"אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'". אמר משה, רבון העולמים, במה שחטאתי לפניך בא אני מקלסך, אמר רבי לוי ברבי חייא, כך אמר משה לפני הקב"ה, יודע אני שחטאתי לפניך באז, שנאמר "ומאז באתי אל פרעה והרי טבעת אותו בים, לכך אני משבחך באז. הדא הוא דכתיב אז ישיר משה. בא וראה דרך הצדיקים במה שהם סורחים הם מתקנים. מדרש בשמות רבה כ"ג מדרש רבה.

מה אומר משה רבינו לקב"ה, אני חטאתי כשאמרתי לך "ומאז באתי אל פרעה הרע לעם הזה והצל לא הצלת", היתה טרוניה למשה רבינו כלפי שמיא, שמאז שהוא בא אל פרעה בשליחות ה', לא נהיה טובה לישראל, נהיה מצב רע יותר. זאת היתה תלונתו וטרוניותו של משה, והוא הבין שהוא סרח בזה, אז ה' אמר לו, עתה תראה את אשר אעשה לפרעה, עתה תראה – במלחמה הזו מול פרעה, אבל לא תראה במלחמת 31 מלכים, מאז הוכרע גורלו שלא יכנס לארץ. ואז בים כשהוא ראה שפרעה כבר לא יכול להרע לישראל אלא ה' טיבע אותו ואת מצרים, אז הוא תיקן באותה לשון "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזו אשירה לה'" וכו', על זה אומר המדרש, בא וראה דרך הצדיקים במה שהם סורחים הם מתקנים.

ועכשיו יש שאלות, לכאורה לא במילה אז הוא חטא, אלא במה שהוא טעה וחשב שהשליחות שלו גרמה רעה לעם ישראל, וגם לא במילה אז הוא תיקן כי אם בקילוס לקב"ה, ואיזה שייכות יש לזה עם החטא הקודם? ואפילו אם יש לחטא איזה יחס למילה אז, מפני שבכלל דבריו נמצאה מילה כזו, הרי השירה שלו, שירת התיקון מה שאנחנו קוראים, לא כוללת בתוכה את המילה אז, כי השירה מתחילה בתחילת אשירה לה' כי גאו גאה.

דרכם של בני אדם לשפוט כל איש הטוב הוא אם לא, זה כמה דרכו להשתמש במידות המורגשות בהשקפה ראשונה לטוב, שבני האדם הנמצאים בסביבתו חשים על ידם נעימות ונוחות הם להם. ז"א אם בן אדם מתנהג  במידותיו הטובות שזה נח לסביבה איתו שהוא מתנהג במידות הטובות האלה כרגע, במידות המורגשות, אז בני האדם חשים נעימות, נח להם, אבל אין המפשט נכון לאמוד אדם לפי התנהגותו במידותיו במה שמורגש ומה שנח לאנשים להרגיש איך הוא תייחס אליהם ובכלל, זה לא נכון, אין המשפט נכון באמת, כי המידות הטובות הן רק אלו המידות הנובעות מלב חכמה וממקור הדעת מוצאן. אם אדם יודע להתנהל במידותיו על פי מקור החכמה ומוצאן של המידות הוא מן הדעת, שהוא משקלל מתי משתמשים במידה זו ומתי לא, זה נקרא מידות טובות, כי כל המידות והכוחות כשמשתמש בהם האדם באופן הדרוש בזמן הראוי ובמקום הנכון זה נקרא מידות טובות.

כתוב שמי שמקרב אנשים מדרך הרעה לדרך הטובה, אז צריך לדבר איתם לפעמים ברכה לפעמים בקשה לפי המקום לפי הזמן לפי האדם זה מורכב, זה לא לכל אחד אומרים אותו דבר באותו מצב, כך מביא רבינו בחיי בשער אהבה פרק שישי. ובזה יש יתרון לאדם על שאר בעלי חיים שיודע לכונן את מידותיו על פי חכמה ועל פי דעת, כל דבר במקומו, לדוגמא אנחנו יודעים שאברהם אבינו היה עמוד החסד, הוא מתחסד עם עובדי עבודה זרה, ואיך יכול להיות שפתאום הוא מתאכזר לבנו ישמעאל שכתוב שהוא אוהב אותו "ויאהב אברהם את ישמעאל" איך הוא מגרש אותו? בקושי נותן לו קצת מים ולחם ומשלח אותו למיתה במדבר, איך זה יכול להיות? איך אדם מתהפך מרגע לרגע? כל זמן שהוא לא ידע שהוא מצחק, כמו שהוכיחה שרה, אז "ויאהב" אבל ברגע שנודע לו שהוא עובד עבודה זרה, מגלה עריות שופך דמים, וה' אמר לו שמע בקולה, אז הוא לא שילח אותו וליווה אותו, הוא גירש אותו, גרש את בן האמה אז הוא גרש אותו, גירושין זה בלי רחמים, איך יכול להיות? כי הוא מפעיל את הכל, את המידות על פי השכל על פי החכמה ועל פי הדעת הנכונה, זה לא אם אדם רחמן אז הוא תמיד רחמן ותמיד, זה רגש בהמה, זה אדם בהמה, יש לו רגשות של בהמה, הוא תמיד רחמן, וכשיש אחד תמיד אכזר, הוא לא רואה בעיניים, כל דבר שהוא יכול לפרק לחבל הוא עושה. זה בהמות, אבל אדם צריך להיות משוקלל, שישתמש במידות לפי הזמן, לפי אדם, לפי המקום לפני הענין .

זה יתרונו של אדם על שאר בעלי חיים, הם בטבעם נטוע בהם כח מוגבל, ועל פי כח טבעי זה הם עושים תמיד, רק כפי הכוחות שהטביע בהם הבורא יתברך, כמו שאמרו ז"ל, אלמלא לא ניתנה תורה היינו למדים צניעות מחתול, וגזל מנמלה, ופיוס מתרנגול, ז"א כל בעל חי, כל רמש, כל בהמה יש להם טבע מיוחד להם, לא תמצא חריגים בהם, אלא אם השתגע כאילו, יצא מגבולו, אבל אם זה סתם, כולם מתנהגים אותו דבר. אז ז"א אם הם בעלי כח אחד בולט, כמו עז כנמר, גיבור כארי, קל כצבי וכו', ז"א הדברים האלה הם טבע בהם, הם לא יכולים לשנות את טבעם, הם לא יכולים להחליט עכשיו ככה ומחר ככה, זה נקרא בעל חי, כל בעל חי מצטיין במידה וכח מיוחד שהטביע בו הבורא, אבל האדם כוחות שונים אין מספר הטביע בו הקב"ה, שהתורה אומרת "נעשה אדם" הזוהר הקדוש אומר שהקב"ה לקח את כל הכוחות הקיימים בעולם בכל הברואים, בכל החיות בכולם, ועשה מהם אדם. באדם יש את כלל הכוחות שיש בעולם. עליו להשתמש בכל הכוחות, בכל אחד מהם כפי שיורה אותו הדעת והחכמה על פי תורת האמת. זוהי תורת המידות שמלמדת אותנו התורה הקדושה, אדם צריך להתדמות לקונו, היינו לדרכי ההנהגה של הבורא בבריאה, ומידותיו של הקב"ה הנראות לפנינו הן מלמדות אותנו מהן המידות הנכונות לאדם. ועל פיהן צריכים אנחנו למוד את מידותינו אנו. איך ואיפה להשתמש בכל כח לפי המידה הנכונה.

אצל הבורא יתברך מצינוש הוא נקרא רחום וחנון, אבל מצינו שגם קוראים בשם "אל קנא ונוקם ומשלם גמול לאויביו", הקב"ה שאליו אנחנו מתפללים למלשינים אל תהי תקוה, ומסיימים ברוך אתה ה' שובר אויבים ומכניע זדים, מה הכוונה? שאנחנו מבקשים מהקב"ה שתתוסף ותתרבה מידה זו, שנמצאת כביכול בהי"ת להנהגת העוםל שישבר את האויבים, אבל לקב"ה מיד אחרי זה אנחנו אומרים, תוך כדי דיבור "על הצדיקים ועל החסידים" ומסיימים "ברוך אתה ה' משען ומבטח לצדיקים" דהיינו שתתרבה אותה המידה הנמצאת להנהגת העולם שהוא יהיה משען ומבטח לצדיקים יותר, משום שכל הנהגה נובעת ממקור החכמה והדעת. שאז היא במקום בזמן ובאופן הראוי טובה בתכלית.

אין הפרש אם הנהגה זו או אחרת. נתבונן במידות הנפלאות שנמצאו בראשונים קדושי עליון להשתומם כל בעל שכל בראותו את הדברים לנגד עיניו, המלך החסיד בצוואתו שלמה בנו, דוד המלך מצווה לשלמה בנו, מה הוא מצווה אותו? אומר לו "אנכי הולך בדרך כל הארץ", "וחזקת והיית לאיש", במילה איש נכלל יסוד זה שאמרנו, שכל הכוחות הנמצאים בו יפעלו על פי מתכונתם הנכונה, ושיתנהג בדרך החכמה והדעת לעשות הכל כפי הוראתן, זוהי הבחינה של איש. מה מצוה אותו דוד?  "ושמרת את משמרת ה' ללכת בדרכיו", הנה זה מובן כי זוהי  מטרת של כל אדם עלי אדמות, שהבן שהוא מניח אחריו יהיה עובד ה' בכל לבבו וזוהי התכלית של קיום הבנים. אוי להם לאבות שמאהבתם לבניהם אינם משגיחים שילכו בדרך התורה והמצוה, ההורים הללו מולידים ילדים לבהלה, כי למה להם בנים לא אמון בם? בנוסף הוא אומר דוד המלך לשלמה, וגם ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה, שר הצבא, מה הוא עשה? פירשו רז"ל שביישו, בזה שהראה את הספר ששלח דוד ביד אוריה. אוריה שב מן המלחמה והיה המעשה של בת שבע הידוע, שרבותינו אמרו כל העולם שדוד חטא אינו אלא טועה וכבר אמרנו על זה דרשה שלמה, אבל פירשו שמה קרה? הוא בייש אותו, מי בייש אותו? יואב בן צרויה, שהוא הראה את הספר ששלח דוד ביד אוריה. מה היה כתוב בספר הזה? דוד המלך הורה שישימו את אוריה הראשון, בקו הראשון, ויואב בן צרויה פרסם את זה, הדליף את מה שכתב דוד שהואנ ותן את אוריה להיות בקו הראשון, זה היתה ההדלפה הראשונה כנראה. אז לכן אומר לו דוד המלך לשלמה בנו, "ועשית כחכמתך ולא תוריד את שיבתו בשלום שאול", ז"א אתה תדון אותו ואתה תדאג שהוא ימות. "והנה עמך שמעי בן גרא" יש עוד אחד, "אל תנקהו והורדת את שיבתו בדם שאול", מספר שתיים, אבל גם באותה צוואה הוא גם אומר: ולתת שכר טוב לברזילי הגלעדי על שעזר לדוד בעת בריחתו ומנוסתו, אז ז"א שדוד שיקלל ברגעיו האחרונים למי ראוי ליתן שכר ולמי עונש, וזה מבהיל, ואדם ישתומם כשמתבונן במצב נפשו של המלך החסיד קודם מיתתו ברגעי חייו, שהוא נפרד מכל הקרובים ללבבו, והוא מניח את ממשלתוה גדולה מלכות ישראל ביד שלמה בנו, איזה רגשות קדושים וטהורים מילאו את לבבו, הלא אפילו איש פשוט ברגעיו האחרונים בשעה שהוא נפרד מכל אוהביו, ליבו רך, נפשו מוצפת מרגשות אהבה וחנינה, ומה גם דוד המלך ע"ה אשר בהיותו עוד איתן ובריא קרא מנהמת ליבו, "צמאה נפשי לאלהים לאל חי", אלו רגשות קודש מילאו אותו ברגעים האחרונים כאשר התחילה נפשו הקדושה להפרד מהגוף, ומה נורא וקדוש היה מצבו, היתכן כי יהיה חפצו ורצונו עז לנקום  מאויביו, היתכן שיתעוררו בו רגשות שנאה ונקם? אי אפשר להגיד בשום אופן כזאת על איש פשוט וגס, ומה גם על קוש ונשגב עבד ה' רגל רביעית במרכבה. כל בר דעת יבין כי צוואה זו לא מרגש של נקם ושנאה היא באה, רק מחכמה וחשבון מדוקדק ומשפט נכון של מלך אשר לצדק ימלוך, קדוש זה מצא לנכון שעושי הרע יקבלו את גמולם כפי רשעתם משפט צדק, תיקון העולם דורש שיתקיים העולם על מכונו, נפשו הזכה הרגישה את החסרון וההפסד העלול לבוא אם לא ינקום מאלה שזלזלו בכבודו של מלך, כי משמעת זה אחד היסודות להנהגת המלכות.

כתוב גדולה נקמה שניתנה בין שתי אותיות, כמו שמקדש ניתן בין שתי אותיות, למה? כי נקמה זה סגירת מעגל, כל זמן שאדם עושה רעה ולא רואים שהוא קיבל רעה תחתיה כמידתו, חשבון פתוח ואנשים תמהים, הנה אנשים עושים עוולה ולא קורה להם כלום, אבל מתי שנסגר המעגל אומרים יש אלקים, הנה אתה רואה עשה כך, קיבל כך, רואים מידה כנגד מידה, הקב"ה פרע. אז דוד לפני הסתלקותו על פי המלכות הוא הבין שאי אפשר להשאיר אותה בלי סגירת החשבון הזה לטובת הצדק שייראה גם, לא שידעו שיש צדק, יראו צדק.

אם כן יש להשתומם על תוקף דעתו וחכמתו כי רבה, שאפילו בשעת התעוררות רגשותיו הקדושים והפרדו מן העולם, לא רפו ידיו ולא נחלשה הרגשתו לדאוג להעניש את הראויים לעונש לפי משפט צדק, ובחוזק הכרתו ושיקול דעתו הגדולה החליט לצוות את בנו בעת הפרידה גם על דבר הנקמה מיואב בן צרויה ולהוריד את שיבת שמעי בן גרא בדם שאול, ואם כי שמעי כבר התנפל לפניו בבקשת סליחה, והוא הבטיח לו שלא ירע לו בחייו, בכל זאת במצאו את הדבר לנחוץ ציוה את בנו  להמית אותו. לא המתה סתם, ועשית כחכמתך, ושלמה היה חכם, אמר לו אני גוזר עליך שאתה לא תצא מירושלים, אם תצא מירושלים דמך בראשך, שלש שנים הוא לא יצא, לא יכול להתאפק בסוף ברחו לו שתי אתונות והוא יצא את גבול ירושלים וזה היתה הסיבה למיתתו.

