נגיד עכשיו יבוא אחד גדול מאוד, וילחש לכם כמו קרח דברים נכוחים, דברים שאתה ממש עומד נדהם. "אם זה ככה! אם אלה העובדות, תשמע אין לי מה להגיד לך. נראה שאתה צודק, אבל איך אפשר להגיד כזה דבר. נו, נו, כבר היו דברים מעולם, כבר היה, יוחנן כהן גדול ששימש בכהונה גדולה והוא נפל והיה צדוקי בסוף. אפשר לתמוך את זה בכמה מאמרים בשביל שתוכל לעכל את הגלולה המרה שמוכרים לך. אני שואל אותכם שאלה, יהודים יקרים: מה אתם יכולים לעשות אם בא בן אדם ומוכיח, ומביא ראיות ומביא פסוקים ומביא מאמרי חז"ל, ומביא, מה אתם יכולים לעשות שלא לכפור בידיעה שלכם שהייתה דקה לפני כן? מה אתם יכולים לעשות?
יש אנשים הבינו שאסור לאכול בשר ועופות, החזיקו מעמד תשעה חודשים, פתאום בא אליהם איזה רב עם זקן, ואמר להם: "אפשר לאכול, הנה גם אני אוכל" והוא אוכל. בלע את זה! הוא בלע את זה והוא לא מת. הוא לא מת! אז רגע, אם הוא לא מפחד והוא לא מת ולא זה, אולי זה באמת מוגזם. עכשיו, מי מדבר? הבטן. הבטן! היא מקרקרת. היא רוצה היתר. אז אם יש לה איזה נפקותא, איזה משהו, טיק! מה עושים בשביל לא ליפול? מה עושים? תשמעו:
מסופר על הסבא, זצ"ל, שקיבל לביקור תלמיד חכם גדול ומופלג, עם אדרת פנים מרשימה. אתם ידועים מה זה "אדרת פנים מרשימה"? זה מלא שערות בפנים. זקן גדול. זה אדרת פנים מרשימה. "בעל צורה" קוראים לזה. "בעל צורה". והתחיל להשפיע עליו שאין שום אסון אם תלמידי ישיבה ילמדו קצת השכלה וקצת לימודי חול. נו, אז אם הם ידעו קצת אנגלית וקצת מתמטיקה, מה זה יפריע להם בחיים? מה זה יזיק? מה יפסידו, אני לא אומר את כל ההסברים, הוא רק אמר, אבל אני אומר כאילו מה, מה... ליבה. מה? ומקבלים כסף. מקבלים כסף. המדינה נותנת כסף. אם אתה עוסקים לליבה, מקבלים כסף. אז גם כסף וגם השכלה וגם אתה נשאר דתי, למה לא? אתה מרוויח מכל הצדדים. אין בעיה.
אתם יודעים מה עשה הסבא ברגע שהוא שמע את זה? שיסע אותו וזעק זעקה אדירה "גלח! צא מכאן!" אתם ידועים מה זה "גלח"? כומר. הוא קרא לראש הישיבה הגדול זה עם כל הזקן, קרא לו כומר! צא מכאן!. זהו. הוא לא נתן לארס להיכנס.
לאדם, אתם לא יודעים, יש כח שנתנו לו, וזה כח חיובי, אבל אפשר להשתמש בו לרעה. זה נקרא "כח ההסתגלות". מה זה כח ההסתגלות? שאתה כהרף עין יכול להסתגל למצב, כהרף עין. אתן לכם דוגמה:
בשואה הנוראה בהתחלה זה לא היה שואה, בהתחלה הצרו צעדיהם ואח"כ אמרו שאסור להם לעבוד, ואח"כ.. אני מדלג, להלביש טלאי. אח"כ אמרו להם כך, ואח"כ כך אמרו להם כך, עד שאסרו אותם ועד שכן, ואח"כ עבודות כפייה ואח"כ אני יודעים את הסיום. אבל מי שרואה לאיזה מצב הם הגיעו כשהם היו כבר שלדים, והיו עדיין עובדים... הרי אם אתה תתן לבן אדם שרגיל לאכול כל יום בשר, ואתה אומר לו: "מהיום אתה לא אוכל, רק קטניות. אין בשר, אין לחם, אין כלום, רק קטניות". הוא יהיה חיוור. הוא לא יוכל להחזיק מעמד. אם אתה אומר לו: "מהיום אתה לא יושן על מזרון, אתה יושן ברצפה". אדם מדושן, על הרצפה, אין שמיכה, אין סדין, על הרצפה! "אתה מהיום לא הולך עם בגדים ועם נעליים, אתה הולך בלי נעליים ורק מינימום. ברחוב! והוא הולך ולהתאבד. "מה? מה אתה השתגעת? מה אתה רוצה להרוג אותי? מה אתה עושה". איך הם הצליחו לשרוד את השואה ולצאת עוד בחיים חלק? איך הם הצליחו? איך אפשר? איך אפשר? הרי זה מצבים קטסטרופליים! הסכל לא יכול לעקל דבר כזה! לקום בבוקר שאתה יודע מה מחכה לך מחר, ואתה צריך לפעמיים להרוג את החברים שלך, לפעמיים אתה צריך לקבור אותם, לפעמיים אתה צריך לגנוב להם את הפת בשביל שאתה תחיה ולא הם. מלחמת קיום! לא כולם היו דתיים!
נו, אז אני שואל אותכם שאלה: איך הם הצליחו? יש כח הסתגלות. שאדם יכול להדרדר, להדרדר, להדרדר, להסתגל ובסוף.
עכשיו שלושה בתוך פרק זמן קצר, בארה"ב, בני טובים, משפחות חרדיות, יצאו לתרבות רעה, פקרו, התקלקלו, הגיעו לסמים ומתו. מהסמים. שלושה! תוך פרק זמן קצר. אחד אחרי השני. איך יכול להיות מבית טוב, לא חסר כלום, הכל בסדר. יש כבוד, יש תורה, יש הכל, איך יכול להיות כזה דבר? ברגע שנחשפים עם הפלאפונים ועם ה"טמבלויזיות" ולמה שיש בחוץ, בהתחלה הם מתעניינים, אח,כ הם קצת טועמים וככה ממשיכים ומסתגלים, ומסתגלים, עד שכופרים בהורים, בקהילה, בכל, בכל, בכל. מדרדרים, לא שמים לב, והסוף ידוע. הם לא היחידים, הרבה מתים מסמים. אבל עכשיו זה יצא בבת אחת. גם פה בארץ היה סיפור עכשיו באילת עם זוג שהיו שמה במלון ואומרים שהם התאבדו, אומרים ככה, אומרים שזה היה ככה, לא משנה. איך זה קורה? יש הסתגלות לטובה, יש הסתגלות לרעה.
כתוב: שאברהם אבינו הקב"ה אמר לו שיקח את הבן שלו לעקוד אותו, והוא לא מת. ושרה אמנו ברגע שאמרו לה שיצחק נעקד, היא מתה על המקום. מה ההבדל בין שרה אמנו לאברהם אבינו? הקב"ה בא אל אבינו אמר לו: "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת, את יצחק". "קח נא". שאומרים לך "קח נא", אתה כבר "מה? מה". "קח נא את בניך...", י שלי שני בנים. "יחידך", זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו, "אשר אהבת, את יצחק". עד שהוא אומר לו לקחת אותו לעקדה, בינתיים הוא התרגל לרעיון.
איך מודיעים לבן אדם שמישהו נפטר לו? באים לאט לאט. אומרים לו: "אני רוצה להגיד לך שאנחנו מצטערים אבל אבא לא מרגיש טוב..". "מה, מה, מה". "לא, לא, לקחו אותו לבית חולים, בינתיים המצב זה..", אח"כ אומרים לו: "המצב לו קל.. זה.. מתפללים, מתפללים, מקווים שיהיה...". אתה יודע בן אדם זה בן אדם, אי אפשר להבטיח שזה וזה וזה, אדם לא יודע מה איתו, הכל יכול להיות, אנחנו לא...". אז הוא כבר מתחיל להתרגל, הוא כבר מצייר את הציור שיכול להיות שבעוד שעה הוא יפטר, יכול להיות בעוד שבוע, יכול להיות בעוד.. הוא כבר זה.. ואז אם אומרים לו: "אה, זה כבר נגמר", זה כבר קל לו לקבל. למה? כי הוא הסתגל. אבל אם יבואו לאחד ויגידו לו: "אבא שלך מת", על המקום הוא יכול למות. על המקום הוא יכול למות!
אז אברהם הסתגל. במה? בכמה מילים. כמה זה מילים? "קח נא את בניך, את יחידך אשר אהבת". זה הכל. הוא כבר הסתגל. והוא אהב אותו מאוד! מה זה אהב אותו מאוד? התפלל עליו. בן 100 הוא קיבל אותו, גידל אותו 37 שנה. לקחת אותו לעקדה? הוא לא יכול לסרב לבורא, הוא חייב לבצע. ידיעה כזאת. אבל מה עשה יצר הרע? בא אל שרה אמנו ואמר לה בפתע, פתאום "יצחק נעקד", מתה! לא היה לה זמן להסתגל.
