קדושת בית הכנסת – מקור כוחו של עם ישראל
בתי הכנסת ובתי המדרש הם מקור כוחו וחיותו של עם ישראל. כל עוד קול התורה בוקע מהם – אין כוח בעולם שיכול לנו. החכמים מדגישים את קדושת המקום, החובה ליראה, לכבוד, להימנע מקלות ראש, ולהוקיר את הזכות להתפלל בו ולתמוך בתחזוקתו.
פורסם בתאריך: 08.12.2025, 09:57 • מערכת שופרהגאון רבי אשר וייס שליט"א, כל עוד קול התורה בוקע ועולה, אין כל כֹח בעולם שיכול על עַם ישראל
"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (במדבר כד, ה) "אמר רב אלעזר: 'מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה היה בליבו, ביקש לומר: 'לא יהא להם בתי כנסיות ובתי מדרשות' אמר "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (ילקוט רמז ש"ע).
ולכאורה הדברים פלא, וכי לקח בלק את בלעם להילחם בכוללים, או לפגוע בישיבות? והלוא בלק מצפה מבלעם שיקלל את ישראל, את העם כולו, אנשים, נשים וטף מזקן ושבע ימים עד לעולל ויונק, ואם כן מדוע נטפל בלעם לבתי כנסיות ובתי מדרשות?
אלא שידע בלעם בחוכמת נבואתו שכל עוד בתי הכנסיות ובתי המדרשות עומדים על תילָם, כל עוד קול התורה בוקע ועולה, אין כל כֹח בעולם שיכול על עַם ישראל, רק אם יצליח לבטל מהם בתי מדרשות ובתי כנסיות יוכל גם לשארית הפליטה.
("הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב" בראשית כז, כב 'אמרו במדרש אין יעקב שליט אלא בקולו שנאמר: "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב", ואין עשו שליט אלא בידיו שנאמר: "וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו" שם, רבנו בחיי בן אשר)
ראה נא מה שאמרו (ברכות סא:) במשלו של רבי עקיבא שאמר לפפוס בן יהודה: "למה הדבר דומה לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, אמר להם מפני מה אתם בורחים, אמרו לו מפני רשתות שמביאים עלינו בני אדם, אמר להם רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם כשם שדָרו אֲבוֹתַי עם אבותיכם,
אמרו לו אתה הוא שאומרים עליך פיקח שבחיות אתה? לא פיקח אתה אלא טיפש אתה, ומה במקום חיותנו אנו מִתְיָרְאִים - במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה".
התנא הגדול רבי עקיבא מאיר את עינינו להבין ולהשכיל שאין לנו קיום אלא כל עוד עוסקים אנו בתורת ה', ואם חלילה נפרוש ממנה הרי אנו כדגים שעלו ליבשה, ובזמן קצר נהיה כדג שיבש בו, כסלע שאבדה תִּקְוָתוֹ ולא ישוב ויראה את ארץ מולדתו.
אלא שלכאורה יש לתמוה בזה, והלוא מה זה שאומר השועל לדגים תעלו ליבשה ונדור ביחד כשם שדרו אֲבוֹתַי עם אבותיכם, והלוא מעולם לא דרו אבות השועל ואבות הדגים ביחד ביבשה, ולכאורה שועל זה לא זו בלבד שטיפש הוא, אלא אף שקרן הוא.
ונראה שבאמת שקרן הוא, וזו תמצית המשל, אף אנו עַם התורה הדבֵקים בתלמודה בכל עוז, שומעים תביעה – בקשה זו בכל דור ודור; 'למה משונים אתם מכל עם ולשון, למה דתיכם שונות מכל עם?! למה אתם דבקים בתורה ותלמודה יומם ולילה, "תעלו ליבשה ונדור ביחד כשם שדרו אֲבוֹתַי עם אבותיכם"...
ותשובתנו לכל אלה; 'מעולם לא דרו אבותינו ואבותיכם ביחד, אתם חיות יבשה ואנו דגים שבים, בים התלמוד נולדנו ובו נחיה את חיינו, בתורה שכתוב בה "כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים" (דברים לב, מז).
וכך ראינו בתולדות ימי עולם של עם עולם, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, וכל רשעי האומות שרצו להרוג ולהשמיד ולאבד, עוד טרם טבחו בישראל שפכו חמתם על העצים ועל האבנים, על בתי הכנסיות ובתי המדרשות. עוד טרם החלו הנאצים יִמַּח שמם להרוג בישראל "רֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב" (דברים לב, מב) היה "ליל הבדולח" (לתפ"ץ) שבו החריבו ושרפו מאות בתי כנסיות ובתי מדרשות, וכך בכל דור ודור כל המֵצר לישראל נלחם בתורתו, כי הלוא הם נשמת ישראל ורוח אפיו ורק באובדנם יאבד ישראל.
(מתוך הספר: מנחת אשר)
הרה"ג דניאל אוחיון שליט"א | מורא מקדש | קדושת בית הכנסת "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כה, ח).
כתב בשאלות ותשובות 'שדי חמד', אף כי אומנם לא מצינו מִצְוָה מפורשת בפסוק לבנות בית הכנסת, וגם מוני הַמִּצְוֹת לא מנו מִצְוָה זו, מכל מקום נכלל עִנְיַן זה במצוַת עשה "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" כֵּיוָן שדומים הם.
בספר 'ילקוט מעם לועז' כתב: זה ששינה הכתוב ואמר "מִקְדָּשׁ" במקום משכן, כדי להודיענו שֶׁהַצִּוּוּי לעשות משכן לא היה לשעה בלבד, אלא היא מִצְוָה הנוהגת לדורות. שכל מקום שיש שם עשרה (10) מישראל, חַיָּבִים הם להחזיק בית המיוחד להתפלל בו. ומקום זה נקרא בית הכנסת.
ומה שאמר כאן "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" - שבית הכנסת נקרא "מִקְדָּשׁ". לכן נאמר "וְעָשׂוּ" ללמדנו שבכל דור יש חיוב לבנות בית כנסת, וּמִצְוָה זו של בִּנְיַן בית הכנסת חשובה כְּבִנְיָן בית המקדש, כֵּיוָן שמתפללים בו בכל יום ונחשב הדבר כעבודת הקורבנות שהיו מקריבים בבית המקדש, שכן מצינו שתפילה נקראת עבודה, כמה שכתוב "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם" (שמות כג, כה) שעבודה – זו תפילה.
לכן יש לבנות בית כנסת באופן נאה, כֵּיוָן שהוא כנגד בית המקדש שלמעלה. וכל המשתדל לבנות בית כנסת וְכַוָּנָתוֹ לשם שָׁמַיִם, יזכה לראות בְּבִנְיַן ירושלים. ולכן כל אחד המשתדל בכל מאמצי כֹחו, ידע שבהשתדלותו גורם להשראת השכינה בישראל, ואין לשער ואין לתאר גודל התועלת שיש לו מזה, מלבד זה שהוא מזכה את הרבים תמיד, בכל יום ויום, ואין קִצבה לזה.
(מתוך הספר: אור דניאל).
הגאון רבי שמשון דוד פינקוס זצ"ל | מקדש מעט | קדושת בית הכנסת ובית המדרש
אמרו חכמינו ז"ל (מגילה כט.) על פי הפסוק "וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט" (יחזקאל יא, טז) שבימינו בתי כנסיות ובתי מדרשות הם במקום בית המקדש.
ואין זה רמז בעלמא, אלא הלכה גמורה מִדְּאוֹרָיְתָא. וכן הביא להלכה בספר חפץ חיים בשם ספר היראים, שמצוַת מורא מקדש – הַיְנוּ לירוא מן כבוד שָׁמַיִם הנמצא בבית המקדש ולא לנהוג שם בביזיון, היא מִצְוָה וחיוב דאורייתא גם בזמן הזה על בתי הכנסיות ובתי המדרשות שלנו.
ומפני כך בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אסור לנהוג קלות ראש, שחוק או שיחה בטֵלה, וכל שכן שאסור לדבר בהם לשון הרע ושאר דברים אסורים, שנראה כמורד נגד המלך בביתו ולפניו, ה' ישמרנו.
וכן אסור להיכנס לבית הכנסת ובית המדרש להסתתר מפני הגשם או כדי לדבר עם חבר או לקצר את דרכו.
ואם מתעכב שם מעט לעסוק בתורה או בתפילה, מותר.
וכן הוזהרנו מן התורה שלא להשחית דבר מבית הכנסת ובית המדרש או בכליהם, שכתוב (דברים יב, ג-ד): "וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא. לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם" ועל כן צריך מאוד להיזהר לא לחרוץ חריצים בשולחנות, בספסלים או בקירות בית הכנסת, שיש בזה איסור תורה, ובעיקר להזהיר את הילדים על כך.
כל אלו הַמִּצְוֹת מראות על הזהירות שצריך לנהוג בקדושת בתי כנסיות ובתי מדרשות, ולכבדם כראוי.
(מתוך הספר: נפש שמשון אגרות וכתבים).
עובדות והנהגות יקרות מֵחַיֵּיהֶם של גדולי ישראל | הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל | ראש ישיבת פורת יוסף | הכרת הטוב ב'צדקה' לקופת בית הכנסת
פעם נסע הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף, עם תלמידיו לטיול בגליל, לקברי צדיקים. הגיע זמן תפילת מנחה.
חשבו לעצור את האוטובוס ולהתפלל בשדה.
אמר רבינו: "הלכה מפורשת שנינו (שולחן ערוך אורח חיים סימן צ' סעיף ה'): לא יתפלל במקום פרוץ, כמו בשדה, מפני שכשהוא במקום צניעות (מוקף מחיצות) חלה עליו אימת מלך וליבו נשבר, ואמרו בגמרא (ברכות ו.) שאין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת. ניסע עד הַיִּשּׁוּב הסמוך וניכנס לבית הכנסת להתפלל".
הַמִּנְיָן המצומצם שהתכנס בבית הכנסת הקטן לתפילה הופתע למראה נהירת עשרות בני הישיבה, בראשות רבינו. עם כניסתו, חיפש אחר קופת בית הכנסת ושלשל לתוכה חמש לירות.
חמש לירות של אז לא היו בגדר "לתת צדקה ואחר כך להתפלל" (בבא בתרא י.) שָׁוְיָן היה הרבה יותר מפרוטה, מנדבה שגורה, אלה כְּשֹׁוִי 50 שקלים היום. רק אז נטל ידיו והחל בתפילה.
תמהו כולם על הסכום הגדול שנתן. כשיצאו מבית הכנסת, שאל את מְלַוָּיו: "היודעים אתם איזו מִצְוָה קִיַּמְתִּי בנתינת הכסף לקופה?"
ניסו כֹחם: "מצוַת צדקה", "השתתפות בפעולות בית הכנסת, בשיעורי תורה".
"לא קלעתם לדעתי", אמר בנועם. "חשבתי לְקַיֵּם בזה מצוַת חינוך".
"חינוך?!" תמהו.
"ביקשתי ללמדכם שכאשר באים לבית הכנסת ונהנים מהמקום, מהשולחנות הערוכים, מהסידורים, מהניקיון, שלא לדבר על מאור החשמל ומיזוג הָאֲוִיר, שעולים כסף, יש להוקיר זאת, ולהביע את ההוקרה. להשתתף במימון, ולא לקבל מתנת חינם"...
(מתוך הספר: רבינו האור לציון).
- - -
לתרומת שלט איסור דיבור בבית כנסת ישירות דרך אתר שופר לחץ כאן
לכתבה הקודמת: מכל רחבי הארץ – מצפת בצפון, דרך ירושלים, מרכז הארץ ובית שמש, ועד נתיבות ואילת בדרום – יותר מ־140 בתי כנסת כבר ביקשו להצטרף למבצע [לחץ כאן] מעל 140 בתי כנסת ברחבי הארץ מבקשים שלטי איסור דיבור לחיזוק קדושת בית הכנסת והתפילה, אך המשאבים מוגבלים. הציבור נקרא לסייע כדי שנוכל לספק לכל קהילה את השלטים המהודרים ללא עלות ולחזק את מורא מקדש בבתי ה'.