ברגעיםה אחרונים כל אחד מייחל לעצמו שהוא יזכה להגיד שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, ולקבל עול מלכות שמים, להספיק להגיד וידוי, אם אפשר של רבינו ניסים, אם אפשר יותר אדרבא, אבל אדם שקוע, אני הולך לעמוד לפני בין דין של מעלה עכשיו אני צריך לטפל בעצמי, מה הולך איתי, אולי יש משהו שאני צריך עוד לברר, להחזיר חובות להגיד ככה לבקש מחילות לא הספקתי, להגיד כמה צוואות כדי שאני אהיה נקי שאני אגיע למעלה, באותה שעה הוא יושב כמו על כס המשפט ודן את אלה שלפי צדק המשפט צריכים לקבל את ענשם. זה שליטה מוחלטת, ברגשות.

האיש שאינו תלמיד חכם, שאין בכוחו לנקום ולנטור במקום הראוי, אז גם להיטיב הוא לא ידע, למה? למה אנחנו אומרים שהוא לא ידע להיטיב? אולי הוא ידע דוקא להטיב יותר ממה שלנקום? כי כיון שהוא עושה רק על פי התכונה והטבע שלו אז גם הטובה שלו היא תגיע עד היכן שהיא תגיע ותתקע, כי הוא עושה עד איפה שהטבע שלו. לכן אמרו חכמים שאסור להיות רחמני על אכזרים, כי אתה תהיה אכזרי על רחמנים, ז"א אם אתה מתנהג לפי טבעך שאתה רחמן, אתה עלול לרחם גם על אכזרים, אז אמרו לך חכמים, תזהר לא, מה הורה אומרת על מסית ומדיח, לא תאבה סלוח לו, לא תשמע לו, לא תאבה אליו, חמישה לאוים, למה? כי צריך להתייחס אליו כמו שהתור המבקשת, אין פה רגשות. כשיש עיר הנדחת אחר עבודה זרה שורפים את כולה כליל לה', מה, אין רחמנות? לא, זה מה שצריך, אה אתה פוחד שיהיה לך טבע של אכזר, מבטיח ה' – ונתן לך רחמים ורחמך, אני אשפיע עליך מידת רחומים אחרי זה שאתה לא תהפוך להיות אכזרי בטבעך. ז"א אדם צריך לדעת מתי להשתמש במידות וכיצד אבל לא על פי הרגש, צריך שהשכל ישלוט בכל מצב ומצב על פי החכמה והדעת.

אז לכן כשיבוא אדם ליד נסיון לעשות נגד טבעו לא יוכל לעשות על פי טבע, והטבע אצל האדם אפילו אצל זה שתכונתו נוחה, הרבה מן הרע יש בו, כמו שכתוב "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" ורק בכח הדעת יכול לנצח את טבעו, גם מי שאתה רואה אותו אדם שקט, אדם נחמד אדם זה אבל הוא יכול אתה מבין, עיר פרא יכול להתעורר ופתאום אתה לא תגלה מי עומד לפניך, זה בגלל שהוא לא יודע לשלוט על המידות והוא רק מתפעל לפי המצבים, בלי שיקול דעת. אולם מאידך גיסא עלינו לדעת כי מזה גופא אנחנו למדים עד כמה יש לירוא להרע לאחרים ולהשתמש במידת האכזריות, כי מכיון שמידת הגבורה היא מידת ת"ח שמעשיו ממקור הדעת מוצאם, הרי זה שאינו ת"ח, שכוחותיו הטבעיים שולטים בו, אינו רשאי להיות נוקם ונוטר, למה? כי אצלו זה יבוא ממידת אכזריות, ומה גם מי שהם יתמי דיתמי ודאי עלולים לטעות בעצמם כי כוונתם לשם שמים, ובאמת יהיו מושפעים מכוחות טבע פשוטים, וזה עלול להשלות את עצמו שכוונתו לשם שמים במקום שהמידות והכוחות שולטים בו, לכן יש לירוא לפחד מאד כי אינו יודע מאיזה מקור זה נובע אצלו האדם הפשוט.

אבל בכל זאת, כל אחד לפי ערכו צריך להשתדל, שכל הנהגתו תהיה שלא מצד הטבע לבד כי אם על פי הוראת החכמה שיש בו, כל מה שאנחנו אומרים עד כרגע זה רק מי שלמד את כל המידות ובאמת עבד עליהם, אבל יש אנשים שבכלל לא יודעים מה מחויבים על פי מידות, איזה מידות יש לו, מתי משתמשים, מתי לא משתמשים, הם לא עברו על הספרים, לא למדו אותם בעיון, לא טיפלו במידות שלהם, לא שום דבר, והם חושבים שמה שבא לו כרגע להתנהג ולעשות זה מה שהיה נכון וראוי לרגע זה, והם לא יודעים שזה התפרצות של הכוחות הטבעיים שלהם ולא יותר, זה נקרא אמרנו בעל חי, זה לא אדם, זה לא איש ודאי, אז לכן באותה מידה צריך הוא להשתמש בכוחות הנטועים באדם לצורך הנהגת החכמה, אבל למען ידע האדם, אם ההנהגה שלו במידות הגבורה היא נובעת ממקור החכמה צריך לבחון את נפשו, אם במקום שנוגע לכבודו וממונו פועלת החכמה פעולתה והוא כובש את כוחות נפשו ולעשות כפי דרישת האמת, אז יוכל להתנהג עם אחרים גם במידות הגבורה ולהרע במקום שמוצא לנחוץ על פי החכמה והאמת. באמת כל האיסור של לא תיקום ולא תיטור את בני עמך, זה נאמר רק בעניני ממון, שבא לשאול ממנו נגיד מגל, ואמר לו אני לא רוצה לתת לך, אז אומר אני אראה לך, אני אנקום בך אני גם אראה לך, זה נקמה, מה הציור? ממון, בא ואומר לו תן לי, השאילני מגלך, אומר לו אני לא כמוך, ואני נותן לך, זה נקרא נוטר, הוא שומר בלבבו את מה שפעם הוא לא נותן לו, זה גם אסור, זה רק בממון, אבל אם מישהו פגע בשמו, ז"א אם פגע בשמו או דרש את רעתו, על זה לא נאמר לא לנטור, על זה מותר לא לנטור, ולא עוד, אלא ת"ח שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו ת"ח. אז כל זה נאמר מה שמדברים בנקמה ונטירה זה בעניני ממון, אבל בענינים שהכפישו את שמו וגרמו לו נזק וכו' ובפרט ברוחניות, אין על זה מחילה עד שתהיה בקשת מחילה אמיתית וכו' וכו' לפי כל הכללים.

עכשיו אנחנו מגיעים לסיום הדרשה ולהבין מה זה שמשה רבינו חטא באז ותיקן באז, מה זה?

כתוב "ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים, ועדיין לא אמרו שירה, ז"א ראו את הישועה, ראו את מצרים מת על שפת הים ולא אמרו עדיין שירה, לא שרו את שירתם על ישועתם ולא שרו שירתם על מפלת מצרים, כי אפילו שהרעו להם מאד, בכל זאת איך אפשר לשיר ולשמוח שימחה שלמה כשרואים מחנה גדול של בני אדם מוטלים על שפת הים, מתגלגלים ביסורים נוראים, מתים ולא מתים.

אבל כתוב "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים ויראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו. אז ישיר משה ובני ישראל" רק אז, כשהכירו את יד ה', כשראו התגלות מלכותו יתברך ובאו מזה לידי יראה ואמונה בהירה וחושית, חושית, אנחנו מאמינים בה' כאילו, מאמינים, אבל כשרואים בחוש איך האמונה יוצאת לפועל, אז ישיר משה, על זה ראוי לשיר ולשמוח שאדם זוכה לאמונה חושית.

והנה הדבר הזה היה למשה רבינו נגד טבעו, ורק  ממקור החכמה מוצאו, כי הנקל היה למשה איש האלקים כשהוא רואה אנשים מתגוללים ביסורים נוראים מפרפרים בין החיים והמוות, לשיר ולשמוח שמחה עצומה? אין זאת אלא שהדעת ואור החכמה הביאו אותו לזה, שהוא ראה את כוחו של ה' הגדול שנתגלה והביא לבני ישראל את בני ישראל לידי אמונה בה' ויראתו, ואשר לעומת ענין רם ונשא כזה הכל כאין וכאפס. גם מה שהוא רואה בעיניו, זאת השעה להלל ולשבח ולשיר לפני ה'.

מה הוא תיקן בזה? באז ישיר מה הוא תיקן? את "ומאז באתי אל פרעה הרע לעם הזה והצל לא הצלת, אז ממה נבע החטא של משה רבינו? מהאהבה והחמלה לבני ישראל, הלא הוא הרועה הנאמן של ישראל, זה לא דורעי עם השקופים, שתיכף נשמע מי זה דורעי מהשקופים, אוי, זה רועה נאמן של ישראל, אצלו יש רגשות של אהבה וחמלה לישראל. מה אמר משה? ימותו אלף כמשה וכיוצא בו ולא יוזק צפורנו של אחד מהם, אתם שומעים? הציפורן זה החלק הכי מאוס שיש באדם, הכי לא חשוב שבאדם, איפה שהסתרא אחרא מתחבט, והציפורן של אחד מישראל חשובה מאלף משה רבינו, שמעתם כמה הוא אוהב ישראל היה? איזה מנהיג אומר "מחני נא מספרך אשר כתבת" ומוכן למות, מי זה מוכן למות? מי זה מוכן למות בשביל עם ישראל?

אז הוא שאמר "ומאז באתי אל פרעה" הוא לא אמר טרוניה כלפי ה' חלילה, מהכאב של מה שהוא רואה מה עוברים ישראל מרגע שהוא בא אל פרעה, אז הוא אמר את הדברים בהתפעלות, ומרוב עגמת נפש וצער התיח דברים כלפי מעלה. נמצא שהוא חטא במה שהלך אחרי רגשותיו הטבעיים, זה היה חטא גדול לאיש האלקים. אתם שומעים דבר כזה? ה חטא גדול לאיש האלקים. איך לא שקללת את דבריך לפני שדיברת לפני האלקים. אבל איך מסיימת התורה, היא קוראה לו איש האלהים, התורה קוראה לו איש האלהים, למה? כי בשעה שהוא עולה אל ההר וה' אומר לו שיעמוד ויראה את כל הארץ, לארץ לא תכנס אבל אני אראה לך את הארץ, תראה את הארץ, באותה שעה, באותה שעה מה היה צריך להזהר? למה אני לא נכנס לארץ? בגלל ישראל, הם גרמו לי לכעוס, הם גרמו לי במי מריבה לכעוס, ואז נגזר עליו שאני לא אכנס. המן הסלע הזה נוציא לכם מים, ושמה הוא לקה ולא נכנס לארץ, בגלל ישראל, באותה שעה כשאדם חושב למה אני לא נכנס לדבר שאני כל כך מתאווה אליו, מה הוא צריך לזכור להם טובה על זה או שאפילו אם אתה בעל גבורה, כאילו צביטה ואתה לא עושה עם זה כלום, אבל שבן אדם לא ירגיש כלום כלום כלום כאילו הוא שום דבר לא עשו לו, זה פלא פלאות, אבל שאדם יברך עוד את אלה שגרמו לו לא להכנס, פרשת "וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את ישראל לפני מותו", אתה עוד יכול לברך את ישראל בשעה כזאת, אתם מבינים כמה אוהב ישראל הוא היה, כמה הוא לא לקח ללב את כל מה שעשו, עוד מעט וסקלוני וכו' וכו', עם כל מה שהוא עבר ארבעים שנה במדבר עם העם שהם עקשנים וטרחנים וסרבנים והכל, ולא התאבלו עליו כמו על אהרן הכהן שהיה איש שלום, רק בני ישראל, לא בנות ישראל, עם כל זה רבותי, הוא מברך, אבל כשהוא אמר דברים על פי הרגש, ואמר לקב"ה, מאז באתי אל פרעה בגלל הכאב שיש לו, חטא נחשב לו, איפה הוא תיקן? באז ישיר, מה היה באז ישיר? גם הרגש, הרגש היה צריך מה? לרחם, אתה רואה אלפים ורבבות של מצרים מתים בעינויים נוראים, אז בן אדם אפילו הכי גס, יכול להסית את המבט, לא יכול לראות דברים כאלה קשים, אפילו שזה אויב, אבל אחר מעשה הוא כבר לא יכול לעשות כלום, הוא מפרפר הוא גומר הוא גומר הוא גומר, מה עשה שם, התעלה משה רבינו על רגשותיו ואז ישיר משה את השירה הזאת לה', מה היה התיקון שלו? במידות, איפה הוא נכשל? באז הראשון במידות, איפה הוא תיקן – באז ישיר – במידות. זה היה התיקון שלו, בזה תיקן את חטאו במה שהראה אח"כ התגברות הדעת על הרגש שבראותו את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים, לא שעה אל הרגשות של רחמים למצרים כשראה אותם מתים על שפת הים, והראה את גבורת השכל לשיר את השירה לה', זה מלמד אותנו כי אור החכמה צריך להאיר את כל האדם להשתמש בכל כוחות נפשו כפי הוראת החכמה, ורק אז יאות לו ה' תלמיד חכם.

אני חוזר לפתיחה, שמשה רבינו אמר לקב"ה במה שחטאתי לפניך בוא אני מקלסך, אמר רבי לוי ברכיה ברכיה, כך אמר משה לקב"ה, יודע אני שחטאתי לפניך באז, שנאמר "ומאז באתי אל פרעה" והרי טבעת אותו בים לכך אני משבחך באז, הדא הוא דכתיב אז ישיר משה, בא וראה דרך הצדיקים במה שהם סורחים הם מתקנים.

אין הרבה אנשים שיכולים להשתלט על מידותיהם ועל כוחותיהם, אבל זה עובדה, צריך לעבוד על זה שנים ועשרות שנים בשביל שאדם יוכל להגיע למצב כזה שיוכל לשלוט. ואני אמרתי פה לפני מספר ימים, שאנשים שואלים למה אני יוצא בחודש האחרון קצת על החבר'ה מש"ס, למה אני יוצא נגדם חודש ימים, אז סתם לאלה ששואלים, הרי לא מחכמה הם שואלים, אם היה להם חכמה הם לא היו שואלים, היו צריכים לרוץ אליהם בזמן שיצאו כנגדי 300 רבנים במשך תשעים יום ולהגיד להם רבותי, למה השחיטה הזאת, בדאעש שוחטים פעם אחת וזהו, מצלמים את הראש בצד, שולחים לכולם ולהתראות, אבל כל יום שחיטה בכל בתי המדרש, בכל הכוללים, בכל הישיבות מגדלים את הילדים, הקדיח תבשילו, וכל מיני דברים כאלה על לא עוול בכפו, שמה לא שמעתי אתכם מדברים. אבל אם זה היה בסדר במשך תשעים יום כפול שלשת אלפים לפחות, אז זה המון, זה המון, זה אומר ש-270 אלף יום דיברו נגדי, ולא סתם דיברו, ואני בסה"כ חודש, זה מדגדג לכמה אנשים.

טוב, אז למדנו משהו קטן פה שאי אפשר לשתוק על דברים שהם לא ענין של ממון, אני אפילו לא דיברתי שהפסידו אותנו שתיים שלש מיליון בבחירות שנזרקו לפח, כי לא קיבלנו כיסוי על זה מהמדינה, אם היינו עוברים היינו מקבלים, אבל אם לא זה הלך לפח, אני לא מדבר על גזל ונזק ודברים כאלה, אני לא מדבר אפילו על השמצות אישיות, אני מדבר על עצם זה שעקרו תורה מישראל. נפלה עטרת ראשנו במקום להחזיר עטרה ליושנה, ולמחוק עולם תשובה שלמם ולהפוך אותם לחסרי אמונה.

מי היה המנצח הגדול? אז היו חמישה כבר מניתי אותם, אבל היום אנחנו נתעסק בדורעי, שהוא חוגג היום, יש לו חגיגות, הוא הצליח לסלק את מי שהוא רוצה ולשים ברשימה את מי שהוא רוצה וכו'. אז אני בחרתי לתת לכם כמה דברים שתשמעו הערב ואח"כ תשכילו ותחליטו מה אתם רוצים לעשות עם הנתונים.

יש לפני ספר שנקרא קללת דרעי שהמלצתי מספר פעמים, שיקראו אותו, מי שבאמת רוצה לדעת מי האיש שעומד בראש הרשימה הספרדית וממונה על ידי מועצת החכמים, למרות שהרב עובדיה יוסף לא רצה בו, אז בואו נשמע קצת דברים מאחורי הקלעים, שנכתבו בפרהסיא, ולא שמענו שדורעי תובע את העיתונאי מרדכי גילת על מה שהוא כותב.

בעמוד 133. בינתיים דהרה קדימה חקירה עיתונאית והגיעו אלי אנשים מפתיעים, אחד מהם היה הרב יעקב יוסף, אז הוא היה בן 44, בנו הבכור של הרב עובדיה יוסף. נוכל, הוא כינה את דרעי בשיחות סגורות, והתנפל על הנהגת ש"ס במשפטי ביקורת קשים. הוא הבין שאין די במלחמה הפנימית השקטה וחיפש דרך להביא את דבריו לכלל הציבור באמצעות כותבי התחקיר בידיעות אחרונות, המלאכה הוטלה אז על אחד העוזרים וזה הסביר לי בשיחה טלפונית מה הרקע לפניה אלינו. הרב מזמין אתכם לפגישה במשרדו בשכונת הבוכרים בירושלים, הוא רוצה לדבר על אריה דרעי. זה חשוב לו. יש לו הרבה מה לומר. שיחת הטלפון הפתיעה אותי מסיבה פשוטה, הרב סרב בעבר לשוחח איתי, זה כותב מרדכי גילת, או עם מלי קמפנר על הפרשה, וכשפנתה אליו פנתה אל אשתו נצחיה ושאלה אם ניתן יהיה לקיים שיחת רקע עם הרב נענתה בשלילה, מה היא כן אמרה לה? לבעלי בטן מלאה על דרעי ועל ש"ס, אבל את מחאתו הוא מביע בדרך אחרת, כמו שאת יודעת בודאי, הוא עזב את הכנסת ופרש מהתנועה, הוא העדיף לשמור על המידות שלו ולא להתלכלך. מי שלא זוכר, הרב יעקב יוסף היה חבר כנסת במשך שנה. אח"כ מהסרחון שראה שם עזב. שאלו אותו האם יש חובה לשים מזוזה בכנסת? הוא אמר לא, שאלו אותו למה? אמר, ההלכה אומרת שבבית שימוש לא שמים מזוזה.

נצחיה אמרה מה שאמרה, והנה עכשיו שינה בעלה את דעתו, הוא החליט להכריז מלחמה גלויה על דרעי ועל הנהגת תנועת ש"ס, מלחמה מלחמה כדבריו, כדי להפסיק אחת ולתמיד את ההשתוללות. הוא נועץ בכמה מגדולי הרבנים, גילה לנו וסיפר להם כי החליט לפנות אל כותבי התחקיר, הם נתנו לו את ברכת הדרך.

הרב יוסף הוא איש הימין הקיצוני ונחשב לבן המורד של משפחת הרב עובדיה יוסף, בשיחות בחוג המשפחה הוא ביקר קשות את אביו וכעס על הפקדת ש"ס בידי דרעי, הוא האשים את הנהגת התנועה ברפיסות, במתינות מדינות ופוליטית, בפזילה לאנשי השמאל ובשחיתות ציבורית. בין היתר טען שדרעי וצמרת התנועה עושים הכל כדי לקבל את הכרת המחנה החילוני אוכל השרצים, וכי הדבר אינו מקובל עליו, כך הוא אמר, זו לא דרכי, זה לא אני, אבל לא בשביל זה הזמנתי אתכם לכאן, אני רוצה לדבר על מה שכתבתם ועל מה שאני יודע על דרעי, צדקתם במה שייחסתם לו. הפגישה עם בנו של מנהיג ש"ס התנהלה בשעת צהריים בחדר חשוך משהו שחלוניו ותריסיו היו מוגפים, הרב ישב מאחורי שולחן עץ אפור מגבעת שחורה לראשו, ממולל בזקנו, מתקין מעת לעת את משקפיו הכהים המזכירים את אלה של אביו, אל החדר הוכנסו שתיה וכיבוד קל אבל קבלת הפנים הלבבית לא הצליחה להפיג את המתח שעמד באויר, בודאי לא כאשר המארח הבהיר לנו כי הוא יוצא למלחמת השחרור שלו מדרעי.

כך אמר בפתח השיחה, היינו עדינים עם שר הפנים, הוא היה אז שר הפנים דרעי, היינו רכים איתו, הוא חשב שיוכל להמשיך לחלק מיליונים ללא קריטריונים למוסדות מקורבים אליו, הוא חשב שיוכל להתעלם מאלה שזקוקים באמת לכסף, הוא אדם שאני לא מאמין לאף מילה שלו, לא יתכן שעשרה מוסדות יקבלו את הכל ועשרה אחרים לא יקבלו כלום, עכשיו הגיע הזמן להסיר את הכפפות ולשים קץ למאבק האבסורדי שבו עדות המזרח מקפחות את עדות המזרח,

בתורה כתוב "והשיב את הגזלה אשר גזל" ואני אומר לכם כאן, עד שדרעי לא ישיב לא נניח לו.

ביקשתי מהרב להצביע על דוגמא אחת של גזל, והוא נקב בשמה של עמותת שיבה למקורות מבני ברק, עליה למדנו כבר בפרקים הקודמים, העמותה הזאת הפכה לצרכניה גדולה ולעסק מסחרי לכל דבר, ושלטו בה אי סדרים כספיים, ש"ס דאגה שהעמותה הזאת תקבל מהמדינה במסגרת הכספים היחודיים מענק בגובה של מיליון מאתיים אלף שקלים, עד עכשיו איני מבין מדוע? אתה באמת לא מבין שאל אותו הכתב, הרב גיחך, לא לשם שמים הועבר הכסף, מה שאני יכול לומר כרגע שעמותת שיבה למקורות אמורה להיות חנות גדולה במחירים מוזלים לאברכים ולנזקקים, בפועל הפכו אותה אנשי דרעי לעסק משגשג, לתרנגולת שמטילה ביצי זהב. למרבה האירוניה המוצרים בחנות בחלקם הגדול נמכרים במחירים גבוהים ממחירי השוק, כי אין פיקוח על התרנגולת הזאת, הנזקקים והאברכים שלנו יוצאים מרומים.

זה מה שמקומם אותך? שואלים, גם זה. אבל לא רק זה, אנחנו חייבים להציל את הכסף ולהזרים אותו למקופחים באמת, כבר אז היו שקופים, רק אנשי ש"ס לא שקופים, ואם הם שקופים זה בשביל שלא תפגש איתם אחרי הבחירות, כי הם שקופים, אז אין עם מי לדבר, תבוא למשרד, את מי תמצא? שקוף, אז עם מי תדבר? עם אף אחד. בשביל מה ש"ס דורשת ומקבלת כספים יחודיים, בשביל לעשות עסקים? הרי את התנועה הזאת הקמנו להפצת תורה, לא למכירת מנגלים לצליית בשר ביום העצמאות, את זה אני יכול לעשות לבד, אני לא זקוק לתנועת ש"ס. כך אומר הרב יעקב יוסף מנוחתו עדן. הרב התיח האשמות נוספות קשות באנשי דרעי כשהוא מצביע על טובות הנאה של המיוחסים, שיבה למקורות הפכה לדבריו לבנקומט של אחדים מראשי התנועה שהרבו לבלות בבתי מלון ובבתי הארחה והוא הזהיר מפני התמוטטות העמותה, הוא ידע שאחרי שעושים את הג'ובות גורמים לפשיטת רגל ולהתראות. ימי עיון כינו את זה אז בש"ס, את הנופשונים במלון כינר שעל שפת הכנרת, בבית הארחה ניר עציון, בבתי הארחה נוספים, כאשר פעילים מהשורה ועסקנים זוטרים משלמים מכיסם תמורת התענוג, ואילו דורעי, יאיר לוי, רפאל פנחסי ומזכיר מועצת החכמים דאז, משה מאיה שהתפטר היום, אינם פותחים את ארנקם. הם לא משלמים, הם על חשבון קופת הציבור.

הרב לא טעה, אומר מרדכי גילת בשיחה איתנו בענין שיבה למקורות, מצבה הכספי היה רעוע והיא נסגרה כעבור זמן. הוא לא טעה גם כשהעריך שאביו ינטוש בסוף את דרעי, וכך הוא אמר: יתכן שיהיה אצל אבא מהפך, אני מכיר אותו היטב, הוא מפנים דברים, הוא סגור, הוא אוכל את עצמו, אולי ידבר על הנושא עם בני המשפחה, נבואה ממש, הרי זו הקלטת שהראו עכשיו רשע גנב, לוקח שוחד, עצמאי, לא שומע בקולי, למי הוא אמר? לבני המשפחה, למה הוא לא אמר לו את זה? הרי הוא כפה את עצמו על הרב עובדיה, מה הוא אומר על אבא? אבא אני מכיר אותו, הוא מפנים דברים, הוא סגור, הוא אוכל את עצמו וראו את זה טוב כמה הוא אוכל את עצמו, ואולי ידבר על זה עם בני המשפחה.

את השתלחותו, זה כשהוא היה בן 44, כן הוא נפטר בן 66, זה 22 שנה לפני הוא אמר. את השתלחותו בדרעי השלים הרב יעקב יוסף באותו שבוע בשיעור שלו בבית הכנסת בורוכוב בשכונת הבוכרים, אחרי דרשה פוליטית קצרה הוא עסק בפרשת יו"ר ש"ס, כינה את דרעי ופנחסי פושעים וצעק, הראש שלהם טרוד במעשים פליליים, דרך אגב שניהם הורשעו כידוע, והם עוד קוראים לעצמם הנציגים של ש"ס, אין להם בושה, אין להם כבוד, כאשר באה המשטרה וחוקרת אותם הם ישר צועקים, חוקרים אותנו בגלל שאנחנו ספרדים. לא בגלל שאנחנו גזלנים.

התלמידים האזינו לרב בקשב רב ושאלו שאלות, הדברים נאמרו זמן קצר לפני שאביו מנהיג ש"ס הגיע כדי להעביר להם שיעור בבורוכוב, יעקב יוסף, ככה הוא קורא לו הרב המנוח, ידע זאת והחליט לנצל את ההזדמנות כדי לגייס את תלמידיו למלחמת הקודש בדרעי. והוא אמר להם, אדרבא, בעוד כחצי שעה יבוא אבא לכאן ואתם תגידו לו ישר בפנים, מספיק עם חילול ה' של האנשים המפוקפקים, שאבא יצא תשאלו אותו בחדר המדרגות, מדוע כבוד הרב שומר עליהם? מדוע מועצת החכמים לא מפטרת את מנהיגות התנועה? אבל הרב עובדיה יוסף דבק בעמדותיו ועל פי בנו לא סייע לישיבות המקופחות לקבל כספים, שמעתם? הוא טען טענה כנגד אביו שיש קיפוח והוא סייע להם, לאותם רשעים שעמדו בראש, לקפח את הישיבות מלקבל כספים. ומה הוא סיפר? שבאים לאבא ואומרים לו, הישיבה שלנו לא קיבלה, אבא אומר להם אתם משקרים לי, יש לי את הרשימה וכתוב שהישיבה שלכם כן קיבלה כסף, ישיבה פלונית קיבלה עשרים אלף שקל, ישיבה אלמונית שלשים אלף שקלים, איך אתם מעיזים לשקר לי?

אח"כ מגיעים למציאות ומתברר שהכסף לא נכנס בכלל לחשבון, אז לאן הוא הלך? כך מחזירים עטרה ליושנה?

כמובן שלרב הציגו דפים, מה הבעיה למלא דפים עם מספרים, וכותבים את כל הישיבות, אלה קיבלו ואלה קיבלו ואלה קיבלו ואלה קיבלו, בא מישהו טוען לא קיבלתי, באים ראשי הישיבה, שקרנים, אומרים לא קיבלנו, הוא צועק עליהם שקרנים, אתם משקרים עלי, הנה כתוב. חוצפה כזאת היתה להם להונות את הרב ושיצא עוד על ראשי הישיבות מסכנים ואומללים שמקופחים. איך היו נותנים, למה נתנו לעשר ולעשר לא? מי שיודע להחזיר – מקבל, מי שלא יודע להחזיר לא מקבל.

כששאלו אותו אם פנחסי ולוי ניסו להחזירו לתנועה הוא פרץ בצחוק, למה שהם יפנו אלי? איתי הם יכולים לעשות עסקים? איתי אפשר לעשות קומבינות? איתי אפשר לגנוב סוסים, הרי הם יודעים שלא, לכן הם בועטים ומתרחקים.

עד כאן דברי הרב יעקב יוסף מנוחתו עדן.

ועכשיו אנחנו נביא ראיות למה שהוא אמר, ונשמיע את מי שהיו מנהלי שיבה למקורות, מהם הם מספרים, איך זה התנהל אז בזמנם, מה היתה הסיבה, איך זה עבד, לאן הלך הכסף, מה היו הקומבינות, ומי היו מורשי החתימה, ואיך קיבל אבא של דורעי כסף בלי לעבוד.

תשמעו בבקשה הראשון זה הרב אריה טהרני. בבקשה.

