מה הבעיה להגיד את זה?

לא מבין.

מישהו בא וישתלט לכם על הבית?

אתם תוותרו על חצי? והוא יגיד, אני גרתי פה,

אתה כבשת את המקום, זה הבית שלי.

אנחנו אלפיים שנה פה,

השם רק הגלה אותנו בעונש

והחזיר אותנו בחזרה.

זה כתוב בתנ״ך הזה שהם מתבססים עליו.

אצלם לא כתוב מילה וחצי מילה על זה.

ירושלים לא חשובה אצלהם בכלל, היא שלישית בחשיבותה.

אז מה אתם מבלבלים את המוח בכלל?

אלא מה?

איך מגרשים את היהודים מפה? הרי אנחנו כמו קוץ בשבילם.

כולם מסביב מוסלמים.

רק אנחנו תקועים להם פה.

אז אם הם יגידו כל יום שזה שלהם,

שלהם, שלהם, וזה כיבוש,

כיבוש, כיבוש, נגמר.

עכשיו אני לא מבין מה זה כיבוש.

מה זה כיבוש?

אתם,

כשנתנו באו״ם את המדינה לפי גבולות 48׳,

אתם ערערתם על ההחלטה של האו״ם ויצאתם למלחמה כל צבאות ערב נגדנו?

בשביל מה להרוג אותנו ולכבוש את השטח שקיבלנו מהאו״ם?

מה רציתם להיות?

כובשים ברוצחים, נכון?

לא הצלחתם.

אבל אם הייתם מצליחים, הייתם מחזירים?

לא הייתם מחזירים.

הרי מה שלא שלכם אתם רוצים.

ואם אתם חושבים שזה שלכם, ודאי שלא הייתם מחזירים.

אנחנו נאלצנו לכבוש את השטחים

בגלל שעמדתם עלינו עוד פעם,

ורציתם לחזור על זה עוד פעם.

אז זכותנו להגן

ולדחוק אתכם הצדה כדי שלא תוכלו יותר לפגוע בנו. מה זה? זה דבר לגיטימי.

מה עושים לאחד שהוא מנסה לפגוע בחברה?

מכניסים אותו לכלא.

למה מכניסים אותו לכלא?

מרחיקים אותו.

רגע, אבל הוא לא גר פה, הוא גר שם.

הוא גר בבת ים, מה אתה שם אותו שם?

הוא אומר, לא, בגלל שניסית לפגוע בפלוני,

אתה תשב עשרים שנה, עשרים וחמש,

במקום אחר,

בבאר שבע.

מה, זה לא לגיטימי?

כל העולם מתנהג כך.

כל מה שאנחנו עשינו זה רק להרחיק את הצרות מאתנו.

אדרבה, אתם רוצים מה שאתם רוצים אפילו שלא מגיע לכם, ונגיד שיש פראיירים במדינה שמוכנים לחלק אותה,

של אבא שלהם המדינה כאילו, הקרקע, לא המדינה.

אז אתם רוצים לחלק? נגיד שיש כאלה פראיירים.

נו.

אבל זה רק אחרי שאתם תראו כמה עשרות שנים

שאתם בכלל בני אדם נורמליים.

אבל אם אתם מקבלים, רוצים עוד, מקבלים, רוצים עוד,

אמרתם שיפנו לכם את גוש קטיף, פינו אותו, מה עשיתם? התקדמתם עם הטילים, לירות, חפרתם מנהרות פנימה?

מה הקשקוש?

זה הפרת כל ההסכמים,

הכול בטל ומבוטל, חוזרים להתחלה,

תשכחו מזה,

דברו איתי בעוד עשרים וחמש שנה,

אה, ביי.