כדאי היה להקב"ה להוציא את ישראל ממצרים כדי שלא יאכלו שרצים ודיו
מסכת בבא מציעא, דף סא, עמוד ב'. גמרא מדהימה על חשיבות על הקפדה על כשרות המאכלים.
פורסם בתאריך: 13.12.2019, 03:08 • מערכת שופררַבִינָא אִיקְלַע (נזדמן לו לבוא) לְסוּרָא דִּפְרָת, לעיר "סורא" הסמוכה לנהר פרת, ופגש שם את רב חנינא, אָמַר לֵיהּ רַב חֲנִינָא מִסּוּרָא דִּפְרָת לְרַבִינָא, כך שאל אותו: יְצִיאַת מִצְרַיִם דְּכָתַב רַחֲמָנָא גַּבֵּי שְׁרָצִים, לאחר דיני השרצים הטמאים שבסוף פרשת שמיני נאמר, "כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים" - לָמָּה לִי? מה ענין יציאת מצרים לשם?
אָמַר לֵיהּ, רבינא לרב חנינא מסורא: הזכרת יציאת מצרים שם באה לומר לך, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי הוּא שֶׁהִבְחַנְתִּי בשעת מכת בכורות בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר להורגו, לְטִפָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל בְּכוֹר שלא להורגו, ולא רק הגדול שבבית מת, אלא המית הקב"ה גם את הבכורים דרך זנות, דבר שעיין אדם לא יודעת להבחין.
כמו כן אֲנִי עָתִיד לִפָּרַע, לתבוע עונש, מִמִּי שֶׁמְּעָרֵב קְרָבֵי (מעיים של) דָּגִים טְמֵאִים שהם זולים, בִּקְרָבֵי (מעיים של) דָּגִים טְהוֹרִים היקרים, ובתערובת שקר זו הוא וּמוֹכְרָן לְיִשְׂרָאֵל. נמצא שמכשילן על ידי זה באיסור, עתיד הקב"ה היודע מחשבות להפרע ממנו.
אָמַר לֵיהּ רב חנינא דפרת לרבינא, אֲנָא, לא התכוונתי בשאלתי מדוע נזכרה יציאת מצרים באיסור שרצים כלל. אלא על מה ששינתה התורה בלשון 'הַמַּעֲלֶה' (אני ה' "המעלה אתכם") - קָא קַשְׁיָא לִי!
ותוכן הקושיא היא: מַאי שְׁנָא הָכָא 'הַמַּעֲלֶה' דְּכָתַב רַחֲמָנָא? במה נתייחדה פרשת שרצים שנקטה בה התורה בלשון "המעלה" אתכם, ולא "המוציא" אתכם כמו שנאמר בשאר מקומות.
אָמַר לֵיהּ רבינא: מה שנאמר שם לשון "המעלה" הוא לְכִדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִלְמָלֵא (לא) הֶעֱלִיתִי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל דָּבָר זֶה, שֶׁאֵינָן מִטַּמְּאִין בִּשְׁרָצִים, דַּיִּי. שוה היה להעלותן בשביל מעלה זו בלבד. וזהו לשון המעלה אתכם מלשון "עילוי" וגדולה.
אָמַר לֵיהּ (רב חנינא): וּמִי נָפִישׁ אַגְרַיְהוּ - האם כל כך גדול שכרו של הפורש מאכילת שרצים טְפֵי (יותר) מֵרִבִּית וּמִצִּיצִית וּמִמִּשְׁקָלוֹת? - משכרו של הפורש מאיסורי רבית, ומשכר הלובש ציצית והנזהר ממשקלות, עד שתאמר כי רק למעלת הפורש משרצים בלבד היתה שוה יציאת מצרים, ואילו למצוות ריבית ומשקולות לא היו שוה להוציא את ישראל ממצרים?!
אָמַר לֵיהּ (רבינא): אַף עַל גַּב דְּלָא נָפִישׁ אַגְרַיְהוּ, אמנם לא מצינו כי גדול יותר השכר של הנמנע מאכילת שרצים, מכל מקום, טְפֵי, מְאִיסֵי לְמֵיכְלִינְהוּ. אכילתם של שרצים מאוסה היא בעיני ה' יותר מאשר ריבית ומשקולות, ולכן, בני ישראל, הנטהרים מאכילת השרצים, גדולה היא מעלתן, ולמעלה זו בלבד כדאית היתה יציאתם ממצרים: