אין יאוש מעשיית תשובה (לימוד מפרשת נח - דור המבול)
המאמר מוקדש במטרה לשרש מקרב לב של רבים שעברו עבירה את ההנחה שתשובתם קשה עד בלתי אפשרית, ולפיכך מתייאשים מלשוב בתשובה. נבאר את רעת היאוש בכלל ובפרט של המתייאש מהתשובה, נוכיח מהמקורות שבכל מצב ניתן לשוב בתשובה, גם כשהגיע לשפל המדרגה! ועלינו לדעת שהקב"ה רוצה וחפץ שיעשו תשובה ומסייע בכך וצריך לנצל זאת!
פורסם בתאריך: 30.10.2024, 17:02 • מערכת שופראין יאוש מעשיית תשובה
פתח דבר:
המילים הבאות יוקדשו במטרה לשרש מקרב ליבותיהם של אנשים רבים שעברו על עבירה זו או אחרת את ההנחה שתשובתם היא קשה עד בלתי אפשרית, ולפיכך הם מתייאשים מראש מלשוב בתשובה.
נבאר בעזהי"ת את רעת היאוש בכלל ובפרט של המתייאש מן התשובה, נוכיח מן המקורות שבכל מצב ניתן לשוב בתשובה, גם אם האדם הגיע לשפל המדרגה!
ולא רק זה, עלינו לדעת שהקב"ה רוצה וחפץ שיעשו תשובה והוא מסייע בכך למי שרק רוצה בכך. ולפיכך כל עוד האדם חי בעולם הזה עליו לנצל את ההזדמנות לחזור בתשובה.
"אין לך מחלה כמחלת היאוש"!
וידועים דבריו של הגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל: אין לך מחלה כמחלת היאוש, כי המתייאש לא יחזור בתשובה.
וכפי שפתחנו, מחשבת היאוש היא שכיחה עד למאוד בקרב בני האדם, וכמו שכתב רבינו יונה זצ"ל בתחילת ספרו יסוד התשובה:
"אדם אשר פשע וחטא ובא לחסות תחת כנפי השכינה ולהכנס בדרכי התשובה, אשכילך ואורך בדרך זו תלך... ולא יבהילוהו רעיוניו אשר לא יניחוהו לשוב כי יבוש מחטאיו, כי יחשוב איך אוכל להעיז פני ולשוב ואני חטאתי עויתי פשעתי, כזאת וכזאת עשיתי, עברתי ושניתי ושלשתי עד אין ספורות, ואיך אבוא עוד לפניו כבושת גנב כי ימצא כי בושתי לעמוד לפניו, ואף איך ארמוס חדריו ואיך אשמור חוקיו. אל יחשוב כן! כי המסית יושב כזבוב במפתחי הלב, מתחדש עליו בכל יום, צופה ומביט להכשילו, ומשים לבו לעצה הרעה הזאת. רק יחשוב כי כן מידת הבורא יתברך - ידו פשוטה לקבל שבים. לכן טוב לו להשליך פשעיו ולעשות לו לב חדש". עכת"ד.
למדנו אם כן שאדם יכול לבוא לידי יאוש כאשר הוא נזכר בעבירות שברשותו, אך עלינו לשנן לעצמנו: כל זה הוא עצת היצר הרע, והאמת היא: תמיד ניתן לשוב בתשובה לאבינו שבשמים!
"אל תהי רשע בפני עצמך"
הגאון רבי חיים מוולאז'ין זצ"ל מפרש את המשנה במסכת אבות (פ"ב מי"ג):
"אל תהי רשע בפני עצמך". לפעמים היצר הרע תופסו ואומר לו: הלא כבר אתה בשער נו"ן משערי הטומאה ולא יועיל לך תשובה, ולא תעמול לריק, אך עשה מה שלבך חפץ.
לזה אמר - אל תחזיק עצמך כרשע כל כך, כי מכל מקום התשובה תועיל.
"תחילה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים"
על דרך זה יש לפרש את הנאמר בקידוש: "תחילה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים".
"תחילה למקראי קודש" - יש כאן רמז לאותם אנשים הבאים לחזור בתשובה והם חשים בקושי הגדול הטמון בשינוי כה עמוק, שיכולים הם להתחזק על ידי "זכר ליציאת מצרים" - באמצעות ההתבוננות ביציאת מצרים, כיצד בני ישראל היו שקועים במ"ט שערי טומאה והקב"ה גאלם.
יהודי אינו צריך להתייאש משום דבר!
הגאון רבי צדוק הכהן מלובלין זצ"ל עוסק רבות במשנתו בענין זה (עי' ספר דברי סופרים אות ט"ז), וכך הוא כותב:
אין ליהודי להתייאש משום דבר, גם אם רואה את עצמו שמשתקע והולך בעניני העולם הזה, אל יתייאש בלבו לומר שלא יוכל עוד לפרוש מתאוותיו, כי אין יאוש כלל אצל איש יהודי, ובעזרת השם יוכל להתגבר בכל ענין.
והלוא כל בנין האומה הישראלית היה אחר היאוש הגמור, שלא האמין איש ואפילו שרה אמנו ע"ה בעצמה, שעוד תיפקד ויהיה לה בן, ומכל מקום השי"ת עשה נס ופלא ונולד לה בן - הוא יצחק אבינו ע"ה. נמצא שכל המהות של העם היהודי הוא לדעת ולהאמין שלעולם אין להתייאש ושהשם יתברך יכול לעזור בכל מצב.
וידועים דברי הבעל שם טוב זצ"ל על הפסוק (דברים ד, כט): "ובקשתם משם את ה' אלוקיך". הדגש הוא על "משם", דהיינו מהמקום ומהמצב שאדם נמצא שם, אפילו אם הוא במצב רוחני קשה מאוד, גם מ"שם" יכול לבקש את ה' ולשוב אליו, והוא יקבלו בזרועות פתוחות.
"באותו מקום, באותו פרק ובאותה אשה"
כך ניתן לפרש את מה שאמרו חז"ל במסכת יומא (דף פו:) שעל התשובה להיות - "באותו מקום, באותו פרק ובאותה אשה".
כי פעמים נדמה לאדם שהמקום בו הוא מצוי גורם לו קושי לחזור בתשובה, כדאמרי אינשי: הסביבה זרה, הפרנסה דחוקה וכו', וחושב אדם בלבו, כשירווח המקום בכל הפרטים, אזי אוכל לחשוב על תשובה. על זה באים חז"ל ואומרים לו: "באותו מקום" - היכן שאתה מצוי - תעשה תשובה.
וכן לעתים הוא סבור שאשתו היא המונעת תשובתו, ועל כן אומרים לו: "באותה אשה" - דוקא באותו מצב עליו לחזור בתשובה!
בא ליטמא - פותחין לו פתח לשוב בתשובה!
בדרך זו פירש האדמו"ר מסדיגורה זצ"ל את הנאמר במסכת שבת (דף קד.): "בא ליטמא פותחין לו, בא ליטהר מסייעים אותו".
אין הכוונה שהבא ליטמא פותחים לו פתח ליכנס לטומאה חלילה, אדרבה, מרחמי השי"ת שכאשר אדם בא ליטמא פותחים לו מיד פתח - לשוב למקורו ולכור מחצבתו.
"ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו"
לאחר שנוכחנו לדעת כי אין יאוש בעולם ותמיד אדם יכול לחזור בתשובה, נביא בפני הקורא כמה דוגמאות שמצינו שאפילו בשפל המדריגה ובדיוטא התחתונה ממש - אדם יכול לחזור בתשובה ותשובתו מתקבלת.
הגמרא אומרת במסכת קידושין (דף מ:): "רבי שמעון בן יוחאי אומר: אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה איבד את הראשונות. ואפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירין לו שוב רשעו שנאמר (יחזקאל לג, יב) "ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו".
ובספר פתחי שערים להגאון המקובל רבי יצחק אייזיק חבר זצ"ל מבואר, שאפילו אם אדם הוא חוטא גדול - נשאר בו איזו הערה בנפשו מקדושה עליונה, ומזה בא לו שורש לתשובה ואת היכולת לחזור לקדושה ולתקן את פגמי הנפש.
אפילו על חטא עבודה זרה ניתן לחזור בתשובה!
בוא וראה מה שמביא המבי"ט זצ"ל בספרו בית אלוקים (שער התשובה פרק יד):
אפילו העוון החמור של עבודת אלילים אשר נאמר עליו: "הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה" (במדבר טו, לא), דרשו חז"ל בספרי: "יכול אפילו עשה תשובה? תלמוד לומר "עוונה בה" - בזמן שעוונה בה".
הרי לנו שאפילו אם נכשל בחטא החמור של עבודה זרה - עדיין יכול הוא לחזור בתשובה!
מנשה מלך יהודה - הקב"ה חתר לו חתירה מתחת כסא הכבוד
השל"ה הקדוש זצ"ל כותב במסכת יומא כהאי לישנא:
וכבר ידעת, אנשי נינוה ואחאב ומנשה, כי הגדילו לעשות רע מכל אשר לפניהם, ובתשובה קיבל אותם השם יתברך, ורצה בעצם להצילם מצרתם.
ונביא את הסיפור במלואו אשר מתואר במקרא, גמרא ומדרשים (עי' ירושלמי מס' סנהדרין פ"י ה"ב מדרש דברים רבה ב, יג, רות רבה ה, ו):
מנשה מלך יהודה היה רשע גדול, הוא הרג את סבו והעמיד צלם בהיכל בית המקדש, ולא הניח עבורה זרה אחת שלא עבד לה, ועשה הכל כדי להכעיס את הקב"ה.
הקב"ה שילם לו את עונשו, ובא מלך אשור וכבש את ארץ יהודה, חיילי אשור לקחו את מנשה המלך וקשרו אותו בשלשלאות של ברזל. אחר כך הכניסו אותו בתוך חבית של נחושת, והדליקו אש למטה וכשהתחיל הסיר להתחמם והיה מנשה המלך הולך ונשרף, התחיל להתפלל ולקרוא לכל אלילי העבודה זרה שלו, וביקש שיושיעו אותו.
כיון שראה שלא הועיל לו כלום ושהוא בצרה גדולה, אמר: זוכר אני מילדותי שהיה אבי מלמד אותי את הפסוק (דברים ד, ל):"בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו כי אל רחום ה' אלוקיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם".
אמר מנשה המלך: קראתי לכל האלוהות ואני רואה שאין בהם ממש, הרי אני עכשיו קורא ומתפלל אל הקב"ה, אם עונה אותי - מוטב, ואם לאו אני חושב שכולם שוים והוא כמוהם, חלילה.
באותה שעה עמדו מלאכי השרת וסגרו כל החלונות ושערי השמים כדי שלא תתקבל תפילתו של מנשה, אמרו: רבונו של עולם, אדם רשע שעבד עבודה זרה והעמיד צלם בהיכל אתה מקבלו בתשובה? אמר להם הקב"ה: אם אין אני מקבלו בתשובה הרי אני נועל את הדלת בפני כל בעלי תשובה.
מה עשה הקב"ה? חתר לו חתירה מתחת כסא הכבוד ושמע תחינתו, וזהו שנאמר (דברי הימים ב' לג, יג): "ויתפלל אליו ויעתר לו" - שחתר לו חתירה מתחת כסא הכבוד.
הפסוק ממשיך ואומר: "וישמע תחינתו וישיבהו ירושלים למלכותו", במה השיבו? ברוח השיבו. כלומר: שנעשה נס נפלא ובאה רוח סערה והעיפה את הסיר מבבל לירושלים לחדר מלכותו, ויצא משם וחזר בתשובה - "וידע מנשה כי ה' הוא האלוקים". באותה שעה אמר מנשה: יש דין ויש דיין.
הגאון רבי שמשון פינקוס זצ"ל מבאר את הדברים בספרו שערים בתפילה:
מנשה המלך טען: אם יש גבול להקב"ה שפעמים הוא עונה ופעמים אינו עונה, הרי הוא כביכול שווה לשאר האלילים שיש להם גבול, ואם כן כל בעלי תשובה שבעולם יאמרו גם הם בליבם שמא אצלם הוא הגבול. וזה מה שרצה הקב"ה להראות שאין גבול לרחמיו, כי הוא בעל רחמים בלי גבולות וללא מיצרים.
למדנו מהמעשה עם מנשה המלך, כי אין יאוש בעולם כלל וכלל! ואף אדם שהרשיע כל כך ומרד בהקב"ה בצורה נוראה ואיומה, ומלאכי שמים דוחים את תשובתו, עדיין יש לו אפשרות לחזור בתשובה, והקב"ה יקבלה באהבה רבה.
נורא נוראות!
"יען כי נכנע אחאב מפני לא אביא את הרעה בימיו"
כעת נביא גם את המעשה עם אחאב במלואו.
נאמר במלכים (א, כא): "רק לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני ה'".
ובמדרש תנחומא (פר' ואתחנן אות ב') איתא: "ויעש אחאב בן עמרי הרע בעיני ה' מכל אשר לפניו" (שם טז) - תדע לך שהיה מוכר עצמו לעבודה זרה, שנאמר כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני ה' והשכיח שמו של הקב"ה, היאך? היה מוחק את האזהרות וכותב תחתיהם וידבר הבעל, בראשית הבעל, ויאמר הבעל, וכן עשה בכל התורה כולה.
ובמסכת סנהדרין (דף קב:) איתא: "אמר רבי יוחנן: קלות שעשה אחאב - כחמורות שעשה ירבעם".
תיאור איום ונורא בהחלט, לא היה כאחאב בעשיית הרע, הקב"ה מבטיח לו על יד נביאו כי לא ישאיר ממשפחתו זכר ופליט. ומכל מקום כאשר עשה אחאב פעולה קטנה של כניעה קמי שמיא, אמר הקב"ה שלא יביא בימיו את הרעה.
מה עשה אחאב? יש אומרים שהלך אצל יהושפט וביקש שילקהו מלקות. ויש אומרים שהיה רגיל לאכול סעודתו בשעה החמישית של היום ואכל בשעה ששית - בסך הכל הוא עיכב מעט זמן אכילתו.
מעשה פעוט זה כבר נחשב לפני הקב"ה כמעשה של כניעה, ועל כך נאמר עליו: "יען כי נכנע אחאב מפני לא אביא את הרעה בימיו".
רואים מזה דבר נפלא, כי הגם שכבר הנביא התנבא על אחריתו, אותו מעשה קטן של תשובה וכניעה - התקבל לפני ה' ברצון ועל כן לא הביא את הרעה בימיו.
ללמדנו שבכל מצב שהאדם נמצא, אפילו בשפל המדריגה, ניתן לחזור בתשובה!
לימוד נפלא מדור המבול
את הדברים ניתן ללמוד מפרשה מפורשת בתורה.
כתוב בפרשת נח (בראשית ז, יב): "ויהי הגשם על הארץ". ופרש"י זצ"ל: "ולהלן הוא אומר "ויהי מבול", אלא כשהורידן הורידן ברחמים, אם יחזרו יהיו גשמי ברכה, וכשלא חזרו בתשובה היו למבול".
אומר האדמו"ר הגאון בעל הבית ישראל מגור זצ"ל:
ניתן ללמוד מכאן מוסר השכל. הלוא דור המבול עברו על כל העבירות שבעולם, וה' הזהירם מאה ועשרים שנה שאם לא יחזרו בתשובה יביא עליהם מבול וימיתם, ואכן ראו בעיניהם כיצד נח בונה תיבה בעבור שנות העונש. ולא שתו לבם לכל זה ולא חזרו בתשובה. ועם כל זה אילו היו מתעוררים בתשובה ברגע האחרון כאשר השמים כבר נפתחו ומי המבול התחילו לרדת - היו יכולים להינצל, ולהציל את כל העולם מחורבן וכיליון גמור!
מכאן רואים כמה עצומה וגדולה כוחה של תשובה, ואין להתייאש אף פעם, שהרי אפילו דור המבול שהיו במצב הגרוע ביותר בעיצומו של המבול לאחר מאה ועשרים שנה של אזהרות, אם היו חוזרים בתשובה - היו נהפכים הגשמים לגשמי רחמים, והתשובה היתה מתקבלת ברצון!
ללמדנו שאין להתייאש מלעשות תשובה!
גם ברגע האחרון ממש ניתן לשוב בתשובה!
הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן זצ"ל הוסיף בזה הוספה נפלאה.
כתוב (בראשית ז, כא): "ויגוע כל בשר הרומש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השורץ על הארץ וכל האדם". ולכאורה תמוה: מדוע התורה כותבת דוקא בסדר הזה - בשר הרומש על הארץ, בעוף, בבהמה, בחיה, בשרץ ובאדם. מה בא הדבר ללמדנו?
התשובה היא: למרות שכבר קיבלו הזדמנות לחזור בתשובה במשך מאה ועשרים שנה ולא הועיל הדבר, ה' נתן להם הזדמנות להתעורר בתשובה כאשר יראו את תוצאותיו של המבול - כיצד העוף למינהו מתחיל למות, אולי דבר זה יעורר אותם לחזור בתשובה, והקב"ה חיכה לכך ברצון. אחר כך הבהמה למינה התחילה לגווע, אולי זה יעורר אותם וכיו"ב.
אך אנשי דור המבול ראו ולא חזרו בתשובה, כדרכם של רשעים שאפילו על פתחו של גיהנם אינם חוזרים בתשובה.
למדנו מכאן לימוד עצום: גם ברגע האחרון ממש ניתן לשוב בתשובה!
"בעל עבירה" לעומת "בר מצוה"
נוסיף בענין דברים מפי האדמו"ר הגאון רבי יוחנן מראחמסטריווקא זצ"ל:
העושה עבירה נקרא בפי כל "בעל עבירה", מאידך גיסא מי שנעשה בן י"ג שנה מכונה "בר מצוה", ולא "בעל מצוה" - מדוע?
כי העושה עבירה יכול לפרוש ממנה באמצעות עשיית תשובה, וכמו בעל המגרש את אשתו, אבל אין לאדם אפשרות לפרוש מן המצוה, והוא בבחינת בן שאינו יכול לפרוש ולהפסיק להיות בן להוריו מולידיו, ועל כן הוא קרוי "בר מצוה" - בן מצוה...
כיצד יתקן "הגוזל ואינו יודע ממי גזל" את מעשהו?
למדנו אם כן שאין מצב שלא ניתן לחזור ממנו בתשובה.
אבל נשאלת השאלה:
כיצד חוזרים בתשובה על עבירות שהם בבחינת "מעוות לא יוכל לתקון". כמו הגוזל ואינו יודע ממי גזל שיוכל להשיב לו את הגזילה, או שהזיק או פגע ואיננו זוכר מי הוזק ונפגע ממנו על מנת לבקש ממנו מחילה. ואם כן מה יעשה אדם שנכשל בעבירות מעין אלו?
התירוץ נמצא בדברי החובות הלבבות זצ"ל (שער התשובה פרק י'), וזה לשונו: "אם יהיה נמנע מן האדם התשובה משום איזה טעם, אז כשיקבל עליו גדרי התשובה בכל תנאיה אשר בכוחו ויכולתו מהם, הבורא מקל עליו תשובתו. ואם הרע לחבירו בגופו או בממונו, יכניס לו הבורא יתברך בלבו רצון ואהבה, עד שימחל לו במה שהיה מחטאו עליו".
כעין זה כתב בספר מאמר מרדכי (מאמר ו'):
תשובה מכפרת על כל דבר ובכל מצב, ואפילו על גזילה, גם אם אינו יודע מי הנגזל, תשובה מכפרת, שיזמין לו הקב"ה לעשות צרכי רבים ויהנה גם כן הנגזל, או שהקב"ה יסבב שהנגזל ימחול להגזלן.
מדוע מחל הגאון רבי מרדכי שואב זצ"ל לסנדלר?
סיפר הגאון רבי מרדכי שואב זצ"ל על מה שאירע עמו במלחמת העולם השנייה.
ממשלת רוסיה אסרה להוציא כסף מגבולותיה, כאשר אבה רבינו זצ"ל לצאת מהמדינה, התחכם וקנה עור יקר ומסרו לסנדלר המקומי בכדי שיכין מהם נעליים יקרות כמנהג המדינה, וכך יוכל לצאת מהמדינה כאשר הוא נועל מנעלים בשווי כל הונו.
אך כאשר שב אל הסנדלר, הוא התכחש ואמר שאיננו מכיר אותו, ואין לו מושג מה הוא רוצה ממנו...
רבינו זצ"ל ברח בניסים גלויים מגבולותיה של רוסיה ועם השנים שכח את אשר אירע. יום אחד כשגמר רבינו זצ"ל את חוק לימודו, נפל לפתע במחשבתו מה שאירע, ולבו אמר לו למחול לסנדלר מחילה גמורה, וכן עשה.
סיים רבינו זצ"ל ואמר: יתכן שבדיוק באותו רגע הסנדלר התחרט על גניבתו, ומפני זה שם הקב"ה לתוך לבו את ההחלטה למחול לו, כדי שתתקבל תשובתו של הסנדלר לרצון.
הקב"ה רוצה וחפץ שנחזור בתשובה!
עלינו לשנן ולזכור: לא רק שהקב"ה מקבל לרצון את התשובה בכל מצב שיהיה, אלא שהוא אוהב את התשובה וחפץ בה.
וכך מובא מהגר"א זצ"ל: עשרה ניסיונות ניסה הקב"ה את בלעם עד שנהרג, כי אין הקב"ה מתחיל בייסורי הגוף ובעונש מיתה, אלא הוא מעניש בהדרגה, וכפי שמצאנו בפרשת נגעים - בתחילה הנגעים פושים בבית ואחר כך בבגדים, ורק לבסוף, אם לא שב האדם בתשובה פוגע הנגע גם בגופו של אדם.
גם אצל בלעם הרשע למרות שהרשיע ביותר, הקב"ה שלח לו "התראות" באמצעות האתון, ורק כאשר לא עמד בכל עשרת הניסיונות והוא לא למד את הלקח של המכות שקיבל, אז פגעה בו יד ה'.
"פי האתון" - מזומן מששת ימי הבריאה!
מן העובדה שהאתון של בלעם הוא אחד הדברים שנבראו בבין השמשות של בריאת העולם ניתן ללמוד שהקב"ה רוצה בתשובת הרשעים וחפץ שיחזרו בתשובה, והוא מראשית הבריאה פותח להם פתח שעל ידו ישובו אליו בכל לבבם.
כך התבטא פעם הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן זצ"ל: לאחר שכל הברואים כבר נבראו והכל היה מסודר דבר דיבור על אופניו, דבר אחד כביכול הטריד את מנוחתו של הקב"ה, מה הוא? - האתון! האמצעי שעל ידו אולי בלעם יחזור בתשובה.
הדבר נורא למתבונן, רשע מרושע שכמוהו, שכל ביאתו אל בלק לא היתה אלא כדי לקלל את ישראל, והוא אולי ה"מושחת" הגדול בהיסטוריה - גם לגביו הקב"ה חושב אלו אמצעים יקרבו אותו ויחזירוהו בתשובה שלימה לפניו.
למדנו אם כן עד כמה הקב"ה דואג וחפץ שאפילו הרשע שברשעים, יחזור בתשובה.
נפלא!
"תשב אנוש עד דכא" - עד דכדוכה של נפש!
ועד מתי ניתן לחזור בתשובה?
התשובה היא - אפילו ביומו האחרון עלי חלד, כל עוד הנשמה פועמת בקרבו של אדם - יכול לחזור בתשובה!
והא לך לשונו הנפלא של המאירי זצ"ל (מס' עבודה זרה דף יז.):
"לעולם אל יתייאש אדם מן התשובה אפילו נתיישן בעבירה ונזדקן בעוונות, כל שהוא מפליג בתשובה ומת מתוכה - קונה עולמו. ועל כיוצא בזה אמרו (תהלים צ, ג): "תשב אנוש עד דכא" - עד דכדוכה של נפש (ירושלמי מס' חגיגה פ"ב ה"א).
כל אחד מבין שאין לחכות לרגע האחרון, אלא יש למהר לחזור בתשובה, כי תפקידו של אדם זה לחיות מתוך תשובה, אבל גם אם לא זכה לכך - ניתן לשוב בתשובה עד הרגע האחרון ממש!
"כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן"!
על הגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל מסופר:
פעם נכנס לחייט בשעה מאוחרת בלילה והתנצל בפניו על שהוא מטריחו בשעה כזו. ענה לו החייט: "לא קרה כלום רבי, כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן"!
לאחר שיצא רבי ישראל זצ"ל מהחייט, התחיל לשנן לעצמו: "כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן" - כל זמן שהנשמה דולקת עדיין בתוכו של אדם, ניתן עדיין לתקן ולשוב בתשובה".
לעולם אין להתייאש מעשיית תשובה!
אין מה להצטער כאשר ניתן עדיין לתקן!
נסיים עם פנינה יקרה המובאת בספר משחת שמן (פר' בראשית).
כתוב (בראשית ד, ו): "ויאמר ה' אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך". ולכאורה קשה איזה מקום יש לשאלה כזו? וכי מה שהשי"ת לא קיבל מנחתו אין זו סיבה מספקת שיתעצב ויהיו פניו נפולים, הלוא זהו הצער הגדול ביותר שהשי"ת לא התרצה לעבודתו?
את התשובה לכך כותב רבינו עובדיה ספורנו זצ"ל: כאשר לקלקול ישנה תקנה - אין ראוי להצטער על מה שעבר, אלא ראוי להשתדל להשיג את התיקון לעתיד!
על דרך משל: אדם הנוסע בספינה בים הגדול ובידו גביע יקר ערך משובץ ביהלומים, ויהי כאשר התהלך על הסיפון הגביע נפל מידו לתוך מי הים הגועשים...
במקרה כזה ראוי לו להצטער מאוד, שהרי אין בידו שום עצה להציל את הגביע, כי לא יוכל לקפוץ אל הים למוצאו.
אבל אם היה הולך בדרך והגביע נפל מידיו לתוך בור, גם אם מדובר בבור עמוק, אין לו כל סיבה לעמוד על שפת הבור ולהצטער, שהרי יש בידו עצה פשוטה, ללכת להביא סולם בעצמו או על ידי אחרים ולרדת אל הבור ולהוציא את הגביע.
ודברי הספורנו זצ"ל הללו הם יסוד גדול בעבודת ה'. כאשר האדם נכשל בעוון כלשהו, אזי אין לו שום סיבה להצטער על המכשול שיצא מתחת ידו ולא לעשות מאומה, מאחר שיש בידיו עצה פשוטה לתקן את אשר עשה, כאשר יהרהר בתשובה ויקבל על עצמו שלא ישוב עוד לכסלה.
ראינו אם כן את המתייאש מלעשות תשובה, וביארנו שאין יאוש מתשובה כי תמיד ובכל מצב - ניתן לשוב בתשובה והקב"ה אוהב את התשובה וחפץ שיחזרו אליו כל עוד הנשמה בקרבו!
(לצפיה בקטע מהרב שליט"א: 'מי נתן לך רשות להתייאש?!' סרטון מתוך: קרית מוצקין - אשה "חשוכה" או "נאורה" מה עדיף?')
[קרדיט: מאמר זה מהספר הנפלא תשובה דיליה, באדיבות הרב אברהם חנונו שליט"א מלייקווד - ישר כוחו! מחבר הספרים הנפלאים: ארחות דיליה, אל תדיחנו, הראנו בבנינו, חנוכה דיליה, פורים דיליה, מידות דיליה, מצוות דיליה, (שבת קודש), תורה דיליה, תפילה דיליה ועוד...].
לכתבה הקודמת: דברים המעכבים את התשובה [לחץ כאן] ישנם כידוע 24 דברים המעכבים את התשובה. בעזרת השי"ת נמנה אותם, נבאר את עניינם ונפרט מה נכלל בהם. כמו כן נדגיש כי גם על עבירות אלו ניתן לחזור בתשובה ונביא לכך מקורות.