מעשה בדני צעקני שצעק "אני לשם שמים!" עד שלא קיבל תקציבים...

- - - לא מוגה! - - - 

סוף סוף

הרי הם היו הנושאים של המחלוקת

הם לא חלקו על משה שהוא עשה משהו למישהו

הם היו הנושאים במחלוקת הם רצו שהאהרון לא יקבל את הכהונה הגדולה שהם יקבלו זאת אומרת הם דיברו על עצמם

זה לא מחלוקת

על הלכה

ההלכה לא שלך ולא שלך

אז אתה חולק האם הדין כך או הדין כך זה לא שלך

אבל אתה אומר אני רוצה לא אתה תקבל וכולי אתה נושא במחלוקת אתה צד במחלוקת

אתה לא מסתכל מהצד על דבר ומברר אותו נלחם על צדקתו

אז לא הייתה פה כאן מחלוקת מופשטת בהלכה

איך באיזה צורה תהיה מעלת הכהונה הגדולה לדון בזה

אלא היו כאן אנשים נושאים חיים

והדיון היה מי הוא ראוי להיות כהן גדול

האם רק אהרון הכהן שבחר השם או גם אחרים

וגם אלו שחולקים בכלל גם הם אומרים שהם ראויים

מפני שכל העדה כולם קדושים ובתוכם השם

גם אנחנו שמענו אנוכי ולא יהיה לך

כל העדה כולם קדושים

ובתוכם השם, השם דיבר לכולם

כלומר השכינה שורה בתוך כולם

ולפיכך כולם ראויים לשרת

בכהונה גדולה, אז למה נבחר הארון דווקא?

וכאן היה המקום שהתגנב לליבם אשר לא לשמה

וכמו שאמרו זיכרונם לברכה

שעינו התעתו שראה שושלת גדולה.

העין שלו התעתה אותו.

למה?

כי הוא ראה שושלת גדולה יוצאת ממנו, הוא היה בעל רוח הקודש, הוא ראה שיצא ממנו שמואל הנביא.

אז הוא חשב, אם אני חולק,

לא יכול לקרות לי כלום, איך יצא שמואל הנביא?

אם אני אמות אז אני לא אצא שמואל הנביא. הוא לא ידע מהבנים שלו שבסוף הם פרשו מהמחלוקת

יצא שמואל הנביא.

זה הוא לא ידע.

זה נקרא מחלוקת

שלא לשם שמיים.

כמו דני צעקני,

שדני צעקני אמר בבחירות אני לשם שמיים, אני לא צריך כלום משס.

אני לשם שמיים.

אין שם שמיים. אני לא צריך שום דבר משנה. לא קיבלתי אימה ולא... אה, רק מאה אלף דרעי נתן לי וזה וזה.

אבל אני לא, לשם שמיים!

איזה פוזה יפה.

יפה.

מה עכשיו, מה הוא תובע בעקו?

לשם שמיים!

לשם שמיים!

אלי דדון

וראש העיר זייבארט.

הם חילקו לעמותות שהם בנו ככה ככה,

ונתנו לעצמם, וחילקו לעצמם.

הם לקחו שטחים, לקחו זה, הקצאות.

ממה איתו?

שם שמיים!

אבל רגע, אתה נוגע בעניין כמו קורח.

אתה לא אומר, זה לא צודק,

לא נתנו לפלוני.

איך אתם לוקחים ועושקים את פלוני?

אתה מבקש בשל עצמך.

אתה בדיוק כמו פה.

כאילו לשם שמיים.

דני! לא לצעוק.

תשים לב מה אתה אומר. אתה מוסרט?

מה אמרת קודם?

מה אתה אומר עכשיו?

תקרא מה כתוב.

זה לא על שם שמיים, זה לשם עצמך.

באינו עינו התעתו.

דרך אגב, אותו אלי דדון בא אליי גם כן. בזמנו,

כשהחליטו שהשטח הזה, יבנו שם את הכל, מה שבונים.

אז הוא בא, שאל,

אתה צריך הקצאה? הקצאה?

יש הקצאות עכשיו, זה פה ושם.

תראו, ארגון שופר עושה משהו קצת בבני ברק. בכל אופן, זה ארגון חשוב, מכובד.

כל העולם מכיר, ויושבים פה בבני ברק.

אף אחד לא מציע לנו אפילו מטר.

אבל אם יש הקצאות, למה לא? למה לא? ראית אותו מאז?

מישהו צלצל אליו להגיד לו, הלו, מה עם הקצאות?

הבדיחות ידועות.

אבל דני חשב שאם הוא יצעק,

אני לא צריך משס! אז הם ירדפו, לא! כך, כך, כך!

כן,

כמו מורי עסגו,

תוך שלושה חודשים ייתנו לו בניין וייתנו לו הכול.

עברו שלוש שנים,

עוד לא נתנו לו מטר.

ככה זה.

פוליטיקה.