אריה דרעי אני מכיר אותו מקרוב, ישבתי איתם, ישבתי איתו, הבן אדם הזה בא אני אספר לך מעשה שקרה איתי, אח"כ תחליט מי הבן אדם. בזמנו אני הייתי העוזר של הרב יחזקאל אסחייק, הוא היה מנכ"ל תנועת ש"ס, לקח אותי כעוזר שהיתי איתו שנתיים, בזמן מסוים היה בלגן לבין ש"ס לאגודה לדגל, ואז הרב שך הורה לרב אסחייק להתנתק משם, אז הם התנתקו. עכשיו אני כעוזר יש לי את הנהג שלו והרכב שלו ומה יש לעשות, מה אני יכול לעשות, אין לי, הצעתי לפנחסי, אני אעשה שוק קטן, לא של אוכל, אבל של הנעלה מוצרי חשמל, כן, אני קצת יש לי ידע בדברים האלו, אמר לי בבקשה ככה, הקמתי את זה, זה היה ברחוב זך בבנין של עמודי, הקמנו בקומה שלישית בני ברק, עכשיו ככה, בקומה שלישית היה שם המשרדים של תנועת ש"ס, היה שמה את יאיר לוי, הוא היה מנכ"ל אל המעיין, דרך אגב אבא של אריה דרעי היה שורץ אצלו, יושב קפה בבוקר ואחרי צהריים, כנראה שגם קיבל משכורת ככה אף אחד לא ידע מה נעשה, אבל מי שהיה בפנים הוא סתם לא היה בא כל יום הולך וחוזר כאילו עובד באל המעיין, והיה יושב שמה אצלו ואריה דרעי היה צוחק עליו מאחורי הגב חבל לך על הזמן, על אבא של אריה, והיה יושב שותה קפה והולך, אבל זה לא הענין, זה לא מעניין אותנו, אבל מה קרה, אז זהו היתה קומה למטה ריקה, דיברנו עם אודי וכך השכרנו את הבנין ואת הקומה והקמנו שם מערכת ענקית של מוצרי מזון, הלבשה, הנעלה, הכל דפק יפה, היה ריח מצוין. ראינו שזה מקום קטן, היה שם מקום קטן ולא זה, עברנו לרחוב זה לא, עכשיו זה עבר לרחוב נפחא, רחוב נפחא יש שמה בנין קומה שלמה ליד המוסכים, קרוב למקום הזה, יש שמה קומה מקום ענק, משהו, יפה, אמרנו יפה, היה שמה גזבר של התנועה, אני זוכר את השם שלו, אני אגיד לך את השם כרגע, והוא היה כל פעם לוקח את הכסף שם אצלם, עושה חשבונות לוקח את הכסף מהקופות, יום אחד ראו שיש מזה רווחים טובים, אמרו נעשה קיטנה לנשים, קיטנה לנשים, קיטנה לנשים, מי בא לעזור ולאסוף את הנשים? אלי ישי, כל יום היה בא מירושלים ועוזר לעשות קיטנה לנשים, ככה נכנס יושב עושה, טוב, אני לא הייתי מורשה חתימה על הזה, המורשה חתימה היה הרב ניסים בן שמעון והרב שרעבני, לא זוכר את השם הפרטי שלו כרגע מירושלים. ראו שזה הולך יפה, דרך אגב גם הרבנית מרגלית ע"ה היתה באה לקנות שמה, היתה באה עושה קניות, מכל הארץ היו באים, היה מכל הארץ, היתה משלמת, כן, היתה באה עושה קניות, היינו עושים לה הנחה אבל היא היתה משלמת. יום אחד אומר לי, כן, אחרי שזה הלך יפה פתחנו עוד סניף אחד בבאר שבע, יש תמונות של הרב עובדיה הלך לבקר שמה בבאר שבע, נדמה לי גם שקבע את המזוזות שמה, היה לו איזה דרשה שמה הוא בא לשמה גם, יום אחד בבוקר, בא אלי פנחסי, אומר לי בשש בבוקר אתה בא איתי, לאן? לרב עובדיה, מה קרה? דיברו עליך שמה אריה דרעי לכלך עליך אתה חייב לבוא. טוב, שש בבוקר בא אלי פנחסי הביתה, לקח אותי להתפלל עם הרב עובדיה יוסף, טוב, באנו אחרי התפילה, אני ניגש לרב, אני לא הכרתי את הרב, לא הייתי יחצן, מה אני אלך לעשות קומנדות, אמרתי שלום הרב, אמר לי כן שלום, אמרתי לו אני אריה טהרני, אה רגע רגע רגע, נתן לאנשים בבוקר אנשים אומרים אחד אחד אומרים שלום לרב ברכה והולכים, טוב, תגיד לי למה אתה לא שרוצה לפתוח סניף בירושלים, כל אנשי ש"ס, אנשים שלי שאני הבטחתי להם הבטחות, אריה דרעי הוא לא רוצה, למה מה קרה אתה לא רוצה? אמרתי אני לא רוצה? הוא לקח לי את הכסף כשיש רווחים על מנת לעשות שם, לעשות קיטנות לנשים, ומה אני יכול לעשות, אמר לי הא ככה ככה, לא, אמר לי בסדר הלך לי תחזור הביתה, אח"כ בא אמר לי פנחסי, ששמע אריה דרעי רוצה להחליף אותך, למה? הוא יעשה אותך סמנכ"ל, ויביא מישהו, מי זה? גיסו אח של אשתו הוא יעשה מנכ"ל, למה מה קרה? מה לא טוב? אמר לי שאני הולך מקים מערכת כזאת ענקית... אוקי בסדר תבוא יש אסיפה של כל האנשים של הרבנים הרב מאיה וזה, תבוא לאסיפה ונדבר. מועצת החכמים, לא יודע מי היה שמה, לא זוכר מי היה שמה, אני זוכר את הרב מאיה, אריה דרעי, פנחסי, יאיר לוי היו שם, טוב אז החליטו שרוצים להחליף אותי, אמרתי לאריה דרעי למה? הקמתי מערכת כזו, יש לי הבטחה חתומה שלא יחליפו אותי, מי הבטיח לך? אמרתי לו הרב מאיה הבטיח לי, הרב מאיה היה, אז אריה דרעי שואל אותו, תגיד לי, הבטחת לו? מה פתאום, אני הבטחתי לו? אמרתי לו יש לי חתום, אמר תראה, הוצאתי מהתיק חתימה של הרב מאיה חתום שמה, אני שהוא היה מורשה חתימה שלא מחליפים אותך, אתה תהיה וזהו, לא יחליפו אותך, אז אריה דרעי לוקח את זה נותן לרב מאיה, אמר לו חתמת לו, מסתכל הרב מאיה אומר לי, זייפו את החתימה שלי, זייפו את החתימה? אני? אמר לא זייפו את החתימה, אני קמתי בעצבים, שאני אלך אזייף את החתימות של הדבר הזה? יצאתי החוצה, פגשתי את יפה, מי זאת יפה? יפה הבת של הרב שלום כהן, היא היתה המזכירה של הצרכניה הזאת, היא היתה המזכירה, היתה גרה בבני ברק מזכירה שלי, עושה את כל החשבונות מה שצריך

הרב: סידור לשקופים.

