חולון - קללת העבודה וברכת השם

ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח

הדברים שנאמר יהיו להצלחה גדולה לכל תורמי ההרצאה שזכות זיכוי הרבים תעמוד להם ולמשפחתם

לעבודתו יתברך ולגאולת כל עם ישראל ברחמים ובאחישנה אמן

זיווג הגון מהרה למאיר בן דבורה

יוחאי בן שרון תשובה שלמה אמיתית יזכה ללמוד לקיים את התורה הקדושה מתוך שמחה גדולה וימלא ה' משאלות ליבו לטובה אמן

הערב גם לעילוי נשמת הורי וחמי מנוחתם עדן

 

''ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה'  שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור''

הקב''ה מצווה אותנו בשנה השביעית לשבות ממלאכות האדמה ולא לעשות מלאכות  כגון זריעה,חרישה קצירה וכו צריך להפקיר את השדות ,הכרמים הפרדסים, והם הפקר לכל, כל מי שרוצה להיכנס יכול לקחת, אין בעיה, אין בעלות לבעל הבית, בעל הכרם, בעל השדה, אין לו בעלות בכלל. הקב''ה הוא בעלים על כל הארץ כי לי כל הארץ וכולם חייבים שהארץ תשבות, כמו שיש שבת ביום השביעי, בשנה השביעית שבת לה' הארץ שובתת ממלאכה. שום בעלות אין לאדם אפילו אם יש לו אלף דונם, הכול הפקר.

על זה אומר הילקוט שמעוני, הפסוק בתהילים אומר ''ברכו ה' מלאכיו גיבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו'' רבי יצחק נפחה אומר אילו שומרי שביעית, הם נקראים גיבורי כח עושי דברו כי בנוהג שבעולם אדם עושה מצווה ליום אחד, לשבת אחת, לחודש אחד, שמא לכל ימות השנה?

יש אדם שיכול לעשות מצווה לאורך תקופה כזאת ארוכה בלי הפסקה. שנה שלמה הפקר תעמוד במרפסת תראה איך אוכלים לך את כל מה שזרעת, ואנשים באים ממלאים שקיות והולכים? שנה שלמה אתה עומד ומסתכל, זה צריך להיות גיבור כח לאין שיעור.

והוא רואה את השדה שלו כמו בור, הכרם, ושותק. השדה שומם, יש לך גיבור חיל כזה שרואה את כל ממונו ככה הפקר?

תארו לכם שהמצווה לא הייתה כזאת, לא שמיטה, היינו אומרים שבשנה השביעית כל הכסף שיש לך בבנק הפקר. יש לך מאה מיליון אפילו, בשנה השביעית יכולים לקחת לך את כל הכסף, כולם מקבלים את הכרטיס שלך וכל אחד יכול למשוך עד 5000 שקל בלי שום בעיה, מחלקים כרטיס אשראי שלך  מפרסמים, כל אחד יכול להשתמש עד 5000 שקל. איך אדם היה רואה? הוא חסך מאה מיליון ובאים ולוקחים לו את הכל במשך כל השנה והוא יכול לקחת כמו כולם בלבד.

זה מה שקורה בשטח, ישלך שדות יש לך כרמים חש לך פרדסים, עצים מלאים פרות, כולם נכנסים בלי לשאול אותך, אתה לא יכול לחסום אותם יכולים לקחת שקיות וללכת, שנה. צריך להיות גיבור כח.

אז בכח אדם להתגבר על יצרו יום אחד, יוממים אם הוא מתחזק יותר יכול להחזיק מעמד שבוע, חודש אבל לעמוד במשך שנה תמימה לראות את הארץ את האדמה הכל

 הכל שממה, לא השאירו לו כלום, כל מה שעמל בזיעת אפיו הכל הפקר, כל מי שרוצה בא ואוכל מפרי עמלו מיגיע כפיו כל יום שנה תמימה רואה ושותק, זה למעלה מכח אנוש.

 וכל ההתחזקות וההחלטה שמקבל אדם על עצמו מתפוררים לאט לאט במשך הזמן, גם אם השונאים שלך נכנסים לכרם.

אפילו השכן שלך הקמצן שאתה מבקש ממנו משהו, חוגג עליך נכנס לכרם שלך ואוכל, אתה לא יכול להגדילו כלום,אין זאת כי מלאכים המה שומרי השביעית, מלאכיו גיבורי כח עושי דברו, זה למעלה מן הטבע,

והם נחשבים, שומרי השביעית, החקלאים שמפקירים את האדמה הם נחשבים כמו מלאכי מרום.

חכמים ז''ל אמרו לנו בגמרא בשבת פ'ח: בשעה שהקדימו ישראל ואמרו נעשה ונשמע, יצאה בת קול ואמרה, מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשים בו כמו שכתוב ברכו ה' מלאכיו גיבורי כח עושי דבר, לשמוע בקול דברו'' קודם עושי דבר ואחר כך  לשמוע בקול דברו. בדרך כלל אנשים מבקשים קודם תגיד לי מה אתה רוצה ואני יגיד לך מה אני מוכן, קודם לשמוע ואחר כך  לעשות.

וישראל אמרו נעשה ואחר כך  נשמע. מי אומר ככה, רק מלאכים.

המלאכים הם גיבורי כח, עושי דברו, ואחר כך  לשמוע בקול דברו.

קודם כל עושים מה שה' אומר מה זה משנה , ,עושים. אחר כך  נשמע, למה, איך,  מה, מו. קודם כל עושים.

זה לא מדרגה של בן אדם. בן אדם לא אומר ככה. מה אתה רוצה, תגיד לי מה אתה רוצה, אני ישמע ויגיד לך אם אני מוכן.

לומדים מדברי הגמרא כי האמירה של נעשה ונשמע היא סוד הגבורה של עם ישראל, גבורה של מלאכים שמקדימים את העשייה לשמיעה. בכח הזה הגיעו ישראל למעמד הר סיני כי לבן תמותה פשוט אין את הכח הנפשי להיות עושה טרם ישמע מה עליו לעשות.

הכנה כזאת היא רק בשימושם של מלאכים.

וכלל ישראל זכו בכח הזה, זה הכח של שומרי שביעית,לא שואלים ולא דורשים, מה נאכל בשנה השביעית.

אצלם הנעשה לפני הנשמע. וגיבורים כאלה יצר הרע לא שולט בכלל.

מצוות השביעית הזו היא לא ליחידי סגולה, והיא לא לאלה שנקראו ראשונים כמלאכים- לתנאים הקדושים. אלא לכל ישראל בכל דור ודור ומכאן רוממות המעלה של כל שראל, אומה שלמה כזו נתבעת לשמור צו שהוא ראוי להינתן רק למלאכי מרום שהם גיבורי כח, ולא ילוד אישה עפר מן האדמה. והתביעה מעם ישראל על מצווה זו היא חמורה מאוד.

זה לא נצרך  כדי שאנחנו נקנה שלמות ורום של מעלה בלבד. כי התורה מזהירה כי על עון שביעית יגלו ישראל מעל אדמתם. אם עם ישראל לא שומרים שביעית התורה אומרת להם שהם יגלו מארצם. ובאמת כך היה ישראל לא שמרו שבעים שמיטות, הם גלו לבבל שביעם שנה. זאת אומרת בעוון שביעית, עם ישראל גלו מארצם.

ועל זה כתוב בפסוק (ויקרא כז) ''אז תרצה הארץ  את שבתותיה כל ימי השמה תשבות את אשר לא שבתה בשבתותיכם בשבתיכם עליה'' זוהי גדולת ישראל שכל ישראל נתבעים להיות כמלאכים, ואם לא מלאכים, העונש חמור מכל העונשים, גלות. אין דבר כזה , זה לא בחירה, אתה רוצה להיות מלאך, בא לך להיות מלאך?

אתה מעונין? לא שואלים אותך. אתה חייב להיות מלאך, לא תהיה מלאך,לא תהיה כזה שמסוגל להפקיר את כל הממון שלך,אתה תגלה מן הארץ. וכך היה.

כי מן הטעמים שנאמרו במצוות שמיטה, הגדול שבהם, יש כמה טעמים למה צריך שמיטה, יש לפרנס את העניים, יש כל מיני חשבונות, צריך לשבת וללמוד, אתה כל הזמן עסוק, חקלאי, איפה יש לך זמן? אז יש לך עכשיו שנה שאתה לא עושה מלאכה, לך תלמד.

בנתיים העניים מסכנים, אין להם מה לאכול, אז הם יאכלו במשך כל השנה מהשדות מהכרמים מהפרדסים, אתה גם במשך השנה הזאת תלמד מה מרגיש העני, שאין לו כלום. ואתה נהיית כעני, אין לך כלום, כי הכל זה כמו של כלולם.

יש הרבה טעמים אבל מן הטעמים, הגדול שבהם זה שהקב''ה רוצה שנשריש בעצמינו מידת הביטחון, אחת ל7 שנים, על כל ישראל לחיות במשך שנה תמימה חיים עילאיים בלי שום בסיס חומרי. אין לך מקור פרנסה, אתה חקלאי, אתה לא יודע משהו אחר, זה מה שיש לך, אין לך מקור פרנסה, שנה.

עליך להשליך את יהבך, ביטחונך על ה'. בשנה הזאת תשתרש בקרבם מידת הביטחון בה'. והגחלת לא תכבה עד השמיטה הבאה, כל 7 שנים שמיטה.

והעניין הזה הוא הכרח גמור לעם ה'. על כן אנחנו מוזהרים בה בחומרה כזו. עם ישראל הלכו במדבר  40 שנה, והקב''ה פרנס אותם במן מין השמיים.

למה הקב''ה לא העביר את עם ישראל דרך מקומות שיש פרדסים, כרמים, מטעים, איזה כיף שאתה רואה את כל היבול לידך, לצדך, כל רגע אתה יכול להושיט. כל יום יורד מהשמיים. שמיים זה אדמה? איפה צומח מזון? באדמה. שמיים זה אדמה? בשמיים שי אדמה? אין אדמה. אוכל יורד מן השמים.אוכל צומח מן הארץ ''המוציא לחם מן הארץ''.

וכמה יורד? מלא, מלא, מן. גובה המן היה מגיע לשישים אמה. שלושים וכמה מטר. כולם רואים את זה למרחוק. מגדל ענק ענק ענק.

וכמה אתה יכול לקחת? כמה שלא תיקח יהיה לך עומר.

המרבה לא יוסיף והממעיט לא יחסרו כל יום עומר לגולגולת לכל בן אדם אחד יש לו  עשר ילדים אחד שישה ילדים אחד כך אחד כך. אין לך למחר. אתה רוצה להשאיר למחר ירום תולעים. אין למחר, אין. אתה קם בבוקר אתה אומר השארתי אתמול בלילה קצת  לבוקר, ארוחת בוקר. אין בוקר,  אתה בא, תולעים.

צריך לחכות שיהיה חדש. אין אין.

אתם יודעים מה ה כל יום, אין לך במקרר כלום, כל יום מתרוקן המקרר, אין כלום כלום כלום. מחר, מחדש, ירד מהשמיים יהיה לך, לא ירד לא יהיה לך. למה זה? יש בעיה להקב''ה להביא כמויות? אין לו בעיה. ה' מרגיל את עם שיראל למידת הביטחון. ביטחון, תבטחו בי, בי ,בי . רק בי. איון שום טבע. אני מביא לכם נגד הטבע, מהשמיים. ממקום שלא צומח כלום שם, משם אני יביא לכם.

40 שנה אוכלים מן במדבר להרגיל את ישראל  ביטחון.

 בפרשת השמיטה נאמר ''וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הרי לא נזרע ולא נאסוף את תבואתינו'' אז מה נאכל? כל שנה מה אנחנו אוכלים? מה שזרענו אנחנו קוצרים קוטפים, אוכלים.

אבל אם לא נזרע ולא נאסוף, מה נאכל? שאלה.. התורה שואלת את השאלה שנשאלת ''וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית, לא נזרע ולא נאסוף את תבואתינו''' מבטיח ה' ''וציויתי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשת את התבואה לשלוש השנים''

זאת אומרת אם בשביעית אתה לא יכול לזרוע אז בשמינית גם לא יהיה לך . וכשתזרע בשמינית אז אתה צריך לחכות חצי שנה לפחות עד שתוכל לאסוף אז גם  בשמינית תהייה לך בעיה. אומר ה' בשישית אני ייתן לך לשלוש שנים. ישית שביעית ושמינית. אני מבטיח. וציוויתי את ברכתי. אם אתה שומר את השמיטה  כמו שאני אומר, אני מצווה את הברכה שבשנה השישית היא תעשה תבואה לשלוש שנים.

מפרש הרמב''ן מה הכוונה של הכתוב, הרי כתוב שבשנה השביעית יאמרו מה נאכל בשנה השמינית, והטיח לנו הקב''ה שאפילו אם יהיה יובל אחר שנ השמיטה תספיק תבואת השנה השישית עד אחר היובל. מה זה אומר?ץ כל שבע שנים שמיטה, שנה שביעית שמיטה, שבעש מיטות זה 49 שנה, שנת ה50 היא נקראת שנת היובל.

בשנת היובל שהיא באה אחרי השמיטה השביעית, גם לא עובדים. אז שנתיים רצוף שנה 49 וחמישים, לא זורעים ולא אוספים ולא כלום. מה יהיה?

אז לפי הרמב''ן בשנה השישית ייתן לך לשלוש. שביעית שמינית וגם ליובל, לתשיעית כאילו. בגלל שהיובל. אז זה נקרא לשלוש השנים. וזה מה שמסביר הרמב''ן ואומר מה הבטיח הקב''ה.

אז יש שאלה אבל. ''הכלי יקר ''אחד המפרשים, תמה על פרוש הרמב''ן, כי מאחר שבשנה השישית תוציא הארץ פרות מרובים כדי סיפוק שלוש שנים אז למה יאמרו בשנה השביעית מה נאכל? הרי בשישית אתה כבר רואה כמות פי שלוש ממה שכל שנה מוציאה אז איך תשאל בשנה השביעית מה נאכל? הרי בשישית כבר ראית שיצא לך פי שלוש.

 אז אין מקום לשאלה לשאול בשנה השביעית אם ציויתי ברכת יבשנה השישית. אז רואים.

אז הוא לא מקבל את הפרוש של הרמב''ן ואומר כך, תקשיבו מה הוא אומר. לכן פרש הכל יקר, כי אמנם לא תוציא הארץ בשישית אלא כמידתה כל שנה.

בשנה השישית תא לא תראה כמות פי שלוש. אתה תראה בדיוק כמו שכל שנה כמו בראשונה, בשנייה, בשלישית, ברביעית ,בחמישית  בשישית, כמה שדה נותן, כמה פרדס נותן, כמה כרם נותן? אותו דבר כמו כל שנה, אז אם זה ככה אז בשביעית אתה שואל, מה נאכל? זה ברור. כי אתה לא ראית שום שינוי.

אבל ה' הבטיח ''ועשת את התבואה לשלוש השנים''. מה פרוש, יאכלו כמעה ויתברך האוכל במעייהם. כמו שמובטח בתורה ''ואכלתם לחמיכם לשובע''

היום אתה אוכל מנה פלאפל סתם דוגמא או אתה אוכל שתי מנות פלאפל, אתה תאכל חצי מנה, מפוצץ. יהיה לך ברכה במעיים.

אתה לא צריך יותר, לא יכול, לא יכול להיות. תשמע תאכל אתה לא גומר. לא יכול אין מקום אין מקום. נהיה ברכה. אותה כמות תספיק לשלוש שנים מהברכה שתהיה באוכל.

נמצא שכלל ישראל נתבע, ה' תובע אותם לבטוח בו במידת ביטחון כזו שכמות תבואה שמספקת בדרך הטבע רק לשנה אחת תספיק בשנת השמיטה לשלוש שנים.

ועל יסוד הביטחון הזה בה', לא יזרע, לא יחרוש ויפקיר את פרותיו. אבל עם ישראל כיון שלא עמדו בזה בעוונות הרבים ולא הגיעו למדרגת האמונה והביטחון הזהו, חרב בית המקדש וגלינו מארצנו. בגלל שלא היה הם את הביטחון, למרות ההבטחה האלוקית, למרות הכל.

כך מצינו בפרשת המן ''וילקטו המרבה והממעיט וימודו בעומר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר'' רש''י אומר, יש לקטו הרבה. הייתם בבית מלון פעם, היה שם בר עם עוגות ראיתם איך כל אחד לא לוקח עוגה. צלחת עוגות. המרבה.  לא בשבילי, בשביל אשתי, הוא לא.

יש שלקטו הרבה ויש שלקטו מעט. וכשבאו לבית ומדדו בעומר כל אחד מה שלקט מצאו שהמרבה לא העדיף, יותר מעומר לגולגולת שנמצא באוהל. והממעיט לא מצא חוסר מעומר לגולגולת. וזה הנס שהיה במן. כל מה שתאה לא לוקח זה בדיוק כמות של עומר. 2קילו 250 גרם.

וטועמים בזה את כל הטעמים. אתה אומר ''לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא'' אני רוצה לטעום טעם אבוקדו. אבוקדו.

רוצה לטעום טעם אננס, אננס.

רוצה לטעום טעם בשר בצלי, גולש, גולש. מה עוד? מה שתאה רוצה. כל הטעמים.

הרבה ניסים נעשו במן. אבל רואים פה שפרשת המן באה ללמד אותנו כי הכמות היא לא כלום. וכל אדם מקבל מה שצריך לקבל ומה שנגזר עליו, והמרבה לא מעדיף ולא יצליח להשתמש יותר ממה שנגזר עליו לקבל . ומי שאסף שאר נכסים יסתבכו יסתבכו עליו הוצאות שונות כי לא העדיף המרבה.

זה אומר רבותי שכל מה שאתם עובדים אתם עובדים לריק. ותכף תבינו למה.

כמה שתרוויח וכמה שתרצה להרוויח, אתה מחליט כאילו כמה אתה רוצה אני לא מספיק לי הפרנסה שאני עובד לכן לקחתי עוד משרה,שתי משרות. אז אני מרוויח 15. כמה אתה משתמש בסוף, 3000 איפה השאר? הוצאות, נזקים, רפורטים, כנסות בלגן, אז המעדיף, מי שהוסיף לא נשאר לו. בסוף ה' גוזר כמה תאכל, כמה תהנה, כמה, הוא גזר לא אתה. אתה יכול כן, אתה יכול להביא כסף אתה יכול לעשות שוד בנק אפילו, אתה יכול לעשות, כן. יש  לך בחירה לעשות מה שאתה רוצה. מה אתה תשתמש מה תנצל, מה אתה תהנה, הקב''ה גוזר.

הכל דמיונות, זה אתה יכול לנפח את הכיס גם פה וגם פה וגם בפנים, הכל חריט. זה יהיה אולי סיבה לשוד שישדדו אותך. יראו את הנפיחות ישדדו אותך. זה לא אומר שמה שישלך יישאר בידך ושתהנה מזה.

יש אחד אין לו כמעט כלום ואף פעם לא חסר לו שום דבר אבל אין לו את כל החששות  והפחדים שיגנבו אותו ויפתחו ייקחו ויעשו אין לו שום חשש.

מובא בגמרא (בבא מציעה מב) ''תנו רבנן ההולך למוד גורנו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו שתשלח ברכה במעשה ידינו''

אדם אסף את התבואה, עשה עומרים עומרים חבילות חבילות של התבואה. הכניס את זה לגורן ועכשיו הוא  בא למוד, למדוד, את הגורן. אז מה הדין.

ההולך למוד לגורנו, לפני שהוא מודד אומר ''יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו שתשלח ברכה במעשה ידינו'' מהזה הברכה הזו, מה זה היה רצון הזה, מה זה שתאה אומר כשה דבר, מה זה שישלח ברכה? זה מה שיש. זה מה שיש בגורן, זה מה שיש. כמה הבאת? את הערימה הזו הגדולה? אז למה אתה אומר להקב''ה שישלח ברכה במעשה ידינו. כבר די, מעשה ידינו הבאת אותו מהשדה, הבאת הנה הוא פה, אז מה אתה אומר יהי רצון?

עכשיו הוא עוד אומר ככה, התחיל למוד. עכשיו הוא מתחיל כבר למדוד או בשקילה או במניין, מתחיל למדוד אומר ''ברוך השולח ברכה בכרי הזה, בשם ומלכות.

מברך השלוח, לא שלח. שולח עכשיו ברכה בכרי הזה, כרי זה מה שהוא עשה.

הוא אומר עכשיו ברכה בשם ומלכות. מי אמר לך שה' ייתן ברכה בתוך זה, זה כאילו ברכת שווא, מי אמר לך, מה זה אתה אומר כזה דבר. ברוך השולח ברכה, הנה הוא כבר שלח ברכה, כבר אספת אותה והבאת את הברכה לפה לגורן.

עכשיו אתה מתיל לברך שעכשיו הוא שולח ברכה? איך אתה אומר כזה דבר.

אבל אם מדד ואחר כך  ברך זה תפילת שוא. מדדת, כמה יצא לך המשקל טון וחצי? אם תברך עכשיו ברוך השולח ברכה בכרי הזה, זה כבר תפילת שוא ברכה לבטלה.

 עכשיו תקשיבו. כל אדם מישראל אפילו הפשוט ביותר יכול לברך בשם  ומלכות ''השולח ברכה בכרי הזה'' זה דבר שהוא נס גמור.

כי ברל הטבע אין לזה שום הבנה.

ולכן אחרי שהוא מדד זה תפילת שוא. ומכל מקום לפני שמדד, כל אחד ואחד מברך ובטוח בנפשו שה' ישלח לו ברכה בכרי ויתווסף לו יותר ממה שיש עכשיו .

מה לומדים מפה? שכמות לא קובעת. בכמות כמות, אבל יכולה להיכנס ברכה בכרי הזה וברכת ה' היא תעשיר.

אז מה יכול לקרות שם, אז יכול להיות שיתרבה מעבר למה שיש, יכול להיות שזה ישמין, נגיד שהתבואה הייתה דקה והיא תתנפח תהיה יותר, יכול להיות שאתה תאכל מעט כל כך היה ברכה בזה שאתה תאכל מעט אז כאילו אכלת הרבה. אבל יכולה לחול ברכה על הכרי. כל זה אם אתה בוטח בה' באמת ומברך בשם ומלכות עם ביטחון גמור שהקב''ה שולח ברכה עכשיו בכרי הזה, נס יהיה נס, ועל הנס אתה מברלך, עוד לא היה נס. ואתה כבר מברך.

וחכמים קבעו שמברכים. מה זה? זה כאילו דבר שלא בא לעולם, איך אפשר לברך על דבר שעוד לא בא לעולם? כך קבעו חכמים. אז תבינו איך זה עובד.

דעת הרבה מהראשונים, מהפוסקים הגדולים הראשונים, שחיוב הביטחון חייב כל יהודי לבטוח בה' יתברך במאה אחוז ללא שום השתדלות. שום דבר. כאילו אתה ביליונר, לא תצריך לדאוג לשום דבר בעולם, הכל מסודר, אין לך שום בעיה, כל התשלומים ישולמו, כל מה אשתאה צריך לאכול יהי, כל המוצרים שאתה צריך יגיעו אליך. מאה אחוז רתה צריך להיות בטוח. לפי הרבה מהראשונים חיוב הביטחון ללא השתדלות. כמו שאומר הכתוב ''לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה''

הקב''ה משבח את עם ישראל שיצאו למדבר סיני בלי לקחת כלום,מיליונים יוצאים עם תינוקות, עם ילדים, לאן לאן? למדבר

 מה יש במדבר, כלום. רק חול וחול.

איך אתה הולך ככה למדבר, מה? וה' משבח את עם ישראל, איי אי איי ''זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה''

זאת אומרת אתם לא ראיתם אפילו איזה מציאות איזה אפשרות שיצמח משהו, מדבר, מה צומח במדבר, כלום.

ועם ישראל יוצא במיליונים בביטחון, אחרי ה' הולכים. זה החיוב שלנו, אתם שומעים, לא רק אז במדבר, כל יום בחיים. זה דעת הרבה מהראשונים שאנחנו צריכים שתכלית הביטחון תהיה אצלנו ללא נקיפת אצבע מצד האדם וככה אנחנו מוצאים ברש''י: ''היה ירמיהו הנביא מוכיחם את עם ישראל, למה אין אתם עוסקים בתורה, והם אומרים לו, נניח מלאכתינו ונעסוק בתורה, מהיכן נתפרנס?  תשלם לי את הארנונה תשלם לי את כל החובות, תשלם לי את זה, אני ילך ללמוד.

מאיפה נתפרנס, איך אפשר אני ילך ללמוד מאיפה יהיה אוכל? ככה אמרו לירמיה. מה עשה, הוציא להם צנצנת המן, משה רבנו שמר צנצנת המן למשמרת לדורותם. הוציא להם את צנצנת המן ואמר להם ראו דבר ה'. שמעו לא נאמר אלה ראו.

מזה נתפרנסו אבותיכם. הרבה שלוחים יש לו למקום0 להקב''ה להכין מזון ליראיו.

מאיפה הוא נתן להם אוכל מהשמיים. מהשמיים יורד אוכל?

40 שנה אבותיכם התפרנסו מזה במדבר, 40 שנה. א מקום זרע. זה לא מקום שזורעים בו מדבר. והוא פרנס אותם או לא פרנס? פרנס אותם.

אז זאת אומרת יש הרבה שלוחים למקום, הקב''ה יכול לזון את כולם. ובאמת אם נסתכל כבר אמרנו את זה בהרצאות, אם אדם מסתכל סביבו, אתם ראיתם בעלי חיים שהולכים לעבודה, ראיתם שועל חנווני פתח מכולת? ראיתם מישהו  פתח קיוסק אצל החיות? נמלים אוכלים? אוו אהה כמה שהם אוספים.. שלהם? הם עבדו על זה, הם זרעו, הם קצרו, באים על המוכן, על השולחן שלך הם אוכלים, לא שואלים אותך.

יש בעל חי שלא אוכל? יש דג שלא טורף דג אחר? יש עוף שחסר לו אוכל, הוא באוויר, איפה יש שמה עבודה, יש שם עבודה למעלה?

איך הם אוכלים, איך מקבלים? מי הכין להם את הטרף?

''פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון'' כל בעל חי בעולם הקב''ה זן ומפרנס לכל.

אתם אומרים את זה כל פעם בברכת המזון, אתם אומרים מאה אחוז ביטחון ''הזן את העולם כולו'' לא אותי, את המשפחה, את העולם כולו.

מיליארדים בני אדם טריליונים בבעלי חיים, דגים, חרקים, הכל.

הזן את העולם כולו, בטובו, בחן, בחסד, ברוח, וברחמים רבים, נותן לחם, נותן מזון, נותן נותן נותן נותן, אמרתם או לא אמרתם?

אז כן או לא? אז למה אתה הולך לעבוד? כי אין ביטחון, ועל זה חרב הבית וגלו ישראל.

לכן יש כאלה שגולים גם לחוץ לארץ אומר שמע, אין פה פרנסה, אני לא מוצא פה עבודה, אני נוסע לארה''ב שמעתי ששם יש זה... איזה טמבל.

''ועיני כסיל בקצה הארץ'' מה אתה חושב שהקב''ה לא יכול לפרנס פה רק באמריקה, מה אתה חושב שהקב''ה לא יכול לפרנס פה רק באוסטרליה?  למה אתה ראית פעם נמלים ישראליות שאמרו שמע,  לא מתאים לי פה אני עוברת, עולה על האוניה, עוברת את הים נוסעת לאירופה לאיחוד האירופי, אין פה מספיק אוכל, הישראלים לא משאירים על השולחן כלום. מה זה?

אין ביטחון. אין ביטחון עובדים בחינם.

אז מדבר ירמיהו בעם ישראל ותובע אותם לביטחון בלי השתדלות ואומר להם הרבה שלוחים למקום, וכמו שעשו אבותינו במדבר ולא חסר להם מאומה, כך עלינו לנהוג ולא לדאוג כלל.

אבל ידוע מה שאמר האלשיך הקדוש לתלמידיו, הם באו אליו בטענה, האלשיך הקדוש דרש בבית הכנסת דרשה, שמי שבוטח בה' לא צריך לעשות שום דבר, רק לשבת בבית המדרש, לעסוק בתורה ובתפילה, ואז ה' יזמין לו את הפרנסה שלו כראוי.

ומכל שומעי לקחו לא זכה אלא בעל עגלה, הדיוט אחד, אדם פשוט, שזימנו לו  מין השמיים ארגז מלא מטבעות זהב.

הוא עזב את המקצוע, שמע לרב, התיישב בבית המדרש ללמוד וזימנו לו מן השמיים ארגז מלא מטבעות זהב. אז הם טענו לרב, גם אנחנו עושים ככה, גם אנחנו יושבים בבית המדרש ולומדים כל היום, למה אנחנו לא קיבלנו ארגז מלא זהב? ענה להם הרב, אין הדברים מתקיימים אלא במי שמאמין בכך בלי פקפוק. ובעל העגלה הייתה לו אמונה פשוטה ולכן הוא זכה.

הוא עשה בפועל, הוא עזב את העגלה, עזב את הסוס, ולאור הדרשה הלך ללמוד, אז הוא האמין במאה אחוז הפקיר את הכל, הפקיר את הסוס.

אבל אתם יושבים פה בלאו הכי, אתם תלמידים שלי,  אתם שומעים אותי כל הזמן, אבל לכם אין את האמונה כמו שלו, הוא עשה את זה בפועל, בחוש, לכן הוא זכה,

כשהאמונה והביטחון במאה אחוז, אומר הקב''ה ''השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך'' הוא מבטיח,

והרמב''ם פוסק את זה להלכה שכל אחד מבאי עולם, אפילו הוא לא משבט לוי, והבינו מדעו ועזב חשבונות בני אדם וישב והתעסק בתורה, הרי זה קודש קודשים וה' יזון אותו כמו כל שלויים. הלויים לא עובדים, מקבלים מעשרות מכל ישראל יש להם 48 ערים ללווים, הם לא נוחלים נחלה, הכל ה' מזמן להם עד הבית.

 אומר כל אחד מבאי עולם שהוא החליט עזב את החשבונות והחליט, התיישב בבית המדרש, הקב''ה מתחייב לפרנס אותו שלא יחסר לו כל.

אבל אנשים לא סומכים על הקב''ה, סומכים על עצמם.

אכן גם לפי דעת האומרים שחיוב ביטחון זה עם השתדלות, כידוע יש קללה בתורה הקלה נאמרה לאדם הראשון, אדם הראשון לא היה צריך בכלל לעבוד בכלל בכלל.

כתוב שמלאכי השרת היו צולים לו בשר ומשקיו אותו יין. גן עדן, הוא היה בגן עדן, הכל מוכן לו, ה' הביא אותו ישר לגן עדן, מה עוד אפשר לבקש. סביבו כל פרות שבעולם, כל הטובות שבעולם, מכל עץ הגן אכול תאכל, רק מעץ הדעת טוב ורע לא תאכל. חסר לו משהו, לא חסר. ברגע שהוא חטא נתקלל, נתקלל. ''בזיעת אפך תאכל לחם'' קללה שנתקלל אדם הראשון. קללה. לא ברכה, לא חובה, לא מצווה. קללה.

אז גם אלא שאומרים שחיוב הביטחון שזה עם השתדלות, שזה הקללה, אין הכוונה שההשתדלות תביא פרנסה, כי זה ברור שהכל זה מה' יתברך.

ומפתחות של הפרנסה לא נמסרו אפילו על ידי מלאך אלא התחייב אדם בהשתדלות רק בגלל הקללה בזיעת אפך תאכל לחם.

עכשיו, קיללו אותך שאתה צריך לעבוד. בקללה כתוב כמה שעות? לא כתוב. ההסתדרות קבעה 8.40 אבל בתורה לא כתוב.

אז אם אתה תמעיט בקללה, אתה עושה איסור, לא.

אם אתה תמעט מאוד, מאוד,חצי שעה רק עבודה, אז כמה שפחות קללה יותר טוב.

ואם אתה תרצה בכלל לא להיות מקולל, מה הבעיה, מה הבעיה? מישהו יתרעם עליך, מה קרה?

וכל מובא בגמרא (קידושין פב) רבי שמעון בן אלעזר אומר מימי לא ראיתי ארי סבל,  אריה מתאים לו להיות סבל, יש לו כוחות, יש לו זה, מתאים לו להיות סבל. אתם לא ראיתם סבלים דקים, גורילות. נו, אתה ראית סבל פעם, אריה? לא

שועל חנווני,חנווני צריך להיות פיקח, איך למכור את המוצרים, ראיתם פעם שועל חנווני? פתח חנות? לא.

הוא אומר והם מתפרנסים בלא צער, אין להם דאגות לא קופצים להם הצ'קים, אין להם שום בעיה, אלא צריך לרוץ לחפש את המזון פה ושם, הכל מזומן להם הכל מזומן. אומר ואני נבראתי לשמש את קוני. אומר, אני אני, נבראתי לשמש את קוני,אני אני , נבראתי לשמש את הקב''ה . האם לא דין שאני יתפרנס בלא צער? אם האריה והשועל לא צריכים לעבוד וגם המזון מגיע להם בלי צער, אני, ,נבראתי בשביל לשמש את קוני, אני צריך זמן בשביל לעבוד את הבורא. אז איך זה שאני לא מקבל את המזון שלי בלי צער? אלא שהריעותי את מעשי וכיפחתי את פרנסתי.

מי שמעשיו הם לא שלמים, והוא הרע את מעשיו, לכן הוא מכפח את הפרנסה, אז הוא צריך להשתגע, לטרוח, לדאוג,לרוץ להתעייף, הקללה חלה עליו בגלל שהוא הרע את מעשיו.

אבל אם אתה צדיק ולא מרע את מעשיך ואתה עושה רק את רצון הבורא, עד הפה שלך יגיע הכל. עד הפה.

כל עמל הפרנסה, אלא שאדם מרע את מעשיו. לכן מתקפחת פרנסתו והוא לא יכול להשיג אותה רק על ידי עמל וצער.

אבל מובן מאליו שלא הצער ולא העמל מביאים לו את הפרנסה. לכן אמרו חכמים ''גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמיים''

איך זה יכול להיות? גדול הנהנה מיגיע כפיו, זה מי שעובד. הוא גדול מירא שמיים, מזה ירא שמיים שלא עובד. איך יכול להיות שהוא גדול ממנו?

עכשיו למדנו בדיוק הפוך, שמי שמרע את מעשיו מקפח את פרנסתו,מי שירא שמיים המצב שלו טוב מאוד. אז איך כתוב גדול הנהנה מיגיע כפיו, יותר מירא שמיים?

אלא הפרוש כך: מי שנהנה מיגיע כפיו זאת אומרת הוא עובד, הוא רואה בעליל האין ההשתדלות מועילה כלום, כי הוא ידע כאן ומרוויח ממקום אחר.

ורואה עין בעין את ההשגחה הפרטית ויד ה' יותר מירא שמים. הוא רואה את ההשגחה הפרטית ואת יד ה' יותר מירא שמיים.

שאם כי הוא מאמין בודאי בכל זה הירא שמיים, הוא בודאי מאמין בכל זה, אבל הוא לא היגיע  לידיעה מוחשית בחוש  כמו מי שעובד מיגיע כפיו.

תלכו לחקלאי, יספר לכם סיפורים מפה עד הודעה חדשה איזה ניסים הוא חי. איך פתאום ירד גשם, איך פה, הנה היום לדוגמא ירד מרד, יש אנשים השדות שלהם הוכו והתבואה הלכה. הנה יש אנשים עכשיו בדרום, עכשיו בעזה שולחם להם עפיפונים עם אש, שורפים להם את השדות, אה?

כל יגיע כפיו הלך. אתה יודע מהזה, בן אדם עומד עכשיו מול השדה הוא לא יכול לעצור את האש, והאש מתפשטת הוא רואה את כל ממונו כלה.

נו, עזר לך שעבדת? עזר לך, כמה תוכניות היו לך, מה תעשה עם היבול, למי תמכור, כבר סגרת חוזים. מי קונה ממך והכל. בא עפיפון טררר עופף לך את הכל. מה שווה יגיע כפיך?

אז איך, אז הוא ימות עד סוף השנה? לא ימות. הוא יאכל? יאכל. הוא יסתדר? יסתדר.

הוא יריב עם משרד החקלאות יממנו אותו לא יממנו אותו, עכשיו אמרו שזה פיגועי טרור יחשב, עכשיו לא אכפת לו, יאללה שישרפו, הוא יקבל עכשיו משמה, אז צריך לעבוד או לא יצטרך לעבוד? לא יעבוד.

אם אתה לא עבדת וישבת בכולל יכלו לשרוף לך את השדה, לא. מה ישלו עכשיו, מה שיש לך, מה יש  לך, כלום. מה יש לו, כלום.

אבל לך יש תורה, ואתה מובטח שה' יפרנס אותך, והוא לא, משרד החקלאות. מה יותר טוב הקב''ה או משרד החקלאות?

 אז זאת אומרת בן אדם צריך להביו, הקב''ה תובע מאיתנו ביטחון. מי שזוכה לחיות בביטחון, בביטחון בה' הוא מאושר עלי אדמות. זה כאילו בן אדם הולך ולא חסר לו כלום, כלום,  בעולם. אין דאגות, אין חששות, אין לו קפידות על אנשים, הוא לא מקנא באנשים, הוא פטור מהרבה מידות רעות בגלל שיש לו ביטחון. איזה אושר זה.

ה' מצווה אותנו, וכולם צריכים להיות כמו מלאכים בעניין הזה, ואם לא גולים מן הארץ. או גולים ממקום למקום בעבודה, פעם מקבל עבודה ברעננה, פעם מקבל פה.  יש אנשים סוגרים עסקאות יפות, אבל לא תמיד משלמים, ולא תמיד בזמן, ובאיחור, בצער, בבתי משפט,  בריבים בבלגאנים וכו.

וגם אם אתה עובד שכיר, לא תמיד אתה מקבל את מה שמגיע לך, ובסו4ף אתה רוצה להתפטר אז אתה יודע שלא תקבל או כן תקבל פיצויים. עושים לך משפטים בל ידעום. הרעת תנאים, כל מיני בלגאנים. מצווים עליך, פוקדים עליך כמו עבד, תעשה זה תעשה זה. אוווווו זה, חיים זה?

אתה יושב בבית המדרש, יש לך גמרא מבוארת היום, הכל מסודר, יש אפילו ציורים ושרטוטים, הכל.  מפרשים לך עם ניקוד, הכל ברור ברור באים עם סימני קריאה, סימן שאלה, הכל. הכי סתום יכול להיות גאון.

אבל לא. אדם לא סומך על הקב''ה . מה אני יסמוך על הקב''ה ואם הוא לא ייתן לי. איך לא ייתן לך, אם הוא גזר שתחיה 70 שנה, מה אתה יכול  לחיות 70 שנה בלי לאכול. בלי לשתות. אין דבר כזה הוא חייב לתת לך לאכול. אם הוא קבע שתחיה עד גיל 70 הוא חייב לתת לך לאכול. זה פשוט.

אבל בן אדם כזה טיפש, הוא לא סומך על הקב''ה. וכל דבר אומר ישתבח שמו, ברוך ה'.  כן, הכל מגיע לפרנסה שמה הוא נופל. שמה הוא לא סומך עליו אפילו יום אחד. בא יום אחד תלמד. יום אחד שב בכולל. מה השתגע, יפטרו אותי. יפטרו אותי. למה אתה לא פוחד שתפטר מהעולם?

ואם תפטר וישאלו אותך, היית יום אחד בכולל? לא. למה לא היית? פחדתי שיפטרו אותי. אז פיטרתי אותך,נו, עכשיו איפה היום שלך?

מה, מזה אתה לא מפחד, מבעל הבית אתה מפחד, איזה שכל,מה הולך פה. בן אדם צריך שיהיה לו ביטחון בה' זה האושר הכי גדול, זה אחד הדברים הכי גדולים, לכן התורה משרישה בנו את זה, אומרת שנה שלמה שמיטה, כל הארץ שיטה, לא זורעים לא חורשים. ויש סיפורים מדהימים. יספרנו חלק בעבר אבל יש סיפורים מדהימים כמה ניסים לשומרי שמיטה, גם בדוריינו שומרי שמיטה  כמה ניסים הם רואים, כמה השגחה פרטית, איך ה' מפנק אותם. אבל זה אשריו. זה נקרא מלאך.

עכשיו תקשיבו, אם שומרי שביעי שאמרנו בהתחלה נקראים מלאכים כמו מלאכי מרום הם עושים את דבר ה' לא נוגעים בשדה שנה, זה מלאכים, זה נגד הטבע שאדם רואה כך.

אז אחד שיושב בכולל זה סופר מלאך. הוא לא שנה שביעית לא עובד. הוא שבע שנים לא עובד. ועוד שבע שנים לא עובד, וכל החיים לא עובד, הוא רק לומד.

זה סופר מלאך.

נו, הקב''ה לא יזון אותו? כמו האברכים שמעתם שמתו בנשים האחרונות? מרעב שמעתם? לא מתו.

ראיתם אברך שהולך בלי חפיפה בלי מגבעת, אני רואה פה אנשים עם חולצה קצרה, אין להם כסף לקנות עם שרוול ארוך. חליפות מגבעות. האא כולם..

איך זה? סעודת שבת, חלות עופות, מה זה? איך זה?ו אחים שלהם שעובדים מבקשים הלוואה מהם. מה זה?  ברכת ה' היא תעשיר.

רק הברכה של ה' היא תעשיר את הבן אדם.

יש אחד, פרסמו לפני כמה ימים, עובד באיה נמל תעופה, מצא שמה מטמון שלוש מאות או ארבע מאות עשרים וחמש מיליון דולר מטילי זהב. ולפי החוק זה שייך לו.

נו, -הערה בקהל-

לא, פה בארץ לא מאבדים דברים כאלה, לאאא פה בארץ אין דבר כזה.

אבל בן אדם מאיפה, מי נתן לו את זה, מי מי? רק ה' החליט גזר שהבן אדם הזה עד סוף ימיו יהיה עשיר כמו קרח. זהו

הוא תכנן את זה, העבודה גרמה לו, מי גרם לו? הקב''ה

זאת אומרת כל בן אדם צריך לדעת, כמו שהחיים שלך, הראיה שלך תלויה כל רגע ורגע בה'. השמיעה שלך תלויה בה' כל רגע. הנשימה שלך כל  רגע בה'. שהדם אצלך זורם כמו שצריך זה ה'. אם יסתמו לך עורקים זה ה' הכל ה' הכל. כל המערכות של הגוף עובדות, תקינות, 24 שעות, שבוע חודש, שנה,ש נים, עשרות שנים,  זה אתה סומך עליו. זה אתה סומל עליו.

איך אתה מרגיש, ברוך ה' ברוך ה'.

אתה עובד, בטח בטח. למה בטיח, למה זה אתה לא סומך עליו, אחרי שהוא הכין את כל המערכות ומתפקד בהם והכל בסדר. רק אוכל הוא לא ייתן לך, אז איך תיסע?

אם אחד  נותן לך מכונית לעבודה אומר לך אתה מקבל אצלי משכורת כך וכך וגם מכונית, הוא יביא לך דלקן או לא יביא לך דלקן? אם הוא רוצה שתשתמש במכונית לעבודה בטח שיביא לך דלקן. איך תיסע?

מישהו ייתן לך סוס מת? איך אפשר ליסוע איך אפשר לרכוב?

 אם הקב''ה רוצה שתעבוד אותו, הוא לא ייתן לך דלק, מזון, מזון, איך תעבוד אותו? איך תעבוד אותו?

הוא רוצה שתעבוד אותו, שייתן מזון. ואתה אומר שהוא זן את העולם כולו בטובו בחן, אתה אומר. אז אתה יודע שהוא נותן. אז למה אתה הולך לעבוד?

אחד מחכה לאוטובוס, מחכה, האוטובוס מאחר. אז הוא יוצא מהתחנה מציץ לא רואה שהוא הגיע, אז הוא הולך עד הפינה לראות אם הוא מגיע או לא מגיע, אחר כך  הוא מסתובב הוא רואה שעוד לא היגיע, מתקדם לכיוון של התחנה הקודמת, לא הבנתי, אם הוא יוצא, זז, או הולך או הולך אחורה או הולך רוורס, הוא יביא את האוטובוס יותר מהר? תעמוד במקום אם האוטובוס צריך להגיע הוא יגיע לפה. בשביל מה אתה זז, לאן אתה הולך, הולך קדימה הולך אחורה, אתה מקדם את האוטובוס או לא, אתה לא עושה כלום מה אתה בלחץ. תעמוד הוא יגיע.

בסוף הוא פספס אותו למה הוא היה באמצע התחנות, הוא לא עצר לו. אין שכל. אם הבורא קצב לך מזון, המזונות קצובים מר''ה עד אחרית שנה, מה שהוא קצב יגיע. בשביל מה אתה הולך לקראת זה מה אתה רץ לקראת, בשביל מה אתה דואג?

אבל אדם טיפש. אין לו ביטחון, לא לימדו אותו, לא השרישו בו. לכן באה התורה ואמרת לנו מצוות מצוות מצוות להשריש בנו את הדבר. תראה מה זה חקלאי שנה שלמה רואה את כל יגיע כפיו נאכל לו מול הפנים ואסור לו להגיד מילה.  מילה, לאשלך, אני בעל הבית כי לי הארץ.

 

הבנתם יהודים יקרים?הנה נתתי לכם כלי להשתחרר מהעבודה, יש כאלה אומרים שהעבודה משחררת ואני אומר לכם שאני משחרר אותכם מהעבודה. תחליטו מה אתם רוצים. הבורא נתן מצוות אומר תבטחו בי ''ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו'' אם אתה בוטח בה' ה' יהיה מבטחך.

''ארור הגבר אשר יבטח באדם'' ארור, יש לו קללה, חוץ מהקללה ''בזיעת אפך תאכל לחם'', ארור.

מה הדין של עבד שלא היה לו כסף ומכר את עצמו לעבד, יש דין של עבד עיברי, מכר את עצמו מסכן היה עני, אין לו כסף

 בא למישהו אמר תקנה אותי ואני יעבוד אצלך שיהיה לי מה לאכול.

בשנה השביעית צריך לשחרר אותו לחופשי  והוא אומר אהבתי את אדוני את אישתי ואת בני, לא אצא חופשי. אני לא רוצה לצאת חופי, מתאים לי להישאר עבד שלו.

מה התורה אומרת, שלוקח אותו אדונו ורוצע את אוזנו במרצע, עושה לו חור פה בתוך האוזן, עבד רצוע, למה? אוזן ששמעה בהר סיני ''כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם'' והחליט להיות עבד לעבד, תרצה האוזן הזאת ששמעה לא מקיימת

אני הוצאתי אותכם ממצרים, הייתם עבדים של פרעה, והוצאתי אתכם מעבדות של אדם וזיכיתי אתכם להיות עבדים של מלך מלכי המלכים הקב''ה. כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם. ואתה בוחר לך עבד שישי אדון שלך?

אז האוזן הזאת תרצע.

יש עבד עברי ויש עבדים  שעובדים, הולכים לעבודה ואומר, אתה מוכן לקבל אותי להיות עבד אצלך? אתה הולך לעבוד, מה אתה, עבד. עובד.  אצל מי, אצל האדון, היום קוראים לו בוס, הבוס אמר.

נו, ואתה עובד, אז צריך היה לרצוע לך את האוזן במרצע. מה אתה לא שומע שה' אמר כי לי בני ישראל עבדים  עבדי הם ?

לכן אנחנו תמיד שרים ומאמינים שצריך להיות עבד של הקב''ה.

'' אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא. אנא אנא אנא עבדה דקודשא בריך הוא. אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא. .........אנא אנא אנא לא עבדא לעבדא.

אנחנו לא עבדים לעבדים, אנחנו עבדים להקב''ה, איזה זכות נפלה לידינו, כתוב על משה רבנו עבד ה', על אברהם אבינו עבד ה' דוד מלכינו, עבד ה'. להיות עבד של מלך עדיף מאשר להיות עבד לעבד. האדון שלך ואתה ביום הכיפורים עומדים לפני הקב''ה שווים. מי לחיים מי למוות, מי  לעושר מי לעוני. מי בריא  מי חולה, אם שניהם נהרגו או נפטרו שמים אותם קבר ליד קבר.

יש קבר של עשירים, קבר של עניים? אותו דבר. אותו מידות פחות או יותר, מצבה פחות או יותר. זהו, נגמר הסיפור. מישהו מהם לקח משהו?

העני לקח את החובות, לא.

העשיר לקח את הנכסים, לא.

שום דבר. אותו דבר, אז מה פתאום המלכת אותו עליך, מה קרה? יש מלך מלכי המלכים, נקדישך ונעריצך. זהו, מספיק.

אם אדם זוכה לזה אשריו ואשרי חלקו. לא צריך לעבוד, לומד. חכם, עושה מצוות, קונה את העולם הבא וברגע שזה מסתיים יש לו מה לבוא, יש לו מה להגיד, ישאלו אותו מה עשית בעולם הזה שהורדתי אותך, מה תשיב?

בזבזתי את הזמן הלכתי לעבוד, הייתי עובד בסופר? טוב, נתתי לכם חומר למחשבה, והרוצה יבחר במה שיבחר נקווה שמישהו לפחות ישכיל ויבין אולי עוד כמה שנים יבוא ויגיד, אתה רואה אותי, הייתי בהרצאה, היום אני אברך, בן תורה, גידלתי משפחה לתפארת, סומכים על הקב''ה והוא לא מזייף. מה שהוא הבטיח בתורה הוא מקיים.

למי שיש שאלות בבקשה.

 

שואלת:שלום כבוד הרב

הרב: שלום, ערב טוב

שואלת: זה  יותר ברכות. רציתי לבקש בשביל הבן שלי אופיר, הוא אלרגי לחלב, אם אפשר לברך אותו שזה יעבור לו

הרב: מה יש לו?

שואלת: אלרגיה לחלב, מסכנת חיים.

הרב: כן,

שואלת: אופיר בן רונית

הרב: אתם אוכלים בשר ועופות?

שואלת: כן

הרב: של מי?

שואלת: עטרה

הרב: טוב. להפסיק לאכול בשרו עופות בכלל.  ובעזרת ה'  רפואה שלמה לילד שיהיה בריא ולא יהיה לו שום אלרגיה לחלב.

שואלת: אמן

הרב: בהצלחה

שואלת: ועוד משהו בשבילי, הרב דיבר פה על ביטחון בה' באמת משהו שאני צריכה כי מה שאני הולכת לבקש אני כאילו לא מאמינה שיכול להתגשם. נולדתי עם פזילה בעניים ובגיל תשעה חודשים עברתי ניתוח אבל עין אחד  עדיין חסר לה שריר או ששריר אחד קצר או  משהו כזה והעין לא זזה והראיה שלה לא טובה.

מה אני יכולה לעשות עוד לקבל על עצמי כדי שזה יהיה נס וזה יסתדר מעצמו כי ברפואה   אין פתרון זה צריך לשאר ככה.

הרב: כן ואם יהיה פזילת חן, מה הבעיה? אבל תקשיבי, חסר שריר את אומרת או ששריר רפוי? מה אמרו לך ?

שואלת: שריר קצר

הרב: שריר קצר. הבנתי, ותרגילים  של להביט לצד וככה וככה לא אמרו לך לעשות כל מיני תרגילים בעין

שואלת: אמרו שזה מועיל עד גיל 6 או 9 מקסימום.

הרב: אל תאמיני להם, תתחילי לעשות תרגילים ובעזרת ה' הכל יסתדר.

שואלת: אמן, תודה.

הרב: אבל את יודעת איזה תרגילים עושים כן?

שואלת: כן

הרב: אבל תבטחי במאה אחוז במה שאני אומר כן? כן

 

תן לגברת שם

שואלת: כבוד הרב שלום לך

הרב: שלום

שואלת:אין לי שאלות

הרב: יפה מאוד

שואלת: אבל אני רוצה לנצל את המעמד הזה בשביל לברך את הבת שלי הודיה בת מרים לכל הישועות

הרב: בסדר, הודיה בת מרים תזכה לכל הישועות.

שואלת: אמן תודה

הרב: תהיי בריאה

 

כן

שואל: הרב, אחותי עושה את הסדר שאמרת שלוש חודשים בתענית דיבור. בלימוד רבנו יונה, היא מבקשת ברכה לזווג ופרנסה

הרב: שם?

שואל: ליאורה בת ציפורה מאירה

הרב: ליאורה בת ציפורה מאירה תזכה לזיווג הגון הראוי לה מהרה

שואל: אמן וגם אנוכי עבדיך שמעון בם ציפורה מאירה, הרב

הרב: מה, גם לזיוג?

שואל: גם זיווג וגם פרנוסה

הרב: אז אתה.... האהאהא

שואל: אני לומד שעתיים ביום ברוך ה'

הרב: אתה לומד?

שואל: כן

הרב: ה' יזכה אותך זה' ימציא לך די מחסורך לביתך וזיווג הגון מהרה

שואל: אמן תודה רבה

 

כן, שאלה.

שואלת:שלום כבוד הרב

הרב: שלום

שואלת: אני רוצה רק בבקשה ברכה לשלום בית

הרב: שלום בית?

שואלת: כן

הרב: בסדר צריך את יודעת להתפשר על כמה דברים, לא להתעקש ולדבר בנחת ובסבלנות ואז יכול להיות שלום בית נאמן ואיתן.

שואלת: אפילו אם..

הרב: אפילו אם הבעל לא כל כך בסדר והוא לא יודע לפרגן ואפילו ואפילו. אם האישה תהיה טובה יותר ממה שצריך אז בסוף הוא ייכנע.

שואלת: אתה יכול לברך אותו בבקשה שיחזור

הרב: אהה הוא גם בחוץ? יאאשואלי הלך לטיל. מה השם שלו

שואלת: שלומי שלמה בן סופיה

הרב: שלומי שלמה ב ן סופיה ה' יחזיר אותו לביתו עם רוח חדשה כמו לפני החתונה

שואלת: אמן אני רק רוצה לברך פה חברה שעשתה חסד והביאה אותי פה לשיעור אני רוצה לברך את הבן שלה בן ישי בן אודליה שיהיה בריא ושיחזור לישיבה ושכל השטויות יצאו ממנו

הרב: אמן ואמן

 

כן שאלה יש למישהו,

שאלה הנה הו, ברוך ה'

שואל: ערב טוב הרב

הרב: ערב טוב

שואל: כתוב ששכר מצוות בא למאעי עיקאן נכון?

הרב: נכון

שואל: ומצד שני אומרים שהקב''ה משלם לרשעים בעולם הזה על המצוות שהם עשו בשביל להאבידם לעולם הבא. אז איך זה מסתדר אם אין שכר בעולם הזה?

הרב: נכון, שב. תודה רבה

הרשעים לא מאמינים בשכר של העולם הבא, אז מאחר והם לא מאמינים בעולם הבא ובשכר ולא טורחים להכין לעצמם  שכר לעולם הבא וכמובן שהם רוצים שכר בעולם הזה, לכן הם רשעים כי הם רוצים אכול ושתו כי מחר נמות. ומאחר שהם עשו מצוות, אז מה, הקב''ה יקפח את שכרם, מגיע להם שכר, איך הוא  ישלם להם. עולם הבא הם לא רוצים, רוצים פה. אז הוא חייב לשלם להם פה . ואיך ההוא משלם להם פה,לפי מה שהם מעריכים את המצוות. כמה שהם מעריכים את המצווה, ככה הם יקבלו

לדוגמא, רשע אומרים לו יש שיעור תורה, אז הוא מעדיף לצאת לעשן סיגריה. זאת אומרת אצלו שיעור תורה זה פחות מסיגריה.

אז עכשיו אם הוא יחליט יום אחד לשבת לשמוע איזה שיעור, אז כמה השווי של השיעור, פחות משיערו סיגריה,אולי חצי סיגריה.  אז יתנו לול כמה פקטים של סיגריות בגלל השיעור שהוא למד. וכן על זה הדרך.כמה שהוא מעריך את המצוות ככה הוא יקבל. אז זאת אומרת פה משלמים לו.

ועל זה אמר דוד מלכינו ''איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת, איך בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און? להישמדם עדי עד.

כיוון שהם נשמדים עדי עד אז צריך לתת להם פה שיציצו ויפרחו בעולם הזה יקבלו את שכרם. אבל למי שמאמין בה' ובוטח, ה' לא יבזבז לו את השכר שמובטח לו לעולם הבא, הוא ייתן לו פרות בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא.  כי הוא מאמין בהישארות הנפש, הוא מאמין בשכר ולכן את כל השכר של המצוות מניחים לו לחיי העולם הבא.

שואל: עכשיו אני רוצה גם שתברך אותי שאני יזכה להיות ירא שמים אמונה ובטחון

הרב :זה חושב מאוד אבל להיות ירא שמיים צריך לעבוד על זה, זה לא הולך עם ברכות, אם זה היה הולך עם ברכות זה היה יפה. אבל ה' ייתן לך בינה להבין ולהשכיל, ללמוד הרבה מוסר ומזזה תקבל יראת שמיים לקיים את מצוותיו באהבה.

שואל: אמן.ועוד משהו, אם הרב יכול לברך את איתמר בן שרה ואת אליהו

הרב: דתי? דתי דתי?

שואל: דתי כזה כן

הרב: איתמר בן שרה  ואליהו?

שואל:אליהו בן חיה, ואסף בן אסנת מחילה

הרב: אליהו בן חיה יחזיר אותם ה' בתשובה שלמה.

שואל: אמן

הרב: ומה עוד השני?

שואל: אסף בן אסנת

הרב: ואסף בן אסנת כהוא זה

שואל: אמן אמן

הרב: תהיי בריא

שואל: תודה רבה,

 

תן לבחור שם

שואל: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום

שואל: אני וחבר כאן שלידי בתקופה האחרונה הולכים לשיעורי תורה ואנחנו באמת ככה מנסים להתחזק ויוצא לנו לדבר הרבה, ואני יגיד לך את האמת לפעמים יש לנו ככה איזו שהם הרהורי תשובה, אנחנו מנסים ככה באמת כל הזמן לעשות ולהבין וללמוד עוד ועוד אבל תמיד עולים לנו שאלות כאלה שהיצר הרע מנסה להכשיל אותנו

הרב: ברור, מה פתאום, אתם לקוחות קבועים אצלו, יוותר עליכם?

שואל: אז ככה  רציתי לשאול אם אפשר איזה..

הרב: עצה.עצה עצה?

שואל: כן

הרב: אם תלמדו כל יום לפחות שעה מעבר למה שאתם לומדים אז בעזרת ה' יתברך, המוסר מפרק את היצר הרע. הוא מגלה איפה בדיוק הוא מחטט, ואיפה הוא רוצה להכשיל. ואז אתם מקבלים גיבוי כל יום, כל יום גיבוי מהמוסר ועל ידי זה אתם תוכלו להישמר ותכירו את התרגילים שלו. אם תרצו ללמוד בדיוק מה התכסיסים שלו תלמדו רבנו בחיי בחובת הלבבות שער יחוד המעשה, שמה יש הסברים מה הטריקים שלו ואיך מתמודדים איתו.

שואל: תודה רבה

הרב: בהצלחה

 

כן פה שורה ראשונה

שואל: שלום כבוד הרב קוראים לי אלירן רציתי קודם כל להגיד שמאוד נהניתי מהשיעור, מאוד באמת היה כיף לשמוע אותך ואני נהנה לשמוע אותך תמיד. אני בא הרבה להרצאות שלך, אני בא הרבה להרצאות שלך והרבה התחזקתי בזכותך כבוד הרב. ורק רציתי ברכה לזיווג.

הרב: תלמד שעתיים כל יום תורה בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף ותזכה לזיווג הגון מהרה

שואל: אלירן בן כרמלה

הרב: איך? אלירן בן כרמלה זיווג הגון בזכות הלימוד שאמרתי. שעתיים כל יום בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף.

שואל: תודה

 

כן שאלה. תן לו

שואל: שלום כבוד הרב אצלי יש בקשה, אח שלי בקשר עם גויה. ויש חשש גדול ש

הרב:הם עלולים להתחתן..

שואל: שיגדע את הענף שהיה במשך הרבה שנים.

הרב: איפה הוא? בחול או פה?

שואל: פה

הרב: וכמה זמן הקשר?

שואל: מספר שנים. 5-6 שנים

הרב: והם  הביאו ילדים כבר או עוד לא?

שואל: לא

הרב: והוא לא מתחתן איתה כאילו

שואל: מתכוונים

הרב: הבנתי. והוא היה עם רקע של ישיבה או משהו, או תמיד היה חילוני?

שואל: לא לא, מסורתי בבית.לא.

הרב: ומה ההסבר שלו, יש לו הסבר?

שואל: ההסבר ש... היא יותר טובה מהיהודים ששומעים אותם ב..

הרב: והוא מבין מה ההבדל בין יהודים לבין גויים?

שואל: ניסיתי להסביר...

הרב: לא מדבר אליו..

שואל: לא. לא.

הרב: מה השם שלו?

שואל: עדיאל בן ניצה,

הרב: עדיאל בן ניצה ה' יסכסך בינהם שתזרוק אותו לכל הרוחות ותקלל אותו ושיעזוב אותה

שואל: אמן . דבר נוסף, אשתי בת 25. שתי לידות קודמות  היא ילדה בקיסרי. היא בריאה. פשוט שהלידה לא התקדמה. עכשיו היא בהריון שלישי חודש שביעי

הרב: ויש לכם חשש. בשני המקרים הקודמים נולדו ילדים בריאים? ברוך ה'

שואל: ברוך ה'

הרב: תגיד לה שתלמד בתענית דיבור חצי שעה שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים רצוף.

שואל: היא כבר חודשיים לידה, חודשים וחצי

הרב: שמעתי. מתי שהיא לא יכולה אונס, רחמנא פטרה אבל מתי שהיא יכולה שתלמד.

ואתה תלמד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף ובעזרת ה' מה שמה?

שואל: תמר בת מלכה

הרב: תמר בת מלכה תגיע לבית החולים ותלד כתרנגולת שלא יספיקו לעשות לה ניתוח. בהצלחה

שואל: תודה רבה הרב ברוך תהיה

 

כן שאלה אחרונה, תן לגברת שמה למעלה.

מה נזכרת עכשיו? 

תן לו גם כן שמה תכף שהוא אחריה.

שואלת: שלום כבוד הרב אני רציתי לבקש בקשה לבריאות. הבת של חברה שלי חזרה לה המחלה בפעם השנייה. והיא ילדה, נערה,בת שמונה עשרה.

היא כבר עברה את זה ועכשיו זה חזר חזק יותר

הרב: דתייה או לא?

שואלת: הם מאמינות הם לא דתיות אבל הם שומרות

הרב: תגידי לה שתלך בצניעות גמורה ותקבל עליה תשובה. וה' יסיר ממנה את המחלה ויעביר אותה  לאשתו של אסד נשיא סוריה.

שואלת: אמן. קוראים לה הילל, היא שינתה מפריאל. הלל בת פאני אני רוצה שתברך אותה.

הרב: גם את זה צריך לשנות הלל זה שם של חכם תלמודי . הלל בת פאני ה' יחזיר אותה בתשובה, תלך בצניעות ויסיר את המחלה ממנה ויעתיק אותה לאן שאמרתי.

שואלת: אמן

הרב: תודה

 

כן אחרון פה בחורצ'יק הלבןבן

יעמוד כבודו

שואל: שלום כבוד הרב

הרב: שלום

שואל: יש לי שאלה, אשתי היא דתיה. אני שומר שבת לא מרצוני. כאילו אני מכבד אותה בעיקר. איך, מה אני צריך לעשות בשביל שכאילו לאהוב את זה, שיהיה לי יותר כיף לשמור את השבת.

הרב: קודם כל אתה צריך להודות להקב''ה שאתה בריא בנפש  בגוף. והקב''ה נתן לך שבת להתייחד איתו ועם המשפחה. סוף סוף אתה יכול לשבת בבית פטור מלאכה, מכל עיסוק. להתרכז באשה, שאתה החלטת להתחתן איתה ולחלוק את החיים איתה, אז לשבת שאיתה, לשוחח, ללמוד איתה פרשת השבוע, ללמוד ממנה, ללמד אותה, לשיר שירי שבת. יש לך כבר ילדים?

שואל: כן

הרב: שילמדו ממך איזה אבא חכם. יודע דברי תורה, שר איתם. מאחדים את המשפחה. לא טורחים,לא עמלים, רק נחים שרים, אוכלים שותים. אפשר לטייל רגלית. מה לא טוב? למה צריך לשנוא את זה בשביל לאהוב את זה. מה קשה בזה?

שואל: לא, זה לא שלשנוא. זה מגיע כאילו שעה מסוימת שמשעמם כזה. אין מה לעשות

הרב:מה זה משעמם. תקנה מעם לועז. יש סדרת ספרים מעם לועז על פרשת השבוע מנוקד ותקרא ותבין בכלל מה יש בפרשיות שלנו אתה תתמוגג לא תפסיק. אתה לא תספיק גם ביום חול  אחר כך  לקרא. אחר כך  תבוא אלי בטענות.

זה אושר. אושר, להרבות דעת להרבות דעת. אם בן אדם יושב מול קופסא ריקה שכל הזמן רק טלנובלות, חרטות מבלבלים לו את המח מגחכים מצחקקים והכל שטויות והבלים ורק העניים כואבות בסוף אי אפשר להירדם. אנשים יושבים. מה יש מכל זה, אתה זוכר מכל זה משהו. שנים ראית. מה יש לך מזה כלום. אבל אם אתה לומד תורה, קודם כל יש לך מזה הבנה ואתה יודע מה ה' דורש ממך ואפם אתה עושה אתה מקבל שכר כבר בעולם הזה ובעולם הבא. חוץ מזה אתה נקרא צדיק, ירא שמיים, יש לך הערכה בחברה, הקהילה, אשתך. מה אתה צריך יותר מזה, שלמות כזאת באה שבת באה מנוחה אחרת כל הזמן בנ''א עמל עמל עמל עמל לא הספיק, עף.

מה היה לו, מה עשה? אז ה' עשה איתנו חסד תנוחו כל שישה ימים אני רוצה שתנוחו. אפילו אני אומר הקב''ה ביום השביעי שבתיי.

מה הוא  עשה אתה יודע מה הוא עשה? כתוב שביום השביעי הוא שבת. ממה הוא שבת, מכל מלאכתו אשר עשה. מה עשה? הוא בעשרה מאמרות ברא את העולם. אמר יהיה אור, ויהי אור. תוציא הארץ הוציא הארץ . יקוו המים, יקוו המים. בעשרה מאמרות. מזה הוא שבת .מהאמירה.

שואל: ....

הרב:אז זאת אומרת הקב''ה אומר לך אני אומר לך שתשבות. ואתה מעיד שאני בראתי את העולם בשישה ימים ובשביעי שביתה. למה אתה שובת? בגלל שה' שבת והוא ציוה אותי לשבות אני שובת. זה בעשרת הדברות, וכל האומות כמעט קוראים לזה שבת, שבתה, שבת, כל העולם.  הולך לפי מחזור של שבוע.

לפי מה, איך שברא ה' את העולם. שישה ימים ואחרי זה שבת.

כל הגויים לא ידעו מהפטנט הזה של שבת. אחר כך  הם אימצו לעצמם אלה את יום השישי ואלה את יום ראשון וגם הם לקחו שביתה.

אז אנחנו הראשונים שהקב''ה העניק לנו את השבת. זה אוצר.

אתה יודע מהזה, כמה שכר  מקבלים על זה, על שמירת שבת? מה שאתה לומד בשבת אתה מקבל פי אלף. תלמד ביום חול, תלמד בשבת פי אלף.

מי ששומר שבת במאה אחוז כמו שצריך מוחלים לו על שבעים שנה של עוונות. אבל שבת מאה אחוז שהוא יודע את כל המלאכות שאסורות ונזהר מכל דבר ושומר כמו שצריך. שבת זה הדבר הכי יקר שיש לנו. זה יום חמדה שהקב''ה בחר לעם ישראל. וזרק אות ביני ובינכם. אסור לגוי לשבות. אם גוי שובת בשבת הוא חייב מיתה.

רק עם ישראל קיבלו את השבת. וזה מתנה שהייתה גנוזה בבית גנזיו של הקב''ה ונתן אותה לעם שיראל יש המון מעלות על זה סיפורים מפה עד הודעה חדשה. אבל תתחיל ללמוד. שלומדים נהיה אושר. מעם לועז זה הסדרה תזכור

שואל: יזכור

הרב: בסדר?

שואל: בסדר גמור.

הרב: שיהיה לך בהצלחה אני מודה לכל הקהל ברוכים תהיו

שואל: תודה הרב

הרב: אני רוצה לחלק ספרים ואתה הראשון שתקבל אני יביא לך כבר לשבת ספרים. תתקדם לפה, בבקשה.

 

רבי חנניה בן עקשיה אומר רצה הקב''ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר