אשדוד - אשדוד - דרשה לתלמידי ישיבות [2007]

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו

ורק המיוחד,

הרי בין הכלא,

ורק המיוחד,

ורק המיוחד הישאר.

ורק המיוחד,

ורק המיוחד שעיב לבין אחרות לוודא,

רק המיוחד...

חברות וחברי הכנסת

אלטשטיין

אלא אמרו בכם מכל העמים, חשד השם בכם ויבחר בכם, כי אתם ממעט מכל העמים.

עם ישראל השתבחו אצל הקדוש ברוך הוא כעד שאינם מרבים את עצמם, אלא ממעטים את עצמם.

הענווה זה הדבר המחבב והמדבק ביותר בין הקדוש ברוך הוא לאדם.

תועבת השם כל גבה לב,

גם מי שמתויעה בלבו,

הקדוש ברוך הוא מתעב אותו.

והענווה זה הדבר נכי טוב

להתחבר לקדוש ברוך הוא.

ומי שעניו בדרך כלל הוא מאלה שנאמר עליהם גבש וחלב תחת לשונך.

רבנו בחייא אומר,

לפי שבחוכמת תורתנו הנקייה והזקה דברים נקיים וראויים להסתירם,

לכן נאמר תחת לשונך.

לא כל דבר שבתורה ראוי להישמע ולהמר.

סוד אשר הוא יראה.

וגם הוא מכסה עתיק,

דברים שפיסה עתיק יומית אל תגלם.

זאת אומרת חייב אדם להעניק חלק מן הדברים

ולא להוציא בפה, כמו שאומר משנה,

יהיו לך לבדך ואין לזרים מתחת.

בואו נראה איפה הבחינות האלה מגיעות,

משהו נוגע עלינו.

כתוב בפסוק,

ויתרא השם את הממלכה מידך ויתנה לרעך לדוד.

אמר לו שאול לשמואל,

כד הבט גבנו,

אמרת לרעך טוב ממך.

וכאן אמרת לרעך לדוד.

למה בזמן שאתה היית בעולם האמת אתה אמרת לי לרעך הטוב ממך ועכשיו כשאני מעלה אותך באור אז אתה אומר לי במפורש את שמו של דוד לרעך לדוד.

למה הסתרת ממני שזה דוד?

אתה אמרת לרעך הטוב ממך.

אמר שמואל לשאול.

שמואל הנביא שעלה באור אומר לשאול.

כדמנה גבכון אבנה בעלמא דשפל.

כיוון שהייתי מהעולם שלכם שם למטה,

הייתי מעולם השקר.

ואמרנה לך מילים דשפל ואמרתי לך דברים של שקר.

לא שקר ממש.

מילים דשפל.

למה דלחל נא ממך דלמא תקטלני.

אחת ימואלך שמא תארגני.

מרמנה כאן בעלמא דקשוט לא תשמע ממני אלא מילי דקשוט.

כיוון שאני נמצא עכשיו בעולם האמת לא תשמע ממני אלא רק דברי אמת.

זאת אומרת רואים שיש דברים שצריך להסתירם שנמצאים בעולם הזה.

ולא לגלותם.

כן היה דוד המלח כשהיה מתפלל תפילה לעניח יעטוף ולפני השם ישפוך שיחות.

היה עוטף את כל הדברים שבעצם רוצה להגיד ואומר אותם רק לפני השם.

אבל לא היה אומר דברים שאחרים צריכים לדעת.

מישהו בעל מוסר יש לו חוק, כך אומר רמנה מאירי.

מה החוק?

הפסוק אומר, לב יודע מרת נפשו ושמחתו לא התערב זל.

החוק של בעל המוסר הוא שליבו לבד יודע מרירות נפשו ומשתדל להעלימו כל עוד שיוכל.

אף על פי שמישהו יש לו בעיה או צרה,

אם הוא מסיח אותה לאחרים אז זה עוזר לו לפרוק את המטען השלילי שיש לו.

אבל כל דבר שבעל מוסר יכול לשמור,

אפילו שהוא מריר על דברים שקורים לו,

כל מה שהוא יכול לשמור הוא משתדל להעליב.

וגם בשמחתו לא התערב זל.

זאת אומרת, גם אם יש לו שמחה,

הוא לא קופץ ישר והוא מפרסם את השמחה בעלמה.

לדוגמה,

אצל אומות העולם, אם מישהו מקבל פרס,

אז בדרך כלל הוא קופץ ומשתולל משמחה.

אם הוא מקבל גביע,

מלגה,

מפרסם אותה לאחרים.

אבל איך יעלה על הדעת?

שאול המלך הלך לחפש את האתונות של דודו,

ומצב לא רע,

פוגש אותו שמואל הנביא ומושך אותו למלך.

אז שאול המלך נמשך למלך,

והוא לא גילה אפילו לדודו שהוא נמשך למלך.

ויש דבר יותר גדול מזה.

אדם זכה בתפקיד, זכה במשרה,

זכה בפרס גדול.

אדם זכה להיות מלך על כל ישראל, לא אומר את זה אפילו לדודו,

אלא זה בעל מוסר.

מצניע ומסתיר את הדברים ולא מספר.

דוד המלך היכר

ארי ודוד.

הוא לא עשה מזה פרסום גדול.

מה הוא כן עשה?

אותו סג של ניצן על ידי רשוקת הארי בעדו,

שחט אותו, לקח את המעין שלו,

ושם את המעין עליו לזכור את הנס שהוא עשה לו הקדוש ברוך הוא כל הזמן.

לזכור את הנס.

שמשון הגיבות שיסע את הארי,

ולא גילה אפילו לאביו ואמו שבדרך הוא נתקל בארי,

והוא הרג אותו.

היום אחד מרים קצת משקולת, תראו מה שווי.

אחד יודע מרים את הרגל קצת יותר גבוה, וואי וואי, כל המסירים לרום.

אחד יודע לעלות לטוענים בשירה,

וואווו, מה שהוא עושה מרעיש לשמינים.

ושמשון הגיבור לא מודיע אפילו להבין נעימות.

ויאמר אליהו לאלישע,

שאל מה עשה לך בטרם אלנקע ממך.

אליהו עומד עליו בשערי השמימה ואומר לתלמיד שלו ממובהק, אלישע נמין.

שאל מה אומר אלישע, אל תלמיד מאוד צנוע,

יוצק מים על ידו.

אמר לו, ויאמר אלישע, מיהי נפי שניים ברוחך אליי.

אני רוצה רק לראות פעמיים...

אליהו הנביא, איזה הכבוד בבקשה אצלנו.

אומר לו אליהו,

הקשידה לשאול,

איך אתה רוצה שאני אתן לך מה שאין בי?

כפול.

מה סבל לנשאר כשבקש משתיים? מה, הוא לא יודע שאם יש לאחד מאה אחוז, הוא לא יכול לתת מאתיים, יש לו עד מאה אחוז.

אלא ידע,

אפשר לשאול שאליהו הנביא הצניע את מעשיו ואת מעלותיו ואת דרגותיו, ומה שהוא יודע זה אפילו, לא חצי.

הוא ידע שכעת, כשהוא מסתלק מעולם השקר ועוזב אותו ואין לו את החשש של הנאת הכבוד מידיעת מעלתו וזבויותיו,

ברגע זה הוא יכול להעניק את כל מה שיש בו, פי שניים.

ואכן זוכה אלישה לפי שניים מאליהו הנביא.

אז רואים מפה שגדולים וצדיקים מאנשי מוסר מצניעים כמה שיותר מעשיהם.

כמובן שאם יש דברים שיש בהם לתועלת,

אז הם אומרים בלית ברירה, אבל אם אין תועלת,

הם לא יאמרו אותה.

אנחנו מגלים אותם רק אחרי 120 שנה.

אבל בואו תראו איך כעס הקדוש ברוך הוא כשמגלים דברים שהקדוש ברוך הוא לא חושב שצריך לגלות.

חזקיה המלך נטרפה מחולי, הוא היה הראשון שנטרפה מחולי.

עד יעקב אבינו לא היה חולי בכלל.

אדם היה הולך בשוק, מתעטש ומת.

יעקב ביקש חולי בשביל שהוא יוכל לצוות לביתו דרך בעבודת השם, עוד כלי לעבודת השם,

שאדם יהיה חולה. כשאדם חולה הוא מרגיש נטרו לו ימים ספורים, יצווה לביתו.

והחולה הראשון הוא יעקב אבינו.

הראשון שמתרפא מחוליו זה היה חזקיה המלך, כי הוא ביקש עוד כלי לעבודת השם,

שאדם אחרי שהחולה יעשה תשובה ויוכל להתרפות עוד פעם.

והנה,

זכה חזקיה המלך לרפואה למרות שבא אליו ישעיה הנביא ואמר לו כי מת אתה ולא תחיה, מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא.

נעשה לו נס,

הוסיפו לו 15 שנה לחייו,

והיום התארך מעשר שעות עד שנבוכדנצר ישתומם.

איך קרה דבר כזה בעולם?

הוא שולח שרים מבבל אליו וחזקיה המלך עושה טעות.

מי זה חזקיה המלך, אתם יודעים?

חזקיה המלך היה מלך צדיק שהיה ראוי להיות משיח.

חזקיה המלך, תוך שלוש שנים, גרם שכל ישראל ידעו את כל התורה.

חזקיה המלך לא היה שייך לדור הזה.

בדור הזה אומרים בלי כפייה דתית.

חזקיה המלך היה עם כפייה דתית.

הוא נעץ חלק בבית המדרש ואמר, מי שלא ייכנס, יידקר בחלק.

תוך שלוש שנים, כולם לראות את התורה.

הוא אמר להקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

סנחריב עומד בחוץ.

עם כל צבאות העולם הוא רוצה לכבוש את ירושלים.

אני אין נכה יצור,

אני אין לי סוסי,

אני אין לי לוחמות.

אני עשיתי את החלק שלי, אתה תעשה את החלק שלך.

אתה אמרת בתורה, אם בחוקותי תלכו ושכבתם ואין מחריד וחרם לא תעבור בארציכם?

אני קיימתי את החלק הראשון, אם בחוקותי תלכו. כולם הולכים בחוקותיך.

עכשיו תקיים את החלק שלך.

הקב' ברוך הוא באותו לילה שואל את המלאך גבריאל, לאן אתה הולך?

אמר לו, אני הולך מחר לברך את האילנות.

אמר לו על הדרך, פשוט מגגלך על מחנה סנחריב.

באותו לילה הרג מלאך השם והיכה במחנה סנחריב 370 מיליון איש.

בפסוק כתוב, 185,000, הגמרא אומרת, ראשי גייסות.

כל גיס אלפיים איש.

איזה כמות אדירה, 370 מיליון.

אלא כל צבא, כשהיה יוצא למלחמה סנחריב, כבש את כל העולם.

כל צבא שיצא ולחם עם צבא אחר,

כבש אותו. הצבא הנכבש היה מצטרף לצבא הכובש. וממשיכים הלאה, שועטים קדימה,

לכבוש עוד ארצות מדיניות.

ככה הגיעו כל צבאות עולם לפתח ירושלים.

חזקיה, בליל הסדר, מרים ארבע כוסות של חירות.

מסיום אומר תהלל ומלאך ה' עושה את העבודה. אם זה היה בימינו, היו אומרים, זה וירוס טורף.

מיליונים מתים ברגע אחד.

הוא אמר לדת עשית שלך, ריבונו של עולם,

הליל שלי עשיתי יותר מזה, אין לי מה לעשות.

אבל הקדוש ברוך הוא כעס עליו, למה?

משום שהוא שלח,

הוא פתח את כל האוצרות של מלכי יהודה ושל בית המקדש ושל קודש קודשים, והראה להם לסרב בבל את הלוחות,

ואמר, בזה אנחנו יוצאים למלחמה ונוצחים.

הקדוש ברוך הוא כעס עליו מאוד,

למה גילה את הסתרים האלה שאינם ראויים להם?

דברים שנמצאים בקודש הקודשים,

אבל אלה ערבים, אלה ישראלים ואלה שבאו.

אמנם מתכוון חזקי המלך לקדש שם שמיים,

להראות שיכולים לנצח במלחמה בלי לוויינים,

בלי אינטרנט,

בלי טנקים, בלי מטוסים, בלי כלום, עם שברי רוחות. אתה רואה, עם זה אנחנו נצחים.

עם התורה הקדושה אנחנו נצחים. הכוח שלנו זה רק התורה.

עצם זה ששמעו את התורה וקיימו את המצוות,

זה אין ניצחון. מלאך יורם ונלחם?

הקדוש ברוך הוא לא רצה שיעשה את זה.

מה היה העונש שלו?

חייך יעלו ויקחו את אשר בביתך ואת אשר עצרו אבותיך בבלה ותחת הלוחות,

בגלל שראית את הלוחות,

ייקחו מבניך סריסים,

אלו הם חנניה,

מישאל ועזריאל שהיו סריסים למלך ולא הולידו בנים.

זה היה העונש שקיבל עסקיה עד שלא הצניע והסתיר את מה שהיה ראוי אצל הקדוש ברוך הוא.

אין הברכה מצויה אליו דבר הסנוי מן העין,

ולכן יש דברים שצריך להצניע אותם.

זו הייתה טעות גדולה מאוד, מה שהוא עשה,

ולכן דברי תורה שנמשלו לירך,

מה ירך בספר?

דברי תורה בספר.

מה זה קידוש השם?

אז איך עושים קידוש השם?

הוא רצה לעשות קידוש השם, ואיך עושים קידוש השם?

אומר הרמב״ם,

זיכרונו לממלכה, כל הפורש מעמרה או עושה מצווה,

לא מפני דבר בעולם,

לא פחד ולא יראה ולא מבקש כבוד,

אלא מפני הבורא יתברך,

כמניעת יוסף הצדיק עצמו מאשת ריבו,

הרי זה מקדש את השם.

ולפלאות אנחנו יודעים שקידוש השם,

לכאורה זה בפרהסיה,

אנחנו מבינים שאנשים ששמים ציציות בהרצאות זה קידוש השם, אנשים שחוזרים בתשובה זה קידוש השם, לגזול קורקור זה קידוש השם,

והרמב״ם אומר שיש קידוש השם שאף אחד לא חשב עליו.

מה זה קידוש השם?

אדם שנמנע מעמרה או עושה מצווה ללא שום חשבונות,

לא מחמת יראה ופחד ולא מצד כבוד,

אלא עושה את זה מפני הבורא יתברך, זה הכול.

לבד, ובבית לבד, אף אחד ברא אותו.

כמו מליאת יוסף הצדיק מאשת ריבו,

בחור צעיר,

בן 17,

יפה תואר, נמצא במצרים בלי אבא, בלי אימא,

אחים שניסו להרוג אותו, ששפטו אותו שלא קדים לפי האמת,

מובל ונמכר למצרים בביזיון,

מגיע לשם,

נמצא בבית פוטיפן,

יש לו פיתויים עצומים,

יש לו לכאורה כל התצדקה להיענות.

במשך שנה תמימה, אף אחד לא יודע, אף אחד לא רואה.

הוא היה יכול לעשות מה שהוא רוצה, לכאורה.

והוא נמנע מעבירה.

אומר הרמב״ם, הדוגמה הכי קלאסית לקידוש ה' זה יוסף הצדיק.

אף אחד לא יודע מזה.

זה קידוש ה'.

קידוש ה' זה לאו דווקא בפרסיה. יש עוד מענה, קידוש ה' בפרסיה, אבל קידוש ה'

זה כשאדם עושה את מה שצריך,

או נמנע ממה שאסור ללא שום חשבון. ועוד אומר הרמב״ם,

אם יעשה אדם מצווה ולא יערב עימה כוונה בלבד,

הכוונות, אלא אהבת השם מתעלם מעבודתו לבד, הנה קידש את השם ברבים.

אדם שעושה מצווה ולא מערב את הכוונה,

זה קידוש השם ברבים, אם זה רק לשם לבדו.

עכשיו בואו נעשה מבחן וטסט,

איפה אנחנו נמצאים בתוך כל מה שאנחנו מדברים.

שמאי אומר עשה תורתך כבר,

הבחורים שיושבים כאן עושים תורתם כבר, אתם לא עומדים בשום מלאכה, אתם לומדים תורה, בני תורה, בני ישיבות,

קודש חודשים.

אומר אלמב״ם, הרי זה קודש חודשים ומסוף הקודש מתביאו בשם, הרי זה קודש חודשים

ומשבט ימי.

בעבוד ברבינתן כתוב,

כל העושה תורתו עיקר וממלאכתו צפלה,

עושים אותו עיקר לעולם הבא.

אתם רוצים להיות עיקר בעולם הבא?

כתוב איך עושים את זה.

שמאי אומר, כל העושה תורתו עיקר וממלאכתו צפלה,

עושים אותו עיקר לעולם הבא.

וכל העושה תורתו צפלה ומלאכתו עיקר,

עושים אותו תפלה לעולם הבא.

אף על פי שלא עשה עבירה.

ולא עושה התורה עיקר.

אפילו אם היה ראוי להיות בגן עדן,

טפל יהיה שמה.

אם אדם אפילו לא עשה עבירות, היה צדיק,

אבל לא עשה את התורה עיקר,

אפילו אם הוא ראוי להיות בגן עדן, יהיה טפל שמה.

מה זה אומר?

אדם עוסק בתורה במידה כל כך גדולה שהוא זוכה לגן עדן.

בעמלו של האיש הזה לא נמצא בו שום פגם כשהוא נכנס לגן עדן.

ברור הדבר שהוא לא חיסר כלל במידת האפשרות לעמוד בתורה והוא לא יתבטל ולא נח.

לא יתבטל ולא נח.

שאם הוא יתבטל ונח,

אז הרי זה כבר נכנס לגדל אחר שהקדוש ברוך הוא בוכה עליו כל היום,

מי שיש לו אפשרות ללמוד, באינו לומד.

אבל זה תורה תקווה.

אף על פי כן אמרו חכמים בסבלון המלכה,

האיש הזה טפל יהיה בגן עדן, מפני שאין התורה עיקר אלא טפל.

מה זה אומר?

אדם יכול לעמוד בישיבה כל ימיו, לעמוד בישיבה לכולל,

לשבת כל היום, הוא בכלל לא עושה שום מלאכה,

ואומרים לו, אם התורה אצלו זה לא עיקר,

הוא יהיה טפל בעולם הבא.

אז מה הוא עושה שם?

מה הוא עושה בתוך הישיבה? מה הוא עושה בכולל?

לומדים את זה מפסוק. נאמר בתורה, את השם אלוקיך עתירה ואותו תעבוד.

אומר הרמב״ן,

וראיתי בתנחומה, באותו תעבוד,

שתהא מפנה עצמך לתורה ולמצוות ולא יהיה לך עבודה אחרת,

לא עבודה אינסטלטור או נגב.

שום עבודה בעולם לא תהיה אחרת חוץ מתורה ומצוות. שום דבר, שום דבר, שום דבר.

ויהיה פירוש באותו תעבוד לדעתיו,

שתהיה לו בכל ובכל עת כעבד הקנוי המשרת לפני אדוניו תמיד.

אתם לא מכירים כל כך את המושג עבד,

אבל עבד, יש היום 28 מיליון עבדים,

היום, 28 מיליון עבדים שנמכרו או נלקחו בכוח והם עבדים.

מה זה עבדים? שהאדון אומר להם מה לעשות, ואם הם לא עושים הוא יכול להלקות אותם,

ואם הם בורחים הוא גם הורג אותם.

עבדים, ממש פשוטו כמשמעו, אין להם חירות לכלום.

כלום.

אין שעון, אין שעות, אין זמן, אין כלום.

אין תנאים סוציאליים, אין שום דבר. עבד.

כמו שאדם רוצה לרחוב על בהמה,

אז הוא לא שואל אותם מתי,

ואין הזמנים של מנוחה בצהריים משתיים עד ארבע, ואסור להפריע לה אחרי אצלה בלילה.

אותו דבר. הוא יכול לעלות על הבהמה, לרכב עליה, לאן שהוא רוצה, וכמה שהוא רוצה, ובאיזה מהירות שהוא רוצה, ככה הוא עושה.

זה עבד.

היהודי צריך להיות כעבד הקנוי לאדון.

שעושה מלאכת ריבו עיקר לצורכי עצמו ערעי,

עד שיבוא מזה מה שאמרו בכל מעשיך יהיו לשם שמיים, שאפילו צורכי גופו לשם עבודת השם יהיו.

יאכל, יישן, יעשה צלחה ותקן,

יעשה לשם עבודת השם, לקיום גופו,

ויתקבל בכל צורכי הגוף למקרא, אהללה השם לחיי.

איזה קידוש השם יכול לצאת מהקפר הזה.

אהללה השם בחיי. על כל בעיטה בכדור, אהללה השם בחיי. בום, יותר בעיטה בכדור.

אתם יודעים לעשות דבר כזה,

לעמוד על זה.

הרמב״ן מעמיק לבאר לנו דבריין תנחומה שאין זה כפשוטו.

מי שאין לו עבודה אחרת זולתים תורה ומצוות, הוא מקיים את התורה והוא מקיים באותו תעמוד.

אלא שיש כוונה עמוקה, שלא תהיה לאדם בכל ענייני חייו שום עבודת עצמו אלא רק עבודת השם.

כי העבד הקנוי המשרת לפני אדונם תמיד שצורכי עצמו אינם מתקיימים לפניו כלל.

שהרי עבד הוא ועבד אין לו עצמיות.

כך יהיה האדם בעבודת הבורא מלאכת ריבו עיקר וצורכי עצמו ערעי וכל צורכי גופו אכילה שינה וכל של הצלחה רק לעבוד את השם.

זאת אומרת כשאנחנו אומרים את הדברים האלה אין הכוונה רק לעשות תורה ומצוות לשמה.

זה לא מושג של לעשות לשמה.

כשאנחנו עושים מצוות או כשאנחנו עושים מצה אנחנו צריכים לעשות מצה לשמה.

נותנים את הגט לשמו אבל זה אין בו שום שינוי בגט עצמו ואין שום שינוי במצה עצמה אלא זה חנות של החשב שבאה על ידי הלשמה.

אבל הלשמה שמדברים פה באותו תאוון פירושו של דבר זה שהאדם יהיה איש אחר לגמרי.

אתם יודעים אצלנו יש מושג בזה

לא בא לי כן בא לי אפילו אם לא אומרים את זה בפה אבל זה צף אצלנו יש דברים שמתאים לי יותר לא מתאים לי השעה הזאת נוחה לי או לא נוחה לי כדאי לי או לא כדאי לי זה יותר מעניין אותי זה פחות מעניין אותי אצל העבד אין דבר כזה ואותו דעמות שאומר הרמב״ן שהתורה מבארת על פי התנחומה פירושו של דבר אין לך צד עצמי שלך אתה בטל ומבוטל אצל הקדוש ברוך הוא

ומה נפקא מינא בשבילך מה שהשם דורש ממך

זאת אומרת זאת המדרגה והמעלה האמיתית שצריך להגיע בן אדם בשביל שלא להיות טפל בעולם הבא ואפילו במדינות האלה אתה יכול ללמוד כל ימי חייך תורה אתה יכול להתעסק בשום מלאכה ותגיע לעולם הבאת וזה יהיה טפל למה? כי עכשיו את העניינים של עצמך יותר ממה שעכשיו את העניינים

של עבודת השם

אדם יבחן את עצמו איך הוא ניגש ללימוד התורה ואיך הוא ניגש לעסק שהוא רואה

יש אנשים דוגמה שאצלם אוכל זה עניין חשוב, הם לא אוכלים סתם

הם מכינים את זה, מסדרים את זה, חשוב להם איפה יהיה הפטרוזידיה בדיוק

איך זה עם הרוח על הצלחת

הפיתה תהיה חמה או לא תהיה חמה?

יש כאלה שצריכים גם מזלג, צריכים שקין שסודר גם לפני כן יש כל מיניים יש אנשים שאצלם זה מתבטא חשיבות בבגדים או הוא צריך להיות לבוש, מהודר, חגורה, תלוי איזה אבזל, זה לא סתם חגורה באיזה מותג יש לחגורה הוא צריך חולצה, איזה חולצה?

כובע, עם שני סמלים בצהוב או עם סמל אחד?

כמו סנית או חשוב לו, איזה חליבה, עם פסים, בלי פסים,

עם כיסים, שלוש כפתונים, כמה?

פנסים במכנסיים, בלי,

מדקדק במצוות, מדקדק במצוות,

זה קור צ'אבס, קור צ'אבס.

כמו לדיירא, כמו לדיירא,

זאת אומרת, הוא דואג שלא יהיה ערבר בבגדו.

ואיך הוא יהיה תזיז חכם אם יהיה ערבר בבגדו?

אתה רואה, בפרט שיש לך חולצה ממותק חשוב.

יש כאלה שהולכים כמו לוח מודעות, כתוב להם על הקו קסטרו.

אתה מפלגל,

אתה אומר, מודים אנחנו לך, קסטרו לפניך.

יש כאלה שלא מורידים בכלל את הסמל של החברה מהחליפה,

חושבים שזה חיוב.

תלוי מה הוא מדקדק.

יש אחת מדקדק בחיצוניות, אבל לא מדקדק בפנימיות.

זה יהיה תפל, אומר הרמב״ן, יהיה תפל בגן עידן. אפילו הוא לא יעשה שום עמירה,

הוא ילמד רק תורה.

אם זה החשוב בעיקר אצלו, הוא תפל לגן עידן. הוא יהיה בגן עידן, אבל תפל.

יש אנשים בשורות הראשונות, ויש כאלה בסוף שמה בפינה ליד המטבח. בגן עידן אבל, בגן עידן.

לא.

זאת אומרת,

זה תלוי עד כמה בן אדן מוכן להשפיע בשביל להיות עבד השם. הקדוש ברוך הוא אמר, כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם. בשביל מה הוצאתי אתכם ממצרים?

הייתם עבדים למלך, לפרעה.

הייתם עבדים לפרעה. ואני הוצאתי אתכם ממצרים להיות לכם לאלוקים.

ואמרתי לכם, כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם.

אני לא מדבר על משהו אחר, עבדים אומר הקדוש ברוך הוא.

אז הוצאתי אותך, תארו לכם בן אדם יושב מאסר העולם, עד יומו האחרון בבית האסורים.

בא אחד ומוכן לשחרר אותו ואומר לו, אבל בתנאי אחד,

אני מוציא אותך מכאן ואתה תהיה העבד שלי.

אתה תסתובב כמוני, בכל מקום.

תוכל לנוח, לישון מסודר, לא בחדר צפוף, לא חמישה-שישה אנשים,

יהיה לך הכל הכל הכל הכל הכל.

אבל מה שאני אומר, אתה מקיים. לא רק מה שאני אומר,

מה שאני רוצה אתה עושה כאן. אתה לא צריך לחכות עד שאני אומן,

אתה צריך כבר לזהות מה אני רוצה ולעשות.

על זה משתלם לי להוציא אותך.

יש מישהו שלא יקפוץ על זה?

הרי זו חירות שאין כמוה.

להיות בתא סגור, מלוכלך ומטונף עם אנשים מהסוג הלא הכי טוב ולישון שם עד היום האחרון זה עונש על כדוגמתו.

רק לצאת לחצר זה חופש בבית-סוהר.

הקב'-הוא אומר, אני מוציא אתכם מבית הסורים, אבל אתם עבדי. עכשיו, איזה עבדים?

איזה עבדים?

וכשאני נותן לכם תורה שאיתה אתם יכולים לשלוט על העולם ויכולים לזכות לחיי העולם הבא. נותן לכם תורה שתכבד אתכם בעיני הבריות כולם ותהיו סגולה ותהיו הבנים שלי והכי קרובים לי,

והמדלגה הכי גבוהה שתוכל לקרוא לכם זה יהיה עבדי.

בכל ביתי נעמדנו.

משה עבדי.

עבדי זה המדלגה הכי גבוהה. עבן, פירושו של נעמד, אין לו ישות עצמית שלו חוץ ממה שאדונו מרקש ממנו.

ותשמעו את לשון הקודש של רבינו בחני ברחובת הלבמות.

שער עבודת האלוקים.

לא יהגה כי אם בזכרו,

הקדוש ברוך הוא נותן לך פה,

אל תהגה רק בזכרו של הקדוש ברוך הוא.

ולא יביט כי אם אל דרכיו ולא ישמע כי אם אל דבריו ולא יאכל אלא מה שטרפו.

לא לחשוב אלא בגדלותו ולא ישמח כי אם בעבודתו ולא ירוץ כי אם בשליחותו ולא יעיר אלא במתיקת זכרו ולא ימצא קורת רוח כי אם עימו ולא יכבה כי אם חסדו ולא יכעוס כי אם במשם חייב רצונו לא יעתיק רגל

ולא יניע עפעף אלא אחר הפקת רצון אדוניו בהם.

זה מדהים.

אבל זאת המדרגה שהקדוש ברוך הוא דורש מאיתנו ואיתה זוכים אחרי העולם הבא להיות עיקר ולא תבדר.

כיוון שאמרו לי בדרך, בכניסה,

שרוצים לשאול אותי קצת על כמה דברים שאני עושה, אני אגיד לכם משהו.

יש פסוק של שלמה המלך החכם מכל אדם שאבד לכן נמלה עצל ראה דרכיה בחכם.

המדרש מבין שריבי שמעון בר יוחאי אומר שפעם הלכו ובדקו ומצאו חכמים בכורה של נמלה שהיא חיה שישה חודשים בלבד

ואוכלת כל ימי חייה שעורה וחצי,

שלוש מאות כל חיטה, כמות אדירה של פי מיליונים ממה שהיא צריכה לחייה.

ולמה היא אוספת את כל זאת?

כיוון שהיא אומרת, שמה השם יאריך את ימי.

שמעתם איזה מלך חכם?

מדהים.

שלמה המלך אמר, לכל נמלה עצל.

חכמים שמעו מה אמר שלמה המלך, הלכו,

מתקו ומצאו.

מה מצאו?

שלוש מאות כל.

אז הוא אומר מה חכם.

מה זה מה חכם?

מה אני יכול ללמוד מפה?

מה, לעבוד כל החיים ללא לאות?

ללא הפסקה?

למעלה אין מצב של מנוחה.

ראיתם פעם למעלה נחל?

אין דבר כזה נחל.

כל הזמן בתנועה.

אפשר ללמוד משהו מהגמלה? להיות חכם?

מה אנחנו יכולים ללמוד מהגמלה? נו, מישהו שייתן לי הצעה?

ברוך התוהל אדוני רבינו ומלך העולם שהכל מיום ומיום.

מי יכול לתת לי הצעה?

מה אני יכול ללמוד מהנמלה?

מלחקים ממנה, שלח אותי שכמו המלך לשם, איך אני עושה את זה?

לאסוף יותר ממה שאתה מסוגל. אתה ממש כמו אלי שענן.

מבקש פי שתיים במה שאפשר.

איך אתה יכול ללמוד 24 שעות בהיממה? אתה יכול ללמוד 24 שעות בהיממה? אתה יכול ללמוד 24 שעות בהיממה?

מה זה לנסות? בואו, תדחף לי בתוך 24 שעות יותר מ-24 שעות.

אדם ישאף לי יותר ממה שהוא מסוגל. טוב, בשאיפות זה טוב,

אבל הגמלה אספה, אספה במיליונים בפועל, לא בשאיפה.

היא אספה בפועל ואני צריך להחקים את זה.

אז אני לא אקצר לכם את החופשן,

לכן אני אגיד לכם את הפתרון מהר.

תראו, הגאון מביננה למד 22 שעות, כידוע, ביממה.

והיה ישן חצי שעה לפרגים.

משמיד שלא ישן אפילו כשינת הסוס של תיק נשמכה.

שלא יטעם טעם מותר.

זה הגאון מביננה. כמה היו מסוגלים לישון היום רק שעתיים, חצי שעה, חצי שעה ואלפעם, נדרגים?

אני לא יודע.

וכמה היו מסוגלים לקלוט את העומר הנלמד?

אני גם ארגן.

והוא למד בחדר סגור עם נרות.

הוא לא רוצה לראות את הרחוב. אתם רואים? אנחנו נהנים כשרואים את הרחוב.

אם היה חשוב,

היינו מנסים דיקאון, ואם זה היה מצומצם החדר, עוד יותר גרוע.

והוא סגר הכל ולמד עם נרות.

וככה הוא למד שנים הרבה.

נו, מה עוד אפשר לעשות יותר? מה עוד אפשר לעשות יותר?

הגאון מביננה למצא את כל כוחותיו.

הוא נהיה הגאון מביננה, זה לא סתם. משנייה הוא נהיה, הגאון מבין.

אפשר יותר?

אפשר יותר.

שלמה המלך אומר שאפשר יותר.

ולכן גם על העצר, זה עד רחב,

מה אפשר יותר?

הגאון מביננה השאיר אחריו ספרים.

אז קודם כל הגאון מביננה לומד.

ולומדים מפי אלפים ורבבות של יהודים בכל יום. הרמקום לומד.

לומדים מפי רבבות ואלפים כל יום.

תורתו מעלה אותו בכל רגע בעולמות העליונים. הלכו מחיל אל חיל.

אין לצדיקים מנוחם בעולמות העליונים.

כל פעם הוא מגיע למדרגורים קום קום קום. תעלה עוד קצת.

קום קום קום קום. עוד פעם משולמד עוד משהו. קום קום קום קום. תעלה עוד פעם.

אין מנוחה.

אין מנוחה. טס. גדולים מעשי חייה. כתוב שהוא טס עם קתדרה בעולמות העליונים.

מה שוב אני?

למה? כי זכויות שלו לאין ארוך, לאין שעות.

איך אפשר?

תראו, אם תלמד 24 שעות זה מצוין, נפלא מאוד.

אפשר?

להפוך

דקה לשעה?

אם הייתי ממציא נוסחה שאפשר להפוך דקה לשעה,

כמה היה שווה לשלם לי על הנוסחה הזאת?

נזמר לכם את המשמעות. יש אדם שוכב בבית חולים, אומרים לו נשאר שבוע שתחיה.

שבוע.

אני נכנס לבית חולים, הוא אומר, יש לי תרופה,

אם אתה לוקח אותה, כל דקה

הופכת להיות שעה.

תכפילו אלפים של דקות ושעות, הבן אדם יחיה עוד שנים.

זה שווה הרבה, לא?

אם אני יכול להפוך כל דקה להיממה,

וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי, אם בן אדם יישאר רק שעה לחיות ואני נותן לו עכשיו את זה,

אם אני יכול להפוך דקה לשנה,

חבל על הזמן.

זה הרבה או לא?

הרבה או לא?

הרבה.

אתם יודעים שבכל רגע פה אפשר לקנות עולם הבא? כמה זה עולם הבא? זה נצח, נצח. כמה זה נצח? נצח?

טריליון שנים זה אפילו לא שמיעה בנצח.

ובכל רגע אפשר לקנות נצח, כל רגע.

מה המחיר של עוגה הכי קרה?

תלוסת עוגה.

הכי קרה שאתם מכירים?

עשר דולר? עשרים דולר? מאה דולר?

שתיים וחצי שקל, זה מה שאתה רגיל.

שתיים וחצי שקל.

המכתב בעניין הוא אומר שמחיר של פלוסת עוגה שווה עולם הבא.

אתה משלם על עוגה עולם הבא.

שמעת למה את זה?

וגם שתיים וחצי שקל.

כי בשעה שאתה אוכל את העוגה ונהנה ממנה,

יכולת באותו רגע לקנות עולם הבא.

אז שילמת במטבע של עולם הבא ושל עוגה.

אז מה, לא נאכל עוגות? לא נאכל כלום?

מה שנצטרך לעבוד את הבורא כמו שלמדנו זה עבוד את השם. מה שלא נצטרך, סתם תעמת?

אתה שילמת במטבע הכי יקר שיש בעולם. עולם הבא הפסדת.

הגאון מבינה אומר שכשאתה מגיע לרובה מהאמת עושים לו דין וחשבון.

דין על העבירות וחשבון על הזמן שהוא עשה את העבירה שיכול לעשות מצווה.

דין וחשבון.

אז גם הזמן שמפסידים יש עליו חשבון.

הם עושים מצוות בכפולות כאלה שדיברתי.

וכמה עמים נראה לכם היום?

54. 54. 54.

בשנת 54. בשנת 54. אני היום למעלה מגיל העולם.

אני יותר ממוגן מגיל העולם.

אני עוד מלפני אדם הראשון.

אם הייתי לומד כל יום, 24 שעות כל ימי חיי,

הייתי ממלא פיקס את כל חיי, נכון?

אבל אני הבנתי מה שלמה המלך אמר, לכה למלא עצר ראה את דרכיה בחכם.

מה עשיתי?

שכפלתי את אמן יצחק במיליון, במיליונים.

זה לא אמן יצחק אחת, זה מיליונים.

הפצנו עד היום 14 מיליון קלטות,

דיסקים, וזה חינם.

כל קלטת זה בין שעה ל-90 דקות של דברי תורה.

זאת אומרת, תכפילו עכשיו 14 מיליון כפול שעה וחצי,

לפחות חמישה אנשים שומעים את זה במשך ימי חייהם.

אני יותר מבוגר מגיל העולם.

זאת אומרת, אי אפשר לעשות,

אי אפשר לעשות יותר מהזמן הקצוב, אבל אפשר לשכפל.

אפשר לשכפל.

כמה שאתה משכפל את מה שאתה עושה,

ככה אתה זוכה.

אני לא מדבר עוד על התוצאות של הלימוד של אנשים שומעים או שאנשים חוזרים בתשובה.

אני לא מדבר, אני מדבר רק תורה נטו, נטו.

אתה עומד כבר תורה, אתה יכול להגיד את רואים לי לפני קהל כזה,

כמה שווה זמן תורה אתם יודעים?

זמן תורה כמה שווה אתם יודעים?

אתם יושבים בישיבה ולומדים שעה.

יש כאלה שרוצים שייגמר כבר הסדר.

לא יודע כמה יש אנשים שמחכים שיתחילו,

אבל כמה רוצים שייגמר אני מאמין שיש.

כמה שווה שעה תורה?

עשיתי פעם חשבון.

תשמעו חשבון, לא שמעתם אף פעם.

פעם הייתי בחוץ לארץ רדוי לדבר, אבל אמרו לי, אתה תדבר רק חמש דקות.

חמש דקות.

תדע לך, בבית הכנסת הזה,

אם מדברים יותר מחמש דקות, יש פה כמה גבאים, הם ניגשים לרב, זורקים אותו מהבמה.

אז תיקח מי השמות?

חמש דקות.

שמעתי את זה, אמרתי להם.

אמרתי להם, הגמרא ברשת פאה אומרת בירושלמי,

שדבר אחד מן התורה שקול כנגד כל התורה כולה.

הגאון בווידנא אומר שמילה אחת

של תורה שקולה כנגד כל תריין מצוות.

הזוהר הקדוש אומר שעוד אחת מן התורה שקולה כמצוות תלמוד תורה כנגד כל התורה כולה.

לפי זה, אם אני אומר תוך כדי לימוד תנא דבי אליהו,

קיימתי 11 מצוות של תלמוד תורה.

כמה זה מצווה של תלמוד תורה כנגד כל המצוות כולן, תריין, נכון?

חפץ חיים,

מסתכל במורה שעות, משפיעו ליום שעות,

ועשה חשבון, כשהאדם תוך כדי לימודו אומר 200 מילים.

200 מילים, כל מילה בממוצע ארבע אותיות,

זה 800 מילים.

800 מילים בדקה,

אם אתה שם 800 מילים, זה 800 מצוות של תלמוד תורה,

כפול תריין מצוות יוצא כחצי מיליון מצוות לדקה,

כפול 60 יוצא 30 מיליון מצוות לשעה.

30 מיליון מצוות לשעה של תלמוד תורה בשעה.

אם אתה לומד ואתה שמח בשעה שאתה לומד,

זה עוד מצווה.

מצווה גורם למצווה אומר הברטנורה,

כל העושה מצווה ומתענק בה, עוד מצווה.

אז אם אתה שמח שאתה לומד,

זה 60 מיליון.

ואם אתה לא שמח אתה מצטער, יש לך צער,

יש לך צער, יש לך כאבים, חש בראשך ובצנך ואתה לומד,

אז אם בשמחה פי שתיים, בצער כמה?

פי מאה.

גדולה אחת בצער ממאה שלא בצער.

זאת אומרת 3 מיליארד מצוות,

3 מיליארד מצוות בשעה.

אם אתה לומד בשבת,

זה ביומחון בשבת.

אומר בית השעי, זה פי 1,000. פי 1,000 זה 30 טריליון מצוות.

30 טריליון מצוות בשעה, וכל זה בשבת אם אתה לומד לבד.

...אם אתה לומד עם חברותה כפול שתיים, אם אתה לומד בשיעור כפול השיעור.

כל זה מדובר כשאתה לומד כשכולם לומדים.

אבל אם אתה לומד בשעה שאחרים לא לומדים,

אז אתה נותן שכר כנגד כולו.

הכל זה נאמר כשיש לך צער אחד.

מה זה צער?

עד היכן תחליט ייסורים,

שאם אדם מכניס את היד לחלוק ורוצה להוציא שלוש מטבעות, נוציא שתיים, זה נקרא ייסורים, זה צער.

צריך להכניס עוד פעם, זה נחשב צער, ואם יש לך יותר אז זה כפול היותר, פי 100, פי 100, פי 100. צריך לחשוב מה זכרה של התורה.

אמרתי להם, טוב עברו שלוש דקות,

אמרו לי שאחרי החמש אני צריך לסיים,

אז אני עכשיו רוצה לספר לכם סיפור לפני שאני עולה.

היה אדם שלח מחוץ לארץ לבקש כסף מגבירים,

הוא נהיה לזה גביר אחד והתנחל לו בבית.

הוא היה עם הכתומים.

נכנס לבפנים, ישב לו בבית,

נתן לו צ'ק 36 דולר והוא לא רצה ללכת. אמר לו, אני פחות מחצי מיליון דולר, לא יוצא.

אמר לו, סליחה, אתה לא מתבייש?

תגיד, אתה חושב שאני פה,

יש לי מכונה להכנסת שטרות?

אמר לו, אני פחות מחצי מיליון, לא יוצא.

התחיל מסור מתן, הגיעו ל-72,

150, תסלק מכאן.

אלף דולר, לא זז הבן אדם, חצי מיליון,

לא פחות דולר.

הבן אדם כבר לא יודע, מזמין משטרה,

מה לעשות, אבל הוא רואה שהבן אדם לא יזוז לו מפה.

הוא אומר לו, אתה יודע מה? מאה אלף דולר. הוא אומר לו, תשכח מזה.

פחות מחצי מיליון דולר אני לא זז.

בסוף בסוף, אחרי שעתיים,

הגיעו להסכם, רבע מיליון דולר וגמרנו.

אמר לו, אתה יודע מה? אתה לוחץ עליי, אני מוכן.

לוחצים, כותב צ'ק 250 דולר,

אומר לו, יאללה, תעוף.

אומר לו, לא, עכשיו אני לא עף,

עד שאתה תמחן לי.

אני רוצה שאתה תמחן לי. אומר, מה אתה רוצה לי? אתה צריך ללכת לרמיון, תלך מבו, תעזוב אותי.

אומר לו, לא, אתה תמחן לי.

אומר לו, על מה אני צריך למחון לך?

אומר, תשמע, אחרי מאה עשרים שנה,

כשאתה תראה, מה הפסדת, שלא נתת לי עוד רבע מיליון דולר,

אתה לא תמחן לי. לכן רוצה שעכשיו תמחן לי על זה שלא לקחתי ממך עוד רבע מיליון דולר.

אמרתי להם, רבותיי, אחרי שאמרתי את החשבון שעשיתי במשך השלוש דקות,

אני לא יורד מכאן,

רק שתמחלו לי שאני מפסיק לדבר, כי החשבון הוא של מיליונים וטריליונים של מצוות.

ואתם מפסיקים אותי,

ואני רוצה לקבל מחילה.

אמרו לי, מחו לך, מחו לך, מחו לך.

יש כאלה ששומעים דרשות, חושבים את זה רק בשביל להעביר את הזמן. אצלכם לא נימש דצאה, מצוותים ישר.

ככה זה הולך אצלם, יש כאלה חשבון.

אבל זה החשבון.

אדם אומר, שלמה המלך,

עולם השלום יכול לעשות מצוות לאין קץ אם הוא יהיה חכם. טוב, סחר, רע וסחר כסף. יש אנשים שהולכים לעסוק בעסקים, ביזנס, תשים מפה, לשם, משם, לקרוא, והחיים, תשים איתם.

אבל אדם חכם משכפל את עצמו, כותב ספרים.

הפלא יועץ,

אמר בהקדמה שלו שהוא כתב את הספר,

בגלל שהוא רצה להגיע לעולם האמת,

תשאלו אותו מה הוא עשה לרבים.

הרמב״ם, הרמב״ם אומר,

אם צדקת, מה תיתן לו? תהיה צדיק מאות, תגיע לעולם האמת, תשאל אותך שם, טוב, זה לך.

מה נתת לי?

להיות צדיק תחייך.

מה לי?

אומר הרמב״ם, אם אדם מחזיר יהודים בתשובה, מקרב אותם, משפיע על אחרים,

הטענה של מה תיתן לי לא קיימת,

ואצל הקב' ברוך הוא האדם הזה נחשב מאוד.

זאת אומרת, לעולם אל תסתכל רק על מה שאתה עושה בחייו.

עבד אתה צריך להיות.

אם אתה רוצה להיות עיקר ולא תחול בגן עדן, אז תעשה הכול רק למען שמואל בורח ולא לשמע כמו במצב,

לא באמירה בעלמה אלא בשינוי המהות,

ותשכבד את עצמך.

תכתוב ותפיץ את התורה ותעשה כל מה שרק אפשר בשביל לזכות את הרבים.

זה אדם חכם, וזה לומדים מן הנמלה.

וזה אמר שלמה המלך, ורבי שמואל רב יחיא בדק.

ואנחנו משתדלים ליישם את זה בכמה שיותר להפיץ תורה בעולם כולו,

ואתם יכולים לא פחות, אפילו יותר.

כי אתם מכתבים כבר התחלתם ללמוד,

אני התחלתי באיחור.

אז לכם יש עוד מספיק זמן, מספיק זמן לעלות, לעלות ולהתעלות,

ולעלות אחרים אתכם.

שאלות בבקשה.

לפי מה שהרב אדם אומר עכשיו,

איך יש כל כך הרבה אנשים שנמצאים,

כולל חזוניסט, לדוגמה הרבי שפירא,

שיושבים כל הזמן עד היום ולא משכפלים את הזמן.

תראה, הרב שפירא, שיחיין אורך ימים בשנים,

יש לו רווח אחד גדול, אני חושב, מרבים.

אמנם אני לא יודע שהוא כתב ספרים,

אבל הוא אימץ את הרב אמנון יצחק אל חלקו,

וכל עולם התשובה שייך גם לו.

כל אחד שיאמיץ תגיד את זה מספיק.

תראה, יש עוד חכמים כאלה שמוצאו ארגונים,

והארגונים האלה עושים חיים,

והם זוכים על ידי מרש שולחים אותם לשדה, מה שנקרא.

אז גם הרב אליוש, כפי שהוא נהיה גודל, בעצם הוא מוצא שהוא הולך באנשים, זה מספיק?

לא. הוא מורה הוראה לרבי, מעל פי הפסקים, חוץ מזה.

לא, אני לא מדבר רק על מה שאני עושה,

אני דוגמא לעצמי, אתה דוגמא לעצמכם,

אתם לא אוהבים להיות כמוני,

אתם צריכים להיות כאלה שיפיצו תורה, שיכתבו ספרים, שיכנו שומרים.

כשירמיה הנביא אומר מוציא יקר מזולל כפי תהיה, מה זה כפי תהיה? מי שמוציא יקר מזולל, לוקח אדם שהיה זול,

והופך אותו לבן תורה, עוד חוזר בתשובה,

כפי תהיה.

אומר שמא תאמר כפיו של הגאון מווילנא?

לא.

כפיו של הארי הקדוש?

של הרבי יוסף? לא.

כפיו של הרמב״ם?

רשי הקדוש? לא.

כפי הגואמים? רב הייגאון, רב סעדיה גאון, רב רמגאון? לא.

אולי כפי הסמוראים?

האמוראים, התנאים הקדושים?

לא.

הנביאים, ישעיה, יחזקאל? לא.

כפיו של משה רבנו?

אומר לא.

אברהם יצחק ויעקב? גם לא. כפי תהיה כמו הפה של הקדוש ברוך הוא.

מה הפה של הקדוש ברוך הוא? גוזר ומבטל, אף הוא גוזר ומבטל.

עד כה האמנת?

רגע.

אבל לא ראיתי בגמלה ובמציאה שכתוב שם שאם זה לא מצליח זה חילול השם.

אני לא מדבר על ההרצאות של העם, אני מדבר על כביכול הבטחה שאנשים מקבלים,

שאם יצאו כיסוי ראש, יהיה להם בין זכר לדוגמה.

תראה, בוא אני אגיד לך שבסטטיסטיקה שלי, לפי מה שאני יודע, הנה יש פה יהודי שמצלם אותי כבר שנים,

בסטטיסטיקה שלי למעלה מ-80 אחוז נושכו ונרפאו גם מדברים שהם צריכים למות.

הרב מדף התכונן שלא הציגו אותך.

אני אומר לך שבסטטיסטיקה השנית,

עכשיו אם יש חלק שיש להם גזרה שהיא בדם אז אף אחד לא יכול לעשות שום דבר.

גם כש... מה?

איך זה התחיל? רק אחרי... איך זה התחיל? כשאני הלכתי להגיד את מה שאמרתי עם הכיסוי ראש הראשון?

צריך כנראה עשרים וכמה שנה לעבוד את השם יומם ולילה בשביל להרגיש את זה.

מה?

הצבוע רוצה גם לשמור קצת...

הרב אבל עדיין לא הסביר איך הרב בטח אותם אלה שלא הצליחו. זאת אומרת, הרב יודע לטוב אותם אלה שכן... לא צריך לדעת. אבל לא.

אם אני אומר לבן אדם שהוא צריך לדוגמה,

אם אני אומר לבן אדם שהוא צריך לדוגמה

ללמוד שעדיין מטענים דיבור במשך שלושה חודשים ודאי שמה שאני ממליץ לו מוסכם על הכול, לא יגרע מחיינו, נכון? נכון?

אבל תתן לו לדעת שיש עוד כמה דברים שאם היית לומד היית יודע שיש עניין של הכנעה אצל הקדוש ברוך הוא. מי שלמד ללכוד תשובה כמו שצריך יודע שמה שהקדוש ברוך הוא

רוצה בעצם במעשה התשובה זה את ההכנעה.

ואם בן אדם נכנע,

אז פירושו של דבר שעל זה, על הבסיס הזה, הקדוש ברוך הוא יהיה מוכן לתת לו את הישועה והרפואה.

קודם כל צריך להבין דבר אחד,

הקדוש ברוך הוא לא מביא לאדם איסורים אלא בשביל לקרב אותו אצלו.

כמו שאתה נותן עונש לילד על מנת שיעזור מדרכו הרעה.

כאשר יאסר איש את בנו, השם אלוקיך מייסריך, בדיוק אותו דבר.

כי תשר יהב השם יוכיח וכאב את בן יוסף.

אז הקדוש ברוך הוא מביא איסורים בשביל שאדם יתעורר.

אבל בשביל שאדם יתעורר צריך אדם גם מה לעשות.

יש תנאים לתשובה.

עכשיו, מה שקשה לאדם בדרך כלל לעשות בשבילו זה קורבן מההכנעה.

אישה שלא רוצה לכסות את הראש,

והיא כן תחסה בסוף את הראש,

פירושו של דבר שהיא נכנעה לפני הקדוש ברוך הוא.

ובשביל לקבל די ישועה היא הייתה מכונה לכפוף את כובתה לפניו.

אמר הקדוש ברוך הוא לאליהו הנביא,

אחרי שהוא הודיע לו לאחאב הרשע שהוא ימות וכל זרוע אחריו ימות ולא יישאר לו משתין בקיר,

כשהודיע לו את אליהו

התגסה אחאב בשק ואפר וחזר בתשובה מהירה.

אמר הקדוש ברוך הוא לאליהו, הראית כי נכנע אחאב?

מה התפעל הקדוש ברוך הוא לאחאב שהוא נכנע?

אז הוא לא מת,

הוא המשיך לחיות עוד שלוש שנים.

אבל כיוון שהוא לא עושה תשובה אמיתית והיה רק מיראם, מתו כל זרוע אחריו.

אבל אם היה לו עושה תשובה אמיתית,

גם זרוע אחריו היה נשאר.

כי מה רצה הקדוש ברוך הוא? לכפוף אותו לפניו. זו הבנייה.

כי המנשה,

מנשה היה בתוך הדוד וקופץ,

ועבד כל העבודה זרה, והתפלל לכל העבודה זרה וביקש מהם מישועה,

לא נענה.

בסוף הוא נזכר שאבא שלו אמר לו, עזקיה המלך,

אמר לו, בצר נכון צאוך, כל הדברים האלה, וחיית ימים ושבת על ה' אלוקיך, נזכר,

ואמר, אם יש אלוקים בשמיים ששומע אותי אלוקי אמת ויציל אותי,

אני שם בתשובה.

שומע ועושה תנאים לקדוש ברוך הוא, בתוך הדוד.

אם אני הייתי במקום השם, אשאיר אותו שם.

אבל הקדוש ברוך הוא הטיס אותו בתוך הדוד,

והחזיר אותו לירושלים והוא שם בתשובה בסוף ימיו.

זאת אומרת, מה רוצה הקדוש ברוך הוא?

הכרה והכנעה.

אם אלה הגורמים, זה מה שאני משתדל להשית על האנשים,

ואלה שקשה להם,

זה מצליח אצלם הרבה יותר.

אני אתן לך דוגמה.

אישה קריאת שמיים בשוויץ,

משפחה חסידית מאוד מכובדת,

מעגונה למשך חמש שנים.

בעלה חסיד פה מהארץ,

עזב אותה ולא רוצה לתת לה גט.

לא רוצה לתת לה גט.

והוא רוצה מיליון דולר.

מיליון דולר, פחות ממיליון דולר, כשאני את ההון.

נו, היא שואלת אותי, מה עושים?

מה אני צריך להגיד לה מה עושים?

אמרתי לה, תשימי כיסוי ראש על הפה.

איך?

היא אומרת, אני אשכנזיה, אמרתי לה, גם אני.

אמרתי לה, גם אשכנזיות?

לא כולן הולכות עם פאה, יש כאלה הולכות עם כיסוי ראש.

את רוצה להתיר את הקשר של העגינות?

תשימי קשר על הראש.

כמה זמן?

אמרתי לה, את שתתחייני.

אפשר להתחיל בשבת?

אמרתי לה, את רוצה שהוא יתיר אותך רק בשישי שבת?

אז היא הסכימה.

אחרי ארבעה חודשים, אימא שלה מצלצלת אליי לפני שהבת יודעת.

היא אומרת, אבל שלח גט

הוא שליח בית דין אליי לשווייץ.

אנחנו המומים, לא יודעים מה קרה בלי גרוש.

אתה שומע מה אני אומר? מה הבנת?

מי אמר שזה היה נורא?

אתה יודע מה? זה לא קורה.

אתה צודק, זה לא קורה.

אבל אני יכול לתת לך את כאלה מאות מקרים.

בסדר, מה? יש לך איזה מילה רבות, אם יהיו הפוכים בלי זה.

הבנתי.