.. אמרתי לה תראי, זוכרת שהשקעתי, אומרת כן אני זוכרת שהרב מאיה חתם לך, הוא אומר לי שזייפו את החתימה, אמרתי מה זה ייפו, אני החתמתי אותו, תן לי להכנס אניא גיד לו אני החתמתי, אומר בבקשה, נכנס בפנים, אמרתי יפה הבת של הרב שלום כהן מזכירה שעובדת איתי, אני רוצה היא רוצה להכנס להגיד משהו, בבקשה תכנס, נכנסה, אמרה לרב מאיה, כבוד הרב, אני אישית באתי אליך ואתה חתמת לידי, לי אתה חתמת, כן, את בטוחה? ודאי בטוחה, אני החתמתי אותך, אה, אם ככה כנראה לא שמתי לב על מה חתמתי. מפחד מאריה דרעי, מלכלך את השם שלי שאני זייפן, ואח"כ הבת של הרב שלום כהן לא תשקר, שלום כהן, אומר אתה חתמת לי? הוא אומר לה לא שמתי לב, מה זה, חבר מועצת גדולה התורה לא שם לב על מה חתם. קודם כל מכפיש את השם שלי שאני זייפן אח"כ לא שמתי לב, חבר מועצת גדולה התורה אפשר לסמוך על אחד כזה שהוא לא שם לב על מה הוא חותם? ממה זה? מהפחד של אריה דרעי, אתה חתמת? לא, לא חתמתי, זייפו, סתם לא שמתי לב, אתה יכול לסמוך? אתה מבין איך שהרבנים מפחדים ממנו? מועצת חכמי התורה מפחדים מהתורה, הרב מאיה עם כל הזקן הגדול הזה מפחד ממנו אומר לי זייפתי את החתימה, בסוף לא זייפתי, מה זה, בושה וחרפה. בסדר לך תלך וזה וזה.... אז לפני שהחליפו אותי אמרתי לאריה דרעי, אני רוצה לפגוש איתך, נפגשנו בהילטון, נפגשנו בהילטון, אמרתי לו, יעקב אבינו, יעקב אבינו גם אמר ללבן, אכלתי בחורף ישנתי בלילה ותדד שנתי מעיני, כמה עבדתי בשביל להקים  את המערכת הזו, מערכת שעובדת ועובדת מכל הארץ באים כולם נהנים, מה נראה, מה יש. לא, אנחנו צריכים לארגן את זה יותר ואני אביא מישהו וזה, טוב, אל תדאג אני לא אחליף אותך מקסימום אני אתן לך משהו טוב וזה וזה. יום אחד שמו שלט על הדלת, מנכ"ל לא זוכר את השם של גיסו, שמו לו מנכ"ל, ולא רק זה, עד היום אני לא הייתי מורשה חתימה, מי היה מורשה חתימה – הרב ניסים בן שמעון והרב מאיה, שמו אותו מנכ"ל, נתנו לו משכורת פי שלש ממה שאני קיבלתי, בסביבות התשע אלף או 12, אני לא זוכר, אני קיבלתי שלש אלף, הוא קיבל בסביבות התשע אלף, וגם או, הוא המורשה חתימה. עכשיו מי יודע מה אני רוצה לעשות שמה, הרב ניסים לא יסכים, הרב שרעבני לא יסכים, אז מה עושים, שבו אתם בשקט יש לי כאן מישהו משלי, הוא המורשה חתימה, סתם דרך אגב כל ההנהלה הכל מהמשפחה שלו הם לוקחים כל יום נעליים לא יודע מחליפים מוציאים הייתי לא הייתי, העוזר שלי, הסמנכ"ל היה מנשה זוהר, הוא אח"כ סיפר לי מה הם עשו, אחרי שאני הלכתי, מה קרה, בסוף אני בלי ברירה עזבתי כי ראיתי שזה לא הולך ככה, מנשה זוהר סיפר אח"כ מה לקחו ומה הוציאו, לא עבר תקופה קצרה פשטו רגל, לקחו אנשים מסכנים שאני לקחת כסף וסחורה מאנשים, אמרו לי ש"ס? ש"ס קח, יש לך כסף תשלם, אין בעיה, ש"ס זה היה בחיתולים של ש"ס, בשביל הספרדים זה היה ש"ס קח אין בעיה, רק תשלם, אפילו צ'ק של חצי שנה לוקחים... חצי שנה אחרי זה שעזבתי פתאום פשט רגל, לא יודע מה היה שם, מנשה זוהר יודע יותר טוב ממני, למה הוא נשאר אחרי שאני הלכתי... קראו לזה שיבה למקורות, כי למה, כי היתה עמותה כבר קיימת, לא פתחו עמותה חדשה, היתה עמותה קיימת קראו לה שיבה למקורות, הלבישו אותה על שם העמותה הזאת, בסדר שיבה למקורות, יש היום אנשים עד היום אומרים לי הם זוכרים איזה מכירות היו שם, איזה דברים יפים היו שם. חצי שנה בידיים שלהם ברח, באו אנשים לקחו את הסחורה וכן לקחו את הסחורה, ומה הם לקחו, מה הם לקחו אני לא יודע, העיקר נהיה שם רע לש"ס – גנבים, ש"ס ... גנבתם יש מנכ"ל חדש ... ש"ס גנבים ש"ס גנבים, כל הסוחרים שהייתי מדבר איתם ש"ס גנבים ש"ס גנבים ש"ס גנבים, מה אני אגיד לך, אתה מבין מה זה? מועצת חכמי התורה הרב מאיה אמר זייפן, בסוף כשהבת של הרב שלום כהן אומרת לו אני החתמתי, הוא אומר לך אני לא שמתי לב תגיד לי, אם לא שמת לב על מה חתמת, אתה שם לב על מה אתה מדבר, אומר בצורה כזאת כך הרב מדבר, להכפיש את השם שלי ולהגיד לי כך וכך שהקמתי, ... אני לא משאיר פצועים בשטח, ... היום אני יושב ברוך ה' לומד, אבל אנשים תמיד, אין מישהו מפריע לדרך שלהם למה אני הייתי כביכול נקרא האיש של פנחסי, ואריה דרעי והאנשים שלו... אז מה, דרעי, הקמתי לטובת ש"ס, בשביל מה הוקמה ש"ס? לטובת האנשים, החנות הראשונה היתה סופרמרקט של מוצרי מזון חשמל הנעלה, הכל היה, היו באים שמה 12 אחד בלילה מפוצץ, מה נעשה, זה אנשים בן אדם שמחפש את ה... אתה מפריע לי בדרך בקיצור, בא נשים מישהו משלי אני אוכל לעשות מה שאני רוצה. וזה מה שקורה, אתה מבין אפשר לסמוך אבא שלו, הוא כן גם יאיר לוי הוא ... יושב בבית שלו, מי שם לב אליו? מישהו זוכר היה פעם יאיר לוי חבר כנסת? יש לו בית נכה בבית, כלום, ... עזב עם הרב אסחייק ומאז ... הרב פרץ היה קורא לו כל שבוע לאסיפה והיו מחזיקים בידיים, הם עזבו ובשביל אריה דרעי זה היה חגיגה, די גמרנו מי בעל הבית, בא קח תעשה את זה נגמר הענין.

הרב: כן, זו הקלטה ראשונה. לסיכומה: מי שהקים את ש"ס בתחילתה היה חבר כנסת ניסים זאב, אז כמובן שדורעי דחק אותו החוצה ואת הרב פרץ שהיה, והשתלט על המפלגה. היום הוא סגר מעגל וזרק את ניסים זאב לגמרי, אני מאמין שניסים זאב יפתח כנראה את הפה בימים הקרובים ויגיד מהנפלאות שלו, אני יודע מחבר ספר שהוא עומד לסיימו בימים אלה, ולהוציא אותו לאור על כל מה שהיה בש"ס מתחילתה וכו', נראה אם הוא יעיז לכתוב ספר כמו שכתב מרדכי גילת או לא. אבל מכל מקום הדברים ייחשפו בימים הקרובים מבחינתו. אז שומעים איך זה התנהל, מה היו המטרות ואיך לוקחים בן אדם שהקים בשבילם משהו ובועטים בו מכניסים קרוב משפחה, כל המשפחות שמעתם של כולם נמצאים בפנים עם עבודה, בלי עבודה, מקבלים את הכסף, עושים נופשונים וכל מיני פטנטים שככה יכולים להוציא כסף ואו ליהנות את האנשים או אתם יודעים את ההמשך.

עכשיו ביקשתי לשמוע ממנשה זוהר שבא אחרי הרב אריה טהרני לשמוע מה הוא זוכר מהתקופה של שיבה למקורות שדיבר עליה הרב יעקב יוסף למרדכי גילת. בבקשה.

מנשה זוהר: עליכם שלום

הרב:אמנון יצחק

מנשה: או איזה הפתעה, מה זכינו? מה זכינו?

הרב: כתבת לי שאתה רוצה שאני אצלצל

מנשה: כן נכון