יש לי מזל שאמא שלי לא נפטרה שהודיעו לה רשעים, רשעים, בזמן מלחמת יום הכיפורים, אני הייתי בצבא, מישהו דפק בדלת, והיא פתחה את הדלת "כן", אמר לה: "שמעת?". "מה? מה? מה"", יש צעקה את השם שלי. אז היא אמרה לו: "מה? מה? מה?", אז הוא אמר לה: "אומרים ש...,". זהו. ככה. אתם יודעים מה זה? הייתה יכולה למות ברגע! אח"כ שאני צלצלתי הביתה, נתנו לנו אחרי חודש לצלצל מהדשא עם טלפונים כאלה שמערבבים אותם, אז נתנו לכל אחד רק להגיד "שלום, אני חי". וצלצלתי ולא עונים.לא עונים, לא עונים. ואמרתי: "דודה, תגידי לאמא שאני חי". סגרתי. היא צלצלה לאמא שלי ואמא שלי צעקה עלי:ה "שקרנית! שקרנית! את משקרת! את יודעת! את לא מגלה לי!" כאילו היא באה לבדוק מה היא יודעת, היא חשבה שהיא בודקת אותה מה היא יודעת. אז היא אומרת לה: "לא, לא, אני אומרת לך! אני נשבעת לך! הוא צלצל, הוא צלצל אלייך, את לא ענית והוא אמר זה..." אני זוכר שהגעתי לדלת, שקיבלנו פעם ראשונה חופש, הגעתי לדלת היא הייתה בהלם! בהלם! היא לא האמינה שהיא רואה אותי חי! כל כך היא השתכנע משתי הקריאות האלה. מזל שהיא לא מתה.
אדם לא יודע מה זה כח ההסתגלות. אם נותנים לו ק קצת, קצת להסתגל, אפשר לעבור גם את הדברים הקשים ביותר. אבל אם לא, אוי ואוי! אז לכן מה הוא עשה פה הסבא? הסבא לא רצה להסתגל לרעיון. לא רצה להסתגל לרעיון.
עוד מקום שאנחנו לומדים את זה: כשהגיעו למערת המכפלה עם יעקב אבינו שהוא על המיטה, והשבטים שמה רוצים להכניס אותו, פתאום עשו מגיע, אמר: "הופ, הופ, לא להכניס אותו המערה שלי!". מאיפה אתה מביא שהמערה שלך? "המערה שלי". אומרים לו: אבל אתה מכרת אותה! הוא נתן לך כרי שלם של ממון, ועשה איתך חוזה". אמר: "אדרבא, תביא את החוזה". עכשיו, החוזה לא פה. מיהולך עם חוזה? דברים ברורים, ידועים. אמר להם: "לא, לא תראו חוזה, הוא לא נכנס". לא נכנס, לא נכנס. נפתלי היה לשלוחה, שירוץ ברגליו מהר למצרים להביא את החוזה ולהחזיר אותו לפה. בינתיים מוטל על המיטה יעקב אבינו. עכשיו תחכה עד שהוא ילך למצרים, יחזור. היה שם דן, הבן שלו חושים, חושים היה חירש, הוא לא שומע כלום. אבל הוא רואה את סבא שלו על הרצפה שוכב... ואומרים לו הוא מערער על הכל, זה עשו. הוא אומר הסבא שלי שוכב ככה ואתם מתווכחים איתו כן, לא, לא, לא. לקח את הקרש הוריד לו את הראש. הוריד לו את הראש. למה? הוא לא הסתגל. הוא לא התרגל למשא ומתן. שמתחילים עם שמא ומתן מתרגלים כבר לרעיון שאפשר לדבר על הדברים, אין בעיה. הבנתם.
אז הוא אמר לו: "גלח! צא מפה!". זהו! זה העצה. אם משיהו בא לדבר איתך על דבר שהוא לא מ התורה, ישר תסתום לו את הפה "כומר! תעוף מפה!" לא מתווכחים. מה יש להתווכח? שיחפש לו את החברים, ילך לכנסייה, יגיד מה שהוא רוצה. איתי נגמר הסיפור. זהו! זה פטנט להתגבר על מקרים כאלה.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).