חולון - חולון

חולון 5-6-12 ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח עכשיו אני אגלה לכם סוד גדול שלא ידעתם. מה הדבר המסוכן ביותר שמסכן את חייו של האדם בעולם הזה ומסכן את העולם הבא שלו? חוץ מיצר הרע. מה אתם חושבים? מי אמר התאוה, מי אמר גאוה? כל הכבוד לכם. אבל זה לא הנקודה. זה גם בעיה אבל זה תשמעו עכשיו מה קורה פה. "ויהי העם כמתאוננים רע באזני ה' וישמע ה' ויחר אפו ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה". הרמב"ם ז"ל מסביר מה היתה הטענה של המתאוננים, הנכון בעיני כי כאשר התרחקו מהר סיני שהיה קרוב לישוב ובאו בתוך המדבר הגדול והנורא ומסע הראשון, ויהיו מצטערים לאמר, מה נעשה ואיך נחיה במדבר הזה, ומה נאכל, ומה נשתה, ואיך נסבול את העמל והעינוי, ומתי נצא ממנו. מהלשון מה יתאונן אדם חי שזה לשון של כואב ומצטער על עצמו. והנה, לכאורה היתה להם לישראל טענה נכונה ואמיתית, לכאורה אבל, המצב במדבר היה קשה מנשוא, לא כמו במצרים שלפחות היה אוכל מוכן בפיהם, ואילו כאן במדבר בלתי אל המן עינינו, חוסר בטחון, מה יהיה מחר, כל יום צריך לחכות שירד מן מחדש, אנשים עם ילדים, אין הבטחת הכנסה למחר, היום ירד מן, מה יהיה אם לא ירד מחר? אין מאיפה להביא אוכל, זה מדבר. אין שתיה, אין כלום, אתה במדבר, מיליונים נמצאים במדבר, אין בטחון מה יהיה מחר. זה יותר קשה משעבוד מצרים. והנה גם כך אנחנו רואים כל יום מסביבנו, אדם עובד, מרויח משכורת, בזה הוא מרגיש בטוח ובן חורין וכסף יש לו על כל צרה שלא תבוא, אבל כל זה למראית העין בלבד, שהרי איך שכחו כל כך מהר יוצאי מצרים משעבוד מצרים? שהרי כשהיו במצרים תבן אין ניתן להם, תבן אין ניתן לעבדיך, ולבנים אומרים לנו עשו, והנה עבדיך מוכים, והשלמת חשבון הלבנים שלא השלימו כדי הצורך, זה היה ע"י פרי בטנם ששיקעו אותם בקירות, כל מי שלא השלים את המכסה לייצר לבנים לקחו את הילד שלו, חי, שמו אותו להשלים את המכסה שלא סיים, ושיקעו אותו בתוך הטיט בלבנים בקירות. איך הם שכחו את זה? אתה רואה רק שאין לך בטחון חסר לך אוכל מזומן ואין לך כביכול על מי לסמוך? ומה עם מה שהייתם במצרים ובמצרים שעבדו אתכם וחייבו אתכם לעשות גם את הלבנים ואם לא עשיתם שיקעו את הילדים בתוכם? הרי זה מחשבה מזעזעת ביותר, מי ירצה לחזור לארץ כזאת שאנשיה כאלה רוצחים שפלים, שלוקחים תינוקות ושמים אותם בקירות. ומה אומרים? זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים, את האבטיחים ואת השומים. וכי יש בחירה בזכרון? וכי אדם בעצמו מחליט מה זוכרים ומה לא זוכרים? אז איך זה יכול להיות שהם זוכרים את האבטיחים ואת השומים ואת הבצלים והם לא זוכרים את זה ששיקעו את הילדים שלהם בתוך הטיט? מה, אדם יכול לזכור מה לזכור? אלא מכאן רואים עד כמה כח הנגיעה. שאדם נתון בנסיון כלשהו, הוא כל כך מצומצם בתוך הנסיון וזוכר הוא רק מה שהנגיעה שלו מעונינת להזכיר לו, ולא את המחיר שהוא שילם עבור זה. ז"א, שיש לאדם נסיון זוכר רק מה שנוגע אליו אבל מה המחיר שהוא שילם בעבור זה, הוא לא זוכר. הנה לדוגמא אנחנו נמצאים היום בעולם מתקדם, הטכניקה, טכנולוגיה, התפתחות של מכשירים, אבל זה מפריע לנו להתבונן ולראות את המחיר שאנחנו משלמים. היום אפשר ברגע, ברגע, להתחבר לכל אדם בעולם, באס אם אס אחד שניה אתה כבר עונה לו. אתה רוצה לשלוח לו תמונה על המקום, אם אם אס זה אצלו, אתה רוצה לשלוח לו הרבה חומר - אימייל על המקום. כל מה שאתה רוצה על הרגע, ואין רגע פנאי, איפה הלכו כל הרגעים? זה היה צריך לחסוך לנו המון זמן ולהתפנות, בדיוק הפוך, אין זמן להרים טלפון לאמא, שבוע שבועיים, לא מדברים. מה אני אגיד לך, אין לי זמן, אין זמן, איפה הזמן? איפה הלך הזמן? פעם היו עושים כביסה בנהר, הולכים לנהר ועושים כביסה. פעם היו מכינים לחם לבד בבית, בתנור, מבשלים בבית, לא היה חימום, לא היה מזגן, היו הולכים חוטבים עצים, מביאים ועושים והיו מספיקים. והיה נשאר המון זמן, והיו בקשר אחד עם השני, לא היתה שום בעיה, היום אתה רוצה לחם, אם אתה יורד למכולת אז זה חמש דקות, רוצה לעשות כביסה, לחיצה על כפתור, אתה רוצה לתלות - אין צורך, יש מייבש. אתה רוצה לדבר עם מישהו, לא צריך ללכת ולרכב על החמור, טלפון, אס אם אס, רגע, אז כמה זה לוקח? חמש דקות הכל, ואיפה הלכו 24 שעות? לא רואים מה ההפסד, הפסדנו את החיים, הפסדנו את החיים, אין את החיים שלפני דור, לפני דור מי שעוד זוכר היו שולחים שנה טובה, היית מגיע לראש השנה התיבת דואר שלך היתה מפוצצת בשנות טובות עם זהרורים, זוכרים משהו כזה? יש עוד כאלה שזוכרים? כן, זוכרים. היום מישהו שולח לכם? אף אחד, רק חובות. רק חשמל, מים, גז טלפון זה, זה הכל. אף אחד לא שולח לך שום דבר. אז לא רואים בעצם מה מפסידים, הקדמה עשתה הרבה אבל צמצמה את החיים. אנחנו רואים היום כמה תאונות דרכים קוטלות בדרכים, כל יום שומעים אחד שניים שלשה חמשה כל יום, וכל סוף שבוע מסכמים עד עכשיו מתחילת השנה 300-400 הרוגים, ואלף אלפיים פצועים. כשרכבו על חמורים היה תאונות דרכים? כשרכבו על סוסים היה תאונות דרכים? לא. אז מצד אחד אתה מגיע מהר, לא כמו עם חמור, אבל גם יותר מהר לבית קברות. אז ז"א, אי אפשר לראות רק צד אחד, צריך לראות את כל הצדדים, ואדם נוטה לראות רק מה שנוגע אליו ומה שיש לו משיכה אליו. והוא יכול להחביא ולא להסתכל כלל וכלל כמה הפסיד נגרמים לו מאותו דבר. חז"ל אומרים, הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין. גבר שהיה רואה את אשתו מסתודדת עם מישהו, היה מזהיר אותה ואומר לה, תזהרי לא תסתרי יותר עם איש זה. ואם היה רואה אותה שוב שהיא נסתרה עם אותו אדם, אז הוא היה מביא אותה אל הכהן ואז היו בודקים אותה ע"י מים המאוררים ובוחנים האם היא סתתה מעל בעלה או לא, אם כן היא היתה מתה. הרואה סוטה בקלקולה ורואה מה מעשיה ומה עשתה, יזיר עצמו מן היין. למה מה גרם לה? שתתה קצת יין, הראש הסתובב והגיע לאן שהגיע. אז מי שרואה דבר כזה צריך שיזיר עצמו מן היין כדי ללמוד לקח, אם היא הגיעה לזה גם אתה יכול ליפול. אדם שראה תאונת דרכים קטלנית לכאורה צריך להמעיט את המהירות, אבל אם הוא ממשיך לנסוע מהר מה זה אומר, שהוא לא למד את הלקח, ופעם הבאה חלילה הוא יכול להיות טפט. למה אתה מאשים בן אדם רואה משהו מקולקל צריך ללמוד ממנו כדי שהוא לא יפגע. הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין. היום אין סוטה אחת, כל העולם סוטה. ואף אחד לא רואה את הקלקול, ואף אחד לא מזיר עצמו מן היין. מי לא יודע מה הקלקולים שיש מהאינטרנט, לרדת למטה בבקשה. מי לא יודע כמה קלקולים יש באינטרנט, מי לא יודע כמה גירושים והתאבדויות מהפייסבוק, כמה מלחמות שיש עכשיו בגלל הפייסבוק, מי לא יודע? ואנשים לא נזהרים מתפתים ונופלים ומאבדים את החיים שלהם. מאבדים את החיים שלהם. אז רואים רק את הנגיעה של עכשיו מה טוב להם להרגע, אבל לא רוצים לראות את התוצאות האיומות שמקופלות בזה. למה הדבר דומה - אחד שהיה שיכור, שיכור כרוני, והבן שלו סבל מאד שהיה מבוזה מאד, וגם מזה שאביו מתבזה, וצריך תמיד לאסוף אותו מהרצפה, מתגולל, ויום אחד הוא ניצל את ההזדמנות וראה פעם שיכור ששוכב ברצפה מלא קיא, לקח אותו ואמר לו אבא תראה, אתה רואה, לכאלה מצבים אתה מגיע ומכאן אני אוסף אותך. מה היה צריך האבא לעשות? להגיד אם ככה אני נראה באותה שעה, אני לא שותה יותר, נכון? מה עשה האבא - ניגש לשיכור, שאל אותו באוזן איפה השגת יין כזה. למה כשאדם רואה את הנגיעה רק לעצמו, את התאוה של עצמו, הוא לא רואה שום דבר אחר. רק התאוה מול העיניים, מי יעצור אותו, מי יסביר לו, מי ידריך אותו, שום דבר הוא לא רואה כלום. התאוה זה כח הרסני איום ונורא. אם אבותינו זכרו במדבר רק את הדגה שאכלו במצרים חינם, מה זה אכלו חינם? אומרים חז"ל, חינם הכוונה - חינם מן המצוות. אפשר לאכול דגה אבל אתה פטור ממצוות, יצאו למדבר, קיבלו את התורה והמצוות, זכרנו את הדגה. למה? שמה זה היה חינם. אמנם משועבדים, מוכים, קוברים את הילדים בתוך הטיט, אבל לא עושים מצוות. אתם שומעים מה מוכן אדם לסבול? שמעתם דבר כזה? אתם מאמינים דבר כזה? חכמים מגלים לנו כל השעבוד, כל עבודת הפרך של 210 שנים כאין וכאפס לעומת עול המצות הכבד והנורא בעיניהם שזה לא היה בכלל כלום. טלית, תפילין, ברכת המזון, לימוד תורה, זה הסיפור? שבת לנוח, זה הסיפור? על זה הם מוכנים את כל העבדות והכל? אלא מה, רואים רק את ה'נפשנו קצה בלחם הקלוקל' הכוונה במן, אבל לא רואים את שאר המעלות הנפלאות שהיו בו. אם היו מוכרים היום כדורים קטנים שנותנים לאסטרונאוטים, אבל שיש בהם כל טעם שאתה רוצה, מה אתה רוצה, סטייק אנטריקוט, אתה לוקח את זה, לפני כן אתה אומר לשם יחוד קודשא בריך הוא, אני מבקש עכשיו לטעום טעם כזה וכזה. שם את זה בפנים, יש לך את הטעם שרצית בול. אתה רוצה צ'יפס? ויהי רצון שיהיה גם טעם צ'יפס, מה עוד אתה רוצה? גם סלט חי, כל מה שאתה רוצה אתה טועם בכדור קטן. לא היה יותר טוב? במקום לבזבז זמן, לשבת ארוחה, לאכול, לצחצח שיניים בלגן, אתה הולך בדרך כל מקום, אתה מרגיש רעב, אתה שם בפנים כדור קטן, אומר מראש איזה טעמים אתה מזמין, מה הכמות שאתה רוצה להרגיש וזהו, אתה מסודר. בלי עקבות, זה טוב או לא טוב? טוב. אז איך הם אומרים בלתי אל המן עינינו? נפשנו קצה בלחם הקלוקל, מה, ומה עם כל הטעמים? אתם יודעים שארבעים שנה אבותינו במדבר לא היו צריכים להוציא צואה? ארבעים שנה. המן נבלע באיברים, אין יציאה. לא צריך שירותים בכלל. טוב או לא טוב? נו, מה חייבים ריח? לא חייבים. זהו. מתלוננים, איך יכול להיות? שמעתם פעם את המילה תאוה? זה הסוד. תאוה. אדם תביא לו כזה כדור, אומר עזוב אותך, תן לראות את הסטיק, תן סכין ומזלג, לקרוע את הפיתה, לנגב את החומוס, הוא צריך את הפעולות התאוותניות, זה לא מספיק שהוא יהיה. אומרים נסדר לך אינפוזיה לא תצטרך כלום, לא רוצה, רוצה ללכת למסעדה לשבת, כן, ולאכול, חצי שעה, שעה, שעתיים שלש, תאווה. ז"א, זה דבר מדהים. יש ילד קטן שרואה נהג מונית נוסע על מרצדס, אייי הלואי והייתי יכול לנסוע על אוטו כזה, ניגש לנהג מונית אומר כיף הא? כיף אתה נוסע על מרצדס, אומר לו בא בא תחליף, מי שכבר נוסע על זה הרבה זמן כבר מיובש, העצמות יבשות, הכל יבש זהו, די נמאס, הוא לא רואה כלום רק אספלט אספלט אספלט אספלט, ואנשים שעולים ומתבכיינים על המצב, על ביבי, על פה על שם, גם הוא לא חסר לו, גם הוא מדבר הרבה. הוא מספר מה אמר לו זה שעלה קודם ומה זה שיגיד לו אח"כ, אתם יודעים שנהג מונית יודע הכל. נו, אבל כל אחד רואה רק את מה שהוא מתאווה. מה הנזק שמסביב לתאוה הוא לא רואה. אנשים אוכלים בלי הכרה, הרמב"ם אומר, לא יאכל אדם אלא כשירעב, לא ישתה אלא כשיצמא, וגם שהוא אוכל שליש שליש שליש, שליש מאכל, שליש משקה ושליש ריק. וככה ישמור על בריאותו. ולא ישתה תוך האכילה הרבה, אלא קמעא להעביר את המאכל, כשישתה אחרי המאכל בהפרש של רבע שעה לפחות. או לפני המאכל. ויאכל קודם דבר המשלשים, כגון סלט מלפפונים ודברים כאלה, אבל אנשים אכפת להם סדר האכילה? אכפת להם להרביץ. אין סדר. נכון שכולם אוכלים אבטיח אחרי האוכל? זה הכי לא בריא. מילא אתה אוכל את האבטיח לפני, את הפירות לפני זה טוב, אבל אחרי זה יחביבי מה שקורה לך בפנים. תשאלו דיאטנים, יסבירו לכם. אבל מה אכפת לנו מה הם אומרים, לי בא על אבטיח אחרי האוכל. אז ז"א התאווה מכריעה את כל האנושות. כל האנושות כורעת ברך בפני התאוה, וזה לא רק אכילה, תאוה זה להרבה דברים. יש עישון ויש אלכוהול ויש דברים נוספים. אז ז"א תאוה זה הכח המשחית ביותר שיש. עכשיו בואו תראו דוגמא. בפרשיות האלה אנחנו רואים, "והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה, וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר". מי התחיל? האספסוף, מי אלה - הערב רב המצרים ושאר עמים שהצטרפו לישראל כשיצאו ממצרים, הם התאוו תאוה. מה זה התאוו תאוה? הם התאוו לתאוה שיהיה להם. הם חיפשו איזה תאוה, לא מתאים להם לאכול מן. הם רוצים לראות ארוחה. ואז "ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר" רוצים בשר. קורח נתקנא על נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל. היה לו תאוה לכבוד. מה קרה בסופו? פיקח היה, באה רוח הקודש, מה קרה בסופו? הארץ פתחה את פיה ובלעה אותו, משפחתו ועוד מאות ראשי סנהדרין שנבלעו באדמה. המרגלים - היתה להם תאוה של כבוד, הם פחדו שיחליפו אותם, שיכנסו לארץ והם יאבדו את התפקיד, והתאוה הזאת לכבוד הביאה אותם לשקר ולהסביר את מה שהם ראו בארץ ישראל בצורה מעוותת, עד כדי כך שהם אמרו "כי חזק הוא ממנו". העם שיושב בארץ ישראל בארץ כנען, חזק הוא ממנו, ממי? חכמים אמרו שהם דיברו כלפי מעלה, שהעם הזה שיושבים בארץ כנען יותר חזקים מהקב"ה. איך נשיאי ישראל, גדולים בעם ישראל יכולים להגיע למצב כזה. כשיש תאוה היא מסמאת את העיניים ואדם לא רואה בעיניים. לא משנה מה יהיה גודלך, ברגע שהתאוה משתלטת על האדם הוא אבוד. בשביל להחלץ מזה צריך כוחותא דירים ורצון אמיתי. כותב הרמח"ל, בספר דעת תבונות, איך אדם הראשון אכל מעץ הדעת? איך חוה אכלה מעץ הדעת? וזה גרם לנו למיתה, שעד היום אנחנו מתים. "ביום אכלך ממנו מות תמות", אומר הרמח"ל, אבל אדם הראשון נתפתה אחר התאווה והתשוקה שלו ואז חזר וחשב סברות רעות כדי להקל לעצמו. קודם הוא התאוה ואחרי זה הוא חזר להסביר איך זה יכול להיות שהוא עשה מה שהוא עשה, וחשב סברות רעות להקל לעצמו. כמו שאמרו ז"ל, בדור המדבר יודעים היו ישראל בעבודת כוכבים שאין בה ממש, אז איך יכול להיות שעשו עגל? ולא עבדו עבודת כוכבים אלא להתיר להם עריות בפרהסיא. הם רצו לעבור על איסור עריות בפרהסיא, וכיון שזה מה שהם רצו, כדי לפרוק עול מה עשו? עבדו עבודה זרה. את העבודה זרה שידעו שאין בה ממש, למה עבדו? כי מי שעובד עבודה זרה לכאורה הוא לא דתי כבר, נכון? אם הוא לא דתי הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, מה שבא לי. ז"א מה התחיל קודם? התאוה התחילה קודם, והכיסוי לתאוה מהו? העבודה זרה. כשאדם אומר אני חילוני אתה רמאי, אתה לא חילוני. אתה בעל תאוה, ובגלל שאתה כזה אתה רוצה להיות חילוני, להשאר חילוני, כי אז אתה לא מחוייב למצוות. ואז אין לך יסורי מצפון כאילו איך דתי ועושה כזה דבר. אז אני חילוני. אני עובד עבודה זרה. ואז אני יכול לעשות את כל התאוות, מי יגיד לי לא? מה התירוץ, אני חילוני, מה אתה רוצה ממני, א ני חילוני. לא הבנתי, מה זה היתר אני חילוני? אני אגיד לשוטר, אני לא אזרח. אז מה אני לא אשלם עכשיו על האדום? אני לא אזרח. תן ת"ז - אין לי. מי אתה? לא יודע. נו, זה פוטר? יהודי אומר אני חילוני, אין דבר כזה, מה זה יהודי חילוני? יהודי זה יהודי, יהודי חייב בתורה ומצוות מרגע שהוא נולד, עשו לך ברית? שאלו אותך? לא שאלו אותך. הכניסו אותך בבריתו של אברהם אבינו, זהו. גם אם לא יכניסו אתה יהודי. אז מה זה חילוני? תיכף תראו מה זה חילוני. אז ז"א, התאוה גורמת והיא שבעצם מביאה את העבודה זרה והכפירה והמינות, ולא הפוך. לא בגלל שאדם הוא עובד עבודה זרה או חילוני אז יש לו תאוה, לא, בדיוק הפוך, בגלל שיש לו תאוה אז הוא נשאר חילוני או מעדיף להיות חילוני או לפרוש וכו'. אם כן, זה סוד הדבר. נח, התורה מעידה עליו "נח איש צדיק היה בדורותיו" וזה לא סתם וזה לא צחוק, להיות צדיק בדורותיו, שכל הדור שלו נמחו במבול, לא השאירו אחד מהדור ההוא, אתם מבינים איזה עבירות עשה הדור ההוא שצריך למחוק אותו מהעולם, ונח נשאר. אז הוא היה צדיק או לא צדיק? כל העולם מתקיים היום בזכות נח, אם לא היה גם נח שלום, לא היה עולם יותר. נח המשיך את העולם. ומה כתוב? כתוב בתורה "ויחל נח" - נתחלל ונעשה חולין. למה - איך שהוא ירד מהתיבה "ויטע כרם", ישר נוטע כרם? ישר יין? ישר כרם? מתעסק ישר בחומר? "ויחל נח" - נתחלל ונעשה חולין - חילוני, מתעסק בעניני חול. ז"א, יש פה שערוריה, תאוה של נח אנחנו יכולים להשיג, הוא התכוון הרי לקיים את העולם. איך העולם יתקיים? חייבים, הוא העלה זמורות והעלה כל מיני דברים, בשביל שכשהוא ירד הוא יוכל ליטוע אותם בשביל שהעולם יתחיל מחדש. כן, אבל למה התחלת דווקא בזה? למה התחלת דווקא בזה! כשאדם נכנס למסעדה, מה הדברים הראשונים שהוא שואל? תפריט, תביא את התפריט. ואז מה הוא מתחיל עם הבווריה, או שהוא מתחיל שמה עם הסטיקים ועם ה, אם הוא מתחיל עם הסלטים זה רק בשביל לגרות את האכילה. אתם יודעים, עשרה עו"ד הגיעו לאיזשהו מקום לפגישה חשובה מאד, כולם מענובים, עם תיקים ככה כמו שצריך, והיה שמה מלצר שהיה צריך לשרת אותם. והוא לא אהב את אלה הסנובים האלה שבאים ככה ומשחקים אותה, אז הוא הביא להם עוגה והוא פרס אותה ל-11 פרוסות. כל אחד לקח בצלחת פרוסה ונשארה אחת באמצע. עכשיו תוך כדי הדיבורים כולם מסתכלים על הפרוסה האחרונה, מדברים בנינים נדל"ן זה עסקים מיליונים אבל הפרוסה שמה שנשארה כולם מסתכלים עליה, מי יקח. כולה פרוסה, אתה עו"ד, אתה עו"ד, אתה יכול לקנות עוגות, לא פרוסה. פרוסה יש פה פרוסה, מי יאכל אותה. אבל לא נעים, זה אחרונה, מי יקח, מי שיקח יגידו שהוא גרגרן, אבל כולם זוממים עליה על הפרוסה. מה עשה המלצר? כיבה את האור, פתאום הוא שמע צעקה אאאאאאאא הוא פותח, מדליק את האור, מה הוא רואה? אחד תקע את המזלג בפרוסה ותשעה תקעו לו ביד. זה התאוה, אתם מבינים מה זה תאוה? זה לא יאומן כי יסופר. תסתכלו כשאתם בבית לבד ואף אחד לא שם לב כמה פעמים אתם פותחים את המקרר ועוד פעם בארון ועוד במגירה אולי יש משהו, סוכריה אולי נשאר באיזשהו מקום או משהו, כל הזמן, כל הזמן מנשנשים, כל הזמן. תאוה. תאוה. לא יכולים להרגע, תאוה. כן. ואוהבים לקנות לילדים סוכריות או זה וטועמים קודם. אז רואים מפה שנח אפילו הצדיק, אבל בקטע של "ויטע כרם", דבר ראשון התעסק בעניני חול, קראה לו התורה "נח איש האדמה", לא יאומן כי יסופר, איש האדמה. בהתחלה נח איש צדיק, ובסוף נח איש האדמה. שמשון הגיבור, היה נזיר אלקים מבטן ומלידה, והוא נבחר להיות שופט על ישראל, והיה מושיעם ליד הפלישתים. מה היה ענשו בסוף? ניקרו את עיניו. למה? מבאר הרד"ק, יש לתמוה, היאך מי שציוה עליו הבורא יתברך להיות קדושתו מן הבטן, איך נטמע בבנות הפלישתים? והנראה בזה, כי הנשים אשר לקח גייר אותן והשיבן לדת ישראל, כי חלילה משופט ישראל ומושיעם להתחתן בפלישתים, ולא נמצא בכתוב שנענש על זה. וכן אמר הכתוב "כי מה' היא", גם מה שהוא נשא את דלילה, מה' היא. כלומר, לקחת אשה מבנות פלישתים מה' היתה, ורצון השי"ת היה בזה. אז למה ניקרו את עיניו? לפי שאמר "ותישר בעיני שמשון" ואמר לאביו, "אותה קח לי כי היא ישרה בעיני", ידמה כי חשק בה ליפיה והנה הפסיד כוונתו הראשונה הטובה בכוונה גופנית הבהמית אשר התערבה בה. ולפיכך נענש וניקרו פלישתים את עיניו מידה כנגד מידה. ז"א, כי ישרה בעיני, ז"א קח אותה לי למה? כי ישרה בעיני - העיניים שלי ראו אותה והיא ישרה בעיני. ז"א החמדה התערבבה עם הכוונה הטובה. וזה לפי כמובן, גדלותו וצדקותו, לכן דקדקו איתו עד כדי כך. והלא מעשיו היו בהיתר גמור, כי גייר אותה, ולא נזכר במעשיו שום ענין של תאוה חלילה אלא היא ישרה בעיני. אבל לפי ערכו וקדושתו התערבות כלשהי גופנית כזאת קיבל עונש כזה גדול. וזהו סוד התאוה, שבתאוה יש את הכל, את כל הבעיות והשלכותיהם, הכל נמצא כבר בתוך התאוה. ז"א שלא נחשוב שיש לנו דעות רעות ונפסדות לכן אנחנו בעלי תאוה, לא, קודם בעלי תאוה ומזה יוצא לנו כל הדעות הפסולות גם, והרעות והמושחתות והכל, הכל מתחיל עם התאווה. הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם - שני עולמות - עולם הזה ועולם הבא. זה מה שכתוב בפרשה "והאספסוף אשר בקרבו נתאוו תאוה", לא היה להם חסרון בדבר, היה להם המן לשובע וטעמו בו מטעמים שונים וטעם חשוב מאד אבל המשילו בנפשותם תאווה רעה כמתאוים, כמו אלה שיש להם תאוה רעה שמתאוים לאכול פחמים עפר ומאכלים מבוקשים. לפעמים החולה דורש בגופו לאכול דברים שהם לא בריאים. זה מביא רבותי, עד כמה אדם יכול להגיע לזה, ולכן זה נקרא מקום שבו נקברו קברות התאוה. עד כדי כך, כמה נורא המצב שיכולים לזכור קישואים בצלים ואבטיחים ולא זוכרים את אבדן הילדים בקירות, ולא זוכרים את העינויים ולא זוכרים כלום כי רוצים להיות חופשים מן המצוות. לא יאומן כי יסופר. ז"א, כל אחד עכשיו יבדוק בעצמו ויראה מה מעכב אותו מלחזור בתשובה וימצא בסוף שזה רק תאוה, כי הוא פוחד שהוא יצטרך בסוף לוותר על א' ב' ג' ד' ה' ו' ז', זה הסיבה שאתה חילוני. זה פוטר? לא פוטר. אתה יכול להגיד אני, לא עוזר, לא יעזור שום דבר. יש רק עצה אחת, התאוה כשנתן הקב"ה הוא נטע בנו תאוה, אבל היא מיועדת למשהו אחר לגמרי, להתאוות אל השי"ת. להתאוות למצוותיו, להתאוות לעולם הרוחני. כמו דוגמא, יש אנשים שמתאוים לחכמה ומושכלות, יש אנשים שמתאוים לחומר, לאוכל, לשתיה לשטויות. כולנו מבינים שאלה שהם יותר חכמים, הם יותר חשובים מאלה שיודעים לאכול. כי לאכול גם בעלי חיים אוכלים, אין בזה יתרון מהבהמה, ומה יתרון לאדם? בדעת שיש לו. אז ככל שהוא מרבה דעה וידיעה ככה הוא למעלה מן הבהמה ומהבריות. אז כמה שהשגותיו הרוחניות וחכמתו גדלה ככה הוא יותר אדם. ככל שיגדל הוא גם יכול להפוך להיות מלאך. אבל אדם שמשוקע בחומר, הוא יותר נוטה אל הבהמה וחייה. שני חברים סיימו את הלימודים, ועברו ליד קונדיטוריה, אחד היה עני והשני היה עשיר. העני רצה להכנס להריח, לפחות להריח עוגות, לא אוכלים לפחות להריח, אבל אחרי שהם נכנסו ככה מרוב התאוה אז הם לקחו, כמו שאומרים, לכיסם כמה עוגות וברחו. תפסו אותם, תפסו אותם והביאו את שני הנערים האלה אל המורה שלהם. והמורה קרא להם לחדר, שאל את הילד הראשון העני למה עשית כזה דבר, אמר אני מבקש מחילה, טעיתי, לא יכולתי לעמוד בפיתוי, אני אף פעם לא אכלתי עוגה ולא יכלתי לעמוד בפיתוי, אני מתחרט וזה פה ושם. פטר אותו המורה. נכנס השני חשב שגם הוא יגיד את אותו תסריט ויפטור אותו המורה, עוד לא פתח את פיו נתן לו המורה סטירה ישר לתוך הלחי, אמר מה זה אפליה? שנינו נכנסנו ביחד, שנינו הרחנו, שנינו גנבנו ושנינו נתפסנו, למה הוא יוצא ואני צריך בפטור לקבל סטירה? הוא אומר הוא בן עניים, בחיים שלו לא אכל ולא כלום, זה עוד אפשר להבין מסכן, לא טעם בחיים שלו, התפתה נכשל ומתחרט על המקרה, וראיתי שהחרטה שלו אמיתית. אתה מה חסר? אתה לפני שאתה מגיע לבית הספר אתה אוכל עוגות, ובתיק יש לך עוגות, ואתה חוזר בחזרה אתה אוכל עוגות, וגם לגנוב עוגות? טרח עוד אחד מגיע לך. ז"א, בן אדם שבא מבית שאין כלום, אין כלום, חילוני גמור גמור גמור, גמור, לא הבית גמור, הוא גמור, חילוני גמור, נו, אז אפשר עוד להבין למה הבן אדם הזה עושה מעשים ה' ירחם כמו שאתם שומעים ברחובות מה קורה עם הנוער מה עושים לאן מגיעים וה' ירחם, אבל אם זה יהיה אחד שהוא דתי והוא עושה כזה דבר, אתה מה חסר לך? מה אתה צריך? לאן הגעת? מה פתאום הגעת לדבר כזה? בן אדם שרואה את הדברים הכי יפים שיש בתורה, את המצוות המקסימות, את המידות הראויות, אדם שחי באוירה כזאת איך הוא יכול להגיע לזה? ובאמת רובא דרובא של אלה ששומרים תורה ומצוות לא תשמעו אצלהם, לא סכינים, לא דברים כאלה, לא שום דבר. יש יוצאי דופן נכון, שהציצו קצת לרחוב ונפגעו, אבל הם כבר לא דתיים כל כך, אולי הם עוד נקראים במסגרת ועוד לא עזבו את הבית, אבל בסך הכללי זה אחוזון קטן, אבל רובא דרובא בחינוך הזה שמורים טובים ונפלאים. אז מי לא רואה את ההבדלים? איך אפשר לא לראות את ההבדל? אז למה לא לחנך את הילדים כמו שצריך ושלא נגיע למצבים כאלה חס ושלום, שפתאום ידפקו בדלת ויגידו שמצטערת להודיע שהבן נדקר וצריך להכין את הלויה. איזה מן הרגשה זאת, אמא פותחת את הדלת רואה פתאום משטרה ולא עוצרים את הילד אלא פשוט מודיעים לה שהוא לא יחזור, ואף אחד לא יודע כל ערב מי יחזור ומי לא יחזור, זה כמו רולטה רוסית, כל יום נדקר נורה נדקר נורה, מה זה? אז אם בן אדם לא מבין מאיפה זה בא, מהתאוה. תאוה. לא לדבר אחד, לכל דבר. ואיפה קונים הרבה תאוות? מהטמבלויזיה, מהאינטרנט, שמה רואים כאילו מה אפשר להשיג, בד"כ זה לא בר השגה כי זה סרטים, זה לא אמיתי, אבל הוא רוצה להשיג, וה' ירחם. וכשלא משיגים את זה בדרך של עמל ויגיעה כי עד שתעבוד ועד שתשיג אז יקח לך שנים הרבה והוא כבר רוצה, אז גונבים ועושים דברים איומים ונוראים. היום יש בני נוער שמוכרים כליות, ריאות, תמורת כסף, כדי שיוכלו לקנות אוטו. יש סוחרי איברים, אתם צוחקים, עוברים בבתי ספר ומפתים נערים. למה? כי אנשים רואים חומר בכמויות, בכמויות, אבל זה לא בר השגה, זה סרט, הלו, זה סרט. לא. הוא חי בסרט, אז הוא רוצה לחיות כמו סרט, וכשהוא לא משיג אז הוא עושה את זה בכח. בהתחלה זה מתחיל מהבית שהוא מאיים שאם לא יקנו לו אז הוא יעשה ככה ויעשה ככה וככה וככה, ואם הוא לא מצליח בבית או שהוא כבר גמר את כל מה שיש בבית אז הוא מתחיל במקומות אחרים. מי גורם? התאוה, תזכרו - ת-א-ו-ה. עכשיו אני רוצה לסיים בדבר אחד. מספרים, כאשר נולד גאון עוזנו, מרן החיד"א, רבינו יוסף חיים דוד אזולאי זצ"ל, הוא נולד לשבעה חדשים, הוא לא בכה בלידתו, כשהוא יצא מהבטן לא שמעו בכי מהילד, אין בכי. לא מצאו דופק והיו בטוחים שהוא נפל, השליכו אותו לארץ, ופנו לטפל ביולדת שקשתה בלידתה, וזקוקה היתה לטיפול והתינוק הרי מת, מאוחר יותר יקברוהו. הגיעה אם היולדת לבקר את בתה, כשראתה שכולם סובבות את המיטה ומטפלות בה, לא יכלה לגשת, ושאלה היכן הילד? הראו לה שהוא מוטל על הארץ. גחנה, הרימה אותו, חיבקה אותו, חיממה את בשרו, והנה יש פעימות חלשות בדופק. מיד טיפלה בו במסירות, ועם ישראל זכה למרן החיד"א הקדוש. הגאון האדיר בנגלה ובנסתר שכל רז לא אניס ליה, ותורתו כמעיין המתגבר, ומה היה קורה אילו לא היתה באה? ומה היה קורה אילו היתה באה, מקבלת את הדברים שאמרו לה שהתינוק הוא נפל מת ודינו לקבורה. כמה היה עם ישראל מפסיד, כמה היו הוריו מפסידים. ומנין היה לאותה סבתא כזה נכד גדול וצדיק? מנין היה לה כזה? אתם יודעים מנין? שהיא לא ויתרה עליו, והיא אמרה הוא לא מת. לא מת. אתם יודעים מה זה? לא להתייאש. אומרים לך אפילו מת, לא מתייאש. הוא לא מת. לוקחת את המת, מחממת אותו, והנה דופק מתחיל ויש את מרן החיד"א. בבתים רבים היום בישראל נמצאים יהודים מתים, שהתורה קוראה להם מתים, "כי לא אחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה". אומר הנביא בשם ה', אני לא חפץ במות המת, מה פתאום קוראים לו מת? לא אחפוץ במות החי, מי מת? מי שהוא חי, מה זה מות המת? אלא רשעים בחייהם קרויים מתים, כי הם מתים רוחנית. אז אומר ה' אני לא חפץ במות המת, כי אם ישוב בתשובה מדרכו וחיה. יש בתים מלאים מתים, אבל אלה נשמות זכות וטהורות, ילדים בעלי נשמות גבוהות של גאונים וצדיקים שיכולים להאיר את העולם כמו החיד"א הקדוש בשעתו. כמו שאמרו חכמים יפתח בדורו כשמואל בדורו, אם רק ישכילו ההורים להועיד לבניהם לגדולות ולחנך אותם לתורה, כמה נחת ירוו מהם, ויהיו לתפארת המשפחה ולתפארת העם כולו. ואז יאמרו, אשרי אביו ואשרי אמו ואשרי רבו שגידלו וחינכו אותו. יהודים יקרים, אני הייתי בבית שהיה מסורתי אבל למדתי בבית ספר חילוני, ספר אחד הפך אותי למה שאני - קיצור שולחן ערוך. שקיבלתי לבר מצוה וקראתי את הפתיחה שלו וזה הספיק לי. "שויתי ה' לנגדי תמיד זה כלל גדול במעלות הצדיקים והחסידים ההולכים לפני ה'", שויתי ה' לנגדי תמיד זה שאדם יראה ויתבונן תמיד שהקב"ה רואה אותו ורואה במעשיו. אם תלך עם הרגשה שאתה מצולם מתועד ומוקלט כל רגע, אתה תהיה אדם צדיק מאה אחוז. היום נותנים לנו כבר את ההרגשה הזאת, כל מקום אתה מצולם, כל עסק ובכל פתח של עסק אתה מצולם. היום גוגל מצלם אותך, הלוין מצלם אותם, וגם האייפון שלך שנמצא בסביבתך גם אם הוא כבוי שומעים כל מה שאתה מדבר. אז תזכור שה' מסתכל עליך, כי אם אתה יושב לפני מלך בשר ודם אתה לא תתנהג כמו לפני אדם רגיל או לפני אם אתה נמצא בביתך לבד, ודאי שאתה תשב בדרך ארץ ותדבר אחרת ותתנהג אחרת, אז אם זה לפני מלך בשר ודם, לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה על אחת כמה וכמה, שנאמר "אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה', הלא את כל הארץ אני מלא", אז איך בן אדם משכיח מעצמו את זה שהקב"ה רואה במעשיו, מתעד אותם והוא יתן עליהם את הדין בעולם הזה ולעולם הבא. זה הצלה. אבל התאוה יכולה לכסות את העיניים של האדם. רק אם הוא יסיר את התאוה יכול להנצל. יש לי עצה בשבילכם, אתם רוצים לראות כמה התאוה הרסה לכם את החיים וכמה אפשר לנצל בלעדיה? תקבלו על עצמכם תענית ארבעים יום, לא לאכול ולא לשתות ארבעים יום רצופים חוץ משבת וראש חודש מעמוד השחר עד צאת הכוכבים, שזה בערך מארבע עשרים וארבע היום עד שעה שמונה ועשרה בערך, בלי אכילה ושתיה ארבעים יום, ויתברר לכם שאתם יכולים לחיות עם ארוחה אחת ביום, יותר בריאים, יותר ערניים, יותר קלילים, פחות הוצאות, פחות ריתוק לשולחן ואתם מאושרים, ובזה מתקנים את כל חטאות הנעורים, ובזה מתגברים על התאוה שלא תשלוט עליך ואתה הופך להיות זך וצלול להחליט ומה שאתה רוצה וליצר אין במה לגרור אותך, אין לו אחיזה בך, ואתה הופך להיות גיבור אמיתי, אתה שולט בעצמך ומחליט מתי אוכל מתי לא אוכל, לא כל רגע עוד משהו ועוד משהו ועוד משהו בלי שימת לב. עד היום עשו את זה קרוב לאלפיים איש. אני כבר עושה את זה פעם שלישית, וזה תענוג שאין כדוגמתו, ואם אתם מכוונים גם בתענית לרפואת מישהו או להצלחת מישהו, בנוסף אתם יכולים להציל אותו. ועוד דבר, בסוף הארבעים יום כשמתפללים, אחרי התענית של ארבעים יום, מה שמבקשים מהקב"ה מקבלים. שווה או לא שווה? בואו אני אראה לכם עכשיו מה זה יכול לעשות, ותזכרו בסיפור שסיפרתי לכם על מרן החיד"א, בבקשה. הרב: כן, וזה חודש וחצי אחרי הוא כבר קורא קריאת שמע, ועכשיו הוא לומד עם אבא כבר, אתם רואים, כבר לומד גמרא, ויש לך עוד תמונה? מספיק לך, טוב, המשך יבוא. מכל מקום, לא לוותר על אף אחד, מת עשרים דקות - חי, הילד הזה קדוש. הוא נולד בנס. אז ז"א יהודים יקרים, גם מי שנמצא בבית והוא עדיין חילוני, אם הוא חוזר בתשובה זה נקרא, כתינוק שנולד דמי, ז"א הוא ממש תינוק שנולד, ואז ניתנת בו נשמה חדשה, זה תחיית המתים, והוא זוכה מרגע זה ואילך שכל עברו נמחק ויש לו דין חדש. אז כל מי שזוכה לזה אשריו ואשרי חלקו. לכן אנחנו החלטנו לעשות מבצע גדול בכל הארץ לחלק את הדיסק הזה חינם לכל הציבור, והדפסנו כבר מאה אלף ראשונים, ואנחנו רוצים לזכות את כל מי שרוצה גם כן להיות שותף במצוה גדולה, לעורר את הלבבות עם הסרט הזה חיה יחיה שמחיה מתים ומחיה גם אנשים שהם רחוקים, בתרומה של מאה שקלים לחודש, עשרה חדשים, אלף שקל בסה"כ, שני שקל לדיסק, 500 דיסקים יחולקו לזכותך, לזכותך, ומי שיחזור בתשובה בזכות זה - שלכם לחיי העולם הבא ולנצח נצחים, כמובן מכספי מעשר. כל מי שזוכה לעשות מניה כזאת יכתוב על ההו"ק או באשראי את השם ושם האמא ואני אברך אותו למה שיחפוץ. אז מי שרוצה מהציבור כאן שירים את היד ויזכה בעזרת ה' יתברך. כן, הנה הראשון שם, תבורך מפי עליון ותצליח בכל מעשי ידיך, הנה חייל - אשריך ואשרי חלקך. יפה מאד, הנה עוד יהודי פה באמצע זוכה אשריו ואשרי חלקו, והנה עוד יהודי תבורך, הנה עוד אשה למעלה אשריה, ככה זוכים לחיי העולם הבא בקלי קלות. בשני שקלים אפשר להציל משפחות שלמות ולזכות את הרבים. זה זכות גדולה מאד מכספי מעשר. בסה"כ שלשה שקלים ביום, שקל לכל תפילה, כל תפילה נכנסים נותנים שקל, באלף שקל קנית את כל הזכויות האלה. אז כל מי שרוצה ירים את ידו ויקבל, הנה עוד אשה פה, תעבירו לה. זכות גדולה. כל מי שיעביר יתברך. בינתיים אני אברך את אלה שנתנו כבר.... בינתיים אני אזכיר שנמצאים איתנו כאן אברכים חשובים שנמצאים איתנו הערב, כל אלה שרוצים ללמוד תורה בחברותא, מי שרוצה ללמוד תורה בחברותא חינם אין כסף, מי שרוצה שיעור תורה, מי שרוצה להכנס לישיבה, מי שרוצה להיות שישי שבת בישיבה, למלא טופס, עכשיו יעברו ביניכם, הנה תתן להם שמה, כל מי שרוצה ימלא את הפרטים ויפנו אליו חינם אין כסף. גם נשים ובנות שרוצות יכולות למלא. אנחנו כבר עובירם לשאלות ותשובות. שאלה למי שיש בינתיים להרים את היד. להרים את הידיים לאלה שרוצים לשאול שאלה. תן לחייל שמה שאלה. ש. אני יש לי קעקוע, אני חזרתי בתשובה לא מזמן ואני רוצה להוריד את הקעקוע, איך אני עושה את זה? הרב: יש דרכים להוריד אבל לפני כן אני הייתי ממליץ לך שאתה תשאל הרב בעדני איך לעשות את זה, אם תרצה טלפון אז תשאיר את הטלפון שלך ואנחנו נגיד לך איך להגיע אליו. ש. אצל מי אני משאיר? הרב: ארבע פעילים פה, אתה רואה, שמסתובבים כאן. כן, שאלה נוספת. תן לגברת שמה בשחור. ש. כבוד הרב, יש לי בעיה עם הילדה שלי, היא יש לה שתיים, יש לה אחד שהוא חוטא ולא כלום לא ירא שמים והיא אוהבת אותו ורוצה ללכת איתו, ויש לה אחד ירא שמים ושומר שבת ושומר מצוות, והיא בדרך הרעה, אני לא יודעת מה לעשות בכדי להוציא אותה מהמקום הזה הרב: תראי, תמלאי את הטופס שמחלקים פה הפעילים, תרשמי את הבעיה והם יפנו אשה שמתאימה שתטפל בענין ש. תודה. הרב: בהצלחה. כן, שאלה נוספת. תן לילד הנחמד פה. ש. הרב, אני לפני שנה וחודשיים מחקתי את הפייסבוק ובזכותך, עכשיו יש לי פה שתי חברים, אתמול חבר שלי מחק, עכשיו יש לי פה עוד חבר הוא רוצה למחוק, הם רוצים שתברך אותם הרב הרב: בשמחה רבה, מה השמות? ש. איתי ושי הרב: איתי בן? ש. בת שבע ושי בן אלונה הרב: יזכו למחוק את כל העבירות בפייסבוק ויזכו לשוב בתשובה שלמה בהצלחה מרובה. ש. אמן, הרב אפשר כיפה וציצית? הרב: כן, בשמחה רבה. לחייל גם ציצית. יש פה מי שתרם מניה גאולה לעם ישראל. נשים שרוצות כיסוי ראש, יש נשים? רבותי, למלא את הטפסים, הטפסים של הפעילים פה, חבר'ה, ללמוד בחברותא. תן לה שם כיסוי ראש. כן, תן לו פה שאלה. ש. אתה אמרת שנח היה האיש האחרון, כן? הרב: אחרון של מה? ש. של העולם, שבזכותו כל העולם המשיך הרב: כן ש. איך הוא המשיך את העולם? הרב: הוא לא היה לבד, היה לו אשה והיה לו ששה בנים ושלש כלות ש. הבנתי, אבל בשביל להמשיך צריך זיווג וזה כבר יהיה גילוי עריות בתוך המשפחה הרב: מה אתה לא שומע? ש. אני לא הבנתי אותך אולי הרב: עוד פעם, נח ואשתו עלו לתיבה ש. אבל הבנים שלו הרב: עם שלשת בניו ועם שלשת כלותיו ש. אז איך המשיך הדור הזה? הרב: מה זה לא מספיק? ארבעה נשואים זה לא טוב? ש. דקה ויש לי עוד שאלה הרב: מי זה שולח לך? ש. לא, זה רשמתי באייפון שאני לא אשכח את זה. הרב: הבנתי טוב, ש. לגבי התענית של ארבעים יום, אם אני עושה את זה לרפואת מישהו ולא כדי למחוק את החטאים שלי הרב: אתה יכול להרויח גם את זה גם את זה, למה לא? ש. זה בסדר? הרב: כן, למה לא? בהצלחה. ש. אה, והחבר שלי שואל אם אתה יכול לברך את שנינו בבקשה הרב: למה לא, מה שמכם? ש. אוראל בן ג'ולייט וחן בן רוחמה הרב: תזכו לחזור בשובה שלמה בהצלחה רבה. ש. תודה רבה. ציציות כבוד הרב הרב: רגע רגע, אבל תוציא את העגיל מפה מהגבה. הרב: אשריך, אשריך, בהצלחה. כן, הלאה. לא נשארו ציציות. אבל תבוא להרצאה הבאה אני אתן לך, ישר תצביע. כן. מי עוד? מי עוד רוצה לשאול? היתה גברת פה, תן לגברת שמה תעמדי. ש. שלום כבוד הרב הרב: שלום ש. יש לי שאלה קודם כל, אני יש לי פייסבוק אבל כל הפייסבוק שלי רק הרצאות שלך ורק דברי תורה, הרב: תהיי בריאה ש. ומה אתה ממליץ, למחוק את הפייסבוק או שלהמשיך להפיץ את הסרטונים שלך? הרב: למחוק את הפייסבוק. ש. אין בעיה. יש לי עוד שאלה, יש לנו כזאת צרה שבעלי חולה סכרת הרב: דרך אגב את יכולה דרך האימייל לשלוח סרטונים ביוטיוב, לינקים, לא צריך בשביל זה פייסבוק ש. אין בעיה. אז אני אומרת כמעט את כל ההרצאות שלך ראיתי ואני כל יום לפני שינה אני מסתכלת שעות, שומעת, לומדת מתחזקת, ואני אומרת לו אם הוא ישמור ואם הוא יחזור בתשובה יעבור לו הכל, כי ראיתי הרבה אנשים בזכותך עם החולי סרטן התרפאו בזכותך ובזכות הקב"ה הרב: מי זה הוא? בא אני אגיד לך סיפור. אני אגיד לך משהו, אני בעצמי יש לי סוכרת, אני מתענה ארבעים יום פעם שלישית שאני מתענה, הערכים שלי לפני שאני אוכל 110, אתה שומע? אבל תאכל ארוחה אחת בערב וזהו. אתה לא צריך יותר, תשתה כמה שאתה צריך, שמונה כוסות לפחות, לא בבת אחת, אתה לא תצטרך כלום ותהיה דקיק נחמד. בסדר? ש. יש לי עוד בקשה ממך, אם אתה יכול לשכנע אותו שהוא יחזור בתשובה, אני הגעתי כבר במסקנה הזו אין לי בעיה ללכת עם כיסוי ראש ועם החצאית הרב: לפי החיוך שלו הוא בדרך ש. אני רוצה שתתן לנו את הברכה שיהיה לנו ילדים הרב: בשמחה רבה, מה השם שלו? ניסים בן רבקה, ושמך? ש. מרינה בת שרה הרב: תזכו לזרע חי וקיים בתשובה שלמה ש. אמן ולחזור בתשובה שבעלי יחזור הרב: ודאי, הוא מתחיל מהערב. בהצלחה. תן לגברת מאחורה. ש. ערב טוב, אני מאד מתרגשת, אני חזרתי כרגע מטיפול כימותרפי, אני עם גרורות בעצמות. אני רוצה, אני מקבלת על עצמי כל מיני קבלות בחדש האחרון, ואני לא יודעת מה עדיף מה כדאי, אני רוצה שתבטיח לי שאני יבריא ואני אצא מזה, ומה הקבלה שאתה רוצה לתת לי הרב: שני דברים, אחד - תארגני הרצאה לרפואתך שלמה שכל הזכויות יהיה בשבילך, שתיים - תלמדי חצי שעה ספר שערי תשובה של רבינו יונה במשך שלשה חדשים רצוף כולל שבת וחגים. ש. ולא להמשיך עם כל הדברים ה הרב: מה הקשר, מה שתוסיפי זה טוב, מה שאת יכולה לעמוד בו זה נפלא, מה יש לך להפסיד, רק להרוויח ש. הרב, יש מצב שאתה מברך אותי וכל הקהל הקדוש הזה יענה אמן הרב: בטח. מה השם ושם האמא? ש. תמר חיה בת שרה הרב: תזכי לרפואה שלמה מהרה בתוך שאר חולי עמו ישראל, וה' יעתיק את המחלה ממך ויכניס אותה בליבו של אסאד נשיא סוריה. ש. אמן. תודה רבה. הרב: כן, תן לבחורצ'יק פה, בבקשה. ש. שלום כבוד הרב הרב: שלום וברכה ש. אני התחלתי להתחזק בזכותך הרב, מסרטונים ביוטיוב להניח תפילין, ציצית, כיפה, לפעמים שבת. וקשה לי, יש לי הרבה הרהורים ושאלות ומשפחה שמתנגדים לזה. הרב: אם המשפחה מתנגדת מה זה מפריע לך? ש. שכולם אומרים לי אל תהיה פנאטי, אתה תהיה דתי וכל מיני דברים הרב: הבנתי. הרמב"ם היה פנאטי? רש"י היה פנאטי? רשב"י היה פנאטי? ש. אני לא רמב"ם הרב: לא, אבל הם היו פנאטים? ש. לא. הרב: הם היו חכמים וגאונים נכון? ש. נכון הרב: זהו, אז למה להגיד מילה פנאטי, אולי ההורים הם פנאטיים בגלל שהם מתרחקים מהתורה לגמרי. תשאל אותם במה הם יהודים, אבא במה אנחנו יהודים, תשאל אותו, במה? במה אנחנו יהודים? ש. בהכל מה הרב: מה זה בהכל, אם לא מקיימים תורה ומצוות במה יהודים? ש. בדם, אני יודע הרב: הדם, יש הרבה בני אדם ש. לא, בדם הרב: בדם, מה זה בדם, ש. שזה זורם בדם שלנו שאנחנו יהודים הרב: זה הכל, אתה חושב שאם אדם יהודי יש לו דם אז ש. לא, אתה צריך לקיים מצוות, לשמור הכל להאמין הרב: או התחלת לדבר, אז מה אבא ואמא עושים? לא עושים. אז איפה אתה יהודי, מה אתה לא מבין, תשאל אותו, אבא במה אתה יהודי, אני רוצה לדעת. ש. רגע, יש לי שאלה אבל, למה דווקא אנחנו העם הנבחר? הרב: למה אנחנו העם הנבחר? למה, נו למה? ש. שואל אותך הרב: אתה לא יודע ש. לא. הרב: אמרת שאתה יהודי ש. נכון אבל למה הרב: קיבלנו את התורה, שמעת על זה? ש. למה דווקא אנחנו? הרב: למה לא? ש. למה הערבים לא, אני יודע הרב: הציעו להם הם לא רצו ש. אז בגלל משפט אחד זה קובע? הרב: איזה משפט? ש. שאלו אותם, אתם רוצים לקבל את התורה הם עונים לו ועכשיו זה קובע, בגלל זה יהיה סוף העולם והם ימותו ואנחנו לא הרב: לא הבנתי, אם אני שואל אותך, אתה רוצה כרטיס הגרלה, אתה אומר לא, מה עוד אני צריך לשאול אותך? ש. מה, ככה תשאל, אין עוד צ'נאס עוד משהו הרב: עוד צ'אנס, הנה גם עכשיו הם יכולים להתגייר אם הם רוצים, מה הבעיה? ש. בסדר. הרב: תודה רבה לך. ש. רגע, אני רוצה שתברך את אמא שלי הרב: איך אני אברך אם יש לך עגיל בעיניים ש. אני אוריד אותו, לתמיד, הרב: תוריד, תוריד ש. רגע, לפני שאני מוריד הרב: קודם תוריד, איך לפני? ש. זה יקח לי זמן, הרב. הרב: תוריד, אני אעזור לך. ש. הורדתי הרב: תודה. נברך את אמא, כן ש. לזרע בר קיימא להריון הרב: מה שמה? ש. רינת בת דוריס ז"ל הרב: לא צריך את התוספת הזאת, רינת בת דוריס, ה' יזכה אותה לזרע חי וקיים, הלו, הלו, ש. ולעילוי נשמת הרב: רגע, בנים צדיקים ויראים. ש. כן. אמן. הרב: כן, עכשיו מה אתה רוצה? ש. ולע"נ ג'וליט בת רוזה הרב: המרחם על כל בריותיו הוא ירחם על נפש רוח ונשמה של ג'וליט בת רוזה מנוחתה עדן ש. ולע"נ אילן בן שמחה הרב: אילן בן שמחה מנוחתו עדן ש. כן הרב: רגע שאלה, תן לבחור פה באמצע. ש. שלום כבוד הרב הרב: שלום ש. יש לי שאלה אליך, ראיתי בהמלך ההרצאות שלך אתה בעצם שמדובר שיש חמש עולמות שהקב"ה בעצם ברא, נכון? הרב: נכון ש. עכשיו אנחנו עוברים מעולם לעולם עד שאנחנו מגיעים לעולם החמישי אחרי היום הדין השלישי ששמה בעצם הנשמה שלנו מקבלת דין שאי אפשר לחזור ממנו, נכון? הרב: נכון ש. אז מה יהיה אחרי זה? הרב: נשארים ככה לנצח. ש. אבל זה לא משנה כבר מה תעשה בעולם הזה כי זה כבר לא שכר ועונש, תעשה טוב יהיה טוב, כנראה שלא תעשה רע כי לא הגעת לשם בטעות הרב: נכון, כתוב שיגיעו ימים אשר אין לי בהם חפץ אלו ימות משיח שאין יצר הרע ואין שכר ואין עונש, למה - כיום אתה יכול לזכות בכל מעשה ולו הקטן ביותר שלך אתה יכול לזכות לשכר אין סופי, וכשיגיעו ימות משיח ויתבטל היצר הרע ולא יהיה לך כבר בחירה, ממילא כבר לא תוכל להוסיף שכר ותהיה קבוע במצב שאתה צברת ש. וזה יהיה רק טוב אז הרב: נכון, לפי מה שאתה צברת, אלא אם כן אתה תהיה מאלה חס ושלום שלא צבר שום דבר רק חובות ש. ולא תהיה בריאה נוספת אחרי זה? הרב: בריאה חדשה? ש. כי אנחנו לא הבריאה הראשונה הרב: לא נוגע אלינו בכלל. ש. אני יכול לקרוא מהדף שאני לא אתבלבל בשאלות שלי הרב: בבקשה. ש. עכשיו, אנחנו לא הבריאה הראשונה, נכון? היו בריאות לפנינו הרב: לא. ש. אוקי, אז זה לא רלוונטי. עכשיו יש משהו שנקרא מפתחות חנוך, מה זה, ואיך אני יכול להבין היטב מה זה הרב: פשוט מאד, הולכים לחנות שמשכפלים מפתחות ומבקשים מפתחות לחנוך ש. אתה לא מבין על איזה מפתחות אני מדבר הרב: ודאי שלא. ש. אתה לא מכיר את הספר מפתחות חנוך הרב: לא, לא מכיר. ש. אוקי. עכשיו יש למשל את הסיפור הזה על בן אדם שקפץ על רימון, הקצין ההוא מהצבא, הרב: כן, כן ש. עכשיו מה קורה, הוא במקרה היה בן אדם דתי, אם בן אדם שהוא לא בן אדם דתי, בן אדם שיש לו ספקות הרב: שמסר את נפשו בשביל להציל יהודים, אשריו ואשרי חלקו. ש. אוקי. עכשיו אומרים שיש אנשים שמתים בגיל צעיר, נכון? הרב: לא אומרים, זה המציאות ש. לא, כי הם באו לתקן בעצם משהו מהגלגול הקודם הרב: פחות מגיל 13, כן. ש. יש אנשים שמתו לא כי הם באו לתקן, כי הם עשו יותר מידי רע ואז משמים החליטו זהו. תבוא לשלם עכשיו? הרב: פחות מגיל 13? ש. גיל צעיר, עד עשרים הרב: כן, ודאי שיש אנשים שנענשים אפילו על דבר אחד. ש. עכשיו יש מעשה טוב ומעשה רע, נכון? אם אני אעשה שמעשה שבעיני כל מי שיושב פה יחשב רע, אבל לפי דעתי בכוונה שלמה עשיתי אותו כמעשה טוב הרב: קריטריון זה התורה קובעת אם זה טוב או לא. ש. לא הדעה שהבן אדם קיבל, כי הוא עשה את זה מכוונה טובה הרב: אחד משפריץ מהמרפסת על כולם שיהיה להם נעים, כוונה טובה. אבל זה לא נראה טוב. ש. אוקי. הרב: תהיה בריא. ש. רגע, אתה יכול לברך בבקשה את סבא וסבתא שלי? הרב: בטח, מה השמות? ש. אניקה בת אווה וגדעון בן טוני הרב: יזכו לתשובה שלמה בריאות והצלחה. ש. תודה רבה. הרב: תהיה בריא. תן לבחור לפניך. ש. ערב טוב לרב הרב: ערב טוב ש. אני גם בזכות הרב בעל תשובה כבר תשעה חדשים ומפחות או יותר ממה שהתחלתי להתעניין, הבנתי שיש עולמות עליונים ועולמות תחתונים, פיזית אני לא יודע איפה אנחנו נמצאים בעולמות חתונים, אבל רשום שבמעמד הר סיני משה עלה לקבל את התורה והתורה ירדה למשה, ז"א היה איזה חיבור ביניהם, עכשיו השאלה שלי האם התורה אוניברסלית, ז"א בעולמות העליונים אני מניח שכולם צדיקים שמה ומלאכים ואין יצר הרע לכן זה עולם רוחני, לפי דעתי לא מברכים ברכת מזון בעולמות עליונים נכון? כי מן הסתם האוכל עצמו האנשים ניזונים הרב: נכון נכון ש. יפה. אז התורה לא אוניברסלית, אם התורה פה מצוה אותי הרב: הפוך, הפוך ש. למה? הרב: אברהם בבחינה העליונה זה מושג מעבר לזה שזה אדם. ש. לא הבנתי הרב: מלאכים מקיימים את התורה גם כן בלי שיש להם בכלל את כל מה שאנחנו עושים, אין להם לא תחמוד לא תנאף לא תגנוב, ואעפ"כ המצוות האלה אומרות להם משהו שהוא בחינה רוחנית גבוהה יותר, לא שייכת לגשם. ז"א יש רבדים רבדים לתורה, כמו שבתורה עצמה בפסוק עצמו שיש בידנו היום יש פשט, יש רמז יש דרש ויש סוד, באותו פסוק באותם מילים באותו ענין, אז יש רבדים רבדים רבדים, ככה יש גם למעלה רבדים רבדים רבדים שהמושגים שמה הם מושגים אחרים שמחייבים את המלאכים. ש. ז"א מה שאני מבין ממך, שבני האדם, עולם החומר ז"א התורה שלו היא נגזרת כלשהי מתורה יותר גדולה יותר רחבה, לפי מה שאני מבין. הרב: התורה מקפלת בעצמה אין סוף, אין סוף רמות. אנחנו מקימים אותה בעולם התחתון כמו שאנחנו מקימים אותה בגלל שאנחנו בעלי גוף, כשאנחנו נעלה למעלה זה תורה רוחנית לגמרי בדרגה אחרת, למלאכים זה דרגה אחרת, ובכל עולם עשיה בריאה יצירה ואצילות, כל עולם זה תורה ברמה אחרת. ש. אבל עדיין האדם הוא בדרגה יותר גבוהה ממלאך, בגלל שיש את היצר הרע ויש לו את יכולת הבריאה. הרב: אדם יותר ממלאך בחלק שהוא יכול לתקן את החומר ולהעלות אותו. זה הדרגה היותר בכירה. בהשגות המלאכים משיגים מאיתנו יותר. ש. אוקי. זה הבנתי. שאלה שניה שלי, בגלל שעדיין יש לי נקרא לזה שאריות, לא של חילוניות, שאלות של עולם המדע ודברים כאלה, אני מצאתי שיש סתירות ואני הסתכלתי באנציקלופדיה אבל עדיין לא מצאתי תשובה לגבי, סתם דוגמא, המדע שמראה על תיערוך פחמן, ז"א לפי זה הוא מנבא את הגיל של כדור הארץ או דברים כאלה, ואני לא מצאתי בגמרא או דברים כאלה, חוץ מהמבול אולי שהמים בעבעו וזה שבר את הסידן, לא מצאתי איזה גושפנקא שיכולה להצדיק את מה שהתורה אומרת שבעצם העולם קיים 5000 שנה וקצת הרב: בסדר. יש סרט אצלנו באינטרנט, אתה יכול להכנס לראות, על מדען שגילה פחמן שהתערוך שלו זה כ-6000 שנה ותוכל לראות את זה אצלנו באתר, דבר נוסף, יש ספר של דוקטור קפאח בנושא האבולוציה, ואתה תוכל שמה לראות תשובות לזה כולל פחמן 14 וכו'. ש. תודה רבה לרב. הרב: תהיה בריא. כן, תן לבחור לידו. כן. ש. כבוד הרב, יש לי שתי שאלות. שאלה ראשונה אמרת שיש אנשים חילוניים בגלל התאוה, לא רוצים לחזור בתשובה כי הרב: לא רק חילונים, אפילו חרדים הכי חרדים והבאתי דוגמאות מדור המדבר, מקרח מנח שמשון וכו', לא רק ש. ובגלל זה לא שומרים תורה ומצוות הרב: יכולים להגיע למצב שאפילו יעבדו עבודה זרה. כן. ש. אני צופה בסרטונים שלך ביוטיוב כבר חצי שנה, משהו כמו שנה אני בשיעורי תורה, בזמן האחרון התחלתי לשמור שבת, להניח תפילין, ועדיין כאילו יש בעיה במשפחה, ההורים שלי פוחדים שאני אחזור בתשובה בגלל שאני מתחיל לשמור שבת הרב: אתה יכול להרגיע אותם שאתה בטוח תחזור בתשובה. למה צריך לפחד, שידעו בפירוש שאתה הולך לחזור בתשובה, זה הכל. ש. אני עדיין לא יודע את זה כאילו הרב: סבא שלך היה דתי, נכון? ש. סבא שלי לא נראה לי, כאילו שומר מסורת הרב: מה, אתה אפילו לא יודע מי היה סבא שלך? ש. אני יודע, אבל עכשיו כיום הוא לא אדם דתי, הוא לא שומר שבת הרב: סבא שלו, אבא שלך ש. כן הוא כבר היה דיין הרב: אז כמו שהם חזרו לפה אתה חוזר למקורות. ש. עכשיו יש לי שאלה לגמרי בנושא אחר, שמעתי שאם אפשר לשים קמח ליד המיה בלילה הרב: ואז תראה כל מיני פסיעות וכו' ש. כן, זה בגמרא כתוב נכון? הרב: נכון. ש. וזה אמיתי הרב: אם אתה רוצה לנסות למה לא ש. כן, אבל שלא יקרה לי איזה משהו אחרי זה, שאני אתפקד. הרב: תחליט או שאתה מנסה או שאתה לא מנסה ש. אבל זה בדוק עובד? הרב: אני לא יודע, תבדוק אתה ודבר שני ש. כתוב בגמרא אבל הרב: אבל תשתדל לא להחליק גם ש. רגע, אבל אם כתוב בגמרא הרב: אני אמרתי לך שלא? אמרתי לך תנסה. ש. ואם זה לא יעבוד הרב: אם זה לא יעבוד אז הם לא באו באותו ערב ש. אבל אומרים מזיקים זה עשר אלף בשמאל ועשר אלף מימין הרב: לא, לא אמרו ככה, יש כאלה שבאים שהם דורכים על הזה ש. באים לידך בלילה הרב: יש כאלה מרחפים יש כאלה הולכים, יש כאלה, תלוי מי יבוא אליך ש. אז מה אני אמור לשים את זה באויר הרב: מתוק, אתה רוצה לנסות את מה שכתוב תעשה. ש. בסדר הרב: כן, תן לגברת שמה. ש. שלום כבוד הרב, הרב: שלום. ש. שמי בת אל ויש לי שאלה בקשר לשמירת שבת. אני נורא רוצה לשמור שבת והיו תקופות שגם שמרתי, עכשיו המשפחה שלי חילונית הם לא שומרים שבת, ונורא קשה לי. אני לא יכולה לרדת למטה כי תמיד יש טלויזיה שפתוחה ואני יוצא מצב שאני מסתגרת בחדר, עכשיו נורא משעמם לי, ואין לי חברות שהן דתיות שגרות ליד הבית שאני יכולה להיות איתן, עכשיו קורים מצבים שההורים שלי אומרים אנחנו יוצאים לטייל ואז אני נשברת. ואני אומרת אני באה הרב: אוי ואבוי ש. כן, אז מה אני עושה בקשר לזה? הרב: יש ספרים נפלאים, רבותינו, אבותינו, סיפורי צדיקים, יש סדרה מעם לועז, יש דברים נפלאים שאת יכולה להעביר את השבת בקנית דעת ובחכמה, משהו מדהים שאת לא תוכלי להפסיק אפילו ביום ראשון. ש. איך קוראים לספרים? הרב: רבותינו, אבותינו, מעם לועז וכו', הנה הוא יתן לך פתק, סיפורים, ספרים משהו חבל על הזמן, את תכירי את כל ההיסטוריה של העם היהודי בצורה מדהימה, לא תרצי לעזוב את הספרים. ש. אוקי, עוד שאלה אחת, אני נורא מתעניינת בספר הזוהר הרב: אוהו, ישר הגעת לזוהר. כן. ש. מה התורה אומרת על זה בעקרון, לנשים אסור להסתכל בזוהר הרב: גם לגברים אסור. ש. אז למה יש ספר הזוהר הרב: רק לאנשים שהם בדרגה רוחנית גבוהה אחרי שגמרו את כל הש"ס ואת כל הפוסקים ואת הכל ועברו גיל ארבעים ורק ילמדו מתלמיד חכם ותלמיד חכם שאומר להם רק בראשי פרקים, רק אז מלמדים אחד כזה ש. אבל יש הרבה אנשים שהם חילונים ואתה לא יודע, יש מצב שיש להם נשמה גבוהה והם ברמה רוחנית מאד גבוהה הרב: נשמות גבוהות מתחילות עם הש"ס, בסדר? לפי סדר. לא מתחילים בלוגריתמים לפני שיודעים את הכפל, לוח הכפל קודם. ש. אפשר לקבל ברכה בשביל אמא שלי? הרב: למה לא, מה שמה? ש. סיגלית בת סופיה לרפואה שלמה הרב: תשובה שלמה ורפואה שלמה ש. ומשהו אחרון הרב, עוד ברכה בשביל מיטל בת בת שבע לרפואה שלמה הרב: מהרה אמן. ש. אמן. הרב: תן לו זה שעומד בפינה. ש. ערב טוב כבוד הרב הרב: ערב טוב ש. כתוב בתורה "ולא יראה לך ערוות דבר" איך אשה חרדית הולכת עם פאה? זה ערווה לכל דבר. הרב: טוב, זה אתה אומר, אבל מכל מקום זה כיסוי ראש לפי האשכנזים, זה לא כיסוי ראש בשביל הספרדים, ואם היא הולכת עם כיסוי ראש כזה והוא צנוע וקצר אז אין לה בעיה היא מכסה את ראשה. ש. בתורה אין דבר כזה ספרדים אשכנזים, התורה היא אחת, אם זה מותר מותר לכולם הרב: מי אמר לך? מי אמר לך? היו 12 שבטים ולכל אחד היו קרבנות עם כוונות שונות ואחרות, ובתי דין היו תמיד בעם ישראל, ולכל שבט ושבט היו בתי דינים והיו דנים לפי הדינים שלהם וכל אחד היה נוהג לפי מנהגו וכו' וכו' ש. טוב תודה. הרב: לא נורא. כן, תביא לגברת שמה בפינה. ש. שלום כבוד הרב הרב: שלום ש. אני בקרוב הולכת לעבור ניתוח ואני מבקשת ברכה הרב: בשמחה. את נשואה? ש. לא, לצערי הרב הרב: עדיין בכלל? ש. עדיין בכלל אבל אני עם מישהו חמש שנים הרב: הבנתי, אז יאלה תתחתנו ש. אני ברצון, הוא לא מסכים הרב: לא מסכים תגידי לו ביי. ש. יש איזה בעיה כלכלית הרב: טוב, ה' יעזור וירחם. מה השם שלך? ש. כנרת גבריאלה בת ולנטינה הרב: ה' יזכה אותך לשוב בתשובה, להתחתן או להפטר ממנו, ושיהיה לך כסף מספיק שלא תצטרכי אותו ושתעברי את הניתוח בהצלחה. ש. תודה רבה. הרב: כן, רק רגע, שאלה או ברכה? אני רוצה קודם שאלה. תן לה שאלה שמה. ש. הרב, ערב טוב, אני באה בשביל לשאול מישהו שרואה אותך באינטרנט עכשיו ואני רוצה שתגיד לו איך מכפרים בהמשך לפרשת השבוע, על אשה סוטה, אז הוא הצד השני. אז הוא רוצה לדעת איך מכפרים? הוא מתחזק, הוא התחיל לשמור שבת הרב: קודם כל תענית ארבעים זה דבר עצום בשביל חטאות נעורים מהסוג הזה, דבר שני הוא צריך לחזור בתשובה שלמה, חרטה גמורה על העבר, קבלה לעתיד שהוא לא יעשה כן לעולם, להתוודות לפני השי"ת על החטאים שלא ישוב אליהם, להפריש את עצמו ולגדור גדרים שהוא לא יגיע קרוב אפילו לדבר דומה, ולקרוא ספרים בנושאים האלה כדי שהוא יוכל להתחזק. מעבר לזה, שילך לרב קניבסקי, רח' רשב"ם 23 בני ברק ויגיד לו שהוא מבקש תיקון על זה, מה שיגיד לו יעשה ויתברך מפיו גם. ש. ועוד שאלה, אנחנו אמא נפטרה לפני שנתיים ואנחנו משתדלים לעשות דברים לע"נ, ואנחנו כל פעם יש ויכוח בינינו לבין האחים מה זה נותן לה, אנחנו רוצים לדעת הרב: תראי, קודם כל כל פעולה שעושים ביהדות זה דבר שאוטומטית עובר לאמא או לאבא, כי בן מזכה את אביו. כל דבר שיוזמים בשבילם במיוחד אז זה תוספת. לדוגמא, אם מארגנים הרצאה בסדר גודל כזה או אחר, כל הזכויות של מי ששמר תורה, התחזק, קיבל עליו תשובה, מי שצפה בנו, מי שיצפה לאחר מכן בשידור חוזר, דיסקים וכו', זה שכר אין סופי וזה ביליונים של ביליונים של מצוות. זה סוג הדבר שהכי הכי מכניס רווחים רוחניים לבן אדם. שאפילו אם בן אדם נמצא בגיהינום אפשר להוציא אותו משם ולהעלות אותו לגן עדן. ש. אז רק דבר אחרון, אני תומכת נלהבת של הרב, אנחנו שותפים מלאים בארגון שופר, אין מבצע שהרב עושה ואנחנו לא שותפים לו, ואנחנו פשוט לא עומדים בקצב, הרב כל פעם מפתה אותנו עם מבצע אחר, ואני רק רוצה שהרב יברך אותי, יש לי חמישה ילדים שמפרקים לי את הצורה, רק שאני אזכה הרב לראות מהם נחת של קדושה ותלמידי חכמים מהבנים שלי ובנות צדיקות מהבנות שלי. הרב: מה השם שלך? ש. יפית בת עשירה הרב: ה' יעשיר אותך בילדים הגונים וראויים לכל דבר שבקדושה. ש. אמן. הרב: תן פה רק לבחור ש. הרב, הרב, לרפואת הרבנית שעשוע יעל ז'ולי בת איווט פורטונה הרב: ה' ירפא אותה ברפואה שלמה מהרה. אמן. ש. ערב טוב כבוד הרב, שאלה בנוגע לגיהינום, לא יודע, אני שומע, נגיד הייתי, שמעתי כמה רבנים שמקסימום זה 12 חודש, עכשיו אני שומע מצד שני שיש נגדים אנשים של שבעים שנה גיהינום, מאה שנה, איך מה ההסבר? הרב: תקרא ספר שער הגמול להרמב"ם ותבין שכל מה שמדובר ב-12 חודש זה רק באלה שהם חצים זכות חציים חובה. אבל אלה שהוכרעו לחובה אז כפי מה שראוי להם להנקות הם מתנקים שם. שער הגמול להרמב"ם. ש. אוקי, עוד שאלה. בנוגע לנגיד פרשות שבוע וכו', יש מדרשים וכו', עכשיו יש מצב שיש כמה דעות, ז"א דבר קרה ויש כאלה שאומרים שקרה ככה ויש כאלה שאומרים שדבר קרה הרב: אלו ואלו דברי אלקים חיים, ועל זה צריך תירוצים לשבת על כל דבר ודבר, לא פשוט ולא קל רק למי שבאמת מתמצא ויודע גם את הסוד יכול ליישב לך את כל הדברים ש. כן, אבל תכלס קרה דבר אחד במציאות, לא? הרב: לכן אני אומר, אם היית יודע גם את תורת הסוד היו מתיישבים לך הדברים ש. אוקי, ועל זה איפה אפשר להבין? הרב: תמשיך ללמוד עד שתגיע לזה ש. תודה. הרב: תהיה בריא. רגע הנשים שמה, תן לגברת שם. אני רוצה לשאול שאלה את הציבור עד שהיא תשאל אותי שאלה, שאלה אני רוצה לשאול אתכם. בתקופה האחרונה, כל אחד קיבל שקית, בשקית יש דף מיוחד, תסתכלו תיכף שאני אומר, דוחקים אותי בתקופה האחרונה שאני אפעיל את השפעתי כדי לעשות מפלגה או תנועה. עכשיו, אני רוצה לדעת אם לדוגמא אני אחליט, לא אמרתי, אבל נגיד שאני אחליט לעשות כזה דבר, האם אתם תתמכו או לא תתמכו? מי שיתמוך שירים את היד. יפה, בידיים אתם חזקים, עכשיו קחו את הפתק בשקית ותכתבו לי בדיוק מה שאני שואל שמה, לפי זה אניא דע אם כן ואם לא, אז בבקשה חבר'ה שלש דקות ככה תמלאו את הטפסים לא להתעצל כי זה חשוב מאד. בינתיים תשאלי את השאלה. כן. ש. כבוד הרב, הבן שלי הצדיק נאור בראל פה שיושב, איפה הוא? הרב: פה פה כן ש. הוא כבר שבועיים דיבר איתי לבוא להרצאה הזאת ועכשיו חברה שלי בבית חולים עם שטף דם בראש ולא ביקרתי אותה אז אני רוצה קודם כל את הברכה הזאת, היה לי חשוב לשמוע אותך בשביל הילד שיראה ש הרב: היא בהכרה או לא בהכרה? ש. היא בהכרה רק יש לה דימום היא מלכה בת מרים הרב: היא שומרת תורה ומצוות או לא? ש. היא שומרת אבל לא כמו שאתה רוצה, ובדיוק על זה אני רוצה לדבר איתך הרב: קודם כל שהיא תקבל על עצמה לשמור שבת טהרה כשרות כיסוי ראש וצניעות ועכשיו אני נותן לה ברכה, מה שמה? ש. מלכה בת מרים הרב: רפואה שלמה מהרה. ש. תודה, עכשיו אפשר לדבר על השבת לגבי הילד? הרב: כן. ש. יופי, הוא חזר בתשובה לפני שלש שנים, אני אמא לא דתיה אבל אני שומרת לא מדליקה אש, לא כמו שאתה רוצה אבל מתחילים בזה, ואני חושבת שאשה שמאמינה ורוחנית ועוזרת לאנשים אם הם חולים, כמו שהאשה דיברה, ולקחתי את הטלפון שלה ואמרתי לה שאני אתרום, אני עובדת באלקטרה בלתת כסף או לתת מוצרי חשמל, מה שאני עושה אני עוזרת, זה גם דת, זה גם משהו שאני לא חייבת לשים את המטפחת או אני ככה חושבת, שזה הדבר הכי חשוב זה להיות יהודי. הרב: קודם כל מותר לך לחשוב מה שאת רוצה אבל זה לא פוטר אותך משום מצוה ש. זה התחלה, אשה מאמינה זה לא חשוב? הרב: נכון אבל מגיל 12, את כבר באיחור. ש. אני בת 45 הרב, עוד כל החיים לפני, לא? הרב: אבל 12 את היית חייבת במצוות ש. בעזרת ה', כמו שנאור חזר עכשיו בתשובה הרב: אבל הוא צעיר ממך בעשרים שנה ש. בסדר, אבל צריך לעשות משהו אם הרב: אם מה? ש. שזה יבוא כמו שאני אומרת ללך הרב: מה זה יבוא מאיפה זה יבוא ש. אני לא מדליק אש, אני עושה קידוש הרב: כן, שמעתי, אל תחזרי על מה שאני יודע. ש. זה חשוב לא? הרב: רגע זה חשוב, ש. זה בא ממני הרב: עוד פעם, כל מה שאת עושה זה חשוב מאד. מס הכנסה את משלמת ממך? ש. הכל ממני לא? אני מפרנסת את הבית לבד הרב: את עושה מרצון או שהיית מעדיפה בלי ש. הכל מרצון הרב: מה מרצון, אם היו פוטרים אותך היית מסכימה או היית מעדיפה לא לשלם ש. לא, הייתי מעדיפה לא לשלם אבל זה מה שיש. הרב: אבל אין ברירה, נכון? גם פה אין ברירה. מה שצריך לעשות עושים עם רצון ובלי רצון, אבל עושים. למה - כי בסוף חס ושלום מגיעים לבתי חולים, כמו שאת אומרת ואח"כ מחפשים ישועות ומחפשים לעשות צדקות ומצוות והכל, למה? למה לחכות לצרות? ש. תן לי עצה לגבי השבת שכל שבת יש לנו את הצעקות והזבל הרב: למה צעקות אם יש לך בן שומר שבת ש. שומר שבת, אבל הכל בלחץ, סיר לחץ ראית? ככה זה אצלי השבת. הרב: זה בגלל שאת עדיין מסרבת, ש. לא, אני עושה לו הכל מה שהוא רוצה, לפי הדת הרב: לא הבנתי, אם תבואו ותעשי הכל את ותגידי אני רוצה לשמור שבת, ותעשי כל מה שצריך לא יהיה שום שנאה חס ושלום ש. אם אני אהיה בדכאון הנפש חשובה הרב: מזה את תהיי בדכאון? מזה תהיי בשמחה. ש. בשמחה אני עושה אבל הנפש שלי, אם אני לא אראה את האנשים מדברים או חברה אני אהיה בדכאון הרב: מי אמר לך לא להביא חברה, תביאי חברה, מה הבעיה. ש. אז הוא סוגר לי את האור ב-12 זה נכבה, אין אנשים אצלי הרב: לא, את יכולה להשאיר עד שעה שלש וזה עם שעון שבת מסובב את זה לבד. ש. אוקי, אז אני עושה בשביל הבן שלי הכל, אתה רואה? הרב: מצוין, אבל תעשי בשבילך, למה רק בשבילו? ש. כי אני צריכה הרב: ה' יזכה אותך לשמור שבת מאהבה. ש. תודה. הרב: תן לבחור שם. ש. שלום, הרב: אתם ממלאים טפסים או שרק הצבעתם, זה הכל, למלא טפסים. ש. שלום כבוד הרב הרב: שלום ש. מזמן רציתי ולא היתה לי הזדמנות, הזדמן לי אולי להגיד את זה בחוץ אבל בבית בחוגים הפרשת חלה לפני כשבע וחצי שנים בערך אנחנו היינו בהרצאה שלך ברמת אביב, וגם אני קמתי ככה ודברתי ואמרתי שחזרנו בזכותך בתשובה אני ובעלי ואין לנו ילדים ואנחנו בטיפולים ולא זוכים וברכת אותנו וקיבלנו על עצמנו מה שאמרת לנו לקבל, ופשוט באותו חודש אנחנו זכינו וזכינו בתאומים בן ובת. הרב: ב"ה, ב"ה. ש. ופשוט מאד רציתי לבוא ולומר את זה. ובבקשה כבוד הרב יכול לברך את בעלי יותר להתחזק בשיעורי תורה, וקצת הוא ירד רוחנית והייתי רוצה הרב: מה שמו? ש. שלמה בן זויה הרב: יתחזק בתורה וביראת שמים מהרה ש. אמן. הרב: תקח ממנה בבקשה פתק. קח ממנה את הפרטים והטלפון. אני מודה לכל הציבור, תמלאו את הטפסים, תעשו לי טובה, אלה שרוצים לשאול אותי משהו יתקדמו לקדמת הבמה או ברכה, תבואו לקדמת הבמה ואני אברך אתכם. תמלאו אבל, תגמרו למלא.