בוא נגיד שכל מה שאומרים על החפץ חיים גם לא היה. מי אמר שזה הגורם?

מי אמר שזה הגורם?

מי אמר שהחפץ חיים כשברך זה היה בגללו?

זו ברכה של החפץ חיים. אה, זו ברכה של החפץ חיים.

אה, זו ברכה שלך.

אני איש ונזין, אבל אני רוצה להגיד לך דבר אחר.

החפץ חיים לא פיתח לשון הרע בארבע כרפות.

זה גם נכון.

אם החפץ חיים היה היום,

הוא היה יוצא על דברים שאנחנו יוצאים כנגדם עוד יותר חזק.

אמר לך ב-23,000 שקל,

ושארבע כרפות מפרסם חולים ב-30 מיליון שקל?

לא הבנתי.

זה לא מתחיל לאבריכים להתעורר.

בארבע כנחות יש לו עודות, שאתה נאם.

ברכה, ברכה?

איזה ברכה בארבע כרפות?

ברכה שלושה.

ברכה שלושה.

ברכה שלושה.

למה אתם מדברים על ברכה? אני צריך להבין. אני עוד לא האמנתי מה זה ברכה לאסרעילה.

קופון של המדינה, אני אסביר לכם מה היה הקופון של המדינה.

קופון של המדינה קיבל הכשר כביכול שהוא מפרסם רק עסקים שהם לא מחננים שבת.

בקופון של המדינה הביא עסקים שכן מחננים שבת והוא קיבל הכשר.

יצאנו נגד המכשירים ונגד ההכשר,

כיוון שמונים את הציבור ואומרים שיש פה כשר למהדרין,

כולם שומרים שבת.

זה היה הנושא של פופול של המדינה ולא נגד העסק עצמו, מה הוא מוכר או מה הוא עושה. לא עניין אותנו בכלל, מה זה?

עניין אותנו הנקודה על זה, זה אחד.

עכשיו אני רוצה רק שתבינו דבר אחד. יש פה כמה אנשים שלפי מה שאני מבין מדברים על לשון הרע כל הזמן.

כי אני מבין שאתם מתמצאים ויש לכם טענות,

ובוודאי טענתם את הטענות אחת בפני השני בלי לשאול אותי, כמו כשהרקע אתם שואלים אותי,

בוודאי זה לשון הרע דאורייתא.

אני לא יודע אם היה מותר לכם עד עכשיו לדבר עליי.

מה פוחד?

אם אני פוחד מלשון הרע,

מה?

תכף נברר את זה.

אבל בכל מקום, הנקודה היא ככה, כשאדם רוצה להבין,

אני לדוגה, אני לדוגמה,

כשאני נוקט בארבע פרפות,

או אלה שבודקים את הדברים,

וברוב המקרים, ברוב המקרים, אני לא רוצה להגיד לכם לכולם, אבל ברוב המקרים כל הדברים נעשו, וכל המלחמות, מה שאתם קוראים, נעשו על פי דעת תורה,

ועל פי דעת תורה, של מי?

של מי? אם הייתי רוצה הייתי כותב את זה בעיתון.

אבל כיוון,

נו הנה הוא כבר חושד אותי שאני גם מסתתר מאחורי

אמירות שאין שום קשר למציאו. למה אתה עושה תנועת ביטול?

למה אתה עושה תנועת ביטול?

אם אני אשאל את הרב שטיינמן, מי אמר לכבודו דבר ולא אני שהוא אומר לי, אתה חושב שהוא יגיד לי? אני אסביר, אסביר.

הוא לא יגיד. כשאני הולך לרב שלי ושואל אותו משהו,

כשאומרים לו איזה דברים, אז הוא אף פעם לא אומר לי מי אמר לו.

הוא אומר לי רק בשביל ידע אותי,

אתה יודע שאומרים א', ב', ג', ד',

אבל הוא לא עומד לי מי אמר לו, זה אחד.

שתיים, אתה צריך להבין שהרבנים חלקם לא רוצים להיחשף בגלל דברים שיכולים לגרום נזק. אני אתן לך דוגמא.

בעניין של מירס, שיצאנו נגד מירס,

יש לך דוגמא, יש לך דוגמא, אבל אתה צריך להבין,

כשיצאנו בפעם הראשונה

לדוגמא נגד מירס,

אז אני אתן לך דוגמא רקע שבחיים שלך לא היית יכול לדעת אם מדי הייתי אומר לך את זה, ותוכל לברר את זה גם.

למעשה התברר לנו שמירס לא עקום ולא מעוקר,

אלא שבניגוד למה,

בניגוד למה,

שהודיעו במודיע על עמודים שלמים ובעיתונים אחרים,

שזה עקור לפי דרישת הרבנים, ושכל הרבנים בגדולי ישראל הסכימו שזה יהיה רק בתנאי שזה יעקור כמו נעל,

כמו שבנעל אין אינטרנט ואין אס.אם.אס,

כמה זה יהיה.

אז זה היה רק שינוי בהגדרות שכל מי שיודע...

יכול לפרוץ אליהם.

הרב בנימין ווזנר,

מראשי הוועדה של הטלפונים,

בא אליי למשרד וביקש לראות האם זה נכון שניתן לפרוץ למירס,

ובקלות, כמו שנאמר לו.

עשינו לו הקלטת תכלית, הוא ראה את זה.

יש לי טקסטים כתובים שלו בהקלטות, אוכל גם לשמוע את זה,

שהוא שיבח את העבודה שעשינו ואמר שהוא הולך לרב הוסנר, הסבא שלו, ואומר לו לשנות את הדרשה שהוא התכוון לתת בשבת על המרס.

הוא אמר ששיקרו אותה במשך שמונה חודשים, שיביאו להם פלאפון שהוא סגור בלי שום אפשרות לחדור אליו.

למה הם צריכים לתת סבבה? אני יכול להמשיך לדבר? תודה.

ואז היה עניין של הבהרה,

אתה רוצה רק שירות או שאני אדבר לאחרים?

היה עניין של הבהרה,

כשנתבקשו לתת הבהרה לציבור והם נתנו הבהרה.

יש יהודי בשם חיימלנד,

שהוא נתן את ההבהרה.

אמרתי לו שהבהרה עושה יותר גרוע,

כי היא לא מבהירה בדיוק, אבל אם אתה רוצה אני אצטט את זה מילה במילה, כמו שאתה אומר.

וזה היה בהסכמת הרב באוזניהם, והם גם שאלו מספר אבנים בטלפון,

זה מה שקיבלנו,

זה מה שפרסמנו.

אבל כיוון שהיו גורמים,

שאני לא יכול לחשוף בפניכם, מן הסתם שמעתם לשון הרע גם עליהם,

שהיו מקורבים מאוד לכסף של העסקה הגדולה הזאת,

והיו אנשים שהשקיעו 3 מיליון דולר בשביל להתחייב בפני מילס על 10,000 פלאפונים שהם יספקו לציבור.

והיו גורמים כאלה ואחרים שזה היה האינטרס שלהם, והבינו שהעסקה נופלת עכשיו בגלל הדבר הזה.

כל זה אני מדבר אחרי שהרב סילמן אמר לי

שלמעשה הוועדה הדיחה את הפלאפונים הכשרים של הרב סילמן והקבוצה שלו שעסקו בזה לפני כן,

והרב שטיינמן,

כל מי שבא ושאל אותו באותו זמן האם לעבור לפלאפון כשר של מילס, אז הוא אמר, דף גמור, למדת כבר היום?

וככה שלח את כולם אצלו,

והרב קריביץ לא אחז מזה,

ועוד כאלה שהיו קרובים לנושא ולא היו בעניין הזה,

למעט האדמו״ר מגור שהריץ את הנושא עם האנשים שלו,

והיה מביתו של הרב אליושי, אחד מקורב, קוראים לו הרב ביטון,

שהיה מושקע בכסף ויצא מהעסקה לאור הגילוי הזה.

ועוד כאלה מכן הפרטים,

שאתם ודאי לא תוכלו לדעת אותם לעולם משום שאין עניין להגיד את כל הדברים, אבל כיוון ששאלתם פעם אחת אני אתן לכם ללמוד איך בודקים דברים.

אז לאור זאת פרסמנו את מה שפרסמנו,

היו טענות של הרבה מהגדולים שאמרו שזה עניין גדול, כמובן, למנוע את העניין של חגירה לכל מיני מקומות אסורים, דרך טלפונים ומה שנודע שמגיעים כזה,

אבל מתנאי שזה יהיה באמת הרמטי, כי ללכת, אחת מהטענות היו,

ובאי ביתו של הרב אליושי, לדוגמה,

אחד מהדברים היה שזה לגרום נזק כלכלי עצום לאברכים,

על ידי זה שהם הצטרפו להפסיד את העסקאות שלהם בשלוש שנים ולהשיג טלפונים חדשים, שזו הוצאה נכבדת. דבר נוסף זה היה לשנות לא גויים לבעלי העסקים האחרים שצריכים לשנות את כל המספרים שלהם

ואת כל הדפים והמעטפות וכל מה שיש להם בכל מקום באתר,

ועוד כהנה וכהנה חשבונות.

כל זה אם זה לא מעוקר. אם זה מעוקר זה שווה את הכול,

אבל אם זה לא מעוקר,

כמו שהוכחנו שבמשך דקות ספורות ניתן להפוך את זה לחדיר לכול,

ואחד מחברי הוועדה העסקנים, לא הרבנים,

הגיע אלינו עם פלאפון כשר עם חותמת כשר, שכשבדקנו לו את המכשיר היה לו אס.אם.אס,

ועוד כהנה דברים.

אבל מכל מקום הוא אמר כן, שהשאירו להם את האס.אם.אס,

בגלל שהם יוכלו לקבל הודעות ולהעביר הודעות במהירות לגורמים שמייצרו.

אבל הוא שכח דבר אחד, אם אמרת שזה מעוקר, איך לך יש אס.אם.אס?

מה הבעיה באס.אם.אס?

יש בעיה? אין בעיה. שתהיה לך אנטנה כמו שלי בראש, מה יש לי בעיה?

אבל גדולי ישראל אמרו בלי אס.אם.אס ואמרו בלי אינטרנט ובלי שום דבר. זה מה שביקשו גדולי ישראל, על זה הם חתמו.

כשאני שאלתי את גדולי ישראל אם הם הסכימו לכזה,

הם אמרו במפורש לא.

ולכן הרב בן יומי ווזנר אמר שהוא עומד לסבא שלו שיוותר את העסקה ושיוותר את הדרשה.

מכל מקום, אלה שהיו בתוך הכסף התחילו לעשות פרופגנדה הפוכה והשתמשו בעיתונים במודיע המייתן בשביל לצאת נגד,

ואז לא הותירו לנו ברירה אלא לראות את פניהם האמיתיים.

ואז שמנו את הידיעה שלהם והמודיע, מה הם אמרו, שזו הייתה דרישת הרבנים.

והראנו מה הם מפרסמים עכשיו ומה הממצאים, שהעולם ישפוט.

ואז התברר שהם לכן שיקרו.

הייתה להם בעיה כי השקר גלו,

אז הם התחילו להשתמש קצת בכוח, באלימות.

אבל גם זה החבר כי הם לא הצליחו.

והם חשבו שהם יכולים לכופף אותנו כמו שהם כופפים בדרך כלל אנשים שהם רגילים לכופף.

וזה לא עליו.

זו הייתה הפרשה הראשונה, לדוגמה, שהעיתון נזקק לה בעקבות בקשה של הוועדה שהאמינה שהוטעתה על ידי נימס.

יש לי הקלטה של חיים לאון בעצמו,

שהוא אומר שבשעה שהוא מדבר איתי ונותן לי את הטקסט לידיעה של מה שהוא רוצה להגיד שם בעבודה,

שלמעשה באותה שעה יש גם לטלפון ולעוד חברה מעוקר לגמרי.

אבל הוא מנוע מלתן את האפשרות הזאת, כי יש הסכם חתום לחצי שנה.

זאת אומרת,

אם יש הסכם חתום לחצי שנה שהתחייבו למרץ,

לכן הוא לא יכול לתת את האפשרות לפלאפון להיכנס כשהיא יותר טובה ועונה על הדרישות. לא משנה, אני מדבר כרגע על הפרקסטים.

רק שנייה, שנייה.

זאת אומרת, יש פרינציפ,

למה מפרסמים? מה שאתה רואה,

מה שאתה רואה בארבע הכרפות זה השורה האחרונה,

בלי כל הבדיקה לאורך הזמן. אבל גם כתוב בנושא הבארץ, כשאתה רואה את בעניבה ואתה רוצה ממייצר.

הרי. היא כלובשת בעניבה ובחליפה גברית וכל זה, זה דברים שאנשים רואים את זה כדפים של אוטיסטים ולא מסתכלים על זה כ...

אז מה אני אגיד לך עכשיו לגבי העניבה ולגבי החליפה.

לגבי העניבה והחליפה,

הגברת המדוברת הלכה לעיתון הארץ,

הצטלמה שם לעיתון, היא מופיעה בתמונתה עם העניבה הירוקה ועם החליפה ועם התיק הגברי,

בתמונה, בכתבה של שני עמודים בעיתון הארץ החילוני,

כשהיא אומרת שאביה הוא ראש הוועדה של יתן ודרכה אפשר להעביר פרסומים של מותגים באקור,

ובקידום היא בחרה את כל היהדות,

אתם מבינים, בלי שום בעיה, עיקר להביא כסף לעיתון,

ועוד דברים קשים ונוראיים שצנזרנו ולא אמרנו,

שברקע דאגו לשים אותה עם נשים חשופות בתמונה,

ואנחנו לא העברנו את התמונה ולא חדמו.

ושם היא אמרה דברים, לא, לא האמנת, תושפשת מתי? אני אגיד לך, איך תדע שאנחנו אומרים דברים אמיתיים?

הרי אדם יכול להגיד דברים, תקשיב, אדם יכול להגיד דברים ולך תבדוק, מה, אני אשלח אותך לבדוק מעיתון הארץ? אני לא אשלח אותך לבדוק מעיתון הארץ.

אבל את החרפה הזאת פנו אלינו גם אנשים,

בציבור אחר לגמרי, שלא הייתם מאמינים,

שאמרו, אם זה החרדים וזה הליטאים וזה יתר,

אז אנחנו צדיקים.

אתה יודע מי בנו? כיפות סנוגות. אמרו, אם אישה כזאת אומרת דברים כאלה ומתהדרת ואומרת שהיא עושה ככה וחיה ככה ורע ככה וככה וככה, תן לי לדבר, תן לי לדבר.

כדי לבלום דבר כזה, כדי לבלום דבר כזה,

שמכניסים לתוך התרבות החרדית דברים שאף אחד מגדולי ישראל לא רוצה, אף אחד לא רוצה ואף אחד גם אין לו את הכוח לפנוע,

תקשיב טוב,

ואת גודל הטלטול וזעקת השמר אני שומע בגדולים ולא אתה,

ואין להם תקנים לעשות את זה.

אז אנחנו עושים את הדבר הזה,

היינו מעדיפים,

היינו מעדיפים לכתוב דברים יותר...

חיוביים, אבל לא לעשות שאנחנו בינתיים צריכים לגדול גדר בשביל שהדברים לא יהיו יותר גרועים. ניתן לך עוד דוגמא שהיא צורמת גם כן.

אני חושב שפורט יפה כל יום, הוא רואה מה כתוב,

הוא יאמר, או שכתבו על וירף, הוא יודע שהיה אישה והוא לא אומר להם את זה. הוא היה חושב שיש בעיה, הוא היה אומר להם... בוא בוא אני אסביר לך לדוגמא דבר שאתה לא יודע.

אני לא רוצה לדוכות, כי גם נראה לי יותר בדיוק מה הוא עומד על הבעיה.

תשמע, אתה מדבר סתם,

חושב, זה מה שאתה אוהב לחשוב, מה שאתה אוהב להאמין. אבל אני אסביר לך.

הרב נתן זוכובסקי, כשהיה הכנס והסקר שעשוי יפה בשביל להגיד שאנחנו שיכורים ושותים בירות ב-35% עלייה,

בשביל להגיד שאנחנו ציבור צרכני, כדי שבואו נפרסם אצלהם,

אני שלחתי שני אנשים, ביניהם העורך דין שלי לביתו של הרב נתן זוכובסקי שבועיים לפניהם,

אחרי פעילות של אברכים חשובים ביותר,

שמטרתם הייתה למנוע את הכנס הזה בצורה שהוא אמור היה להיות,

ופרסום הסקר שהיה ידוע עליו פירוש, הוא לא סקר בכלל אלא גיבובי ממצאים במשך השנים בכותרות עיתונים,

אז אני שלחתי שניים אליו וביקשתי שיבקש שיימנע הדבר.

אתה יודע מה הוא אמר?

שלכתחילה לא היה צריך לעשות זאת,

אבל בדייבת הם כבר מה ניתן לעשות. אמרתי, מה זה מה ניתן לעשות?

אפשר לבטל את זה או לטחון או לשנות את מה שהולך להיות.

נו נו, נו נו.

מי מנהל את הפרסום?

מי מנהל את הפרסום?

מי מנהל את הפרסום של הכנס הזה? הבת שלו במקרה.

אז הוא לא יכול להגיד לבת שלו,

את לא תעשי כזה דבר,

הוא לא יכול להגיד לך.

מי אמר שאין דברים מהפורמים? זה רק. שתיים, פנינו לרב דולץ',

פנינו לרב דולץ',

שזה אחד האנשים של רב דולץ',

ודיבר איתו אברך חשוב שפועל, הוא שלח לו מכתב והסביר לו הכול,

והרב דולץ' אמר, נו,

אלף דולר, אלף דולר, מה פירוש?

יש פה עניין של כסף כנראה, עניין של כסף.

רגע, אתה יכול לעצור את זה?

לא, לא עושה. רגע.

אז אם ידעת ההנהגה הרוחנית של יתן, לפני שיהיה,

את הדבר האיוב הנורא שיצא מזה, לפני,

והיא החליטה שלא יהיה נאוי אגב לפרסום.

לא.

לא בעיה אתה חושב.

אני אגיד לך, בוא, אני אגיד לך.

כשיצאנו נגד שטראוס,

אני אגיד לך, כשיצאנו נגד שטראוס,

מישהו מהאבנים יצא, אף אחד.

אתה יודע למה לא יצאו?

אני אגיד, אתה יודע למה לא יצאו?

אני אגיד לך למה לא יוצא.

כשניגשתי אני לרבנים,

אז הם אמרו שהם לא יכולים לצאת נגד שטראוס בגלל שזה יתפרש אחר כך שיוצאים נגד הרב לנדאו.

וכיוון שהתפרש שיוצאים נגד הרב לנדאו, הם לא רוצים לעשות את הדבר הזה, הם לא יכולים לעשות את הדבר הזה.

אתה יכול לדבר?

זאת אומרת,

הם לא אמרו שלא צריך לצאת,

אבל הם אמרו שהם לא יכולים לתת מכתב על זה.

הם מסכימים שצריך לבטל, אבל הם לא יכולים לצאת נגד הדבר הזה בכתב.

פנינו לעודרה ועודרה,

זאת התשובה שקיבלנו, כי אחד מחזיק בשעייריס ואחד מחזיק בבדץ ואחד מחזיק בלנדאו.

וכל אחד, אם הוא מחזיק,

שטראוס מאסטר תרגיל, היא העסיקה ככה,

יש שעייריס סלטים,

יש לנדאוס,

הגלידות, ויש בדץ, שאר הדברים.

עכשיו, אם אתה יוצא נגד אחד, שטראוס,

יש בעיה.

שני הבדצים האחרים, מה איתם?

יש להם בעיה. ואם הם יהיו היוצאים במכתב, אז כאילו הם יפנו את זה לאצבע מאשימה כנגד גוף מסוים. זה היה בולטון. תן לי לדבר, רק שנייה. זה לא בולטון, בולטון זה מה אחר כך.

עכשיו, זו הייתה הנקודה, דבר אחד.

דבר שני, כיוון שיצאנו נגד שטראוס וזה תפס,

מה זה תפס?

בתוך חודש, 45% הפסיקו לאכול.

אז בראשותו של דבר, כשהדבר הזה הגיע למצב כזה, שהייתה בעיה.

עכשיו, בואו אני אספר לכם סיפור שלא חלקתם בחיים שלכם,

ותראו איך זה עובד.

שטראוס,

למרות שיצאו נגדם ובולטון נתן להם את הכוח להמשיך ונתן להם את העצות,

שטראוס המשיכו לפרסם תמונות טועמה של הפרסום של הגלידה שלהם, של המילקין, לא של הגלידה.

קיצורו של דבר, בלית ברירה, גם בבני ברק התחילו להיכנס תמונות כאלה,

ניגשנו לרב קנייבסקי.

הרב קנייבסקי בשבת קודש שלח שנייה לרב זיברשטיין ואמר לצאת ולבדוק אם הדברים הם נכונים,

שיגידו תשובה.

ואם הם נכונים,

שיפנה לרב אל יושי.

הרב זיברשטיין במוצאי שבת קודש יצא עם כמה אברכים חשובים וראה את המודעה שאנחנו דיברנו עליה והתרענו לפני ספרנוביץ', תואר המחנה, בדקס, כולם, אמרנו שפלוס מפרסמים תועמה במילקין ומכניסים את זה לבתים שלנו.

הלך וראה את התמונה,

צלצל לביתו של הרב אל יושי והבן שלו היה שם בתוך הבית.

הוא אמר לו לגשת ולהגיד לרב אל יושי את הדברים,

ואני לא רוצה להגיד לכם את המילה הקשה שהוא אמר.

הוא אמר שאם הרב אל יושי ייכנס לכנס שיהיה בבנייני האומן,

שהיה של נורות הדף היומי, סיום מסכת אהובים,

פירושו של דבר שהוא נותן דיבוי למי שנותן חסות, והחסות הזאת היא כמו של שלוש נקודות משהו איום ונורא.

זה מה שהוא אמר את הלשון.

כשהוא גמר לומר את הלשון, הרב אליושי כעס מאוד, ומביתו אמרו לנו שהוא נתן הוראה מיד שמחר בדף הראשי ביתר יהיה נגד שטראפס.

דבר שני,

יהיה שאין חסות,

מורידים את החסות אם לא הוא לא בא, בראש שטיינמן לא בא ואף אחד לא בא,

ודבר נוסף, את כל החובות שהכינו חודש מקודם,

שיקרעו דווקא או יכסו אותו, ורק אם זה ייעשה אז הוא יבוא.

הצליחו להוריד אותו מהעניין של יתד,

ולא פורסם למחרת מיתד משיקולים כאלה ואחרים שתוכלו לפרש ברצונכם. מה זאת אומרת להוריד אותו? לא. אני אומר שיש נגיעות, אבל אנחנו לאורידים אותו. ודאי שיש נגיעות כספיות, אני גם אומר לך, לא יותר ממש. עניין התואפכות של יתד? מי זה? מי? הרב אליושי לא קובע. יש יהודי שקוראים לו לוי,

הוא הבעלים של העיתון והוא קובע.

הרב אליושי לא מממן לו את הכסף של העיתון. הוא יכול לפטר אנשים?

אם הוא מחליט שמישהו מתפטר, הוא מתפטר. בוא, בוא, בוא, אתה בחור צעיר, יש לך עוד אלמות, לאט לאט.

אתה רואה הכול ורוד כמו שאתה רוצה לראות, איפה היה? תראה כמו שאתה רוצה. אני אומר לך, תקשיב מה שאני מדבר.

אני הייתי אצל הרב אליושי, כשאני נכנסתי לרב אליושי בעניין מסוים שהיה,

הכינו אותו מראש להגיד לי דברים מסוימים שהוא לא ידע אותם מקודם, אלא אם כן הכינו אותו בדיוק,

כי הוא לא יודע הרי על מה אני הולך לדבר לכאורה.

והוא אמר לי דברים מסוימים ועניתי על דברים שהוא לא ידע, וכשהוא הבין ככה אז הוא קרא להם ואמר להם,

למה כותבים על הרמב״ם ביתד?

אני מבקש גם, לא יהיה דבר כזה,

כי אתה תשתמש כפלטפורמה לגולטון בשביל לציין נגד המלחמה שאנחנו עשינו על פי גדולים.

ורק עד זה נודע לו בפגישה שאני הייתי,

ולפני כן אולי היה רבות, שמו בפנים דברים אחרים.

אז לכן אתה צריך להאמין שזה לא בדיוק כמו שאתה חושב.

דבר נוסף,

הרב אליושי עמד על דעתו, ואכן הוא לא נכנס עד שנעשה השינוי הזה.

מה יצא?

יצא שהרב אליושי הסכים עם מה שאמרנו וקבע ששטראוס מאוס,

כי הוא לא מוכן להיכנס למקום הזה עד שיסירו את זה.

ומי אמר לו את זה?

הרב סילברשטיין, שנשלח על ידי הרב קניבסקי.

ואם לא היה לי את הקשר הזה של הרב קניבסקי והרב זילברשטיין, שיעידו לו,

אז הייתה לי בעיה, כי לא הייתי יכול להעביר את זה בפנים,

כי יש מי שלא נותן להעביר את מה שלא רוצים שיעבור.

אבל כן היה לי את זה בסיעתא דשמיא,

ולכן זה כן עבר, והתפרסם לכל שאכן הרב אליושי הוא נגד תועבה בדיוק כמוני, הוא יהודי בדיוק כמוני,

שהוא לא רוצה שיהיה תועבה במחנה שלנו.

לא צריך בשטרנזן להיות גדול בישראל.

צריך להיות יהודי עם נפש יהודי שלא רוצה תועבה עושה הכול.

רגע שנייה, אתן עוד דוגמא אחת של...

אני רוצה להגיד קודם קיצוני,

בממדיון,

בממדיון שפרסמת את מה שקורה,

נזדעקנו על ידי רבניות שהיו בפנים, שפתאום גילו להפתעתם שיש עשרות של בחורים שנמצאים בתוך הבריכה ומסתכלים פשוט. בתמונות האלה, אבל סתם רק תמונות בינינו. עד עכשיו שמעת מה אמרתי? יופי.

בתמונות האלה ניתנה המחשה לבחורים שמסתובבים. פרשו של דבר,

אם עד היום היה דבר כזה מעבר בשתיקה, מהיום לא יהיה דבר כזה. הראייה, שהממדיון לא עושה יותר ימים לנשים בכלל, רק לגברים. זאת אומרת, בלמנו את הדבר הנורא הזה שהתחילו להתרגל אליו, ולא רק לו, אלא גם בפארקים אחרים.

פארקים אחרים שבאים בנות ונשים, נמצאים מצילים ואחרים,

ומה, מישהו התיר את זה?

אתה יכול להראות לי איפה זה כתוב שמותג?

אז איך אתה יכול למנוע דבר כזה אם אתה לא עומד את הדבר הזה פעם אחת כמו שצריך?

אתה לא יכול למנוע.

אנחנו לא העלו כלום.

נכון.

אני אסביר.

אני אסביר.

יש תשובה שלו. בואי, שפעם שיש.

כיוון, כיוון, אני אסביר.

כיוון, זה גם בעיה. כיוון, תיכנס.

תיכנס אצל אחד מהגדולים,

תגיד לו אם אתה יכול לשפוח את אחותך לים כשיש מציל.

אם תגיד לך כן, תשלח אותה. תראה לי אחת שיגיד לך שאם יש מציל אפשר ללכת לים.

אלא מה? כי כבר הגיעו על הים. אז אם היא הגיעה לים, אז מה היא תחזור?

זה בעיה של צניעות פירת שמיים, אדוני. ובשביל למנוע את זה צריך לעשות את מה שאנחנו עושים, וזה מון יחותה.

אז לכן כתבנו בצורה מכובדת, ובתמונות כבר הסברנו, בתמונות הסברנו, למה אחותך הייתה שם?

אבל אם אחותי הייתה שם,

אני הייתי עושה יותר גרוע מזה,

חילושו של דבר,

בשביל למלום את הדבר הזה ולהציל. הפוך, זה פריצות לי עוד שעה. נכון, אפשר להגיד גם לכתוב. איך אפשר? בוא נגמר. אנשים לא... עד היום היו דברים כאלה,

לא היו, היו.

כל שנה היום? כל שנה היום. למה אף אחד לא מנע?

כי כולם חשבו כמוך.

אבל אתה תראה. אז למה אתה רוצה שידי תמונות?

אני אסביר, כי לא צריך לראות הבנות. למה פתאום לראות הבנות?

כל העניין זה לראות שיש פה גברים שאין מקומם כאן ואין להם שום דבר מה לעשות.

זאת אומרת, אם יושבים אנשים, הם מסתכלים לתוך הבריכה,

זה לא אדם שאתה יכול להגיד שהוא רצה,

אפילו שהיה את הגדר הזה בבריכה,

כן, שהוא מתעסק או הוא מנחתור,

זה לא דוקטור.

זה מדובר על אדם מופקר,

אנשים מופטרים שיושבים שם ושוזפים את העיניים במה שעשו.

מאוד גס, אתה צודק.

יכול להיות שמאוד גס לנפש העתינה שלך,

אבל המאוד גס הזה יציל הרבה אנשים.

אני מציע לך לקרוא ספרי מוסר,

ואני אראה לך שהן שונות שיש שם במושגים שלך הרבה יותר גסים.

אני אראה לך על שונות בגמרא הרבה יותר גסים,

אבל מה המטרה?

מה המטרה?

למנוח ולהציל. זה העובדה שאין היום,

עובדה שאין היום, עובדה, עובדה שאין היום דבר כזה. דבר שני, לכתוב שילכו בחולים שמסתכלים,

זה לא מילה גסה, זה סטורציה גסה. אולי יותר גרועה, אולי הציבור החרדי.

לא הבנתי עכשיו מה זה אומר. מה הציבור החרדי? לא הבנתי. העובדה כתובה, הציבור החרדי, נכון? חרדי ובעלי תשובה ודתי, כן.

התמונות מיועדות לאלה שצריכים לדעת, האימהות, ההורים שהילדות שלהם נשלחו על ידן ושמחו שאכן הן נמצאות בידיים טובות ואכן אין שום חשש.

מהיום האימהות ידעו שבלי ליווי צמוד או בלי אזהרה מפורשת או בלי זה, לא ישלחו יותר.

אימא שלך חשבה שהבת שלה הולכת לממדיות, זה קשה.

מה התברר לה פתאום?

מה פתאום? שומו שמיים.

מה היא עשתה בבית האגה?

היא אמרה לה,

לעולם לא תלכי יותר בלי שיהיה ברור מראש שאין דבר כזה.

הצלנו את הבנות האלה?

אז אתה נפקעת במילה שכתוב שמסתכלים. נו, אני לוקח את זה עליי, אין בעיה. בגלל שאתה לא, ואת ההצלה גם כן אני לוקחתי.

בקשר לנושא של שטראוס, מה שאני דיברתי קודם,

לפי כמה שזה נכון, באותו ארבע כנפות עצמו התפרסם שהרב היה צריך לעשות איזה 20,000 דולר כדי להבטיח שהנושא של שטראוס תהיה ראומה.

לפי מה שדיברו פה מקודם זה נורא מגוחך.

לא, לא נאמר ככה. אני אמרתי

לרב, מי זה היה? הרב שמה?

הרב שקט את מעורות הדף היומי, הרב קובנסקי. הרב קובנסקי. אני דיברתי איתו

ואמרתי לו, תשמע, אם יש לך הפסד כספי שאתה אומר שאתה מפסיד את החסות,

אני מוכן לשלם לך את הכסף של שטראוס.

אל תשים את שטראוס ואני אשלם לך את הכסף. זאת אומרת, זו הייתה בעוזרה של הרב, זאת אומרת, לא, אחד מדבר על הנושא של הכסף, אולי הוא יפסיד את החסות. לא, לא, לא, לא. עוד פעם, כל חברה נתנה סכום כסף בשביל החסות.

אני אמרתי לו, אתה לא יכול לשים את שטראוס אחרי המלחמה שאנחנו עשינו כנגדם.

יש לך בעיה כספית, אתה הולך להפסיד, אתה אומר, בדיעבד כבר נעשה, אני אתן לך אישית את הכסף הזה,

אל תפרסם את שטרארץ.

הוא אמר, אני אשאל את הרב שטרנמן.

מפה אני לא אמשיך איתך,

כי התבררו דברים לא יפים.

אבל לא משנה,

נכנסנו לרב שטרנמן,

ובסופו של דבר הרב שטרנמן הצדיק אותנו,

ואנחנו בסוף עשינו את הפעולה עם הרב קניבסקי,

וזה הגיע למה שהגיע.

הוא לא רצה להוריד את החסות של שטרנמן, אפילו אם אני אשלם לו כסף.

ואם על פי כן, פרסמתי אותו לשבח.

למה?

למה? הבנת? למה? כי בסופו של דבר,

בסופו של דבר הוא הוריד את החסות הזו.

זאת אומרת, יש כאלה, לא, אני אתן דוגמה,

יש כאלה שגם אם היה עומד להם הרב אל יושי הם לא היו מורידים, ואני אספר לך עוד סיפור עם שטרנמן.

בולטון דאג שאחרי הכנס שהיה בענייני האומה, והיה ברור להם שהרב אליו שבמקום גדולי ישראל נגד שטראוס,

אחרי שהעיד להם הרב זילברשטיין,

במוצאי שבת של אותו שבוע היה כנס של חסידי ויז'ניץ.

בכנס הם דאגו, בולטון, שיהיה פרסום על הבמה מאחורי הרבת,

בשביל שיוכלו למחרת בעיתונים להראות שוויז'ניץ שמה את החסות.

פנינו דרך אב בדין לרב קרליץ,

הרב קרליץ הראה טלפון,

הרב קרליץ בעצמו הראה טלפון למנכ״ל של ויז'ניץ, של מוסדות ויז'ניץ,

ואמר לו, אני מבקש שלא יהיה שם את החסות של שטראס.

אתה יודע מה אמר לו המנכ״ל?

שזה כבר מאוחר, זה באמצע האירוע.

אבל הם ידאגו, לנו הם אמרו שהתמונה לא תתפרסם עם החסות בעיתונים למחרת. זה הרווחנו.

אבל חסות שטראס הופיעה באותו כנס,

וגם הרב קרליץ בכבודו ובעצמו לא הצליח להוריד את החסות באותו ערב.

מה אתה אומר על זה?

זאת אומרת שיש גורמים כאלה ואחרים שלא דעת תורה מנחה אותם בכל דבר.

הבנת?

זה לא אדמו״ר מבישניץ, אני רוצה לדבר עליו עם האדמו״ר.

מה, מה, הלא, אל תזלזל, אל תזלזל.

כל יהודי הוא יהודי.

לא משנה, אתה לא חייב, בסדר.

מי?

מישהו בשם האחרונות שלנו, מישהו לדבר איתו.

לא ידבר עם המנכ״ל. עוד פעם, אני רוצה שתבין.

לדבר עם האדמו״ר, אתה חושב שמדברים ככה? אתה כנראה לא יודע איך אתה חי,

אבל אם אדמו״רים לא מדברים,

אדמו״רים לא מחזיקים טלפון אם אתה לא יודע.

אז אני רוצה שתבין דבר, גם לא כשר, גם לא כשר.

אבל בכל אופן, אתה צריך להבין דבר אחד.

את הניסיון הזה לפחות עשינו.

ממה ראינו?

את מה שידוענו.

אבל בכל מקום שתבינו, אתם רואים רק את השורה האחרונה,

אבל תבינו שמאחורי מה שאנחנו עושים,

יש דעת תורה ויש הנחיה,

ואנחנו מצליחים לבנות, ברוך השם, הרבה דברים ולתקד הרבה דברים.

ואם זכינו שאין יותר מצעד תועבה בתל אביב ולא באילת,

במצעד הגאווה בירושלים מתגמד ונהיה אלפים מודדים,

ובשנה הבאה הוא אפילו לא יעז להתרומם,

זה רק בגלל שיצאנו נגד, כי כבר זה היה בארץ מגפה.

כל עיר כמעט עשתה את המצעדים האלה בשביל ל...

נהפוך את העם שלנו לטמא,

ואם לא היינו עומדים בפרץ הזה, לא היו הישגים מהם.

בעצם הרבי ליאושל וכל גדולי הדור הולכים לפי אנשי הבית שלהם. לא,

לא אמרתי כך, אבל אתה צריך להבין דבר אחד,

שגדולי הדור הם נוראי הדרך שלנו בכל מה שאנחנו עושים, זה הדרך לדבר, אחד,

שתיים,

לא כל דבר הם יודעים.

מה הפירוש?

רק מה שמודיעים להם הם יודעים. לדוגמה,

אם אני אעשה פעולה כמו שהיא עכשיו, היא תהיה חשובה.

אם לא ייכנס עכשיו מישהו ויגיד לרב שאני עשיתי פעולה חשובה, או שאני זקוק לעזרה בפעולה חשובה, או שאני צריך כיסוי לפעולה הזאת ומכתב, או כל דבר אחר,

אם לא ייכנס בין הבית שאתה קורא ויגיד לו

שהרב אמנון רוצה כך וכך ומבקש זה, וגם איפה הוא ידע?

רגע, זה הבנת או לא הבנת?

אתה יכול להבין מה שאתה רוצה, אני מספר לך עכשיו את הנתונים. הבנת או לא הבנת?

תנסה אתה פעם להיכנס,

לאיזה סיבה, לא משנה.

וכשלא יכניסו אותך,

אותך לא יכניסו,

מה תסביר כשאתה לא תיכנס? מה תסביר שמה?

ואתה יודע כמה אלפים של אנשים רוצים להיכנס אצל

גדולי ישראל בסיבות שחשובות להם מאוד ולא נכנסים. וזה בעצם מה שהרב טוען.

אני מסביר לך, זו מציאות, אני לא משנה את המציאות. תעמוד בתור שמה,

תנסה להיכנס לאיזה עניין,

אל תיכנס ותחליט מה זה אומר, מה אתה רוצה ממני.

אז למי אנחנו אומרים לשמוע? לגדולי ישראל? כי גדולי ישראל כבר אומרים משהו, אז הם אומרים.

אבל אתה מדבר על לא אומרים. לא אומרים זה לא ראייה שהם יודעים ולא מסכימים. הם הביאו להם את כל הנתונים.

אי-ידיעה זה לא אומר שזו אי-ידיעה.

עוד פעם, אני רוצה שתבינו.

אם הם אומרים, צריך לשמוע על מה שהם אומרים. עוד פעם, אם הם לא אומרים, זה, תקשיב, אם הם לא אומרים, זה לא ראייה שהם יודעים ובכוונה הם לא אומרים, זו אפשרות שהם גם לא יודעים.

ברור, אבל זה תמיד ככה, לא?

מה קשור לגבירות? מה קשור לגבירות? מה קשור לגבירות? כבוד הרב, אני רוצה לחזור לנושא שהרב גימא בהתחלה.

הרב אבי הביא שיטה,

הרב הביא דוגמה מעניינת,

שגם כשאני בורס למשל בכדור אני יכול לקדש שם שערים ורבים.

העללה השם מחי. העללה השם מחי. ואני, א', אני נורא מסכים עם מה שהרב אומר.

זה לא אני.

אז דבר ראשון, אני חושב, אני, לפני השאלה שאני רוצה לשאול, אני חושב ש...

ואם הרב יגבה את דבריי, אני מאוד אשמח שמאוד כדאי שהישיבות הקדושות

ינהיגו שנגיד פעם בשבוע יוצאים למשחק כדורגל.

הרב, לגבי דבריי?

אני מעדיף שפעם בשבוע יעזבו את הכדורגל וייכנסו לישיבה.

כל השבוע. זה מה שאני אומר. אה, בכלל רוצה שייכנסו.

אני הסתברתי קצת. לא, לא, אני רוצה להגיד את זה.

טוב, עכשיו,

הרב דבי, ועוד, אני חושב, עוד משהו, ש...

דרך אגב, אני שמתי לב לאצבע שלך בהתחלה, אז זימנתי את הכול.

כן, באמת אני מעריץ את הרב, באמת.

הרב תוכנן שכולנו אוחזים לו ידיים ואוהבים אותו, וגם הקדוש ברוך הוא אוהב את הרב.

הוא אדם, הוא אדם איש אמת, ישר, שווייבת יאשר ומכאן תמיד.

אני רוצה לשאול, למה, למה החרפים, אחרי שהם מתחתנים,

אז בסדר, בישיבות עוד יושבים ולומדים,

יושבים ולומדים. אחרי החתונה רוב, רוב האברכים ממשיכים ללמוד כל הזמן.

מה הרב חושב, האם זה טוב שגם הם ישלבו,

זאת אומרת, ילמדו? כמו שאמר, העיקר זה התורה. אם עושים את התורה העיקר, הם בני העולם הבא.

הם בני העולם הבא כשהם, העיקר אצלם זה התורה.

מה עם יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ?

מאיפה יש להם כסף לחתן את הילדים?

למה שיגלגלו גמחים וגמח לגמח לגמח וגמח לגמח בשביל לחתן את 23 הילדים שיש להם?

איפה זה?

אני לא מבין דבר אחד.

יעמי, למה אתם יכולים? הרי הקדוש ברוך הוא, צלום משה הרב, הזכיר את העיקר הלב, כוונת הלב.

השיבית ה' יגיד תמיד, השולחן ברוך הוא אומר,

הסימן הראשון שכל מה שאתה עושה, אם אתה שם לפניך את הקדוש ברוך הוא,

אז זה מה שה' רוצה ממך.

זה לא משנה אם תלמד תורה, אם תשחק כדורגל.

יפה, אז זהו.

אז כיוון שכן, לכן זה לא נורא, זה לא נורא, וגם נראה לי שזה טוב לגוף ולנפש,

שאברכים שתורתם עיקר גם התפרנסו מאיזשהו משהו כדי שיהיה להם איך לחטא את הילדים,

יופי,

מחלוקה.

השאלה, אז למה? למה? למה?

השאלה, השאלה נשארת במירה בחורים ובהגייה קמפית.

אז אני אענה לך בינתיים.

אני אגיד, הבנתי, מה זה?

אולי כל דבר אחד נכון, אבל זה לא מורמית, אבל זה באמת. בטח זה באמת.

עכשיו,

יש לי,

נכון לרגע,

תשע, תשע דלתות או דיסקים שנקראים שער הביטחון שרבינו בחיים.

חובה עליך לשמוע אותם,

ואני נותן לו את המתנה.

עכשיו,

בשאלה אתה שמת

טעות כבר.

אמרת, למה, למה, למה, למה שהאברכים לא יפרנסו קצת את עצמם?

זו טעות.

האברכים לא יכולים לפרנס את עצמם,

כי המפרנס היחידי זה הקדוש ברוך הוא.

כי מדומה כשאומרים את זה בברכת המזון.

זעם ומחלקר ומפרנס,

הוא, הוא, לא הם, הוא, הוא.

זאת אומרת,

אברך שיוצא להביא את הפרנסה,

פירושו של דבר הוא כמו בתור המן,

שהצדיקים היו מקבלים את המן לפתחם,

והבינונים היו יוצאים,

והרשעים היו לולכים מחוץ לתחום,

דהיינו לחוץ לארץ.

זאת אומרת, מישהו בעל בדרגה אמיתית וביטחון,

אז הקדוש ברוך הוא ימצילו את פרנסתו גם אם הוא לא יזוז מהבית,

גם אם הוא לא יזוז מהבית.

אבל זה כשהוא בעל ביטחון אמיתי.

לא כל אחד יכול,

רבים עשו כן, ולא עלתה בידם,

אבל מעתיד כן עלתה בידם כרבי שמוהו. אם עובדים על זה, יכולים להגיד, זהו. שתיים,

על זה שאתה רוצה להביא פרנסה אתה לא מקבל שכר, על זה שאתה לומד אתה מתי מקבל שכר?

אין מצווה להביא פרנסה, זה קללה וזיעת אפיך תאכל לחם,

זה לא ברכה.

זה לא איסור, אבל זה לא מצווה.

אז לכן אתה צריך להביא שלמעשה,

אין עניין לצאת, רק חסרי ביטחון הולכים.

שנייה.

אני לא יכול לספר לך הרבה סיפורים שאני מכיר,

של אנשים שהיו בעלי ביטחון,

שאכן הם זכו לקבל את הפרנסה לבית.

דרך אגב, אני אחד מהם.

אני לא אספר לך את הסיפור שלי, אני אספר לך שני סיפורים קצרים,

ובזה נסיימת סיפורים.

אני אגיד לכם.

אני למדתי חרודה פעם אחת

עם הרב דויטשן

וכולל חברון.

למדנו שם כמה שנים.

אבא שלו היה הרב דויטש המפורסם בכל החזונים,

שחיבר ספרים בשביתם.

והם היו עניים מרודים, נדמה לי שהם שלושה אחים שנה אחר שנה

והאבא מעולם לא ירד מהכולל חוץ מדישון, גם לאכול היה אוכל למעלה, חוץ מדישון, הוא הגיע לגיל מוכלול למעלה מתשנות

והוא קדם ספרים ולא היה לו כסף

לא לכתוב אותם, לא להפיץ אותם והיה לו ילדים שהגיעו לגיל חופה וקידושין

ולא היה לו במה לתת עיני יום אחד

וזה מספר לי הבן שלו

כשהגיע הזמן של הראשון להתחתן,

פתאום הודיעו לאבא שהוא קיבל ירושה של מיליוני דולרים

הוא לא יודע על קרוב משפחה שנפטר, הוא לא יודע מאיפה זה נחת

ולסוף התברר שלפני מספר שנים

יהודי עשיר שהגיע לכולל החזון איש בשביל לתרום כסף

הסתובב לקרוב את כל הכולל, ראו לו את הרב קנייבסקי,

את הרב שפירא, את הרב קרליץ

והראו לו גם את הרב דויטשי,

יושב בפינה וקידמה את הכולל,

שאל מי זה,

אז אמרו לו זה המספיק,

זה לומד כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן, אין, זה הבית שלו, למד את העולם שלו ראשון, צו ומגר באותו בניין.

הוא שם את זה אצלו בראש,

ולפני שהוא נפטר הוא כתב צבא שאת כל הרכוש שלו הוא מוריש לו.

הוא לא הקים אותו רב דויטש, הוא רק ראה אותו מהגב,

הוא לא ראה אותו, הוא לא דיבר איתו, הוא ראה אותו מהגב, רק סיפרו לו שהאיש הזה,

חוץ מתורה בעולם אין לו כלום.

הוא חידר את כל הילדים, הוא הוציא את כל הספרים ונשאר עודף.

אבל לא הייתה לו בעיה של אמונה,

הוא לא יצא והוא לא גלגל גמחים ולא גלגלו אותו מהרחובות, אין לו שום דבר. הוא ישן, הוא עשה את שלו,

והקדוש ברוך הוא שלח לו כמו שהבטיח, כמו שהבטיח הקדוש ברוך הוא.

אשליך על השם יהבך והוא יחלקל לך, זה בעל ביטחון מדעי.

היה בן אדם שלא היה לו ביטחון כזה, לא היה לו ביטחון כזה.

הוא היה צריך לחתן

את הבת שלו,

והוא יצא לחוץ לארץ, אמרו לו, תלך ללונדון.

הוא הלך ללונדון,

ושם הוא התעורף שבועיים הכנסת כלב,

והוא לא קיבל אגורה.

בסוף הוא עמד ובכה בתפילה,

וראו אותו בוכה, ניגש אליו איזה יהודי, אמר לו, למה אתה בוכה? הוא אמר לו, תראה, אני מארץ ישראל, אני הגעתי לפה, אמרו לי זה,

אני צריך לחתן בת, יש לי עוד

11 ילדים, אני צריך לחתן את כולם,

וזאת הראשונה, אין לי כסף,

אני לא יכול לחתן אותם, מצאנו זיווג, הזיווג מוצלח,

אני לא יכול לחתן.

אמר לו, היית צריך פלוני? אמר כן, ופלוני כן,

ואלמוני כן, וזה כן, וזה כן, ולא כלום.

אמר לו, תשמע, יש עוד אחד שאני מכיר,

אבל הבן אדם הזה, או שאתה יוצא אצלו בבעיטה, או שאתה יוצא עם הרבה כסף.

הוא לא מעט.

אמר, אם אתה רוצה לנסות, תלך.

אמר, מה יש לי להפסות?

הלך אליו, הוא נכנס, רואה בן אדם יושב עם הרגליים על השולחן, עם בקטרת,

מי אתה?

אז הוא אומר לו, אני יהודי, באתי מארץ ישראל, מה אתה צריך?

אז הוא אומר לו, יש לי בעת הצרחת עיני.

וכמה אתה צריך?

הוא אומר לו, אני צריך 60,000 דולר. וכמה ילדים יש לך?

אז הוא אומר, יש לי 11 ילדים.

אז הוא התחיל לצעוק עליו. נבל ברשות התורה.

נבל.

מי אפשר לך לעשות כזה דבר?

להביא ילדים ואחר כך לחפש מאיפה לתת להם לחיות ולאכול ולחתר אותם.

נבל! הוא התחיל לצעוק, יאללה.

ההוא,

משפך דמו,

הסתובב, ובעל הלחם.

פתאום הפסיק לו בראש משהו.

הוא הסתובב לאהוב, ואמר לו,

כמה ילדים לך יש?

אז הוא אמר לו,

לי יש אחת!

אז הוא אמר לו, אתה יודע מה ההבדל ביני לבינך?

אני אגיד לך.

שלושה שותפים באדם,

הקדוש ברוך הוא האבא והאימא.

כל אחד נותן את חלקו.

אותי הקדוש ברוך הוא לקח 11 פעם שותף, אותך הוא לקח רק פעם אחת.

ההוא שמע את זה, אמר לו, אל תלך,

אל תלך. כמה עברת? 60 אלף דולר?

אה, כן רגע, נתן לו.

אמר לו, בפעם הבאה שאתה צריך לחתן עם השותף ההוא, אתה עובר לארבעה.

שוויין.

זה בן אדם, תקשיב,

זה בן אדם

שלא היה לו ביטחון, הוא לא חיכה, הוא הבין שהשיתוף נגמר והוא צריך להביא כסף.

אז הוא יצא.

בשמיים הראה לו הקדוש ברוך הוא שהשתדלות לא קובעת אלא גזירה קובעת.

אתה יודע מאיפה בא לרעיון הזה פתאום להגיד את הדבר תורה? אדם עצבני לא יכול להגיד דבר תורה.

אדם עצבני יכול כלל, אבל הוא לא יכול להגיד דבר תורה.

השותף השלישי נתן לו את הרעיון,

ואבא לא תגיד לו ככה,

והוא אמר לו ככה, הוא הוציא את הכסף.

זאת אומרת, אם אתה רוצה להיות

אחד שזוכה לקטרה של התורה,

אז אתה יכול ללכוד תורה בלי לחשוב על שום דבר, ואתה תקבל הכול, הכול תקבל.

אבל אם יהיה לך פקפוק, ואתה עשה ניסיונות כאלה ואחרים,

אני אגלה לך סוד.

זה כתוב, תקראת הסוד הזה, הוא כתוב,

אבל לא הרבה זוכרים אותו.

הפתיחה של רבנו בכי בחובת הרבבות ושער המטיחון היא כזו.

כל המסיר ביטחונו מהשם

בתולהו וביד צולתו,

הקדוש ברוך הוא מסיר השגחתו ממנו ומניח אותו ביד מי שבטח עליו.

עוד פעם,

כל המסיר ביטחונו מהשם.

ותולהו בזולתו, אתה לא בוטח בשם, אתה הולך לעשות פרנסה, אתה הולך להביא קמח, אתה הולך לעשות השתדלות.

אתה הוא בוטח בו, הוא בוטח בהשתדלות שלך.

כל המסיר ביטחונו מהשם בתולהו,

בתולהו בזולתו,

השם מסיר השגחתו ממנו ומניח

אותו ביד מי שבדח עליו.

אומר הקדוש ברוך הוא, אתה לא סומך עליי, נכון?

אתה צריך את ההוא, תסתדרו, אני מחוץ לתמונה.

עכשיו באמת, תתגלגל מגמח לגמח בלי שם.

אבל אם תפתח בשם במאה אחוז, במאה אחוז,

לא יחסר לך לפחות כמו הנמלים.

בלי השתדלות, בלי כלום.

אני אסביר לך, המושג של ההשתדלות זה גם נשתתן, לא נשתתן.

עוזץ לנה, תשמע.

עכשיו אני רוצה שתבין עוד דבר אחד.

כתוב, בזעת הפיך תאכל לחם זה קללה.

והקללה הזאת היא קללה.

מה אדם מחפש, להיות פיקוללי יותר או פחות?

מה אדם מחפש

של עבודת ה'?

אדם נבחן את עצמו.

איך הוא ניגש בלימוד התורה, ואיך הוא ניגש לעסק שהוא אוהב.

יש אנשים, דוגמה, שאצלם אוכלות זה עניין חשוב. הם לא אוכלים סתם.

הם מכינים את זה, מסדרים את זה. חשוב להם איפה יהיה הפטרוזידיה בדיוק.

איך זה עם הרוח על הצלחת.

הפיתה תהיה חמה או לא תהיה חמה.

יש כאלה שצריכים גם מזלג,

צריכים שכין, שמסודר גם לפני כן.

יש כל מיני.

יש אנשים שאצלם זה מתבטא על חשיבות בבגדים.

או הוא צריך להיות לבוש, מהודר, חגורה, תלוי איזה אבזל. זה לא סתם חגורה.

באיזה מותג יש לחגורה?

הוא צריך חולצה. איזה חולצה?

כובע, עם שני סמלים בצהוק או עם סמל אחד?

בורסנית, או חשוב לו, איזה חליבה, עם פסים, בלי פסים.

עם כיסים, שלוש כפתורים, כמה?

פנסים במכנסיים, בלי.

מדקדק במצוות. מדקדק במצוות.

זה קובי צ'ארלס, קובי צ'ארלס.

כבוד הדרך, כבוד הדרך.

זאת אומרת, הוא דואג שלא יהיה ירבב בבגדו.

ואיך הוא יהיה תלמיד חכם אם יהיה ירבב בבגדו? בנשמתו לא נורא, אף אחד לא רואה.

בפרט שיש לו חולצה ממותג חשוב.

יש כאלה שהולכים כמו לוח מודעות, כתוב להם על עקב קסטרו.

אתה מפלל,

אתה אומר, מודים אנחנו לך, קסטרו לפניך.

יש כאלה שלא מורידים בכלל את הסמל של החברה מהחליפה,

חושבים שזה חיוב.

תלוי מה הוא מדקדק.

יש אחת מדקדק בחיצוניות, אבל לא מדקדק בפנימיות. זה יהיה תפל, אומר הרמב״ן, יהיה תפל בגן עדן.

אפילו הוא לא יעשה שום עבירה,

הוא ילמד רק תורה.

אם זה החשוב והעיקר אצלו, הוא תפל בגניידן. הוא יהיה בגניידן, אבל תפל.

יש אנשים בשורות הראשונות, ויש כאלה בסוף שמה בפינה ליד המטבע. בגניידן אבל, בגניידן.

לא?

זאת אומרת, זה תלוי.

עד כמה בן אדם מוכן להשקיע בשביל להיות עבד השם. הקדוש ברוך הוא אמר, כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם. בשביל מה הוצאתי אתכם ממצרים?

הייתם עבדים למלך, לפרעון.

הייתם עבדים לפרעון. ואני הוצאתי אתכם ממצרים להיות לכם לאלוקים.

ואמרתי לכם, כי לי בני ישראל עבדים.

עבדי הם.

אני לא מדבר על מה שהוא אומר, עבדי אומר, הקדוש ברוך הוא.

אז הוצאתי אותך,

תארו לכם בן אדם יושב