"עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה"

"עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה" (אסתר ה, יד) 

א] מה המוצא של העץ? 

ב] למה חֲמִשִּׁים (50) אמה בדיוק?

ג] מה זה שאמרו חכמים זכרונם לברכה (הקהל: אהבה ויראה!) 'שהעץ היה מתוקן להמן מששת ימי בראשית!' מה להמן ולבריאת העולם?

ד] ומדוע הוא נתלה דווקא בחג הפסח? 

ה] וכמה ימים בסך הכל השתחוו להמן?

[התשובות לשאלות:]

חכמים זכרונם לברכה (הקהל: אהבה ויראה!) במדרש רבה (אסתר ט, ב) ובתרגום שני (פתשגן הכתב ו'): 'היו להמן שלוש מאות ששים וחמשה (365) יועצים ואף לא אחד מהם ידע לייעץ לו כראוי כמו זרש אשתו!' 

כששאל המן את היועצים: 'כיצד יביס את מרדכי?' 

אמרה לו אשתו זרש: 'דע לך! בשום מיתה לא תצליח להרוג אותו - רק בתליה! למה? באש לא תוכל לו - כי אברהם ניצל מהאש! וגם חנניה מישאל ועזריה. בחרב לא תצליח - כי יצחק ניצל מהחרב! וגם משה ניצל מחרב פרעה'.

 - יודעת היסטורייה יותר טוב מהשמאלנים!... 

'אף במים לא תנצח - כי עם ישראל ניצלו בים סוף! בבית הסוהר לא יועיל - משום שיוסף ניצל מבית הסוהר! באבן לא תוכל לו - כי דוד ניצח את גולית באבנים! לעשות אותו סומא גם לא תצליח - כי שמשון כשהיה סומא הרג בפלישתים יותר מבחייו! להשליך אותו לאריות? תשכח מזה! דניאל ניצל מגוב האריות. לא נותר לך בקיצור פתרון רק תליה'. 

ובזכות המן זכינו שגם התליה נכנסה לרשימת הניסים! והיא לא יכולה לשמש כבר פתרון לצוררי היהודים. 

עוד הוסיפו חכמים זכרונם לברכה (הקהל: אהבה ויראה!) במדרש רבה: 'שהיתה מריבה בין כל העצים בעולם: 'מי יזכה להיות העץ שעליו יתלה המן?' 

שומעים? 

ויכוח בין העצים; כל אחד רוצה לזכות לקיים מצוות השם אתה מבין? לתלות את המן! 

'עץ הגפן אמר: 'עלי יתלה!' 

עץ הרימון אמר: 'עלי יתלה!' 

עד שבא הקוץ ואמר: 'ראוי לקוץ להתלות על קוץ!' כן. 

ומנין הגיע אותו העץ שנתלה עליו המן? המדרש אומר: 'אחרי שסיים המן להכין את העץ היה מודד את העץ על עצמו ומדגים וממחיש לעבדיו איך הוא יתלה את מרדכי! 

יצתה בת קול ואמרה: 'לך נאה העץ! ומתוקן לך מששת ימי בראשית!!' 

וכך דורשים רבותינו (וגם במסכת חולין קלט'): 'המן מן התורה מנין? שנאמר: "הֲמִן הָעֵץ" (בראשית ג, יא). 

בספר שבילי פנחס (תשעו) הביא מאמר חכמים נוסף המבאר: מנין הגיע להמן העץ שעליו תכנן לתלות את מרדכי? 

חכמים זכרונם לברכה (הקהל: אהבה ויראה!) (בילקוט שמעוני אסתר תתרנו'): 'המן חיפש עץ גבוה 50 אמה ולא היה נמצא כדבר הזה!' בלי הדבקות!! בלי חיבורים. עד שגילה פתע פתאום שאחת מקורות ביתו בגובה המדויק ואין מתאים ממנה למשימה הגדולה! מנין בא העץ? 

בנו פרשנדתא היה מלך בקרדוניא פעם אחת נתן לבן חתיכת עץ מתיבת נח והביאו לאביו המן על מנת שיעזר בה ויבנה לעצמו טרקלין נאה! 

באר המהר"ל: קרדוניא סמוכה מאוד להרי אררט שעליה נחה התיבה. 

ומפרש התרגום אונקלוס (בראשית ח, ט): "הָרֵי אֲרָרָט" – 'תורי קרדו' קרדוניא, תורי = זה הרים, טורי הרים, הרי קרדוניא. 

ומעתה יש להבין: א] מה לתיבת נח ולעץ שעליו נתלה המן? 

ב] דבר שני: תמוה, מדוע צריך להכין עץ מיוחד מששת ימי בראשית ולגלגל את העץ שיגיע לתיבת נח ואחר כך לבית של המן? 

ג] דבר שלישי: פלא! קשר נוסף שאנחנו מוצאים ביניהם חכמים זכרונם לברכה (הקהל: אהבה ויראה!) אומרים: שהמן נתלה ב-יז' בניסן ואף בתיבת נח נאמר: "וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט" (בראשית ח, ט) באותו שִׁבְעָה עָשָׂר בניסן! 

ואומר רבנו בחיי: מפורש מדובר ב-יז' בניסן. כי ניסן הוא החודש הַשְּׁבִיעִי לתשרי. נו, ומה הקשר בין התיבה שנחה ב-יז' בניסן לבין המן שנתלה ב-יז' בניסן? 

ד] ועוד תמוה: מדוע גובה העץ שהכין המן דווקא 50 אמה? 

הספר שבילי פנחס מביא בשם המהר"ל הקדוש (באור חדש אסתר) פלא! המאבק בין מרדכי להמן לא היה מאבק פשוט בין שני אנשים מן השורה, זה היה מאבק אתנים בין כוחות הקדושה לכוחות הטומאה! והיו גלגולים רבים למאבק הזה; המן היה מכשף גדול! הוא ניסה בכל כוחו להגיע ל-50 שערי טומאה!! 

לכן יעצה לו זרש אשתו, שגם היא ידעה פרק או שניים בהלכות טומאה וכישוף: 'לעשות עץ 50 אמה!' כי בשיא הטומאה יוכל לגבור על מרדכי היהודי. 

שכן המן ידע: שהעולם הזה כולו בנוי על שביעיות; שבעה ימים בשבוע, שבע שנים בשמיטה, שבע שמיטות ביובל, שבעת אלפים שנה שנות חיי העולם. וגם למשה רבנו אמרו חכמים זכרונם לברכם (מסכת ראש השנה כא') שנגלו לו מט שערי חוכמה! שהם שבע פעמים שבע. ועל זה נאמר בתהילים: "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים" (תהלים ח, ו) להורות: שלשער ה-50 לא הגיע משה! רק בעת פטירתו של משה רבנו - נגלה אליו שער ה-50 כמו שהשל"ה הקדוש (בפרשת ואתחנן) אומר: 'שזה רמוז בשעה שנקבר משה רבנו 'בהר נבו' - נבו זה נ' בו! אז הוא זכה שיהיה לו 50 שערי קדושה. 

ממילא, כפי שמשה רבנו לא הגיע לשער 50 בוודאי שגם מרדכי לא זכה לכך! ורק המן התאמץ לקפוץ לשער 50 של הטומאה כדי שיוכל לגבור עליו ולכן הוא נ' נתלה בנו'ן נתלה על עץ גבוה 50 אמה! וזה גם גרם לו לנ' נו'ן נפילה - 50 וגם ל: נ' נו'ן "וְנַהֲפוֹךְ הוּא" (אסתר ט, א) 50. ממילא, המן זה אותיות מה נ', מה' זה גימטריה אדם, אדם עולה כשיעור מה', ואות נ' זה שערי הטומאה שהוא רצה, אדם נ' רצה להיות המן! המן. 

מעתה יובן: נח השתמש בעץ שאורכו 50 אמה, כי 50 זה מעל הטבע! כל התיבה היתה מעל הטבע. וגם המן נתלה על אותו עץ שגבוה 50 אמה כי קפץ בטומאת וברשעתו מעל לגדרי הטבע! וזה עומק הקשר ביניהם: לצאת מדרך הטבע; כפי שנח פתח עולם חדש וניצל מכליה מחוץ לדרך הטבע בעזרת עץ גבוה 50 אמה שמסמל את היציאה מדרך הטבע. כך המן שהרשיע מעל דרך הטבע יתלה על אותו העץ של מעל הטבע! 

מעתה נתבונן: בהמן שומע לעצת אשתו זרש ונראה כיצד הוא נוהג לא כדרך הטבע! כאדם מן הישוב אחוז טירוף הדעת. 

זרש יעצה לו: "יַעֲשׂוּ עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה" (אסתר ה, יד). 

המשרתים והשליחים הם צריכים לעשות את העץ! והמן התעלה מרום מעלתו וכבודו ועשה בעצמו את העץ!! שנאמר: "וַיַּעַשׂ הָעֵץ" (שם) 

זרש אומרת לו: "וּבַבֹּקֶר אֱמֹר לַמֶּלֶךְ" (שם) 

אולם מגיע לארמון המלך בחצות הלילה! בשעה לא סבירה בכלל בבחינת: 'זריזין מקדימין...' 

והוסיף החתם סופר (בדרשות קכד, א'): 'מטעם זה נהגו לקרוא את שמות עשרת בני המן בנשימה אחת! כיוון שבתיקוני זוהר (נח, א) מבואר: 'שעשרת בני המן היו מרכבה לעשרת (10) ספירות של הטומאה!' ובכדי להשמיד לחלוטין את מרכבת הטומאה היה צורך להרוג את כולם כאחד!! וכך מבואר במסכת מגילה (טז): 'כל העשרה מתו באותו הרגע ממש!' ומטעם זה אומרים את שמותם בנשימה אחת. 

עדיין יש לרדת לעומק העניין ולהבין: מדוע העץ של המן מתוקן מששת ימי בראשית? 

ולהבין עומק דברי חכמים (בחולין קלט) ובמדרש (רבה): 'המן מן התורה מנין? שנאמר: "הֲמִן הָעֵץ". והדבר פשוט! שלא באו חכמים להגיד לנו חידודי לשון... 

בדעת זקנים מבעלי התוספות (בראשית ג, ח) מביאים את דברי הילקוט שמעוני (אסתר תתרנו') שאמרו פלא! 'בשעה שחטא אדם הראשון ואכל מעץ הדעת 

אמר לו הקדוש ברוך הוא: 'מידת הדין נותנת שאתלה אותך על העץ! אולם לפנים משורת הדין אסלח לך והעץ ישמר ויגנז להמן הרשע! שנאמר: "הֲמִן הָעֵץ" היינו; שהמן יתלה בסוף על העץ שהוכן לו מששת ימי בראשית! 

מה הקשר בין המן לחטא עץ הדעת? 

החיד"א (בספרו דבש לפי) והבני יששכר (באדר) מביאים בשם האר"י זכרונו לחיי העולם הבא (הקהל: אהבה ויראה!) מהמהלך אדיר! שמסיר את המסכה ומגלה לנו את הגלגולים של הדמויות במגילה; 

מרדכי - הוא אדם הראשון. 

אסתר - גלגול של חווה. 

והמן - נחש הקדמוני. 

וזה נרמז בשם שלו: המ"ן; ראשי תיבות: הוא משורש נחש. הוא משורש נחש – המ"ן. 

ובכן, הדמויות שאנחנו מכירים מפרשת בראשית חוזרים במגילת אסתר בפנים חדשות ומתקנים בכך תיקון גדול! 

בפרשת בראשית הקדוש ברוך הוא מצווה את אדם הראשון: 'לא לאכול מעץ הדעת!' 

והנחש מפתה את חווה - בשל כך אדם חווה אוכלים ונענשים לדורות עולם! 

בסנהדרין (עין') אמרו חכמים: 'עץ הדעת היה גפן - המביא תמיד יללה לעולם!' וכך אומר המדרש (רבה במדבר יט): 'ענבים סחטה לו ושתה' 

ובמגילה, המן שהוא הנחש מפתה את עם ישראל להשתתף בסעודה של אחשוורוש! כמו שאמרו (מגילה יב) וסעודה זו היתה סעודה של כפירה במלכות השם יתברך! וביסוס מלכותו של אחשוורוש. הרי ששוב פגמו וקלקלו ביין במשתה של אחשוורוש. ושוב חטאו בגפן כמו בעץ הדעת. וכיון שאדם הראשון התנסה: האם יאכל מעץ הדעת או לא? כך מרדכי שהיה גלגול של אדם הראשון ניסה לשכנע את עם ישראל: להמנע מלהשתתף בסעודת אחשוורוש! שזה מקביל לחטא עץ הדעת. אך ללא הועיל!! הם חטאו ושתו - ונגזרה גזרה: 'שימותו כולם!' כמו שנגזר בעץ הדעת: "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת" (בראשית ב, יז) 

ובאותו משתה אמרו חכמים (מגילה יב): 'אחשוורוש לבש את בגדיו של הכהן הגדול! ככתוב: "וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ" (אסתר א, ד) כמו שנאמר בבגדי הכהן הגדול: "לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת" (שמות כח, ב) והבגדים האלה היו כעין אותם בגדים שנתן הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון לאחר שחטא באכילתו מעץ הדעת! כמו שאומר מדרש רבה (במדבר ד, ח): 'אדם הראשון בכורו של עולם היה! וקיבל כותנות העור - הם בגדי הכהן גדול!' 

וכיוון שעם ישראל שתו יין בסעודה שבה אחשורוש התחפש לכהן גדול! שוב הצליח המן - הנחש במזימה השפלה ונגזרה עליהם: 'כליה!' - רחמנא ליצלן!! 

ובספר תפארת שלמה (פורים) מבאר: 'מטעם זה ביקש המן: 'לתלות את מרדכי!' דווקא על עץ!! כי היה סמוך ובטוח: שהצליח לעורר את חטא עץ הדעת. 

וכך אמר רבי צדוק הכהן מלובלין זכר צדיק וקדוש לברכה (הקהל: אהבה ויראה!) (בספר רסיסי לילה לב'): 'שהבריאה נבראה בצורה שיש בחירה בין טוב לרע ואותו שורש הבחירה טמון בעץ הדעת שהוא טוב ורע; לבחור בין הטוב לרע ושורש הרע שבעץ הוא הסמ"ך מ"ם והוא השורש של המן העמלקי! ולכן נרמז שמו של המן בעץ: "הֲמִן הָעֵץ" כי הוא החלק הרע שבעץ. 

ועכשיו מגיע התיקון הגדול! 

אסתר ביקשה ממרדכי: "וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים" (אסתר ד, טז) 

מה זה "וְצוּמוּ עָלַי"? 

האר"י הקדוש אומר: 'בשעה זו הם תיקנו את החטא הקדמון של חווה שהיה בגלגול הקודם; בבריאת העולם - אכלו מעץ הדעת. במגילה - אכלו מהסעודה של אחשורוש. לכן "וְצוּמוּ עָלַי... שְׁלֹשֶׁת יָמִים" – תמימים! 

מתי הם צמו? 

מדרש רבה (אסתר ח, ז) פרקי דרבי אליעזר (נ'): הם צמו יג' יד' וטו' בניסן, אז הם צמו בליל הסדר! 

וזה שאמרה אסתר: שהוגד לה בנבואה: "וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ" – 'אל תֹּאכְלוּ מצות וְאַל תִּשְׁתּוּ ארבע כוסות יין!' מוכרחים לבטל את מצוות הפסח השנה. 

והנה, בפרשת בראשית חווה גרמה מיתה לעולם בכך ששתו יין מעץ הדעת ועתה אסתר מצילה את עם ישראל שמצווה: לצום שלושה ימים! ולכן אמרה: "וְצוּמוּ עָלַי!" לתקן את החטא שהיא חטאה בגלגול חווה הקודם "וְצוּמוּ עָלַי!" אני! אני, אני חווה "וְצוּמוּ עָלַי!" 

ולמה צריך לצום דווקא בליל הסדר? 

הבני יששכר מבאר: שממשיכים כעת תיקון מהגלגול הקודם; איפה מצינו את התחפושת הראשונה בתורה? בשעה שרבקה הלבישה את יעקב ב: "בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת" שעליהם נאמר (במדרש רבה) 'שהיו בגדי אדם הראשון! שהתגלגלו עד נמרוד ובשעה שהרג עשו את נמרוד נטל עמו את הבגדים הללו והם נקראו: "בִּגְדֵי עֵשָׂו... הַחֲמֻדֹת" (בראשית כז, טו) מה זה חמודות? שהוא חמד אותם מנמרוד. 

וכשהוא לבוש בבגדי עֵשָׂו הַחֲמֻדֹת הלך יעקב אבינו ליצחק אביו ובידו שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים! מבאר רש"י (בראשית כז, ט): 'בפרקי רבי אליעזר (לב): 'זה היה בליל הסדר! ולכן היה צריך שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים; אחד לפסח ואחד לחגיגה'. "וַיַּגֶּשׁ לוֹ וַיֹּאכַל" (בראשית כז, כה) יצחק אכל מהסעודה של יעקב - שהוא גלגול של אדם הראשון. "וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ" (בראשית כז, כה) - זה ארבעת הכוסות ששותים בליל הסדר.

באותה שעה נטל יעקב שהוא גלגול אדם הראשון את הברכות מעשו – מהנחש! מבאר הזוהר הקדוש: בכך נקם האדם בנחש! שהנחש גרם לו קללה בפרשת בראשית. 

והנה, יעקב חשש מאוד מאותה קללה! ולכן סרב מלכתחילה ללכת להתברך מפי יצחק, עד שרבקה שהיא גלגול גם של חווה הבטיחה לו: "עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי" (בראשית כז, יג) "עָלַי!" "עָלַי!" חווה-חווה: "עָלַי!" 

ומעתה יאיר! למה השתמשה אסתר שהיא גלגול חווה במילה שבה השתמשה רבקה שהיא גם היתה חווה: "וְצוּמוּ עָלַי!" -? כי הם באו לתקן את החטא הקדמון של חווה! ועל כן צמו כפי שהורתה אסתר ולא שתו יין בליל הסדר! ובכך השלימו את סעודתו של יצחק ששתה יין בליל הסדר - באופן זה הם תיקנו את חטא עץ הדעת שנעשה גם הוא ביין. 

עוד אמרו חכמים (במדרש רבה יט, ב): 'ארבעה פתחו במילה 'אף' וראה מה עלה בסופם; 

א] הנחש אמר: "אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים" (בראשית ג, א) 

ב] המן אמר: "וַיֹּאמֶר הָמָן אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עִם הַמֶּלֶךְ אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשָׂתָה כִּי אִם אוֹתִי" (אסתר ה, יב) 

הנה! הקבלה בין המן לנחש הקדמוני! 

ובספר עוללות אפרים – פלא! מדרש (רבה במדבר יד, יב) אמרו חכמים: 'שמהמילה "בְּרֵאשִׁית" (בראשית א, א) עד הקללה "אָרוּר" (בראשית ג, יד) שהתקלל הנחש - יש בדיוק שבעים (70) פסוקים! מ: בְּרֵאשִׁית עד אָרוּר 70 פסוקים! וכך גם במגילה; מ: "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן" (אסתר ג, א) ועד שתלו עַל הָעֵץ (אסתר ז, י) - בדיוק 70 פסוקים!! משום ששני האוייבים הגדולים; הנחש והמן - הם נענשו אחרי 70 פסוקים! המן נאמר: שתלו אותו עַל הָעֵץ. והנחש: אָרוּר! ומי זה הנחש? – המן. נמצא בדברי חכמים: שהמן כמוהו כנחש! 

נו, תגידו לי שזה כתבו את זה סתם ככה וככה... בלי רוח הקודש אפשר לכתוב?! איך אפשר לכתוב דברים כאלה בלי רוח הקודש?! 

ובספר 'מנות הלוי' (קסח') מבאר: שלא נטעה ונחשוב שכולם השתחוו להמן במשך שנים רבות! אלא הוא עלה לגדולה קמעה-קמעה במשך חמש (5) שנים! וכמה זמן השתחוו לו בדיוק? – שבעים (70) יום בלבד! מתאריך ו' שבט עד יז' בניסן. וזה מרומז במגילה: "וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ" (אסתר ג, ב) "כִּי כֵן" כֵן בגימטריא שבעים (70). כמה ציוה המלך שישתחוו לו? כֵן = 70.

ומביא הרוקח רמז נפלא! ששמו של המן בתחילת המגילה הוא "מְמוּכָן" (אסתר א, טז) נוטריקון: 'מום כן' מום זה מיתה ועונש אחרי כן, אחרי 70 יום! זה מְמוּכָן שהיה מוכן למיתה! ממתי הוא מוכן? מ-70 יום. 

מוסיף הגאון מוילנה ואומר: שאסתר צמה כמה? - 70 שעות בדיוק! שנאמר: "גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן" (אסתר ד, טז) אָצוּם כֵּן (לא כן, כף רפויה, אלא דגושה) כֵּן בגימטריה 70, כיוון שאסתר חדלה מלצום שעתיים קודם הכניסה אל המלך כלומר לאחר 70 שעות כדי להגיע אליו עם כוחות מחודשים! ולכן אמרה: "וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ" (שם) היינו; לאחר 72 שעות וּבְכֵן, בכן - זה 72 אני אבוא אל המלך ב-72 אבל היא צמה 70. ושעתיים זה היה לשבירת הצום כדי להתכונן לפני שהיא נכנסת למלך. 

למה סובב הכל סביב המספר 70? 

כל שורש והצלחה של הנחש היה לפתות את האדם דווקא על ידי...? - על ידי העין! עי"ן זה (בגימטריא) 70. העין זה 70! איפה זה כתוב? – "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל" (בראשית ג, ו) איך היא ראתה? – בעין! 

ועיקר העיקרים זה בקריאת שמע: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" (במדבר טו, לט) כי העין זה הסרסור לעבירה המיוחד של יצר הרע! ואמרו במסכת סוטה (דף ט): 'הנחש עצמו חטא בעין! למה? - הוא נתן עיניו בחווה! והוא חמד את גדולתו של אדם הראשון!!' והמדרש (בראשית כ, ה) אומר: 'שהנחש נתן עיניו במה שאינו שייך לו - לכן הפסיד גם מה שהיה לו!' ומאז ועד היום הנחש מחטיא את האדם בעיניים - וזה סוד מאמר חכמים: 'שמלאך המוות כולו מלא עיניים!' מה זה 'כולו מלא עיניים'? - כל עין של עבירה שאתה הסתכלת היא מתחברת-מתחברת עוד עין עוד עין עוד עין עוד עין עוד עין עוד עין ומלאך המוות הוא כולו מלא עיניים שלך! של העיניים שלך!! מה שאתה ראית איסורים בחייך... 

ומעתה יובן התיקון במלואו! החטא של חווה - שתתה יין מעץ הדעת, יין זה 70. וזה בא לידי תיקון - שאסתר שהיא גלגול חווה היא גזרה: 'צום במשך שלושה ימים!' על עם ישראל ולא שתו יין בליל הסדר והיא גם לא שתתה 70 שעות. 

לכן, באותה שעה בא מלאך ודחף את המן שנפל על המיטה! (אסתר ז, ח) ונכנע לפני אסתר - הנחש נכנע לפני חוה, כי זה התיקון לכך; כמו שהנחש דחף את חוה לעבר עץ הדעת; 

ואמר לה: 'את רואה? נגעת לא קרה לך כלום!' - עכשיו הוא נדחף גם כן. ועתה תלו את המן על העץ - שהוא הכשיל אותה בעץ! והעץ הזה מתוקן לו מששת ימי בראשית!! והוא ימות דווקא ב: מִשְׁתֵּה הַיַּיִן - כי יין בגימטריא שבעים. 

ואין זמן מסוגל להשבית את יצר הרע מאשר חג הפסח! מה זה החמץ? - השאור שבעיסה! יצר הרע. כי הנחש מצליח להחטיא את האדם באכילה בכל ימות השנה, מלבד בפסח שלא אוכלים חמץ! כי החמץ נמשל יצר הרע. וזה רמוז: בשם נחש בגימטריה שלוש מאות חמישים ושמונה (358) רמז: 358 ימים שבהם מחטיא את האדם לבד מן הפסח! שמנינו: שבעה ימים! ביחד שלוש מאות ששים וחמש (365)! 

ומעתה יאירו דברי הרוקח! 

הפסוק אומר: "וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת" (יהושע ה, יב) – 'הפסח!' נרמז העניין של התליה של המן מִמָּחֳרָת הפסח; פסח זה ב-טו' בניסן. ומתי תלו אותו? – ב-יז' בניסן, כי אין זמן מתוקן יותר מאשר חג הפסח להשבית את המן לכן כתוב: "וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן" אל תקרי הַמָּן (במ'ם דגושה) אלא המן (במ'ם רפויה). 

ויומתקו הדברים! 

שבשעה שנשְׂכיל להבין: שמלחמת מרדכי והמן - היא קדומה ביותר! כי זה מלחמת אדם הראשון כנגד הנחש. וכשיד הנחש היתה על העליונה - חטאו בשתיית יין מעץ הדעת ועכשיו מגיע שלב התיקון כשמרדכי צם ולא שתה יין. ואילו המן שנתלה על העץ המתוקן לו מששת ימי בראשית שתה יין ב: מִשְׁתֵּה הַיַּיִן. והיה זה דווקא בפסח! משום שזה המשך השלב השני, שכן בפסח יעקב נטל את הברכות מעשו נטל ברכה תחת הקללה שהוא נתקלל בבריאת העולם! הרי הוא קיבל קללה... צריך עכשיו לקבל ברכה! ממי? - מהנחש = מעשו. 

אמרו חכמים זכרונם לברכה (מסכת סופרים יג, ו): 'המן, דור שש עשרה (16) לעמלק. ודור שמונה עשר (18) לעשו'. בתרגום שני מבואר: 'מרדכי הצדיק דור עשירי (10) לשאול. ודור ארבעים (40) ליעקב אבינו'. נמצא: שמרדכי ואסתר הבאים מזרעו של שאול המלך - תיקנו את חטאו של שאול שלא הרג את אגג העמלקי. ובעיקר מרדכי שהיה ניצוץ של יעקב הוא גובר על המן שהוא ניצוץ של עשו הרשע שנתלה בפסח כמו שבפסח נטל יעקב את הברכות מעשו! 

ועכשיו מאירים דברי החת"ם סופר (בדרשות קנד, ד) שהביא בשם הרוקח (בפורים רלב) דבר פלא! 

במגילת אסתר... 

מאה (100) שקל למי שיודע: כמה פסוקים יש? - הרווחתי 100 שקלים... 

במגילת אסתר ישנה מאה שישים וששה (166) פסוקים! והם מכוונים בדיוק כנגד 166 מילים בפרשת עמלק, בשלח, וכי תצא. 

ובפסח הוכו שונאי ישראל ב: "אֶצְבַּע אֱלֹהִים" (שמות ח, טו) - אֶצְבַּע בגימטריה 166! בצירוף שלושת (3) הפרקים שבאצבע. ולכן, נתלה המון דווקא בפסח! בעץ המתוקן לו מששת ימי בראשית. 

עוד מבאר הרב הגאון רבי אייזיק שֵׁר זכר צדיק וקדוש לברכה (הקהל: אהבה ויראה!) זה עומק עניין התחפושת! 

הנחש בבריאת העולם היה מחופש כאשר הסמ'ך מ'ם הגיע ורכב על הנחש והחטיא את חוה. כך דרכו של יצר הרע להתחפש מאז ומעולם! ולפעמים הוא יבוא גם באצטלה של רב בישראל!! – אוי! כמה כאלה יש היום... וואי וואי וואי...! כמו שמצינו אצל עשו שהיה מתחפש ומתחזה לצדיק ולכהן גדול - כשהיה אצל יצחק אביו לבוש בבגדי האדם הראשון בגדי הַחֲמֻדֹת הוא נכנס לשרת בקודש! גם עמלק שבאו מזרעו התחפשו גם הם לכנענים! כשהם באו ללחם בישראל ברפידים ונצטווה יהושע: 'להילחם בהם ולהורגם!' וגם בימי שאול הם נצטוו: 'להרוג אפילו בהמות וחיות!' למה? - כי זרע עמלק היו מאז ומעולם מכשפים ומתחפשים לבהמות וחיות בחכמת כישוף! 

מכאן נבין: מה פשר המנהג שישראל מתחפשים בפורים? 

כפי שמבואר ברמ"א (סימן תרצו') וזאת לסמל על שורש המן שהוא עשו הוא נחש הקדמוני כולו תחפושת חיצונית ללא שום זיק רוחני טהור מבפנים! 

כמו ביידן המחופש לידיד ישראל... ומוכן להקריב את היהודים בשביל שהוא יבחר בבחירות הקרובות! לכן הוא רוצה: שנפסיק את הלחימה בהישגים והוא יכפה עלינו מדינה פלסטינית 'חד צדדי'! 

איפה הידיד שאמר א' ב' ג'?! – תחפושת! זה עשו! הרי מזרע עשו אלה, מלכות אדום זה מזרע עשו הם תמיד התחפשו! ומי זה עשו? – הנחש! והם כאילו עוזרים לאדם... 

גם הוא עזר הנחש לחווה: 'תראי איזה עץ! את יודעת למה הוא לא רוצה שתאכלו ממנו? שלא תהיו כמוהו! תאכלי, אל תפחדי 'תרבות המערב' קוראים לזה, עשו אומר: 'תהיו כמונו! מערביים...' איי איי איי... ערביים ומערביים זה שורשים לא טובים! 

ולכן נתלה המן בימי הפסח! למה? - בזמן שאין לנחש שליטה! כי בזמן הזה מבררים את הטוב הפנימי על ידי המצה ומבטלים את הרוח החיצוני המנופח - את החמץ! מבטלים וגם שורפים את החמץ 'בל יראה ובל ימצא!' שום נחש שום סמ'ך מ'ם שום אדומי ושום ערבי - אף אחד! "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" (במדבר כג, ט) וככה מנצחים תמיד-תמיד! 

וכבוד הרב שליט"א שר עם הלומדים הי"ו: 

'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה'!'

'יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ שׁומְרֵי שַׁבָּת וְקורְאֵי עֹנֶג שַׁבָּת עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי שַׁבָּת' 

שבת שלום בירושלים הקדושה!

[קרדיט: גם מאמר זה על פורים ע"פ הספר הנפלא! 'תורת חסד'

באדיבות המחבר הרב אליהו אילן חנן שליט"א - ישר כוחו!

למאמר הקודם: '"וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה" - לחץ כאן].

לצפיה בשיעור מפי כבוד הרב שליט"א: 'עץ גבוה חמשים אמה'

ב"ה ניתן להשיג במשרדי 'שופר' ארגון להפצת יהדות ספרים על חג הפורים:

א. לכתחילה - פורים חודש אדר.

ב. ישראל והזמנים - מאמר על פורים.

ב"ה כבוד הרב שליט"א מסר 2 שיעורים מהספר הנפלא הזה!

1. פורים: 'מי האיש אשר המלך חפץ ביקרו' - באזכרה לע"נ ר' חיים נגר ז"ל.

2. 'בראותם יחד תכלת מרדכי'.

ג. 'כאשר ציוה ה'' - המצוות שמקיימים בחג הפורים (ראה כתבה על הספר, ועל החג: 'פורים בכוונה כאשר ציוה ה'')