פיתום – עבודת פרך שאין לה קיום
היהודים הובלו לעבודת פרך בבניית פיתום – גשרים מאבן בין הרים. למרות מאמצים אדירים, הפלטות קורסות בלילה לתהום. העבודה מתגלה כחסרת תכלית, ונועדה לשבור את רוחם. כל יום התחיל מחדש במעגל אכזרי של סבל וייאוש.
פורסם בתאריך: 19.03.2026, 09:30 • מערכת שופר
ע"פ הספר הנפלא 'הייתי שם במצרים' לצפיה בפרק ב' מפי הרב שליט"א לחץ כאן או בוידאו המצורף, לשמיעה בשופרקול 8724* בשלוחה 2>> 4>>35
תקציר הפרק
הפרק מתאר את אחד משיאי האכזריות של שעבוד מצרים: בניית העיר פיתום. היהודים נלקחים בכפייה למסע מפרך דרומה, שם הם נדרשים לבצע עבודה הנדסית קשה ומסוכנת – חציבת לוחות אבן והנחתם בין הרים כבסיס למבנים ומחסנים.
התנאים קיצוניים: חום כבד ביום, קור עז בלילה, רעב ותשישות. אך השיא הטראגי מתרחש בלילות – שינויי הטמפרטורה גורמים להתכווצות הסלעים, והפלטות הכבדות נופלות לתהום ומתנפצות. כך, כל עמל היום יורד לטמיון.
היהודים נאלצים להתחיל מחדש שוב ושוב, בידיעה שהעבודה חסרת תכלית. מכאן השם "פיתום" – פי תהום הבולע את הכול. הפרק מדגיש שהמטרה לא הייתה בנייה, אלא שבירת רוחם של בני ישראל באמצעות עבודה סיזיפית ואכזרית.
זהו תיאור עוצמתי של סבל פיזי ונפשי, לצד הבנה עמוקה של מהות השעבוד במצרים.

