טוען...

מצות סוכה - בטחון בהקב"ה!

מצות סוכה מלמדת אתנו כי אין לבטוח בדברים בעולם אלא בהקב"ה בלבד. באמצעות ישיבה בסוכה הרעועה אנו לומדים להישען על ה' בכל מצב, להפנים שכל פרנסתנו והגנתנו אינם מאמצעינו אלא מהשגחתו, ולהתחנך בבטחון שמביא שמחה אמיתית.

  פורסם בתאריך: 08.10.2025, 09:00 • מערכת שופר

מצות סוכה - בטחון בהקב"ה!

מצות סוכה מלמדת אותנו לימוד גדול ויסודי: אין לנו לבטוח ולסמוך על שום דבר בעולם כי אם על הקב"ה בלבד. מדובר בתובנה גדולה וחשובה ביותר לכל אחד ואחד מאיתנו. ונבאר את הדברים בעזהי"ת.

נאמר בתורה (ויקרא כג, מב): "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים". ודרשו חז"ל במסכת סוכה (דף ב.): "כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי". 

התורה מצוה על אדם שלא ישים מבטחו באמצעים חומריים, ולכן מצוה לצאת מדירת הקבע היציבה והבטוחה, אל דירת העראי הרעועה והחלשה, זאת בכדי להחדיר בנו את ההכרה, כי לא ימצא מחסה ומסתור בצל ביתו הקבוע, כי אם בכל מקום שיהיה, גם במקום הרעוע והעראי ביותר - ישים בטחונו בהשי"ת בלבד!

"צא מדירת קבע ושב בדירת עראי"

וראה בשל"ה הקדוש זצ"ל (מסכת סוכה פרק דרך חיים תוכחת מוסר) שהביא מספר מנורת המאור (נר ג' כלל ד' ח"ו פ"א) בביאור מהותה של מצות סוכה, וזה תורף דבריו: 

"צא מדירת קבע ושב בדירת עראי" - כוונתם היתה שבאה מצות סוכה ללמדנו, שלא ישים אדם בטחונו בגובה ביתו וחיזוקו ותיקונו הטוב ואף כי יהיה מלא מכל טוב, ואל יבטח בסיוע שום אדם, אף על פי שיהא אדון הארץ ומושל בה, אבל ישים בטחונו במי שאמר והיה העולם, כי לו לבדו היכולת והאמונה וכו', ולו לבדו המחסה והמסתור, כדכתיב (תהלים לב, י): "וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ", ונאמר (שם צא, ב): "אֹמַר לַה' מַחְסִי". 

הרי לנו שמהותו של חג הסוכות הוא להגיע לידיעה והכרה שלימה שאין לבטוח בדבר מלבד הבטחון בהקב"ה.

ממשיך בעל המנורת המאור זצ"ל: "ולהעיר לאדם על זה באה מצות סוכה בזמן הזה, אחר אסיפת גורן ויקב בארץ ישראל, כמו שנאמר (דברים טז, יג): "בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ", לפי שבזמן הזה הוא זמן בעיטה לכל, והאוצרות מלאים כל טוב והאדם כבר נאסף לעיר, ומטיח את גגו ומחזק בדק ביתו להשמר בו מזרם וממטר ומרוח ושאר פגעים. לפיכך ציוה לצאת מביתו החזק וישב בסוכה, כדי שיתעורר וישים מבטחו בה' יתברך, ויתן אל לבו, כי כל הטוב המגיע אליו מן היוצא בשדה, הכל בא לו ברצון ה'.

וגם באה מצוה זו להעיר ולהזכיר, כי בסוכות הושיב ה' יתברך את בני ישראל במדבר, ושמרם מן החורף והקרח והצינה והגשמים והחום בלי בית ותקרה, ובזה יראו כי בכל דור ודור שומרם בוראם בלי בית וחומה דלתים ובריח, כמו שנאמר "כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא כג, מג) עכ"ל.

ומבואר מדבריו שגם בעת שכביכול האדם בטוח בעצמו ובמעשיו כגון בעת אסיפת תבואתו לתוך אוצרותיו, גם אז אין לו לאדם לבטוח אלא בהקב"ה בלבד. והתורה ציוותה עלינו בחג הסוכות לצאת מדירת קבע ולשבת בדירת עראי על מנת שנוכל להפנים ולהחדיר ידיעה זו אל תוך לבנו.

"הסוכה מורה על הבטחון והחסיון בצלו יתברך"

וכן כתב הגאון רבי דוד טבלי זצ"ל בספרו נחלת דוד (דרוש א'), וזה לשונו:

"ביסוד טעמי המצוה הזאת, כבר דברו כל גדולי חקרי לב אבירי המפרשים וכולם כאחד הסכימו, כי ענין הסוכה מורה על הבטחון והחסיון בצלו יתברך, לחזק ולהתרשם בלבנו כי עצמות הנהגותינו אינה באמצעות מזלות השמים וכסיליהם, רק מפאת ההשגחה ההחלטית מעצמותו יתברך".

רמזים בהלכות סוכה למידת הבטחון 

והאמת היא שמצינו כמה הלכות בהלכות סוכה המרמזות לנו על ענין הבטחון המוחלט בהקב"ה.

וכמו שכתב שם הנחלת דוד זצ"ל: "מזה הטעם סוכה שחמתה מרובה מצלתה פסולה, יען כי זריחת החמה מורה על ההנהגה המסודרת על ידי מערכת צבא השמים, כי היא היושבת ראשונה במלכות צבא השמים. אולם הכונה לחסות בצלו יתברך בצל הנהגתו".

וכן מצינו להגאון בעל השואל ומשיב זצ"ל שכתב שיסוד מצות סוכה הוא בטחון, ולכן על הסוכה להיות תחת כיפת השמים ולא תחת הבית או האילן, כי צריך האדם לבטוח בלתי לה' לבדו ולא על ידי אמצעי כלשהו. ולפיכך העושה סוכתו תחת האילן הוי כאילו עשאה בתוך הבית ופסולה.

כמו כן מצינו במשנה (מסכת סוכה דף ב.) שסוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, ובגמרא הובאו כמה טעמים בסיבת הפסול. ואחד מהם מדברי רבי זירא משום ש"למעלה מעשרים אמה אין אדם יושב בצל הסוכה אלא בצל דפנות".

ובביאור טעם זה כתב בעל הערוך לנר זצ"ל כי יש כאן רמז על מידת הביטחון, שהרי צל הסכך מרמז לתשועת ה', וכלשון הכתוב (תהלים קכא, ה): "ה' צִלְּךָ" ולפיכך יש לישב תחת צל הסכך שהוא צל הקב"ה, מאידך הדפנות מרמזות על ענייני העולם שעליהם מרחף צל הסכך והם סובבים את האדם מכל צדדיו. 

וזוהי הסיבה שסוכה גבוהה למעלה מעשרים פסולה, משום שהוא יושב בצל דפנות ולא בצל הסכך, והיינו שהוא בוטח בענייני העולם הזה שעל ידם תבוא לו הישועה - וזה פסול ולא נרצה לפני ה'.

ולכך נכפל הלשון בפסוק (ירמיהו יז, ז): "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' - וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ". כלומר: לא די בעצם הביטחון בה', אלא צריך גם שה' בלבד יהיה מבטחו, ולא יבטח ויקוה לישועה באמצעות ענייני העולם הזה, אלא רק בישועת ה' כהרף עין.

החילוק בין אכילת עראי לשינת עראי

על פי דרכנו נראה לבאר את שנפסק בשולחן ערוך (סי' תרל"ט ס"ב) שאוכלים ושותים וישנים בסוכה כל ז', אמנם חלוק שינה מאכילה, שאין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי, אבל מותר לאכול חוץ לסוכה אכילת עראי, וכל זה מדינא דגמרא.

ויש לתמוה: מהו החילוק בין אכילת עראי שמותרת חוץ לסוכה, לשינת עראי שאסורה? 

ואפשר לבאר על פי מה שכתב בספר אמונת עתיך: השינה מראה על העדר הפעולה וההשתדלות, וכתינוק הסומך על אמו בכל עניניו והוא יושן באפס מעש ובוטח באמו שיכין עבורו כל צרכיו, ולפיכך סוכה שהיא "צילא דמהימנותא" זהו המקום בו עלינו לישן בתוכה בטוחים בהקב"ה ללא שום דאגה. 

ועל דרך מה שנאמר במדרש שוחר טוב (על תהלים מזמור ג) שחזקיה מלך יהודה אמר: "אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה" (תהלים ג, ו) כלומר: אני ישן במיטתי והקב"ה מפיל שונאי מלפני. 

ומפני שמהות מצות הסוכה הוא בטחון בה', עלינו לישון בתוך הסוכה ובזאת אנו מראים זאת בכך שאנו סמוכים ובטוחים עליו בעצימת עין, ולפיכך גם שינת עראי אסורה חוץ לסוכה.

מדוע חג הסוכות חל אחרי יום הכיפורים?

ניתן להוסיף על כך את המבואר בספר מליץ יושר בנוגע לשאלה מדוע חג הסוכות חל מיד לאחר יום הכיפורים. 

התשובה: יסוד ועיקר החזרה בתשובה הוא להגיע לכלל אמונה ובטחון בהשם יתברך, וכמו שאמרו חז"ל במסכת מכות (דף כד.): "בא חבקוק והעמידן על אחת: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חבקוק ב, ד) וזהו ענין הסוכה שיושב בדירת עראי דלה שאינה משומרת בברזל ובריח ואינה מוגנת מפני הצינה, החמה והמטר, אלא הוא בידיים הסמוכות והבטוחות של בורא עולם.

חג הסוכות - הזדמנות להתחנך במידת הבטחון!

והנה חג הסוכות מהווה לנו הזדמנות נפלאה להתחנך במידת הבטחון וכפי שהעיר בזה הגאון רבי אביגדור מילר זצ"ל. 

הלוא מסכת הליכתם של בני ישראל במדבר היוותה שיעור מאלף בבטחון שנמשך ארבעים שנה.

נתאר לעצמנו: אומה שלימה הולכת "בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (ירמיה ב, ב) "וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם" (דברים ח, טו) "בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם" (תהלים סג, ב), הבטחון היחיד שיש לאדם במצב כזה הוא בה', וכל שאר אמצעי הבטחון הקיימים בעולם אינם אלא רמיה עצמית.

ועל אף שמצות "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" (דברים ד, טו) מחייבת אותנו לנקוט באמצעי זהירות על מנת לשמור ולהגן על חיינו, אולם גם כשעושים זאת יש לזכור שרק ה' הוא השומר היחיד על חיינו.

גם כשעושה אדם את חובת ההשתדלות ושם מנעול על דלתו, חייב לזכור שהשי"ת הוא המחזק את המנעולים והסורגים וכמו שכתוב (תהלים קמז, יג): "כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ".

כי יחד עם ההשתדלות שחייב האדם לעשות בכל תחומי חייו, בשמירה על הבריאות, בהגנה על הבית ובדאגה על הפרנסה. הרי שחייב הוא לעמול ולהתאמן עד שיתרגל שכלו ויתחנך לדעת שהכל מה', ופעילות ההשתדלות אינה יכולה להניב שום תוצאה ללא רצון ה'. על האדם להפנים את האמונה שלא החנווני נותן לו את המזון אלא הקב"ה, הוא ה: "נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר" (תהלים קלו, כה) בעוד שהחנווני הוא רק שליח.

לדור המדבר היתה הכנה נפלאה של בסיס הבטחון והאמונה בה' שהוא לבדו עושה הכל, שהרי נוכחו לראות בחוש שאף ללא בית וללא שום אמצעי הגנה חיצוניים לא נפגעו לרעה במאומה.

אולם, למרות ההכנה הגדולה הוזהרו ישראל לעמוד על המשמר ולהחזיק במידת הבטחון בשלימות ובתמימות גם לאחר היכנסם לארץ אשר היו בה בתי חומה יקרים, פרדסים וכרמים, כיון שמרוץ החיים וחוסר המחשבה והתבוננות עלולים לגרום לאדם לחיות ברמיה עצמית ולחשוב ש: "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" (דברים ח, יז) היות שהשקעתי, חרשתי זרעתי ונטעתי - לכן העצים פורחים ומפיקים פירות...

כשנכנס האדם לסוכתו, הוא נזכר כיצד התקיימו אבותינו בתנאי המדבר ולא חסר להם מאומה למרות שהלכו "בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם" ואז מתחזקת הכרתו ומעמיק בטחונו בריבונו של עולם הכל יכול שממנו הכל!

