פלפול ברש"י: פרשת משפטים
תאריך פרסום: 15.02.2015, שעה: 18:30
"אם כופר יושת עליו ונתן פדיון נפשו". התורה אומרת, מי שהיה לו שור נגח, שור מועד שנגח איש או אשה, אז הבעלים שלו חייב מיתה בידי שמים. "ואם כופר יושת עליו ונתן פדיון נפשו", אומר רש"י, אם כופר יושת עליו, אם זה אינו תלוי, והרי הוא כמו "אם כסף תלוה" לשון אשר, זה משפטו, שישיתו עליו בית דין כופר, ונתן פדיון נפשו דמי ניזק, דברי רבי ישמעאל, רבי עקיבא אומר דמי מזיק. אז רש"י אומר, פה שכתוב בפסוק "אם כופר יושת" אם זה אינו תלוי, כמו שאומרים "אם בחוקותי תלכו", אם זה אם לשון תלוי, תלוי אם תלכו או לא תלכו, אבל פה זה לא לשון אם כזה, והרי הוא כמו אם כסף תלוה לשון אשר, מה זה לשון אשר? כמו שאתה אומר אשר כסף תלוה, שאין פה אם כסף תלוה, זה לא רשות להלוות, זה חובה, אם בא מישהו ללוות ויש לך את האפשרות ואין שום סיבה חיצונית לא לתת לו, אז אתה צריך להלוות לו, אז ה"אם כסף תלוה" זה לשון אשר.
אם כופר יושת עליו, אם זה אינו תלוי, והרי הוא כמו אם כסף תלוה לשון אשר, ז"א שהכופר שיושת עליו הוא צריך לתת. "ונתן פדיון נפשו".
על זה אומר רש"י, "ונתן פדיון נפשו" דמי ניזק, דברי רבי ישמעאל, דמים כנגד הניזק, זה מה שצריך לשלם, ורבי עקיבא אומר דמי מזיק. מה זה תיכף נבין.
הא דהזכיר רש"י שמייהו דרבי ישמעאל ורבי עקיבא בזה, הספר הזה שאני קורא מתוכו נקרא אילנא דמלבלבי, והמחבר שלו הרב ברנדווין שעברנו כבר כמה שיעורים מתוכו, הוא אומר שיש הרבה מימרות שמביא רש"י בלא שם בעל המימרא, אבל יש מקומות מסוימים כמו כאן, שהוא מזכיר את בעלי המימרא, כמו שהזכיר פה דמי ניזק דברי רבי ישמעאל, רבי עקיבא אומר דמי מזיק. ולמה הוא מזכיר במקומות מסוימים ובמקומות אחרים לא? כי אם הוא לא יזכיר יהיה קשה על רש"י, לכן רש"י מביא את בעל המימרא שהוא מסתדר עם מה שהוא אומר גם במקומות אחרים.
עכשיו הוא שואל, הא דהזכיר רש"י שמייהו דרבי ישמעאל ורבי עקיבא בזה, נראה לפרשו דהנה כבר תקפו עליו כמה מפרשים, את רש"י תקפו כמה מפרשים ביניהם הרא"ם, רבי אליהו מזרחי, מהמפרשים הגדולים על רש"י, והשפתי חכמים ועוד. מה הם תקפו? שבפסוק "אם כסף תלווה את עמי" הביא שם רש"י מימרא משמי דרבי ישמעאל, דהוא אחד משלשה מקומות בתורה, דאם אינו רשות, פירוש אינו תלוי, ולא נקט פסוק דנן, והא לפי מה שכתב כאן יש ארבעה מקומות, ז"א רש"י בפסוק "אם כסף תלוה את עמי", הוא הביא מימרא משמו של רבי ישמעאל, מי שיפתח שמה יראה, ושמה רבי ישמעאל אומר, שהפסוק "אם כסף תלוה את עמי" הוא אחד משלשה מקומות בתורה שהמילה אם אינו רשות, בד"כ המשמעות של אם אמרנו, זה רשות, אם ואם, אז הפירוש שאינו תלוי, אבל שמה לא הזכיר רבי ישמעאל את המקום הזה, הפסוק הזה, והא לפי מה שכתב כאן יש ארבה מקומות, כי מה אומר רש"י, אם כופר יושת עליו, אם זה אינו תלוי והרי הוא כמו "אם כסף תלוה" לשון אשר, אז יש ארבעה מקומות בתורה שאם הוא אינו תלוי, דהיינו הוא אינו רשות. אלא חובה. איך זה מסתדר? איך רש"י שם מביא את רבי ישמעאל שאומר שלשה מקומות, ופה הוא מביא עוד מקום אחד ושמה לא הוזכר. את זה תקפו את רש"י.
ונראה תירוצו, דבאמת לא מילתא גמירי לה הוא, דאם זה אינו תלוי. באמת הענין הזה של "אם כופר יושת עליו" זה לא ברור לגמרי שזה באמת האם הזה אינו תלוי, אם האם הזה אינו תלוי אז באמת יש ארבעה, ואם לא אז נשארו השלשה. שהרי מצינו נידון בש"ס, אם יכולים היורשים למחול ולא ליקח הכופר, ואמרינן דתליא בהא, אם כופר כפרה הוא אז אי אפשר למוחלו, אם הכופר הזה הוא כפרה על המזיק אז אי אפשר למחול על זה, כי זה כפרה, ואם קנס הוא, יכולים למחול, ז"א אם זה בשביל הניזק, דמים לניזק בתור קנס, אז בעל הניזק, בעל הקנס שמגיע לו הקנס יכול למחול. אז אם זה אם כזה שהוא כפרה, אז האם הזה אינו תלוי, ואם כן אז זה תלוי. ומעתה אם אפשר למוחלו הרי נמצא שאם זה הוא תלוי שפיר, יען כי משכחת שלא יושת כופר בכגון שמחלו, ואומר הש"ס דתליא בהא, דלמאן דאמר דמי ניזק הרי מצינן למימר שהוא קנס, אבל למאן דאמר דמי מזיק, ודאי הוא כפרה, דמה שייך לקונסו בדמיו שלו? הרי היה לקונסו בדמי המת, אלא בהכרח שהוא לכפר על הנפש לפדותה מן המוות.
ואם כן לרבי ישמעאל מצינו למימר שאפשר למחול כי הוא אמר דמי ניזק, זה דברי רבי ישמעאל, אבל לרבי עקיבא אי אפשר למחול, כי זה דמי מזיק, ודמי מזיק זה הכפרה, והכופר הוא יהיה ודאי, שצריך ליתנו. אז ז"א זה ילך לפי רבי עקיבא ולא לפי רבי ישמעאל.
עתה כל כסף צרוף מזוקק שבעתיים, דהא דרש"י פירש, דרק שלשה מקומות אם אינו תלוי, זה דבר דבור על אופניו הוא, מה שהוא אמר בפסוק שה"אם" ההוא שאמר רבי ישמעאל, האם ההוא אינו תלוי, דבר דבור על אופניו, ותיקשי לך איכא פסוק דכופר, אבל יש לנו את הפסוק פה כאילו הרביעי שמדובר בכופר והוא גם כן אינו תלוי, לפיכך לימד אותך רש"י תדע, דרבי ישמעאל איהו בעל המימרא דאמר דמי ניזק, ולדידו זה הוי קנס, ומצי למימחל, יכול למחול, והוי האם הזה תלוי, אז לרבי ישמעאל נשארו שלשה, שלשה אם ולא הרביעי, ועל כן לית ליה אלא שלשה שאינם תלויים, וכדי שלא תקשה אם כן אמאי נקט רש"י כאן שאם זה אינו תלוי והוא שלא כרבי ישמעאל, שלא מנע פסוק דנן אם כופר יושת עליו בכלל השלשה שאינם תלויים, לפיכך לימד אותך רש"י ונקט בשמו של רבי עקיבא, שהוא חולק, רבי עקיבא פליג על רבי ישמעאל, ותדע לך שהלכה כרבי עקיבא דאי אפשר למחול, דקיימא לן הלכה כרבי עקיבא מחברו, אז לכן רש"י מביא את רבי עקיבא פה שיש עוד אם אחד שאינו תלוי לפי רבי עקיבא, לכן מביא אותו בשמו, ועל כן לדידן אך אם אינו תלוי ושפיר פירש רש"י, אז מה שמקשים על רש"י למה אתה ואם כסף תלוה את עמי, לא הכנסת את זה, כי שמה המימרא הוא הביא בשם רבי ישמעאל, ורבי ישמעאל מדבר דמי ניזק פה, דמי ניזק שניתן למחילה, אז האם הזה הוא לא כמו שאומר רבי עקיבא, כי רבי עקיבא אומר שזה דמי מזיק, וזה הכפרה שלו, אז הוא צריך לתת את הדמים בשביל שיהיה לו כפרה בשביל שלא יתחייב מיתה בידי שמים, אבל רבי ישמעאל שלא סובר כך, נשארו לו רק שלשה, לכן לא היה צריך רש"י להזכיר שמה את הפסוק הרביעי, ובמקומו, במקום הזה הוא הביא את שתי השיטות, שרבי ישמעאל נשאר כמו שהוא היה שיש רק שלש, אבל לפי רבי עקיבא יש ארבעה, לכן נכון להביא את זה פה ולא שם.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות....