חדרה - דיסק 78 - תוכיח לי שאין יש

78 - תוכיח לי שאין יש

קטע הפתיחה תוכיח לי

מקטע 1 : (02:21)

מוצא היקום עימות תאוסופי מרתק (2-12)

מקטע 2 : (12:29)

ערב טוב בעז"ה נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח. לפני שנתחיל הייתי רוצה לדעת כמה מן הציבור כאן עדיין לא שמע הרצאה שלי בכלל אם אפשר להרים אצבע, תודה. לא יאומן כי יסופר, יש עוד הרבה עבודה. כמה ראו וידיאו? אם אפשר להרים את היד, וידיאו, אתה מכריט אתה, אתה הרמת שלא שמעת הרצאה שלי ועכשיו אתה מרים עוד פעם. לא ידעתי שיש מכריטים בחדרה. לפני כשנה הגיע אל המשרד אצלנו אחד מהמפקדים הבכירים בחיל האויר, בין הדברים הוא שאל האם ניתן להוכיח שיש בורא לעולם מבחינה לוגית, אמרתי לו כן, תוך עשרים דקות ניתן להוכיח ואם אתה מבין מהר תוך חמש דקות, שאל אותי מה ההוכחה? אמרתי לו אתה ההוכחה, איך? אמרתי לו אם נוכיח שאתה נברא ולא בראת את עצמך מוכרח שברא אותך מי שקדם לך. עוד פעם, אם נוכיח שאתה נברא ולא בראת את עצמך מוכרח שמי שקדם לך ברא אותך, זה מובן מה שאני אומר? מי יכול לחזור על זה? אני חוזר עוד פעם, אם נוכיח שאדם נברא, אתם יודעים מה זה נברא? אדם לא היה והוא נברא, אם נוכיח שאדם נברא והוא לא ברא את עצמו הוא לא ברא את עצמו אבל הוא נברא, מוכרח שמי שקדם לו ברא אותו כי הוא לא ברא את עצמו והוא נברא אז מי שקדם לו ברא אותו, זה ברור? לא ברור. הקהל: ברור, ברור. הרב: ברור? אם אני נברא ולפני נברא ולפני נברא ולפני נברא - מוכרח שיש בורא ראשון שברא לכל הנבראים, מוכרח כי אי אפשר להיות נברא בלי בורא שברא אותו, נכון? אבל מוכרח גם להגיד שהבורא הראשון לא היה לו בורא כי אם לבורא הראשון היה בורא גם הוא היה נברא, ונברא בלי בורא אי אפשר, מוכרח שיש בורא ראשון שברא לכל הנבראים שהוא בעצמו לא נברא, כי אם כן היו נבראים בלי בורא וזה אי אפשר, הבנתם או לא? או שאני אחזור עוד שלוש פעמים? הבנתם, נגיד, יש מגביל ויש מוגבל, הכוס הזה מוגבל מישהו הגביל אותו, עשה אותו בגבול הזה, השולחן מוגבל הנגר הגביל אותו, האולם מוגבל הקבלן הגביל אותו, כדור הארץ מוגבל מי הגביל אותו? השמש הירח והכוכבים מוגבלים, מי הגביל אותם? מוכרח שלכל המוגבלים יש מגביל ושהוא לא מוגבל. ש. איפה זה נגמר? הרב: איפה? ש. כן. הרב: אצל הבורא הראשון. ש. אתה צריך להסביר לנו איפה זה מתחיל. הרב: הנה אני מסביר. ש. לא, אתה לא יכול, אין דבר כזה שאין יש. הרב: אין דבר כזה שאין יש? ש. כן. הרב: אתה שומע מה אתה אומר? ש. בדיוק, זאת הבעיה, שאתה לא תבין את זה. הרב: אתה יש? ש. אני יש. הרב: אז יש דבר כזה שיש יש. ש. נכון אבל אין דבר כזה שאין אין. הרב: אבל אין דבר כזה שאין יש. כן? ש. אתה רוצה לשמוע שתי משפטים? הרב: שלושה השואל: תוכיח לי שאני טועה הרב: ואם אני אוכיח לך תשים ציצית? השואל: כן, אני כבר שמתי ועזבתי הרב: עוד פעם תשים. השואל: הלואי, תוכיח לי שאני טועה הרב: ואם אני אוכיח אתה שם ציצית? השואל: שם. הרב: ומי שופט? הציבור? בבקשה. השואל: יש ביקום, ארבע מאות, בגלקסיה שלנו, בשביל החלב, ארבע מאות מיליארד כוכבי לכת, זה רק הגלקסיה של שביל החלב שאנחנו מכדור הארץ רואים. יש ביקום שמונים אלף גלקסיות כאלה, שנחקרו עד היום ע"י מדענים, איפה זה נגמר? הרב: אגיד לך. השואל: כן. הרב: זהו? זה נגמר? ש. לא, אני רוצה להמשיך הלאה רק תענה לי על השאלה הזאת איפה זה נגמר? הרב: אענה לך, קודם כל זה לא נגמר, איפה זה מתחיל. השואל: לא איפה זה נגמר, במקום שזה נגמר שם זה מתחיל, אבל אין דבר כזה אין דבר כזה שזה נגמר, משום שאם זה נגמר צריך להיות עוד משהו אחריו. הרב: נכון, מי שברא אותו השואל: אבל לא יכול להיות דבר כזה הרב: בדיוק הפוך השואל: לא, אתה טועה הרב: אני אסביר לך השואל: אתה לא יכול הרב: קודם כל אמרת דבר אחד, קודם כל אמרת דבר אחד לא נכון והוא ברור גם מבחינה לוגית, אמרת שיש שמונים אלף גלקסיות שנחקרו ע"י המדע. השואל: לא נחקרו, שמשערים ע"י המדע שהן קיימות, עזוב את הגלקסיות. הרב: אז לא נחקרו. השואל: עזוב את הגלקסיות, הן קיימות הרב: אתה אומר שמונים אלף השואל: כן הרב: ספרו אותם? השואל: אתה יודע מה שבעים וחמש, שישים בסדר? הרב: ספרו אותם? השואל: לא יודע, אני רוצה לשאול אותך את השאלה החשובה הרב: רק רגע רק רגע השואל: רק רגע הרב: רק רגע, רק רגע, רק רגע, ששים אלף, ששים אלף, מה השם שלך? השואל: לא משנה, עזוב. הרב: עזוב, בסדר מעכשיו נקרא לך עזוב, ששים אלף, ששים אלף, כמה יש ימים בשנה? שלוש מאות ששים וחמש, אני עוד לא הגעתי לעשרות אלפים חכה, שלוש מאות ששים וחמש, עכשיו בעשר שנים כמה יש? 3650, במאה שנה כמה יש? 36,500 יום בשנה, אם יש ששים אלף גלקסיות כל יום מדען אחד בלי לאכול בלי לשתות בלי לישון היה צריך לראות ולגלות שתי גלקסיות, אפשר כזה דבר? השואל: למה אני יכול לספור שתי מליון ביום. הרב: אתה יכול. השואל: שתי מליון שקל. הרב: איפה הם נמצאים, פה על הלוח? השואל: עזוב אותך. הרב: רגע רגע, איפה הם נמצאים? פה על הלוח שאתה סופר אחד שתיים שלוש ארבע? השואל: רבי אמנון יצחק, אנחנו שנינו... הרב: רגע, ששים אלף גלקסיות רק רגע, כשאתה אומר תגיד השערה השואל: השערה הרב: השערה, רגע השואל: אבל אני לא נכנס לזה הרב: אז למה הם אומרים שמונים אלף השערה? יגידו אין סוף השערה. השואל: יפה הרב: אין סוף השואל: אין סוף הרב: אז למה אתה אמרת שמונים? השואל: זה מה שאני יודע הרב: הו, זה מה שאתה ספרת השואל: זה מה שאני יודע ככל שאני לא יודע. הרב: הבנתי, טוב, רגע אני עונה לך. השואל: אתה מתחמק מהשאלה העיקרית. הרב: אני לא מתחמק. השואל: מהשאלה העיקרית אתה מתחמק הרב: אני יענה לך. איפה הסוף שאלת נכון? השואל: כן, שמה מתחיל הכל. הרב: שמעתי, אני אענה לך, הלו עמוד. רגע, עכשיו שים לב, אנחנו מבינים שכל דבר שהוא מוגבל יש לו מגביל נכון? השואל: כן זה כבר הסברת. הרב: רגע, אבל אתה לא שמעת למה? כי אם גלקסיה אחת שזיהינו היא מוגבלת יש לה גבולות, הנה אנחנו רואים אותה מכאן עד כאן, היא מוגבלת, היא לא אינסופית היא מוגבלת. השואל: נניח, זה לא מדויק אבל נניח. הרב: למה לא מדויק? השואל: משום שהגלקסיה לא יכולה לכלכל בגבולות וזאת הבעיה של... הרב: אם אתה אומר שיש שמונים אלף, משמע שיש הגבלה לכל אחת ואחת, אחרת לא היינו מזהים אותם. השואל: אני מדבר על שביל החלב על הגלקסיה שאנחנו... הרב: שביל של חלב. טרה שואל אותך בשביל החלב שואל אותך, השואל: אתה משחק עכשיו הרב: רגע, עזוב, תקשיב: בשביל החלב שזה גם כן הגדרה של מקום הגדרה של מקום, בשביל החלב אנחנו מזהים X כוכבים. השואל: ארבע מאות מיליארד. הרב: ארבע מאות מיליארד, בסדר? ארבע מאות, אם אנחנו אומרים ארבע מאות מיליארד זאת אומרת אנחנו מזהים כוכב בפני עצמו ועוד אחד בפני עצמו וכך הגענו למספר כמו שאתה אומר יעני ארבע מאות מיליארד, בסדר? זאת אומרת כל אחד מאלה הוא מוגבל, יש לו גבול, אחרת איך הגדרנו אותו כאחד? הוא מוגבל. השואל: יופי, מה מעבר לגבול? הרב: רגע, כל מוגבל יש לו מגביל, למה? אם הוא הגביל את עצמו הוא יכול גם לצאת מהגבלתו. אם הוא הגביל את עצמו, אם הכוס הזה הוא הגביל את עצמו לא היצרן, הכוס אמר לעצמו טרם היותו רצוני להיות כוס והוא נהיה כוס, אם זה תלוי בו עצמו - יכול לומר לאחר זמן רצוני לחזור להיות שולחן, והוא יהיה שולחן. רצוני להיות גלקסיה והוא יהיה גלקסיה. השואל: יופי. הרב: נכון? אם הוא הוא הוא הממציא של עצמו אז הוא לא מוגבל, אם הוא לא יכול לזוז ממצבו, פירושו הוא קבוע פחות או יותר, הוא מוגבל ע"י מגביל שקדם לו בגבולותיו. השואל: יופי, תמשיך הלאה. הרב: עד פה הבנת? השואל: עד פה זה ברור הרב: זאת אומרת מכל מה שאנחנו רואים בעולם זה אנחנו רואים רק את המוגבלים את המגביל לכל המוגבלים אנחנו צריכים להבין שהוא גדול מכל סך המוגבלים שהגביל, כי אחרת איך היה יכול להגביל במרחבי הגלקסיות כולן מישהו קטן מהם? רגע, עד פה הבנת? עזוב רגע, תקשיב, זאת אומרת מוכרח מוכרח שהמגביל לכל המוגבלים קודם להם, מוכרח, כי הרי הוא הגביל אותם,

זבל אורגני בן 15 מיליארד 

מקטע 3 : (03:17)

המשך ממקטע קודם הרב: זאת אומרת מכל מה שאנחנו רואים בעולם זה אנחנו רואים רק את המוגבלים את המגביל לכל המוגבלים אנחנו צריכים להבין שהוא גדול מכל סך המוגבלים שהגביל, כי אחרת איך היה יכול להגביל במרחבי הגלקסיות כולן מישהו קטן מהם? רגע, עד פה הבנת? עזוב רגע, תקשיב, זאת אומרת מוכרח מוכרח שהמגביל לכל המוגבלים קודם להם, מוכרח, כי הרי הוא הגביל אותם, עכשיו שים לב: היות שהעולם הזה עפ"י המדע יש לו גיל, מה גיל העולם? השואל: לא יודע הרב: בערך השואל: כמה מיליוני שנים הרב: כמה מליוני, הפעם צמצמת, חמש עשרה מיליארד שנה לפי סטיבן הוקינג. מתוך שידורי ערוץ 2: "הוקינג עוסק במציאת התאוריה האחת, זאת שתסביר איך נוצר היקום: לפני כחמישה עשר מיליארד שנים לא היה כלום, כל היקום היה נקודה אחת קטנה, בה התרכז כל החומר שהיום מרכיב את העולם. עקב שינוי פיזיקלי בתוך הנקודה אירע פיצוץ אדיר, המפץ הגדול, כל החומר פרץ ונוצר היקום, מאז הוא ממשיך להתפשט." הרב: חמש עשרה מיליארד שנה. השואל: על מה אתה מדבר על כדור הארץ? הרב: על היקום. השואל: על היקום, בסדר. הרב: זאת אומרת שהחומר יש לו גיל, החומר יש לו גיל, אתה גם חומר? השואל: אני חומר. הרב: אתה חומר, בן כמה כבודו? השואל: לא משנה הרב: לי חשוב, בן כמה כבודו? השואל: חמישים ושבע הרב: חמישים ושבע, עד מאה ועשרים בעז"ה עם ציצית, הקהל: אמן. הרב: עכשיו אני רוצה לשאול, לפני ששים שנה היית? היית? היית? השואל: הייתי הרב: לפני ששים השואל: כן הרב: ואתה בן חמישים ושבע השואל: כן הרב: לפני ששים היית השואל: כן. הרב: איפה? השואל: בצורה אורגנית באיזשהו חומר הרב: רק רגע, אתה היית בצורה אורגנית באיזשהו חומר השואל: נכון. הרב: מסכים בסדר? השואל: תודה רבה. הרב: אבל לפני חמש עשרה מיליארד איפה היית? השואל: באותה סביבה. הרב: באותה סביבה? השואל: תוכיח שלא. הרב: רק רגע, בסדר, בסדר מאמי בסדר, עכשיו רק רגע אז אני רואה לפני זבל אורגני מלפני חמש עשרה מיליארד באותה סביבה רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, עזוב. השואל: אתה לא נותן לי לדבר. הרב: עזוב רק שניה, עזוב. אנחנו צריכים להבין דבר אחד: העולם הזה גם מי שמניע אותו, מזיז ומסדר ושם, ומהפך מצורה לצורה, זה מי ששולט על כל הגלקסיות כולן, וזה צריך להיות מי ששולט בכל הבריאה כולה, רגע, עזוב רגע, עמוד, חכה, תן לגמור עליך, רק שניה מאמי, רגע. השואל: רבי אמנון כל מה שאתה אומר מקובל עלי. הרב: כן. השואל: יש רק בעיה אחת,

האורגניזם הראשון והיש מאין 

מקטע 4 : (05:45)

השואל: רבי אמנון כל מה שאתה אומר מקובל עלי. הרב: כן. השואל: יש רק בעיה אחת, שאתה מכל העניין הזה עושה פילוסופיה למטרה מסוימת. הרב: שמה? השואל: אני שואל אותך שאלה פשוטה בא נגיד יש כח מסוים שמסדר את הכל, בסדר. הרב: תודה, מגיע לו מחיאות כפיים. השואל: לקחת את הכח הזה, הרב: כן, השואל: ולעשות ממנו כח מלאכותי באמצעותינו זה פסול. הרב: שמעתי אצלך עכשיו בא תסדר את הדברים. השואל: רגע, רק תרשה לי עוד שתי משפטים ואני אקשיב לך עד הסוף. הרב: כן השואל: כשאני התכוונתי אתה דיברת איתי על מוגבל ועל מגביל, על זבל אורגני שכולנו כמוהו. הרב: אני עוד לא, אבל... השואל: גם אתה. הרב: אולי אחרי מאה עשרים השואל: אני שאלתי אותך שאלה ואתה לא מצליח לענות לי עליה תשובה, איפה הכל התחיל אם אנחנו נתחיל ללכת לכוון האינסוף? הרב: אסביר השואל: שנינו, רק שניה, שנינו נכנסנו לחללית שאין לה גבולות, הרב: למה? אסביר. השואל: רגע, והתחלנו לטוס בחלל לאן נגיע? הרב: אסביר. השואל: רגע, אז אם תצליח להסביר אני עכשיו שם ציצית. הרב: שמעתי, השואל: אבל שאני אקבל את זה. הרב: שמעתי, עכשיו תקשיב, עזוב, אתה צריך להבין דבר אחד: שלבריאה יש בורא שאינו ממין הבריאה, תקשיב עזוב אל תתייחס עכשיו לשם "אלוקים", תתייחס עכשיו לוגית למה שאני אומר, זה שיש בורא זה מוכרח, אתה יודע למה זה מוכרח? משום שאני לא בראתי את עצמי, היות ואני לא בראתי את עצמי זו ההוכחה הגמורה למציאות הבורא, ואני אסביר: יש שתי אפשרויות - הנה, זה אני וזה האפשרות, יש אפשרות כך: שאני הייתי לפני שבראתי את עצמי, יש אפשרות שאני לא הייתי לפני שבראתי את עצמי, אם הייתי לפני שבראתי את עצמי לא הייתי צריך לברוא את עצמי כי כבר הייתי, נכון עד פה? השואל: נכון מאד. הרב: אם לא הייתי לפני שבראתי את עצמי איך נהייתי? אם לא הייתי, השואל: חובה שהייתי. הרב: סליחה, שניה השואל: חייב להיות מצב שהייתי הרב: טעות השואל: וזאת הבעיה הרב: טעות תקשיב רגע, אסביר אם לא הייתי לפני שבראתי את עצמי איך נהייתי, הרי לא הייתי בשביל להוות את עצמי. השואל: זה משחק מילים. הרב: סליחה עוד פעם אני חוזר. השואל: זה מובן אבל זה משחק מילים. הרב: לא משחק מילים. השואל: משום שהיה, הרב: סליחה אני חוזר השואל: היה חייב להיות אורגניזם הרב: סליחה עכשיו אשאל אותך שאלה אם היה אורגניזם אחד כפי מה שאתה אומר השואל: כן? הרב: את האחד מי עשה? השואל: זה אנחנו לא יודעים הרב: הנה אני עונה לך על זה השואל: אתה לא מוסמך לענות לי מי עשה את האורגניזם הזה. הרב: שים לב שים לב הנה שים לב שים לב, עזוב אני מדבר איתך שים לב. השואל: אני שם לב הרב: עוד פעם, עכשיו אנחנו מדברים על האורגניזם הראשון השואל: כן הרב: בסדר? השואל: כן. הרב: אם הוא היה לפני שהוא נהיה, תקשיב טוב, אם הוא היה לפני הוא לא היה צריך לעשות את עצמו כי הוא היה, אם הוא לא היה לפני הוא לא היה יכול לעשות כי הוא לא היה בשביל לעשות את עצמו, עד פה הבנת? כן או לא? זה לא מילים, תקשיב. השואל: כן כן כן. הרב: פירושו של דבר שמוכרח שתהיה מציאות אבסולוטית קודמת לבריאת האורגניזם הראשון שהיא בראה אותו יש מאין. השואל: מה זה אין? הרב: הו, אסביר לך, אין אין זה האפס המוחלט השואל: זה גם משהו הרב: לא השואל: כן הרב: לא אמרתי כלום השואל: תיקח את האפס המוחלט הרב: לא אמרתי כלום השואל: זה גם משהו הרב: לא אמרתי כלום אמרתי האפס המוחלט, החידלון. מהחידלון, מהאפס המוחלט שאין לו כלום שבכלום, ברא הבורא שהוא האין סוף ברוך הוא מציאות שממנה פיתח את העולם כולו, עכשיו בלעדי האין סוף ברוך הוא, הנצח המוחלט, אי אפשר שיווצר אורגניזם אחד. יתירה מזאת, בכל אורגניזם שיש בעולם אין שכל ומחשבה, אין מצפון, אין רגש, מאיפה נכנס בכל האורגניזם בעולם בסוף שכל ורגש ומצפון? הרי אם אני מורכב מחומרים וכל החומרים שלי הם בעצם דוממים, אם נפרק את האדם זה דומם, חומרים דוממים, אם נחבר אותם מניין נובע מקור השכל, החכמה התבונה האנושית, מנין זה? זה לא קשור בחומר, אתה תענה לי על זה בבקשה.

העימות התאוסופי גולש לפסים מצחיקים 

מקטע 5 : (01:51)

הרב: לא אמרתי כלום אמרתי האפס המוחלט, החידלון. מהחידלון, מהאפס המוחלט שאין לו כלום שבכלום, ברא הבורא שהוא האין סוף ברוך הוא מציאות שממנה פיתח את העולם כולו, עכשיו בלעדי האין סוף ברוך הוא, הנצח המוחלט, אי אפשר שיווצר אורגניזם אחד. יתירה מזאת, בכל אורגניזם שיש בעולם אין שכל ומחשבה, אין מצפון, אין רגש, מאיפה נכנס בכל האורגניזם בעולם בסוף שכל ורגש ומצפון? הרי אם אני מורכב מחומרים וכל החומרים שלי הם בעצם דוממים, אם נפרק את האדם זה דומם, חומרים דוממים, אם נחבר אותם מניין נובע מקור השכל, החכמה התבונה האנושית, מנין זה? זה לא קשור בחומר, אתה תענה לי על זה בבקשה. השואל: אתה יודע שבמאה הקודמת היו. הרב: לא, תענה לי רק על זה. השואל: אני עונה לך, כמו שאתה מפתח תאוריה בשביל שאלה. הרב: בבקשה השואל: אני אתן לך שתי משפטים בשביל התשובה הרב: תמיד אתה בשניים בסוף נגררים השואל: במאה הקומדת היו בצפת מקובלים שלמדו את הקבלה מבוקר עד לילה. בסוף נידו אותם מעדת בני ישראל בגלל שהם קבעו הקב"ה זה מושג של האדם בראשו, זה שום ישות... הרב: איפה שמעת על מקובל כזה בצפת? השואל: אני אראה לך בספר, אני אביא לך את הספר תראה הסבא הרב: קוראים לזה השואל: הסבא של אבי היה תנא מפורסם בגליל הרב: תנא? השואל: תנא, הרב: אתה יודע מה זה תנא? השואל: הסבא שלי היה הראש, הרב הראשי של טבריה הרב: אבל אתה יודע מה זה תנא? השואל: אז אתה לא מתווכח עם סתם אדם הרב: אבל אתה יודע מה זה תנא? השואל: כן, היו באים לנשק לו את היד והוא היה נותן קמעות הרב: גם לי מנשקים את היד, אני לא תנא. השואל: אבל אתה לא נותן קמעות שמבריאים. הרב: בטח שאני לא נותן כי זה לא עוזר. השואל: בסדר זה מה שקראו לו הרב: אבל אני אסביר לך, לא תנא, תנא זה רק אלפיים שנה אחורה, ר' שמעון בר יוחאי. השואל: הוא היה מאותו אזור. הרב: הוא היה מאותו אזור? השואל: כן הרב: בחמש עשרה מיליארד? כן? השואל: אמנון יצחק תראה אתה יושב שם עם הכח הרב: בא שב פה השואל: ומנסה לצחוק עלי שאני הרב: חלילה השואל: אבל לא תצליח הרב: אבל לא אצליח, כי אין בצפת מקובל אחד שאמר שהבורא יתברך נמצא בראש של האדם, אם היה אחד כזה הוא כופר ואפיקורוס. השואל: את מי נידו? איזה מקובלים נידו? הרב: תגיד אתה לא שומע? השואל: אתה לא יודע. הרב: יש, יש מקובל אחד רק שנידו אותו קוראים לו ברג והוא נמצא בלוס אנג'לס, זה שמפיץ את הסתרים של הזוהר. השואל: לא זה אחד אני מדבר איתך על המאה הקודמת הרב: אין דבר כזה, נשמה טהורה, אל תבלבל לעצמך השואל: יש, אם אתה תתעקש איתי ונקרא את החומר הרב: תגיד אתה שתהיה בריא אתה בסדר? השואל: אני קצת כן הרב: מה קרה לך? אתה אומר זה כמו יש מתמטיקאי לפני מאה שנה שנידו אותו כי הוא אמר ששתיים ועוד שתיים זה חמש. מי יסכים איתך על זה? השואל: ואינשטיין אמר ששתים ועוד שתים זה שלוש והוא הוכיח אל תתווכח. הרב: גם זה אתה אומר? השואל: כן הרב: ולא נידו אותו? השואל: להוכיח לך את זה לפני כולם. הרב: אבוס עינק תוכיח לי, אני שם ציצית אם אתה מוכיח לי השואל: שתיים הרב: שתיים השואל: ועוד שתיים הרב: כן השואל: כמה זה? הרב: כמה זה? השואל: כמה זה? הרב: זה שתיים? השואל: שתיים ועוד שתיים, זה אינשטיין הרב: זה עבדו עליך בגן השואל: זה אינשטיין הרב: אתה יודע מה זה? תשמעו מה הוא אמר, תראו, שתיים ועוד שני חצאים, לא ועוד שתיים, ועוד שני חצאים. השואל: שלוש. הרב: שתיים וחילקנו אחד לשני חצאים מה נשאר לנו? שתיים, אני יותר מאינשטיין, אני משתיים ועוד שני חצאים עשיתי שתיים, איך אתה אני אומר לך זה כמו המקובלים שלך מצפת, בוא מאמי יש לי ציצית, בוא. השואל: אתה אתה הרב: בוא בוא, הזדמנות בשבילך, בוא הזדמנות נשמה בוא, זה העתיד שלך חבל לך על הזמן, בוא, בוא תהיה ג'דע, בכבוד, עזוב, בוא נשמה בוא בוא בוא, בסביבה של חמש מיליארד קח ציצית. השואל: כבר הייתי שמה, כבר הייתי שמה, אני מוכן ללכת איתך הלאה. הרב: הלאה השואל: בינתיים לא הרב: יאללה עוד שורה השואל: לא סתרת שום דבר מה שאמרתי הרב: לא? השואל: לא הרב: רגע, שתיים ועוד שתי חצאים כמה זה? השואל: זה בשביל הקוריוז כמו שצחקת. הרב: הא, זה בשביל הקוריוז השואל: אז אני אראה לך מה אינשטיין עשה למורים שלו. הרב: הבנתי מה אינשטיין אתה השואל: לא אני הרב: כן השואל: רגע אחד, אם אתה לא יודע חומר אל תלעג הרב: בטח, חס ושלום השואל: אתה לועג הרב: אני רק הבנתי מה שהמורים של אינשטיין לא הבינו. השואל: אז אתה צריך אתה צריך בשביל להוכיח לציבור כזה לשלול את החומר, הרב: כן, כמו בצפת עם המקובלים שאמרו שאלוקים זה בראש השואל: אתה ממשיך ללעוג הרב: בטח, איך אפשר להגיד כזה דבר? השואל: אתה לא יודע, הרב: ואתה כן? השואל: כן הרב: ואיפה הספר שלך? השואל: אני אביא לך הרב: איפה הוא עכשיו? השואל: אני ממשיך איתך הרב: איפה הוא עכשיו? השואל: בבית של הוריי. הרב: אני משלם מונית סע מחכה לך פה, אם אתה צודק שהיו מקובלים שאמרו שאלוקים זה רק בראש, שמעת? אני שם ציצית לך תביא. השואל: אתה שמת ציצית. הרב: עוד אחד אני הולך עם עוד אחד השואל: אני נמצא פה אני אגיד לך למה הרב: אני מחכה לך השואל: אני באתי הערב רק מסיבה אחת הרב: כן השואל: שהבן הגדול שלי חזר בתשובה הרב: כן (מחיאות כפים מהקהל)

על קופים ואנשים (מצחיק)

מקטע 6 : (03:50)

השואל: אני נמצא פה אני אגיד לך למה הרב: אני מחכה לך השואל: אני באתי הערב רק מסיבה אחת הרב: כן השואל: שהבן הגדול שלי חזר בתשובה הרב: כן (מחיאות כפים מהקהל) הרב: תראה אני רוצה להגיד לך לפני שתמשיך השואל: רק רגע הרב: אני רוצה להגיד לך לפני שתמשיך אל תתייאש מזה שהוא הפך להיות בעל תשובה כי זה תהליך אורגני שעלול להשתנות. השואל: אני לא מתייאש, אבל בכל מה שראיתי בקלטות שלך הרב: כן השואל: שום דבר לא מוכיח את האמיתות המלאה של מה שכתוב בכל הסיפור שלך עם הדתיים. הרב: אז בא אני אסביר לך את זה השואל: לא תצליח הרב: ואם כן השואל: אתה בא מספר הסבא שלנו היה קוף, אף סבא לא היה קוף הרב: לא? השואל: אבל בטח לא בובה של אדמה הרב: רק רגע אני שואל אותך שאלה השואל: זה דבר אחד הרב: רגע, אתה למדת בבית ספר חילוני? השואל: לא, בית ספר תחכמוני, הנחתי תפילין הרב: בתחכמוני, ואתה יודע שמלמדים שמוצא האדם מן הקוף? השואל: זה, זה תורת דרוין פשוט הרב: מה זה פשוט, הם מלמדים את זה בבית ספר? השואל: אני לא נכנס לזה הרב: וסבא שלו היה קוף? השואל: אני לא נכנס לזה, הסבא של אף אחד לא היה קוף הרב: אז איך התפתח האדם? השואל: הבן אדם חי למעלה מעשרים אלף שנה. הרב: נגיד, ולפני כן? השואל: לפני כן תוצאה אורגניסטית, אמרתי לך. הרב: של מה, ממה למה? השואל: של תהליך אבולוציה. הרב: ממה למה? השואל: לא יודע הרב: מה זה אתה לא יודע אבל הוא יודע. השואל: כמו שאתה לא יודע הרב: אני גם לא יודע כי אני לא אומר שבאנו מקוף, אבל אני שואל אותך שאלה ומה אמר דרוין מאיפה? השואל: דרוין אמר שהיתה אבולוציה הרב: שממה נוצר האדם? השואל: האדם נוצר הרב: מ..? השואל: ממה שדברנו בהתחלה. הרב: ממה, ממה? השואל: מהאורגניזם הראשון. הרב: ממה? השואל: מהאורגניזם הראשון הרב: המעבר של האדם להיות אדם ממה? ממה? השואל: הקוף הרב: הקוף השואל: זה שלב אחרון הרב: אחרון, אז הסבא שלו מה היה? השואל: בלי שום סבא בחייך, בחייך הרב: סבתא נו מה היה? קוף השואל: תראה הרב: רגע אתה מתבייש שהמוצא שלך מקוף? השואל: אני לא מתבייש בשום דבר. הרב: המוצא שלך ממה? השואל: המוצא שלי מהוריי. הרב: בטח, והם? והם? השואל: הא, גם אתה הולך מהם, מהם... הרב: בטח, אז לאן אני אגיע אני מחפש את ההתחלה של הסוף. השואל: הקוף מת הרב: הקוף מת? השואל: כן הרב: ומה יש בגן חיות? השואל: תגיד לי הרב: מה קרה להם בגן חיות השואל: אשאל אותך שאלה הרב: כן השואל: עזוב אין מהקוף זה שטויות הרב: הא, זה שטויות אז אתה איתי בקטע הזה השואל: יכול להיות הרב: בסדר השואל: אבל בטח לא מבובת אדמה הרב: לא בובת אדמה, השואל: בטח לא הרב: בטח לא השואל: בטח לא אויר בתוך בובת אדמה הרב: בטח לא, רגע, מה אתה? היסוד שלך עפר? השואל: לא, הרב: מה לא? השואל: בשר ודם הרב: נכון וכשישימו אותך בקבר מה יתפורר הגוף למה? השואל: כל דבר מתפורר הרב: עפר השואל: זה לא נכון הרב: מה לא נכון? השואל: סלח לי הרב: מה תהיה? השואל: יש חוק פיזיקלי שאומר הרב: ש...? השואל: שום גוף לא הולך לאיבוד בטבע, משנה צורה בלבד הרב: נכון, אנרגיה לובשת צורה ופושטת צורה, נכון? אנרגיה לובשת צורה ופושטת צורה, נכון? הרב: כל גוף חומר השואל: אתה גוף חומר, תהיה באדמה עוד כמה שנים מה ימצאו רק עצמות ומה עם הבשר והדם? נהפכו להיות עפר, מעפר באת ולעפר תשוב, אם לא שמת לב תפתח פעם קבר תראה מה תמצא. השואל: הבשר שלך יאכל ע"י תולעה רימה ותולעה. הרב: וגם היא נהיית עפר רימה ותולעה השואל: לא, אותה יאכל הציפור ואת הציפור תאכל הרב: לא ציפור בקבר לא נכנס לא השואל: עזוב ציפור אז חיה אחרת הרב: רק רגע ואני רוצה שתבין דבר אחד הכל בא מעפר עצור, הכל בא מעפר וחוזר לעפר.

שלב הנוק אאוט הנשמה 

מקטע 7 : (04:04)

הרב: רק רגע ואני רוצה שתבין דבר אחד הכל בא מעפר עצור, הכל בא מעפר וחוזר לעפר. אבל אתה צריך לזכור דבר אחד, אתה עכשיו מדבר, כן? אתה נשמה בתוך גוף, כן או לא? השואל: כן. הרב: אתה נשמה בתוך גוף? השואל: כן הרב: אז אני שואל אותך מה זה נשמה? השואל: אני מאמין בזה הרב: אמרת כן השואל: בנשמה אני מאמין הרב: מה זה נשמה? השואל: נשמה דבר לא מוסבר הרב: לא מוסבר? השואל: כן, גם אתה לא יודע מה זה הרב: כל דבר שאתה לא יודע גם אני לא יודע? השואל: אתה לא יודע הרב: בסוף נהיה אותו דבר, אבל רק רגע השואל: עזוב הרב: אם נהיה אותו דבר אני עם ציצית תצטרך לשים ציצית השואל: גדולי הפסיכולוגים בעולם הרב: כן השואל: שינו את המושג פסיכולוגיה הרב: ל..? השואל: למושג תורת ההתנהגות, כי הם לא יודעים מה זה נפש. הרב: לא יודעים השואל: ומה זה נשמה, וגם אתה לא יודע הרב: גם אני? השואל: כן הרב: בוא אני אגיד לך שאני כן יודע, כתוב בתורה השואל: הא, כתוב עזוב מה שכתוב תפעיל את השכל הרב: רגע רגע השואל: עזוב מה שכתוב הרב: למה אמרת על פסיכולוגים שהם כתבו קראו לזה תורת ההתנהגות עזוב מה שכתוב, תדבר עם שכל. עזוב מה הם אמרו, למה אמרת שכתוב בספר על המקובלים בצפת לפני מאה שנה? עזוב את הספר, תדבר עם שכל השואל: נכון, הרב: נכון, למה אתה אומר שכתוב שמונים מיליון? השואל: אבל זה הגיוני הרב: עזוב את הספר דבר עם שכל השואל:זה הגיוני זה הגיוני הרב: זה הגיון? השואל: כן. הרב: עכשיו אני שואל אותך איך ההגיון שלך קובע שיש לך נשמה כשאתה לא יודע אפילו להסביר אותה? השואל: הצטרדתי. הנשמה, הרב: כן השואל: הנשמה הרב: כן? השואל: זה ישות בלתי מוסברת הרב: נשמה זה ישות בלתי מוסברת השואל: הגם שאני מקבל את הקיום שלה הרב: רגע, מה קורה עם הנשמה ברגע שאדם מת השואל: עולה הרב: עולה לאן? השואל: אצל הדרוזים היא גם חוזרת. הרב: בסדר אבל לאן? השואל: אצל הדרוזים הרב: אצל הדרוזים, בסדר, מי אמר לך, גם אצל היהודים. גם אצל היהודים. השואל: נכון הרב: אז למה אתה אומר לי דרוזים? השואל: זה לא התורה הרב: עזוב תורה, מי מדבר על תורה? אני באתי בשם התורה מה קרה לך? אני באתי אני באתי בשם השכל, עכשיו אני שואל אותך: שאלה הנשמה שלך עולה לאן? השואל: לא יודע הרב: שביל החלב השואל: לא יודע הרב: לאן היא הולכת? השואל: לשביל הבשר הרב: רק רגע, אני רוצה להבין, עולה זה אתה יודע, מי היא אתה לא יודע לאן היא עולה אתה לא יודע השואל: גם אתה לא יודע הרב: אני ברור כל מה שאתה לא יודע גם אני לא יודע השואל: בטוח שאתה לא יודע הרב: אבל מה שאני יודע אתה יודע? השואל: כמעט הרב: כמעט? השואל: כן הרב: אז אני אשאל אותך שאלה, מה זה ויצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים? השואל: כשרצה אתה יודע הרב: כשרצה השואל: אני רוצה לתת לך תאוריה שלא תמצא חן בעיניך הרב: בבקשה השואל: כשרצה להשליט תרבות זה שעשה מאיתנו עם הרב: כשרצה להשליט תרבות זה שעשה מאיתנו עם, מי זה רק? השואל: תיכף הרב: תיכף, כן, השואל: הוא קבע אמות מידה להתנהגות של בני אדם אחד עם השני וכדי לשמור על אותה צורת התנהגות הוא קבע סייגים ואיומי פחד, עכשיו זה אחד, והסיפורים האלה נתנו לקבוצה אנושית פרימיטיבית, יכלו לספר להם סיפורים איך נברא האדם ואיך נבראה אישה ואיך נברא העולם בששה ימים וכו' וכו' וכו'. אדם פרימיטיבי מוכן לקבל את זה כדבר אלו-הים חיים אלוקים חיים סליחה, לא באתי לפגוע הרב: אשאל אותך שאלה השואל: רק רגע הרב: כן

תאורית המפץ קורסת מול כוס הקולה

מקטע 8 : (03:14)

הרב: כן השואל: רק רגע עצם המילה אלו-הים, סלח לי שאני אומר אלו-הים ולא אלוקים, עצם המילה אד-ני זה מילה ברבים, הבה נברא, "נברא" ברבים את האדם בצלמנו ובדמותנו, אם קראת פעם ואתה זלזלת בו ופסלת אותו הריקפון דיניקן היה הראשון שיצר תאוריה שאנחנו כולנו יצורים של תושב כוכב לכת אחר, ואותם תושבים שהם אינטלגנטים פי כמה מונים מאיתנו הם הכניסו את הדת הרב: שמעתי השואל: כצורת שלטון הרב: שמעתי השואל: והם אמרו הרב: שמעתי השואל: אם אתה מפר את תורתי הרב: קראת קראת את "מרכבת האלים" של הריקפון דיניקן. השואל: הריקפון דיניקן הרב: עכשיו בא אני אסביר לך כמה לא למדת בא תראה, עכשיו אני אשאל אותך שאלה: תגיד לי אם אני אקח טיפה מבקבוק קולה טיפה מבקבוק קולה ואני אשים את הטיפה הזאת בתוך מעבדה, בתוך צנצנת, מבחנה קטנה, כמה זמן אני אחכה עד שיתפתח לי מזה בקבוק קולה? למה אתה צוחק? השואל: דקה הרב: דקה, מטיפת קולה אפשר ליצור בקבוק קולה תוך דקה? השואל: זאת התשובה לסגנון השאלה מה זה מטיפה אפשר ליצור בקבוק קולה? הרב: אי אפשר. מטיפה ליצור בקבוק קולה? השואל: אי אפשר. הרב: מטיפה אפשר ליצור אותך? השואל: מה לעשות? הרב: מה לעשות, איזה תשובה, מה לעשות, מה לעשות אמרת לי, לעשות עוד טיפה, אתה לא מתבייש? לי אתה אומר איך אפשר מטיפה לעשות בקבוק כזה קטן ומטיפה סרוחה אפשר לעשות אחד כמוך גדול. השואל: כן הרב: וזה "מה לעשות" מה לעשות, רק לאנשים פרימיטיבים כמוך אפשר לומר שמטיפה אפשר לעשות אחד כמוך. השואל: עכשיו אתה נכנס להשמצה הרב: איך? השואל: עכשיו אתה נכנס להשמצה הרב: לא, אני אסביר לך למה השואל: אני אגיד לך איפה הטעות הרב: הם מכרו לך את זה שמטיפה אתה יכול להיווצר? איך קנית את זה? תסביר לי איך קנית את זה? השואל: אתה ראית איך שכפלו את דולי? הרב: את דולי? השואל: ממינוס טיפה הרב: ממינוס טיפה השואל: כן הרב: אתה שומע? השואל: איך שיכפלו אותה? הרב: אז אתה מבין השואל: ומי עשה את זה? אדם פשוט הרב: אדם פשוט לקח טיפה לא פשוטה השואל: כן הרב: מי עשה את הטיפה הלא פשוטה? השואל: אדם הרב: אדם השואל: כן הרב: אדם גם המציא את הטיפה? השואל: לא, הרב: הו, זה אתה מודה לא, אז מי שיודע לעשות מטיפה אדם מחבילה של חול על אחת כמה וכמה.

הוכחה תאוסופית לתחיית המתים

מקטע 9 : (03:30)

הרב: אדם גם המציא את הטיפה? השואל: לא, הרב: הו, זה אתה מודה לא, אז מי שיודע לעשות מטיפה אדם מחבילה של חול על אחת כמה וכמה. אני אסביר לך, בוא תקשיב: אחת מהנשים הסבירה לאחד מהגויים, הוא שאל איך יכול להיות תחיית המתים. אדם מת, שמים אותו בקבר ואחרי ששמים אותו בקבר הוא מתפורר ואתם היהודים אומרים יש תחיית המתים, איך? איך? אמרה לו, אמרה לו: יש יוצר, יש יוצר מנוזל, ויש יוצר מחומר. יש פסל מנוזל ויש פסל מחימר, מי גדול? היוצר פסל מנוזל או היוצר פסל מחומר? אמר לה מנוזל, להעמיד נוזל לאורך זמן לאורך זמן - סיפור, אמרה לו אם כך ישמעו אזניך מה שפיך מדבר, מי שיצר את האדם מנוזל, מטיפה של נוזל, קשה לו ליצור את האדם מחומר מחימר מעפר שאתה מלגלג עליו? דבר שני היא אמרה לו צא ולמד ממך אתה האדם איך יוצרים כלי זכוכית לוקחים חול, עפר מהאדמה שמים אותו בכור היתוך מבשלים ומרתיחים באש את החול, לוקחים אח"כ שפורפרת, נופחים בשפורפרת ויוצא כלי זכוכית ממה הוא עשוי? מחול. השואל: זה כמו אדם. הרב: מה קורה כשהכלי הזה נשבר? מחזירים אותו שוב פעם לכור ההיתוך נופחים עוד פעם פפפ... ויוצרים עוד פעם כלי זכוכית, אמרה לו צא ולמד אם הברוא בעצמו שנברא ע"י הקב"ה יכול הוא בעצמו כחומר ביד היוצר לקחת את החומר וליצור ולהחזיר אותו בחזרה למחצבתו וליצור עוד פעם כמוהו, היוצר בעצמו שיצר אותו ונפח בו נשמת חיים לא יכול? על אחת כמה וכמה, אלא מה? האדם לא משתמש בשכל, הוא מחליט שהוא גדול מאלוקיו הוא בוחן את הקב"ה, נשמה שבקרבי אתה אומר אני לא מכיר, אז את כוחותיו של הבורא אתה רוצה? הרי הוא ברא את העולם יש מאין וגלקסיות שאתה מתפעל ממספרים אדירים, אז ליצור אדם מחול בעיה בשבילו?

הסבר שמותיו של הבורא

מקטע 10 : (03:28)

ואם הקשית למה הקב"ה נקרא בלשון רבים, אז כתוב כבר אלוקים זה לא שם שלו זה כינויים שיש להקב"ה צבקות, אלוקים, אדו, וכל השמות האלה הם שמות של כינויים, ש' וד' ו-י', זה שמות שמבטאים כוחות שהקב"ה מפעיל כלפי עולמו, אלוקים זה לא פרשנות זה מה שמסר לנו הקב"ה בתורתו, אלוקים זה שם שכולל את כל הכוחות כולם, לכן נקרא בלשון רבים. לכן כשאנחנו מברכים "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי העץ" כשאנחנו אומרים אדו אנחנו אומרים אדון הכל היה הווה ויהיה. השואל: אבל זה בתפילה. הרב: אלוקים השואל: זה בתפילה הרב: אז תקשיב השואל: בתורה זה לא כתוב הרב: אלוקים, תקשיב כתוב בהלכה בשולחן ערוך. השואל: בתורה אני מדבר עזוב את.. הרב: אתה לא יודע תורה אני מלמד אותך אמרת עזוב את הכתוב, פתאום באת לכתוב? רק רגע כתוב זה התחום שלי, שניה, אלוקים כשאנחנו אומרים אלוקים תקיף בעל היכולת ובעל הכוחות כולם כי זה שם אלוקים מורה, לכן בכל פרשת הבריאה מוזכר שם אלוקים למה? משום שהוא ברא את הבריאה כולה עם הכוחות כולם, ויותר מזה, הוא שיתף את כל הברואים בבריאת אדם הראשון. לכן הוא אמר נעשה אדם, למי הוא אמר נעשה אדם? אומר הזוהר הקדוש כל הכוחות שברא הקב"ה בעולמו ברא באדם, לכן אנחנו אומרים הווי עז כנמר וקל כנשר, למה אנחנו אומרים את זה? בשביל מה אנחנו אומרים את כל הביטויים האלה להשוות את האדם לחיה? כן? הקב"ה נטע באדם עוז של נמר, קלות של צבי, מהירות של נשר, תלוי, במצבים מסוימים אדם יודע להשתמש בזה, אין דבר בעולם שנברא שאין לאדם את הכח הזה גם כן, אפילו מצפרדעים למד האדם, חנניה מישאל ועזריה לפני שנכנסו לכבשן האש רצו לדעת האם עליהם למסור את הנפש או לא, ממי הם למדו שצריך למסור את הנפש? מצפרדעים, כמו הצפרדעים שנכנסו בתנורים של פרעה במכת צפרדע והם מסרו את נפשם, היו יכולים לבחור לא להכנס לתנורים, אבל כיוון שהמצוה היתה בכל מצרים היו כאלה שנכנסו לבפנים כך האדם, אפילו שבטבעו של האדם הוא לא מוכן להשרף, בורח מאש, אבל כיוון שיש מי בבריאה שמסוגל ויש לו את הכח כמו הצפרדע שנכנסה, גם באדם יש את הכח, לכן נתבע ממנו גם כן לעשות מסירות נפש על שריפה, וכאלה ראינו הרבה בשואה באינקוזיציה במקומות רבים בעם היהודי שמסרו את נפשם על קידוש ה' בגלל הכח שהוטבע בהם

כל תכונות בע"ח קיימות באדם

מקטע 11 : (02:40)

לכן הוא אמר (הקב"ה) נעשה אדם, למי הוא אמר נעשה אדם? אומר הזוהר הקדוש כל הכוחות שברא הקב"ה בעולמו ברא באדם, לכן אנחנו אומרים הווי עז כנמר וקל כנשר, למה אנחנו אומרים את זה? בשביל מה אנחנו אומרים את כל הביטויים האלה להשוות את האדם לחיה? כן? הקב"ה נטע באדם עוז של נמר, קלות של צבי, מהירות של נשר, תלוי, במצבים מסוימים אדם יודע להשתמש בזה, אין דבר בעולם שנברא שאין לאדם את הכח הזה גם כן, אפילו מצפרדעים למד האדם, חנניה מישאל ועזריה לפני שנכנסו לכבשן האש רצו לדעת האם עליהם למסור את הנפש או לא, ממי הם למדו שצריך למסור את הנפש? מצפרדעים, כמו הצפרדעים שנכנסו בתנורים של פרעה במכת צפרדע והם מסרו את נפשם, היו יכולים לבחור לא להכנס לתנורים, אבל כיוון שהמצוה היתה בכל מצרים היו כאלה שנכנסו לבפנים כך האדם, אפילו שבטבעו של האדם הוא לא מוכן להשרף, בורח מאש, אבל כיוון שיש מי בבריאה שמסוגל ויש לו את הכח כמו הצפרדע שנכנסה, גם באדם יש את הכח, לכן נתבע ממנו גם כן לעשות מסירות נפש על שריפה, וכאלה ראינו הרבה בשואה באינקוזיציה במקומות רבים בעם היהודי שמסרו את נפשם על קידוש ה' בגלל הכח שהוטבע בהם, כי מצד האדם על פי שכל מה התועלת בלמסור את החיים אם אני מאבד אותם? אלא כיוון שהאדם יודע שחייו אינם חיים עכשויים זמניים בלבד, ואפילו אתה יודע שהנשמה יוצאת ועולה ואינך יודע לאן, מי שנתן את התורה וברא את האדם מטיפה סרוחה הוא אמר לנו "דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון", מאין באת - מטיפה סרוחה, לאן אתה הולך אל מקום עפר רימה ותולעה, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון? מה זה לפני מי? אם אכלו אותו תולעים מי יתן דין וחשבון? אלא הנשמה תיתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שברא את עולמו מאין, לפניו תצטרך לתת דין וחשבון. כן, כן, זה כבר שאלה אחרונה אני רואה שהוא כבר לפני הציצית. הוא לא יאכזב, אל תדאגו.

מאיפה באה המורשת (סוף העימות התאוסופי)

מקטע 12 : (08:03)

כן, כן, זה כבר שאלה אחרונה אני רואה שהוא כבר לפני הציצית. הוא לא יאכזב, אל תדאגו. השואל: אני לא רוצה להפריע לך. הרב: נכון אבל עוד שאלה אחת שנגמור יפה את הערב, נו, רגע, השואל: לא זה צריך לעניין את כולכם הרב: עד שהוא הגיע לגיל כזה אסף כ"כ הרבה שאלות תנו לו להשתחרר מהן השואל: לא יעזור לך, מורשת ישראל הרב: מורשת ישראל, השואל: המורשת היהודית מקובלת עלי מא' ועד ת' הרב: גם מבראשית עד לעיני כל ישראל? השואל: אני מדבר על המורשת הרב: המורשת מאיפה באה? השואל: רגע אחד, האמונה בכח עליון מקובלת עלי, ספר התורה והתנ"ך בתור ספר היסטוריה וספר חוקים הומניים הוא מצוין, מתאים לתקופה אחרת, כל הפרשנים והכותבים והמתווכים והמפרשים שקמו לתורה ולתנ"ך ולנ"ך נותנים לי את האפשרות לבחור אם להאמין להם או להאמין לשכל שלי, כל מה שכתוב בגמרא, במשנה, בתלמוד במה שאתה רק רוצה בזוהר בשו"ע בקבלה, אלה המתווכים שקמו לתורה מאז שהיא נכתבה ועד היום, את הפרשנות לתורה אני משאיר למה שיש לי פה לפרש כמו שאני מבין, בינתיים כל מה שאמרת זה הכל תאוריות של דת ורוח, לא הבאת לי אף הוכחה אחת מעשית חוץ מאשר סיפורים שכתוב על הבריאה וכתוב על אלוקים, שום הוכחה. הרב: ואתה עד עכשיו השתמשת רק בשכל בלוגיקה שלך להפריך את כל מה שאני אומר בשם התורה. השואל:לא, לא, להפריך את כל הדרך. הרב: הדרך השואל: שאתם בניתם לדת הרב: אנחנו בנינו או שאתם סטיתם? השואל: לא סטינו הרב: רגע מי העם? העם זה הסוטים מן הדרך או המקיימים את הדרך? השואל: מי הסמיך אותך להיות הנציג שלו? הרב: של עצמי? השואל: של הבורא הזה שאתה מתכוון. הרב: מי אמר לך שאני נציג שלו? השואל: אתה פוסל אותי הרב: חלילה השואל: פוסל כמוני הרב: אתה סוטה מהדרך השואל: למה אתה חושב, הרב: אני שואל השואל: אולי אתה סוטה? הרב: הו, בא נבדוק השואל: אני לא הרב: בא נבדוק השואל: לא ראיתי הרב: בוא נבדוק, איך נבדוק? נראה השואל: אמנון יצחק, בן כמה אתה עד מאה ועשרים? הרב: עשרים ושתים וחצי השואל: יופי אז אני יותר מבוגר ממך הרב: עכשיו תקשיב השואל: יותר מבוגר ממך הרב: פי שתיים השואל: ואני למדתי על בשרי הרב: ברור השואל: מה טוב לי מה רע לי הרב: וגם אני, לכן אמרתי לשוטר כל החוקים שלך וכל התיאוריה הכל זה פרשנות של המשטרה, אני בדרכים נוסע לפי השכל שלי השואל: זה חוק, הרב: ואתם קבעתם השואל: זה חוק הרב: גם זה חוק השואל: אתה מסנן הרב: גם זה חוק השואל: נכון הרב: ואתה צריך לקיים את החוק השואל: אמרתי שאני מסכים הרב: עם החוק? השואל: עם החוק הרב: של התורה? השואל: כן אבל... הרב: אז תעשה השואל: אבל הרב: אז תעשה אז תעשה השואל: למה אתה לא מקיים את החוק שלנו הרב: אני מקיים השואל: לא הרב: איזה לא? השואל: עם איזה אוטו באת? הרב: עם איזה אוטו? השואל: כן הרב: וויצטרק השואל: איפה הוא נקנה? הרב: באמריקה השואל: עשו אותו בשבת? הרב: לא השואל: מאיפה אתה יודע הרב: אגיד לך למה, אין שבת לגויים השואל: הא, אין שבת לגויים הרב: אין שבת לגויים, אי אי אי אי אי אי אתה רואה איך התורה לימדה אותי? אתה רואה? ואי ואי ואי, על זה לא חשבת. השואל: חשבתי שבת פה יהיה שבת הרב: פה, אם הייתי קונה סוסיתא זה היה בעיה אבל קניתי פורד, פורד אתה מבין? בוא קח ציצית עזוב אותך בוא, בוא יהיה לך סיכוי בוא, בוא נשמה בוא, אתה לא רוצה ציצית? זה כתוב בתורה זה לא כתוב בפרשנות. השואל: נכון הרב: בתורה מפורש, בוא, מצוה, בא שיהיה לך מצוה בוא, בכבוד בוא, או או או אי אי אי, עזוב, רק מצוה תקיים לא פרשנות, מצוה השואל: אני לא עושה הצדקה, יש ... הרב: וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' על ארבע כנפות כסותך, בא תזכה מצוה של האלוקים שאתה מאמין בו, בוא עוד אחד ממני, זה יהיה לשבת בשביל הגוי. השואל: אל תלבין פני חברך ברבים הרב: לא אני אלבין לך את החולצה עם ציצית לבנה השואל: אתה עושה מזה בדיחה הרב: חלילה השואל: לא הרב: אתה לא מאמין לי? אתה רוצה שאני אבוא אליך לשים לך? השואל: כן הרב: בבקשה, תן לי כיפה כיפה תן לי כיפה, אשריך ה' יזכה אותך ואת הבן שלך ואת כל שאר הילדים שלך להיות צדיקים וחסידים. השואל: תשמע מה שאני אומר הרב: רגע תשמעו מה שהוא אומר רגע חכה, קח ה' יברך אותך קח מישהו מהקהל: היהודי הזה כמו שאתם רואים אותו לפני כחודש ימים בנה את אחד ההיכלים היפים בא"י כעשרים אלף שקל לטובת בית הכנסת. הרב: חזק וברוך ואין לו מה לאכול בבית, ה' יפתח לו שערי פרנסה טובה, חזק וברוך. ה' יברך אותך, בוא תעשה ברכה שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה חזק. רגע יהודי חשוב, רגע רגע רגע, אשריהם ישראל, אתם רואים מה זה? דור עיקש, אבל מה? חזק,

עולם הבא מוכח לוגית 

מקטע 13 : (04:03)

ש. תוכיח לי שיש עולם הבא אבל הוכחה שיש עולם הבא שיש עולם אחרי המות. הרב: ואם אני מוכיח אתה שם ציצית וכיפה ומביא לי את העגיל? ש. אני שם ציצית ומוריד את העגיל. הרב: אשריך. הרב: אני אתן לך שתי דרכים להוכחה, אחת לוגית ואחת עובדתית, הדרך הלוגית הפשוטה ואני אומר אותה במהירות, היות והאדם נברא וכל בני האדם שותפים באמות המידה של צדק ויודעים להגיד מה זה ישר ומה זה לא ישר, ויש מושג של שכר ועונש בכל חברה מי שנטע בנו את המושגים של שכר ועונש, ודאי שגם לו יש את המושגים של שכר ועונש, והיות ואני ואתה מסכימים שזה לא צודק לענוש אדם שרצח אדם בעונש מיתה ולענוש אדם שרצח עם בעונש מיתה כי אז יצא שאין פה צדק, דין של אחד שהרג אחד ודין של אחד שהרג מיליונים לא יתכן שזה צדק, נכון? היום הודיעו שאחד שנידון למאסר עולם רצח אחד בכלא וקיבל עוד פעם מאסר עולם, נו מה זה מועיל? ודאי שמי שנטע בנו את המושגים האלה של צדק, היות ואני ואתה מוגבלים לענוש אדם שרצח עם כמספר האנשים שהרג כי אין אפשרות להרוג אדם יותר מפעם אחת, אבל מי שברא את האדם שאין לו מושגים של זמן והגבלה יכול לדון את האדם הזה כמספר הפעמים שרצח עם, מוכרח שזה לא יהיה בעולמנו זה כי זה לא ניתן לעשות אלא בעולם שאליו נלך שהוא נצחי, לכן מוכרח שיש שכר ועונש בהתאם לזכויות שאדם עשה לוגית, לא יתכן שאדם שהאכיל עני אחד יקבל שכר כמו אדם שהאכיל עיר שלמה או עם שלם, ואם אחד האכיל אדם אחד בגיל שבעים ונפטר אחרי יום ואדם האכיל מגיל עשרים עד גיל שבעים, כל יום האכיל אנשים רבים, היתכן ששניהם יקבלו אותו שכר? לא יתכן ש. לא. הרב: מוכרח שיהיה עולם הבא, לוגית ש. אבל איפה העובדה איפה העובדה הרב: רגע רגע קודם זה לוגית קודם כל זה לוגית, מוכרח שיהיה עולם שאדם יקבל שכר כפי מה שהוא עשה ועונש על מה שהוא עשה נכון בעולמנו זה לא יתכן נכון? ש. לא הרב: לכן מוכרח לוגית שמי שברא אותנו עם אמות מידה אלה יש באפשרותו לתת לכל אחד כפי פרי מעלליו אם טוב ואם רע, זה לא פה אלא בעולם שאליו נלך. ש. אבל זה לוגית איפה העובדה? הרב: זה לוגית חכה, גם עם שכל גם צריך להסתדר, לא? עד פה ברור? ש. כן

חוו מות קליני ראיון מצולם 

מקטע 14 : (13:51)

הרב: עובדתית: יש חמש דרכים שניתן להוכיח חיים לאחר המות. אחד ע"י מתים קליניים שמתו וחזרו לחיים, חלק א' - ההתנתקות פרופ' רפאל קרסו, מנהל המחלקה הנוירולוגית, מרכז רפואי "הלל יפה": המושג מוות קליני פירושו מוות הפיך. כלומר, מוות שלמעשה יש הפסקה בפעילות הגוף, הפסקה בפעילות החשמלית של הלב, הפסקה בנשימה. אבל עדיין לא נוצרו נזקים בלתי הפיכים למוח, לא נוצרו נזקים בלתי הפיכים לרקמות, ולכן אפשר להחיות את אותו אדם. תופעות כאלה קורות בהרבה מאוד מצבים. החל מטביעה, דרך התקפי לב והפסקה בקצב הלב, המשך בחבלות מתאונות ובחבלות מוח לפעמים... קובי מידן: הסיכום שלך לפחות זה שקשור לעניינו הלילה, זה מתחיל ינואר 74. נכון, זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים אשה צעירה כבת 22, את חיה בתל אביב, אחרי שעזבת את הקיבוץ שבו גדלת, ואת הולכת ברחוב בוגרשוב, מכאן את לוקחת את הסיפור. "אני הולכת ברחוב בוגרשוב, ואז נפל עלי פיגום מגג של בנין שהיה בתהליך בניה מגג של קומה חמישית, ברגע שנפל עלי הפיגום אני יצאתי מהגוף, כלומר הנשמה שלי יצאה מהגוף וראיתי ושמעתי כל מה שנעשה ברחוב כאשר אני מחוץ לגוף מרחפת בערך בגובה של ארבעה או חמישה מטרים, ואני חושבת לעצמי כמה מוזר שאני רואה את הגוף שלי, כלומר אני לא בתוך הגוף, כי אני הייתי, אף פעם לא חשבתי שהגוף ואני זה משהו נפרד וככה עברו כמה רגעים". - את שומעת את השיחות של האנשים? "כן, אני שומעת. זה היה לא רחוק מפינת קינג ג'ורג' רחוב בוגרשוב והמקום בשעות אלה היה די הומה אז היו הרבה אנשים שהסתובבו שם וכולם נעצרו והסתכלו" - והתחושה הכללית? "התחושה היתה מאד טובה". - טובה? "כן, הרגשה היתה מאד טובה, כיף, כיף". - את ספגת מהלומה עצומה בראש. קרש שנופל מקומה שישית. "כן." - אין כאבים? "לא הרגשתי שום כאב, שום דבר, והיום אני יודעת להסביר שזה מפני שלא הייתי בגוף ומה שכואב זה לגוף כואב אבל אני לא הייתי בתוך הגוף, לא הרגשתי שום כאב, אני גם לא יודעת איך יצאתי מהגוף, בכל אופן אני יצאתי ואחרי כמה רגעים של ריחוף בגובה הזה של בערך ארבעה חמישה מטר נכנסתי לחושך". משה קונסטנטין, מוות קליני בתאונת דרכים "התאונה היתה בארבע ועשרים בבוקר בינואר 1983 ובאתי מאשדוד לכוון בת ים להביא את השותף, והשותף היה גר בבת ים אז נכנסים דרך בן גוריון ושמה יש מן מקום כזה עם מזלג, צד שמאלי אין כניסה בצד ימני אפשר להמשיך לנסוע אז רצה ההשגחה העליונה שאני אכנס דווקא בצד השמאלי והיתה לי את התאונה, האוטו שלי באמת התרסק, עף רחוק ורצה הגורל, המזל, יותר נכון רצה הקב"ה שאני יעוף מהאוטו ואפול ברצפה כמה מטרים מהאוטו. בהתחלה לא, לא הרגשתי שום דבר אחרי אולי כמה דקות התחלתי להרגיש כאבים איומים ואני מסתכל ורואה הכל שבור הכל עקום ולא ידעתי כבר מה, מה לכאוב, איזה חלק מהגוף? ולפתע פתאום הכל השתתק אמרו שהגוף שלי מתוך הגוף שלי יוצא עוד גוף אחד מתוך משה יוצא עוד משה, אני עלה למעלה למעלה ואני מסתכל ואני רואה את עצמי שוכב על האדמה כולו מרוסק כולו שבור, מה שכן מעניין שבדר"כ כשמישהו מקבל מכה ברגל או ביד אז הוא מחזיק ביד וצועק כי בכל זאת היד היא חלק ממנו, פה לגוף לא היה שום שייכות, אני מסתכל אני נראה לי כמו שק תפוחי אדמה כמו שהייתי שם מה כבר יכול להיות? וכבר התחיל להיות לי הרגשה טובה, עצם, עצם העובדה שכבר לא היה לי שום כאב, הכל אני אני נמצא מלמעלה ורואה את הכל ואז אחרי כמה כמה זמן אני באמת לא יודע בדיוק, הגיעו שני אמבולנסים, יצאו משמה רופא ושני אחיות והדבר המדהים שזה באמת אי אפשר לשכוח את זה, את יודעת בדיוק כל רופא מה הוא חושב, זה מדהים ואז נגשו אלי התחילו עם המכונות החייאה, לא קמתי. אני עוד אומר לעצמי מה הם רוצים ממני, כ"כ טוב לי שישאירו אותי. ולפתע היה ניתוק ואני מרגיש עוד משהו אחד יוצא ממני ואז אני נכנס למקום ממש ממש מפחיד". חסי אוריה, מוות קליני בדום לב: קובי מידן: תשע שנים פלוס במוסד, התחלת להתעסק בעניינים של עסקים מהוגנים ומרובעים, הייתי אומר. חסי: לחלוטין. קובי מידן: היית סמנכ"ל של חברה והתעסקת בביטוח, אדם מן היישוב. חסי: "אדם שכל הגישה שלו אומרת ביידיש צחה זה נקרא "שופ בילענק ואוכטו" קודם כל אתה צריך להוכיח דברים מתמטית ואז אני מוכן לקבל אותם." קובי מידן: עד אותו יום לפני 11 שנה, אתה היית בן שלושים ותשע היית בשרות מילואים נכון? חסי: הייתי אז בשרות מילואים בפטרול ופשוט באמצע פטרול צנחתי". קובי מידן: ארוחת צהריים? חסי: "שעת ערב, חושך" קובי מידן: חושך, אתה צונח. מה אתה זוכר מהדקות שמגיעות אחרי הצניחה? חסי: זה היה דבר מעניין, אתה לא יכול להכנס פנימה ואני דוקא יצאתי החוצה, כלומר התחלתי לראות משהו מתרחש מסביבי אבל כאילו אני צף מעל, נמצא מעל התמונה, אני רואה את עצמי שוכב אני רואה את החובש מנסה לעשות את ההחייאה, אני רואה אנשים מתחילים להתאסף מסביב אני רואה את הבאלגן, בסך הכל טוב לי מן תחושה של שלוה של חמימות כזאת, תחושה של כיף". קובי מידן: כאילו באיזה גובה אתה כאילו? חסי: מעל, זאת אומרת אני רואה את כל התמונה כאילו אם אחד שהוא כמה מטרים מלמעלה רואה הכל. קובי מידן: כשמגיע החובש אתה רואה אותו מלמעלה? חסי: כן. קובי מידן: נגיד אם היתה לו כיפה היית יכול להגיד אח"כ אתה חושב? חסי: יכולתי לא רק את הכיפה אלא לזהות גם את הדרגות שלו ולזהות את האף שלו. קובי מידן: כלומר באמת ראית אותו מלמעלה בתחושה. חסי: באמת ראיתי אותו מלמעלה, כן, כן אני היום מבין מה זה היה באותו זמן לא הבנתי את זה. קובי מידן: עכשיו אתה ראית מלמעלה גם את עצמך שוכב. חסי: ראיתי את עצמי שוכב, את הגוף שלי מונח ללא תזוזה. קובי מידן: אותו גוף שהיה מונח זה היה מה? זה היה אני? זה היה הוא? מה זה היה? חסי: זה היה גוף, זה הכל, הנשמה לא היתה בפנים היתה התנתקות. קובי מידן: היו כאבים? חסי: לא, למרות שהרביצו לי חזק. קובי מידן: הרביצו מה? חסי: בנסיונות החייאה באזור החזה, נתנו מכות חזקות. קובי מידן: עיסוי לחזה. חסי: כן, אני לא הרגשתי שום דבר, ראיתי ורק התחושה היתה של מה הם רוצים ממני, כ"כ טוב לי עכשיו, שיעזבו אותי בשקט, זה הכל. אברהם בכר, מוות קליני בטביעה: "וכך כשאני צועד לכוון הים, מגיע לחוף הולך ככה על החוף הייתי לבד שמה, לבד לבד, איך הים ענק, ים כחול, התחלתי לשחות, לשחות, להתרחק מהחוף וזה כזה חום שמה שבאותו רגע להיות במים זה משהו לא רגיל אני שמח וטוב לי וכ"כ נעים ואיזה חום בחוץ, ככה אני מתרחק מהחוף פתאום אני ככה מרגיש שמשהו אוחז לי ברגל מתחת המים ולוקח אותי לכוון הקרקע. לא ידעתי מה זה, לא חיה לא כלום, ככה אני מנסה להתנטרל מזה, להשתחרר מזה, לא מצליח. הבנתי שנכנסתי למערבולת ואני רחוק, רחוק, רחוק ממש מלמעלה, בדר"כ אדם מנצל אני יודע, עשרה אחוז מהכוחות שלו אבל אדם רוצה לחיות זה המאה אחוז, אז התחלתי ממש עם כל הכוחות האחרונים שלי לצאת, הגעתי לאמצע הדרך וראיתי שאין לי כח. ראיתי שאין לי כח וירדתי לכוון הקרקע, פתאום ראיתי את עצמי במצב כזה שאז היה לי דבר מאד מבולבל, ראיתי שאני שניים, מה זה אני שניים? ראיתי את הגוף זרוק על הקרקע, זרוק ככה כמו אדם מת זרוק על הקרקע, ואני מסתכל עליו, אז לא ידעתי מה זה, איך אני מסתכל על עצמי? על כל פנים מה הולך כאן? זה כמו שאני למשל אני במרפסת קומה שניה ורואה את הגוף שלי זרוק על הכביש, רגע מה אני עושה שמה? מה אני עושה שמה מה זה אני? לא, אז רגע מה אני שניים? מה הולך פה, מה זה? זה אני לא מבין ככה זה לכן הקדמתי את העניין של גוף ונשמה, כי לא הבנתי פתאום אני נכנס למצב של כזה בלבול לא הבנתי זה אני זה אני שם, רגע הנה הידיים שלי, זה העניים שלי, זה השיער שלי הארוך זה הבגד ים שלי, זה הרגליים, בא הנה זה אני זה אני אז מה אני שניים? איזה בלבול זה היה מדהים וככה אני רואה את הגוף שלי הולך ואני כאילו כאילו נוסע ממנו, הולך מתרחק, מתרחק מתרחק, מתרחק ורוצה כאילו לחזור, לא הבנתי את המצב הזה, אפילו באותו רגע לא הבנתי שזה נשמה וגוף, לא הבנתי ממש לא הבנתי חשבתי שזה איזה בלבול, איזה סרט, לא יודע, זה היה מצב מאד מבולבל, לא יודע, פתאום אני ככה הולך מתרחק מתרחק מתרחק מתרחק פתאום ככה נעמד, נעמד כאילו מקומה שניה עליתי לקומה שמינית והגוף על הכביש תחת המים כמובן, ואני מסתכל על עצמי ואני רוצה להכנס רוצה לחזור, רוצה לחזור רוצה לצאת מהמצב הזה ואני רואה שזה לא בשליטתי, לא בשליטתי." קובי מידן: זווית הראייה. המון מהסיפורים האלה מתארים יציאה של זווית הראיה מהגוף, מבט מלמעלה, כאשר בחלק המקרים, גם בספרות מחו"ל, אנשים מצליחים לתאר דברים שיכולים לראות רק מזווית הראייה הזאת. אם לאיש הייתה כיפה, או קרחת או דרגות. פרופ' שלמה לניאדו, מנהל המחלקה הקרדיולוגית, "איכילוב": אני, אין לי תשובה לזה. ואני אומר גם שאלה שחוו את זה כנראה מספרים אמת, כי אני בעצמי נתקלתי בחולים שעברו החייאה ומספרים את הסיפור שהם ראו כאילו הם מסתובבים מלמעלה ומסתכלים למעלה ובאמת לזה אני לא יכול למצוא את ההסבר." חסי: "קודם לכן מוות בשבילי היה סוף פסוק, אין שום דבר אח"כ אחרי אותו אירוע ועם כל מה שלמדתי עם השנים שחלפו מאז, אני מבין שזה רק התחלה של דברים". אברהם: "לפעמים בן אדם ששומע סיפור כזה אז הוא חושב אם היה קורה לי קטע כזה מה זה הייתי מאמין אם יקרה להם הם יאמינו, שלא יקרה לכם מקרה כזה, שלא יקרה לכם, למה שלא יקרה לכם? אתם לא יודעים כמה זה מחייב, זה לא אני מאמין שיש אלוקים, אתה ראית שיש אלוקים, אז אם אתה ראית בעיניים שלך בצורה הכי חזקה שיכולה להיות אז איך אתה יכול לדבר לשון הרע? איך אתה מתפלל? איך אתה עושה ברכת המזון? החיים נתנו לך במתנה ואתה ראית את זה בעיניים שלך, אז זה מחייב אותך כל רגע, זה לא פשוט." משה קונסטנטין, מוות קליני בתאונת דרכים: "במצב שלי שראיתי מה שראיתי התודה שלי היא מאד מאד גדולה על כל שניה וכל דבר שקורה אני יודע בברור אבל שזה ממנו לטוב או למוטב הכל, וחי בצורה כזאת, מקבל הכל באהבה מקבל הכל בשמחה וב"ה עם כל הברגים וכל הגוף עם ניתוחים, ומסגריה שלמה אבל אני כל הזמן מודה לו איך זכיתי בכל זאת לראות את מה שראיתי ובשבילי זה מן סמינר כזה, סמינר שמשה, תדע לך לאן הבן אדם הולך בסוף? " קובי מידן: ליהדות ולאמונה היהודית את הגעת רק שבע שנים אחרי זה. רחל נועם: כן. קובי: שבע שנים אחרי המקרה, זה הגיע בעצם מפסוק, זה התחיל בפסוק? רחל נועם: נכון. קובי: מה היה הפסוק? רחל נועם: הרי גדלתי בקיבוץ של השומר הצעיר ובזמנו לא היה טלויזיה ולא היה שום דבר ואנחנו כילדים, לא ידעני מה זה סדור תפילה, ולא היה לנו שום מושג ביהדות, ואחרי שבע שנים התגלגל לידי במקרה סדור תפילה וחשבתי שזה ספר קריאה לא ידעתי מה זה וכשפתחתי אותו ראיתי בשורה הראשונה כתוב "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך" קובי: תודה. סוף הסרט.

מבקש הוכחה מוחשית לעוה"ב

מקטע 15 : (03:24)

הרב: שתים ע"י סיאנסים שמעלים אנשים במצב של סיאנס ומספרים מה עובר עליהם בעולם העליון, שלוש ע"י היפנוזה שאפשר להחזיר אדם במצב היפנוטי לפני היותו עובר ש. אז יש לי שאלה הרב: רגע עוד לא גמרתי ארבע ע"י גלגול נשמות שאנשים חוזרים לעולם שוב פעם מזהים את עברם הקודם כשעברם לא לפניהם והם מאתרים מקומות אנשים ואישים שהיו בעברם מזדהים בפניהם והם מספרים להם מה היה ביניהם. ש. אבל כל מה שאמרת זה לא עובדות. הרב: לא? ש. סיאנס, אני בחיים לא עשיתי סיאנס לא ראיתי סיאנס מאיפה אני יודע שזה סתם שקרים של אנשים מאיפה אני יודע? הרב: אתה צודק, אני גם אמרתי ככה. ש. מות קליני - מאיפה אני יודע שבן אדם, בן אדם נהיה חולה בסדר ועכשיו הוא בריא ומאיפה אני יודע אם הוא משקר או לא משקר זה לא עובדה? הרב: תגיד לי ומאיפה אני יודע שעושים ניתוח לב לאדם פתוח אם לא ראיתי אף פעם ניתוח לב פתוח? לא ראיתי, ומאיפה אני יודע שיש לך בכלל לב אם אתה עוד לא ראית אותו בעצמך? ש. גם נכון. הרב: מה גם נכון, זה נקרא עובדה? עובדה זה רק אם רואים? עובדה ש. לא אבל אבל אני אין אני רוצה משהו מוחשי מה זה סרט? הרב: מה זה מוחשי לראות עיני עינאק? ש. הרב, הרב: בוא הנה אתה רוצה עכשיו לראות את העולם הבא? ש. כן הרב: עכשיו? ש. כן הרב: עלה לגג קומה שבע קפוץ ואתה רואה אותו על המקום, עכשיו אם אתה רוצה עכשיו, אם אתה רוצה לחכות יקח לך עוד כמה זמן. ש. לא הבנת אותי. הרב: אתה הבנת אותי? ש. פחות או יותר. הרב: יש אוסטרליה? ש. יש אוסטרליה. הרב: היית? ש. לא ראיתי בטלויזיה, בטלויזיה הרב: ראית בטלויזיה? ש. בטמלויזיה הרב: בטלויזיה יש ג"כ סרטים על גן עדן וגיהנום ש. אבל זה סרט דמיוני וזה סרט מציאותי הרב: וזה סרט באוסטרליה. מי אמר שזה מציאותי? ש. מה זה מי אמר זה זה מוחשי הרב: מוחשי ש. אני רואה בעינים הרב: סרט, סרט בעיניים בסדר ש. אתה רוצה לראות את אוסטרליה סע במטוס תראה את אוסטרליה. הרב: בדיוק, סע לעולם הבא תראה על המקום, על העיני אם בלראות על המקום, הבנת עיוני? ש. עוד שאלה. הרב: לא עוד שאלה קודם עגיל הופה, בוא, רק רגע, מוזיקה איפה? ש. ברוך אתה….שהחיינו… וקיימנו….. לזמן הזה! הקהל: אמן! ש. עוד שאלה יש לי הרב: עוד שאלה רגע, יש לו עוד שאלה אני רואה טבעת ושרשרת ש. שרשרת רק את התליון הרב: מה? ש. שרשרת רק את התליון הרב: את התליון בסדר יאלה שאלה

איך להשאר ספר ולחזור בתשובה

מקטע 16 : (03:45)

הרב: עוד שאלה רגע, יש לו עוד שאלה אני רואה טבעת ושרשרת ש. שרשרת רק את התליון הרב: מה? ש. שרשרת רק את התליון הרב: את התליון בסדר יאלה שאלה ש. תראה, אני לומד מקצוע ספרות, אח שלי לומד אותו מקצוע, אנחנו מתכננים לפתוח קריירה ביחד, לפתוח עסק, עכשיו אני אם אני אחזור בתשובה אם אני אהיה ככה ישים כיפה ישים ציצית ישים הכל, קודם כל לספר אני לא אוכל איך שאני רוצה, נשים אני לא אוכל לספר, דברים כאלה אני לא אוכל לעשות אז מה אז כל הקריירה שלי תלך? כל מה שאני לומד עכשיו הולך? הרב: זהו? ש. זה הכל. זהו. אני גם עובד במספרה והכל ואת זה אני רואה הרב: רגע אני אסביר לך ש. אם אני הייתי לבוש ככה כמו שאני אנשים לא היו רוצים שאני אגע בהם בכלל הרב: שמעתי אני שואל אותך שאלה ש2. תהיה ספר תהיה ספר דתי, אני ספר. ש. אתה מספר גם נשים? תרוויח מזה כפול כסף הרב: רגע רגע רגע מה השם שלך, מה השם שלך? ש. מור הרב: מור, אני לא למדתי ספרות ואני כמעט כל ערב מספר בלי כסף, אבל רק רגע אתה צריך להבין דבר אחד: אם אתה חושב שפרנסה באה מספרות אני יכול להוכיח לך את ההיפך, איך? מי לא ספר פה שירים את היד, וכולם אוכלים. ש. אבל להם אבל להם יש מקצועות אחרים שמעניינים אותם והם משקיעים בהם מה הרב: רגע, רגע מי אמר לך שלא יהיה לך מספיק כסף אם אתה לא תספר נשים? הוא לא נראה עני ודלפון הוא מספר גברים וברוך ה' הוא חי. אין בעיה. ש. אז אתה רוצה להגיד לי עכשיו אני בן שש עשרה ללכת להתפטר מהעבודה שלי, הרב: לא תמשיך אפילו ספרות ש. ככה אני לא יכול הרב: מי אמר? הנה הוא ככה. ש. ככה אני לא יכול הרב: אבל הוא ככה. בא הנה בא הנה, תראה הוא ככה, הוא ככה ש. בסדר אבל איפה שאני עובד כרגע אני לא יכול, זה לא שאומרים לי אל תהיה דתי אבל זה אנשים הרב: הנה עוד ספר תראה תרים את היד, ספר במספרה חילונית מספר גברים וחי ש. אתה מספר גברים? ש2: כן ש. רק גברים? ש2: כן ש. אתה לא מוריד לגברים פאות לא כלום ש2: לא ש. אז מה אתה מספר? מי בא להסתפר אצלך? הרב: הלו, מי שרוצה להוריד את הפאות שיוריד לבד, הנה הוא בא להסתפר אצלו תראה הנה, ש. זה חודש אחרי שהוא הסתפר הרב: לא, לא, זה בסדר. אל תדאג אם יהיה חסר לך השלמת הכנסה תבוא אלי. ש. בסדר. הרב: עכשיו תביא לי את השרשרת. איפה מחיאות הכפיים? (מחיאות כפיים) אתה יודע לאן זה הולך, לאן זה הולך אתה יודע? איפה הכתר תורה, פה? חזק וברוך. אשריהם ישראל. תדעו לכם שהכל בזכות עזוב, כן הנה שאלה בבקשה רגע הוא לא, הוא אומר שנמאס לו, כן.

מדוע יורדים הנשמות למטה

מקטע 17 : (04:55)

שואלת: הנשמה שיורדת למטה היא טהורה? הרב: הנשמה כשיורדת למטה אם היא באה פעם ראשונה טהורה. השואלת: מדוע היא באה לעולם הזה כדי לסבול וללכלך את עצמה ולעלות שוב? הרב: מדוע נשמה אם היא באה טהורה לעולם צריכה לרדת לעולם לסבול וללכלך את עצמה. השואלת: ולעלות שוב הרב: ולעלות שוב עוד פעם טהורה, השואלת פה. עכשיו, נשמה מגיעה פעם ראשונה טהורה, היא לא באה בשביל להתלכלך, היא באה בשביל למלא את התכלית והשליחות שלה לקבל עליה עול תורה ומצוות, לקיים את המצוות ולחזור לבורא עולם לקבל שכר, למה בכלל ירדה הנשמה? הנשמה ירדה בשביל לקבל טובה בזכות ולא בחסד, היות והקב"ה הוא טוב, ומדרך הטוב להיטיב, ברא הבורא יתברך ברואים שיקבלו את ההטבה, יקבלו את ההטבה שהוא רוצה להיטיב להם בדרך של זכות ולא בחסד, למה? משום שאם אדם מקבל חסד והוא מקבל אותו תדיר, הוא מתבייש. דוגמא אם את תצטרכי לאכול תהיי רעבה ותזדקקי לאחרים ותחכי עד שיתנו לך או שתבקשי כמו עניה יהיה לך בושה מזה, אמנם תקבלי טובה יתנו לך לאכול, אבל כרוך עם מה? בושה, ויש אפשרות נוספת שאת תבואי תדפקי בדלת תבקשי לאכול ותשלמי על זה כסף, את אוכלת את האוכל בזכות, לא מתביישת, שילמתי. את באה למסעדה מבקשת אוכל ומשלמת, זה את קונה בזכות, לא בחסד, זה לא לחכות עד שיגמרו כולם ולבקש תנו לי לאכול. הקב"ה רוצה שאת תרדי לעולם, תעשי מעשים בזכות מעשייך, בזכות, מתוך רצון תעשי את הדברים ועליהם תקבלי שכר, תקבלי את הנצח בגן עדן בזכות מעשים ולא תתביישי כאוכלת חינם. השואלת: נכון, אבל גם אם אני יורדת לפה ואני מנסה כמה שאני רוצה לנסות אני עדיין לא אהיה מושלמת כמו שהקב"ה רוצה שאני אהיה מושלמת, כי הרי אני לא יכולה לקיים את כל התורה. הרב: זה לא נכון, היא אומרת אעפ"י שהיא תרד ותשתדל ותתאמץ לא תוכל אף פעם להשלים את עצמה, זה לא נכון היות והקב"ה נתן את אפשרות התשובה. השואלת: נכון אבל גם עם צדיקים הוא מדקדק כחוט השערה. הרב: נכון מה זה הדקדוק? שבשעה שהוא מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה אז בעצם הוא מתקן את הפגם שהיה בהם לדוגמא אני הולך עם בגד לבן ונפל לי פה כתם קטן אז אני מדקדק לנקות את הכתם הקטן בשביל שלא יישאר כתם. השואלת: אבל בכל זאת הם חוזרים לפה ולא בצורה שהם. הרב: אז צדיקים כשהם באים לפה עוד פעם אם באים זה צדיקים לא גמורים שלא השלימו את עצמם לגמרי, ואז הם באים לפרק זמן קצר להשלים את התיקון. לדוגמא הוא יכול לבוא כילד קטן שיפטר תוך פרק זמן קצר והוא לא הרגיש ולא ידע ולא נכשל ולא חטא ולא כלום והסתלק לו לעולמו. יש חשבון להקב"ה איך לגמור עם כל אדם את החשבון על הצד הטוב ביותר לאדם עצמו, כך שאת צריכה לדעת את עליך לעשות את כל מה שאת יכולה וברגע שאת יודעת שנכשלת במשהו לבקש סליחה לחזור על זה בתשובה ולקבל עליך לעתיד לא לעשות, ותמיד את יכולה לחזור בתשובה, רק בתנאי שאת לא מתכננת אני אחטא ואשוב אחטא ואשוב, זה לא מקובל אצל הקב"ה, אבל אם אדם נכשל יכול אדם להבטיח לעצמו מהיום אני הולך לעבודה אף פעם אני לא אחליק על בננה, הוא יכול להבטיח לעצמו עשר פעמים אבל יכול להיות שהוא כן יחליק על קליפה של אגוז, אבל הוא יחליק, זה לא בידו. יש דברים שלא בידיו של האדם הוא נאנס הוא נכשל הכשילו אותו, יש כל מיני גורמים אבל ה' בגלל שהוא טוב הניח לאדם מקום לתקן את עצמו. ולכן יש כפרה על דברים כאלה וראינו מעשים נפלאים.

האם ניתן לשנות את הגורל

מקטע 18 : (05:09)

אבל אם אדם נכשל יכול אדם להבטיח לעצמו מהיום אני הולך לעבודה אף פעם אני לא אחליק על בננה, הוא יכול להבטיח לעצמו עשר פעמים אבל יכול להיות שהוא כן יחליק על קליפה של אגוז, אבל הוא יחליק, זה לא בידו. יש דברים שלא בידיו של האדם הוא נאנס הוא נכשל הכשילו אותו, יש כל מיני גורמים אבל ה' בגלל שהוא טוב הניח לאדם מקום לתקן את עצמו. ולכן יש כפרה על דברים כאלה וראינו מעשים נפלאים. הנה היינו בנאות אפקה לפני מס' ימים. והיתה שמה בהרצאה אישה שבקשה לדבר והיא קמה ואמרה שה' ירחם היא קיבלה את מחלת הסרטן ואחרי שהיא קיבלה את המחלה הזאת היא היתה עדיין חילונית החליטה לחזור בתשובה וכשהחליטה לחזור בתשובה התפללה לה' יתברך, ואז בקשו ממנה לעשות כל מיני טיפולים כימותרפים היא התחילה חמישה טיפולים כאלה היא אומרת ואמרה יותר היא לא רוצה היא מניחה את גורלה ביד ה' יתברך, והמשיכה להתפלל לה' התפללה והתפללה והתפללה והתפללה ונעלם ממנה הסרטן. והרופאים לא האמינו ולא שום דבר ועשו בדיקות והתברר שאכן היא צודקת. אחרי שנים רבות, וזה קרה לה לפני זמן לא ארוך, פתאום היא הרגישה, מרוב שהיא מפחדת כבר מהנושא, כל בלוטה שיש לה בגוף היא חוששת, ופתאום היא נגעה בצוואר שלה והיא הרגישה איזה ג'ולה והיא הלכה לבדיקה ואמרו לה שהיא צריכה מיד ללכת לעשות דגימה וכנראה שזה התפרץ עוד פעם באיזשהו מקום. היא בלי הרבה חשבון אמרה שהיא חוזרת שוב פעם על אותו דבר, מתפללת לה' יתברך ומבקשת ממנו שהקב"ה יסלק את זה ממנה וקראה תהילים ובכתה והתפללה ובכתה והתפללה ובכתה, והיא נכנסה לצילום והיא יוצאת מהצילום ואין ג'ולה ואין שום דבר. שאלתי אותה יש לך מסמכים לכל מה שאת אומרת? היא אומרת כן, לקחנו את הפרטים שלה, והיא אמורה לתת את כל הפרטים את כל הנתונים מהרפואה מהצילומים מכל מה שהיה, אשה שהיה ונעלם בזכות החזרה בתשובה שלה. וכבר הזכרנו בקלטות שני אנשים שהיה להם איידס, ואתם יודעים שזה עדיין נקראת מחלה חשוכת מרפא, אחד מהם ע"י חזרה בתשובה ותפילות ותהילים נעלם ממנו, הוא חזר בתשובה ואחיו לא חזר בתשובה, אחיו אכן כעבור כחצי שנה נפטר והוא עומד בהרצאה שלי ומדבר כשהוא שנה וחצי אחרי שאחיו נפטר, חי ובריא בזכות התשובה. הרצאה אולמי בון טון: "אנחנו היינו שני אחים, ושני אחים שהם חולים במחלת המופיליה, והביאו מחו"ל תרופה ושיקרו אותנו, ובתרופה הזאת היה את הנגיף האיידס ואנחנו נדבקנו, אני קיבלתי עלי לפני שאחי נפטר מן העולם, אחי נפטר מן המחלה ואני עוד חי ב"ה, אני לקחתי על עצמי ממתי שאחי נפטר, אני לקחתי עלי תשובה חזקה בכל הלב עם כל האמונה שאני יכול לקחת עלי, אני חזרתי בתשובה וברוך ה' אני מרגיש קצת יותר טוב, הרופאים לא נתנו לי סיכוי הרבה זמן, לא נתנו לי ממש הרבה זמן לחיות וב"ה אני חי ושלם". הרב: זאת אומרת הקב"ה אין לו בעיה אם חוזרים בתשובה, כי מי שלא מבין כל מטרת הייסורים שבאים על האדם בחייו הם לעורר אותו לזכור את הקב"ה ולחזור אליו, זה מטרת כל הייסורים, אין אדם נוקף אצבע למטה, נוקף הכוונה שנכנס בו קוץ, נקיפת קוץ, אין אדם נוקף אצבע מלמטה אלא א"כ מכריזים עליו בית דין של מעלה, הכל הולך בחשבון לעורר את האדם לטובתו. אדם שלא מבין את המסרים שנותנים לו משמים פשוט מפסיד, אם הוא מתרעם ואומר למה בא לי הוא לא מבין שבעצם הוא חוטא והוא צריך לתקן הוא פשוט מפסיד את המסר שנתנו לו וזה חבל. שואלת: אז מה שאתה אומר שה"מכתוב" ניתן לשינוי. הרב: ודאי ואני רוצה לתת לך דוגמא עכשיו שתביני עד כמה הדברים הם כך, אני אראה לכם סרט ממקרה שהיה, אחרי זה אני אגיד לכם עוד מקרה שהיה לאחר שהראינו את הסרט הזה בנתניה ואני מקוה שיהיה מזה עוד סרט. אבל בואו תראו כוחה של מצווה מה עושה, מצווה, אבל פה לא היתה רק מצווה, פה היתה הכנעה, כשיהודי נכנע לפני הבורא יתברך ומוכן לקבל עליו את רצונו, הקב"ה מפקיע עליו כל גזירה רעה, בואו תראו בבקשה.

הסרט מצוה קטנה בארץ רחוקה

מקטע 19 : (21:03)

שואלת: אז מה שאתה אומר שה"מכתוב" ניתן לשינוי. הרב: ודאי ואני רוצה לתת לך דוגמא עכשיו שתביני עד כמה הדברים הם כך, אני אראה לכם סרט ממקרה שהיה, אחרי זה אני אגיד לכם עוד מקרה שהיה לאחר שהראינו את הסרט הזה בנתניה ואני מקוה שיהיה מזה עוד סרט. אבל בואו תראו כוחה של מצווה מה עושה, מצווה, אבל פה לא היתה רק מצווה, פה היתה הכנעה, כשיהודי נכנע לפני הבורא יתברך ומוכן לקבל עליו את רצונו, הקב"ה מפקיע עליו כל גזירה רעה, בואו תראו בבקשה. סרט מניו-יורק יוני 97' - אולמי "לה שאטו" ברוקלין נחמה בן זקן: כבוד הרב יש לי שאלה, לפני שאני שמה כיסוי על הראש, בעלי כנגד לזה, למרות שיש לו כיפה ויש לו ציצית, אנחנו שומרים את השבת, אנחנו שומרים את טהרת המשפחה הוא כנגד זה, אני לא יודעת איך להציע לו... הרב: ובכן כמה זה חשוב כיסוי ראש לאשה, יהודים יקרים ויהודיות יקרות, דעו לכם שמצוות כיסוי ראש לאשה נשואה, גרושה ואלמנה - זה חיוב מן התורה, אשה צריכה לכסות את ראשה כך כתוב ספר במדבר פרק ה' פסוק 18, בפסוק כתוב "ופרע את ראש האשה", מכאן שבנות ישראל הולכות בכיסוי ראש, יש על זה לימוד גדול שם. בכל אופן צריך לדעת המצווה הזאת היא מצווה מן התורה. כמו שאשה חייבת ביום כיפור לצום היא חייבת גם לכסות את הראש, ואם היא שומרת על כיסוי ראש היא גורמת שתהיה טהרה בבית, עשירות בבית, ושבניה יהיו גדולים בדור, שנאמר "אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך הנה כי כן יבורך גבר ירא ה'", ז"א הרבה... נחמה: ההרצאה הזיזה אותי בצורה מפליאה, מה שהוא אמר, הוא אין אין לשנות את מה שהוא אמר, זה אמת, הוא ענה תשובות לשאלות שכולנו רצינו לדעת וקבלנו תשובות נכונות. הרב: ואני יודע מעשים שהפריה ורביה של האשה היו תלויים בכיסוי ראש, לצערנו הרב יש הרבה נשים שהן עקרות ולא זוכות להביא ילדים, ועד היום כמעט כל מי שפגשתי, נשים שהיתה להן בעיה כזאת וקבלו על עצמן טהרת משפחה וכיסוי ראש - נפקדו לאחר מכן, ואני אראה לכם כרגע קטע מאד מרגש שהמעשה הזה היה באחת ההרצאות שלי, מאשה אחת שהיתה שם ולא היה לה כיסוי ראש ותראו מה קרה בסוף העניין, אם אפשר לכבות את האור בבקשה. שואלת: אני רוצה שתעשה סיבוב ביפו, תראה יהודיות שלנו, שנשואות שם לערבים וחיות בדירות פאר ויש להם עשרה וששה ילדים ואני שאני נשואה כדת משה וישראל ועושה הכל אין לי ילדים, איך אתה מסביר את זה שאלוקים נותן לה ולי לא? הרב: היא שואלת שאלה, היא אומרת איך זה שביפו נשים יהודיות שר"ל נשואות לערבים עם ששה או עשרה ילדים וגרות בבנייני פאר ואילו היא גרה בחולון והיא נשואה כדת משה וישראל ואין לה ילדים, את יודעת מה בואי נעשה עסק, אני בלי נדר מוכן לברך אותך פה לפני כל הציבור והציבור יענה אמן, אבל אני אבקש ממך בקשה קלה קשה, קלה קשה, אם תהיי מוכנה בעז"ה יתברך ללכת בכיסוי ראש שאני אתן לך - אני אתפלל עליך שה' יפקוד אותך בזרע של קיימא, ובעזרת ה' אני מקווה שיהיה לך ילדים יותר מהערביות כולן. תנו לה לחשוב. אני רק אספר לך סיפור, לפני מספר שנים היה סמינר במלון שורש בדרך לירושלים, בסמינר הזה היתה רבנית שהזמינה את שלשת אחיותיה עם המשפחות על חשבונה בשביל שיבואו להתחזק ביהדות, בסוף הערב היתה התחזקות גדולה מאד, עשרות של אנשים שמו שמה ציציות ומספר נשים שמו כיסויי ראש, פתאום אומרת הרבנית כבוד הרב אני מבקשת ממך שתשפיע על אחותי אם היא תשים כיסוי ראש שתי אחיותיה הנוספות ילכו בעקבותיה, התחלתי לדבר איתה בקשר לכיסוי ראש, שזה מחויב עפ"י התורה וזה מצווה מן התורה שנאמר ופרע את ראש האשה זה נאמר בספר במדבר פרק ה' פסוק שמונה עשרה שבנות ישראל היו הולכות מכוסות ראש, והתחלתי להסביר לה את המעלות עפ"י הזוה"ק מצד שני הסברתי מה גודל העוון ללכת בלי כיסוי ראש, השפעתי ודברתי ולא עזר, לא עזר, ניסיתי עוד פעם להסביר לא עזר, פתאום אומרת לי האחות הרבנית תדע לך שהיא עקרה אין לה ילדים, אמרתי לה תשמעי, מה את מעדיפה את מעדיפה אתה מעדיפה שתהיה בבית שלך השכינה או השכנה? היא אמרה השכינה, אמרתי אל תעשי חשבון לשכנים, קשה לך לשים כיסוי ראש כי את מתביישת מהחברה, אבל תזכרי את יכולה להחזיק ילד ביד שיבכה, מוכנה או לא מוכנה? אמרה לא מוכנה, בינתיים כמה נשים התרגשו מאד והחליטו הן לקבל על עצמן כיסוי ראש ושמו כיסוי ראש אחרי מספר דקות היא כבר לא יכלה היא פרצה בבכי נגשה אלי ואמרה: אני מוכנה, אמרתי לה בלי נדר בעזרת ה', אם תבטיחי לי שאת תלכי עם כיסוי ראש חצי שנה לא תורידי, בעז"ה ובלי נדר ה' יזכה אותך לזרע של קיימא, וכל הציבור ענה אחרי אמן חזק, שמה את הכיסוי ראש, אחרי שבועיים אני נמצא באולם אליצור בנתניה בהרצאה נגש אלי אדם בסוף ההרצאה אומר לי אתה מכיר אותי, אמרתי לו לא, אמר אני בעלה של ההיא שברכת במלון שורש, והוא אומר הייתי היום במעבדה, בקשתי לקבל תשובת דם, מה התוצאות, הייתי מוכן לשלם אלף דולר שיגידו לי עכשיו מה התוצאות, לא הסכימו אמרו רק מחר, אני לא יכול להתאפק באתי לפה תברך אותי שתהיה תשובה חיובית, אמרתי לו תראה הברכה כבר נמצאת למעלה וה' יעזור שיהיו בשורות טובות, ותודיע לי מחר מה קרה. למחרת בשתיים בצהריים כל הח'ברה שלי במשרד רואים אותי רוקד לבד, היא נקלטה. ואחרי תשעה חדשים היא ילדה בת והם קראו לה הודיה, ואחרי שנתיים נולד להם בן, ברוך הוא וברוך שמו. מה הפריד בינה לבין הילד? מטפחת מבד, זה מה שהפריד, בורא עולם אומר אתה רוצה ממני, אני רוצה ממך, בוא, אתן לך נסיון קטן קח דבר קטן, אני אתן לך דבר גדול, אתה מוכן? אם אתה מוכן גם אני מוכן, אם תפתחו לי פתח כחודו של מחט אני אפתח לכם כפתחו של אולם אומר הקב"ה. את רוצה בעזרת ה' שאנחנו עוד מעט נפגש ונהיה בברית אי"ה? כבוד הרבנית תשים לה, בעז"ה אם יש נשים צדקניות שרוצות לזכות לזכות גם כן במעמד הגדול הזה יש שעת רצון גדולה עכשיו בשמים מי שרוצה פה לשים בעז"ה יתברך זו שעת רצון גדולה מאד בשמים שתבוא לכאן, תזכרו שעת רצון גדולה. ברכת שהחיינו. עכשיו אנחנו חייבים כולנו לברך, הכח של כולנו גדול מאד בשמים: מי שברך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב .... יברך את השם הטוב מיכל בניטה בת רבקה, ה' יזכה אותה להפקד בזרע של קיימא מהרה. הקהל: אמן! הרב: בזכות הכיסוי ראש הזה, ה' יזכה אותה לגדל בנים ובנות לעבודתו יתברך וליראת שמים קדושה וטהרה, אמן כן יהי רצון! הקהל: אמן ! נחמה: המצב שבכלל הזיז אותי זה שראיתי את הקלטת שמתוארת עם הבחורה ושמעתי איך היא הגיבה, וזה הזיז אותי מאד, רציתי, אני ממש רציתי אבל פחדתי. נחמה בן זקן: כבוד הרב יש לי שאלה, לפני שאני שמה כיסוי על הראש, בעלי כנגד זה למרות שיש לו כיפה ויש לו ציצית אנחנו שומרים את השבת ואנחנו שומרים טהרת המשפחה הוא כנגד זה אני לא יודעת איך להציע לו, אמא שלי בעלת תשובה, הרב: אני מוכן לבוא לדבר איתו נחמה: תודה. ברכת שהחיינו. הרב: אשרייך, מהיום את הולכת עם כיסוי ראש עד סוף החיים שלך, אפילו אם חלילה תוגבלי מן השמים יודעים שהלב שלך נקי, ואת שמה כל ימי חייך. תברך אותה בילדים. מי שברך אבותינו ... נחמה בת רבקה ...השם יפקוד אותה בזרע של קיימא מהרה! הקהל: אמן! נחמה: זה התרגשות וזה אושר וזה הכל ביחד כי ידעתי שאם אני לוקחת אני לוקחת אין להוריד אין לחשוב. כעבור 11 חודשים: נחמה: כשהגעתי הביתה הוא אמר לי כל עוד עם הסמרטוט על הראש אני לא מדבר איתך. וזה היה יומיים של טרור אנחנו גרנו מתחת לאותה קורת גג והוא לא דיבר איתי פשוט. זה היה מאד קשה, מאד מאד קשה מאד קשה, אני החזקתי את עצמי ואמרתי הרב ידבר עם בעלי ויהיה בסדר. בעלה של נחמה: הייתי בהלם, אני יודע שהיינו דתיים אבל התקדמנו לאט וזה הכניס אותנו פתאום להילוך גבוה, לא חשבתי שהיינו מוכנים לכיסוי ראש, עדיין. אבל ברוך ה' היא התעקשה, ואני למען האמת, גיליתי שטעיתי. אני לא אוהב להגיד שאני טועה, אבל טעיתי... זה קשה לאנשים להודות בטעותם, אבל טעיתי, אם לא נתקדם בכל המהירות לעולם לא נגיע. נחמה: הוא כל הזמן אמר לי שאני עקשנית וזה הפעם הראשונה שהוא אמר לי את עקשנית וכל הכבוד לך, כי אני ממש... אומרים את עושה צעד ואת חוששת ואת לא יודעת, והנה מדובר שנה אחרי, ודברים באמת הסתדרו מכל הכיוונים כמו שהוא אומר אם זה עבודה ואם זה על ילדים ואם זה ב"ה ההריון, ובעלך פתאום נותן לך מחמאה שכל הכבוד לך את עשית את זה ואני גאה בך, אני חושבת שהשלום בית שלנו היום התחזק בזכות זה, ואני מאחלת לכל בנות ישראל, זה משהו, זה הרגשה עולמית. הרב: נחמה בת רבקה, ה' יפקוד אותה בזרע של קיימא מהרה ! נחמה: חבל על הזמן, באמת חבל על הזמן כמו שאומרים זה ימות המשיח אז אנחנו בעז"ה נגיע לגאולה, וכל אשה תקח על עצמה משהו, אם את לא מכסה את הראש תכסי את הראש, אם את לא מדליקה נרות תדליקי נרות אבל תעשי את זה מכל הלב והקב"ה יעזור לך בכל מצב שאת נמצאת בו, היהדות זה דבר נפלא, צריך לקחת אותו מכל הלב. כוחה של מצווה בארץ רחוקה סוף הסרט. הרב: כן יש לנו פה בחור שרוצה ציצית. ש. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. הקהל: אמן.

מה זה נשמה?

מקטע 20 : (02:23)

ש. דבר ראשון אני רוצה לדעת אם יש הוכחה אם יש הוכחות למה שאתה אומר על ניתוחים, אנשים שבאים ולא יודעים וחוץ מזה מה זה עולם הבא אני רוצה לדעת מה זה, כאילו אני בן אדם אני יודע שאני בן אדם ובעוד כמה ימים אני אהיה בתוך בור, זהו, זה מה אני יודע. הרב: אתה רואה אותי עכשיו בעיניים? ש. אני רואה אותך בעיניים. הרב: בעיניים. אם חלילה אתה מת ואני אפקח לך את העיניים תראה אותי? ש. לא אני לא אראה אותך אני מת גמרנו. הרב: מה חסר לך? מה חסר לך? יש לך עיניים למה אתה לא רואה, מה חסר? ש. נשמה הרב: נשמה. ש. הם אומר נשמה אני חוזר אחריהם אני לא יודע הרב: אתה עכשיו שומע אותי? ש. אני שומע אותך הרב: עם מה? ש. באוזן שלי הרב: באוזן, אם אתה מת יש לך אזניים? ש. אין לי כלום הרב: יש אזניים למת? ש. יש אזניים הרב: הוא שומע? ש. לא הרב: מה חסר לו? ש. כמו שהם אומרים נשמה אבל מה זה נשמה? הרב: רגע, אז מי זה שומע? ש. מה זה? הרב: מי זה שומע? ש. הנשמה שומעת הרב: מי זה הנשמה? אתה שמדבר ש. יופי אבל מה זה? הרב: אתה שמדבר, ששומע, שרואה, זה הנשמה לא הגוף. עוד פעם, אז אני מסביר: אני מרגיש, יודע, חש, אני מרגיש יודע חש - זה נשמה, זה לא מרגיש, העץ לא מרגיש, הוא לא יודע, הוא גם לא חש, למה? אין לו נשמה, אני מרגיש, יודע שאני מרגיש וחש זה נשמה, מי שיש בו "אני יודע מרגיש וחש" זה נשמה. זה לא מת, שים לב זה לא מת, הבנת? תודה, שאלה שניה.

איך לשוב עם כל מה שהולך בחוץ?

מקטע 21 : (03:29)

שאלה שניה. ש. שאלה שניה, אומרים שבן אדם בא לעולם כדי לחזור בתשובה, נכון? הרב: כן. ש. איך הוא יחזור בתשובה אם כל האני יודע הבלאגן שיש בחוץ אני יודע... ש2: איך אני חזרתי בתשובה הייתי כדורגלן? ש. לא יודע ש2. הייתי כדורגלן איך חזרתי בתשובה? ש. תגיד שלא היה לך קשה. הרב: קשה, נגיד קשה, אז מה? לא קשה בחוץ עכשיו? תגיד לי עכשיו לא קשה גם בלי זה? קשה, אז מה? אז מה? עושים דבר כזה מתרגלים נהיה קל ומבסוטים, מה יותר קשה? יותר קשה לנוח או יותר קשה לעבוד? בשבת נחים לא עובדים, קל, קשה לעבוד. אצלנו יותר קל נחים לומדים אוכלים שותים מבלים. ש. ממה מתפרנסים? הרב: מעבודה, עובדים מה יש? תעבוד, תעבוד תניח תפילין ציצית בבוקר תתפלל לך לעבודה, בערב תתפלל קצת שלום לך לישון. ש. למה דתיים לא מתגייסים? הרב: מי אמר לך שלא? ש. אני אומר לך. הרב: נח"ל חרדי. ש. הא? הרב: הא, הא הא ש. נחל חרדי? הרב: כן, מי שדתי פה ומשרת בצבא שירים את היד, תסתכל, אתה עוד לא שירת ש. אני כבר אחרי צבא. הרב: חצי ש. אחרי צבא הרב: אבל לא כל הצבא ש. מה? הרב: שלם שלוש לא עשית שלוש ש. שירות שנתיים עשיתי הרב: בטח ידעתי שלא עשית שלוש ש. זה השירות שעשיתי הרב: זהו, אבל אנחנו עשינו שלוש. ש. בסדר, אז עוד שנה, אבל אני עושה גם מילואים הרב: הבנתי, אבל אנחנו עשינו יותר. עכשיו קח ציצית מאמי וכיפה'לה שהנשמה שלך תהיה בגן עדן. הנה קח, הנה שים שים שים על הראש, קח הנה, קח שים, שים את הציצית אל תפחד זה בגד, זה בגד זה לא נושך. ש. מה, מה צריך לעשות? הרב: אתה תברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, כן ותלך עם הציצית מתחת לבגד, מתחת לא רואים כמו גופיה לא רואים ואתה מקיים מצוה 24 שעות שמירה מהקב"ה, כן מוכן? ש. אני מוכן אבל אני מוכן לברך בשביל הברכה אבל לשים ככה לאט לאט. הרב: לאט לאט, לאט לאט אל תלך מהר לך לאט לאט שים מלמטה אח"כ לא רואים מה אתה מתבייש? כשלבשת בגדי זית בצבא התביישת? ש. קשה לי הרב: קשה לך עם זה כמה זה שוקל? ש. לא, לא קשה לי עם זה קשה לי עם התדמית שלי אח"כ הרב: לא אין תדמית אתה תשים מלמטה, אתה לא חושב שיותר קשה עם הקפיצים בראש? יאלה שים נשמה שים שים ה' יברך אותך שים, שהחיינו, ה' יברך אותך, רגע רגע, איפה המוזיקה? ש. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. הקהל: אמן! הרב: חזק וברוך.

האם לרב קשר לש"ס

מקטע 22 : (03:11)

כן שבו פה ממול שבו שבו, תן להם כסאות, איזה קוק ישתבח שמו לעד, כמו ככר צינה דיזינגוף, כן, איזה קיבוץ אתם? מעיין צבי. שאלה ראשונה היא קצת בנושא ציונות, אם אמרנו, אם אמרנו הרב: דוד, תביא לי את החומר על ציונות. ש. הרי מהי הציונות? ציונות היא ניסיון למרוד בחברה הדתית הגלותית שהיתה בימי הביניים. הרב: אשריך, איך אתה יודע את זה הרבה לא יודעים את זה. ש. אני מלומד ולכן השאלה שיוצאת מזה איך יש דבר בגמרא או בתלמוד אני לא בדיוק יודע איפה זה אני לא כ"כ בקי בתורה שאומרת לא לעלות על החומות, לא לעלות על החומות סימן לא להתערב בענייני הממשלה, איך תנועת ש"ס, שאני חושב שיש לך איזה קשר אליה בא נאמר בא נאמר. הרב: יש לי קשר לש"ס נכון ש. יש לך קשר לש"ס הרב: לא לש"ס, לש"ס לש"ס זה ששה סדרי משנה ש. נכון אבל בא בא נהיה גלויים בא נהיה קטועים עובדיה ואריה דרעי נמצאים שם. הרב: אני? ש. בסרטונים לא נכון? הרב: מה פתאום? ש. לא ראו את הרב עובדיה יוסף ואת אריה דרעי? הרב: הרב עובדיה יוסף הוא רב ש. שמתעסק בפוליטיקה הרב: גם, גם, גם, אבל הרב עובדיה יוסף הוא רב, ואם הוא אומר נגיד שצריך להניח תפילין עפ"י התורה זה לא קשור לפוליטיקה, נכון? ש. אין שום קשר, אבל הוא מתעסק בפוליטיקה הרב: ואם הוא נותן ברכה ואם הוא נותן ברכה לבן אדם זה לא קשור לפוליטיקה ש. לא קשור לפוליטיקה הרב: וגם לי הוא נתן ברכה לא קשור לפוליטיקה ש. לא קשור לפוליטיקה הרב: אז זהו, אז אין קשר בין ש"ס אלי. ש. אבל יש קשר שרואים את הרב עובדיה יוסף פה ש2. תשאל עכשיו כן תשאל פה עכשיו כמה אנשים פה הצביעו ש"ס הרב: כולם ש2. מאה אחוז כולם הרב: אבל אני לא הצבעתי ש2. אדוני הרב: בכלל ש2. בסדר, כל הכבוד לך ש. חבל, גם לא מילאת את זכותך בתור אזרח הרב: נכון נכון רגע, קודם כל שתדע אני לא מצביע בכלל, לא מצביע ש"ס, לא אומר להצביע ש"ס, לא שמע ממני אדם בשביל מי להצביע, מעולם לא הבעתי את דעתי אני א-פוליטי. ש. זה ברובד הגלוי, ברובד הסמוי אתה אומר ש... הרב: למה לך להגיד סמוי גלוי כולם יודעים ש. יש בכל שיחה רובד סמוי ורובד גלוי הרב: נשמה, נשמה בוא תקשיב אני לא לוקח כסף מהמדינה, אין לי עניין לתמוך באף אחד כי אני לא נתמך מאף אחד, מי שרוצה בסמוי לתמוך זה בשביל שהוא יקבל משהו, אני לא מקבל וגם אם יתנו לי לא אקבל. ש. למה אתה לא מקבל? הרב: כי אנטי ציוני ש. אתה בטח שאתה מקבל הרב: אנטי ציוני ש2. מה זה שייך? הרב: אני אסביר לך

ציונות לאומיות שייכות (דיון עם בני קיבוץ) 

מקטע 23 : (05:23)

מכאן ועד המקטע האחרון סוף קלטת דיון סוער עם 2 בני קיבוץ כדי לראות הכל ברצף עם הפסקת הוידאו בסוף המקטע יש ללחוץ על כפתור הפליי ולצפות עד לסוף הקלטת הרב: למה לך להגיד סמוי גלוי כולם יודעים ש. יש בכל שיחה רובד סמוי ורובד גלוי הרב: נשמה, נשמה בוא תקשיב אני לא לוקח כסף מהמדינה, אין לי עניין לתמוך באף אחד כי אני לא נתמך מאף אחד, מי שרוצה בסמוי לתמוך זה בשביל שהוא יקבל משהו, אני לא מקבל וגם אם יתנו לי לא אקבל. ש. למה אתה לא מקבל? הרב: כי אנטי ציוני ש. אתה בטח שאתה מקבל הרב: אנטי ציוני ש2. מה זה שייך? הרב: אני אסביר לך ש2. יש לי שאלה אז איך אתה מסתובב עם פורד? הפורד עולה כסף. הרב: זה לא שייך לציונות ש2. מה זאת אומרת? הרב: אני, תקשיב, אם ציונות זה כמו שאתה הגדרת, ש: שמה? הרב: שמטרתה היה שלילת הדת היהודית האוטנטית בת שנות אלפיים ש. זה לא נכון שהיא היתה בת שנות אלפיים זה היה רק שלוש מאות שנה הרב: 3300 ש. לא לא לא לא לא הרב: היהדות קיימת 3300 ש. נכון היא קיימת 3000 אבל כמו כל בכל דבר ההיסטוריה בה כמו כמו שבן אדם, הרב: יסלח לי כבודו אמרת שאתה מלומד זה עד הקטע שאמרת, מהרגע הזה אתה כבר לא מלומד, ש. לא לא לא הרב: למה? תקשיב, היהדות נוסדה ביציאת מצרים מעמד הר סיני, גמרנו. מאז עד היום זה היהדות המקורית, היו ספיחים בה תמיד שרצו לצאת מן המסגרת, היו צדוקים היו בייתוסים ויש ציונים, הציונות הכריזה אנחנו לא יהדות, אנחנו דבר חדש. ש. זה לא נכון זה לא נכון הרב: תקרא את הסופר הזז במאמר בעיתון הארץ מביא "ציונות אינה יהדות" וכך אמר חיים הזז, מהוגי הדעות של ההנהגה הציונית, במוסף הארץ אלול תש"ג 1943: "אין הציונות והיהדות דבר אחד אלא שני דברים השונים זה מזה, בודאי שני דברים הסותרים זה את זה, כשאדם אינו יכול להיות יהודי הוא נעשה ציוני... הציונות מתחילה ממקום הריסת היהדות, ממקום שתש כוחו של העם, דבר אחד ברור - הציונות לא המשך ולא רפואה למכה, היא עקירה והריסה. אדרבה היא מסיחה את דעתה מן העם, מתנגדת לו, הולכת נגד רצונו ורוחו, חותרת תחתיו, ועוקרת אותו, ופורשת ממנו לדרך אחרת, למטרה רחוקה ומסוימת, היא וקומץ אנשים בראשה גרעין של עם אחר. בבקשה לשים לב!! לא חדש לא מחודש אלא אחר, מי שאינו סובר כך או שטועה או שהוא מרמה את עצמו". ש. מה פתאום איך אתה מגדיר אני ציוני ואני גם יהודי ואני מקיים את כל החגים. הרב: לא הבנת, אסביר עוד פעם, אתה אומר.. ש. לא בצורה שלך הרב: תן לי לדבר, מה השם שלך? ש. ליאור הרב: ליאור, אתה ציוני אבל לא מקורי, אתה משרבב ומערבב שני דברים, הציונות לא נועדה לקיים את היהדות האוטנטית, נקודה. הרצל בתחילתו לא רצה בכלל שיהיה פה עם יהודי במקור, אלא שיהיה עם אירופאי, הוא רצה שהעם הזה יהיה עפ"י התרבות הגרמנית האוסטרית, ככה הוא רצה שהעם הזה יהיה. ש. עם מוריטציה יהודית הרב: לא, עם לאומיות ש. נו מה זה לאומיות? הרב: לא יהדות ש. מה זה לאומיות? לאומיות ויהדות זה אותו דבר. הרב: יסלח לי כבודו לאומיות זה סממנים חיצונים בלבד ויהדות זה דברים עיקריים ומהותיים, זה ההבדל. כשאתה אומר אני יהודי בלאום ואתה לא מקיים לדוגמא מצוות עפ"י התורה, לא על פי החברה, לא עושה ברית בגלל שלא נעים או שומר פסח כי ככה כל החבר'ה בשכונה עושים, אם אתה לא עושה תורה בגלל מצוותיה שנאמרו למשה בסיני - כל הלאומיות שלך לא שווה גרוש מבחינת היהדות. ש. למה? אבל אני שומר חגים הרב: תן לי להסביר, בא בא תקשיב העם היהודי לא נוצר כלאום אלא כעם, העם היהודי נוצר ע"י קבלת התורה. היום נהיית לעם אומר הקב"ה, במה? כשאמרנו נעשה ונשמע בקבלת התורה, זה עושה אותנו עם, אין את זה אין פה עם. לאומיות - כשאתה אומר אני שייך לעם היהודי למסגרת הזאת, תודה רבה לך. זה בגלל שנולדת לאם יהודיה וגם אם לא היית כזה אז אפילו היית צועק מהבוקר עד הערב לא יעזור לך, זאת אומרת, ש. אבל אותי ואותך בא נאמר בשואה הרגו את שנינו בגלל שאנחנו יהודים. הרב: עזוב, עזוב רגע, עכשיו אל תערבב קודם כל שנבין מה זה עם, מאיפה הוא נוצר, אח"כ אחרי שיש לנו את העם היהודי שמחויב לתורתו ולא ללאומיותו ש. גם ללאומיותו הרב: לא חייב ש. בטח שחייב הרב: לא חייב ש. למה לא חייב? הרב: אז אני מסביר למה כיון שגוי שרוצה להתגייר והוא לא בא בלאום יהודי יכול להיות יהודי למה? כי לא הלאומיות קובעת אלא קבלת תורה ומצוות. ש. זה לפי דעתך הרב: עפ"י התורה אין לי דעה ש2: בסדר אז ע"פ התורה הרב: סליחה, אין לי דעה, העם הזה אמרנו נוצר בזמן קבלת התורה בלי זה אין עם, ש2: אוקי, נניח, ו..? המשך במקטעים הבאים

מיהו יהודי ומיהו חיל

מקטע 24 : (05:43)

הרב: סליחה, אין לי דעה, העם הזה אמרנו נוצר בזמן קבלת התורה בלי זה אין עם, ש2: אוקי, נניח, ו..? הרב: די, העם הזה הוא לא סתם עם, זה אחים, שתים עשרה שבטים של אבא אחד, יעקב, בסדר? ש. שגם בהם הם התבוללו בין כל מיני גויים הרב: עזוב עכשיו אנחנו מדברים על המקור עכשיו ש. זה גם המקור הרב: עזוב המקור לא היה, שתים עשרה שבטי י-ה כולם שלמים שבעים נפש ירדו למצרים, יצאו ממצרים, קיבלו את התורה, זה עם בנ"י בניו של יעקב אבינו נקרא ישראל, נקודה. העם הזה קיבל את התורה, קיבל את התורה זה עשה אותו עם, זהו. זה מה שמחייב אותו. עכשיו, זה שיש את המושג הזה של יהודי שאנחנו נקראים ע"ש יהודה שהוא אחד מהבנים שנתברך ע"י יעקב אבינו, שעל שמו יקראו כל בנ"י, בסדר, אז אנחנו נקראים יהודים יכולנו להקרא גם פורטוגזים זה לא משנה, הנקודה היא עכשיו מה עושה אותי יהודי? אחד בזה שאני שומר תורה ומצוות אפילו שאני לא יהודי אם התגיירתי אפילו גוי, מה עושה אותי עוד יהודי? בלאומיות זה שאם האמא שלי היא יהודיה והיא עשתה אותי או היא הולידה אותי אז אני הפכתי להיות יהודי. עכשיו יש יהודי שהוא מקיים מצוות ויש יהודי שאינו מקיים מצוות, יש יהודי שהוא מומר אפילו המיר את דתו אבל זה לא משאיר אותו במושג של יהודי, כי הוא לא מצטרף למניין, הוא לא נקבר בקבר ישראל, הרבה דברים הוא לא שייך בכלל, בסדר, במציאות בגנים הוא יהודי אבל זה לא אומר כלום, זה כמו אדם נכנס לצבא, נכנס לשטח הצבאי, לא התחייל, לא עשה כלום, הפוך מרד בצבא עשה צרות לצבא ועזב את הצבא, אתה לא יכול להגיד עצם זה שהוא עבר בבסיס הוא היה חייל. ש. הוא היה חייל, הוא היה לו מדים הרב: לא היה לו כלום ש. היה לו חוגר היה לו מדים הוא חייל הרב: לא היה לו כלום וגם אם היה לו והוא ערק הוא עריק ש2. אוקיי וסתם הרב: לא לא רגע שניה לא אתם צריכים להבין את המושגים ש2: אבל המושגים שלך הם לא המושגים שלי זאת הבעיה הרב: רק שניה, לא משנה, אתה יונק את המושגים שלך לא מהמקור, אתה יונק אותם משלוש מאות שנה שהוא מדבר, ממנדלסון וחבריו ש2. בסדר, או.קיי בסדר מאה אחוז הרב: אתה צריך להבין יש הבדל אבל, מנדלסון היה אדם דתי בתחילתו ופרש, זאת אומרת הציונות בתחילתה זה היו אנשים שהיו באמת, באו מבתים של ש2. יכול להיות שהם היו כאלה בסדר אני לא מתווכח איתך על זה הרב: תקשיב, והם פרשו פרשו, והם החליטו לא מתאים להם יותר הדרך שהלכו בה אלפי שנים והם רוצים לשנות, בסדר, סחתיין, תשנה, אבל אל תגיד שאתה המקור, אתה סוטה מן הדרך, בסדר בתור סוטה מן הדרך אתה רוצה ליצור דת חדשה אמונה חדשה אתאיזם מה שאתה רוצה, בסדר, תעשה, אל תקרא לעצמך מקור ותגיד שאלה שהיו קודם הם טעות, הרי יצאת מהם, רגע, ש2. אף אחד לא אומר את זה אבל הרב: אם כן אני, אני כיון שאני ממשיך את אלה שהם 3300 שנה ש2. אז אתה המקור בסדר אין בעיה הרב: אני המקור, ואחרים אינם מקור, עכשיו הציונות שהוא מדבר עליה כמו שהוא אמר במדויק ואמרתי אתה אחד מהבודדים שיודע, אכן לא רצתה להמשיך את הדרך שהיתה במשך אלפי שנים ורצתה לצאת לדרך חדשה, מה שהיום השמאל מייצג בארץ, מה שהקיבוצים מייצגים בארץ, ש2. הבעיה שלא, אבל זה סתם מניפולציה כי זה לא ככה כי זה לא נכון כי היום המושגים של השמאל זה לא מושגים שלי הרב: לא אכפת לי אני מדבר עכשיו בכלל לא עליך ש. אבל זה לא ככה, זה לא נכון, כי המושגים גם הם לא כאלה זה לא הציונים הרב: מה אתה אומר? ש. מה אני אומר? אני קורא לעצמי יהודי כן אני קורא לעצמי יהודי משתי סיבות, יותר קצת, כן אבל מה שעולה לי עכשיו בראש זה א' שאני מזדהה עם התרבות היהודית בגלל שנולדתי יהודי וכך הרב: תודה רבה אני מזדהה עם צה"ל ולא מוכן לשרת, כן ש2. בסדר, מאה אחוז, אין שום בעיה הרב: נו אז אני חייל? ש2. לא לא הרב: גם אתה לא יהודי, הלאה ש2. אתה יכול לקרוא לי לא יהודי, עדיין הרב: אתה יהודי במקור אבל לא יהודי ביהדות ש2. עפ"י הקריטריונים שלי אני יהודי הרב: מה זה לפי הקריטריונים שלי אני לובש מדים והולך באלנבי ש2. אני קובע על עצמי את חיי ואני קובע על עצמי את דרכי ואת אמונתי הרב: אתה לא שומע גם אני קובע לצבא איפה אני אחיה ושלא יבלבל לי את המח ש2. בסדר אבל הרב: מה אכפת לי אם הם החליטו לעשות מטכ"ל, שאלו אותי? ש2. בסדר אבל החיים זה לא צבא, החיים זה לא צבא הרב: אם היו שואלים אותי, החיים יותר מצבא, עכשיו מה, תחזור לי כל משפט מניפולציה? ש2. כן כי זה ככה הרב: ככה זהו? ש2. כל הסיטואציה הזאת... הרב: זהו? זה מה שאתם יודעים? ש. בוא נדבר במושגים של עכשיו הרב: במושגים של עכשיו אני אתן לך דוגמאות, איך אתה תגיד אם אני אגיד את כל השטויות שאתה אומר כרגע? שאני אומר לצבא מה אכפת לי שאתה קיים חמישים שנה? אני נולדתי עכשיו, ש. אבל זה לא צבא הרב: יותר גרוע מצבא אתה יודע למה? בצבא מתחלפים המפקדים וגם מתחלפים התפקידים וגם מתחלפים ההוראות והחוקים אבל בתורה לא מתחלפים ולא מתחלף המנהיג

האם ההלכה משתנה 

מקטע 25 : (01:33)

הרב: במושגים של עכשיו אני אתן לך דוגמאות, איך אתה תגיד אם אני אגיד את כל השטויות שאתה אומר כרגע? שאני אומר לצבא מה אכפת לי שאתה קיים חמישים שנה? אני נולדתי עכשיו, ש. אבל זה לא צבא הרב: יותר גרוע מצבא אתה יודע למה? בצבא מתחלפים המפקדים וגם מתחלפים התפקידים וגם מתחלפים ההוראות והחוקים אבל בתורה לא מתחלפים ולא מתחלף המנהיג ש. זה לא נכון הרב: מה לא נכון? ש. הלכה משתנה, הלכה יכולה גם להשתנות הרב: סליחה, הלכה לא יכולה להשתנות ואם הלכה משתנה זה ש. בגלל זה קוראים לה הלכה בגלל שהיא הולכת הרב: בדיוק הפוך ש. לא הרב: אני אגיד לך, בוא תקשיב נשמה, זה כביש ההלכה, אבל אני אגיד לך דבר אחד אתה צריך להבין הלכה זה הדרך שצריך להלוך בה יהודי לעולם, תורה זה מלשון הוראה והתורה ניתנה חוקת עולם לדורותיכם ה' צווה לא תשתנה לעולם, חוקת עולם לדורותיכם, יתירה מזאת, ההלכה אומרת שאם יבוא נביא, אפילו משה רבנו ירד עכשיו בגילוי נס מן השמים וכולנו נדע בנבואה שזה הוא, יבוא ויגיד עכשיו שלחני הקב"ה ואמר לי שמהיום אתם פטורים ממצוות ציצית סוקלים אותו באבנים. ש. מה פתאום, הרי את שבתאי צבי לא סקלו באבנים הרב: ועוד איך, ועוד איך ש. הוא התאסלם הרב: הרגו אותו נשמה ש. לא הרגו אותו הרב: כן מאמ'לה, שבתאי צבי נהרג בגלל שהוא שיקר ש. יש לי שאלה יותר הרב: רגע חכה אני רוצה שתבין ש. אבל הוא שכנע את כולם הרב: נכון, עבד על כולם, בסדר, וכשתפסו מה עשו לו? כשלא ידעו שהוא עובד על כולם באמת האמינו בו, ברגע שגילו שהוא נביא שקר הרגו אותו.

מדוע אין מצליחים להפיל את אמנון יצחק

מקטע 26 : (02:19)

ש2. חצי מהעם היהודי שגם ככה חצי מהם אנשים לא משכילים שהם הולכים גם ככה אחרי הרבנים שלהם בעיניים עצומות להאמין שגם ככה וככה והם יעשו את זה בצורה הכי הכי יפה שיש הרב: לא הבנתי מה מפריע לך ש2. מה מה זאת אומרת מה מפריע לי, מפריע לי מאד שיש אנשים שלא חושבים עושים הרב: אתה נקרא חושב? ש2. אני משתדל הרב: סליחה ש2. אני משתדל הרב: אתה משתדל הרב: אני אראה לך שההשתדלות שלך לא הצמיחה כלום עד כרגע, ואני אסביר לך גם למה ש. יכול להיות, אבל מה שאני אומר הרב: בא אני אגיד לך מה ההבדל ביננו, רגע אני יענה לך אבל תן לי גם לענות לך, אתה יודע מה ההבדל בינינו? אני הייתי חילוני כמוך, בדיוק כמוך, רק קודם לך בכמה שנים, ואני למדתי אצל חילונים גמורים בבן יהודה בת"א ואני גדלתי על קופים, ואני גדלתי על כל מה שאתה אולי למדת, אולי למדת יותר ממני. אבל אתה צריך להבין דבר אחד ההבדל ביני לבינך שאני הלכתי לבדוק, לקחתי את המקור של אלה שמתיימרים להגיד שהאמת אצלם לעומת המקורות שאני למדתי, השוויתי, בחנתי, ואתה יודע עד היום עשרים שנה אני מתמודד מול כל קהל, פרופסורים, מדענים, עמך ישראל בכל מקום, שואל את השאלות שלי, לא מקבל תשובות שמפריכות את מה שאני אומר והפוך מוכיח להם את ההיפך. יתירה מזאת, תקשיב אדם מדבר דבר שטות, בעיה לתפוס אותו שהוא מדבר דבר שטות? אם היו תופסים אותי שאני אומר שטויות או שאני מכזב או שהייתי אומר דברים ללא הגיון וללא טעם או שהייתי אומר דברים לא מוכחים במקום שישקיעו עלי התשקורת כ"כ הרבה מיליוני דולרים בשביל להבאיש את שמי בעיני הקהל, והיו מספרים שאני מפחיד ומסית וחומייני, היו אומרים בא תראה מה הוא אומר הנה שקר, מה הוא אומר הנה חרטה, מה הוא אומר זה בלוף, ונגמר הסיפור. מביאים עשרה פרופסורים, שמים מולי, אפילו אומרים בוא בוא נראה אותך גבר, בוא שב מולם נשאל אותך שאלות תענה תשאל את השאלות נענה, הם לא מוכנים למה הם לא מוכנים הרי אני לא מבין לא מפותח.

הרב מואשם בדמגוגיה ובמניפולציה 

מקטע 27 : (02:57)

ש2. אני אומר שאתה תקשיב, מכל השיחה שעשית כאן מהתחלה אני ללא ספק הגעתי למסקנה שאתה בן אדם הרבה יותר חכם ממני בכל התחומים, אפילו באמונה שלי, בדברים שאני מאמין בהם אני בטוח בך שאתה יכול להסביר לי גם עליהם, אין לי שום ספק בעניין הזה הרב: נו, אז מה הבעיה למה אתה אומר שחצי מהעם הם לא כ"כ מבינים? ש2. אני לא אמרתי, אני אמרתי שלך יש את הכח הזה וזאת השאלה שאני רוצה, איך אתה איך אתה קורא לעצמך, אתה יושב פה, כן, בסיטואציה מסוימת כן, שבה לך יש את המיקרופון לך יש את הכח ביד, אתה בא ומרצה פה לכל האנשים כן, מאה אחוז, כן יש לך פה כח אדיר בידיים הרב: מה מקרופון? ש2. כן, מקרופון זה כח ענק הרב: אני נותן לך גם מקרופון ש2. מקרופון זה כח ענק, כן, אבל עובדה שאתה יושב על הבמה ואני יושב פה למטה הרב: אתה רוצה שנתחלף? ש2. לא זה בסדר גמור, והשלטי חוצות שלך מופיעים בחוץ ולא שלי ומריצים פה באקרנים את התמונות שלך. הרב: תגיד אתה מבין מה אתה מדבר? ש2. שניה שניה תן לי לסיים תן לו לסיים אני נתתי לך לסיים תן לי ג"כ כן? שהתמונות שניה שניה שקט שקט סבלנות ושהתמונות שלך פה מתנוססות כן בתור מציל העגונות ונותן הברכות וכו' וכו' אתה, הרב: איפה כתוב? ש2. לא יעזור לך כלום, אתה זה כל בן אדם שבא הרב: סרט אני הראיתי לך מציאות, אתם אוהבים עובדות לא? ש2. כל בן אדם שבא ומנשק לך את היד כן, מאמין שיש לך איזשהו כח הרב: נכון יש לי כח להרים את היד עד איפה שהוא מנשק ואני מוריד בחזרה ש2. אתה עכשיו סתם מקטין ראש, הרב: למה עיוני? ש2. אתה יודע הרי שכל מי שבא ונותן לך נשיקה הרב: אתה רוצה שאני אגיד לך את האמת? אני שונא את זה, אני צריך לשטוף את הידיים עם סבון אחרי זה, נמאס לי שמטללים עלי, תעזוב אותי אל תשב ואל תתקרב לבמה, עכשיו תן לי להסביר לך, ש2. לא, אבל אני עוד לא סיימתי בכלל אתה תן לי שניה הרב: וואלק אתה חזק אתה ש2. אז אני אגיד עוד פעם הרב: עוד פעם ש2. אתה חכם ממני, הרב: יותר חכם יכול להסביר לי אפילו שאני יש לך מודעות בחוץ ש2. יותר משכיל ממני הרב: מתיר עגונות והכל, רגע ש2. אתה יודע מה גם יותר יפה ממני אין בעיה הרב: הו, רק שלא יחשדו אח"כ שאתה רומז לי דברים ש2. אין לי שום בעיה כן, אבל עובדתית כן אתה משחק פה במוחות של כ"כ הרבה אנשים ע"י שימוש באמצעי טכנולוגיה הכי מתפתחים, יש לך פה תעשיה שלמה, מדהימה הרב: כמו שאילנה דיין אמרה ש2. מדהימה טהורה, את האמת את התכנית הזאת אני פספסתי אני מוכן להשבע לך הרב: היה עוד פעם שידור ש2. גם את השידור השני לא ראיתי הרב: יש לי קלטת בניני האומה ערוץ שתים תשלים לך את החומר ש2. אין לי שום בעיה, אין לי שום בעיה, אבל מה שאני ראיתי פה היום כן זה ואני עוד פעם אומר שאני לא אומר שאתה בן אדם רע ואני לא אומר שאתה בן אדם לא משכיל, להפך, אני אני מקצין, מוריד את כובעי בפניך, כן? הרב: קח כובע קודם. ש2. משעשע, אבל מה שאני אומר שמה שהלך פה לאורך כל הערב כן, זה דמגוגיה לשמה נקודה, כן. הרב: מאה אחוז ש2. זה מה שרציתי להגיד הרב: מה לא טוב? ש2. מה לא טוב? הרב: אם אמרתי שקרים תוכיח. ש2. אני לא אמרתי שאמרת שקרים הרב: אז מה אכפת לך אם אתה קורא לזה דמגוגיה או מניפולציה? ש2. אני לא, אני, אתה בא, ככה לא מלמדים תורה הרב: גם עכשיו תלמדו אותי איך מלמדים תורה ש. כן, כי לא מלמדים ילד בגיל 13 כאלה דברים חכמים. ש2. אני שואל אותך עכשיו שאלה הרב: רגע רגע אבל לפני השאלה אתה נתת הרצאה גדולה ש2. תשמע לא אז היא היתה אמורה להגיע לשאלה הרב: שורה אחרונה ש2. שורה אחרונה שאלה

1000 איש כל ערב 

מקטע 28 : (04:55)

ש2. משעשע, אבל מה שאני אומר שמה שהלך פה לאורך כל הערב כן, זה דמגוגיה לשמה נקודה, כן. הרב: מאה אחוז ש2. זה מה שרציתי להגיד הרב: מה לא טוב? ש2. מה לא טוב? הרב: אם אמרתי שקרים תוכיח. ש2. אני לא אמרתי שאמרת שקרים הרב: אז מה אכפת לך אם אתה קורא לזה דמגוגיה או מניפולציה? ש2. אני לא, אני, אתה בא, ככה לא מלמדים תורה הרב: גם עכשיו תלמדו אותי איך מלמדים תורה ש. כן, כי לא מלמדים ילד בגיל 13 כאלה דברים חכמים. ש2. אני שואל אותך עכשיו שאלה הרב: רגע רגע אבל לפני השאלה אתה נתת הרצאה גדולה ש2. תשמע לא אז היא היתה אמורה להגיע לשאלה הרב: שורה אחרונה ש2. שורה אחרונה שאלה איך אתה כן קורא לעצמך, משמע איך אתה מסביר כן את כל הסיטואציה הזאת בקשר בינך לבין אלו-הים את הכח הזה שלך הרב: אני אסביר ש2. אוקי זה מה שאני רוצה רק בשביל להכיר את הבן אדם שאני יושב מולו הרב: תודה, עכשיו אני אסביר לך דבר אחד ש2. חופשי הרב: אתה אמרת שיש לי יתרון בזה שאני יושב ליד מיקרופון, אני על במה ואתה למטה, לי יש מודעות בחוץ ואני מראה סרטים בטכנולוגיה וכו', ואני אומר לך בוא תנסה אם זה כח, אני מוכן לממן לך מודעות רחוב, אני אשים לך במה לפחות כזאת בגובה, מיקרופון שור, אני אתן לך לדבר ואני אזמין את הציבור ואני אכתוב להם בלי נשיקות הוא לא אוהב, עכשיו תקשיב רגע, אתה תשב ותמכור מה שאתה רוצה, מה שאתה רוצה, ישבו אלף איש, ונראה שתצליח להתמודד עם אלף איש אפילו בתחום שאתה הכי בקיא בו. ש2. אין שום סיכוי הרב: למה? ש2. אין שום סיכוי אני מודה אין שום סיכוי שאני יעשה את זה ואני אסביר לך גם למה, כן? הרב: למה? ש2. כי אני בדרכי שלי כן לא בטוח בכלל הרב: אז אני אסביר לך ש2. ואני חוקר יום יום את הדרך שלי ולעומת זאת ולי אין גם את הנקודת מוצא שלך יש, שיש אלו-הים בשמים והוא מחליט לנו, כן? והוא מחליט לנו, כן? אבל לך יש את זה, אתה... הרב: תודה, אז לי יש את האמת ולך עדיין לא, עכשיו את האמת שלי תקשיב, ש2. לך יש אמת שלך מסכים הרב: סליחה, אבל את האמת שלי אני מעמיד למבחן מול אלף איש כל ערב, מה אני משוגע? יכולתי להיות כמו אלה שמשחקים אותה אתה יודע ביפן או בסין שהולכים עם גלימה או כמו זה שבא עם שרוולים קרועים פה לארץ עכשיו שמה, ש2. דרילמה הרב: כן, דרילמה דנילמה, בקיצור הגיע לפה, הם לא אומרים כלום, הם יש להם הילה שכבר יצרו המאמינים סביבם, הם לא מוכרים שום דבר, מה שהם אומרים זה אקסיומה אתה צריך לקבל, הם לא עומדים למבחן ולביקורת, תרצה תאמין תרצה אל תאמין, הוא נרדף בעולם והוא מוחזק בעולם, אתה מבין? אני אם הגעתי כבר למעמד שאתה חושב שאני הגעתי, מה לי להסתובב אצל אנשים? שאני אחרי שבניתי עשרים שנה את מה שהגעתי אליו אלך לפוצץ את זה בערב אחד בחדרה, שעלול לקום בן אדם שישאל אותי שאלה ולי אין את התשובה ואני אתמוטט סופית? ש2. יש לך תשובה, יש לך תשובה לכל דבר הרב: איך זה יכול להיות? ש2. פשוט מאד כי יש לך נקודת מוצא מאד מסוימת הרב: מאד חסינה, מאד חסומה ש2. אתה רוצה להגיד את זה הרב: שאין עליה פירכא, מי שיש לו אמת מבוססת שום שקר לא יכול לחדור אותה, מי שיש בידו שקר באלף דרכים ימוטטו אותו. ש2. אני אומר לך עוד פעם אני מסיר בפניך את הכובע וכו' וכו' וכו' הרב: אז מה אתה רוצה דחילק, אתה רוצה לדעת מי אני? לי קוראים אמנון ש2. אני אומר שאתה היית יכול, אתה היית יכול למכור גם קרח לאסקימואים רק שתדע לך הרב: נכון אני מסכים ש2. בגלל שיש לך הרב: אני מסכים, לא, הוא צודק ש2. בגלל שיש לך, בגלל שיש לך כריזמה מדהימה הרב: הוא צודק ש2. ויש לך אמונה בדרך שלך וכו' וכו' אז אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה הרב: אז אני שואל אותך למה בחרתי, איזה טיפש, למה בחרתי ללכת, למה בחרתי, תקשיב, למה בחרתי ללכת לכוון כזה שהוא לא משתלם, תקשיב.

האם יכול הרב למכור קרח לאסיקימוסים?

מקטע 29 : (03:26)

הרב: אני שואל אותכם למה אני צריך ללכת בדרך הקשה הרי אם הכשרונות שלי הם כמו שאתה מגדיר, יכולתי להיות עשיר גדול בעולם, עשיר גדול בעולם, גם היום אם אני אנצל את המעמד שיש לי היום לא יחסר לי כל, מה זה ווינסטר, אני נחתתי בארה"ב חיכו לי עם לימוזין ארוכה של שתים עשרה מטר לקחת אותי, הם חושבים שהם מכבדים אותי בזה, היה לי קשה להכנס לבפנים, אבל אני מסביר לך, ומה זה עושה אם נכנסתי ללימוזין נו אז החכמה שלי נתווספה? לא, ואם אני אשן בבית מלון מפואר אז ישנתי יותר טוב אתה חושב? לא, אז אני שואל רק רגע, אז מה הנפקא מינא שלי? הרי אם אני במצב כמו שאתה חושב אני צריך לשבת אתה מבין על איזה יכטה ככה בים להיות מבסוט ש2. אתה להפך, אבל אתה כאילו זה בדיוק ההפך הרב: אם הייתי שואף למה שאתה אומר אני צריך עוד לחכות, דחילק? הציעו לי מפוליטיקה, תקשיב, עוד לפני שתים עשרה שנה עוד לפני שתים עשרה שנה הציעו לי להיות ח"כ מס' ארבע בש"ס, בהתחלה בהתחלה, לא הסכמתי, הציעו לי כספים רבים שאני אגיד לפני שמונה שנים לא במי לבחור אלא אם ישאלו אותי אני אגיד תשאלו את החכמים שלכם, זה הכל. ואז יהיה ברור שמי שצריך לשאול את החכמים ישאל את החכמים מהמין שלו מהצבע שלו ואז ממילא יבחרו במה שיבחרו, והם מוכנים היו לתת לי כסף גדול גדול גדול לי פרטי, לא הסכמתי, אמרתי אני לא מוכר את הפה שלי בכסף, אני לא מוכן בעד שום הון שבעולם שמישהו יקנה אותי, בשביל שאני אצטרך מחר להסוות או לשקר או לכסות או להגיד, מחר אני רוצה לצעוק על ש"ס אני צועק על ש"ס, אז מחר אני רוצה לדבר נגד זה אני מדבר, אין לי בעיה, ואם לא שמעת אותי מבקר אנשים תראה אחרי שתשמע את הקלטות שלי אני לא עושה חשבון לאף אחד, מי שלא בסדר אני אומר, מי שבסדר אני אומר אפילו שלא מקובל, מה שנכון אני אומר מה שלא נכון, ואני מוכן לעמוד למבחן בכל מקום בכל ארוע בפומביות, זאת אומרת אין לי בעיה עם זה, אני לא מוכר מצרך, אני לא אומר לך תבוא אלי, אין לי חסיד אחד, אין לי חצר, אין לי בית כנסת, אין לי דבר שלי שאני מרוויח מזה שאנשים חזרו בתשובה, אני לא מכיר את אלה אפילו שחזרו בתשובה. ש2. כן, אבל יש לך מאות אלפי מעריצים וזה כבר טוב הרב: תודה רבה אבל מה זה עוזר לי? ש2. מה זאת אומרת מה זה עוזר לך? זה פאסון. ש. מפתח את האגו. הרב: מה זה עוזר? עכשיו בא תקשיב, יש אחד דודו טופז כן, יש לו מעריצים הוא מנצל אותם, יש אחד אחר אתה מבין הוא מנצל אותם, אני ש2. לא אמרתי שאתה מנצל, עוד פעם הרב: אני תקשיב מתרחק, מה זה מתרחק? ש2. או.קיי מאה אחוז הרב: נגמר הרצאה בורח, לא יודע, בא אלי בן אדם אחרי כמה שנים אומר אתה יודע אני חזרתי בתשובה בגללך, תהיה בריא תצליח שלום לא מכיר אותו לא חוקר אותו לא שואל אותו לא מעניין אותי מה אני באתי עכשיו בשבילו? אני באתי אמרתי את המסר, גמרתי הלכתי זה הכל, אני מבין שמה שזיכה אותי ה', פקח את עיני מצוה עלי להודיע לאחרים, מי שירצה לפקוח יפקח מי שלא רוצה שימשיך לישון, יותר מזה אני לא עושה. ש2. אני לא אומר שאתה עושה משהו ריווחי לעצמך. הרב: רגע עד פה הבנת? ש2. אני לא הרב: רגע עד פה הבנת? ש2. מאה אחוז הרב: רגע יש בזה פסול? ש2. אין בזה שום פסול הרב: אין בזה פסול ש. אין שום פסול הרב: מה אומר חבר שלך?

החינוך החילוני והדתי השוואה 

מקטע 30 : (06:05)

הרב: מה אומר חבר שלך? ש2. אני מדבר על השיטה. הרב: מה אומר חבר שלך? מה אומר חבר שלך? אתה יודע מה יכול להיות? שאתה עוד תהיה המשיח לפי הרמב"ם, מפריע לו, ואם אני אהיה, מה מפריע לך? ואם זה יהיה הוא מה אכפת לך? ש. הוא לא יכול להיות משיח כי הוא לא כופה על עמ"י את התורה הרב: אני כופה? ש. זה לא כופה, לא כופה מבחינת מכניס להם, מחדיר להם הרב: אז מה? ש. זה הכוונה במחזיר כמה שיותר אנשים בתשובה לעמ"י הרב: לא טוב? אבל רגע אם יהיה משיח כזה שיעשה ככה מה לא טוב? ש. מה לא טוב בזה? הרב: מה לא טוב? ש. שזה מכניס כל מיני אנשים לפרנויות הרב: איזה פרנויות? אתה פה שלוש שעות לא נכנסת לפרנויות ש. שניה שניה שילד קטן בא נקח את הילד הזה לדוגמא הרב: זה סיפורים של הטמבלויזיה תקשיב נשמה תקשיב ש. לא סיפורים של הטמבלויזיה, אבל ילד שהוא לא מוכן לא מסוגל להתמודד הרב: שניה תקשיב, הילד שלי לומד בת"ת מגיל שלוש ומלמדים אותו יותר ממה שאני מלמד אתכם בהרצאה אחת, והילד שלי מלמדים אותו גם על גן עדן וגיהנום בגיל שלוש ועל איסור ועל היתר, ומה קורה אם אוכלים תולעת ומה ההיזק מזה ומה קורה אם שומרים מצוה ומה השכר על זה, את הילד שלי, לא שלך שלי מלמדים ואני רוצה שילמדו אותו, מה הוא בפרנויה? הפוך, ילד שגודל ישר מבין שלכל דבר יש שכר ועונש ושהעולם לא הפקר ושצריך לדעת מה מותר ומה אסור והפוך מהחינוך שאתם מקבלים, החינוך שאתם מקבלים אומר שהכל מותר. והפוך מהחינוך שאתם מקבלים, החינוך שאתם מקבלים אומר שהכל מותר. ש. לא נכון, אני אומר לך שאני חי בצורה שלא חי ככה. ש2. אני יכול להגיד לך בפירוש שאני בן אדם יותר מוסרי, אני בן אדם יותר מוסרי מהרבה מאד אנשים שמאמינים באלוהים, הרב: אבל אני אמרתי לכם עכשיו, החינוך שלכם אני לא מדבר שלושתכם אני מדבר החינוך שלכם זה של הציבור החילוני ז. אז אני יכול להגיד לך שהציבור הדתי של ש"ס מכשיל את האנשים ולא נותן להם להתפתח. הרב: לא מעניין אותי ש"ס ש. אבל זה זה הציבור שלך הרב: זה לא שלי, אין לי ציבור כזה, אין לי בכלל ציבור, אפילו מנין בית כנסת ש2. אתה רוצה שנעשה הכללות על הציבור החילוני הרב: לא הבנת, אני מסביר יש הבדל בין חרדים, יש הבדל בין חרדים לבין חילונים, זה אתה מסכים? ש. יש יש הבדל קטן הרב: מחר, מחרתיים, איזה יום היום ראשון, מחרתים יש פסטיבל ערד נכון? אצלנו אין דבר כזה למה אצלנו, אצלנו אנחנו שמרנים אנחנו שומרים על הילדים, לא נותנים להם לצאת בהפקרות בנים בנות בלילה ושיישארו כמה לילות לבד ברור לנו מה יקרה והחילוני לא אכפת לו, יש אולי כן אכפת להם וזה לא עוזר להם בגלל החינוך שהבן לא עושה חשבון לאבא או לאמא ויש כאלה שאומרים סבבה. ש. אני לא מצדיק את זה הרב: לא אכפת לי, לא בקשתי שתצדיק את זה, אבל זה המציאות. אצלנו שמרנים, מה פירוש? אצלנו יש גדרים זה מותר זה אסור. ש. אתה יכול לגדל משפחה מסורתית, הרב: אמרתי מה אמרתי, כן, מסורתית זה לא חרדית, זה ההבדל. עכשיו צריך להבין, זאת אומרת שאתה צריך לדעת דבר אחד: יש הבדל, אנחנו מחנכים לפי התורה, מי שמחנך לפי התורה וזוכה שהילדים שלו ילכו לפי התורה זה סגנון אחר ורואים את זה בחוש, מי שלא הולך לפי זה כל אחד לפי דעתו יעשה מה שהוא רוצה, אבל שלא יבוא בתלונות כשיש אח"כ חינוך כזה אלים וסכינים ורציחות ונוער וסמים וכת השטן וניאו נאצים וכל הצרות האלה וכל המרעין בישין וכבר לא יודעים וצריך כבר לשים מתקן לגלות חפצים מתכות והכל בבית ספר וצריך שוטר וצריך כל מיני סיפורים, אצלנו אין את זה. ש. לא, זה לא נכון שאין את זה אצלכם, ש2. אתם פשוט סותמים את הפה וזה לא יוצא החוצה לתקשורת הרב: זה מה שמספרים לך בתשקורת ש2. לא נכון אני מכיר הרב: זה בעיתון הארץ כתוב, נכון, ש. לא זה אני מכיר אני מכיר הרב: אתה צריך לדעת דבר אחד, בארץ אין דבר כזה, בעיתון הארץ יש ש2. אין סמים בציבור החרדי הרב: יש יש ש2. אתה יודע איפה קונים סמים בירושלים? בבני ברק, בירושלים, הרב: ישר בבית כנסת איצקוביץ מוכרים סמים יש שמה נרקומנים מסנפים כל היום מריחים, הופ זריקה, בוא עשה טובה בין התפילין צ'ח זריקה הופ הופ ש2. אתה כבר לא ילד אתה כבר לא ילד הרב: כן, וקושרים בשביל שהדם לא יהיה ש2. אתה לא יודע איפה קונים סמים אבל אני כן יודע הרב: בוא תקשיב נשמה תקשיב, שיש סרח העודף זה תמיד יש, יש אצלנו מה שמוגדרים שבבניקים, נכון, יש כאלה שהם שבבניקים, אלה הפסולת שלנו, הם יודעים שהם פסולת וגם אנחנו יודעים שהם פסולת, על אלה לא מדברים, מדברים איתך על הציבור שאצלהם זה לא היתר ועושים אצלהם באיסור, אצל החברה החילונית מבקשים שזה יהיה היתר, שסם יהיה היתר, דודי צוקר מבקש היתר, אסיד היתר, טרנס היתר סטלנה היתר, אלכוהוליזם היתר הכל היתר, מבינים שזה תרבות. ש. רגע, אין אלכוהוליזם בדת? הרב: לא הבנת, אין, כתוב יין ש. אין? אין אלכוהוליזם בדת? הרב: בודאי שלא ש. דוד שלי הוא בן אדם דתי והוא שותה כל יום הרב: זה לא אלכוהליזם שתהיה בריא, יין ושיכר אל תשת אומרת התורה, יין יש, למצוה כן יש מצוה לקדש על יין בליל שבת ש. יש בפורים הרב: הו, זאת המצוה היחידה שכתוב שאדם מצוה עליו להשתכר, בדיוק, אבל אתה יודע מי שלא יכול? יש אנשים שלא יכולים אני לדוגמא אף פעם לא קיימתי את המצוה הזאת, אז איך אני מקיים אותה? הולך לישון עד שלא מבחין בין ארור לבין ברוך. ש. אבל אתה מפסיד ביקור הרב: מפסיד בסדר אז מה קרה מה שאני לא יכול לא יכול כתוב אונס רחמנא פטרי, מה שהאדם אנוס אני יכול להקיא את המעיים שלי, לא מורגל, לא שתיתי בירה מנה מימי, לא מסוגל, אם אני לא מסוגל אני פטור ש. גם כשהיית חילוני לא? הרב: גם כשהייתי חילוני, אני הייתי חילוני פשוט, פשוט, לא סם, לא חשיש, לא כלום שום דבר חילוני, זהו ש2. גם אני הרב: אתה רואה? אבל יש הבדל אני כבר לא ואתה עדין כן

מדוע ללכת לסמינר 

מקטע 31 : (06:21)

הרב: אתה רואה? אבל יש הבדל אני כבר לא ואתה עדין כן ש. בסדר לא נורא שטויות הרב: בסדר בן כמה אתה ש2. בן תשע עשרה הרב: תשע עשרה ש2. עוד חודש בצבא הרב: עוד חודש בצבא, יורידו לך את הקוקו שמה ש2. יורידו לי נכון הרב: מה תעשה? למה אתה שומע להם? למה תשמע להם? ש2. זה החוק הרב: זה אמרת גם אצלנו זה החוק ש2. החוקים שלך לא מקובלים עלי הרב: מאה אחוז תגיד גם לצבא ש2. החוקים של הצבא מקובלים עלי הרב: ואם לא היו מקובלים? ש2. אז לא הייתי מתגייס הרב: מה אתה מורד בצבא? ש2. מורד בצבא הרב: נגד החברה? ש. אני מורד בהורים שלי, ההורים שלי רק שניה אחת, ההורים שלי, סבא שלי הוא רב, רב בישראל, הרב יעקב הכהן, לא יודע אם זה אומר לך משהו בטח יש עוד הרבה כאלה כן, וההורים שלי הרב: ולמה אתה מורד בו? ש2. מה זאת אומרת למה אני מורד בו? הרב: למה אתה מורד בדרך? ש2. כי אני תשמע סבא שלי היה לו את ההזדמנות אני הרב: שמעתי ולמה אתה מורד בו? ש2. כי הדרך שלו לא נראית לי הרב: מה פירוש לא נראית לך? ש2. לא נראית לי הדרך הזאת הרב: תגיד ככה בודקים תגיד אתה, ש2. תשמע, אני אומר לך אני לא מומחה ביהדות לא מומחה גדול ביהדות הרב: אבל ככה בודקים ש2. תשמע אני לא מומחה גדול ביהדות הרב: למה אתה לא תבדוק? ש2. אני בטוח שאני לא מומחה גדול ביהדות הרב: אבל למה אתה לא תבדוק? ש2. אני אני בדקתי תשמע לא בדקתי לעומק מודה, אבל הרב: אז עכשיו למה לא תבדוק? ש2. אבל למה שאני אבדוק עכשיו יהדות אם אני הולך לדברים אחרים אני לא יכול לבדוק הכל ביחד. הרב: בוא אני אגיד, לך אני אתן לך הזדמנות, אני אתן לך הזדמנות, אתה תלך לסמינר ארבעה ימים בבית מלון, סמינר ליהדות, הכרת היהדות, זה לא מחייב אותך כלום אתה יכול לצאת אחרי זה ידיעות הרבה ולא לעשות שום דבר אתה יכול כן לעשות מה שאתה רוצה ש2. אני לא מפחד מזה הרב: בוא נרשום אותך לסמינר ליהדות שם תשאל את כל השאלות מהיסוד של היסודות עד אחרון הפרטים שתרצה לברר, מה שאני לקח לי שנים אתה בארבעה ימים, למה? ש. זה הבעיה זה הבעיה שבזה הרב: הנה כבר מצא בעיה, מה הבעיה? חייבים לעבוד קשה בשביל להשיג את הכסף? ש. בטח שחייבים לעבוד קשה בשביל להשיג את הכסף הרב: אם אני יכול להשיג את הכסף בקלות? ש. זה אומר שמשהו דפוק בך, הרב: בי? ש. בכל מי שמשיג את הכסף יש בו משהו שדפוק אותו הרב: אז אם תקבל בפיס כסף אז אתה דפוק? ש. כן כן כי זה זה רעיון דפוק כי הרי מה הרב: אם הרעיון דפוק אז אולי תסביר לי למה מיליונים אנשים שולחים פיס ושולחים לוטו? ש. כי הם רוצים לעשות כמה שיותר מהר הרב: אבל זה דפוק לקבל כסף ככה ש. נכון זה דפוק הרב: אז למה שולחים אני שואל עדין ש. העובדה שזה הרב: שואל אותך מי אמר שחייבים לעבוד קשה בשביל לקבל כסף? ש. כי זה העניין בחיים זה בשביל להתנסות בדבר ולחוות אותו הרב: עכשיו אתה שואל אותי נגיד שאלה אתה שואל אותי שאלה ש2. הזורעים בדמעה ברנה יקצורו הרב: אתה שואל אותי שאלה ואני אומר לך תשמע השאלה ששאלת אותי אני צריך לענות לך עליה שבוע, נגיד אתה תשאל אותי שאלה עכשיו ואני אומר לך תשמע שאלה יפה אני צריך לענות לך עליה שבוע, מה אתה תגיד לי? ש. בוא נשב שבוע. הרב: בוא נשב שבוע? אז אני אומר לך ארבעה ימים בסמינר ש. זה לא אותו דבר. הרב: מה לא אותו דבר? ש. שאלה אחת זה לא כמו עשרת אלפים שאלות. הרב: רגע אז כל שאלה עוד שבוע, כמה תחיה? ש. כמה שיותר, הרי מה, הרי מה הרב: רגע, יש מצוה לשמוע כל תשובה שבוע? ש. לא, מה הקשר? הרב: אפשר לקבל את התשובה מיד? ש. אפשר לקבל את התשובה מיד הרב: אז מה אתה רוצה אם אני עושה את הדברים מיד מי חייב אותי לעשות את זה לאט? ש. התורה הרי משולה למים אתה לא יכול לקחת כלי ולשפוך אותו על מישהו ואז הוא יבין את הכל הרב: סליחה למה אתה אומר לא? אדם שופכים עליו ש. ככה כי ברגע ששופכים עליו את כל המים הוא מקבל פרוטרמה הוא נופל הרב: הוא מבין שמשהו פה קרה ש. כן, הוא מת הרב: אבל אם היה נופל עליו טיפה טיפה היה מסתכל ככה וממשיך ש. היה היה טיפה טיפה ובסופו של דבר נרטב אחרי שהוא מבין את כל הדברים הרב: הוא צריך לעמוד אבל גם בשביל לקבל טיפה טיפה עד שישפך עליו דלי, מי אהבל אחרי שתי טיפות להשאר באותו מקום? ש. אבל זה לא טיפה הרב: לכן אני אומר יותר טוב שיקבל דלי בראש ויגיד הא, מה קרה? ואז הוא יבין יותר טוב ממה שטיפה טיפה ש. אבל אז הוא יכול להתחלק ולמות. הרב: יתחלק יפול ויקום עוד חבטה, אז הוא יבין עוד יותר, מה הבעיה, אז מה יש? אתה תלך תלמד ארבעה ימים תקשיב טוב אתה תלמד ארבעה ימים ואחרי ארבעה ימים אתה אם ישאר לך עוד שאלות בסדר תמשיך עוד סמינר, ואם תבין אז מה, תגיד לא יכול להיות שהבנתי תוך ארבעה ימים? הבנתי. ש. לא יכול להיות שבן אדם מסוגל לעכל בתוך ארבעה ימים מידע, הרב: למה אתה אומר? תסלח לי מותק אני ישבתי עם מפקד חיל האויר כמו שהקדמתי פה, עשרים דקות הוא הרים ידיים ש. אז הוא טמבל הרב: הוא לא טמבל, לא, אל תזלזל אל תזלזל אל תזלזל ש. בן אדם שלוקח אורח חיים ומשנה אותו בצורה כזאת'י הוא טמבל תסלח לי הרב: סליחה, מה אתה אומר? אדם אני שואל אותך שאומרים לו תשמע יש לך סרטן ואתה חייב להפסיק לעשן, והוא יפסיק מיד על המקום בגלל שאמרו לו את זה, הוא טמבל? שואל הוא טמבל? ש. הוא לא יפסיק מיד הרב: מי שלא יפסיק מיד הוא טמבל? ש. מי שלא יפסיק מיד? לא הוא לא טמבל הרב: אבל אומרים לו אם אתה ממשיך אתה גומר את עצמך יותר מהר ש. זה לא אותו דבר הרב: שואל אותך שאלה, אני מדבר עליך יותר חמור אם אני אומר לך שאם אתה ממשיך בדרך שלך אתה טמבל כי אתה תמות בחיי נצח לא בחיים פה שזה פה שטויות גם אתה תמות גם אני אמות. ש. אני לא מאמין בחיי נצח הרב: תודה, יסבירו לך. לכן אתה צריך להבין, לא מאמין שיש לו סרטן תלך לשיקוף, אבל אם בן אדם אומרים לו שזה המצב הוא צריך להיות טמבל אם הוא ימשיך. ש. זה לא מקובל עלי הרב: מה זה "לא מקובל עלי"? ש. לא מקובל עלי מה שאמרת כי בן אדם כמו אפילו, אפילו בתהליך של חיזוק, ש2. אתה לוקח דוגמא של סרטן, כן, זה הדוגמא הכי קיצונית הרב: לא קיצונית בכלל סרטן אפשר להציל אחד משלושה ש2. בסדר אחד משלושה הרב: פה אי אפשר להציל, אדם שלא חוזר בתשובה אין הצלה, אין הצלה אני אומר לך יותר, אני נותן לך דוגמא קלה, ש2. זה בעיניים שלך, לא בעין שלי. ש. אני לא יכול להיות בן אדם מוסרי בן אדם שתורם בן אדם שעובד לא מקיים מצות שבת ולא זה הרב: יש אנשים עם סרטן שתרמו ונתנו ועזרו וסייעו, אבל יש להם סרטן

האם "אתה בחרתנו" גזענות 

מקטע 32 : (05:43)

ש. אני לא יכול להיות בן אדם מוסרי בן אדם שתורם בן אדם שעובד לא מקיים מצות שבת ולא זה הרב: יש אנשים עם סרטן שתרמו ונתנו ועזרו וסייעו, אבל יש להם סרטן ש. יש כאלה גם בלי סרטן הרב: גם יש נכון ש. נו, אז למה אני חייב ללכת בדרך שלך? הרב: אצלנו אין, אצלנו אין זה לא הדרך שלי זה הדרך שלך ש. זה לא הדרך שלי הרב: שלך ושלי, שנינו יהודים אמרת, ש. נכון, שנינו יהודים, אני תינוק שנשבה הרב: זה של שנינו, עזוב שכח ממני אני לא קיים, אתה רוצה לברר את המהות שלך כיהודי, מה המקור שלך למה אתה יהודי במה אתה שונה מאחרים מה המקור אין לך איפה לבדוק, ש. לא משנה, אבל זה לא אני, "אתה בחרתנו" זה סימן שאני לא מאמין בו. הרב: זה לא מעניין אותי זה לא מעניין אותי תקשיב זה שלמדו אותך מושגים שפוסלים לך את הבחירה, לך יש בעיה, אתה בחרתנו זה דבר גדול ועצום ש. שהוביל אותנו בסוף למה שהוביל אותנו הרב: הפוך, מי שזכה בארויזיון שיתבייש לו, למה? הוא אומר אחרי ארויזיון אתה בחרתני מכל האומות להיות זמר השנה, תתבייש לך, מה זה אתה בחרתני מי אתה בכלל? עובדה בחרו בו מה הוא יעשה? שר הכי יפה בחרו בו במקום ראשון אז אתה אומר שהוא גזעני? אני בחר בי ה' כעם מובחר בגלל שאני אמרתי נעשה ונשמע, זה נקרא שאני גזעני? אתה בחרתנו. אחד קצין ברק החליט ששר האוצר יהיה אחד ממאה עשרים חברי כנסת, מה, אז הוא גזען הוא בחר אותו. ש. זה לא אותו דבר איך אתה משווה דבר כזה? הרב: אם ברק יכול לבחור אדם שהוא לא מתאים אפילו, הקב"ה שבחר מכל העמים אותנו לא יכול לבחור? ש. אבל זה לא אותו דבר הרב: מה הוא פחות מברק? ש. באמת זה לא אותו דבר הרב: מה בטח שלא אותו דבר, בכפלי כפלים יותר הגון וראוי, בטח שלא אותו דבר ש. אתה רוצה להגיד לי שאהוד, אהוד ברק זה בדיוק אותו דבר כמו העם? הרב: מה זה לא הוא לא אהוד ברק לא מתחיל אפילו, אהוד ברק אפילו ברוך שאמר והיה העולם לא אמר הבוקר, זאת אומרת אתה צריך להבין אני לקחתי את אהוד ברק להבדיל להבדיל להבדיל כמו הקב"ה, אם ברק יכול לבחור אדם אחד שיהיה שר האוצר ואדם אחד שייצג חמש מיליון יהודים בארץ כשר החוץ, אחד הוא בחר והאחד הזה מתהלך ואומר אני שר החוץ, אתה לא מתבייש? אתה אומר אתה בחרתני מכל האומות אתה אתה אומר? אתה שר החוץ לא מתבייש? אתה נבחרת יחידי תתבייש לך, אתה גזען, מה פירוש? בחרו בו, למה? כי צריך לבחור מישהו, ה' בחר מכל העמים את העם את העם שהסכים להיות נבחר, יש מכרז ש2. אתה חושב שאני אתחיל עכשיו אני אתחיל לנהל עכשיו שיחה פילוסופית על מה זה בחירה? הרב: לא הוא אומר שמפריע לו ש2. בסדר אז מפריע לו לא נורא הרב: למה? לי נורא, איך בן אדם השתילו בו גזענות כזאת להגיד לו שאם אדם נבחר למשהו הוא גזען, איך אפשר להגיד כזה דבר? ש. לא, את זה לא אמרתי, אמרתי שאנחנו מתגאים בחטא הגאוה הזה הרב: זה חטא? ש. של אתה בחרתנו הרב: איזה אני שואל מה החטא? ש. זה חטא גאוה הרב: סליחה יחידה נבחרת נבחרת, נבחרת מלשון בחירה בחרו אותם מובחרים איך אומרים דבר כזה? חטא הבחירה. ש. אבל אם היא תהיה מובחרת אז היא תהיה בשקט כי זה התפקיד שלה. הרב: מה אתה מדבר כתוב בכל בסיס שאני נכנס הטובים לטיס, חטא הבחירה חטא הטובים, איך כותבים הטובים לטיס? תתביישו לכם, הרעים לטיס, מה זה הטובים לטיס? ש. אבל הם יצאו רמטכ"ל בגלל שהם הרב: עוד פעם אל תברח לי למטכ"ל, הפוך כמה שזה יותר סודי יותר משובח, המאה ואחד, שמעת על המאה ואחד? ש. שמעתי הרב: איך שמעת אם זה סודי? ש. פרסמו את זה אחרי זה הרב: כי הכי סודי זה הכי מפורסם מה שמפורסם בכלל לא סודי, דחילק אתה צריך להבין, בחירה בחרת אשה אחת מכל המיליארדים שיש בעולם, אחת בחרת להתחתן, גזענית וגזען וחטא הבחירה יחול על ראשכם. אש האדה? איזה דיבורים, אתה בחרתנו מכל העמים אתה יודע מה זה? ישתבח הבורא. ש. אבל כשאתה אומר אתה בחרתנו כל הזמן ואתה בא לכל מיני אנשים ואתה אומר אתה בחרתנו אתה בחרתנו ש2. איה הרב: אני אמרתי לו ש. הוא עושה איה כבר הרב: אתה דברת על הנושא הזה אני בכלל לא דברתי, לא תשמע הרצאה אחת שדברתי על אתה בחרתנו ש. אבל זה המסר? הרב: זה לא המסר אין לי מסר, אני אין לי מסרים אני יש רק ש2. אין לך מסרים ש. מה זה מסרים מה מסרים לשים ציצית וכיפה זה לא מסר לחזור בתשובה? הרב: נכון לחזור בתשובה כן אבל לא אתה בחרתנו ש. ומה המסר הזה טומן בחובו הרב: אני אגיד לך, להכיר את הבורא יתברך שברא אותך, לא לכפור בטובתו שנתן לך ולעשות רצונו לטובתך ש. ולעבוד את מצוותיו הרב: הו, בשבילך ש. ואם אני לא רוצה לעשות את זה? הרב: אל תעשה, תפסיד בסדר, בא תעבוד אצלי תקבל שבע אלף שקל לחודש אתה לא בא? לא תקבל זה הכל, תבחר תרצה בבקשה, לא תרצה לא. אומר לך תעשה גן עדן לא תרצה תאכל אותה זה הכל. לא אומר לך כלום, לא שלח אותי אליך לא עם אקדח ולא עם רובה ולא עם רוגטקה כלום, באתי אמרתי הלכתי שלום תהיה בריא אתה לקיבוץ אני לעיר, סלמאת. ה' יזכה אותך בעזרת ה' יתברך להבין מה זה "אתה בחרתנו מכל העמים", אתה צריך לדעת דבר אחד, שאם הקב"ה שברא את כל העולם, בחר בך ובחר בו ובו ובו ובי מכל העמים, סמוך עליו שהוא יודע במי לבחור. ש. ואם אני לא מסכים לבחירה הזאת?

לא מסכים לבחירת ה'

מקטע 33 : (02:42)

. ה' יזכה אותך בעזרת ה' יתברך להבין מה זה "אתה בחרתנו מכל העמים", אתה צריך לדעת דבר אחד, שאם הקב"ה שברא את כל העולם, בחר בך ובחר בו ובו ובו ובי מכל העמים, סמוך עליו שהוא יודע במי לבחור. ש. ואם אני לא מסכים לבחירה הזאת? הרב: אתה יכול לא להסכים ש. אבל איך אני יכול להסכים אני הרי מעכב לך את הגאולה. הרב: לי אתה לא מעכב שום דבר, הגאולה תבוא בין אם אתה תחזור ובין לא, אם אתה לא יודע תהיה מלחמת גוג ומגוג ובה יתבררו הטובים והרעים, ש. שני שליש מהארץ הרב: אני אצטער מאד אם אני אראה אותך בשני שליש אני מאד אצטער ש. זה קרה כבר פעם אחת כן אבל זה על ההם, למה שאתה תהיה ג"כ, תלמד דוגמא מהטובים שנשארו ואל תלמד מהרעים שהלכו? ש2. כן אבל כמה אליטות, ש. היו שם רבנים שהלכו בשואה. הרב: מה קרה, אז מה יש? רבנים שהלכו בשואה לאן הלכו? לגן עדן מה יש? בסדר אז הלכו מוקדם לגן עדן תקבל משכורת בעשרים וחמש לחודש במקום בשלושים לא נורא לא נורא ש. הלנת שכר מה לא נורא הרב: הפוך הלנת שכר זה אחרי מאמי אם אתה לא יודע בקיבוץ הו, זהו, אז עכשיו אתה צריך לדעת, אבל אתה צריך לדעת אם הקב"ה לקח מישהו יותר מוקדם והוא צדיק זה לא הפסד בשבילו, בוא, גמרת את המבחן? צא מהמבחן לא צריך לחכות עד הסוף, ידעת את התשובות תהיה בריא. אדם שהיה רשע מסכן באמת אבל גם לא מסכן, כי לפי האמת הוא לא מסכן, רשע שלקחו אותו לפני זמנו לטובתו, למה? כי אם יישאר יותר יחטא יותר יקבל עונש יותר, אז עדיף לו שיפטר יותר מוקדם כמו שכתוב בבן סורר ומורה, שאפילו לפני גיל שלוש עשרה מוציאים אותו להורג כדי שמוטב שהוא ימות זכאי ולא חייב. אני שמח ששאלתם אותי שאלות. אני מצטער בעל האולם, יש מצוות גמילות חסדים והוא רוצה ללכת לישון יש לו יום מחר גם כן. ה' יברך את בעל האולם בכל מילי דה מיטב, ויברך את כל הקהל הקדוש הזה בכל טובה וברכה, ויצליחו בכל מעשה ידיהם אמן כן יהי רצון!