מדברי רבינו בחיי זצ"ל

וכדברים הללו כבר כתב רבינו בחיי זצ"ל בהקדמה לפרשת בשלח: 

כל עניני ישראל ומקריהם במדבר הכל היה נסיון גמור כדי שיגדילו נפשם השכלית במדרגות הבטחון שהוא שורש האמונה. 

והוסיף רבינו בחיי זצ"ל בפרשת אמור: עיקר מצות סוכה למאן דאמר שהוא כנגד סוכות ממש, שהטעם שנצטוינו לעשות סוכות דוגמת הסוכות שבמדבר כדי שיתגלה ויתפרסם מתוך מצות סוכה גודל מעלתן של ישראל במדבר שהיו הולכים עם כבד האנשים והנשים והטף במקום ההוא אשר אין בטבע האדם לחיות בו והוא שהעיד הכתוב: (יואל ב, כ) "אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה", (במדבר כ, ה) "לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן" וכו', כי שם באותו מקום הכנתי להם כל צרכם ולא חסרו דבר, עד כאן דבריו.

הרי לנו שתכלית הליכת בני ישראל במדבר היתה כדי שיתחזקו במידת הבטחון, וזוהי הסיבה שאנו מקיימים מצות סוכה - על מנת לזכור ולהפנים בנפשנו את מידת הבטחון בהקב"ה!

"וזאת תורת האדם - יחזק לבו בבטחונו ובתקוותו בו יתברך"

לקח זה שאנו מצווים לזכור בחג הסוכות צריך ללוות אותנו במשך כל השנה - להכיר שאין שום דבר בעולם שנוכל לסמוך בו ולבטוח בו, לא העושר, לא הרכוש, לא הפרוטקציות ולא שום דבר - רק בהקב"ה בלבד. 

הגאון בעל הבית הלוי זצ"ל בכתביו על עניני בטחון כותב כהאי לישנא: "וזאת תורת האדם - ויחזק לבו בבטחונו ובתקוותו בו יתברך ויקבע בלבו אשר בלעדו יתברך אין לו ממי לבקש עזרה".

"כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ"

עלינו לחוש כגמול עלי אמו שבוטח בה ולא דואג מאף דבר בעולם.

וכמו שכתב הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל (משנת רבי אהרן ח"ד ומובא גם באש התורה ח"א) על הפסוק בתהלים (קלא, ב): "אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי": 

"שהנה התינוק תלוי לחלוטין באמו שתאכילהו ותטפל בכל צרכיו, והינו רגוע ושליו מכח הרגשה זו שמרגיש בטוח בזרועות אִמּוֹ בלבד. אין לו שום ציפיות ממישהו זולתה. אין לו בעולמו כי אם אותה. והנה מציאות זו איפא היא המושכת אליו את האהבה העצומה שאוהבתו אִמּוֹ במיוחד בגיל הרך. היא המדרבנת אותה וגורמת לה לדאוג לכל חפצו במסירות נפלאה. וככל שמצב זה משתנה עם גדילתו, כשאינו תלוי וקשור כל כך באמו, אהבתה פחות עזה, וכן מסירותה. השיא הוא דוקא בעת שהילד חסר אונים לגמרי ונתלה בה".

כפי מידת בטחונו של האדם כך אוהבו הקב"ה

ומידת הבטחון משפיעה גם על הנהגת הבורא יתברך שמו עם ברואיו כביכול. 

כי ככל שתתחזק באדם ההכרה שכל כולו תלוי בחסדי השי"ת, והוא היחיד שיכול לבטוח בו שיספק כל צרכיו, וכפי שירגיש יותר באפסיותו העצמית והעדר יכולתו וכי אין לו לצפות מאומה משום כח בעולם זולתו יתברך שמו - כך באותה מידה תגדל ותתעצם אהבת יוצרו אליו בגלוי, ויתעורר למעלה רצון למלא משאלותיו לטובה.

"וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ"

יש להוסיף על דרך זה את פירושו של החתם סופר זצ"ל על הפסוק בפרשת בהר (ויקרא כה, כו) "וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ". 

הכוונה היא - שכאשר האדם מרגיש כי אפסה כל תקוה ומסיר בטחונו מעזרת בני אדם בבחינת "וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל", או אז תבוא ישועת ה' ו: "וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ".

דרגת הבטחון של הסבא מנובהרדוק זצ"ל

לדרגה זו של בטחון הגיעו גדולי ישראל, וכמו שנווכח מהעובדות דלהלן.

הגאון רבי אברהם יפהן זצ"ל סיפר על מידת הבטחון בדרגות הגבוהות של חותנו הסבא מנובהרדוק זצ"ל. 

היה זה במלחמת העולם הראשונה, הם היו באמצע הקידוש ופצצות החלו ליפול בקרבת מקום. כל בני הבית נשכבו על הרצפה ומצאו מחסה תחת לשולחן. ואז נפלה פצצה שהרעידה את כל הבית עד שטיח נפל מהקירות, וכולם היו בפחד מות. 

לאחר כמה דקות נהיה שקט, ואט אט החלו לצאת מתחת לשולחן, ומחזה מדהים נגלה לעיני כולם: הסבא זצ"ל עמד על מקומו וכוס הקידוש היתה בידו כשהיא גדושה עד גדותיה וטיפה לא נשפכה ממנה!

אלו הגבהים שניתן להגיע אליהם בזכות מידת הבטחון בה'!

מדוע עזב הרב מבריסק זצ"ל את המקלט?

ומסופר על הרב מבריסק זצ"ל שבימי מלחמת העולם השניה שהה בפולין בעיר וורשא. פצצות הוטלו מהאויר על העיר, והרב מבריסק זצ"ל ירד למקלט כמו כולם. אך כאשר ההרעשה של הפצצות התחזקה, קם לפתע ממקומו ועלה בחזרה לדירתו. 

תמהו כולם: הכיצד כאשר היה המצב מסוכן פחות - שהה במקלט, ואילו כשהסכנה גברה - הוא עולה לדירה בקומה עליונה?...

השיב הרב מבריסק זצ"ל מתוך מדרגת בטחונו בה' הגדולה: אכן טעם יש במעשיי, כי באמת צריך האדם שיהיה לו בטחון חזק בכל דבר בהשי"ת ולא לירא ממאומה, אלא שדעת הרמב"ם זצ"ל שיש להימנע מלהזדקק לנס גלוי. והנה מקודם כאשר הפצצות היו חלשות, והמקלט יש בו כדי להגן מפניהן - ניחא בזה שיושבים בו. אבל עכשיו שהפצצות שנופלות הן בעוצמה כזו שגם המקלט אינו יכול להגן מפניהן - מה כבר ההבדל בין המקלט ומחוצה לו, הרי אפשר גם להיות בבית ולהמשיך ללמוד כרגיל!...

"אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי ה' יִסְמְכֵנִי

על אותה תקופה נוראה של מלחמת העולם השניה בשהותו של הרב מבריסק זצ"ל בעיר וורשה מסופר עוד.

הגרי"ז זצ"ל עם חלק מבני ביתו, שהה אז בביתו של מר טנצמן, אחד מיהודי וורשה. ההפגזות של הגרמנים ימ"ש הטילו פחד גדול, וגם בעת ששכבו לישון בלילה - לא פשטו את בגדיהם כדי ללבוש תחתיהם בגדי לילה. איש לא היה בטוח שכאשר יתעורר יהיה בידו זמן מספיק ללבוש את בגדיו חזרה. היחיד שלבש בכל ערב את בגדי הלילה טרם עלותו לישון היה הרב מבריסק זצ"ל.

פעם אחת ההין מר טנצמן בעל הבית להשית את תמיהתו בפני הרב זצ"ל: מה פשר השלוה המוזרה הזו שעוטה הרב על עצמו בעיצומה של מלחמה, והוא פושט את בגדי היום ולובש בגדי לילה כאילו נתון הוא בביתו השליו שבבריסק?

הרב מבריסק זצ"ל מיהר להשיב לו: מידי ערב בעת קריאת שמע על המיטה חוזר הנך על מאמרו של דוד המלך ע"ה (תהלים ג, ב-ג): "ה' מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי: רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה". 

דוד המלך ע"ה מתאר לפני הקב"ה את הצרה הנוראה בה הוא נתון, כאשר בנו מבקש ליטול ממנו את המלוכה ואף להורגו נפש, ובה בעת ממשיך דוד המלך ע"ה ואומר באותו מזמור "אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי ה' יִסְמְכֵנִי" (תהלים ג, ו) - כלומר - דוד המלך ע"ה הולך לישון בבטחה - גם כשהוא שרוי באותו מצב נורא. מדוע? משום שיודע הוא שהכל מאיתו יתברך.

דע לך - אמר לו הרב מבריסק זצ"ל - כי לאחר שאדם עשה את כל ההשתדלות שהיה ביכולתו לעשות, מתפשטת באבריו תחושת שלוה מאין כמוה!

גם אני עושה הכל כדי להמלט מידם של הנאצים הצוררים הארורים. אך ברגע שכיליתי מלאכתי ועשיתי כל מה שביכולתי - שוב אין בי ולו שמץ של פחד ואי רוגע! יודע אני נאמנה, כי הכל נתון בידו של הבורא יתברך וכל מה שיבוא עלי לא יבוא אלא מידו. 

"אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה" - ברוגע ובבטחה. ואם כבר ללכת לישון, מדוע לא עם בגדי לילה?

כך נראים הרוגע והשמחה הפנימית של הבוטח בו יתברך באמת!

נפלא!

הוראתו הנפלאה של המשגיח הגאון רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל

וזו הנקודה המרכזית אותה עלינו ללמוד מחג הסוכות - לא לסמוך על שום דבר שבעולם ולא לבטוח כי אם רק בקב"ה.

מעשה שהיה בבחור שעמד בפרק "האיש מקדש" ודברו עבורו נכבדות על בת תלמיד חכם, אך דא עקא אביו נתבע שיתחייב סכום כסף נכבד וכבד עד מאוד. הבחור הגיע לשאול בעצתו של המשגיח הגאון רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל שיורה לו כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת.

שאל המשגיח זצ"ל את הבחור: האם אביך שכיר או עצמאי? הבחור ענה שאביו עצמאי. 

אם כן - אמר לו המשגיח זצ"ל - אמור לאביך שיגמור את השידוך ויתחייב בעדך את כל אשר המחותן דורש בעדך, ובעזר ה' יתברך יוכל לעמוד בהתחייבויותיו. 

הבחור ענה אמן, והוסיף לשאול מתוך דרך ארץ: ילמדנו רבינו למאי נפקא מינה אם אבי שכיר הוא או עצמאי? 

ענה לו המשגיח זצ"ל: דע לך! שפע הפרנסה בא לו לאדם כפי מה שהוא נושא עיניו לשמים. והנה מי שהוא "שכיר" בוטח גם על ה"בוס" שלו - שביום המיועד והקבוע ישלם לו משכורתו השלימה, אבל מי שהוא "עצמאי" בוטח בה' בשלימות - בכל שעה ורגע הינו תלוי בחסדי הבורא יתברך שישלח אליו קונים הרוצים בסחורתו, ולפי שהוא כל כך תולה עצמו בחסדי הבורא הנני מובטח שבוודאי יעזרהו ה'.

ואכן כך היה - האב שהיה מניצולי המלחמה, קיבל בתוך הזמן שבין האירוסין לחתונה כספי פיצויים מגרמניה, סכום שווה ערך לדרישות המחותן!

הוא שאמרנו! כשהאדם לא בוטח בשום דבר אלא רק בהקב"ה אז הקב"ה עוזרו וממלא לו את מבוקשו!

הטעם שחג הסוכות קרוי "זמן שמחתנו"

לפי המתבאר יש לתת טעם נוסף מדוע חג הסוכות מכונה "זמן שמחתנו". 

הלוא מהות חג הסוכות סובב והולך על ענין הבטחון בו יתברך, וכידוע רק מי שיש לו בטחון בה' יכול להיות שמח, כי מי שאין לו בטחון בה' לעולם לא יוכל להיות שמח, כי הוא מוקף מסביב בכל מיני דאגות וטרדות, ורק באמצעות הבטחון בה' הכל יכול, מסוגל אדם להיות שמח ושליו.

"כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ"

נסיים בלשונו של בעל השומר אמונים זצ"ל: 

"וזוכים על ידי בטחון להשיג השמחה האמיתית בה', כי אי אפשר בשום אופן להשיג שמחה בה' אם לא על ידי מידת הבטחון, וכמו שכתוב (תהלים לג, כא) "כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ".

- - - 

קרדיט: מאמר 3 באדיבות הרב אברהם חנונו שליט"א מלייקווד ישר כוחו! [מחבר הספרים הנפלאיםאל תדיחנו, הראנו בבנינוחנוכה דיליהפורים דיליהמידות דיליהמצוות דיליה, (שבת קודש), תורה דיליהתפילה דיליהתשובה דיליה ועוד....] המאמר רואה אור לראשונה! באתר 'שופר' ארגון להפצת יהדות ע.ר. באדיבות המחבר שליט"א מתוך הספר הנפלא החדש! סוכות דיליה.

לכתבה הקודמת: חג הסוכות - ימי תשובה מאהבה - לחץ כאן. חג הסוכות נקרא "ראשון לחשבון עוונות" כי אז התשובה היא מאהבה – בשמחה בבניית הסוכה ונטילת ד׳ מינים, ולא מיראה כבעשרת ימי תשובה. תשובה מאהבה הופכת עוונות לזכויות, ולכן דווקא בימי השמחה מזכירים חטאים, שהפכו לסניגורים. ימים אלו הם "עשרת ימי תשובה מאהבה".

 

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 13.12 18:45

    הבהרה קטנטנה, תודה על הזכות להאזין לנציב יום של היום בשופר קול, בשידור החוזר. ערב טוב אנו מבקשים למסור תודות מעומק הלב בראש ובראשונה - לכבוד הרב, על הזכות להאזין לנציב היום של היום 🙂. אשמח להעביר תודותינו לכל העוסקים במלאכת הקודש... על ההענות, היחס, המסירות והסבלנות... לא ברור מאליו. תהיה משכורתכם שלימה מן השמים. אמן. תודה ושבת שלום💐 משפחת ...

  • 13.12 18:35

    רבנו הטהור והקדוש! אני בהלם. ב"ה בהריון חודש 9 ואחרי 3 חודשים רצופים שבהם השתעלתי ללא הפסקה (ל"ע) עם שיעולים שההרגשה שנקרע הבטן בכל שיעול. לא היה לי יום ולא לילה. יום רביעי ביקשתי מרבנו שיברך: שיעלמו לי השיעולים והכאבים. ותודה רבה לבורא עולם שהעתיר לברכת הצדיק וגם עשיתי כעצת רבנו ושתיתי תה עם דבש והשיעולים פחתו באופן פלאי ממש!!! וגם אם יש שיעול אחת ל... זה לא כואב כפי שכאב. - אין מילים בפי. לא ברור לי איך לא פניתי לפני לרבנו שיברך. אני מודה לבורא עולם ולך רבנו היקר!! תודה על הברכה היקרה מפז! שתהיה שבת שלום ומבורכת לרבנו ולכל משפחתו💐💐 (אמן).

  • 13.12 18:33

    כבוד הרב היקר ב"ה אני באמצע בישולים לשבת קודש שומעת שו״ת ביוטיוב ועצרתי להקליט את הקטע הזה שריגש עד דמעות, כמה הרב איש חסד ועזרה לזולת, איך אכפת לו מכל יהודי. ושמחת את הבחור שלא היתה ידו משגת לתפילין והוא ממש הודה שמעו את השמחה שלו! איך הרב מתקתק את הענינים בכיתי מהשמחה של הבחור, והנדיבות של הרב והאכפתיות שיהודי יניח תפילין וגם הגדיל ודאג לו לתיק!! יה"ר שנזכה לדבוק בך ובאורחותיך תמיד לנצח! ישר כוח לרבנו הצדיק והיקר שהשי"ת ישמרהו אמן התרגשתי ממש!! זכינו בזכות גדולה שקשורים לכבוד הרב!!🌹

  • 10.12 19:03

    כבוד הרב היקר שליט"א שלום וברכה! רציתי לשתף לתועלת הציבור, היה לנו מקרה שהבת שלנו בכיתה ב' חזרה מצוברחת ושיתפה אותנו שיש ילדה שמציקה לה ואף שוברת לה את חפציה האישיים ועוד... (ל"ע) ב"ה בזכות כבוד הרב היקר שליט"א שלימד אותנו 'וקנה לך חבר...' - החלטנו לקנות מתנה קטנה בצירוף שוקולד קטן עטוף יפה באריזת מתנה עם פתק שהבת כתבה: "לחברה הכי טובה שלי" והיום מסרה את המתנה לילדה ה "מציקה"... - הילדה הייתה בהלם מוחלט וב"ה מאותו רגע השתנה בהתנהגות כלפי הבת שלי 360°, במקום שנאה מצאנו דרך להרבות אהבה! תודה רבה לכבוד הרב היקר שליט"א שמלמד אותנו חכמת התורה, הדבר הכי יקר בעולם!!!!!

  • 09.12 18:28

    כבוד הרב, יישר כוח על המסירות וההשקעה בהדרכת הציבור. כל מי שמבין את הדרך האמיתית של התורה והערכים שלה, יודע שכבוד הרב הוא חלק בלתי נפרד מכבוד התורה וזיכוי הרבים. לעיתים מופיעים כותבים או פעולות מתוך עין צרה, אך המסר החשוב נשאר – ב"ה הרב מוביל בדרך נכונה, חכמה ומחנכת, ומאיר את הדרך לכלל הציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).

  • 09.12 18:28

    פששש, רבנו הטהור והקדוש! ב"ה מהרגע הראשון הרב ידע כיצד להתמודד עם השאלה המאתגרת מצד הבחורים, ומצליח להאיר את החכמה הגדולה שלו לכל הנוכחים. בזכות הרב, גם כאשר מופיעה עזות פנים או חוסר הבנה, ניתן ללמוד כיצד להבחין ולכוון את הלבבות בדרך התורה. גאווה גדולה להיות חלק מהדרך שהרב מתווה לנו, וללכת בעקבות חכמתו והדרכתו (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).

  • 09.12 18:11

    תודה לרבנו היקר על מסירותו הבלתי נלאית למען הציבור ולמען התורה. ב"ה הרב מקדיש מזמנו הפרטי והאישי כדי ללמד, לעודד, לחלק ספרי קודש ולחנך – לעיתים כמעט 20 שעות ביממה למען כולם. הסיפור עם הבחורים שמתקשים להבין את המסירות הגדולה שלו ממחיש עד כמה רב ההבדל בין העשייה הגדולה של הרב לבין התנהגות חסרת ניסיון או חוסר הבנה של צעירים. הרב ממשיך להוות דוגמה חיה של מסירות, השקעה ונחישות למען התורה והציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).

  • 09.12 18:10

    שלום וברכה, יישר כוח לכבוד הרב על המסירות וההשקעה בהדרכת תלמידי הדור. גם כאשר מופיעות שאלות או התנהגויות לא מכבדות מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך להאיר את הדרך בחכמה ובסבלנות. מי ייתן ונראה עוד רבים לומדים להעריך את כבוד הרב ולשאוף בעקבותיו בדרך התורה והיראת שמים (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).

  • 09.12 18:09

    שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א, תודה על ההדרכה וההרצאה המרתקת (פתח תקוה 8.12.25) גם כאשר הופיעה קנאה או חוסר הבנה מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך במסירות ובחכמה לקרב יהודים רחוקים לאביהם שבשמים. נאחל לרב שכל מה שעבר יהיה לתועלת ולכפרה. ויה"ר שימשיך בכל הכוח ובבריאות איתנה, ושהקב"ה ישפיע עליו שפע וברכה, כפי שהיה לרבי יהודה הנשיא זצוק"ל ואף יותר (אמן) תודה על המסירות, החכמה וההשקעה בחינוך ובהדרכה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).

  • 09.12 18:08

    תודה לרבנו על ההדרכה הנבונה ועל היכולת לענות גם לשאלות שמקורן בחוסר בשלות ובהשפעות חיצוניות. במקום שבו צעירים מושפעים ממראית העין ומתפיסות חיצוניות, ב"ה הרב מצליח להאיר את הדרך ולהעמיד את הדברים על דיוקם. אשרינו שזכינו לרב שמכוון, מחנך ומיישר את הלבבות בדרך טובה ובהירה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 [email protected]

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

077-353-2243 או 8724*
לשידור חי יש ללחוץ כוכבית (*) ואז 0

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים